העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד א

[מוזיקה] דף ל עמוד א שורה שניה מלמעלה קש דרבי יוסי דרבי יוסי ראינו במשנה שיטס רבי יוסי שעירב תחומין שספק אם הוא היה רוי מבעוד יום טרומה וניט ספק אם היא נטמעה מבעוד יום לפני בן השמוש או משש אחרי במוס אומר רביו רו ומקלים לומר חזק סטייר על התרומה ומסתבר שבשמו שזה היה עדיין טהור רובוי רוב שת הגמור כת סטירה בשיטת רבי סי עצמו מרבי יוסי שהבאנו קודם הבאנו משנה שם מבואר לעניין תומ דרבון שרבי יוסי מסיים בסוף המשנה רבי יוסי מתמה רבי מאיר סובר שספק טול הביסי מתמה כך הבאנו בלמ ביס משמע שלמרות ש דרבון מסופק אני מטמא ולא אומר חסק סתירה אז קשה מ דרבון על דרבון האם אומרים מסופק לתמות ולהחמיר או שלא אומרים כך אומר אבו ברכ שתומה א ויש לה עיקר מן התירו המשנה שהבאנו לעניין תומ רבי יוסי מטמא למרות שמדובר שם על תומ דרבון אבל כיוון שעצם המושג טומה זה מושג שקיים בדוריס ממילא אומר רשי אנחנו לא רוצים שיבוא לזלזל בתומי דוריסה אז כבר יחמירו כמו שבד אוריסה מחמירים סופק לחומרה אז גם בתומי דרבון אומרים סופק לחומרי שואלת הגמרה שבס נ מדורסי גם שבס זה דוריסה לכאורה רב תחומין זה דוריסה כמו שרב קיוה סובר סב זה תחומי דרבון תירוץ ראשון אומרת הגמרה הביסי חולק וא וסובר שתחומי דרבון ולכן סופק להקל ומבאר רשי וכאן אי אפשר לומר כדי שלא יזלזלו בש מלוס של שבס דוריס אז נקרא לזה חלק מאל שבס נאסור כמו בתו כיוון שאיין דמיון בין האיסור של תחומין לשר מלוס לשר מלוס דורס של שבס ודבי תירוץ נוסף שבאמת רבי ישי סובר שתומה זה דוריס חומ זה דוריסה והוא יסבור שבאמת צריך להחמיר כמו שבתו אומר הי שמחמירים הוא סובר שמחמירים אבל מה שהוא אמר במשנה שמקלים זה לי בד רבי יוסי לי בד רבו שהוא אומר שתומה שו תחומים זה דרבון ולכן רבי ולכן שמה כתוב להקל אומר רשי דידי מחמיר אפילו בסוק דרבון מסס דרבי אבטול מוסי זאת אומרת הוא סובר להחמיר גם בסוק דרבון ולכן ערוב תחומין למרות שזה דרבון יסבור רבי יוסי שצריך להחמיר מה שכתוב במשנה שרובי ו ליד רבו אמרס משום ח זקנים שספק עירוב כושר שינו אז רואים שזה לאיט רוסי עצמו אלא רק בשם רבו הבולמוס וב אמר תירוץ שלישי אד רב יסי מתוחזק טובל לגבי טומ גם טומ דרבון יש חזוק שם לתמות כיוון שאני אומר הטמ הזה ספק טבל ספק לא טבל אז נעמיד אותו על סקוס שהוא טמא דרבי שואלת הגמורה ה מ מקוו על חזקו ואם אלכסה אחד הספקות שמו ספק עם המקווה שחסר רבו עם סאו חסר לפני שהוא טבע לו אחרי אומרת הגמורה לא במקווה שלא נמדד מדובר עכשיו במקווה שלא מדדנו אותו ואנחנו יודעים שה היה בו הרבו סאו אלא במקווה שאנחנו לא יודעים אם היה בו ארב סו או לא וזה הספק ולכן אין לנו פה חזוקה להקל ולומר שחזקה שהיה על המקווה סו החזקה היחידה שיש שמה זה להחמיר ולומר מתו על חזקו זה לכן שם אומר רבי יסי להחמיר א שין כן כם בתרומת תרו החזקה אומרת לטאר מה שזה נתמ זה קרה אחרי זה אחרי בן השמש שלכן עירוב העירוב תניה אומרת הגמר בשיטס רבי יוסי כיצד אומר רבי יוסי ספק עירוב כושר באיזה סופק מדובר ירב בתרומה ספק מי בעוד יום תמת ספק מי שרשרו תמת הוא לקח תרומה טהורה והניח אותה לרוב תחומי אנחנו לא יודעים האם היא נטמעה לפני בן השמ אחרי כן ופירות ספק מבעוד יום נתקנו ספק משרשי נתקנו זהו ספק עירוב כושר בזה אנחנו אומרים הולכים אחרי חזוקה להקל ועירוב ושע אבל עירב בתרומה סופק ת סופק טמו אבל אם הוא לקח תרומה שמלכתחילה הוא כבר שם אותה שם במצב שהיא סופק תירו סופק תמו וכן בפירות ספק נתקנו ספק לא נתקנו או פירות שספק אים תקנו אותם או לא תיקנו אותם שהם ספק טבל כזה קרה שהוא לקח דבר שהוא ספק והוא בעייתי והוא הניח אותו לעירוב תחומין אין זה סופק עירוב כושר אני לא אומר בוא נכשיר את מה שהוא הניח סמ חזוקה רק אם הוא מניח דבר כשהוא במצב טוב ואחרי זה נוצר סופק מבררת הגמורה את המקרים של הרש שאז אמרנו שזה בסדר מה ישנ טרומה למה בתרומה תרו ש הוא הניח ואחרי זה ספק האם זה נטמע ומתי דמרי תרו על חזוס ר אתה אומר שזה עירוב כיוון שיש חסקס תר על התרו פס נמי מה הדוגמה שהמורה מביאה לגבי פירות שיש חזוק להקל מקרה שסופק נתקן סופק לא נתקן סופק נתקן משיחו סופק נתקן מבעוד יום לכאורה אין פה חזוקה איזה חזוקה נמר שזה נתקן לי מעוד יום אין לו חזוקה אדרב זה טבל פובל ל זקו נתקנו לכן מתקן את הגמורה את לשון הבריזה ודוגמה מדו מדובר שם במקרה אחר לא הייתם מספק מבעוד יום נתקנו אלא הם מספק מבעוד יום נדמו ספק משרשיו נדמו זאת אומרת מדובר שמה שהיו פירות מתוקנים הוא שם אותם לעירוב תחומי ואחרי זה נוצר שם ספק כיוון שנפלו לתוכם תרומה ואומר רשי זה הליב ד סומכוס שסובר שהתרומה לישראל לא טוב לעירוב תחומין צריך שזה יהיה ראוי לבעל העירוב בעצמו או לשנ אחנה ברשי שמדובר שזה נפל לתוכן תבל ולכן יש פה בעיה של עירוב תחומין כי זה מעורב עם תבל והספק הזה אני אומר אפשר לפשוט אותו עם חזוקה כיוון שזה ה היה פה חז קס פירס מתוקו אבל אנו חינמי במקרה שהוא מניח פירות בספק אם הוא תיקן אותם מבעוד יום או משך שיחו כאן אין לי חזוק כ שהפרות מתוקנים לומר שזה עירוב וירו בוא רב שמואל ברב צחוק מרב הונה היו לפניו שתי כיכרות מה קורה אם היו לו שתי כיכרות של טרומה אחת מ ואחת טהורה ואמר הרבו לי בטירו בכל מקום שהיא התערבו לו שתי הכיכרות למעשה לאכול את זה הוא לא יכול כי כל אחת היא היא בסוף תרומת מו הוא שם את שתיהם לעירוב תחומין ואמר אני מתכוון לעשות את העירוב מהתאורה שבה בכל מקום שהיא איזו כיכר שתהיה היא זאתי שתהייה לי עירוב תחום אן הטהורה מהוא תבוא לרמ תבוא לרבי יוסי הספק הזה יהיה לכול הלמי גם לרבי וסי וגם לרבי מאיר יהיה צד לכאן וצד לכאן עד כא לא קומה רבי מאיר הסום רבי מרש סובר שאין עירוב או עירוב סופק לא הולכים אחי חזוקה זה דווקא במקרה שיש לו כיכר אחת דליק רו יש כיכר אחת וספק הם הא נטמעה לפני בן רשמו שס אחריי אז הוא סובר שלא הולכים אחי חזוק כמו שביארנו בששטוס ליל אז דווקא שמה דלקת וירו עכשיו ודאי שהכיכר טמא אני ספק הם הולכים אחר חזוק אומר רבי מרי לא הולכים אחר חזוק כמו שראיינו שתי קדים וכולי אבל אוכ אבל כאן זה שונה כאן יש ודאי כיכר אחת שהיא טהורה אז הוא אומר אני רוצה להרב בהורה אז יכול להיות שרבי מאיר יודע שר רו אודיל מה או שצד שני שאדרבה לא רק שלרבי מאיר לא יהיה טוב כאן לפי רבי יוסי גם יהיה אין עירוב ועירוב למה אפילו לרבי שיקומה אלא אוסום ד איס ד תרו יודע לו הבוזי אומר כשיש לך כיכר אחת ספק נטמעה לפני ספק אחרי אז אז אתה יכול לומר חזק סטייר ולהכשיר אותה ולכן רוב עירו אבל כאן לא יעזור לי חזוק כי אני לא יודע אזו תמאה ואיזה טהורה אבל לאכ לא יודע לו וממילא כיוון שהוא לא יודע איזה תמאה ואיזה טהורה אז אין לו פה מזון שראוי לאכילה אומר לי כך באמת פושט כמו הצד השני בין לרבן לרמ בין סעוד בדום וליקה סוף סוף האדם הזה או כל אדם יכול לאכול את הכיכר הזאת ודאי שלא אנחנו לא יודעים מה הכיכר הכיכר התמיה ומה הכיכר הטהורה ולכן אין פה כיכר שראויה לאכילה לא מבעוד יום ולא משח שיחו ולכן אין עירוב אירוב בוא מנרב רב נחמי כיכר זו היום חול ולמחר קודש הוא מתנה שהיום היא תהיה חול אבל מחר היא תהיה קודש ואמר רבו לי בזה ועכשיו זה יום שישי והוא רוצה להערב בזה היום זה חוזר על יום שישי למחר זה בשבת זה יהיה קודש זה יהיה גדש ודאי ש בהקדש כמו שראיינו ליל אי אפשר לערב זה לא ראוי לאכילה לאף אדם זה אסור בענוה אז מה הוא האם מועיל או לא אומר לעירוב או עירוב כן הוא יכול לעשות אם זה הרוב כיוון שביום שישי זה עדיין חול היום קוד למח חול אם הוא אומר להפך הוא אומר היום זה יהיה קוד ביום שישי זה יהיה הקדש ומחר זה יופקה ויהיה חול אמר אבולי בזה מה הוא אמר לי אין רוב ירו כאן זה לא יי יותר מה ישנה אומר לחקור דמל זה ביטוי שהיו אומרים החכמים אחד לשני אם תמדוד ליקור של מלח אז אני אגיד לך את הטעם או יש רשי במקומות שמסביר הכוונה לכ שתמו לי קור של מלח אז גם כן אתה אפילו אם אתה תעשה כזה כזה דבר למדוד קור של מלח אתה לא תבין את החילוק החילוק הוא כל כך פשוט היו עם חול ולמוח קודש ההסבר הוא כזה כשהוא אמר אומר רשי כשמדד קור ש ך על דבר זה ותנ לי אומר לך תמו היום כלח קודש מספק נחת לקדושה הרי אנחנו לא יודעים מתי מתחלף היום נשמ שזה זמן של סופק יום סופק לילה אז כשהיום ביום שישי זה חול אז כל עוד שלא ודי לילה אז עדיין חול ממילא בזמן בן השמ שוס זה יהיה חול וממילא העירוב חל היום כ שלחחו קפק קדושי עד שזה לא ד לילה אז לא פוקע את הקדושה וממילא אז ב דן של הקדש ולכן הן עירוב וירו ננו אסום כתוב במשנה לגבי טומ במסכת טבולי לגין טבולי יש לו כלי שנטמע הוא הטביל אותו כלי שהוא בר טבילה וכעת הוא צריך לחכות לערב שמש שיחשיך עליו היום ואז אפשר להשתמש זה גם לתרומות ולקושי טבו וים לגין טבו ליווים יש לו כלי בגודל זה נקרא לגין זה סוג של חבית קטנה יותר שהי טבו וים צריך לחכות שיהיה ערב שמש שמילה הוא מן החבית של מיסר טבל הוא מילה שמה מיסר ראשון שעדיין לא הפריש ממנו תומס מייסר ואמר הרי זה תומס מייסר לקשט שך הוא אומר מה שנמצא בתוך החבית יהיה רומס מייסר על פירות אחרים אבל רק לכשר שך כי הוא לא רוצה שזה יהיה טומס מייסר קודם כיוון שאז זה יתמה על ידי הכלי כי הכלי תווים מטמ תומס מייסר רק אחרי שי ערב שמש שהוא ראוי להחזיק תומס מייסר אז יכול תומס מייסר ואז זה טהור לכך אז ווב קיומי אינו חנמ תר שך יכול תחוס מייסר וזה יהיה טהור ואם אמר רבו לי בזה לא אמר כלום הוא שם את זה לעירוב תחומים אז לא ימר כלום ולמה אומרוב זה סומר סופם כהני עירוב לכאורה הסיבה שלא הוא אמר כלום כיוון שסוף הי ינו סוף היום שישי הוא זה שקונה את העירוב אז חל העירוב וסוף היום שישי עדיין קודם שרשי עוד לא חל טומס מיסר אז יש פה מיסר ראשון שהוא טבול ש עדיין לא הרמו ממנו רומס מיסר הוא לא ראוי לאכילה דיסל כדי תחיל לסיים כו עירוב אם נאמר שתחילת השבת זה הזמן שהעירו נקנה אז היא אומר רבו לי בזה המה היא לא אומר כלום הרי לכאורה תחילת השבת זה כבר הופש ממנו טומס מיסר אז למה הוא לא יכול לעשות מזה עירוב תחומים זה ראוי לאכילה כבר זה לא תבל כריח שהזמן של העירוב חל לפני חשכו בסוף היום שישי ולא בתחילת השבס אומר ר פופה אפילו את מתחיל כ עירוב בנ סד בדו וליקה גם אם נאמר שבאמת תחילת היום ההתחלה של השבס היא זאתי שקונה אבל כיוון שאנחנו לא יודעים בדיוק מתי זה אנחנו מצריכים שהעירו יהיה ראוי לאכילה גם קצת קודם שבזמן הקניין ודאי וודאי ובוודאי זה יהיה ראוי לאכילה לכן צריך תני נוסף בעירוב תחומים שיהיה מוכן וראוי לאכילה קצת לפני הזמן הזה שזה נקנה ולכן גם אם זה נקנה בתחילת שבס עדיין צריך שזה ראוי קודם וכאן זה לא ראוי קודם כי רק לשכשך חל על זה הומס מייסר וקודם לכם זה טבל אז ראינו כאן סטיר רבי יוסי על רבי יוסי לגבי טומ דרבון שהוא מחמיר מול עירוב תחום דרבון שהוא מקל תרצ שלושה תירוצים תירוץ ראשון רביי סובר תחומין דרבון אבל בטומה גם טומ דרבון מחמירים כמו טומה דוריס כי יש להקר ולא רוצים שיזלזלו בטומה דוריסה תירוץ שני ודי דו דרב רבי יוסי סובר שגם בד רבונו מחמירים וגם בעירוב תחומין מחמירים מה שהוא הביא כאן שעירב תחומים להקל זה בשם הבטול מוס רבו ולא בשם עצמו תירוץ שלישי יש הבדל כאן בעירוב תחומי יש חזוק להקל ואילו שם אין חזוק להקל לגבי תומה כי אדרבה מתו מעל חזקו אמרנו שבאיזה ספק רבי וסי הכשיר דווקא כשהוא הוא מניח את זה בתור פיירוס מתוקנן או טרו מטרו אחרי זה נוצר ספק אנחנו לא יודעים מתי הספק מתי התו קרתה האם הא בעוד וים או משרשיו אבל אם מלכתחילה הוא מניח שם סופק או מלכתחילה מניח פירות שאינם מתוקנים והוא תיקן אותם אנחנו לא יודעים מתי הוא תיקן אותם או לא יודעים האם הוא תיקן אותם כאן אין אין כאן חזוקה לעקל ולכן אנחנו אומרים שסופק סופק כזה גם הביסים ודה שזה להחמיר שאלנו מה הדין אם יש לו שתי כיכרות אחת תורה ואחת מאה והם של טרומה ואומר אני רוצה לערב בתאורה שביניהם וגמור פשטה שיצר מזון הראוי לאכילה ו שתיהם לא ראיות לאכילה לכם אן עירוב ועירוב מעד כיכר זו היום חול ולמחר קודש אז מסופק זה חול עד שתחשך לכן עירוב או עירוב אבל היוםם קודשו כול מסופק זה קודש עד שתחשך ואז אין עירוב או עירוב לגין טבו ואן שהוא אמר לכתך שכול ליו תרומ שמייסר אז זה מועיל לעניין תרומ שמייסר שיכול רק לכתך שך ולכן זה לא התאמה כיוון שכש עדיין היה ערב שמש היה תבול יום עוד לא היה ערב שמש אז עדיין קבל שם של רומס מייסר אבל אירוב אי אפשר לעשות עם זה ולא דווקא כמו שרובה אמר שרצה להוציא מכך שסוף היום שישי קונה עירוב ולכן זה עדיין לא תרוס מס זה טבל אלא פופה אומר שגם אם נאמר ש החיל הסו שלש בכונה כאן יש בעיה כי צריך סעודה רויה מבעוד יום וליק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: