העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד א

[מוזיקה] דף לו עמוד א היום אנחנו נמשיך לעסוק כמו שראינו אתמול בענייני חזקה ראשונית כל דבר דאורייתא דרבנן היום אני מסתכל על החזקה הראשונית שהייתה לו קודם כן או לא נראה שבגדול מסתכלים אמנם נראה בזה כל מיני פרטי דינים בכל אופן לכתמי תראה דבר נפלא יהודי איך שהוא נולד יש לו כבר חזקת קשרות האמת היא עוד קודם כבר שהוא נמצא במאי אמו יש לו מלאך שמלמדות תורה נר דלוק על ראשו הכל עניין של רוחניות כשיורדת נשמתו לעולם משביעים אותו תהי צדיק אל תהי רשע לאחר מכן על תחילת החיים הוא כבר מטביעים אותו בחותמו בבריתו של אברהם אבינו אנחנו פותחים את החיים בצורה טובה ואם כן לכל אחד מאיתנו יש חזקת קשרות אם יהודי מסתובב בעולם הוא מרגיש מנותק מרגיש מרוחק לא קשור אל הקדושה אחי היקר העמ דבר על חזקתו הראשונה בבקשה תחזור אחורה אל הבסיס הבסיס הקור שלנו הוא כל כך טוב כל כך טהור כל כך קדוש לכל אחד יש סיכוי לכל אחד יש את הכוח אין כזה דבר יהודי מנותק דיברנו על זה כבר בהרחבה אבל עוד באמת עוד ניצנוץ שאנחנו רואים עמוד שלנו וסקירה קטנה על מה אנחנו מדברים אז כמו שפתחתי אנחנו נדבר בגדול על ענייני חזקה מה דבר על חזקתו אתמול טיפלנו ברבי מאיר מי שזוכר היום נטפל ברבי יוסי זה בעיקרון בגדול יהיה העמוד שלנו נראה עוד כמה פרטי דינים בענייני עירוב שהתחדשו לנו בעמוד הזה וקדימה אנחנו מתחילים בעצם בוא בוא קצת נקדים מה ראינו אתמול כדי שנדע על מה אנחנו נדבר היום אתמול ראינו כך בעצם במשנתנו היה דין מה קורה אדם שספק עירוב ספק לא זאת אומרת הוא הניח עירוב אבל העירוב הזה נשרף העירוב הזה לדוגמה היה תרומה ונטמתם זה קרה מבעוד יום או שזה קרה לאחר כניסת השבת ואין לו עירוב היה לנו את רבי מאיר שהחמיר ואמר זה נחשב כאילו אין לו עירוב והבן אדם באמת מסובך היה לנו את רבי יוסי ורבי רבי יוסי ואני לא זוכר מי יחד עמו אולי רבי שהוא אמר לו דווקא ספק עירוב כשר והעיד יוסי בשם הבי שם בשם אבטול מוס בשם חמישה זקנים שספק עירוב כשר אז רבי מאיר הוא זה שהחמיר ואמר לא כשר והבן אדם תקוע אם אתם זוכרים דיברנו על החמר גמל על האנלוגיה הזו על ההשוואה הזו שהבן אדם באמת תקוע וממוקד ורבי יוסי שהקל דווקא אתמול המתנו את רבי מאיר את דבריו וסיכמנו וסגרנו והרז וכל מי שרוצה לדעת מה היה עם רבי מאיר מוזמן בשמחה לשיעור של אתמול ועכשיו פותחת מה ברבי יוסי אומרת הגמרא קשד רבי יוסי ד רבי יוסי במשנה שלנו לגבי ספק עירוב הוא אומר כשר הכל בסדר אבל לגבי המשנה שהבאנו אתמול שם רואים בן אדם טמא ספק טבל ספק לא טבל זאת אומרת מה פירוש אני לא יודע אם הוא הכניס את כל גופו במים או לא אני לא יודע אם היה לו חציצה או לא זאת אומרת יש לו כרגע חציצה אני לא יודע אם היא היייתה בשעת הטבילה או לא יש כאן מקווה שאני לא יודע אם יש בו 40 שעה או לא זאת אומרת כל מיני ספקות שאני לא יודע אם הבן אדם טבל או לא בדאורייתא ראיינו שהבן אדם באמת נשאר טמא אבל בדרבנן הגיע רבי יוסי שימו לב דווקא רבי יוסי ופתאום מחמיר למה בדרבנן הוא מחמיר הרי לגבי עירוב אנחנו רואים שהוא מקל אמר אבונה שימו לב אמר אבונה ברכינה שני טומה הויל ו רגע אנחנו מתחילים לא הקדמתי ולא אמרתי ותמיד אני מסמן יכול להיות שאתם מתרגלים קצת לנחות שאני אומר בדיוק איפה אנחנו מתחילים אבל אני חושב שזה חלק ממהלך השיעור אז אנחנו מתחילים בדף לו עמוד א שורה אחת מלמעלה קש דרבי יוסי עד רבי יוסי שואל את הגמרא וכמו שהסברנו לגבי ערוב ה ולגבי טומא דרבנן ומחמיר אמרו ברכינה פשוט מאוד שאני טומא אויל ויש לה עיקר מן התורה עד עכשיו דיברנו על עמ בר על חזקתו הראשונית אומר אבונה ברכינה עזוב שנייה לא חזקה ראשונית פשוט טומא יש עיקר מן התורה יש מושג של טומא דאורייתא הגיעו חכמים תקנו טומא אני מחמיר בפקה אבל לגבי עירוב אין מושג של עירוב מדאורייתא יש מושג של הלכות שבת מד אוריתה בסדר המכלול הזה כמובן קיים אבל לגבי עירוב זו המצאה כביכול של חכמים ולכן בזה אני לא מחמיר זה רק דרבנן אין לזה עיקר מהתורה שואלת הגמרא שבת נמי דאורייתא הי איסור תחומין זאת אומרת הגמרא לא שואלת על כל איסור שבת כי זה רשי מדגיש אין סיבה לטעות בין כל איסורי שבת לעירוב מה שאין כן לגבי טומא שבתו דרבנן וטומאת דאורייתא הם ממש דומים ויש אפשרות לטעות אבל שואלת הגמרא רגע שבת נ מ דאורייתא היא כמו שראינו שרבי מאיר סובר שאיסור תחומין דאורייתא ראינו את זה אתמול מבינה הגמרא בפשטות כנראה גם רבי יוסי ככה סובר כי כנראה שאתה מביא מחלוקת ביניהם אתה לא מתכוון לחלוק על כל גוף כן במשנה אתה לא מתכוון לחלוק על כל גוף העניין האם זה דאורייתא או דרבנן כנראה שניהם מסכימים שזה דאורייתא ורק חולקים מהדין בספק ואם כן מה אתה עונה לי כאן שתומה יש לעיקר מן התורה פה תחומים זה דאורייתא בעצמו עונה הגמרא לא לא כמו שהבנת במושכר שון אלא כסבר רבי יוסי תחומין דרבנן רבי יוסי באמת סובר שיסור תחומין הוא דרבנן וגם אין לו עיקר מן התורה כמו שהסברנו כי לא יבואו ליטות בינו לבין שאר הלכות שבת שאסורים מדאורייתא ולכן לגבי ערוב ומקל ש לספקו כשר ולגבי טומ שיש לה עיקר מן התורה כי יש מושג טומ דאורייתא הוא מחמיר בספיקה והיא בתמה מביאה הגמרא תשובה נוספת עדידי עדרבי פשוט מאוד מה שאומר רבי יוסי שמחמירים בספק דרבנן לגבי מקווה שמה זה דידי של זה סברתו הדרבי מה שכתוב במשנה שספק עירוב כשר שבעצם מקילים בדרבנן זה שיטת רבו די נמי דקתני אמר רבי יוסי אבטול מוס העיד משום חמישה זקנים שספק עירוב כשר בעצם מביא את זה בשם רבו והוא מדגיש כך אומר אב אולמוס אז כל מה שאני אומר דע לך זה בשם רבי אבל אני עצמי סובר כמו שראית לגבי מקווה שגם בספק דרבנן מקילים סליחה שגם לגבי ספק דרבנן מחמירים שמה מינה באמת מכאן אנו רואים כמו התירוץ הזה שעד ידי ועד דרבי רבה אמר תירוץ שלישי אמנו ותמה דרבי יוסי שמה לגבי מקבעות השואל אותי למה הוא מחמיר פשוט מאוד האמן טמא על חזקתו ואמ לא תבל שמה אני אומר בוא נאמין את טמא על חזקתו הרי מה היה אתמול לפני שהוא נכנס ס כן לספק הזה לפני שהוא נכנס למקווה ספק 40 זה הספק לא לפני שולי היה לו חציצה אולי לא הבן אדם היה טמא ולכן אני הולך על חזקתו הראשונה מהיא חזקתו הראשונה שהבן אדם נשאר טמא שואלת הגמרא אדרבה העמד מקווה על חזקתו הרי הבנו אתמול סיטואציה שהוא טבל במקווה ואני לא יודע לאחר מכן אני בודק ואני רואה שאין בו 40 שעה ואני לא יודע מתי נחסר שואלת הגמרה יש לי חזקה מול חזקה רגע עמד מקווה על חזקתו ואמא לא חסר בוא נגיד ש במקווה גם כשהוא טבל היה 40 שיער אונה הגמרא לא מדובר שמה במקווה שלא נמדד מדובר במקווה שמעולם לא נמדד וייתכן שכבר מראש הוא היה חסר 40 שסע עוד מאז ימים ומקדם ואם כן הוא לא תבל ולכן כשיש לי כזה ספק אם תבל או לא תבל אני אומר רגע רגע רגע בוא נעמד על חזקתו הראשונה ושמה חזקתו הראשונה שהוא טמא ולכן הוא נשאר בטומאת מה שאין כן מסביר רשי ומסבירים המפרשים לגבי עירוב שמה יש שני חזקות נוגדות מצד אחד באמת העירוב העירוב המקורי הבסיסי של כל בן אדם הוא בביתו אז הייתי אמור להגיד שזה לא עירוב במקרה של ספק עירוב לא יהיה כשר למה כי כנראה בוא נחזור לחזקתו הראשונה שהעירו הוא בביתו אבל מצד שני יש לי חזקה נגדית למה כי שמתי שמה עירוב אז מה אתה רוצה לומר לי שהעירו הזה נטמע שהתרומה הזו נטמאת קודם ו יש ליה מדבר על חזקתו ונאמר שהתרומה הזו כן היייתה תאורה והעירו כן נחשב כעירבון בכזה מקרה כן יאמר רבי יוסי שספק עירוב כשר רק במקרה של מקווה ששמה אין לי שום סיבה כי החזקה היחיד דה שיש לי לתלות זה דווקא שהבן אדם טמא ושמה הוא יאמר ספק טבל ספק לא טבל טמא יפה מאוד ממשיכה הגמרא ומביאה ברייתא מרחיבה קצת בדברי רבי יוסי ופלפלת בהם תניה כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר באיזו סיטואציה מדבר רבי יוסי מביא הגמרא שני דוגמאות ערב בתרומה ספק מבעוד יום תמת ספק משך שך טמת הוא שם שם תרומה ותרומה זה עירוב מצויין לפי שוא מחוזק לכוהנים לפי רחמים לכולם אבל בגדול הוא שם את התרומה וזה בסדר גמור כרגע התרומה תמאה אני לא יודע אם היא נטמאה עדיין היא בעוד יום ואין עירובו עירוב או רק משח שכה עירובו עירוב דוגמה נוספת וכן בפירות הוא שם שם פירות של טבל שהם כמובן לא כשרים לערב בהם כמו שראיינו במשנה אבל הוא תיקן אותם ספק מבעוד יום נתקנו ספק משח שך נתקנו הוא הפריש מהמהם תרומות ומעסות כדת וכדין רק הוא לא יודע באיזו נקודת זמן לפני שחש לאחר שחש זה נקרא ספק עירוב זהו ספק עירוב ועל זה רבי יוסי אמר כשר כבר הגמרא פלפל למה בדיוק כי אני מבין שיש כבר כאלה שמתעורר להם שאלות אבל ערב בתרומה ספק טהורה ספק טמאה זאת אומרת לעולם לא היה לה חזקת קשרות עוד לפני שהוא הניח אותה זה לא כמו המקרה מקודם שהוא מניח תרומה נפלאה נהדרת טובה ראוייה לאכילה ולאחר מכן אני לא יודע בדיוק מתי הנקודת זמן שהיא נטמאה פה כבר שהוא הניח אותה היה כאן ספק טומה ספק תרומה תמאה לא היה כאן רגע אחד של חזקת כשרות אותו דבר וכן בפירות שכבר כשהוא הניח אותם ספק נתקנו ספק לא נתקנו זה אי אין זה ספק עירוב כשר אלא כאן יומר רבי יוסי אין עירובו עירוב פשוט מאוד כין חזקת כשרות עכשיו שואלת הגמרא על מקרה הראשון על תחילת הבריתה על מה שאמרנו כן שרי זה ספק עירוב שימו לב יש שם שני מקרים המקרה הראשון מדובר שהוא שם תרומה ראוייה לאכילה והוא רק לא יודע מתי זה נטמע שימו לב אם נלך פה על חזקה ברור שמה ברור שהתרומה טהורה אבל המקרה ברור שהתרומה טהורה ועירוב עירוב אבל במקרה השני שמה מדובר שהוא שם פירות טבל שלא נתקנו שמה אם נלך על חזקה אנחנו קצת מסתבכים אם נלך על חזקה אין עירובו עירוב כי הפירות נשארים בטבל שואלת הגמרא מה ישנה תרומה המקרה שאדם מניח תרומה ונטמא דאמר מתרומה על חזקת ואם התאורה הי ולכן עירובו עירוב אם כך במקרה השני של מערב בפירות שלא נתקנו פירות נמי המת טבל על חזקתו והמה לא נתקנו אז למה רבי יוסי כולל את שניהם ואומר שני המקרים הללו עירובו עירוב מה פתאום אם אתה הולך אחרי חזקה יש הבדל כביר לגבי תרומה לך אחרי חזקה ותאר ותכשיר את העירוב לגבי תבל לך אחרי החזקה תעמיד את זה בתבל ותפסו את העירוב אונה הגמרא אתה צודק תשנה את הברייתא לא ם הספק מבעוד יום נתקנו אלא הם הספק מבעוד יום נדמו ספק משך שך נדמו מדובר שהוא שם פירות מתוקנים טובים יאכלו ענבים וישבעו הכל טוב הכל מצויין אבל הם נדמו מה זה אומר הם תערבו או בתרומה לפי סחוס לאמר שהם יתערבו בתרומה אז הם לא ראויים לישראל שערב או שהם נדמו אומר רשי שהם נדמו בתבל נכנס בם פירות תבל והם אסורים באכילה לכולם זאת אומרת כך שאם נאמין את הדבר על חזק וב ברור שזה כשר וישר רק הבעייה שכרגע זה טמא כרגע זה אסור באכילה נדמה בזה נדמה זה התערב דימוע מעורבב נדמה התערבב כאן מדובר שנדמו בהם פירות אבל או פירות רומה כמו פירוש הראשון של רשי ואני רק לא יודע מתי זה קרה ועל זה אומר רבי יוסף ספק עירוב כשר כיוון שאני מאמין את הדבר על חזקתו הראשונית שזה היה פירות טובים ולכן אני מחשיב את זה כעירבון ברב יצג מרב הונה מה הדין היו לפניו שתי כיכרות אחת מ אחת טהורה כמובן מדגיש רשי כיכרות של תרומה כיכר של חולין מותר לאוכלה אפילו בטומה אין שום בעיה לערב בה מדובר בכיכרות של תרומה אחת טהורה ראוייה לכהנים לאכילה אחת תמאה אסור לערב בה אסור היא לא ראוייה לאף אחד עכשיו הולך אותו בן אדם ואמר הוא אומר לשלוחים שלו לכו בבקשה לסוף 1900 המה ערבו לי בתאורה בכל מקום שהיא תניחו את שני הכיכרות הללו ותאמרו ש העירוב יהיה בתאורה עכשיו הוא לא יכול להצביע על אף אחת מהם אין לו שום סימן מה הטהורה אבל אחת מהם היא טהורה זו הוא רוצה שתקנה לו עירוב מהוא השאלה אם בכזה מקרה עירובו עירוב או לא והוא מפרט תבוא ל רבי מאיר תבוא לרבי יוסי אני מסתפק בזה גם לשיטת רבי מאיר שבמשנה הוא מחמיר ואומר אין עירובו עירוב מספק וגם לרבי יוסי שמקל לשניהם אני מסתפק וכמובן הוא מסביר את הצדדים תיבא אל רבי מאיר אני מסתפק גם לשיטת רבי מאיר שמה עד כאן לא קמה רבי מאיר אתם כל מה שאומר רבי מאיר במשנתנו שהוא מחמיר דלק טהורה אין כאן אי אפשר להצביע על תרומ טהורה כרגע אני סתכל אני ממקד את המבט כאן ועכשיו הכיכר שעומדת לפניי הא טמאה אני יכול להשתמש בחזקה וכדומה כבר הסברנו למה לא בכל אופן כרגע אין כאן שום דבר טהור ולכן הוא מטמא אבל אחה האיק טהורה כאן באור שבין השמשות היה בוודאות טהור אומנם אני לא יכול להצביע בדיוק מה זה זה הספק שקיים לי כאן אבל ברור שהיה כאן טהור ולכן יתכן שרבי מרי יתיר ומצד שני עוד אילמה מה פתאום אפילו לרבי יוסי שבמשנה שלנו הוא מתיר לא כמר אלתם דם אית די טהורה ידלה על הצד שהתרומה הייתה טהורה בין השמשות הוא מצביע ואומר לך הנה זה הכיכר זו עירובי אה כרגע זה טמא אבל זה היה טהור בין השמשות כן לפי הצד שאני אומר תמיד את זה על החזקה וזה היה טהור בין השמשות הוא יכול להצביע הוא יכול למשש יש כאן משהו מוחשי אבל החה לו יד עלה כאן הוא לא יכול להגיד בכלל מה עירובו הוא לא יודע זו זו השמאלית הימנית הוא לא יודע איזה גיגה עירובו ולכן יש סיבה לומר אני לא יכול לסמוך כאן על שום חזקה אין לי משהו מוחשי להישען עליו לסמוך עליו אמר לי אז בעצם זו הביה עונה רב הונה אמר לי בין לרבי יוסי בין לרבי מאיר כאן ברור פשוט וברור שאין עירובו ארו ולמה בעינן סעודה ראוייה מבעוד יום ולקה צריך לאכול הפחות שמע נכון אמרנו אחרי בין השמשות לא אכפת לי מה קורה עם זה אבל לפני בין השמשות צריך שזה יהיה סעודה ראוייה ובמקרה שלנו במשנה בברור שמערב חג מערב שבת זה היה סעודה ראוייה לאחר מכן קרה מה שקרה ומתווכחים האם אני מסתכל על חזקה ראשונה או לא וכדומה אבל כאן כשאתה שם לי כזה כיכר שתי כיכרות אחת אחה טהורה לרגע לא היה כאן סעודה ראוייה אין לי כאן מה לאכול גם בערב שבת גם בערב חג ביום שישי לא יכלתי לאכול כאן כלום ולמה כי יש לי ספק אין פה שום כיכר שאני יכול להנות ממנה ולכן ברור שאין עירובו עירוב מביאה הגמרא ספק נוסף שאלה מפתיעה תחזו ראש בא מנירב מרב נחמן כיכר זו היום חול אדם שאומר הכיכר הזו היום הנקודת זמן שהוא אוחז בה כרגע הוא אוחז ביום שישי אומר הכיכר זו כרגע יכול אני רוצה הכיכר שלי אני מקדיש אותה ברגע שנכנס אני רוצה שהיא תהפוך להקדש ואנחנו יודעים שבהקשר לערב ראינו יש לזה קדושה מאוד חמורה זה אסור על כל העולם אי אפשר לערב בהקדש עכשיו יום שישי עדיין חול שבת קודש השאלה מה קורה ואז הוא אומר ערבו לי בזה אני רוצה שבכיכר הזו זו יהיה עירובי מה הוא מה קורה האם עירובו עירוב או לא ובוא נסביר בעצם אנחנו צריכים את נקודת הזמן של בין השמשות השאלה היא מתי קורים החילופים באותו כיכר מתי היא הופכת מחולים לקודש אם תאמר לי על כנסת בין השמשות היא הפכה ל קודש אין עירוב או עירוב כי אי אפשר בין השמשות אז אמור להיות העירוב ואז הכיכר הזו כבר קדושה אבל אם תאמר לי שהקוד חל רק שהלילה מעמיק כשהשבת ממש פורסת את כנפיה של לילה גמור בסוף בין השמשות אז בעצם הוא הרוויח הוא הספיק את הזמן הזה שהיא הייתה עדיין חול ואז עירובו עירוב אמר לי אומר לו רב נחמן עירובו עירוב כן בבין השמשות זה עדיין היה חולין זה עדיין נשאר כמו יום שישי זה עוד לא נחשב כשבת שזה הפך לקודש ולכן עירובו עירוב ממשיך רבא ושואל את אותה שאלה מכיוון אחר בואו נראה מה הדין מה קורה אדם אומר היום קודש יום שישי הוא אומר עכשיו הכיכר הזו אני מקדיש אותה ולמחר חול איך שנכנסת השבת אני מחלל אותה באוטומט על מעות שיש לי בבית אפשר לעשות כזה דבר ושוב השאלה מה קורה מתי הנקודת זמן מתי זמן החילופים הזה האם זה מתחלף לחול מיד על כניסת השבת מיד איך שמתחיל בין השמשות ואז כבר אפשר לערב בה או שלא רק שהשבת יפרוס את כנפיה שהלילה יעמיק ואז כבר לא יוכלו ואז בעצם אי אפשר לערב באותו כיכר ולמה כי עד שהלילה מעמיק זה עדיין קדוש ואמר ערבו לי בזה מה הוא אמ לי אומר ארב נחמן אין עירובו עירוב למה כי עדיין זה על המצב של יום שישי זה עדיין קדוש ולא עבר לחולין שימו לב בעצם תשובתו של רב נחמן היא הגיונית לחלוטין ולא שחלילה נותן לו ציונים אבל בעצם מה שאומר רב נחמן אני ממשיך את מה שהיה ביום שישי הלאה לתוך בין השמשות ולכן במקרה שהוא אמר יום שישי קודש אין עירוב או עירוב במקרה שהוא אמר יום שישי כל עירוב עירוב אבל רבה לא כל כך הבין את דבריו של רב נחמן הוא בעצם אומר כך אתה כנראה מתכוון שכל הבין השמשות זה איזשהו מיקס של ספק משהו לא ברור משהו מעורפל ואם יש לך ספק תמיד אמור להיות אותו הדין או להחמיר ולא או להקל ולכן הוא שואל מה הישנה אמר ליונה לו רב נחמן בלשון קצת עוקצנית אומר רשי במקומות אחרים זה לשון של בדיחותא לחית חול אלי קורע ד מלח תמדוד ליקור מלח אז אני אענה לך או יש אומרים אפילו אם תאכל כמות אדירה של מלח לא תבין את טעמו וב ואני אסביר לך מס פשוט מאוד שאדם אומר היום חול הוא למחר קודש אז אני אומר תשמע היום חול בן השמשות זה עדיין חול ומספק לא נחת לי קדושה כן אני משתמש בספק אבל מספק לא יכול לרדת קדושה לדבר הזה הוא נשאר חול ולכן עירובו עירוב אבל כשהוא אומר היום קודש ו מחר חול מפק לופק לקדושת ימיני ולכן כמו שאמרנו תמיד בבין השמשות אני מחזיק עדיין את הדבר הקיים כשזה היה חול הקדושה לא יכולה לרדת עליו כשההוא היה קדוש הקדושה לא יכולה לפקוע מ ולכן כמו שאמרתי אני ממשיך עלאה את המצב הקיים ולכן יש הבדל ואם הוא יגיד היום חול ולמחר קודש יהיה עירובו ערוב אם הוא יגיד היום קודש שו מחר חול לא יהיה עירובו עירוב מביאה הגמרא משנה מה קורה דין של עירוב שמשתנה בתוך בין השמשות אותו עניין מביאה הגמרא משנה מטול יום תנן אתם יש דין שאומר כך בן אדם שנטמא בטומאה חמורה או כלי שנטמא בטמא חמורה לאחר טבילתו הוא בעצם טהור אבל יש דין של הערב שמש חכה בבקשה ללילה ואז תהיה טהור לחלוטין זאת זא אומרת לאחר הטבילה אם הוא יגע באוכל משקה הוא לא יטמא אותו אבל אם הוא יגע בתרומה או בקודש או במעשה או בכל דבר כזה הוא יטמא אותו אומרת הגמרא מה קורה אני אוחז כרגע נקודת זמן יום שישי יש לי לגין קד טבול יום הוא בעצם נטמע טבלתי אותו אבל עדיין לא הריב השמש רק בליל שבת יעריב שמשו ואני ממלא אותו מן החבית של מעשרת טבל יש לי יין אני לוי יש לי בבית יין שקיבלתי במעשר בעצם מאסר זה עדיין לא מתוקן כבר אמרנו מספר פעמים את הסדר בדיוק מה צריך לעשות ול לכן אני חושב שלא נחזור על זה שוב אבל מה שמול על הלוי כרגע זה לתת תרומת מעשר לכהן הוא עדיין לא נתן עכשיו אם הוא יפריש תרומת מעשר ויתן את זה בתוך אותו לגין שהוא טבול יום זה יתמא למה זה יתמא כי כמו שאמרנו עד עד הערב שמש עד הלילה יש לו עדיין איזשהי דרגה של טומאה שהוא מטמא דבר קדוש הוא מטמה תרומה מטמא מעשר מטמא קודש עכשיו מה עושה הבן אדם אמר הרי זה תומת מעשר לקשט ח שך היין שנמצא כאן עכשיו הוא יין רגיל הוא יין תבל אבל בלילה ברגע שיתאר אותו לגין שיש שקיעת החמה שהלילה יפרוס את כנפיו אז היין שבתוכו יהפוך לתרומת מעשר אומרת הגמרא דבריו קיימין מצוין ואם אמר ערבו לי בזה לא אמר כלום אם ה אומר תערבו לי ביין שנמצא כאן לא אמר כלום ולמה כי כל עוד ולא עשיתי הרי בתבל אי אפשר לערב וכל עוד ולא נגמר בין השמשות והגיע הלילה עדיין לא קראתי על זה שם כי כל מה שאמרתי תאומת מעשר מתי זה דווקא שיהיה לילה ועירוב צריך להיות בבין השמשות לכן אין דבריו קיימים לעניין עירוב אמר רבה זאת אומרת מכאן אני רואה סוף היום קונה עירוב זאת אומרת סוף יום שישי ממש איך שנכנס בין השמשות אז קונה אירוב ולא הסוף של בין השמשות שזה תחילת השבת מאיפה הוא רואה את זה פשוט כי היין הרי מתי הוא אמור להיות תרומה ברגע שנכנסת שנכנסת השבת בסוף של בין השמשות וכאן אתה אומר לי שלא שאין עירובו עירוב זאת אומרת שהיין עדיין תבל אם כך העירוב קונה דווקא בסוף יום שישי ולא בתחילת יום הש שבת והוא מסביר דסל כדת תחילת היום קונה עירוב ימר עירבו לי בזה אמי לא אמר כלום לא אמור להיות ש אמור להיות ביחד קורה אותו דבר יחדיו גם היין ניתר גם סליחה לא היין ניתר גם היין הופך להיות תרומת מעשר מטבל הופך להיות תרומת מעשר וגם העירוב ראוי לאכילה ואם כן אמור להיות עירוב ומזה שאתה לא אומר כך אלא אומר שאין עירוב או עירוב יש לי ראה כך אומר רבה שתחילת היום קונה עירוב שסליחה שסוף יום שישי זה מה שקונה עירוב דוכה הגמרא ואומרת אמפ אפילו תמה תחילת היום קונה עירוב כמובן בין השמשות אבל סוף בין השמשות תחילת שבת ואם כך למה כאן אני לא יכול לומר על אותו לגי אותו יין שנמצא בלגין שאוט אותו הופך להיות ראוי למה אני לא אוכל לומר שהוא גם י יקנה לי עירובי פשוט מאוד בעינן סעודה ראוייה מבעוד יום ולקה כמו שכבר ראינו במהלך העמוד אני חייב שהסעד תהיה ראוייה מבעוד יום וכאן ייתכן שמבחינת עירוב בין השמשות יש לי יין נהדר כי זה קורה ביחד שניהם קורים בסוף בין השמשות בתחילתו של יום השבת הבעייה היא שהיין הזה לא היה ראוי בעוד יום למה כי הוא היה תבל הוא לא היה מתוקן כל התיקון שלו נעשה רק בלילה וכשאין לי סעודה ראוייה מבעוד יום אי אפשר לעשות עירוב ולכן אין מכאן ראייה מתי בדיוק בתוך בין השמשות קונה העירוב כדרכנו בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו קשא דרבי יוסי עד דרבי יוסי ולכן היה לנו מספר תשובות תשובה ראשונה היה לנו טומה יש לה עיקר מן התורה ותחומי סליחה טומה יש לעיקר מן התורה שאלנו שבת גם כן זה דאורייתא אמרנו סבר תחומים דרבנן תירוץ שני עד ידי עדרבי תירוץ שלישי שמה המ טמ לחזקתו ואמ לא טבל פשוט מאוד לגבי טבל ספק טבל ספק לא טבל אני מעמיד את הטמה על חזקתו וגם מקווה אני לא יכול להעמיד על חזקתו כי מדובר במקווה שלא נמדד וכמו שהסברנו מה שאין כן במשנתנו לגבי עירוב ששמה יש לי חזקות נוגדות מצד אחד יש חזקה ש עירובו בביתו מצד שני יש חזקה שהו שם שם תרומה וייתכן שהיא נהדרת הביאה הגמרא הברייתא כיצד ספק עירוב כשר אמרנו דבר ראשון אם מראש שמת שם דבר שהוא ספק ברור שלא על זה מדובר מה כן מדובר תרומה וספק נטמאת קודם ספק אחרי או פירות לא מתוקנים וספק נתקנו לפני ספק אחרי ואל זה הגמרא שאלה מה פתאום לתרומה יש לי חזקה ד מעיקרה לגבי פירות הפוך החזקה ד מעיקר אומרת שזה עדיין טבל ולכן הגמרא סידרה ואמרה שמדובר על ספק נדמו מבעוד יום אבל הפירות הללו בראש ובראשונה היו מתוקנים רב שמואל מגיע ושואל ככה מה קורה שתי כיכרות כמובן של תרומה אחת תורה אחת תמאה גם לפי רבי מאר יש לו שאלה למה כי פה לכל הפחות יש אחת טהורה בבירור גם לפי רבי יוסי יש לו שאלה כי כאן הוא לא יכול להצביע בכלל על מה עירובו ולכן למסקנה אמרנו בין לרבי מאיר בין לרבי יוסי זה לא נחשב עירוב כי בינן סעודה ראוייה מבעוד יום וכבר נראה את זה בעוד מקום בעמוד שלנו רבא שואל את רב נחמן מה קורה בן אדם שמשנה תוך כדי מיום ללילה לדוגמה הוא אומר עכשיו כיכר זו היום חול למחר קודש וכן להפך התשובה של רב נחמן היייתה פשוטה אני ממשיך תמיד על את המצב של בין השמשות למה כי בין השמשות הוא ספק ולכן הוא לא יכול להביא קדושה והוא גם לא יכול להבקיע את הקדושה ולכן אני ממשיך הלאה כמו יום שישי במקרה שביום שישי זה יכול זה יחשב כ עירוב במקרה שיום שישי זה ה הקודש זה לא יחשב כעירבון משנה נוספת גם כן אותו רעיון של יין בתוך לגין ה לגין הזה פשוט כרגע אם זה יהיה אם בתוכו יהיה דבר קדוש תרומה או מעשר הוא יטמא אותה ולכן אני שם שם עכשיו חולים ואומר רק בלילה כשהוא כבר לא טוול יום אלא כבר טהור לחלוטין אז זה יהיה טהור השאלה אם אני יכול לערב בזה או לא אמרנו ממש לא רב ניסה להוכיח מכאן שרואים שהעירו הוא על תחילת בין השמשות והטהרה של ה לגין הזה והיין שבתוכו הופך להיות ראוי רק בסוף בין השמשות אבל הרב פפה דכה ואמר יתכן שהסיבה שאיין עירובו עירוב זה בגלל שאין כאן סעודה ראוייה מבעוד יום אבל עדיין יתכן שהעירו קונה כבר בסוף שהעירו קונה בסופו של בין השמשות ובתחילתו של יום השבת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר ש
לצפיה בתכנים נוספים: