העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד ב

[מוזיקה] דף לד עמוד ב ראינו במשנה כבר הקודמת את העניין של נתנו בבור אפילו מ מה זה נחשב כארו ומכאן ראיתי איזה מוסע הסכל נפלא שבן אדם כמה שהוא אמור כמה שהוא מרוחק עדיין זה נחשב שהוא נמצא קרוב והכל טוב היום אנחנו נראה את הנגטיב או יותר נכון את ההשלמה של זה זה לא בדיוק ניגוד אלא להפך זה דווקא השלמה היום נראה שבן אדם ששם את העירוב שלו ראש הקנה נראה בדיוק את התנאים מתי כן מתי לא אפילו הוא גבוה 100 אמה עירובו עירוב וזה נותן לנו את ההשלמה המתבקשת אחרי שהיית בבור 100 אמה בבקשה תעלה ואל תשאר על הקרקעית עד ממה אתה יכול להגיע מהעומק הכי גדול דווקא לאור הכי גדול למקום הכי גבוה זה הייחודיות של יהודי אתמול היה איך כתוב ברמבם הלכות תשובה כמדומני אתמול היה סנוי משוקץ מרוחק והיום אהוב נחמד חביב אז באמת מול עלינו על כל אחד יש לנו את האפשרות ואת היכולת ופשוט אנחנו נפספס אם לא נעשה את זה אז היום בעזרת השם נראה את המשנה של בראש הקנה אפילו 100 מה גובה זה נחשב כעירבון דף לד עמוד א' למטה א בו בעצם כן ציטו מהמשנה נתנו בבור אפילו עמוק מהאמה מתנצל לפעמים אני שוכח לעשות את הסקירה הקלילה המקיפה התחלתית הראשונית שאנחנו עושים בתחילת השיעור אז דבר ראשון אנחנו הולכים לדבר על נתנו בבור מאמה לאחר מכן נעבור למשנה נתנו בראש הקנה או הקונדס אפילו גבוה ממר זה עירוב משם אנחנו נתפתח לדיון נוסף האם גוזרים לא גוז ם כל מיני דברים בקנה שמה הקטום לא שמה אקטום שימוש באילן האם יש הבדל בין קנה רגיל לקנה אחר קצת ניגע בדין כילי הקרן ונחזור חזרה ונע רוז ואז נפתח משנה שהיא תלווה אותנו היום וגם מחר תנו במגדל ועבד המפתח מה קורה בכזה מקרה שמפתח נעבד נראה בזה מחלוקת נראה בזה הרחבה בעזרת השם מחר נצא עם שלו שלוש אפשרויות להסביר את המחלוקת שלוש שיטות לפי רשי באמת נפלא ביותר אבל כבר היום נסכם את חלקה ומחר כבר נדע בעזרת השם את כולה אומרת הגמרא הקדושה אנחנו מתחילים לד עמוד א למטה כמו שאמרנו נתנו בבור אפילו עמוק 100 מה זה נחשב עירוב שואלת הגמרא רגע תסביר לי שניה מה ההתלהבות הי בור דקך איפה הבור הזה עומד אילמה דקאי ברשות היחיד הבור נמצא ברשות היחיד והבן אדם קונה את שיטתו ברשות היחיד אז ברור אומרת הגמרא פשיטה רשות היחיד כמו שאמרנו אל פעם ולד לרקיע וכי יחיד סל כלל החינמי נחת כשאתה יש לך רשות היחיד בוקעת ועולה עד הרקיע עד התאום היא מקיפה את כל את כל את כל ההיקף של שרשות היחיד בכל מקום שזה נמצא לא משנה לי גבוה או נמוך ואם כן ברור שכשיש לך בור 100 אמה ואתה נמצא באותה רשות זה הוא וירבו במקום אחד זה לאלא משנה לי 100 אמה 200 אמה גובה עומק הכל נחשב כמקום אחד לא צריך לחדש לי את זה אלא אומרת הגמרא ואלה דקאי ברשות הרבים הבור נמצא באמצע רשות הרבים ואז שואלת הגמרא ד נתכוון לשבות איך איפה בעל העירוב התכוון לשבות היא למעלה אם הוא שובט למעלה ברשות הרבים והעירו שלו נמצא בבור עמוק ממה הוא במקום אחד ועירוב ב מקום אחר הוא למה כי הבור הזה הוא רשות היחיד יש בו היקף של ארבעה על ארבעה יש לו עומק של הרבה יותר מעשרה טפחים הוא נחשב כרשות היחיד הוא נמצא ברשות הרבים עירובו ברשות היחיד למה שיהיה עירובו עירוב ו עירובו לא נמצאים במקום אחד והיא למטה אם הוא מתכוון לקנות שביטה בתוך הבור בשבת אז שוב פשיטה שזה נחשב כעירבון מה מדברת המשנה מה התלהבות רשות יחיד לא צריך לומר לנו רשות הרבים זה פשוט לא נכון אז תסביר לי על מה מדובר אונה הגמרא פשוט אתה מקובע אתה שואל אותי על רשות היחיד רשות הרבים פתח ראש יש עוד רשות לא צריך הדקי בכרמלית הבור נחפר בכרמלית בעצם שדה יש בה יותר מד על ד' אבל אין לה מחיצות לכן היא לא רשות היחיד וכר מלית יש לה דינים אחרים והבור עצמו כמו שאמרנו הוא רשות היחיד רשות היחיד לכרמלית עדיין אסור אבל האיסור הוא רק מדרבנן והוא נתכוון לשבות למעלה זאת אומרת העירוב שלו נמצא בתוך הבור רשות יחיד הוא נמצא למעלה על שפתו כרמלית א תאמר לי אסו מדרבנן ורבי ד אמר כל דבר שהוא משום שות לא גזו עליו בין השמשות דבר שמותר לך לעשות בנקודת זמן הזו הקריטית כל כך שהיא בין השמשות שאז אני מסתכל ם מרובו עירוב או לא היה מותר לך לעשות את זה כי שיטת רבי שכל דבר דרבנן מותר בבין השמשות יפה מאוד ולכן עלף שבשבת אסור לך בכל אופן נחשב כ עירובו עירוב יפה אז סיכמנו הבור הזה מדובר הוא רשות יחיד נחפר בכרמלית נהדר עומת המשנה הלאה מה קורה נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס יש לו קנה או קונדס שזה עמוד בזמן שהוא תלוש נעוץ לשת אותו ממקום גידולו כבר נראה למה ולאחר מכן ננעצת אותו אפילו הוא גבוה 100 אמר איזה עירוב רשי מסביר למה אז פה אנחנו משתמשים באותם ספינות שנמצאים במיי שן כן זוכרים הספינות הללו בגלל שהם מסתיימות בשיפוע ואיין להם בעיקרו בעיקר למטה איפ שהוא מתחיל אין בו ד' על ד' הוא לא נחשב כרשות היחיד אותו דבר כאן רשי אומר קנה קונדס זה דבר דקיק אז נכון שלמעלה יש לי ד' על ד שרק לכן זה עירוב כמו שראינו שרבי יהודה מצריך שיהיה מקום ד' על ד' אבל בעיקרו אין לי זה רק המות רק קונדס ולכן הוא נחשב כמקום פתור הוא לא נחשב כרשות היחיד מותר לקחת משם את עירובו בשבת ולכן עירובו עירוב יפה שואלת הגמרא רמילי רבדה בר מטנא לרבה הרי במשנה הדגשנו תלש אותו ממקום גידולו ואז נעץ תלוש ונעץ אין לא תלוש ונעץ לא מני רבנ דאמרי כל דבר שהוא משום שבוט גזרו עליו בין השמשות בעצם ה מה מה האירוע אתה אומר לי שברגע שהוא מחובר אסור ולמה כי אסור להשתמש באילן סליחה אסור להשתמש באילן הוא סך הכל דרבנן לא גמרנו לפמפם ב את שיטת רבי שדווקא שכל מה שעשו חכמים זה דווקא בשבת ובין השמשות מותר פתאום כאן אתה רואה שאסור אם הוא היה מחובר כן רק בתלוש ונעץ מותר אם הוא היה מחובר הוא היה אסור למה אני מבין זה כשיטת חכמים שאסור להשתמש שבין השמשות לא התירו לי את יסורי דרבנן ולכן ברגע שזה מחובר אסור להשתמש באילן ואם כך הוא שואל ואמרת לגבי מה שראינו למעלה בברייתא ברשע של נתנו באילן שמה אמרת לי שרגע איך הוא לוקח מהאין ש דעת רבי שבין השמשות מותר רשע רבי ואם ככה רשע רבי וסייף ה רבנן בר שאתה אומר לי שמותר לו לקחת את זה למה כי זה שיטת רבי שבין השמשות לא גזו על איסורי דרבנן פה פתאום אתה אומר לי דווקא תלוש מחובר לא כי אסור להשתמש באילן ואתה לא מביא את רבי לעזרתך ש יפה אומרת הגמרא אן אמר אמר לי נ רב העונה לרב עדה ששאל אותו כבר רמי לי רמי ברחמה לרב חסדה ושני ליו ענה לו רש רבי וספר רבנן אתה צודק ההתחלה זה כרבי והסוף זה כחכם רב ינה אמר ממש לו כולה רבי וספה ברשע הוא התיר לקחת מאילן נכון סיפה הוא עושה גזירה שם קטום קנה זה דבר רך קנה יש לי בעיה אחרת הרי כל השימוש באילן הוא באמת איסור חכמים למה גזירה שמה יתלוש אז בעצם הכל זה שיטת רבי למעלה הוא התיר אילן אמר אין בעיה שמה יתלוש כי בערב שבת התירו את איסורי שבות פה בקנה הוא אומר אם זה היה מחובר אסור למה מה ההבדל אומר אבינה פשוט מאוד תבין את הרציונל תבין מה עומד מאחורה רבי באמת מתיר סורי שוות בבין הש שות אבל רק איסורי שבות כאלה שאין חשש כמעט שהוא יגיע לידי איסור דאורייתא לעלות באילן ולקחת משם דבר אומר רבי רימה למה עשו גזירה באילן שם התלוש זה גזירה רחוקה אילן זה דבר קשיח לא קל לתלוש ממנו אז בין השמשות התרתי אבל כנה שהוא דבר רך וקרוב לוודאי שכשהוא השתמש בו הוא באמת קטום אז נכון שזה רק איסור דרבנן אבל אם אני אטיר את האיסור דרבנן הזה כנראה הוא יבוא לידי איסור דאורייתא לכן אני אומר עצור את זה לא התרתי בין השמשות שימו לב זה חידוד שעוד לא ראינו בעצם שניהם רבי רבי מתייר להשתמש באילן בין השמשות עליו שזה גזרה זאת אומרת כי זה גזירה דרבנן וי ובקנה הוא יעשור עליו שזה גזרה דרבנן ולמה כי שמה הוא יכול קרוב לודאי הגיוני מאוד שהוא יבוא עלד שהוא יבוא שהוא יבוא לעבור על איסור תורה ולכן רבי וסר מספרת הגמרא הוא פול מוסה דעתה לנרד חיילי המלך הגיעו לנרד כנראה הם השתלטו שם על מוסדות הציבור ועל המתנסים וכדומה ולבני הישיבה לא היה מקום ללמוד אמר לו רב נחמן הוא אמר להם רב שבת לתלמידים פוקו ובידו קו קו ש בגמה תכופפו את הקנים שם תכבשו אותם ככה שיהיו נוחים לישיבה שלמחרת נוכל לשבת עליהם הו למחר נזיל ונתיבי לו זאת אומרת זה בעיה של מוקצה בעיה שלכ תעשו את זה מערב שבת ואז נשב על זה ויהיה לנו שיעור נהדר שואלת הגמרא היתי רמי ברחמה לרב נחמן והמילה רב וקב ברא בא לרב נחמן איך היה מותר הרי במשנה שלנו כתוב שכל השימוש בקנה יהיה מותר רק אם לשת ועצת לאחר מכן פה זה עדיין מחובר אמנם כיועצת שיהיה נוח ונפלא לישיבה אבל זה מחובר לקרקע תלוש ונעץ אין לא תלוש ולא נעוץ ללא איך שמה אתה מתיר לתלמידים שיישבו בשיעור בשבת על גבי קנים שמחוברים לקרקע אמר ליונ רב נחמן פשוט מאוד אתם באוזר דין שמה מדובר בקנים שכבר תקשו ושם באמת יש חשש כבד חשש כבד מאוד שמה יתלוש שמה יקצור שמה קטום כמו שראינו אבל כאן כאן ששלחתי את התלמידים לשדה לכופף את הקנים מדובר על קנים ממש ממש רקים אין שום גזרה עם כאלה מים לא יקרה כלום כשישבו עליהם ובזה הם נחשבים אומרת הגמרא רשי מסביר הם נחשבים כמו ירקות הם לא נחשבים כאילות ובירקות מחוברים מותר להשתמש בשבת שואלת הגמרא רגע מי אמר לך לחלק בין קנים לנים אם הוא רח אם הוא קשה ומנה תמרה מאיפה אתה מוכיח באמת לומר דשן זרדין לשאן זרדין מאיפה אתה יודע לחלק ואז מביא לך רב נחמן רעיה ד תניה הקנין והדין והאגן הדין גין זה כל מיני סיחים קוצניים מן אילן ואינן כליים בקרם כילים בכרם בעצם זה מושג ידוע כבר דיברנו עליו אסור לטעת בכרם יי רכות אילנים אילנות זה נושא אחר לחלוטין אין בעיה לתת את זה בקרם כל הבעייה זה ירקות אז כאן הוא כותב לך תדע לך קנה עד איגין כן לא יודע בדיוק מה זה זה שייחים קוצניים זה מין אילן וזה לא נחשב כילה עם בקרם אז שוב פעם זה מין אילן זה עץ בוא נראה בריתה נוספת תניה ידח הקנים שימו לב אותם קנים שדיברנו קודם וקידם זה סוג של בוסם שנקרא קידה והעורבני סוג של איזה עץ ערבבה מין ירק אן ואין כליים בכרם במפורש כתוב לך ועל קנה גם מין ירק ואסור לתת אותו בכרם ואם כך כשידעתי לפני רגע אתה אומר לי שהקנה נחשב כמין אילן והוא לא כילים בכרם הפת הדברת הנוספת הקנה נחשב כמין ירק והוא כן כילים בכרם איך תסביר אלא שמ מינה מכאן אנחנו רואים כאן בעוזר דין כאן בשאן עוזרדין מכאן מוכיח רב נחמן לחלק בין כאלו שהם קשים לכאלה שהם עדיין רכים או בסוגים קשים ובסוגים רכים ואומר לך פשוט מאוד מה שכתוב במשנה שלנו זה הקשיח ולכן יש רש כבד שמה קטום ואסור ואילו מה שאני אמרתי על תלמידים לשבת זה כמו ירקות גם כשהם מחוברים הם רכים ממש ומותר לשבת עליהם בשבת שמה מינה באמת ראייה נפלאה שואלת הגמרא רק רגע שאלה צדדית וקידה מין ירקו אתה אמרת לי על קידה הזכרת את הזכרת את זה בבריתה יחד עם הקנים והעורבני שזה ירקות ואם כך שואלת הגמרא והתנן אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן יש איסור כלאי אילנות זה גם להרכיב את האילנות לשים בתוך צמח שני צמחים מסוג א זאת אומרת לקחת צמח לחסוף אותו את הקליפה והכל להצמיד לו צמח מסוג אחר וממש להרכיב אותם יחד שהם יגדלו בעצם איזשהו פיתוח חדש וכאן כתוב במפורש שקידה פיגו וקידה לבנה כתוב במפורש זה ירק באילן אז עקידה הלבנה היא האילן והפגם הוא הירק כאן אתה רואה במפורש שקידה הלבנה נחשבת כאילן אונה הגמ מהב פפה קידה לחוד וקידה לבנה לחוד הקידה שמוזכרת בבריתה זה מין ירק וקידה לבנה זה מן של אילן והכל בא על מקומו בשלום עכשיו כמו שהבטחנו מדובר כאן כבר על איזה פרופסור מפוזר יותר נתנו במגדל הוא שם את העירוב במגדל בתוך ארון נעל אותו אפילו כדי לשמור עליו שלא יקרה לו כלום כמו שראינו שאסור שהוא יאכל לפני בין השמשות וכדומה וייעלם נעל אותו אבל ועבד המפתח עבד המפתח אין אפשרות להוציא את העירוב בשבת כך נראה קודם אומרת הגמרא אומרת המשנה הרי איזה עירוב אומר נקמה העירוב תקין הכל בסדר למה נראה בגמרא רבי אליעזר זה ה אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אינו עירוב זאת אומרת אין מפתח במקום זה לא עירוב כי אין לך אופצייה להוציא את העירוב וזה לא נחשב הוא עירובו במקום אחד אפילו ששתיים תהיו ברשות היחיד צמודים ממש אחד לשני אין לך אופציה להוציא את זה זה לא נחשב עירוב אגב סתם פנינה קטנטנה אני לא אוהב להכניס סתם ראשונים שלא מסבירים את הדף עצמו את הפשט עצמו אבל ראיתי דבר נפלא שמדייק מכאן הראשונים שאם הוא שכח איפה הוא שם את המפתח שימו לב לניסוח של רבי אליעזר אם אינו יודע שהמפתח במקומות זאת אומרת אם המפתח לא במקום זה בעיה אבל אם המפתח במקום רק הבן אדם שלנו עם ראשו הכישרוני כנראה שכח איפה הוא הניח אותו אומרים רוב הראשונים כנראה זה כן טוב אבל בכל אופן בוא נתקדם שואלת הגמרא ומאי למה נקמה מתיר בכזה מקרה הוא במקום אחד וובו במקום אחר כמו שהסברנו אתם צמודים מאוד אבל אין לך אופציה להוציא זה נחשב כמו שהוא במקום אחד ורובו במקום אחר אונה הגמרא רב ושמואל דע מטהו אחה במגדל שלבני מסכים מגדל שעשוי מאבנים ולא מעץ ורבי מירי דמר פוחת לכתחילה ונטל רבי מירי כמו שכבר נביא את המקור הוא אומר במפורש מותר לפחות לכתחילה וליטול פירות מבית של אבנים נראה בדיוק את הסיטואציה זה נשמע קצת לא הגיוני כבר נראה אבל בגדול אין בעיה שמלכת סוטר ברגע שאתה מוציא אתה פותח את זה בשביל להוציא פירות מותר לכן אומרת הנקמה לא אכפת לי בכלל עניין המפתח אני פשוט סותר את המגדל ולוקח משם את האירו והכל טוב מביאה הגמרא את המשנה במסכת ביצה תנן בית ש מילה הוא פירות סתום הבית סתום מכל צדדיו ונפרט הוא נפחת ביום טוב נוטל ממקום הפרט זה לא נחשב כמוקצה שמה כתוב שדווקא עם הבית היה קצת רעוע כי צריך שדעתו תהיה על הפירות אחרת זה לא כל כך נחשב אבל נוטל ממקום הפחת רבי מאיר אומר לא צריך להגיע לכך שיפחת הבית פוחד ונוטה לכתחילה ברגע שהוא צריך את הפירות מותר לו לקחת אותם לפחות את הבית ולקחת לכתחילה ועל זה תנ קמה סומך ואומר גם אם העירוב לא נמצא כרגע במקום שאתה יכול לקחת אותו כי אין לך מפתח ל אתה יכול לבח ולקחת שואלת הגמרא רגע רב מאיר לא מדבר ככה באופן כללי יש לו כללים מדוייקים מתי כן מתי לא ואמר אב נחמן ברדה אמר שמואל באוויר ד ליבנה מדובר רק שזה נמצא בבית כזה שיש בו לבנים שמחוברות באוויר זאת אומרת אין תית ביניהם זה סך הכל לבנים שמונחים בתשלובת כזו שיוצרים בית אבל אין שם תית רק אז מותר שיוצרים בית שיוצרים מגדל לא משנה מה ואם ככה למה במשנה שלנו שמה שמ שמדובר במגדל קלאסי שהוא כן אטום בצורה טובה יותר למה שיהיה מותר לסתור אונה הגמרא פשוט מאוד אחנ מי באויר ד לבנה במשנה שלנו גם מדובר בכזה סוג מגדל שהוא עשוי מלבנים שמחוברות באוויר זאת אומרת שאן תית ביניהם ורק אז תתנקם סומך על דברי רבי מאיר שיהיה מותר לסטור ולקחת את העירוב שואלת הגמרא ואמר אב זרה ביום טוב אמרו אבל לא בשבת כמו שנו שם במפורש מדובר ביום טוב ורק ביום טוב רבי מאיר מתיר לפחות בשבת הוא ממש לא מתיר ואם כן במשנה שלנו משמע באופן גורף בין בשבת ובין ביום טוב אונה הגמרא החנה מי ביום טוב גם כאן במשנה שלנו מדובר דווקא שהוא שם עירוב ביום טוב על זה מדובר שהוא השתמש בפירות האלו ביום טוב לצורך יום טוב לעשות עירוב ביום טוב רק אז מותר בשבת באמת יהיה אסור שואלת הגמרא כן בשבת יהיה אסור אוקיי בוא נתקדם שלב נוסף כאן מדובר במשנה שלנו ביום טוב הי אחי מביאה הגמרא ברייתא היינו דקט עלה רבי אליעזר אומר שימו לב וכאן יש לנו רבי אליעזר מפתיע שלא ראינו במשנה רשי לומד שזו דעה שלישית בעצם לפי פירוש אחד של רשי בוא נראה רבי אליעזר אומר כך אם בעיר עבד עירובו עירוב אם המפתח של המגדל הזה שבתוכו העירוב נאבד בעיר העירוב כן נחשב כעירבון להביא אותו לפחות דרך גגות חצרות כפיפות בעצם ראינו כבר את דעת רבי שמעון אתם זוכרים שגררות חצרות כפיפות הם נחשבות כרשות אחת ולכן הוא אומר איפה שתמצא אותו תוכל תמיד להביא אותו באיזשהו דרך עד לאותו מגדל ולכן עירובו עירוב ורק אם בשדה עבד אין עירובו עירוב כי אסור להביא את המפתח מהשדה מרש רבים שבחוץ לתוך המגדל לתוך איפה שאתה נמצא כי זה להביר דרך רשות היחיד ואם כך בעצם זה שיטת רבי אליעזר של הברייתא ואז שואלת הגמרא והיא ביום טוב מה לי עיר מה לי בשדה ביום טוב אין בעיה של טלטול ראינו שיש בעיה של תחומין אבל אין בעיה של טיטול וההוצאה מרשות לרשות מותר להביא את המפתח מאיפה שאתה רוצה אם ככה אתה רואה שלא בדיוק מדובר ביום טוב ושימו לב כמו שלאחרונה קרא לנו מספר פעמים אנחנו נאלצים לחכות למחר כדי לדעת את התשובה בואו נסכם ראינו כאן שלוש שיטות בגדול כן אם אתם זוכרים אבל בואו נתחיל לסכם מלמעלה בעצם העמוק מהאמה אני מסכם בקצרה הבור עמוק מהמה שנמצא עירובו מדובר שהבור נחפר במקום שהוא כרמלית הוא נמצא בכרמלית זה רשות היחיד ושיטת רבי משנה תנו בראש הקנה אמרנו זה אפילו גבוה מה עירובו עירוב דווקא תלוש נעוץ ולא מחובר למה אוריש הרבי סיפר רבנן כן ואשו לעשות זה בין השמשות או שזה גם רבי אבל כאן יש חשש הרבה יותר כבד למה כי זה רך כי ברגע שתתעשר בו נראה זה רך אומנם רעיון ש לא ממש רך אבל זה יותר רך מאילן וברגע שתעלה אליו ברגע שתרצה להוריד את רובך קרוב לוודאי שתעבור על איסור תורה ולכן זה לא הותר בבין השמשות ורק במקרה שלוש ונעו ץ עירובו עירוב ואחרת לא נקודה נוספת חשובה שהעניין הוא זה יש שם מקום ארבעה על ארבעה אבל אין בעיקרו אין שם שלושה אין שם ארבעה על ארבעה ולכן זה לא נחשב כרשות היחיד אלא כמקום פתור הל מה עוד ראינו אה שם רב נחמן שמר להם לכופף ולשבת הוא אמר יש הבדל גדול בין רך לקשה הוא הביא ראייה מה הקנין עוזרדין קיצור זאת אומרת כאן עוזרדין כאן שהם לא עוזרדין הוא הביא ראייה משני הברייתות שפעם אחת כתוב שהם ירק וכילה ים בכרם פעם אחת כתוב שהם מין אילן ולכן חיייבים לתרץ קשה ורך נפלא זה באמת ה ראיה וגם יש חילוק בין קידה לקידה לבנה שקידה לבנה זה באמת מין אלן וקידה זה מין ירק המשנה שלנו ראינו נתנו בעצם בוא נסכם ככה בגדול למה תנ קמה מתיר לפתוח אז אמרנו כך פשוט הוא סובר מדובר פה בשל לבנים ביום טוב ומותר לפחות לכן הוא מתיר עכשיו בוא נראה את כל השיטות שראינו תנ קמה זה שיטה הראשונה אומר לך תמיד מותר תמיד כמובן ביום טוב ובלבנים כמו שאמרנו רבי אליזר רבי אליעזר במשנה לא חילק אמר נעבד המפתח אסור תודה רבה למה הוא עירובו לא במקום אחד אבל היה לנו את רבי אליעזר של הברייתא שרשי לפי פירוש אחד רוצה לחלק ביניהם לפי פירוש אחד הוא משווה בין שניהם ואומר זה אותו רבי אליעזר אותה שיטה שמה הוא מחלק ב תלוי איפה נאבד המפתח אם זה נאבד בעיר כן עירובו עירוב כי הוא יכול להביאו על יידי גגות חצות וכפיפות ורק אם זה נאבד מחוץ לעיר אז הוא אומר באמת זה בעיה ובעצם אנחנו עוד לא שלמים את זה זה נראה בעזרת השם מחר בהצלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: