העמוד היומי מסכת עירובין דף לה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לה עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא רובין דף לה עמוד א' ראינו במשנה שמי שהניח את המאכל את העירוב בתוך מגדל דהיינו ארון וסגר אותו במפתח המפתח נאבד לכאורה הינו אמורים לראות את המצב כאין הוא רובו מקום אחד כמו שהוא לא יכול להגיע אל המאכל תנ קמה במשנה מתיר סיבה כמו שאמרה הגמרא בעמוד הקודם שסביר ליק רב מאיר שמותר לפרק את המגדל מותר לשבור את הקיר ולהגיע אל המאכל בפנים למה כמ שמדובר במגדל שאינו בנוי בצורה שגורמת לסתירה אם אנחנו רוצים לפרק אותו כמ שאין תת בין לבנה ללבנה אלא לבנים סתם ונחו אחד על השני אז הפירוק שלו לא נחשב כסתירה מדובר גם ביום טוב שביום טוב חזל התירו את הפירוק הזה וזו דעתו של תני קמי רב זר במשנה אוסר לחלוטין אין אפשרות מבחינתו להגיע למאכל ממילא זה נחשב אין הוא עירובו במקום אחד ועירוב נפסל למה כמ שהוא סובר לא כפי רבי מאיר שמותר לפרק את המגדל בנוסף גם אם הימצא המפתח ואפילו בעיר אין אפשרות בעצם להביא את המפתח ממקום מ מצאו עד המגדל מה הסיבה אין אפשרות להביר אותו ברשו רבים אה להעביר אותו דרך גגות חצרות וקרפ הוא לא סובר כפי רב שמעון שהרשויות האלה נחשבות כאחד שאפשר להביא מאחד לשני אלא סובר שאי אפשר להביא מרשות לרשות כזאת ממילא גם אם נמצא את המפתח בעיר זה לא יציל זה לא יקרא האוכל בגלל זה לא יחשב כ מחובר אליי למה כמ שאני לא יכול להביא את המפתח למגדל לעומת זה בבריתה רבי אליעזר אומר תלוי אם המפתח נמצא בעיר או בשדה אם הוא בשדה באמת יש נתק בין המפתח למגדל וממילא בין האוכל לעירוב למקום השביתה מה שאין כן אם המפתח נמצא בעיר רבי אז של הברייתא סובר כפי רב שימן שמותר להעביר את המפתח דרך גגות חצרות וקר פיפות וממילא נקרא שהמאכל הוא יש גישה למאכל פה הגמרא מביאה תירוץ נוסף רב רבי יוסף דר מיטבו אח במגדל של עץ הסכינה המשנה שלנו ברת במגדל שעשוי מעץ דמר סבר המחלוקת בין תנ קמבה לבין רב ליזר דמר סבר כלי הוא כלי מעץ גם נחשב כלי מגדל גדול ואיין בניין בכלים ואיין סתירה בכלים זה נחשב ככלי ולא כאוהל ממילא כל הדין של סתירה או בניין יש רק באוהל ולא בכלים ומר סבר אוהלו המגדל הזה שעשוי מעץ האם הוא נחשב כאוהל בגלל גודלו או לא ובלוק ד נתני דתנן הקיש על גבי שידה בגדל זו מטמה באסת אם הוא נתן מכה על גבי שידה תבה במגדל טמאין מעץ למה רב נחמיה ורב שמעון מתארים מהלו ב קמיפלגי מר סבר כליו ואסת מטמא כלי מן הראשון סובר שזה מדובר בעץ וזה לכן כלי ואמר סבר אולו ולכן הוא לא מטמה באסת אמר הבי וטיס ברה האם לגבי זה אני אומר שהוא נחשב כאוהל ולכן לא נטמע ותניה סתה ניה אוהל ניסת ם האוהל אוהל מדובר באוהל גמור לא במגדל מעץ אלא באוהל אבל האוהל הזה רפוי ואם הזב נותן לו מכה הוא מתנדנד ניסת טמא כלי ונו ניסת טהור אם הכלי הוא כבד או מחובר היטב והוא לא זז כתוצאה מהמכה שנתן לו הזב הוא טהור מה אנחנו רואים שהסיבה לטמ או לא לטמ זה לא ההכרזה אם זה כלי או אוהל אלא אם הוא ניסת או לא ניסת גם אוהל נטמע בהסתה אם הצלחת להזיז אותו וקטן סיפה ואם היו ניסוים טמאים גם שידת טיבה ומגדל למרות שאתה רוצה לראות אותם כאוהל אבל לא זה מה שקובע אם זי חשב אוהל מחובר לקרקע בוודאי שלא נטמע כתוצאה מעסת אבל אוהל עשוי מעץ שידת תיבה ומגדל אין אפשרות לקרוא לזה אוהל ולכן להגיד שהוא לא נתמה מעסת הכלל הקובע הוא לא אם נקרא לזה אוהל או כלי אלא הכלל הוא אם זה ניסת או לא ניסת זה הכלל ניסת מחמת כוחו טמא מחמת רעדה טהור אם הזהב לא נתן מכל לארון עצמו אלא נתן מכה סביבות וכתוצאה מזה הארון זז במקרה דנן זה לא נקרא הסת אל אמר הבי דכולה למה הסת מחמת כוחות טמא אם הסת ממש מחמת כוחות וזה לא מטמא אם אנחנו נקרא לזה כלי או אוהל גם שדת יבה ומגדל למרות שאתה רוצה לקרוא להם אוהל הם יתמו בסת מחמת ר אור ואח ברי אדם מחמת כוחו הסכינה זאת אומרת הוא נתן מכה ל לארון עצמו אבל אהרון עצמו רק נרעד ולא זז ממש ובק מפלגי דמר סבר אסת ומר סבר לא אוסת זו המחלוקת שיש לנו שמה בין רב נחמיה ובין תנק לגבי אוהל שד מאוהל תיבה ומגדל אוהל תיבה ומגדל אם הוא הזיד אותם באסת אם זה נקרא הסת או לא נקרא הסיבה כבר שלא מדובר באסת גמור שזה ניסת לא מדובר במכה שהוא נתן סביב אותה ולכן הם זזו אלא הוא נתן מכה ממש לארון וארון רק רעד ולא זז ממש ומתניתין מה המחלוקת במשנה שלנו בין רב לזר לבין תנק ובקשר לעירוב שנמצא בתוך מגדל והמגדל נסגר באין מפתח ומתניתין במים וקמין להבי ורבה דרמי תרוו במנעול וקטר במתנ עסקינן הוא סגר את ארון במנעול וזה קשור בחבל הוב סכינה למפסקי הוא לא יכול לפתוח את החבל בצורה ידנית אלא הוא צריך כלי סכין תקרב וסיד אמר כל הכלים תעלים בשבת חוץ ממסר הגדול תת של מחרשה זה מוקצה מחמת חסרון כיס ולכן לא אין התר להשתמש בזה בשבת ורב ס לקרב נחמייה דעתו של רב נחמיה מפורסמת לגבי מוקצה אמר אפילו טלית אפילו תרוד אן תלים אלא לצורך תשמיש מותר ר לצורך התשמיש הרגיל והמקובל של משתמשים וכאן הסקין שהוא מתכוון באמצעותו לחתוך את החבל עיקר המטרה של השימוש בסכין הו לחם ומאכלים אם הוא מתכוון להשתמש בזה לצורך חיתוך בחבל זה נאסר עליו הטלטול ממילא מבחינתו של רב לזר הארון נחשב כסגור וחתום ממילא המאכל נקרא מנותק אין הו עירובו במקום אחד משנה נתגלגל חוץ לתחום אם העירוב המאכל שהוא הניח במקום מסוים נתגלגל מחוץ לתחום דהיינו שעכשיו מקום המאכל נמצא במרחק של יותר מ-2000 ממה מהמקום שבו שואה אדם בכניסת השבת הוא הניח שם את המאכל קודם המאכל נמצא במקום מסוים אבל עכשיו המאכל התגלגל והתרחק מהמקום שהאדם נמצא יש עכשיו מרחק של יותר מ-2000 ממה על אף שכל דיני עירוב זה לכאורה רק דינים דרבון ומדובר בבן הש מושס אבל נוצר פה נתק בין האדם למאכל למה כמו שמקום העירוב נקבע באמצעות המאכל והמאכל עכשיו אם תצפור ממנו 2000 ממה נמצא אדם נמצא במרחק של יותר מ2000 ממה אין לו בעצם אפשרות ללכת משמה רק ארבע אמות כפי שנראה בהמשך המסכת לכן נוצר נתק בין האדם לבין העירוב ועירוב נפסל כמובן אם זה היה לפני כניסת השבת נפל עליו גל של אבנים או נשרף תרומה ונת מת מבעוד יום אינו עירוב למה העירוב לא חל משח שכה הרי זה עירוב כמה שאין לי צורך בקיומו של העירוב אחרי כניסת השבת כל הצורך הוא רק בבן הש מושס ל חל העירוב וזה חל לכל השבת אם ספק אם זה היה קודם או אחרי רב מר ורב יהודה אומרים הרי זה חמר גמל ה מצבו של האיש המערב הוא מצב בעייתי למה כמה שאנחנו הרי לא יודעים איזה עירוב חל האם העירוב באמת של המאכל שהוא שם אותו העירוב המקום המחודש מקום השביתה החדש האם שם מכל מקום שיטתו ממילא משמה אנחנו סופרים את 2000 ממה ממילא הוא יוכל להגיע למקום ההוא יוכל לחזור לביתו אבל מביתו להתרחק לכיוון הנגדי של מקום השביתה החדש הוא לא יוכל ללכת כמו ש2000 ממה מסתיימים במקום השביתה הישן שלו ממלא משמה ללכת בכיוון הנגדי הוא לא יוכל אותו דבר מחמת הספק נחשוש אולי מקום השביתה החדש לא נתפס במקום השביתה הישן שלאו חל ממילא הוא יוכל להגיע עד המקום השיטה שהוא ניסה לעשות או מקום השביתה המקודש אבל לא מרב לכך כמו שאולם מקום השביתה נשאר מקום השביתה הקודם לכן הוא יכל ללכת רק את המרחק שבין מקום השיטה החדש לישן זה דומה למשל חמר גמל אדם שרתם בת מרכבתו לחמור ולגמר וכל אחד מושך לכיוון השני כמובן התוצאה היא בהתאם רב יוסיף ורב שמעון אומרים ספק עירוב כשר אומר רב יוסי אבטול מסעיד משום חמישה זקנים על ספק עירוב שכשר גמורה נתגלגל חוץ לתחום הפסול שקרה למאכל לעירוב וא נתגלגל מחוץ לתחום ונוצר עכשיו נתק בינו לבין המערב דהיינו יותר מ2000 ממה אומר רבה לו שנו אלה שנתגלגל חוץ לארבע עמות כל הנתק הזה חל עם העירוב נתגלגל כתוצאה מרוח מעבר למרחק של ארבע אמות ממקום השיטה שהוא תכנן לעשות אבל לתוך ד דמות הנותן עירובו יש לו ד דמות כל אדם שקובע מקום שביטה מחודש המקום השביתה זה לא מקום מדויק נקודה מקום מדויקת אלא כל הארבע אמות מסביבות נקרא גם מקום השביתה ממילא נפקותה למשל אם אדם קבע מקום אירוב בתוך בית אז כמובן שאנחנו נרצה לספור את ה2000 אמה לא נספור ממרכז הבית נספור מהקצה של הבית כמ שכל הבית נחשב כמקום שביטה גם כאן אם העירוב נתגלגל אבל הוא עדיין נמצא בטווח של ארבע אמות ממקום העירוב הוא נחשב עדיין כמקום שהוא יכול להגיע לשמה לכן אין נתק בין העירוב לבין המערב נפל עליו גל וכולי כסל כ דעתך תהי בי מצי שקלי חשבה הגמרא לומר שמדובר בגל אבנים שנפל ובטרם קטנה הוא יכול לטלטל את האבנים ולהזיז אותם אם ככה למה העירוב נפסל בגלל הדין של מוקצה בטלטול האבנים לם מתית דלא כרבי די כרבי אמר איסור מוקצה לא אמרו בעצם לפסול את העירוב אמר כל דבר שהוא משום שבוט לא גזרו על בן הש מושס אם כל הבעיה היא מוקצה לא גזרו אפילו תימה כרבי לו צריכה דב מרה וחצינא כדי להוציא את המאכל את העירוב מתחת לגל העריסות צריך להשתמש במרה וחצינא ולחפור וזה כבר איסור של ממש בנייה בקרקע או חרישה חפירה צריכי למה צריכים את כל מבחר הדוגמאות האלה די אני התגלגל משום דלית הגבי התגלגל אני בכלל זה לא נמצא באזור שאני יכול להגיע אליו לכן זה פוסל אבל נפל עליו גל די תגבי הי מליה ועירוב הרי העירוב נמצא אני רק לא יכול להגיע אליו הוא מוסתר על ידי גל של אבנים אבל אולי כן הייתי מכשיר את העירוב תנה נפל עליו גל משום ד מכסי לא רואים אותו אבל התגלגל אמנם הוא באמת העירוב התגלגל מעבר לד דמות כמו שאמרנו מעבר למקום השיטה אבל יכול לבוא לפעמים זמ דע זיקה ומתלה ותחזיר אותה חזרה אם ליה ועירוב צריחה צריכים את שני המקרים האלה כדי ללמד אותי שבשני המקרים אם זה קרה לפני כניסת השבת העירוב נפסל או נשרף עוד דוגמה של עירוב שנפסל תרומה ונת מת למה לי תנה נשרף להודיעך כוחות דרבי יוסי כמה שרב יוסי אמר שבספק עירוב אני מכשיר על אף שמדובר בעירוב שנשרף הוא לחלוטין לא קיים בעולם עם כל זה רבי יוסי מתיר תן התרומה ונת מת שבכל אופן היא נמצאת אומנם היא נפסלה היא סורה בהנעה לא ראוייה לאף אחד לשימוש אבל עם הכל תרומה ונת מת עם הכל רב מאיר בא ואומר שזה נאסר להודיעך כוחות רב מאיר לכן משתמשת הגמרא בו המשנה בעוד שני מקרים נוספים להגיד לנו שגם בתרומה למרות שהיא נמצאת עם כל זה רב מאיר עושה מחמת הספק וגם ב רף למרות שלא נמצא רבי יוסי בשם הזקנים מתיר מחמת הספק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: