העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד ב

[מוזיקה] ארון דף לד עמוד ב נתחיל בעמוד א' שורה שנייה מלמטה ראינו במשנה נסוי בבורר אפילו עמוק 100 אמה עירוב או עירוב אומרת הגמרה הי בורר דקו אכ איפה מדובר שעומד הבור אדקו ברשו יוחד אם נמר שהבור נמצא בתוך איזהשהו חצר ושם חפור בור ואנחנו אומרים שאם הוא הניח את זה אפילו בעומק 100 מה עירוב העירוב פשיטה רשו וחיד אוי לו עד לרקיע אז פשיטה שהוא רוצה לקנות שביטה ברשו יוחי ובתוך החצר והוא הניח את העירוב בתוך הבור אז ודאי שרשו יוכי ד לרקיע ואם כן זה נחשב שהוא רוב מוק מכו וכיח סל קלי כמו שאנחנו מכירים את הכלל שכשיש רשו יוכי זה עולה עד לרקיע זה לא מוגבל זה לא כמו רשו ורמים שזה רק עד גובע סורו אלא זה עד לרקיע אומ נחת לחס אז ככה גם לא משנה לנו העומק וגם אם זה עמוק בעומק 100 אמה עדיין יש דין של רשו יוכית ו הוא נמצא ברשו יוכית ועירוב נמצא בבור שהוא גם רשו שיוכי ואלו דקו ברשו סורבי אלא מדובר שהבור נמצא ברשו סורבי נסכן לשבכ איפה הוא התכוון לשבות אי למעלה הוא במקח ו במק אחרו אם נאמר שהוא התכוון לשבות למעלה בקרקע שזה ורבים ועירוב נמצא למ בבור בעומק 100 אמה הרי הם נמצאים בשתי רשויות שונות ואסור להם לעבור מאחד לשני הו במקח ו במקום אחר הו ברשו ורבים ועירוב ברשו יוכית כיוון שהבור עמוק 100 יותר מעש פוכים היא למטה אם למר שהוא התכוון לשבט בתוך הבור פשיטה הוא ועירוב מקום אחד מה החידוש הוא רוצה לשבט בתוך הבור ושם מונח גם העירוב מה באנו לחדש צך דקו בקרמס ונתכוון לשבות למעלה אומרת הגמר מדובר שהבור נמצא רשו כרמליס שזה לא רשות סורמי ולא רשו סחית זה רשות שזל אסרו לטלטל מהרשות הזאת לרשות ורבים ול רשו יוכי והוא התכוון לשבות בקרקע של כרמליס ויש שמה בור בעומק 100 אמה ווא הניח את העירוב בתוך הבור הדין הוא שעירב ה עירוב ולמה ורבי דומה קלדו גוז בן השמוש זה הולך כשיטת רבי וכיוון שאוויר להוציא את העירוב מתוך הבור ש שזה רש יוכי לרשות למעלה שזה כרמליס זה איסור דרבון בלבד רבי סובר שלא גזו על דרבון בזמן בן השמוש ולכן בזמן קנית העירוב היה יכול להוציא את העירוב לרש למקום שהוא התכוון לשבות ולכן עירוב העירוב אומרת המשנה נסו ברוש הקונה או בברוש קונדוס הוא הניח את העירוב על גבי קנה או קונדס בזמן שהוא תלוש ונעץ אפילו גבוה מהמה הרי זה עירוב אם זה לא משהו שמחובר לאדמה מלכתחילה כמו אילן אלא זה משהו שהיה תלוש והוא נעץ אותו ב קרקע אז אפילו גבוה ממר הרי זה עירוב כיוון שהוא קונה שביטה וזה נחשב שהוא ועירוב מוקו מכו רומי לרב עדה בר מסנה לרובה תלוש ונעץ אין לא תלוש ונעץ לא אנחנו אומרים שדווקא אם זה תלוש ונעו זאת אומרת שהוא לא מחובר לקרקע וכמו שרשי אמר הועיל ואינו רחב ד' למטה לו רשו סוכי דו גם אם למעלה הוא רחב ד' וממילא כיוון שיש דין שיחיד אז זה נחשב שהוא וירוב מוק מכול אבל אם זה היה מחובר לקרקע אם זה לא היה תלוש נעוץ אלא מלכתחילה מחובר לקרקע כמו אילן היה אסור ליטול את העירוב ולא היינו אומרים עירוב עירוב ולמה למרות שהוא פחות מארבע פוכים כמו שכעת העמדנו שהקנה פחות מערבות פוכים בכל אופן אסור ולא בגלל יסו דוריס א אין לו ע דין שיוכי למרות שהוא גבוה סורו אלא בגלל שאסור לקחת מאילן שמחובר לקרקע מני רבוני אם ככה שבגלל זה אין עירוב או עירוב זה הולך כשיטת רבון דקד ש משום שגז עליו בן השמוש ולכן בבין השמוש הוא לא יכול לקנות עירוב כי אסור לו מד רבונו ליטול מהכנה המחובר לקרקע אם הוא היה מחובר כמו חיבור של אילן גמרי ש רבי לכאורה מהדיוק הזה במשנה משמע כדברי רבון ואת הספר של המשנה הקודמת כעת סיימנו ואמרנו שזה כשיטת רבי שסובר שלא גזרו ולכן בבור שעומד בקרמס עירוב העירוב ר רבי וספר הבון אומאלי כבר רומי רומי בר חומ לרב חסדה ושני לר שרבי ספר רבון אנו אנמי המשנה הקודמת זה כשיטת רבי והמשנה הזאת סתמנו כשיטת רבון רבינו אמה כולו רבי וספ גזר שק רבינו מיישב שאפשר להעמיד את הכל כרבי ורבי שסבר שבן השמש לא גזרו גזרות חזל זה הכל בדבר שהם לא שכיח אבל דבר שכיח מאוד להגיע לאיסור דוריסה גם לרבי אסור בן מסס ולכן סובר רבי שבקניה שמחובר מלכתחילה בקרקע יהיה אסור בבן הש מושס ליטול משמה את העירוב למה שם הקטום כי בקלות ממש הקנה הזה מתפרק והוא עובר על מלכס קוצר לכן בזה הוא מודה שיהיה אסור ואין עירוב עירוב דווקא בגלל שהוא תלוש ונעץ עירוב עירוב אבל אם הוא מחובר לקרקע כאילן אין עירוב עירוב ההו פול מוסה היה חיל של מלך דוסל נרדו והם התיישבו במקומות ציבוריים ולא היה מקום לתלמידים בבית מדש ללמוד אומ לו רב נחמן פוקו אבדו כבוש קו ש בגמה לכו ייחדו את הקנים שבאגם שנוכל לשבת עליהם בשבת ויהיה לנו מקום מרווח לשמוע שיעור ולמ סובו מחר נלך ונשב עליהם אומ ברחמה לרב נחמן שואל רומ ברחמה ואמר לו רב וק וברב לרב נחמן איך זה מתיר בזה שנפל אותם נייחד אותם לזה יש פה בעיה אחרת שהם מה יקצרו ברגע ש יושבים על קנים כאלה יש חשש שהם תלשו מהקרקע וכמו שראיינו כאן במשנה תלוש ונעץ אין לא תלוש ולא נעוץ לאי רואים שאם הקנה מחובר לאדמה כאילן אסור אפילו לטול דבר שמונח עליו שמה הוא תלש כי בקלות הוא נתלש אמר לי אוסום בוז רודין אומר רב נחמן גם בתוך קנים יש שני סוגים שם מדובר בוז רודין שהם עדיין רכים ו שהם התקשו כבר כיוון שהם תקשו אז באמת מתפרקים בקלות מאוד ולכן אסור ליטול את העירוב ממנו אבל כאן מדובר שהם עדיין לא התקשו וממילא החשש שמה זה תלש הוא חשש פחות מזה פחות שכיח ולכן אן לא גזרו ויהיה מותם ומ זרוד לש זרוד ומנין לנו החילוק שיש קנים שכבר התקשו ויש שלא התקשו דתני הקנין תדין וגין קנין תדין וגין זה מיני קוצים מין לנן יש להם דין של אילן והדין הוא ואינן גילאים בקרם יש דין שאסור לזרוע ירק בכרם אבל אילן אין איסור דוריסה תזרע קר מכו כילים דיינו אסור לזרוע ירק התורה אומרת שאסור לזרוע ירג בכרם אבל אילן אין איסור ולכן מה שהמין אילן אין בזה כליים תני דוך ויש בריסה אחרת שכתוב הקנים וקין וורונין מן יורקן ון כליים וקרם לכאורה הי סתירה בין הבייס האם קנה יש לו דין של אילן והוא אינו אינו כליים בקרם או של ירק וזה כן כליים קשי הדודה אלאו שמע מינו כאן וזר דן כאן ושנו זרו דין שמע מינו אלא חייבים ליישב כמו שיסד שגם בקנים יש קנים שכבר התקשו ואז יש להם דין של אילן ויש כאלה שהם עדיין רקים והם בגדר של ירק שואלת הגמורה כעת אגב זה שהבאנו את הברייה לעניין כליים וקידה מן ירוקו האם כידה אמרנו אותה ברשימה של ברייסה של הירקות האם כידה זה מין ירק הרי ותנן אין מרכיבין פגם שזה מין של תבלין שיש לו דין של ירק על גבי קידה לבנה על גבי כידה לבנה שיש לה דין של אילן אסור להרכיב יחד איתה פיגם כי זה ירק באילן מפני שהוא ירוק באילן מהשמה שקידה שזה קידה לבנה לכאורה יש לה דין של אילן ולא של ירק אומרת הגמורה אמפה פקידה לחו וקידה לבנה לחו זה שני דברים שונים קידה זה ירק כמו שראיינו בכיים ואילו קידה לבנה מה שכתוב כאן זה באמת אילן וזה משהו אחר אומרת המשנה נסוי ב מגדול ועובד המפתח הרי זה עירוב הוא הניח את זה בתוך איזשהו מבנה ונאבד לו המפתח השאלה האם עכשיו זה נחשב שהמזון שתי סעודות במקום שראוי לו או שלא כיוון שאין לו את המפתח אז מה זה שווה שיש המזון הוא לא יכול לאכול את זה בשבת אז אומר באופן שיש חמצ ש שיש פה מניעה מציאותית ולא הלכתית האם זה מונע אותו מלקנות שביטה שם או לא אז הרי זה ערוב רב לזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקוו אינו רוב אומר רב ליזר אם הוא לא יודע שהמפתח נמצא במקומו אינו עירוב ומרים הראשונים כאן מה דברי רב ליזר מה זה הלשון הזאת רב ליזר יאמר אם הוא יודע שהמפתח במקומו הרי זהרו אלא ב רב לזר לומר אם הוא יודע ש נמצא במקום ר הוא שכ איפה המקום זה אני אומר שכנראה יזכר וזה נחשב שזה ראוי לו רק אם הוא לא יודע שזה נמצא במקום דהיינו הוא לא יודע שהמפתח בכלל נמצא במקום זה כבר מעכב מליות איירו אומרת הגמורה ומי למה כתוב ברישה הרי זה עירוב למרות שנאבד המפתח הוא במקום ח רוב במקום אחר הרי לכאורה אין לו גישה למזון הרב שמואל דמת רביו אוכ במגדל שלני מסכין בא במגדל שבנוי מלבנים ורבי מאיר ד אמר פה ךש לכתחילה ונוטל יש רבי מאיר שמביא במשנה בביצה נתנן בית שמילה הוא פירות סתום נפחת הבית סתום מכל הצדדים אי אפשר להוציא משם פירות נפחת נותן ממקום הפחת אם ביום טב נפל איזה נפלה איזה לבנה הוא יכול להוציא משם פירות מותר לו אבי מר פיכס ו לכתחילה מותר לו לכתחילה לפחות מהקיר שמה איזשהו לבנה ולהוציא פירות אז אנחנו מדברים כאן במשנה בשיטת רבי מאיר סתם משני רבי מאירי ולכן מדובר שהוא יכול לפי רבי מאיר להוציא מהלבנה ולהגיע למזון שלה אירוב תחומים שלו ולכן גם אם אין לו מפתח זה נחשב שהמזון הזה ראוי לו לאכילה ואומר רב נחמ ברד אומר שמואל באויר אד לבנה שואלת הגמרא הרי שמואל העמיד את דברי רבי מר דווקא בלבנים כאלו שלא חיבר אותם בתית אלא רק באוויר מונחים אחד על השני אונמי באויר ד לבנה אז גם כאן נמי את המשנה במגדל שבנוי בלוטית ואמר רב זר ביום טוב אומרו אבל לא בשבש רב זר אמר על רבי מאיר שדווקא ביום טוב הוא התיר את זה אבל לא בשב אוחנ ביום טב אמרת הגמ גם פה נעמיד לגבי עירוב תחומים ביום טב אז אם כן היה לנו כן בעמוד לגבי בור שהוא עמוק אפילו מה עירוב ועירוב ועמדנו שמדובר שהבור נמצא בקרמס זה לי בדרבי ולכן עירוב ועירוב כי זה רק שבוס להוציא את זה מהבור לרשות שהוא קנה שביטה למעלה שהי כרמליס ראינו את המשנה שאם זה נעוץ על גבי ראש ראש קונדס שהוא פחות מארבע פוחים אז אם הוא רק נעוץ בקרקע מותר כיוון שאין לו דין של רש שיוכי אבל אם זה מחובר לקרקע זה אסור וכאן אמרנו שזה לכאורה לבדי רבון שאסור להשתמש באילן או שמדובר בכנה ששם גם רבי יודע שם הקטום אמרנו שיש גם בתוך קנים יש כאלו שמתפרקים נתלשים מהר ויש כאלו שלא תלוי כמה הם כמה הם יתקשו אמרנו שלגבי יר לגבי כיים אז יש קנים שהם כליים ויש להם דין של ירק ויש קנים שיש להם דין של אילן כשהם תתקשרו כבר לגבי קידה השבנו שאין סטירה עם זירק אולן יש קידה ויש קידה לבנה לגבי מגדל אמר כתוב במשנה שג נבד לו המפתח הזה עירוב ועמדנו את זה עלי בד רב מאיר ובלבנים בלא תית ורק ביום טב ולכן יש לה אפשרות להוציא את זה גם אם אין לא את המפתח ולכן עירוב עירוב ומזון שתי סעודות נגישות לו ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: