העמוד היומי מסכת עירובין דף לה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לה עמוד א

[מוזיקה] רובן דף למד עמוד א נתחיל בלמ ד עמוד ב שורה רביעית מלמטה א אוכי הגמורה בעצם ביערה את המחלוקת במשנה ראינו במשנה את הנקם סובר שאם הוא שם את העירוב במגדל ועבד לו המפתח הרי זה עירוב העמדנו את דברי תנק לי בד רבי מאיר שסובר שכשיש מגדל בנוי מלבנים בלוטית מותר לסתור את זה ומדובר ביום טב שאז מותר אבל לא בשבס ואילו רב לזר חולק וסובר שאם הינו יודע שמפתח במ קומוי אינו יירו סוף סוף הוא סובר לא הוא חולק על רבי מאיר שאסור לסתור את המגדל ולכן כל עוד שהוא לא יודע איפה המפתח אין זה אירו שואל את הגמורה פיך שעמדנו את מחלוקתם במשנה יוכי שעמדנו את זה ביום טב הינו דקטו ל רב לזר אמר אם בעיר רבד רוב ועירוב ואם בסוד עובד אין עירוב ועירוב כך כתוב בברייס שרבי ליזר אומר על דברי תקמה זה תלוי באיפה באיזה מקום נמצא המפתח אם זה נמצא בעיר אז עירוב העירוב ולמה כימה שרב לזר סובר כרב שימן שחצי רויס קרבי פוס וגגות כל הרשויות האלו שזה נחשב למקומות שאין תשמיש תדיר זה לא כמו דירה בית מקומות שהשימוש שלהם תדיר כל המקומות האלו יש להם דין של של א רשות אחת ומותר להעביר חפצים שהיו בערב שבת באחד מהמקומות האלו מותר להעביר אותם מאחד לשני לכן אם המפתח היה באחד מהרשויות האלו נמצא באחד מהרשויות האלו יש אפשרות להעביר את זה עד המגדל ולפתוח את המגדל ולכן העירוב הובר אכילה אפשר להגיע אליו אבל אם זה נעבד בשדה אם מצאו את זה בשדה אין עירוב או עירוב שם אין דרך להביא את זה למגדל ולכן אי אפשר להגיע למזון ולכן אין עירוב ועירוב והי ביום טב מה לעיר מה ליסוד אם מדובר ביום טב הרי ביום טב מותר לטלטל כל האיסור טלטול זה בשבס ואם כן מה ההבדל אם זה בסודה או בעיר מותר לטלטל אז גם בסודה הוא יכול להביא את המפתח למקדש רשי כאן מביא שיש אפשרות לומר שיש כאן ג' שיטות יש אפשרות לומר שיש פה בית שיטות ישיט הסת נקמה שזה כמו שאמרנו עליד רבי מאיר שמותר לסתור את הלבנים וממילא כשזה במגדל ואין מפתח עירוב העירוב שית זר בליזר בברייס שאם נמצא המפתח או אם יש מרשי כאן משמע שמספיק זה שיש אפשרות למצוא את המפתח אז אנחנו אומרים שזה תלוי זה בסודה ובעיר ויש את רבי לזר במשנה שאומר שאין עירוב עד שהוא ידע איפה המפתח נמצא או שנמר שרב ליזר במשנה לא מחלק בין עיר לשדה וגם בעיר הוא חולק על רב שימן והוא סובר שאין עירוב עירוב או שנאמר שזה רב לזר אותו רב ליזר של ברייסה רק המשנה דיברה על מקרה שהמפתח נמצא בסודה למעשה גמור לכמון כך גם אומר טוי סס קן אומר שכלל לא צריך להגיע לערב את שתי המחלוקות את הברייה עם המשנה כיוון ש המשנה מדברת במקרה שהוא הניח את העירוב במגדל ולא יודעים איפה המפתח שאז תנ קמה אומר אפשר לסתור רב לזר אומר אי אפשר לסתור ממילא אי אפשר להגיע למזון ולא בריז מדבר במקרה שהם מצאו את המפתח נקמה אומר אין הבדל בין עיר לשדה ול רב לזר עלי בדי רב שיימן סובר שיש הבדל בין עיר לשדה מה זה מקרה אחר מקרה שנמצא המפתח בכל אופן לעניינינו הגמורה כאן שואלת אם מדובר ביום טב אז אין מקום לחלק בין סוד לעיר אונה הגמור חיסור מחס ח קטוני צריך להוסיף קטע בברייס נזונה במגדל ונהל בפניו עבד המפתח הרי זהרו אם לא יודעים איפה המפתח נמצא הרי זה עירוב ממד במורים ביום טוב שאז הוא יכול לסתור את הלבנים לי בד רבי מר אבל בשבו אין עירוב ועירוב נמצא המפתח אם נמצא המפתח בין בעיר בין בסוד אין עירוב ועירוב כיוון שאת הנקה מאוכז זה לא הקה רב שימן שאסור לטלטל מגגות חצרות וכפיפות אז ן דרך להביא את המפתח למגדל מדובר על שבת רב אזר אומר בעיר עירוב ועירוב סודן עירוב ועירוב כמה שהוא סבר כרב שימן שבעיר יש דרך לטלטל את המפתח וב כרב שימן דו ג חצ ק כון יש דן של רשות אחת הכלים שנמצאו בתוכן בערב שבת ממילה גם כאן מדובר שהמפתח נמצא באחד מהרשויות האלו בגג או בחצר או בכפף אבל אם זה נמצא בסוד אין עירוב ועירוב רבון שאיין דרך לטלטל את המפתח בסודה אנחנו אומרים כעת את המילה כרון לכאורה מהב משמה ש לחלוק מוחקים את זה כיוון שזה לו דוקא לבדי רבון גם לפי רב שיימן אין דרך לטלטל את זה בסודה אז בכל אופן מתרץ את הגמורה אתה שאלת האם אצלנו זה ביום טב אז מה לימה לי מה לייר מה סודה התשובה היא שמוסיפים חיסור מכס והרי שזה הנוכנ לעניין יומט ואילו הסיפה לעניין נמצ מפתח שם זה מדובר עניין שבס אומרת הגמור רבי ורבס דמר כעת אנחנו מנסים להבין במה נחלקו דרך נוספת במה נחלקות הנקמ ורב לזר הדרך שראינו כעת זה בשיטס רבי מאיר האם מותר לסתור לבניים ולהגיע לעירוב או לא רבי ורב יוסף מביאים מהלך אחר הור במגדל של עץ הסקין מדובר במגדל שעשוי מעץ נמר סובר כלי וואן בניין בכלים ואין סטירה בכלים ומ סוב אוהלו מדובר במגדל גדול של עץ שהוא מכיל יותר 40 שעה והשאלה ה אם א אייך לדון אותו האם לדון אותו ככלי ואיין בעיה לסתור כלים מדאורי סה ודאי וממילא בבן הש מושס הוא יכול להגיע על ידי שהוא ישבור את הכלי כי בן השמו שס אין איסור דרבונות ומסב אוהלו יש לדין של קרקע כיוון שהוא גדול אסו וממילא לכן אסור לסתור את זה לכן רב ליזר יסבור שזה אוהל ואסור לסתור ואיין לו דרך להגיע לאיו לכן אין עירוב או עירוב ממשיכים ובלוק תד נת הנוי וזה יהיה תלוי במחלקת תנו נוספת שמצינו בעניין הזה דתנן כתוב במשני קיש על גבי ש שידת יבר מגדל טמאין זב מטמא או במגוון על שידת תיבה ומגדל גדולים ו לא נגע בהם היד שלו הייתה מכוסה עם משהו לא נגע מגע אבל האם תמות את זה מדין סת נקמה אומת מין רב נח שן מתערין לכאורה מה המחלוקת ביניהם הרי כולם מודעים שזב מטמא בעשת בא אלבו קו מפלגה מהסבר כלי הוא אמר שבר אוהל הוא מחלוקת האם זה כלי או אוהל ואם כן אם זה כלי זב מטמא כלי כשהוא מסיט אותו אבל אם זה אוהל אז כורה אמר שאול גם אם הוא מסיט אוהל אז הוא לא מטמא אותו כי הוא נחשב כמחולל הקרקע אומר הביי לא ייתכן אתה מאמין שבזה נחלקו שם וממילא אתה מסביר שזה המחלוקת גם כאן האם כלי שגדול בארב סו יש לו דין של אוהל או של כלי סברה ותניה הרי יש תוספת שם כתוב אוהל וניסע טמא כלי ואינו ניסא טהור שם כתוב ש החילוק ה במה תלוי האם הזע מטמה בסת או לא לא האם זה כלי או אוהל אלא כל דבר שהוא מסיט הוא יתמא גם אוהל אם הוא יצליח להשיט אותו אז יש לו דין ש אז הוא יתמא אוהל ניסת נטמע כלי ואינו ניסת יש לו כלי גדול שהוא דפק עליו אבל הוא לא זז משהו כבד טהור וכו סיפה ואם אוו סוטין תמן כתוב בספה של המשנה שהבאנו קודם אם היו סוטין תמן זה הכלל ניסת מחמס טו מחמד רעדה טהור אז הוא שואל שוב בנוסף שאלה נוספת כתוב שהכלל הוא שכלל עוד שזה ניסת מחמד כוחו ישירות ממנו אז זה טמא בין אם זה כלי בין אם זה אוהל אם זה מחמת רעדה זה לא מכוחו ישירות שהוא דפק על הכלי אלא לדוגמה הוא רקע ברגלו על הקרקע וממילא הכלי רעד שם זה טהור כי זה לא מחמס כוי כוי אז לכאורה רואים מפה שאי אפשר לומר שהם נחלקו האם זה אוהל או כלי אלא כל עוד שזה נתמ שזה הוסת מחמת כוי חוי גם אם זה כלי שגדול 40 שעה גם אם יש לדין של אוהל אם זה הוסת ישירות מקוי כוי טמא אז גם מהספה של אותם משנה רואים שכולם המודעים שאם זה ניסת זה טמא למה כריח שהם לא חולקים האם יש דין של אוהל זה יהיה טהור למרות שהוא הוסת כתוב מפורש שאם ניסת מכו חוי זה טמ וגם בריסה שאנחנו רואים שכתוב שמה שלכל לאלמה אם זה אפילו אוהל וזה ניסת אז זה טמא כלי ולא ניסת הכל תלוי ה אם זה ניסת או לא ניסת ולא ה אם זה אוהל או כלי אלא אומר הבי צריך לומר שבמה הם נחלקו שמה במשנה לגבי הקיש על גבי שידת טיבה ומגדל האם טמא או טהור דקו לם מסת מחמד כוכו טמא מחמד רעדה טהור זה ודאי שאם הוא ישית את זה מכוחו ישירות זה טמא אבל לא ישירות אלא מחמת רדתה ידם מחמ וקינן ובאקו מפלגה מדובר שזה שזה היה רעדה מחמת כוי כוי זאת אומרת הוא רקע הוא דפק על ה כלי וזה רעד זה לא זז לא היה פה הסת א היה פה רק רעדה השאלה אם הרעדה הזאת נחשבת לאסת או לא כיוון שזה סוף סוף עומד על אותו מקום בלי שום תזוזה יתכן שזה לא נחשב לא נחשב לאסת זה המחלוקת בוקו מפלגת מה סוב וסת ומה סב וסת אז כך נבאר את המחלוקת במשנה שם לגבי הקיש לגבי ש שידת תיב ומגדל מה קורה במקרה שהוא לא מסיט אותו רק מרעיד אותו אומנם מכוחו ישירות ממנו אבל לא על ידי הסט לא באסט אלא רק ברעדה אל זה נשאר באותו מקום האם זה נחשב הסט של או לא ואם כן עדיין נצטרך ביור לבאר את המשנה שלנו כאן במה נחלקו אין לנו שום מקור לומר שיש מחלוקת סטנים האם כלי שהוא גדול יותר מ-40 שעה נחשב לכלי או לאול כדי לומר שנחלקו האם יש פה סטירי או אין פה סטירי הוא מניסים הוקמי לא הב ורוב דרו הם אומרים במנולקר במס הסקי מדובר במחלוקת אחרת לגמרי מדובר במגדל שנעול במנלו ולכן אי אפשר להגיע למזון שנמצא בתוכו ובו סקינה למפסקי אם הה אם היו יכולים לפתוח את זה על ידי שהוא קורע אותו ביד מותר כיוון שאמנם יש איסור דרבון לקרוע אם לקרוע חותמות שבכלים אם הכלים מחוברים לקרקע ופה הרי אתה אומר שה מדובר במגדל שהוא מחובר או שהוא גדול דינו כ מחובר אבל עדיין זה רק איסור דרבון דרבון בבן השמוש אין איסור ולכן זה לא מעכב מלהיות עירוב אבל כאן שאתה צריך להביא סכין כדי לחתוך אותו תנה כמה סובל וקרבי סדומה כל הכלים נטולים בשע בחוץ ממסר הגדול והתת של מחרישה וממילא מותר לקחת סקין כדי לחתוך את ה חבל שקושר את המגדל וממילא הוא יכול להגיע למזון ז ס קרבני חמ דומה אפילו טלית אפילו תרווד אין טלין א לצורך ש מיישן נחמה סובר שאפילו דברים כמו טלית וטרוד זה דברים שמותר לקחת אותם רק לעיקר תש מישן כף עכר ת שמישה זה למאכל סכין יכר תשמישו זה לבשר לאוכל לחתוך ולא לחתוך הבלים ולכן יהיה אסור לקחת את זה בשבת את הסכין לצורך תשמיש אחר לצורך לחתוך את המנוול וממילא לכן אין לו אין לו דרך אין לו דרך להגיע ל עירוב שלו אז לכן תניק מ סובר שמותר לקחת את הסכין לחתוך אז יש לו דרך רב ליזר סובר שאם זה נעבד בשדה ואי אפשר להביא את המפתח אז יהיה אסור לפתוח את זה על ידי על ידי שהוא חותך את זה כי עיקר הסכין נועד לצורך אכילה ולא לצורך חיתוך הבלי כמובן סקן אומר שזה דקשרבי שסובר שאם זה רק דרבון אז בבן השמוש לא גזרו צריך לומר ש המדומה ש עוסר הוא סובר שגם יסוד רבון שמונע אותו מלקחת עירוב נאסר גם בבין הש מושס רבון וממילא לכן ודאי שזה איסור דרבון להשתמש בסכין לצורך הבלים אבל אסור דרבו הזה מונע מחשב לעירוב לכן אין עירוב או ירוב אומרת המשנה נתגלגל חוץ ל מה קורה אדם שהניח עירוב בסוף 2000 ממה כדי לקנות לו שביטה במחשבה שלו הוא תכנן בסוף 2000 ממה לקנות את השיטה אבל הגיע איזשהו רוח או בעל חי וגלגל אותו מחוץ לתחום כעת מהמקום של השיטה שהוא רצה לקנות בסוף 2000 למקום שנמצא המזון הוא לא יכול להגיע אז אם כן הוא לא יכול לאכול את מזונות כי האמזון נמצא מחוץ ל2000 אז ממילא הוא מנוע מלאכול את המזון נפל עליו גל עוד דוגמה נפל עלזה גל נראה בגורה שמדובר שכדי לפנות את זה צריך לעבור איסור דוריסה או נשרף נפלה נפלה דליקה נשרפה את העירוב תחומים תרומה ונת מת אז כל הדברים האלו תרומה ונטת זה כבר לא ראוי לאף אדם ממילא אין עירוב או עירוב אז מבעוד יום אינו עירוב אם כל הדברים האלו קרו מבעוד יום אז בזמן שזה היה צריך לקנות שביטה כבר זה לא היה או שזה היה עם מניעה של יסור דוריסה כדי להגיע למזון אז אין ל עירוב משכשך הרי זה עירוב אם זה קרה אחרי ששחו כבר קנה שביטה כבר כעת גם אם קרא משהו למזון העיר הוא כבר נקנה וזה לא מעכב עם סופק אם אנחנו לא יודעים הוא בא בשבת והוא רואה את זה הוא לא יודע אם זה קרה לפני בן השמו אחרי רמ ורביד זה חמור גמול ם יש לזה דין שמונע אותו משני הכיוונים מסופק הלשון חמור גם לשון מושל כשאדם מנהיג חמור בדרך כלל החמור הולך לפניו והוא הולך מאחוריו עש מני גמל בדרך כלל הוא הולך לפני הגמל אדם שמנהיג גם חמור וגם גמל אז הגמל מושך אותו אחוריו והחמור מושר אותו לפניו גם פה אנחנו אומרים כך אנחנו לא יודעים האם העירוב שהוא קנה שביטה האם העירוב שהוא הניח בסוף 2000 קנה שביטה או לא לכן מהעיר שמשם הוא יצא הוא לא יוכל ללכת לצד השני כי יתכן ש העירוב שהוא הניח קנה שביטה ואז אם כן יש לו רק ממקום העירוב 2000 לכל רוח לא מהעיר שהוא היה מהעיר עצמו שהוא הניח הוא לא יכול לכת עוד 2000 כיוון שייתכן שזה נאבד מבעוד יום ולא קנה שליטה ואז אם כן הוא לא יכול להתקדם על סמך העירוב הזה מה הוא כן יוכל לכם רק מהעיר למקום העירוב שהוא הניח כ שזה מימון פשוך בין אם היה פה עירוב בין אם לא היה עירוב זה ודאי זה וודאי מותר לו ללכת ולכן אנחנו קוראים לזה חמור גמבול הוא רוצה ללכת אחרי לכיוון השני מהעיר זה מושך אותו תחומין מושך אותו שלא ילך רוצה ללכת אחרי על פי העירוב תחומין להתקדם עוד 2000 הספק אולי זה לא היה בבין הש מושס מושך אותו אחורה שלא לך רבש אנו ספק עירוב כושר כן שסופק דרבון מקלים אומר הביסי הבטול מוס משח סקנים ספק עירוב של כושר אומר גמור נתגלגל חוץ לתחום ראינו המקרה הראשון במשנה שיתגלגל העירוב חוץ לתחום איין עירוב או עירוב אם זה קרה מבעוד יום אומרוב יישון הוא אלה שמגלגל חוץ לארבע אמות דווקא אם זה יתרחק ממקום שהוא קנה שביטה בסוף 2000 מעבר לתחום שבת ארבע אמות אבל לתוך ארבע אמות אם זה בתוך ארבע אמות מסוף התחום אז עירוב או עירוב למה כיוון שיש דין אנוס עירובו יש לו ארבע אמוס אדם שמניח עירוב זה הל אוחל שכבר הזכרנו את רובע הזה יש לו ארבע עמות זה קונה לו קונה לו מקום סביב העירוב ארבע עמות המקום הזה נחשב ל כביכול מסתכלים עליו כאילו מוקף מחיצות ולכן אני מחשיב את כל המקום של ארבע אמות כמקום אחד ואז אם כן הוא יוכל ללכת את ה כמו שבתוך בית מוקף מחיצות אפילו אם הבית יהיה גדול 1ל אמה אם מקצתו בתוך התחום הוא יכול ללכת את כל הבית כי הוא מוקף מחיצות וכל הבית חשיב כד דמות כך גם פה את הד דמות האלה הוא יוכל לכת לכן הוא יכול להגיע למזון וממילא עירוב העירוב נפל עליו גל הונו שאם נפל גל על העירוב או נשרף קוסל כדי דרדי בו מוצי שוקילי מהחמצה שנפל עליו גל נפלו עליו כמה אבנים ומה הבעיה זה מוקצה אם הוא היה רוצה הוא היה יכול לקחת את זה יש פה בעיה של איסור מוקצה אז בגלל יסור מוקצה אנחנו אומרים שהוא מנוע מלקחת את זה בבן הש מושס ולכן אם זה קרה מבו דיום אין עירוב או עירוב ל מניסים דלא כ רבי לכאורה זה לא כשיטת רבי כרבי אומר כד ש משום שגז בן השמו שוס רבי סובר שאיסור דרבון לא מונע מהאדם להגיע לעירוב שלו ונה גמור אפילו אתמ כ רבי לא צריך ד בו עמורה וחצי גם אם נעמיד כשיטת רבי זה גם מסתדר מדובר שאין פה איסור דרבון להגיע למזון רק איסור של מוקצה מדובר שנפל גל שצריך עכשיו כלי חפירה כדי להגיע למזון זה כבר יסו דוריסה של חופר שזה תד של חירש ולכן יסור דוריס בן השמש מונע אותו מלהגיע ולא יעזור ולכן אן ערו רו אומרת הגמור צריכ למה הבנו שני מקרים ראשונים של גל ושל נשרף דת נתגלגל למה צריכים את שני המקרים הראשונים שנתגלגל ו שנפל עליו גל תנה נתגלגל משום דלי גבי הייתי אומר נתגלגל זה מעכב אותו שין עירוב העירוב כיוון שסוף סוף אין לו איך להגיע למזון המזון לא נמצא אצלו התגלגל מחוץ לתחום אבל נפל עליו גל דיס גבי מקרה שהגל נפל עליו הם לא עירוב הייתי אומר שזה כן יחשב לעירוב ויתנה נפל עליו גל משום ד מיכסה אז הייתי אומר בגל למה זה לא ערוב כי סוף סוף הוא מכוסה אין לו איך להגיע אליו אבל תגלגל זמני דוסי זכ הוא מסלי יש אפשרות שאולי הרוח כמו שהיא לקחה אותו ממנו מחוץ ל2000 אולי תבור רוח נגדית ותחזיר אותו זה מלאה רו אז אולי כן וכל לסמוך על זה צריך לכן צריך את שני המקרים של גל ושל נסגל גן אז ראינו כאן את המחלוקת שטנק ורב לזר במשנה וברייס במשנה ראינו שזה תלוי האפשרות הראשונה תלינו את זה במחלוקת רבי מאיר האם מותר לסתור לבנים שאין בהם תת ביום ט ורב לזר בברייס חילק אם המפתח נמצא בעיר או בשדה כי הוא סובל כרב שימל וזה מחלוקת שנאמרה לעניין שבס לעניין יום טב אין חילוק ם שזה בעיר או בשדה תמיד אם נמצא כבר המפתח ביום תב יהיה מותר כיוון שהוא יכול לטלטל את זה חתמצ נוספת להביא לבאר את המחלוקת במשנה רצינו לומר שנחלקו האם כלי שהוא גדול מ-4 סור יש לו דין של אוהל או של כלי פכ הנה אם יש פה איסור של בוינה וסוס כי באוהל יש בכלי אין רצינו לקלוט את זה על סמך ביאור של משנה בתומת הזהב לבאר שבזה נחלקו שם האם כש הזהב מקיש על ידת איבר מגדל טמא או טהור לומר שנחלקו האם זה כלי או אוהל אל הגמור שאלה שרואים שתומת זהב תלוייה רק האם הוא הסית או לא הסית אבל לא האם זה כלי א אוהל אם הוא הסיד תמיד זה מטמה ואם זהוא לא הסיד תמיד זה לא מטמא ולכן שם העמדנו שהמחלוקת היא שמדובר שהוא לא הסיד הוא רק הרעיד השאלה אם הרדה הזאת גם גורמת לטומאה או לא וכאן המחלוקת היא כשזה קשור בחבל האם מותר ת סכין לצורך הפתיחה של של המגדל לחתוך את החבל שלו נקמה סובר שמותר ורב לזר סובר שסקין מתלתל רק לצורך תשמיש העיקרי שזה אוכל ולכן יהיה אסור לטלטל את זה וזה עלי דרבון שיסור דרבון גם כן בבין השמוש נגזר ואסור ולכן אין עירוב ועירוב אמרנו שאם ארבע מקרים ש שאיין לו עירוב או שנתגלגל חוץ לתחום או נפל עליו גל או נשרף או טומה ונטמתם זה מבעוד יום אז אין זה עירוב מ שרשיו אי זה רוב עם ספק אז לפי רב ורבי ודי מחמירים עליו שני הכיוונים פי רבי וסי אז מקלים עליו ס רב שימן הסברנו רובה אמר שאם תגגל חוץ לתחום רק אם זה חוץ לארבע אמות ונפל עליו גל אמרנו שצריך לומר ש איסור דוריסה לי בד רבי כדי ליישב את המשנה גם עלי בד רבי צריך לומר שזה לא רק איסור מוקצה של הבנים אלא זה סו דוריס על ידי כלי חפירה צריך להוציא את האבנים ולכן אין עירוב עירוב אמרנו צריכות זה למה צריך גם את המקרה שנתגלגל וגם את המקרה שנפל עליו גל ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: