העמוד היומי מסכת עירובין דף לה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לה עמוד ב

[מוזיקה] דף ל עמוד ב כמה פעמים אנחנו עונים להגדרה של חמר גמל אתמול ראינו את ההגדרה הזו לגבי בן אדם שיש לו ספק עירוב זאת אומרת הוא בבעייה הוא הניח עירוב כרגע בשבת העירוב לא נמצא הוא לא יודע אם בנקודת זמן הקריטית של בן השמשות העירוב הזה היה קיים או לא אם הוא היה קיים אז מקום שביתו הוא איף ש העירוב ואם לא אז מקום שביתו בביתו ולכן בעצם הוא ממולכד וכמו שהסברנו אתמול יש לו רק את ה2000 אמה בינו לבין עירובו אבל עירובו ולצד השני וחן מביתו לצד השני אין לו את העירוב אמנם ראינו על כך מחלוקת אבל זה ההגדרה של חמר גמל וזה הוביל אותי למחשבה הבאה כמה פעמים אנחנו רוצים גם וגם בן אדם הרי שם את העירוב בשביל לשדרג בשביל שיהיה לו אפשרות נוספת ולפעמים מרוב שהוא תפס מדי הרבה לא נותר בידו כלום נשאר לו כמו חמר גמל אמרנו בין הפטיש לסדן הוא תקוע המרכך הסבא מנו ברדוק הוא למד מכאן מוסע השקל עצום לפעמים בן אדם רוצה גם וגם זאת אומרת הוא מעוניין במשהו אבל לא רוצה לעזוב את הקיים אומר אני רוצה לדעת את כל השס אבל לא לוותר על שינת צהריים מדושנת הוא רוצה לדעת יש לו מושגים בגדלות האדם אבל גם יש לו מושגים בסטייקים ובבשר זה לא שצריך להתנזר מהעולם הזה כולנו בני אדם כולנו יודעים להנות גם מאוכל ומגש מיות אבל צריך תמיד לדעת הם מלאה החרבה זה על חשבון זה אי אפשר לקטוף מלאכים אי אפשר להגיע לחיבור אמיתי ברוחניות עם משוקעים בגשמיות ככל שנוריד טיפ טיפה מהגשמיות שעוטפת אותנו מהעולם שסובב אותנו נוכל להגיע הרבה יותר רחוק ואז נוכל להענות לקריאתו הנוקבת של אליהו איש האלוקים בהר הכרמל עד מתי אתם פוסחים על שתי הסייפים עזוב תוותר על משהו כשאתה רוצה להתקדם תזכור תמיד אם תישאר נטוע אם תישאר עם עוגן במקום הקיים לא תוכל להתקדם הלאה תעזוב אל תבהל לעזוב קצת מהגשמיות לעזוב קצת מהנוחות מאזור הנוחות שאנחנו נמצאים ואז בעזרת השם נגיע רחוק אומרת הגמרא הקדושה וסקירה קצרה אנחנו בעצם הדף הזה העמוד שלפנינו השי הזה הולך לדבר הרבה על עניין החזקה זאת אומרת האם דבר שהיה קיים אני סומך על כך שהוא היה קיים לדוגמה בעירוב כרגע אני לא יודע מה קורה האם אני סומך על זה ששמתי כאן אירוב ולפי זה אני הולך או לא מכאן סטיף לדיני מקווה מכאן סטיף לדיני טומא כל מיני דברים מעניינים האם אני סומך על חזקה כמה על החזקה הראשונית או לא אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ל עמוד א' ממש למטה ראינו בחלק מהמקררים היה לנו אתמול שני מקרים שראינו שה עירוב התגלגל ממקום עירובו זאת אומרת הוא יצא חוץ ל2000 אמה או לדוגמה שנפל עליו הגל וכרגע אתה לא יכול להגיע אליו ועכשיו אנחנו נראה שתי דוגמאות נוספות בעצם ראינו אותם במשנה ועכשיו אנחנו נעמיק בהם ראינו או נשרף אם העירוב נשרף וכרגע הוא לא קיים בעולם אבל אני לא יודע מתי בדיוק הוא נשרף או תרומה ונטמא את העירוב היה תרומה וזה אמרנו זה בסדר גם ליהודים אם אתם זוכרים ראינו במשנה בהרחבה גם ישראל בכל אופן לפי רבנן ישראל ששם עירוב תרומה זה בסדר אועיל וכהן יכול לאוכלו הבעיה היא שהתרומה הזו נטמאה ישה לאשר ץ מת וכדומה אני לא יודע אם השרץ הזה הגיע לפני בין השמשות אחרי ולכן אני נמצא בספק ראינו במשנה שבאמת יש מחלוקת האם הוא הופך לחמר גמל הוא תקוע ומולד או שספק עירוב כשר שואלת הגמרא למה צריך את שני האפשרויות אומר לי או נשרף או תרומה ונטמתם כרגע העירוב לא יעיל ולא רלוונטי שואלת הגמרא למה לי למה צריך את שני הדוגמאות עונה הגמרא תנה נשרף להודיעך כוחות דרבי יוסי הסיבה שכתוב נשרף זה שזה כרגע לא בעולם ובכל אופן רבי יוסי ורבי שמעון יחד איתו כפי שראינו במשנה מקילים ואומרים ספק עירוב כשר ולמה מסביר רשי כי הם סומכים על חזקה כמה כיוון שהעירו הונח כאן בערב שבת אני אומר כנראה הוא היה כאן גם בבין השמשות ושימו לב עד כדי כך להודיעך את כוח ההתרה אפילו כשההוא כרגע לא נמצא ואני לא יכול להצביע עליו ולומר הנה הוא היה בן השמשות אפילו כך הם מתיירים ולכן הבאנו את הדוגמה של נשרף ותען התאומה ונתת להודיעך כוחות דרבי מאיר וכתבנו מעיד הח גיס על הצד השני לחידוש גדול יותר לשיטת רבי מאיר שומר הרי הוא חמר גמל שהבן אדם תקוע וממוקד כי אני חושש שהרוב להה כאן בבין השמשות אני מביא לך דוגמה של טרומה ונטת שעליו שהיא לפנינו והייתי יכול לתלות ולומר רגע במה שלפנינו במה שנמצא לפנינו אפשר לומר חזקה ובוא נעמיד את זה על חזקת הראשונה שכנראה היא נשארה בטהרתה בזמן של בין השמשות ורק עכשיו ממש בדקות האחרונות היא נטמאה בכל אופן מגיע רבי מאיר ואומר ממש לא רבי מאיר יחד עם רבי יהודה כמו שראיינו במשנה ואומרים לא לא סומכים על החזקה הזאת לא מכשירים העירוב לא נקרא כעירבון שלא קנה ולכן הוא כחמר גמל שואלת הגמרא בעצם מה שאתה אומר לי כאן אני רואה הרי אתה אתה מפרשן את המשנה שהמחלוקת היא על חזקה האם סומכים על החזקה הראשונית או לא רבי מאיר אומר שהעירו לא נקרא עירוב זאת אומרת שלא סומכים על החזקה הראשונית שואלת הגמרא אם זה באמת כך וסבר רבי מאיר ספקה לחומרא רבי מאיר סובר שבמקרה של ספק אני מחמיר כמו שרואים פה לעניין עירובין והרי והתנן כתוב כך במשנה במסכת מקבעות טמא שירד לטבול טמא ירד לטבול במקווה טהרתו הוא רצה להטהר ספק טבל ספק לא לא טבל זאת אומרת הוא לא יודע אם היה חציצה הוא לא יודע אם בא כל גופו במים הוא לא יודע אם הוא טבל או לא ואפילו טבל ספק תבל ב-40 שעה ספק לא תבל ב-40 שעה זאת אומרת שלאחר טבילתו ראו ש במקווה אין 40 שעה אבל אני לא יודע אם בינתיים מישהו הגיע ורוקן קצת מהמים ואז זה נחסר מ-40 שעה והוא טבל כן ב-40 שעה מלאות טהרתו טבילתו בעצם יעילה והוא טרור או שלא וכן או מקרה אחר שני מקוואות באחד יש ב 40 סעה ובאחד אין ב-40 שעה ושימו לב וטבל באחד מהם ואינו יודע באיזו מן טבל בקיצור הבן אדם ספק טבל ספק לא טבל דבר ראשון אני לא יודע כן ראינו מקרה אחד אולי היה לו חציצה אולי לא אולי נכנס כל גופו אולי לא אולי היה 40 סע אולי בקיצור הבן אדם בבעיה בספק אומרת המשנה מה הדין ספקות טמא ספקו טמא זאת אומרת הוא נשאר עדיין בטומאת במ דברים אמורים בטומאה חמורה בטומאה חמורה כשהוא נטמא טומא דאורייתא ממת וכדומה אז אני מעמיד אותו על חזקתו הראשונה ואומר הוא עדיין טמא אבל טומא כלה אם זה רק טומא דרבנן שחכמים גזרו עליה כגון מביאה הגמרא דוגמה מביאה המשנה שם דוגמה שאכל אוכלים טמאים ושתה משקין טמאים שהרי ידוע שאוכל ומשכה בעיקרון לא מתמים אדם אלא חכמים גזרו שאם הוא אוכל אותם הם יתמו אותו או דוגמה נוספת אדם שבא ראשו ורובו במים שהובן או נפלו על ראשו על רובו שלושה לוגין מים שאובים חכמים גזרו בעצם עעל כל בן אדם גם על טמה שטבל טהרתו וגם על כל בן אדם שנפלו עליו שלושה לוגן מים שאובים ח גזרו למה ראינו את זה במסכת שבת כמדומני שפשוט אנשים לאחר טבילת במקווה הייו שוטפים את עצמם מים שהובן ואנשים הגיעו כבר לומר עיקר הטארה היא במים שהובן ולכן להפך גזרו שמי שנופל עליו מים שהובן צריך לטבול בכל אופן כל ענייני הטו מדרבנן בכזה מקרה אם ירד לטבול וגם כן נוצר איזה ספק ספק טבל ספק לא טבל ואפילו טבל ספק טבל ב-40 שיה ספק לא טבל ב-40 שיה כמו שאמרנו קודם וכן מקרה נוסף שני מקוואות באחד יש ב 40 שיה ואחת אין ב 40 שעה ותבל באחת מהם וילא יודע באיזו מן טבל ספקות האור אומר תנ קמה ומדגיש רשי סתם סתמה כשכתוב סתמה בלי שם זה רבי מאיר ואומר לך במפורש ברגע שיש דרבנן ספקות האור ולמה כי זה מדרבנן ושימו לב לחידוד שאומרים המפרשים בעצם רבי מאיר אומר כאן שברגע שזה ספק דרבנן אני מקל ועל אף שעל פי הגיון אמור להיות אם אני סומך על חזקה ראשונה החזקה הראשונה פה זה דווקא שהבן אדם טמא תעמיד אותו על חזקתו והטמא בכל אופן אומר רבי מאיר לא כיוון שזה מדרבנן אני מקל אם כן מדוע בעירוב שאם שמה אני אעמיד על החזקה הראשונה אני אחשב כאילו העירוב עדין קיים ושמה זה הי דרבנן ופתאום מגיע הבי מאר ואומר לא אני מחשיב כאילו העירוב לא לא היה בבין השמשות זה ספק עירוב חמר גמל הבן אדם תקוע מדוע ושימו לב להמשך רבי יוסי מתמר רבי יוסי גם מו טמו הרי רבי יוסי כאן אומר בדרבנן ומחמיר דווקא במשנתנו אומר שבד רבנן הוא מקל אבל ל דאגה ברבי יוסי נטפל בעזרת השם מחר בעמוד הבא כאן בעצם א שואלים על דברי רבי מאיר על הסתירה מרבי מאיר על רבי מאיר אונה הגמרא פשוט מאוד כסבר רבי מאיר תחומים דאורייתא נינו רבי מאיר סובר יש פסוק בתורה לגבי מגרשי הלויים עניין אחר לגמרי שם כתוב ומדות מחוץ לעיר 2000 אמה משם הוא לומד שיש את המושג יסור תחומין זה מדאורייתא לצאת מחוץ לתחום בשבת זה איסור מדאורייתא ולכן הוא אומר ברגע שזה מדאורייתא לכן אני מחמיר פשוט מאוד שמה זה עניין של ספק אתה צודק אבל זה ספק דרבנן לעניין המקווה שם בן אדם שלא טבל הרי אמרנו שם במפורש במשנה ש ספק דאורייתא בן אדם נשאר טמא רק בספק דרבנן מקלים ספק תחומין זה גם כן איסו דאורייתא ספק איסו דאורייתא ולכן אני מחמיר שואלת הגמרא רגע רבי מאיר סובר שאיסור תחומין זה דאורייתא בוא אני אביא לך מקום בתחומן שהוא דווקא מקל למה הוא מקל עם זה דאורייתא וסבר רבי מאיר תחומין דאורייתא והתנן אם אין יכול להבלו בזו אמר רבי דוסי בריני משום רבי מאיר שמעתי ש מקדרים בהרים בואו נסביר שניה על מה מדובר בעצם תחום שבת הוא 2000 ממה בזמננו אין בעיה יש לך מפות גאוג פיות עם מרחקים מדוייקים 2000 ממה נפלא ביותר בזמנם יצאת עם חבל ומדדתי לא יוצא עם חבל של 2000 ממה זה לא פרקטי זה לא רלוונטי אי אפשר למדוד ככה מה כן היה חבלים של 50 אמה זה היה המידה שאיתה מדדו את תחום שבת תעשו חשבון זה 40 חבלים של 50 אמה שאתם דדו את תחום שבת איך בן אדם עומד מסוף התחום מסוף העיר מסוף הבית מסוף המקום שהוא קנה שביטה שם חבל כנגד הלב במרחק 50 מה ממנו בן אדם מושך את החבל עד שם נפלא ביותר עכשיו מה קורה הם אני מודד מרחק אווירי או מרחק בפועל זאת אומרת אם יש לי באמצע הר אם יש לי באמצע בקעה האם אני מבליע אותם או שאני בודק אותם אני ממש בפועל שם את החבל ככה שירד ויעלה עם התנודות הקרטוגרפיה אז כאן מגיעה הגמרא ואומרת זה נבל אני מודד מרחק אווירי רק מרחק אווירי יפה מאוד אבל מה קורה עם המרחק האווירי לא נכנס בפר של 50 אמה יש כאן ממש איזשהו עמק איזשהו אר רחב מאוד והוא לא נכנס בתוך החבל של 50 אמה האם גם אותו אני מבליע או לא מגיע רב תנחום מגיע רב דוסתאי בריני ואומר משום רבי מאיר פה אין את הפתרון אומנם שלא הבליע אבל שימו לב יש קולה אחרת אני לא צרך למדוד אותו ממש מילימטר אחרי מילימטר אלא מקדרים בהרים מקדר זה כמו חותך מה זה אומר מגיע הבן אדם מגיע עד ההר דמיינו לעצמכם כאן מזדקר לי פתאום הר מולי אני הולך עם החבל מול הלב כמו כל פעם שאני מודד החבל אבל כאן משתמשים בחבלים של ארבע אמות שימו לב ממש יחידות קטנטנות חבל של ארבע אמות ועוד ארבע עמות הארבע עמות הללו אני שם מול הלב וככה עד שזה מגיע לקרקעית ההר כי הרי ההר מזדקף ועולה מולי עד שהוא מגיע לקרקעית ההר כשההוא מגיע לקרקעית ההר סוף ה ארבע עמות אני הולך ונעמד במקום שבו החבל הגיע ושימו לב בום מעלה את החבל ליל הלב ושוב עם עד שהוא מגיע להר ואני מחשב ארבע עמות ומשם עוד ארבע עמות זה שמונה ומשם זה 12 ו-16 שימו לב אני לא הולך את כל גובה ההר אלא אני מקדר כל פעם מול הלב שלי ארבע עמות וחותך מעלה את זה כלפי מעלה ללב חותך כן אני מקווה שאני מובן עוד הפעם אני עומד מול ההר מול הלב שלי מגיע לארבע אמות שמה אני שם כרגע את הרגליים שלי מעלה שוב את החבל ללב ארבע עמות חותך מעלה שוב פעם שם את הרגליים שלי במקום של הלב מקודם ומשם מעלה ללב עוד ארבע עמות ככה אני חותך ומצמצם את השטח בעצם אני גורם שתחום שבת יתרבה אם אני אמדוד את זה ממש על הקסקס על המילימטר תחום שבת התמעט בהרבה ואם כך אנחנו רואים כאן במפורש שרבי מאיר מקל בענייני תחומין ויסל כדת משיכה הגמרא ובעצם אורזת את הקושיה וסלק דתך תחומין דאורייתא מי מקדרים והרי ומר אב נחמן אמר רבא ברבוע אין מקדרים לא בערי מקלט עיר מקלט זה בן אדם שלא עלינו ולא על אף אחד הורג בשוגג מותר או אפילו יש אומרים מצווה על גועל אדם על קרובו של אותו נרצח להרוג אותו מה הפתרון שלו לברוח לעיר מקלט ברגע שהוא נמצא בעיר מקלט שכתוב בתורה שש שרים הוסיפו עליהם אחרי זה עוד 42 רים ברגע שהוא נמצא בתוך העיר מקלט אסור לגואל אדם לפגוע בו עכשיו לא רק בעיר מקלט אלא גם בתחומה זה לומדים מהפסוקים בתורה וברגע שהוא נמצא בתוך התחום של 2000 אמה מעיר מקלט גם כן אסור לפגוע בו אז שם אנחנו אומרים ברגע שזה דאורייתא לא מקדרים ולא נעליים ממש לא זה מרחק ממש מילימטרים תעלה תרד תצמצם את המרחק תצמצם את המרחק זה דאורייתא ולא מקילים בזה ואותו דבר ולא בעגלה ארופה מפני שאיין של תורה שוב מה זה עגלה ארופה מוצאים חלל לא יודעים מי יכהו מעודדים מה העיר הקרובה אל החלל ואז בידן בית דין שלו אותה עיר מביאים גלה ועורבים אותה שמה בנחל ואומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה כפר לעמך ישראל וכולו זה תקס שלם שעושים כשחלה מוצאים חלל גם גם שמה כשמודדים את העיר הקרובה לא עושים את כל הדברים הללו ש מקדרים בערים אלא ה מודדים בפועל ממש ולמה מפני שאין של תורה ואם ככה אנחנו רואים שברגע שדורית אין את הקולה הזו רבי מרי כן אומר מקדרים בערים בתחומן אם כך רואים שתחומי זה לא דאורייתא אם זה לא דאורייתא חוזרת השאלה למעלה למה הוא אומר לגבי מקווה לגבי תפילה במקווה שברגע שזה דרבנן הוא אומר הבן אדם ספק טהור ואילו לגבי עירוב שזה גם דרבנן כמו שאנחנו רואים כאן הוא אומר שספק נחשב כאילו לא היה שם עירוב אונה הגמרא לא קשייה עדידי עדרבי פשוט מאוד המשנה שלנו שרבי מיר אומר שספק עירוב לא נחשב עירוב בגלל שעירב עירובי תחומים זה דאורייתא וזה מה שסובר רבי מאיר ומה שהוא אמר מקדרים בהרים שימו לב הוא אומר שמעתי זה רק מרבו די קנ מי דקתני בזו אמר אב דוס בריני משום רבי מאיר שמעתי שימו לב לניסוח הוא לא אומר זה דעתו של רבי מאיר רבי מאיר אמר כך שמעתי מרבי שמעתי ש מקדרים בהרים כך ה הוא שמע אבל הוא עצמו לא סובר כך כי הוא סובר שתחומי זה באמת דאורייתא ובד אורייתא לא מקדרים שמה מינה באמת רבי מאיר עצמו לא סובר כך ולכן במשנתנו באמת הוא מחמיר בענייני עירוב כיוון שהם דאורייתא שואלת הגמרא הבנתי אז אתה אומר שרבי מאיר סובר שתחומי זה דאורייתא ולכן הוא מחמיר בספק בוא אני אביא לך מקום שהוא ברור דאורייתא ובכל אופן רבי מאיר מקל ור מד דאורייתא דאורייתא לרבי מאיר בוא נראה מקום שרבי מאיר מדבר על ספק בדאורייתא ובכל אופן הוא מקל דתנן כתוב במשנה במסכת טהרות אדם נגע באחד בלילה בן אדם נגע באדם אחר בלילה אדם ששכב שם על מיטה וכדומה ואינו יודע אם חי או מת הוא לא יודע כשהוא נגע בו בלילה אם אותו בן אדם זה היה גופה או שזה היה בן אדם חי ולמחר השכים ומצ או מת הוא נוגע בבן אדם למחורת הוא משכים ומצא שהבן אדם הזה מת עכשיו הוא לא יודע הם כשהוא נגע בו הוא היה מת טימה אותו א לא רבי מאיר מטאר ולמה הוא מטאר פשוט מאוד הוא אומר יש לך כאן ספק אתה לא יודע מתי הוא נגע בו אתה לא יודע אם כשהוא נגע בו הוא היה מת או לא ולכן בוא נאמין את הדבר על חזקתו הרי הגופה הזו פעם ברור היייתה בן אדם חי נושם ובועט ולכן אני מעמיד את זה על חזקתו שהוא נגע בו כשהוא היה חי והבן אדם טהור ואילו חכמים חכמים מתמים ולמה יש להם כלל שכל הטומאות כשעת מציאתם כל פעם שאתה מוצא כרגע טומא אני מחשיב את התמא הזאת כאילו היא מאז ומתמיד טומא כל עוד ולא הוכח לי אחרת ולכן אותו בן אדם כנראה נגע ברגע שיש טומ יש גופה אני מקפיד את המצב הנתון ואומר כל עוד ולא הוכחת לי אחרת היה כאן גופה כשהבן אדם נגע בלילה כל עוד ולא יוכח כשהוא נגע בחי אני טולה אני משער אני פוסק כאילו והוא נגע בטומאה ולכן הבן אדם טמא אבל עזוב שנייה עשים את חכמים בצד בעצם אנחנו רואים כאן את רבי מאיר לגבי טומאה טומאת מתי דאורייתא בכל אופן אומר רבי מאיר ברגע שזה ספק אני מתאר את הבן אדם ואם כן חוזרת השאלה מה קורה לגבי עירוב הרי אני מסכים איתך שעירו לפי רבי מאיר זה דאורייתא אבל כאן אתה רואה שגם בדאורייתא בספק הוא מקל למה דווקא בעירוב לגבי דאורייתא הוא מחמיר עונה הגמרא תירוץ מפתיע אמר רבי ירמיה במשנה שלנו מדובר שהיה עליה שרץ כל בין השמשות היה שרץ מת בבין השמשות על התרומה ואם כן אין כאן ספק בבין השמשות שזה הנקודת זמן הקריטית כבר אמרנו את זה מיליארד פעם היה שם שרץ מת ולכן העירוב לא נחשב עירוב שואלת הגמרא הי אחי בעל לאמה רבי יוסי ספק עירוב כשר במקרה שבוודאות היה שמה היה שמה שרץ מת בזמן בין השמשות וזה אמר רבי יוסי שזה ספק עירוב וכשר א' זה לא ספק זה ברור לו עירוב ב' איך יכול להיות כשר זה לא הגיוני אלא אומרת הגמרא הגמרא מסבירה רבי ירמיה מתכוון להגיד כך רבא ורב יוסף דמו רבו הם מסבירים את דבריו אח בשני כיתי די מסקין מדובר שהיה שרץ על התרומה כל בין השמשות הבעיה הייא שאני לא יודע אם זה היה שרץ מת או שרץ חי וכאן יש שני כיטי עדים שנחלק שתי כיתי עדים מסכין אחת אומרת מבעוד יום נטמאה התרומה נטמאה כבר מבעוד יום כי השרץ כבר היה מת ואילו אחת אומרת משח שכה מה פתאום אנחנו ראינו את השרץ זז חי נושם הולך על הפירות ונהנה ורק לאחר משחשיכה אחרי הזמן הקריטי הזה של בין השמשות אז הוא נפח את נשמתו ואז התרומה נטמאה ובכל אופן בזמן הזה של בין השמשות היה כאן תרומה פה כבר יש לי בעיה יש לי שני עדים מול שני עדים פה השאלה אם אני משתמש בחזקה הראשונה או לא רבי מאיר אומר תשמע אמנם יש חזקה ראשונית והייתי אמור להקל אבל בר שיש כאן עדים עלו שהעדים הללו מוכחשים אני כבר מפקפק אני לא יכול להעמיד על החזקה הראשונה ואילו רבי יוסי אומר מה פתאום רבי יוסי אומרת תשמע שתי עדים מול שתי עדים תוריד את שניהם תפיל את שניהם כאילו שניהם לא קיימים עדים זה אומנם דבר חזק אבל ברגע שיש שתי עדים מול שתי עדים אז תוריד את שתיהם כאילו הם לא קיימים ולך לחזקה הראשונה יפה מאוד אבל בוא נחזור ללמעלה לגבי מת שמה אין בכלל עדיים שמה יש רק חזקה אז בוא נחדד רבי מאיר אומר אני הולך אחרי חזקה ולכן לגבי מת הוא אומר הוא הזקה שהמת ה זה היה פעם חי הבן אדם שנגע נגע בחי ולכן הוא טהור אבל כאן מדובר שיש שני כיתי עדים אומר רבי מאיר ברגע שיש לי עדים אני מסובך אני לא יכול ללכת על חזקה ואני מדגיש שוב נכון שהעדים הללו מוכחשים אבל עדיין ברגע שיש לי עדים אני לא הולך עם החזקה נגדם רבא אמר רבא מביא תירוץ אחר ורשי מדגיש דבר נפלא לא כתוב בגמרא אבל רשי מדגיש את זה ואומר כך גם במקרה לפי רבה לפי התירוץ העכשווי גם במקרה של המת מדובר שיש שם שני כיטי עדים שכת אחת אומרת הוא כבר היה מת כת אחת אומרת הוא עדיין היה חי אבל בכל אופן יש חילוק את המטרי חזק לכולה אך אחד ה חזקה לכולה גם שם מדובר שיש שני כיתי עדים שמה בכל אופן רבי מאיר מבקר מעדיף ללכת על פי החזקה ולמה כי יש שתי חזקות איזה שתי חזקות גם החזקה שעד עכשיו דיברנו על אותה גופה שפעם הייתה בן אדם חי נושם בועט ואם כן יש לה חזקה שהוא חי חזקה שנייה להוא שנגע אתמול הוא היה טהור אני מעמיד אותו על חזקתו שהוא היה טהור יש כאן שתי חזקות ולכן שתי חזקות הללו מספיק חזקות שתי החזקות שתי בעצם הדבר הזה שאני הולך אחרי מה שהיה פעם הם מספיק חזקות מספיק יציבות מספיק בהירות לעמוד מול כת עדים שהיא מוכחשת בכלל אבל אח אחד החזקה לכולה יש רק חזקה אחת להגיד התרומה פעם היייתה תאורה פעם מונח פה עירוב וכנראה העירוב הזה נשאר קיים זה אולי אפשר לומר אבל לא במקרה שיש לי אדים ואפילו מוכחשים אז זה החילוק בעצם יתכן ששני הדברים ושני המקומות מדובר באותו מקרה באותה סיטואציה שיש שני דים מכחישות מה בדיוק קרה מה היה הסיפור אבל בכל אופן לגבי מת לגבי נגע בגופה והוא לא יודע מה היה אם זה היה מת או חי שמה יש שתי חזקות לכולה גם חזקת הנוגע וגם חזקת הדבר שהוא נגע ואילו כאן יש רק חזקה אחת ולכן רבי מאיר אומר ספק העירוב ולכן הוא חמר גמל כמו שאמרנו בין הפטיש לסדן מסובך וממולדתך מה ראינו היום בעצם התחלנו למה כתוב גם נשרף וגם תרומה ונת מת אמרנו פשוט מאוד נשרף להודיע אך כוחות רבי יוסי שאפילו שזה לא קיים בעולם הוא מעמיד את זה על החזקה הראשונה ותרומה ונטמן להודיע חר כוחות ד רבי מאיר שהוא מחמיר ואומר עלף שזה קיים בכל אופן אני לא מסתכל על מה שקיים ואני לא מסתכל על החזקה שאלנו רגע אתה לא מסתכל על החזקה מה הדין עם ההוא שירד לטבול אמרנו בדאורייתא באמת כאילו כל סוגי הספק טבילה בדאורייתא באמת טמא אבל בדרבנן רבי מאיר סתם משנה תנ קמה שזה רבי מאיר מתאר רבי יוסי מטמ רבי יוסי נטפל בעזרת השם מחר רבי מאיר מה קורה אמרנו אתה יודע מה רבי יוסי רבי מאיר באמת כל מה שהוא מתאר זה בדרבנן אבל תחומין זה דאורייתא אה ראינו שפי רבי מאיר מקדרים בערים ואילו בעגלה רופה ובעיר מקלט לא מקדרים כי זה דאורייתא אמרנו עדידי דרבי פשוט מאוד רבי מאיר עדיין סובר שזה דאורייתא שאלנו רגע לגבי מת אתה רואה בעצם לגבי בן אדם שנגע בגופה ולא יודע אם זה מת או לא זה ספק דאורייתא בכל אופן רבי מאיר מקל אלא אמרנו מדובר ובוא נסביר כבר מיד לא כמו לא את רבי ירמיה אלא כמו שהסבירו אותו רבא ורב יוסף מדובר שהיה שרץ על התרומה בבין השמשות ויש שני כיטי דים ש מכחישות זו את זו כט אחת אומרת כבר בבין השמשות הוא נטמע כבר עוד מבעוד יום היה שרץ מת ונטמע ואילו קת שני אומרת מה פתאום רק מי שח שכה ואז רבי מאיר אומר תשמע אין לי בריירה אני אמנם רוצה ללכת אחי חזקה כמו שהלכתי באמת אבל כאן יש לי כיתי עדים נכון שאחת מהם מוחשת אבל עדיין אני לא יכול ללכת כנגדה ורבי יוסי אומר שכן ורבה מגיע ואומר גם במקרה הקודם מדובר שיש שני כיתי עדים ובכל אופן שם יש שתי סיבות להקל גם חזקה של הגופה הזאת שפעם היייתה בן אדם חי וגם החזקה של הנוגע שהוא היה טהור ואילו כאן יש לי רק חזקה אחת ולכן אני לא הולך אחריה בהצלחה רבה אדירה להתראות מחר בסיעתא דשמיא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: