העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד ב

[מוזיקה] בסיעת דשמיה הרובין דף לו עמוד ב במשנה מתנה אדם על עירובו אדם יכול להניח את העירוב כמובן לפני שבת העירוב חל בשעת בן השמוש דהיינו זה זמן חלות העירוב זה זמן קניית מקום השיטה אבל הוא יכול לעשות תנאי כזה וא אומר אם באו נוחים מן המזר אם בשבת יופיעו נוכרי מצד מזרח ואני רוצה להימלט מהם עירובי למערב הוא הניח עירוב גם בצד מזרח גם בצד מערב דהיינו בשני צידי העיר ששמה הוא גר הניח במרחק של פחות מ2000 ממה אין לצד מזרח ואין לצד מערב הניח שם עירוב והוא אמר אם הנוחים יגיעו מן המזרח העירוב המערבי יכול מן המערב הגיעו הנוחים עירובי למזרח העירוב המזרחי כול אם באו לכאן ולכאן אם יבואו נוחים שני הצדדים אני אוכל לקבוע בבוקר בשבת למחרת מהוא העירוב שחל המזרחי או המערבי על מקום שירצה הלך לא באו לא לכאן ולא לכאן זה גם חלק מהתנאים שלו אם בסופו של דבר לא יבואו הבים משני הצדדים אני רוצה להישאר במקום מושבי דהיינו שתהיה לי האפשרות לצעוד 2000 ממה לכל צד מעירי אין לצד מערב אין לצד מזרח אבל אם כול רוב אחד מהצד השני ימנה ממנו ללכת לכן גם זה באפשרותו לחלוטין לא להכיל שום עירוב אותו דבר אם בא חכם מן המזרח והוא רוצה לשמוע את השיעור שלו עירובי למזרח יגיע מן המערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן אני אקבע איזה חכם אני רוצה לשמוע למקום שארצה אלך לא לכאן ולא לכאן לא הגיע חכם בכלל הריני כבני עירי דהיינו אני אשאר במקום מושבי ושום מרוב לא יכול רבי יהודה אומר ספציפית על המקרה של שני חכמים שמגיעים אם היה אחד ין רבו הולך אצל רבו על אף שהוא לא אמר את זה אבל חזל ירדו לסוף דעתו של אדם שאם רבו מגיע הוא מעדיף ללכת לשמוע את רבו ולכן עלו שהוא לא יתנה את זה העירוב שיכול יהיה עירוב לכיוון הצעד שרבו הגיע ואם היו שניהן רבותיו אפילו שחד רבו מובהק יותר למקום שיירצה לך כמו שאמרת קמי יש פה נקודה מאוד וב שתשובה במשנה אנחנו צריכים לזכור דבר אחד שהעירו חל מתי לא בשבת בבוקר לא בשעה שהוא קובע איזה עירוב אלא העירוב חל כבר בבן השמוש של כניסת השבת ראינו בתחילת העמוד סוף יום שישי תחילת ליל שבת אבל ודאי שבשבת כבר העירוב כבר חל נעשה קניין השיטה יכול האדם לפי מה שלמדנו במשנה שלנו יכול למערב לקבוע בבוקר איזה עירוב חל המזרחי המערבי אני אחליט בבוקר איזה או אפילו ששניהם לא יכולו נכנסים פה לסיפור של בריירה הגמרא מדברת על זה בהמשך כ שמה זה הנקודה של ברירה ברירה זה לא תנאי רגיל שאני אומר אם יהיה ככה ז יהיה ככה אם יהיה ככה יהיה אחרת לא הכוונה היא שאם יהיה בעתיד ככה וככה למפרע הדבר יכול אחרת למה זה שונה מכל מיני תנאים בגטו לא טס פס ורשי שואלים את זה בגיטין אבל כאן צרי להדגיש העירוב לא חל באמצע השבת בשעה שהוא קובע העירוב כבר חל ביום שישי הוא בשבת מחליט איזה עירוב יכול או עוד יותר מחודש הוא אפילו מחליט אם העירוב יכול בכלל או לא לזה ודאי צריכים להזדקק לדין ברירה אבל נראה את זה בגמרא כת רבי יצחק תני איבח כולם מתניתין כל המשנה הוא למד באופן הפוך שהמקרה היה הפוך דהיינו נוכרים הוא רץ לקראתם וחכם הוא הולך ממנו קשיה נוחים הנוכרים קשיה חכם החכם נוחים הנוכרים לא קשיה תלוי מי זה הנוכרים אה בפראג בנה זה הכוונה היא גבאי של המלך שר המיסים שרוצה לגבות ממנו כמובן הוא רוצה להימלט ממנו אב מרי דמטה אם מדובר פקיד מטעם המלך שהוא דורש בטובתו הוא יכול להציל ממנו משהו אז הוא רוצה ללכת לכיוון אנוכי חכם החכם ללא קשייה אב מוטיב פירקי א במקרי שמ יש שני סוגי חכמים יש חכמים שאומרים דרשות שהאדם המקרה שלנו האיש מעוניין בדרשה שלו יש חכמים שהמ קרישמע מלמדי תינוקות להתפלל הוא לא זקוק לזה הוא לא זקוק למלמד תנקס בשבת הזאת ממילא אדרבה כשאומרים לו שחכם הגיע מלמד הקינקס הגיע למערב הוא אומר אני רוצה ללכת למזרח נשאל את השאלה למה ללכת בכוונה לכיוון הנגדי אומר רשי למזרח הגיע חכם שדורש דרשות למרות שהוא אמר אם יגיע חכם למערב אז הכוונה אם יגיע החכם המלמד התפילה אז אני רוצה שה עירוב המערבי דווקא יחול למה כמו שאני מונין לשמוע את הדרשות ולא את החכם המלמד את התפילה רב יהודה אומר אם היה אחד מהן וכולי לפי רב יהודה הולכים על פי רבו מובק ורבנן לא מסכימים עם רבי יהודה זמנין דני לחברי תפי ברבי לפעמים הוא דקא רוצה לא רבו מובק יותר מאשר רבו אומר רב לית ל מתניתין מדני איו היה תנ בשם איו שהוא אמר ברייתא תכף נראה אותה והיות שאיו חלק על העיקרון של המשנה כמו שאמרנו מקודם מה העיקרון אומר שיש ברירה מועיל ברירה בעירוב שוב נחזור ונאמר מה הכוונה בריירה החלטה של האדם בהמשך השבת תגרום לכך שהעירו שחל בשישי אח צהר בכניסת השבת כניסת השבת סוף יום שישי העירוב או שלא יכול בכלל או שיכול הוא יחליט בשבת איזה עירוב יכול מערבי או מזרחי זה הכוונה במילה ברירה הוא עכשיו מכיל עושה שינויים מכיל החלטות למפריע שיכולו למפריע דינו בכניסת השבת איו חלק על זה דתני איו רב יהודה אומר איו מפרשן את רב יהודה אין אדם מתנה על שני דברים כאחד אין אפשרות לבוא ולומר שאם יבוא חכם גם לפה וגם לפה אני אחליט בבוקר אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח ואם בא חכם למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לבוא ולומר שאני אחליט בבוקר לאיזה עירוב אני רוצה אם בא חכם גם למזרח וגם למערב אני אחליט לאיזה צד זה אין באפשרותו של המערב לעשות מה השנה שואלת הגמרא את איו לכאן ולכאן דלא דין ברירה למה אתה לא אומר שלכאן ולכאן להחליט בשבת בבוקר לאיזה ה הולך מ מזרח או למערב כמו שבאים חכמים לשתי המקומות אתה לא נותן את האפשרות למה כמו שלא דנים בריירה למזרח למערב נעמי אין בריירה אם מתברר לו בשבת בבוקר למשל שחכם הגיע למזרח אז הוא אומר העירוב למזרח יכול מה ההבדל גם פה זה דין בריירה למה אמרת שבאופן כזה כן אפשר אם אין בריירה זה לא משנה איזה צורה של בריירה בין אם הוא מחליט בבוקר בדעתו האישית לאיזה חכם ללכת או בין אם הוא מחליט בבוקר על פי הידיעה שהוא מקבל שחכם מגיע לכאן ולכאן או לכאן או לכאן אז אם ככה מה זה משנה בשניהם אתה זקוק לברירה אומר רבי יוחנן היו מתכוון וכבר בא חכם דהיינו לפני כניסת השבת החכם כבר העמיד את עצמו במקום שהוא יכול להגיע רק לצד אחד דהיינו במרחק שהצד השני מבחינתו אין אפשרות שיגיע רק מה המערב שנמצא בתוך העיר לא ידע את זה לכן המערב ממתין לשבת בבוקר כדי לדעת לא להכיל הוא לא מחליט עכשיו מה אכל אתמול זה לוקים לברירה ואיו סובר שאין ברירה בדיני עירוב אלא נודע לו עכשיו איזה עירוב חל אתמול הוא לא קובע עכשיו איזה עירוב יחול אתמול אלא נודע לו עכשיו איזה עירוב חל אתמול פשוט נודע לו שהחכם הגיע לצד זה או לצד זה והחכם כבר הגיע לשמה לפני כניסת השבת ממילא העירוב כבר חל העירוב האמיתי חל על פי בוו של החכם רק היה חסר לו את הידע ועכשיו הוא יודע את זה אומרת הגמרא אז בגלל איו אתה סותר את המשנה אדרבה לית לדי איו מתניתין בוא ותחי את הבריתה של איו בגלל המשנה שלנו שרבי יהודה אומר שכן יש ברירה לא סל כ דעתך דמין לרב יהודה דליס לברירה דתנן הלוקח יין בבין הקוים אדם שלקח יין בבין הקוים בתקופה שעדיין היה מותר לשתות יין של קוים והיין כמובן לא הופרשו תרומות ומעשרות היהודי רוצה להפריש ומרות הוא מעשרות אבל אין לו כלי כדי להטיל בתוכם את התרומה או את המעשר אז הוא אומר כך שני לוגין שאני עתיד להפריש תרומה גדולה ארן תרומה וזה יישאר בתוך הכלי הגדול עם היין שהוא קנה מהקו הרן תרומה עשרה מתוך ה-100 הם מעשה ראשון תשעה אחרי שנשאר רק 90 מעשר זה חל אחרי מעשה ראשון מעשר שני תשע מעשר שני הוא מיכל הוא יכול מיד אחרי שהוא הפריש את המעשר שני מיד ושותה מיד יכול לחלל אותו ולשתות אותו מיד דברי רב מאיר רב יהודה ורב יוסי ורב שימן אוסרין והבינה הגמרא מה הסיבה שרבי יהודה וסר משום סיפור של ברירה כמה שרי אנחנו עכשיו ב בשעה שההוא מפריש בשה שהוא קורא שם לכל המעשרות האלה אנחנו לא יודעים על איזה יין חלה תרומה רק מחר אחרי שבת לפי הדם ש מדובר בשבת רק אחר כך שהוא יגמור לשתות ישאר בתוך הקד ישארו אותם עשרה אותו עשרה ליטרים נגיד רק אז הוא ידע על מאחל התרומה ממילא רק אז אני אדע על מאחל התרומה בשעה שהוא קרא שם מקודם זה ספור של בריירה ואם לספרו של בריירה דעתו של רב יהודה ש לא אמרן על בריירה כמו שרואים רב יהודה ורב יוסף ורב שמעון נוסרי ככה אומרת הגמרא וככה היא הבינה בסיפור של הקד הזה שהטעם שרב יודה לא מאפשר לעשות כפי שרב מאיר התיר לא מאפשר לקרוא עכשיו שם ולהשאיר את התרומה העתידית בתוך הכלי משום בעיה של בריירה כמ שכרגע אני לא יודע על מה זה חל זה נמצא בתוך הקד אבל אני לא יודע על מה זה חל זו הסיבה שרואים שרבי יהודה סובר שאין בריירה לכן העליו שבמשנה רבי יהודה אומר שכן יש בריירה אבל ברגע שאיו בא ואמר ותיקן את המשנה הוא חולק עלמו במשנה אני מקבל את דעתו של איו בדעתו של של רב יודה היו הרי מפרשן את רב יודה אני מקבל דעתו בהסתמך על המשנה הזאת של הקד של היין מסתמך על זה כדי לקבוע שאיו הגרסה של איו היה צודקת ובאמת רבי ודה סובר שאין בריר אומרת הגמרא הו לאמר לית לאיו מ מתניתין אדרבה המשנה סותרת את איו ואלה דקתני רב יהודה ורב יוס ורב שימן סרין אולה זוזי זודי קתני אולה לא גורש שרב יהודה הוא ברשימת האוסרים דברי רב מאיר ורב יודה הם אדרבה ברשימת המתירים ורב וס ורב שים אן אוסרים הוא מחלק את הקבוצה של שלושת האוסרים שראיינו מקודם לא את רב יהודה הוא שם יחד עם רב מאיר שמתיר אדרבה סובר שיש בריירה ורב יוסף ורב שימן סוברים שאין בריירה ואוסרים לכן איו לא צודק בפרשנות שלו על רב [מוזיקה] יודי ה
לצפיה בתכנים נוספים: