העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד ב

[מוזיקה] דף לו עמוד ב אני ממליץ לכולם להיכנס לרוגע לפתוח אגורה לפתוח כפתור עליון היום מחר מחרתיים הולך להיות לנו דפים פשוטים אבל שמקפלים בתוכם סוגיה מאוד מקיפה ורגע לפני שנדבר על הסוגיה מוסר הז כל נפלא מכירים את סוגי האנשים האלה שמבררים בכל ערב שבת בהדיקות מתי בדיוק השיעור של הרב בבית כנסת מאוד מאוד דחוף להם להיות בשיעור ולתפוס מקום בשורה הראשונה מעיד אח גיסה אתם ברור מכירים את האנשים שתמיד דחוף להם לברר מתי השיעור בשבת בבית הכנסת השיעור של הרב ולמה כדי שחלילה הם לא יקלו בטעות בשעה הזו לבית כנסת הם חייבים לשמור מרחק הם כשיש שיעור תורה נהייה להם גירות בגב אז יש תמיד את כל סוגי אנשים היום אנחנו הולכים לדבר על דבר מעניין בן אדם שאומר אם מגיע חכם לצד מזרח אני רוצה שרובי יהיה לצד מזרח זו גרסה אחת גרסה אחרת זה אם מגיע חכם לצד מזרח אני רה רוצה שרובי יהיה לצד מערב זאת אומרת אני רוצה להתרחק מהאזור לא להיות בזירה כשהחום נמצא אומנם הגמרא יישב תסביר בדיוק מה ואיך אבל אני למדתי כאן מוסע השכל יש תמיד סוגי אנשים האלו שרצים למקום תורה ואת האלה שנסים ממקום תורה התפקיד שלנו למקם את עצמנו אני חלילה לא מגיע כמוכר וכמו שאתם רגילים ויודעים רק מחזק מברר נקודות מברר נקודות שאני עצמי בתוך עמי אנוכי ושבת מכיר גם מעצמי כל דבר שהוא של תורה כל דבר שהוא של תפילה על הלוואי נבקש ונשתדל למצוא את עצמנו דווקא במקום שרצים לקראתו ולא חלילה נשים מפניו עכשיו אנחנו נכנסים בעזרת השם במהלך הכמה שיעורים הקרובים לסוגיה מאוד מקיפה בשס שנקראת האם יש בריירה או אין זאת אומרת אני מקדים בכוונה עוד לפני שאנחנו מתחילים את המשנה האם יש מושג של בן אדם שאומר הרי כרגע קורה כך וכך אז מברר לי למפרע שמראש כך התכוונתי הדוגמה הכי קלאסית והכי פשוטה לומר לדעתי זה בדיני עירוב מה שאנחנו מדברים עכשיו האם אדם יכול לשים עירוב לשני כיוונים זאת אומרת הוא נמצא בביתו הולך לצד שמאל 1900 אמה מניח עירוב בערב שבת כמובן הולך לצד ימין 10900 אמה מניח עירוב עכשיו כמובן הוא לא יכול לקנות את שני העירוב הללו זה ור אין כל ספק רק אחד מהם יכול להיות עירוב מיודענו בערב שבת עדיין לא החליט לאיזה כיוון הוא רוצה שעירו בו יקנה לו כי הוא פשוט לא יודע אמורים להגיע גויים מביאה הגמ המשנה דוגמה אמורים להגיע גויים והוא אמור לנוס מפניהם ולכן הוא רוצה לשים עירוב בשני הכיוונים מאיפה שהם יגיעו שהוא יוכל לברוח להם השני או לדוגמה מגיע חכם והוא לא יודע בדיוק מאיזה צד הוא יגיע זאת אומרת הוא מגיע למחוץ לתחומו החכם לבית כנסת שמרוחק ממנו תחום שבת אבל הוא לא יודע אם החכם יגיע לבית כנסת של מזרח ביתו או של מערב ביתו כמובן מחוץ לתחום שבת ולכן בערב שבת הוא מניח את העירו ובשבת כשהי וודע לו אז הוא רוצה לומר וברא הדבר למפריע שאחד מהם הוא זה שהיה עירוב בשבילי בעצם זו נקודת הספק בכל ענייני ברירה רואים את זה בשס בעוד כל מיני סיטואציות בעוד כל מיני מקרים שחלקם נראה היום ומחר אבל אבל הרעיון הוא אחד דבר שכרגע מתברר זאת אומרת שעכשיו אני יודע אותו האם אפשר לומר שלמ ריע הוברר הדבר וכשעושים היייתה כוונתי לצד הזה בעירוב או לכל דבר אחר כפי שנראה במקום כל דבר במקומו אומרת המשנה הקדושה מתנה אדם על עירובו בן אדם יש מושג שהוא יכול להתנות על עירובו להניח שני עירובים ונותנת הגמרא דוגמה הוא שם עירוב אחד למזרח בעיתו 1900 אמה עירוב אחד למערב בעיתו 1900 אמה ואומר כך אם באו נוחים מן המזרח יגיעו גויים בשבת מצד מזרח ואני אאלץ לנוס מפניהם לצד מערב אז באמת יקנה לי העירוב עירובי למערב אותו עירוב שהנחתי בצד מערב כדי שאני אוכל לברוח מהם יותר מ-2000 ממה שיהיה לי 4000 ממה לכיוון מערב 2000 עד העירוב ו-2000 ממקום עירובי אותו דבר הוא אומר אם הם יבואו מן המערב אז עירובי למזרח שיהיה לי 4000 לצד מזרח והוא יאמר הלאה הוא יכול להתנות ולומר ואם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך אם יפלו צרים משני הכיוונים יגיעו גויים הליום פוגרום גם מהצד הזה גם מהצד הזה אז אני רוצה לעשות את השיקולים האסטרטגיים שלי לאן שיהיה לי את האופציה לבחור בשבת עצמה לאיזה כיוון יקנה לי עירובי ולאן אני אברח והלאה והוא אומר ואם לא באו בכלל אז לא לכאן ולא לכאן אם הם כלל לא באו בשבת אני רוצה שעירב יהיה כבני עירי ממש במקום שבו אני נמצא כרגע כדי שיהיה לי 2000 ממה לכל רוח שאף עירוב לא יקנה בעצם אם אחד מהירו קונה וא מסתבך רק יש לו 2000 ממה מביתו לעירוב ומה העירוב 2000 ממה נוספים אבל צ צד השני אין לו אפילו עמה אחת לכן הוא אומר אם הם לא באו בכלל הריני כבני עירי אני רוצה להישאר בביתי שיהיה לי 2000 עמה לכל רוח מביתי זה מקרה אחד מביאה הגמרא מקרה נוסף שהוא בעצם אותו דבר בדיוק בא חכם מן המזרח מגיע חכם הולך להגיע יש שיעור מהרב והוא כמובן רוצה להשתתף בשיעור הבתי כנסיות שלהם של הערים שלידו נמצאים בתוך תחום בעצם מחוץ לתחום שבת מביתו אבל בתוך 4000 אמה ולכן הוא שם עירוב למזרח ולמערב והוא רוצה לומר כך בא חכם מן המזרח עירובי למזרח שאני אוכל לבוא להקביל פניו לשמוע את השיעור מן המערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן אותו דבר למקום שארצה אלך לא לכאן ולא לכאן הריני כבני הריני כבני עירי כמו שאמרנו קודם שהוא רוצה להישאר כמו הדין הקלאסי כמו אחד ששובת בביתו שיש לו 2פ ממה לכל רוח מביתו רבי יהודה אומר רבי יהודה מגיע ואומר חידוש אם היה אחד מהם רבו הולך אצל רבו אם הגיעו אם הגיע חכם לכאן ולכאן אז באמת אם הם שני חכמים שווים בגדולתם אז יש לו את האופציה כמו שאמרנו לגבי גויים להבדיל וגם כאן כפי שאמרנו יש לו לאיזה צד שירצה ילך אבל אם אחד מהם רבו הוא רבו מובק כולם יודעים שהוא קונה את חוכמתו ממנו אומר רבי יהודה אוטומטי העירוב לכיוון רבו הוא זה שעירו ולצד השני גם אם הוא יירצה הוא לא יוכל להשתמש בו כך מהשמה ואם היו שניהם רבותיו באמת למקום שירצה לך בעצם זה דין מאוד מעניין שאומר רבי יהודה שברגע שאנחנו יודעים כולם יודעים שזה רבו באוטומט העירוב פשוט נתפס וא מתביית על הצד שרבו מגיע משם וזה הצד שיש לו ללכת עליו שבעצם כשהוא מניח את העירוב הוא אומר למקום שירצה רבי יהודה מפרש בדבריו שוא אומר למקום שרבי יבוא כאין כל ספק שעל כך הייתה כוונתו ולשם הוא התכוון ללכת יפה מאוד אז יש לנו את המשנה בעצם שני מקרים ששניהם מגלים לנו את אותו דבר את הרעיון הזה שיש ברירה שאפשר לומר בשבת עצמה נתוודע לו איפה הגיע החכם איפה מגיעים להבדיל הגויים למפריע הוברר הדבר היכן הונח עירובו ואיפה קנה לו עירובו מביאה הגמרא עכשיו גרסה שלא מצליחה על הדין על ה לא משליכה על התוצאה ההלכתית אבל כן על הניסוח כית הרב יצחק שהגיע הרב יצחק מארץ ישראל לבבל תני איבח כולם מתניתין הוא הביא את המשנה אבל בדיוק בהפוך זאת אומרת שימו לב בעצם מי ששם לב ואחז ראש במשנה ראה שלגבי גויים אמרנו אם באו גויים ממערב אז עירובי למזרח כדי שיוכל לברוח באו למזרח עירובי למערב ולגבי חכם אמרנו אותו צד אם בא חכם ממזרח עירובי למזרח שאני אוכל לגשת אליו ללכת לשיעור למערב עירובי למערב רבי יצחק הגיע ואמר בדיוק הפ אם באו גויים למערב שימו לב עירובי למערב לאותו צד שממנו באים גויים למזרח עירובי למזרח ואצל חכם הפוך בדיוק ממה שאמרנו אם בא חכם מן המזרח עירובי למערב אני רוצה להתרחק אם בא חכם מערב עירובי למזרח ובעצם שואלת הגמרא אם כך קשי נוכרים הנוכרים קשי החכם החכם צריך לזכור ההשלכה התוצאה ההלכתית לא השתנתה בשניהם אנחנו רואים שבן אדם יכול להתנות אבל הלשון הניסוח קשה אונה הגמרא פשוט מאוד נוכרים הנוחים לא קשיה אב ר הגבנה אמרי דמטה אם מדובר בנכר שבאים פקחי המכס מגיעים חבר'ה ממס הכנסה מתחילים לעבור על רישומים ברור ש הוא לא רוצה לבוא אליהם ולכבד אותם ולדבר איתם הוא פשוט רוצה להתחמק מהם ולכן זה כמו שאמרנו במשנה הם באו ממערב רובי למזרח בקשה לא רוצה לא מכיר לא יודע אבא לא בבית אבל ה במר דמטה כשמגיע ראש העיר כשמגיע הפרזידנט שמגיע איזה בן אדם שיש לו סיג ושיח בחלונות הגבוהים והוא אחד מסכני הקהילה אז הוא לצאת אליו להקביל פניו ואז מתאים הניסוח של רב יצחק שאם באו גויים מן המזרח עירובי למזרח כי הוא רוצה להקביל את פניהם אם באו גויים ממערב עירובי למערב אז סידרנו את הניסוח הלשוני של נוכרים ונוכרים ממשיכה הגמרא ואומרת חכם החכם גם כן לא קשיה א במוטיב פרקה אבמ קר שמ המשנה שלנו כמו שהבנו אותה בפשטות מדובר בחכם פה מפיק מרגליות באמת נהה דורש נם קיים הבן אדם רוצה להיות בשיעור שלו ולכן כמו שאמרנו בא למזרח ערובי למזרח בא למערב עירובי למערב נפלא בבריתה מדובר שיש שני חכמים זאת אומרת יש לו בתחומו מחוץ לתחומו בתחום שבת על ידי עירובו יש שני בתי כנסיות הוא יודע שבאחד מהמהם הולך להיות דרשה מפה מפיק מרגליות מ דרשן כמו שאמרנו באחד מהם הולך להיות איזשהו שיעור מה מלמד דרדק ילדים משהו שלא מדבר אליו לא הוא הקהל יעד ולכן הוא אומר פשוט מאוד אם ההוא של המתמידים ההוא של המלמד דר דקה יגיע לבית כנסת שם במערב אז רובי יהיה למזרח לצידו של החכם ואם הוא מגיע למזרח אז רובי יהיה למערב זאת אומרת אותו רעיון אבל פשוט מדובר שיש שני דרשנים ולכן הוא משתמש בניסוח הזה אחד הוא מעוניין להשתתף אחד לא אבל באמת אם יגיעו חכמים שווים או חכם אחד הניסוח הוא כמו במשנתנו אגב מעניין לראות יש מפרשים בערוך כמדומני הוא מפרש שמדובר שמגיע חכם מצד אחד מגיע חכם מצד שני מגיע מלמד ארדק שפשוט מגיע לגבות את חובו להזכיר לו ככה אדוני היקר אתה יודע שאתה חייב להסר לימוד של כמה חודשים ופשוט הוא רוצה להימלט ממנו על זה מדובר בברייתא ולכן הוא אומרם גיע חכם הוא מתכוון למלמד של הבן שלו הם מגיע חכם למזרח עירובי למערב הוא פשוט רוצה להישמט מפניו אבל הפירוש הפשוט והקלאסי זה כמו שפרשנו על פי רשי שני חכמים אחד מהם הוא רוצה להימנות על שומעי שיעורו אחד מהמהם פחות ולכן הוא מדבר שאם ההוא של פחות שהוא לא רוצה להיות שמה הגיע למערב רובו למזרח הוא להפך ממשיכה הגמרא ראינו במשנה שרבי יהודה אומר אם היה רבו אחד מאמי החכמים אז אוטומטי הוא נמשך העירוב מתביית כמו שאמרנו על המקום שרבו נמצא ו רבנן אומרים מה פתאום ז דני בחברי תפי מרבי זאת אומרת כך נכון אנחנו מסכימים איתך שהולכים אחרי מחשבתו של הבן אדם אבל עדיין זה לא באופן מוחלט וגורף לפעמים אדם מעדיף ללכת דווקא לתלמיד חכם אחר חברו יותר מאשר אבו ולכן אין כאן משהו גורף אין כאן משהו מוחלט וכמו שהוא אמר למקום שיירצה מקום שיחליט למקום שהוא יגיד הפעם בשבת איפ שאני רוצה ימין או שמאל רבי או חברי שם יקנה לו עירובו ושם ילך מגיע הרב ואומר כך אמר רב ב למתני מדת איו המשנה שלנו שרואים שרבי יהודה מדבר על דברי משנתנו זאת אומרת הוא אמנם מסתייג מדין מסוים במשנה אבל בגדול הוא מסכים עם דברי המשנה שיש ברירה שאפשר להתנות על העירוב זה אומר רב לא זה פשוט לא נכון ממה מדתן איו מברייתא שמביא איו היו זה שם חכם דתני איו רבי יהודה אומר אין אדם התנה על שני דברים כאחד רבי יהודה אומר אין כזה דבר להתנות על שני דברים יחד אלא בא חכם למזרח עירובו למזרח ואם בא חכם למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לא בעצם כאן רבי יהודה מגיע ומחלק בדבר מאוד מעניין רבי יהודה אומר אם הוא אומר לכאן ולכאן זה לא עובד ביחד אבל אם הוא אומר למערב למערב למזרח למזרח זה עובד למה מבינה הגמרא עכשיו בפשטות כך מבינה הגמרא שיש חילוק בין תולה בדעת עצמו לטולה בדעת אחרים זאת אומרת כך אם הבן אדם בעצמו לא סגור על עצמו הוא אומר לכאן ולכאן אומר רבי יהודה זה אי אפשר אין כזה דבר להחליט תוך כדי תנועה להגיד בערב שבת אני לא סגור על עצמי בשבת אני אסגר זה לא אפשרי אבל אם הוא תולה את עצמו אם הוא תולה את עירובו בדעת החכם זאת אומרת למקום שיגיע החכם כמו שהוא אומר למזרח עירובו למזרח למערב עירובו למערב זאת אומרת הוא תולה את העירוב בדעת החכם זה כבר כן עובד שימו לב אני מחדד שוב מבינה הגמרא שפה מה שאומר איו שרבי יהודה אומר ברגע שבן אדם עצמו לא סגור זה לא עובד אתה לא יכול להחליט בשבת למפריע אם אתה לא סגור בערב שבת זה לא עובד אבל אם אתה סגור על החכם אתה אומר כן אני הולך לשמוע את הרב הזה בשבת רק אני לא יודע לאן הוא יגיע זאת אומרת אתה תול את העירוב בדעת החכם זה כן עובד כך מבינה הגמרא ושואלת הגמרא הי בסופו של דבר מה ישנה מה ישנה לכאן ולכאן דלא דין בריירה אם רבי יהודה סובר הרי בעצם הקדמנו כל הדיון פה זה על המושג יש בריירה או אין בריירה כאן מה שמע שרבי יהודה סובר שאין בריירה ולכן הוא אומר שבן אדם לא יכול לומר לכאן ולכאן הרי לפי חכמים שיש בריירה אין שום בעיה בן אדם יכול להגיד בערב שבת לכאן ולכאן ובשבת עצמה לברר לאן הוא התכוון רבי יהודה אומר שזה לא עובד כנראה הוא סובר אין בריירה אם ככה למזרח למערב נמי אין בריירה למה שיהיה חילוק אם הוא תולה את זה בדעתו שהוא לא סגור על עצמו בדעת החכם אם ההגדרה ההלכתית אין בריירה אז אי אפשר לברר משבת מה היה קודם אז גם אם הוא טולה את זה בדעת החכם כל עוד וזה לא מבורר באופן ודעי בערב שבת בין השמשות אמור להיות אין עירובו עירוב למה רבי יהודה מחלק בין טולה בדעת עצמו לדעת אחרים לבין אומר לכאן ולכאן לבין אומר למזרח עירובי למזרח אמר רבי יוחנן פשוט מאוד מה שכתוב מה שאומר רבי יהודה מדובר הוא כבר בא חכם זאת אומרת כך מדובר שכבר בא החכם בערב שבת בין השמשות הוא כבר נמצא שם באותו מקום ואם כן זה בכלל לא תלוי בברירה בעצם משמע כך משמע שרבי יהודה סובר שבכלל אין ברירה ולכן אומר רב המשנה שלנו נדחת מפני דבריו של איו כי איו מביא בריתה שרבי יהודה אומר שכלל אין בריירה במשנה שלנו כתוב שיש עכשיו ובאמת כמו שרואים בברייתא של היו שרבי יהודה אומר שלכאן ולכאן אין עירובו עירוב כי אין ברירה אה ומה שאמרנו של המזרח עירובו למזרח למערב רובו למערב מדובר שהחכם כבר בא בערב שבת זאת אומרת הוא כבר הגיע קודם זה לא עד עכשיו הבנו שהחכם עצמו לא נכנס אלא משח שכה הוא היה בתחום שבת של אותו מקום ולאחר מכן הוא נכנס לעיר זאת אומרת שבערב שבת זה בכלל לא היה ברור איפה הוא יהיה אמנם יכלתי לשאר אבל זה לא היה בוודאות כאן מגיע רבי יוחנן ואומר מדובר שכבר בא חכם זאת אומרת כך הרי מה כל העניין של בריירה מדגיש רשי ברירה זה דווקא דבר שאתמול עדיין לא קרה עדיין אתמול החכם לא היה באותו מקום שזה 4000 אמה מביתי ולא יכלתי לברר את הדבר גם אם היה לי טלפון וגם אם היה לי תורן על החכם זה פשוט עוד לא קרה אבל במקרה שלנו כאן כמו שאומר רבי יוחנן וכבר בא חכם הכל כבר קרה החכם כבר היה שמה כבר שכן בטח רק מה אני לא ידעתי את העובדות בכזה מצב זה לא נחשב לברירה אז שוב נחדד רבי יהודה אומר לפי הבריתה ש איו אין בריירה אף פעם ולכן הוא אומר לכאן ולכאן לא קיים אין כזה דבר אין בריירה אין את המושג הזה שנקרא לברר למפריע דבר שלא קרה אבל ולכן באמת המשנה שלנו נדחת אבל מה שאומר רבי יהודה למזרח עירובו למזרח למערב עירובו למערב מדובר שכבר החכם הגיע כבר החכם נמצא ואז זה לא תלוי בדיני ברירה פשוט מאוד בשבת מישהו מגלה לך את העובדה הפשוטה מה כבר היה אתמול וכמו שמדגיש רשי ברירה זה רק בדבר שלא היה מבורר וגם לא היה ידוע ועדיין לא קרה בשונה ומכאן שכבר בא חכם האירוע כבר קרה מחר בעזרת השם נמשיך הלאה נכון נשאר לנו שתיים שלוש שורות אבל זה כבר עניין חדש מחר ניכנס האם באמת איו דוכה את המשנה או המשנה דוכה את דבריו של איו ונרחיב בעניין זה וכדרכו בואו נסכם במשנה ראינו שני דוגמאות באים גויים או חכם אדם רוצה לשים עירובו יכול להתנות כל איך שהוא רוצה למזרח למערב לכאן ולכאן לא לכאן ולא לכאן עכשיו ראינו שלגבי גויים יש גם מושג שאומר אם למערב אני רוצה למזרח כי זה כאלה של מכס שהוא פשוט לא רוצה לראות אותם וגם להפך למזרח ולמזרח כיוון שהם שליטים וכאלה והוא רוצה לפגוש אותם ולהקפיד את פניהם לגבי חכם גם כן יש לנו או שהוא רוצה לבוא לשיעור ולכן הוא אומר למזרח עירובי למזרח או כמו שהסברנו שמדובר שבאו שניים והוא מתכוון להגיד אם בא אותו מלמד תינוקות שאצלו אין לי מה לעשות בשיעור למזרח אז הרובי למערב וכן להפך והבאנו גם את פירושו של הערוך שהוא רוצה להישמט ממנו כדי לא לשלם את רר הלימוד רבי יהודה מגיע ואומר אחד מהן רביבו אחד מהמהם רבו מובהק אז ברור שהרוב לכיוונו חכמים חולקים עליו ואומרים תשמע נכון שבגדול על כך מחשבתו אבל עדיין ייתכן שהוא רוצה ללמוד מחברו ולא מרבו רב מגיע ואומר המשנה לא קיימת בגלל דבריו של איו מה דבריו של איו שרבי יהודה מחלק ואומר לכאן ולכאן אי אפשר ומזרח מערב אפשר הבינה הגמרא שהחילונים ל תולה בדעת אחרים אבל דוחה הגמרא ואומרת לגבי ברירה לא אמור להיות הבדל אם אין בריירה אז שניהם לא ולכן אמרה הגמרא נכון הוא סובר שאין ברירה ולכן דברי המשנה נדחים בגלל הבריתה של איו רק למה אומר של המזרח עירובו למזרח וכן למערב עירובו למערב כי מדובר אומר רבי יוחנן שכבר בא חכם זה כבר קרה וכל הדיון של ברירה זה דווקא על דבר שאתמול עדיין לא קרה כאן שזה קרה ורק הוא לא יודע אין לנו כל דיון וברור אומר רבי יהודה שרובו יקנה לו מחר נמשיך לפלפל הלאה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר ש
לצפיה בתכנים נוספים: