העמוד היומי מסכת עירובין דף לה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לה עמוד א

[מוזיקה] דף ל עמוד א' ושוב פעם אנחנו נמצאים במתח כי הפסקנו אתמול בשאלה אבל האמת היא שהיום אנחנו ממש נדוש בזה שוב ונביא עוד שתי פירושים והכל יבוא על מקומו בשלום בעזרת השם ואני כבר חוזר גם על מה ראינו אתמול כדי להיכנס לעניינים אבל רגע אחד קודם מוסר השכל נקודה קטנה אנחנו כל הזמן אתמול והיום עסוקים במפתח שנאבד המפתח שנ ד העירוב נמצא במקום ואי אפשר להגיע אליו נראה היום כל מיני פתרונות עם סכין לפחות והכל וזה הוביל אותי למוסר השכל שאולי הוא קצת לא כל כך קשור אבל מאוד דיבר אליי הרבה פעמים המפתח שלנו ללב ללב שלנו ללב של החניך שלנו ללב של הילד שלנו נעבד אנחנו לא יודעים איך להגיע תראו איך אנחנו מתאמצים פה בגמרא להגיע אל המפתח המירוץ אל המפתח בואו ניקח את זה כמה אנחנו צריכים להגיע ללב שלנו שיפתח ללב של הילד שלנו שיפתח איך נגיע אליו עם כל כך הרבה מאמצים אנחנו עושים סביב אותו מפתח של מה של עירוב שנעלם כמה מאמצים כמה כוח כמה השקעה כמה יישוב דעת נשקיע בלב של התלמיד שלנו בלב של הילד שלנו והכי חשוב בלב של עצמנו שיפתח אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים למד עמוד א' במילה הראשונה אבל זה תשובה תשובה על מה אז פשוט מאוד אתמול למדנו ואני אסכם את זה בקצר קצרה כי נסכם את זה גם היום בסוף השיעור שלוש שיטות מה קורה אדם ששם את עירובו במגדל ונעלם המפתח תנ קמה אמר הכל בסדר וכבר נתמקד בדברי תנ קמה למה בדיוק על זה אנחנו מדברים עכשיו בתחילת השיעור חוץ מזה הנו את שיטת רבי אליעזר במשנה אמר נאבד המפתח אין עירובו עירוב ו עירובו לא באותו מקום למטה ראינו בבריתה פתאום שיטה מעניינת אתם יודעים מה בוא נעזוב את זה ככה זה שיטת רבי אליעזר של המשנה עכשיו אמרנו כך נקמה מה הסיבה כיוון שמדובר כמו שראינו אתמול בלבנים במגדל שעשוי מלבנים ואין טות ביניהם ומותר לפחות אותו הבעיה היא שמותר לפחות אותו ולקחת את הפירות שבתוכו רק ביום טוב אמרה הגמרא מה הבעיה מדובר ביום טוב שאלה הגמרא ביום טוב ואז הבאנו את שיטת רבי אליעזר שזה בעצם שיטה שלישית או כמו שאמרנו אתמול רשי מפקפק ם שלישיית או שנייה שזה חלק מדברי רבי אליעזר והוא רק מפרט את דבריו אז בעצם אמרנו כך רבי אליעזר מגיע ומחלק בין אם נעבד המפתח בעיר לבין אם נעבד בשדה נאבד בעיר הוא סובר כרבי שמעון שמותר להעביר אותו דרך גגות חצרות וכפיפות נהדר ולהביא אותו לאותו מקום ולכן עלף שלא מצאת את המפתח הועיל ואם תמצא תוכל להעבירו בסדר גמור ואם נאבד בשדה אסור כי מהשדה אסור להכניס לתוך א לתוך העיר לתוך המגדל יפה מאוד אבל אומרת הגמרא רגע אם מדובר ביום טוב אז אין שום בעיה להכניס גם מהשדה ולכן אומרת הגמרא הנה כאן אנחנו מתחילים הבנתם את השאלה את ההקשר הבנו ברוך השם אומרת הגמרא פשוט מאוד חסום ח ואחי קטני כך צריך לשנות במשנה נתנו במגדל ונעל בפניו ועבד המפתח הרי זה עירוב למה כי אין שום בעיה לסתור את המגדל אין שום בעיה במת דברים אמורים ביום טוב ביום טוב אין בעיה לסתור את המגדל כמו שאמרנו אתמול אבל בשבת שימו לב מה יאמר ת נקמה אבל בשבת אין עירובו עירוב כי אין אופציה להוציא את המפתח מאותו מם להוציא את העירוב מהמגדל החוצה ולכן הוא עירובו לא נמצאים באותו מקום נמצא המפתח אם מצאת את המפתח בשבת בין בעיר בין בשדה זה לא מעניין אותי אין עירוב או עירוב למה כי שוב אין לי איך להביא את זה תנ קמה פה חולק על רבי שמעון אי אפשר להביא דרך גגות חצות וכפיפות ממילא גם אם מצאת את המפתח אם זה לא נעוץ בחור של המנוול אין לך איך לפתוח אין לך איך הביא אותו ולכן עדיין אין עירובו עירוב ועל כך מגיע רבי אליעזר ואומר בעיר עירובו עירוב בשדה אין עירובו עירוב בעיר עירובו עירוב למה אומרת הגמרא כי הוא סובל כ רבי שמעון כמו שאמרנו אתמול דאמר אחד גגות ואחד חצרות ואחד כפיפות כולם נחשבים כרשות אחת אן לכלים ששטו בתוכם ולכן מותר להעביר כלי מגג לגג מגג לחצר מגג לקרפ אותו דבר מחצר חצר לחצר חצר לגג חצר לקר פף אותו דבר קרפף בקיצור כל שלושת הרשויות האלה הם נקראים ממש אחד ומותר להעביר ביניהם ולכן מפתח שמצאת באנ שהוא תמיד תוכל להביא אותו דרך הרשויות הללו למגדל ולכן אין שום בעיה זה שבעצם אמרנו את זה כבר אתמול אבל כאן זה ביתר פירות ולכן רבי אליעזר יאמר נמצא בעיר עירובו עירוב אבל בשדה אן עירובו עירוב למה כרבנן או יש לוגו עושים כאן כרבנן יש מחלוקת בעצם מה קורה אדם שמוצא תפילין בחוץ בשבת האם יש לו דרך להביא אותם פנימה או לא אבל חכמים שם חולקים ואומרים שאין דרך וזה כאן כרבנן יש אומרים שגם רבי שמעון ששם התיר פה יהיה איסור לא משנה ולכן אין אפשרות להכניס אותו לתוך העיר ואין עירובו עירוב בעצם כאן סיימנו לארוז את הפירוש שהתחלנו אתמול הוא עבר שינויים ותמורות שינויים לא קוסמטיים בכלל משמעותיים עד שהוא הגיע לפירוש הזה לסיכום מה המחלוקת ביום טוב תנ הקמה אומר אין שום בעיה למה כן נעבד המפתח לא מעניין אותי כי אפשר לבח את המגדל ורבי אליעזר עוסר ולגבי שבת תנ קמה אומר תמיד אסור כיו עירובו לא במקום אחד ואי אפשר לפחות את המגדל וגם אם מצאו את המפתח זה כלל לא מעניין אותו ואילו כאן מגיע רבי אליעזר ומקל בניגוד למה שהבנו אתמול שרבי אליעזר מחמיר יותר כאן הוא דווקא מקל ואומר באמת אם נמצא מפתח בשדה אין עירוב או עירוב אבל אם מצאת אותו בעיר זה נחשב עירוב כיוון שאפשר להביאו דרך גגות וחצרות וכפיפות עד כאן הפירוש הראשוני זה רב ושמואל מגבעה הגמרא פירוש נוסף רבא ורב יוסף דמות רביו אחה במשנה שלנו לגבי המחלוקת כן ששם אותו במגדל ונעבד המפתח במגדל של עץ עסקינן מדובר במגדל של עץ גדול משמעותי כלי שיש בו לפחות 40 שיעה דמל סבר שגם כזה דבר נחשב כליו ואין בניין בכלים ואיין סתירה בכלים וגם בשבת מותר לפחות אותו ומר סבר אולו פשוט מאוד מדובר במשנה בין לשבת בין ליום טוב תנ קמה סובר הכלי הגדול הזה של עץ המגדל הזה הוא נחשב ככלי מותר לפחות אותו בשבת כמו שאתה פותח אריזה בשביל מה שיש בתוכם מותר לפחות אותו בשבת ואילו רבי אליעזר שעושה סובר זה נחשב זה לא נחשב ככלי זה נחשב כבר כאוהל מרוב גודלו ולכן אסור לסתור אותו בשבת יש בו סתירה ולכן אין עירובו עירוב אומרת הגמרא וובפלו את ד נתנא יש מחלוקת נוספת של תנאים שנחלקו באותה מחלוקת לגבי כזה דבר גדול אם הוא נחשב כאוהל או קלי דתנן הקיש כאן מדובר לגבי זו וגם את הדבר הזה כבר אמרנו הרבה פעמים שזו וזב זווה נידה ויולדת נראה לי גם כן באותו דבר הם נחשבים כתמים מאוד חמורים וזו גם אם הוא לא נוגע הוא מסיט על ידי מקל לדוגמה או ראינו אם הוא דורס כל מיני דינים מאוד מעניינים שזה ז מטמא כאן אנחנו מדברים כך מבינה הגמרא כרגע לעניין תומת אסת אסת עם ט בסוף מלשון הסתה הזזה אזב לוקח דבר ומסית אותו בלי שהוא נגע בו הוא גם נטמע בוא נראה בפלוט נתני דתנן הקיש על גבי שידת תיבה ומגדל הוא הקה הוא לא נגע בהם הוא לבש כפפות אני לא יודע איך אבל הוא הזיז הוא הקר שידת יבה ומגדל לא כתוב כאן שזה זז אבל מבינה הגמרא טמאין זה שיטת תנ קמה רב נחמיה ורבי שמעון מתערין הבין הגמרא שהרעיון פה זה הסת והשאלה אם כשאתה משית כזה דבר הוא נחשב כאוהל או ככלי מלה ב כמפלגה מה סבר כלי הוא וברגע שהוא הסית כלי יש כאן הסת של זו שמטמא ואילו מרסו רב נחמיה ורבי שמעון שמתארים הם אומרים אוהל הו זה נחשב כאוהל אוהל אין דין של הסתה אין לו דין של טומא בכלל אי אפשר לטמא אוהל אפשר לטמא כהילים שנמצאים באוהל אבל האוהל עצמו לא נטמע ולכן שימו לב זה אותו רעיון של מחלוקת כמו שאמרו כמו שבעצם הביאו רבא ורב יוסף את המחלוקת של רבי של תנ קמה ורבי אליעזר במשנתנו האם כלי גדול נחשב ככלי אוהל והאם יש בו סתירה בשבת או לא זאת המחלוקת כאן לגבי הסתה אומרת הגמרא דוכה הגמרא מה פתאום אמ ביי ותסב נראה לך שזה המחלוקת שם והתניה אוהל ונסתלק דיני אסד של זו אוהל וסת תמה כלי ואינו ניסת טהור התאומה של הסת תלוייה בדבר אחד הזזת או לא הזזת אם הזזת גם אם זה אוהל הוא טמא יש אומרים זה לא ממש טמא למה שבתוכו טמא כי אוהל אי אפשר לטמא אבל רעיון ברור ברגע ש שהסתתר לעשייתו טהור ואם כך ברור שלא זו המחלוקת שלהם זה לא משנה אם תקרא לכלי עץ הגדול הזה תקרא לו כלי תקרא לו אוהל הזיז או לא הזיז זה מה שמשחק לי פה ועוד דבר קטן ספה ואם היו ניסין טמאים אם השידה תיבה ומגדל סותו זזו שימו לב זה כבר שומט את הקרקע מתחת לכל טיון אפשרי שהיית יכול להביא כתוב בו במפורש שהם טמאים אז מה שמע שמה שכתוב בר ששר בנחמיה ורבי שמעון מתערים זה לא בגלל שזה לא זז יש להם טעם אחר לחלוטין אז בבקשה את ההשוואה שניסית לעשות כאן שהרעיון הוא אם הוא הזיז או לא והמחלוקת האם זה נחשב ככלי אוהל זה דבר ראשון תיקח מכאן יפה אז דבר ראשון את ההשוואה תיקח מכאן לא בזו המחלוקת מה כן כבר נראה בכל אופן מביאה המשנה במסכת זהבים כלל ברזל בדיני סת הזהב זה הכלל דע לך כלל ניסת מחמד כוחו טמא מחמד רעדה טהור אם זהב הסית משהו מחמד כוחו בין אם הוא מזיז את זה בידו בין אם הוא דוחף על ידי מקל הוא דוחף כלי אחר שידחוף את הכלי הזה לא משנה כל מה שהוא עושה על ידי כוחו והוא זז הוא ניסת מכוחו תמ ומת סת אבל אם זה מחמת רעדה לדוגמה עזב דפק על השולחן ועל ידי זה ע שהיה על השולחן זז או הוא תופח ברגלו בעוצמה בקרקע ועל ידי הרעד של הקרקע חפצים זזים כאן זה מחמת רעדה זה טהור זה לא נחשב יש את הזב זה לא הגיע מכוחו זה כלל בדיני זבים ועכשיו אומר הב בו אני אתן לך במה כן החלקים רבי שמעון ורב נחמיה עם תנ קמה למה לגבי הקיש על גבי שידת תיבה ומגדל יש להם מחלוקת הרי אמרנו זה לא משנה בכלל איך תקרא לזה או אלו כלי אלאמה הבעי פשוט מאוד דכולה על מסת מחמד כוחו טמא כמו שראיינו אם ה וסיד את זה מחמת כוחו זה טמא מחמת רעדה טהור על זה אין מחלוקת לא תנ קמה לא רבי נחמיה ורבי שמעון כולם סוברים אותו דבר וחם ברעדה מחמד כוחו סקנד פה אנחנו מדברים רעדה מחמד כוחו זאת אומרת כך עזב עמד ליד התיבה או המגדל נתן עליהם דפיקה והם זזו רעדו אבל במקומם הם לא זזו במקומם שימו לב יש לנו כאן גם מצד אחד רעדה מצד שני אבל זה מחמד כוחו הוא דפק עליהם ממש היה כאן רק רעדה אבל היה כאן מחמד כוחו בעק מפלגה דמס וסת ומה סבר לו וסת תנק מה שמטמא סובר שזה נחשב סת רב נחמיה ורבי שמעון מתרים סוברים שזה לא נחשב סת ברגע שמגיע הבי ושמת את הקרקע לכל מה שניסינו להביא הוחכה מהמשנה בזים שיש מחלוקת בין תנאים בין רבי שמעון ואבני חמיה לבין נקמה האם כלי גדול נחשב ככלי או כאוהל ברגע הזה אז רבא ורבי יוסף בעצם גם קשה להם מאוד להסביר כך את המשנה כי מאיפה מאיך תיתי למה שעלה על דעתך לחלק בכזה דבר למעלה מ-40 שסיר או שזה נחשב כאוהל או שזה נחשב ככלי כנראה שהוא נחשב כאוהל אבל אין סיבה שיהיה מחלוקת בדבר הזה ולכן איך תסבירו את המשנה אם באמת היה לכם מקור לכך במשנה מסכת זבים שיש מחלוקת תנאים כזאת נהדר אבל ברגע שכל המחלוקת שלהם זה ברעדה מחמד כוחו האם זה נחשב סת או לא אז למה שבמשנה אז איך נעמיד את המשנה שלנו את הנקמה ורבי אליעזר שואלת הגמרא הומנית במים אוקמי לה אלא מביאה הגמרא באמת פירוש חדש הבי ורב אדם הותוו שניהם אמרו במנעול וקת במתנ עסקינן כאן מדובר במנעול שקשור בחבל וברגע שנתקבל בשנייה אתה פותח את אותו מגדל ומותר לנתק את החבל בשבת הבעיה הייא שצריך סכין בשביל לעשות זאת והמחלוקת האם מותר להביא את הסכין או לאלא תנ כמה סבל כרבי יוסי ד אמר כל הכלים נטלים בשבת חוץ מדברים באמת שהם מיוחדים לתשמיש אחר מסר הגדול משתמשים בזה רק לקורות ויתן של מחרשה שמשתמשים בזה רק לאדמה חסים על זה לא רוצים שייקרה לזה משהו לא משתמשים בזה לשום שימוש אחר אבל בגדול כל הכלים אפשר לקחת אותם גם אם זה לא לצורך השימוש שלהם הסכין הזה מיועד לחתוך בשר אבל כרגע אני צריך אותו לחבל אין בעיה מותר ולכן הוא אומר אין שום בעיה אין לך מפתח ננה לך עירוב כל דבר כזה תביא סכין טיק טק ניתק את החבל פתחת יש לך עירוב הוא עירובו במקום אחד אבל ורבי אליעזר כן מי שזוכר מסכת שבת זוכר את זה טוב רבי אליעזר סב עקב נחמיה ד אמר אפילו טלית אפילו טרוד זה כלי יתר לחלוטין אין טלין צורך תשמיש דווקא למה שאתה משתמש בהם אסור לשום דבר אחר ולכן רבי אליעזר סובר כמוהו אסור לקחת את הסכין הזה לצורך לנתק איתו את החבל אין איך לפתוח את המגדל העירוב ואתה לא נמצאים באותו עירוב ולכן איין עירובו עירוב ותאמינו לי אני כבר מחכה לסכם את זה אבל נאמנים לדרכנו בואו נחכה לסוף העמוד אומרת המשנה הקדושה וגם את המשנה הזו כבר דיברנו עליה מה קורה אדם הניח עירוב ככה ב-1999 הוא איש קצה הולך תמיד על הקצה שם את זה ממש בסוף נתגלגל חוץ לתחום העירוב התגלגל מחוץ לתחום או נפל עליו גל אסור להוציא אותו בשבת כבר נראה למה בדיוק אסור להוציא אותו בשבת או נשרף או לדוגמה תרומה ונטמתם אסור לאכול את זה אם זה קרה מבעוד יום אינו עירוב למה כי כמו שאמרנו לא יודע כמה פעמים צריך שזה יהיה שם לפחות בין השמשות אבל מי שח שך אחרי שח שך עליו שהוא עדיין לא השתמש בעירוב הזה הוא עוד לא הגיע לשם והלך את לא משנה עיקר מקום השביתה הנקודת זמן הקריטית כמו שחזרנו ואמרנו כל הזמן זה בין השמשות הרי זה עירוב מה קורה ספק אומרת הגמרא בן אדם מניח עירוב והוא לא יודע אם זה נמצא שם או לא זה ספק זאת אומרת הוא יודע שזה לא נמצא אבל הוא לא יודע אם זה היה שם מהלך בין השמשות או לא אומרת הגמרא רבי מאר ורבי יהודה אומרים שימו לב לדימוי הרי זה חמר גמל תארו לעצמכם אדם שהוא גם מנהיג חמור וגם מנהיג גמל חמר הולך אחרי החמור גמל הולך לפני הגמל אז מי שחמ גמל הוא בעצם נמשך לשני כיוונים אם הוא רוצה ללכת איתם לאותו כיוון מאוד קשה לו הוא צריך לעשות שרשרת בעצם כדי שהוא יהיה גם לפניו לפני הגמל וגם אחרי החמור בקיצור הבן אדם מסובך בין החמור לגמל בין הפטיש לסדן הוא כרגע מסובך תקוע אותו דבר בן אדם שהניח אירוב והוא נאבד לו ולמה פשוט מאוד דמיינו לעצמכם אדם מניח עירוב אתם יודעים מה קודם דמיינו לעצמכם אדם לא הניח עירוב יש לו מביתו 2000 אמה לכל רוח צפון דרום מזרח מערב נפלא מה קורה בן אדם הניח מרחק 1999 מה ממקום ביתו הניח עירוב כאן הוא כבר בבעיה רק ממקום העירוב יש לו 2000 ממה לכל רוח מביתו אין לו 2000 ממה לכל רוח כי זה לא הבית שלו איפה הבית שלו בשבת מרחק 10999 מה כן ברור ולכן מביתו לשם יהיה מותר ללכת כי זה בכלל ה 2 ממש שלכל רוח אבל מביתו לכיוון השני יהיה אסור לו לצאת בשום פנים ואופן כי הרי ביתו זה לא המקום האמיתי שלו כרגע בשבת כרגע הוא נמצא כאן אבל ביתו האמיתי זה במרחק 1999 לצד השני מובן כן הגיוני תחשבו על זה עכשיו מה קורה בן אדם שנאבד עירובו הוא לא יודע אם זה היה שם בבין השמשות תכלס הוא לא יודע אם כרגע מקום שפיטתו זה הבית שלו הוא במרחק א 19999 מה אז את המרחק ביניהם באור יהיה מותר לו ללכת אבל פסייה אחת לצד השני מהבית אסור לו ולמה כי אולי עירובו קנה לו שם במקום ההוא מרחק 1999 עמה וברגע שהוא יוצא מביתו עמה אחת הוא כבר יצא מחוץ לתחום כנל אם הוא נמצא במקום עירובו ורוצה ללכת לצד אחר לכל צד שהוא גם יהיה אסור לו ולמה כי אולי בעצם רובו לא היה שם ומקום השביתה המקורי שלו זה הבית והוא כבר הלך 1999 מה ילך עוד דמה אחת יוצא מחוץ לתחום לכן המקום היחיד שהם מותר לו ללכת בשבת זה אותם 2פ ממש שבין ביתו לעירוב שהם ברור הם ברור מותר לו לצאת בהם לא משנה איפה הוא קנה את שיטתו תמיד יהיה מותר לו ללכת באותו מקום זה נקרא חמר גמל זה שיטת רבי רבי יהודה רבי יוסי רבי שמעון אומרים ספק עירוב כשר אני אומר מספק כנראה שעירו בו כן קנה לו והעירו נחשב כעירבון מוסד משום חמישה זקנים באמת על ספק עירוב שכשר אומרת הגמרא הקדושה ראינו הניח עירובו בתוך התחום ונתגלגל חוץ לתחום כאן מגיע הדין של רבא שדיברנו עליו בימים האחרונים בלי סוף כאן זה המקור אמר רבא לא שנו אלה שנתגלגל חוץ ל4 זאת אומרת 1999 מה הוא שם שם את הלחמניה את העירוב אם זה התגלגל דווקא חוץ לרבע אמות אבל פחות מארבע אמות שתי אמות גם אם זה אוכל עכשיו ב-2001 אמה עדיין עירובו עירוב אבל לתוך ארבע אמות זה נקרא עירוב למה כי אני נותן עירובו יש לו ארבע אמות והוא קנה את כל הארבע אמות שם באזור ולכן כל עוד וזה בתוך ההיקף של הארבע אמות עלף שזה כבר מחוץ ל אמה מביתו זה עדיין נחשב כערובה נחשב מונח בתוך התחום שהוא קנה לעצמו ועירוב עירוב ראינו במשנה נפל עליו גל מ כן נפל עליו גל של אבנים מבעוד יום זה גם כן לא נחשב כ עירוב אומרת הגמ מה סלק דתך ד במצי שקי זאת אומרת שהוא יכול לקחת את זה על ידי טלטול האבנים בעצם בערק של מוקצה אבל לא יותר מכך ואם כך למה מתניתין דלא כרבי די כרבי אם זה כמו רבי המיתולוגי שאנחנו מכירים אמר הוא אומר במפורש כל דבר שהוא משום שבות לא גזו עליו בין השמשות ואם כך בין השמשות היה מותר לו לטלטל את האבנים שייצאו את הגל הזה ולקחת משם את העירוב נכון כרגע עסור לו אבל הועיל והוא יכל במן השמשות כנראה שזה לא כמו רבי אומרת הגמרא לא כאן מדובר שאסור לקחת את זה מ אורייטה וובין השמשות לא היה עוזר כלום אפילו תמה כרבי לא צריך הדב ע מרה וחצינא צריך פה מעדר צריך פה קלשון צריך ממש להזיז את זה וזה אסור בשבת מדאורייתא כן מלאכת בונה או מלאכת חורש תלוי אם זה בבית או בשדה בכל אופן אסור לעשות את זה ולכן זה גם כשיטת רבי אומרת הגמרא וצריך שימו לב בעצם הבאנו שני מקרים נתגלגל עירובו מחוץ לתחום או שנפל עליו הגל אומרת הגמרא צריך לומר את שניהם דתן אני התגלגל הייתי אומר שום דלת הגבי זה לא בתוך התחום הו עירובו לא במקום אחד אבל במקרה שנפל עליו גל דת גבי זה ממש לידו נכון שאין לו כל כך איך להגיע לזה אבל בוא דוויין כן זה נמצא באותו רשות דת גבי אמלא ועירוב הייתי חושב שכן לכן אני חייב לכתוב גם כן שאם נפל עליו גל זה גם לא עירוב ויתנה רק נפל עליו גל הייתי אומר משום ד מכסה אין לו באמת האפשרות להגיע לזה בשבת זה מכוסה באבנים וזהו אבל נתגלגל איך זה התגלגל הרוח העיפה אותו חוץ ל2000 אמה אולי עוד רגע הרוח תשתנה ותחזיר אותו חזרה אבל נתגלגל ז דעתי זיקו מתלה הרוח תחזיר אותו לתוך העירוב אימה היה ולה על דעתי עירוב לכן צריכה לכן צריך לומר גם נתגלגל גם במקרה של נתגלגל וגם במקרה שנפל עליו גל צריך את שניהם מחר בעזרת השם נתקדם ונראה אללה נשרף תאומה ונטת נשרף או תאומה ונטת למה צריך גם את זה ובואו כדרכנו נסכם דבר ראשון ראינו תירוץ על אתמול והרז שמה שהמחלוקת בין תנ קמה לרבי אליעזר זה דווקא זה מחלוקת מעניינת דבר ראשון ב ב שבת בוא נתחיל ככה ביום טוב הם חולקים נקמה אומר מותר למה כי אפשר לפחות אותו ומדובר בגדר של אבנים שאין ביניהם תית במגדל של אבנים שאין בנותי ואלו רבי אליעזר אומר אסור בשבת תקמה אומר אסור ואפילו נמצא המפתח למה כי אין אופציה לשום דבר ואילו רבי פה כן מגיע רבי אליעזר ומקל הוא אומר אם באמת מצאת את המפתח בשדה זה בעיה אין איך להכניס אותו ולכן אסור אבל נמצא ה מפתח וזה נמצא בעיר הוא סובר כ רבי שמעון שמותר להעביר דרך גרות חצות רפיפות ולכן יהיה מותר רבי ורב יוסף הגיעו עם פירוש חדש הם אמרו מדובר כאן במגדל של עץ גדול מחזיק 40 שיה לפחות ופשוט יש להם מחלוקת האם זה נחשב ככלי זה שיטת הנקמה ולכן מותר לפחות אותו כאין בניין וסטירה בכלים או שזה נחשב כאוהל ולכן אסור זה שיטת רבי אליעזר מביאים גם בעצם השוואה מקור לומר מאיפה יודעים שיש מחלוקת כזאת ראינו לגבי הסתת הזו אם זו מסיא קיש על גבי שידת תיבה ומגדל תנ קמה אומרת מאיב ואילו רבי אליז רבי נחמיה ורבי שמעון מתערין כנראה זה העניין אומרת הגמרא לא יתכן למה אחד אין שום הבדל בינו לכלי ניסת הוא טמא לא ניסת טהור שתיים ראינו במפורש אם זה נישות זה טמא אז המחלוקת שלהם זה לא על העניין האם זה נחשב כלי או לא הבאנו גם כלל דע לך כלל מה שעזב מסית בכוחו זה טמא על ידי רעדה כמו דפיקה על השולחן דפיקה על הארץ זה לא נחשב יפה מאוד בכל אופן ומה תמיד את משנתנו כבר נראה ולכן הב אומר אס והמחלוקת של רבי שמעון סליחה המחלוקת של רבי של רבי שמעון ורבי נחמיה ותנא קמה אומר הביי פשוט מאוד הוא דפק וזהר ד אבל לא זז השאלה אם ראדם מחמת כוחו נחשבת כסת או לא נחשבת כעסת מתניתין ב את המשנה שלמן העמיד הגיעו הבי ורבה ואמרו דבר מאוד מעניין זה קשור בחבל צריך סכין בשביל לנתק את החבל לפי תקמה הוא סובר כי רבי יוסי שכל הכלים ניטלים כן אפילו שלא לצורך תשמיש ואילו רבי אליעזר סובל כמו רב נחמיה ש ניטל רק לצורך תשמישו ואי אפשר להביא את הסכין הזה כדי לפתוח את המגדל ולכן אין עירובו עירוב משנה נתגלגל חוץ לתחום אמרנו ברגע ש גלגל חוץ לתחום נפל עליו בעצם ללמה צריך את שניהם נתחיל עם זה מיד אז אמרנו גם להתגלגל אתה יכול להגיד תשמע זה לא נמצא במקום אחד אבל נפל עליו זה עדיין הוא עירובו במקום אחד וגם להפך נפל עו אין לאו איך להביא את זה נתגלגל אולי הרוח תחזיר את זה שניהם אסורים ראינו שהנקודה זמן הכי חשובה זה הבין השמשות ולכן אני מסתכל ש חשכה או לא חשכה ספק לפי רבי מר ורבי יהודה חמר גמל זאת אומרת רק השטח 2000 ממה בין בעצם אני רוצה לחדד יש לו את ה2000 ממה שבין ביתו למקום עירובו האפשרי אבל זה זה לא רק ה2000 האלה אלא גם 2000 המה באמת ביניהם גם ככה לכל רוח זאת אומרת ה ביניהם אני מדגיש אני מקווה שיהיה לי איזה תמונה או משהו להראות את זה הביני הם ו לכל רוח זה מה שמותר לו ללכת אבל רבי יוסי אבי שמעון חולקים ואומרים ספק עירוב כשר וכך גם הבולמוס העיד משום חמישה זקנים שבאמת ספק עירוב קשר נתגלגל חוץ לתחום פה ראינו את השיטה של רבה שברגע שזה בתוך ההיקף של ה400 במקום שיטתו זה נחשב כמקום שלו ואז גם אם זה מחוץ ל2000 אמה זה בסדר גמור ונפל עלב גל של אבנים אמרנו שמדובר שאפילו מדאורייתא זאת אומרת שהאיסור להוציא אותו מדאורייתא צריך מרה וחציה נפלא ביותר בהצלחה מחר להתראות בהצלחה ולידות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: