העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד א

[מוזיקה] רובן דף לד עמוד א נתחיל בלג עמוד ב שורה רביעיית מלמטה ראינו את הבריה של רבי ורבנן ושם מבואר שאם אדם הניח עירוב תחומין בסל שתלוי באילן גם אם זה למעלה מעורות פוחים עירוב או עירוב שאלנו למה אם מדובר שאילן הוא רחב רבו וגבוה עשרה אז לכאורה זה נמצא רשו יוחד והוא התכוון לשבות ברשו ורבים אז הוא ברשות אחת וירוב ברשות אחרת הוא לא יכול לטול את המזון מהסל לרשות שבה הוא עומד שזה רש סורים למטה רבנה ישב בדרך אחת ורבי רמי ישב שמדובר באמת ברחב רבו ויש דן שש סוכי רק היות והוא יכול להטות את לתוך עשור פוכים ואז הוא יוכל להוציא משם את המזון שלו לרשות שבה הוא נמצא אז למרות שעכשיו זה נמצא בתוך רשו היחיד נמצא למעלה סורו א מכיוון שיכול להטות ולהביא את זה לתוך סורו אז ממילא זה נחשב שהמזון ראוי לו והוא וירוב ברש ברשות אחת נראה שאגמור מקשה על זה כושיה ממקום אחר יוסי פופה וקומה לאו שמיטה פופה ישב וישב את ה אמר את התירוץ של רבי ירמיה כדי ליישב את הברייה אס רב ברשו לרב ופה שואל רב בר שבו את רב פופה קושייה כייצד הוא הויסה ונביא כת ברייסה שבעצם מה שאנחנו רוצים להוציא מהביס הזאת זה דבר אחד שמבואר שם שאדם חייב כדי לקנות שביטה על ידי מזון שתי סעודות הוא חייב להניח את ה את המזון במקום השביתה הוא לא יכול להשאיר את זה בביתו ולומר אועיל ואני אביא את זה יכול להביא את זה ביתר למקום השוטה זה יועיל גם כן הסיבה שנקטנו את הביסה הזאת אומר רשי למרות שזה מקרה עם הרבה פרטים כיוון שזהה המקום היחיד שמצינו שמה שיש חיוב להניח את העירוב תחומין מערב שבס או מערב יום טוב ממקום השביתה כיצד הוא סה ששם מדובר על אדם שרוצה לקנות לעצמו שביטה לשני ימים או שני ימים טובים אחד אחרי השני או יום טוב ושבס בסמוך זה לזה כיצד הוא עושה מ ישו ומחשיך ולוב ונוטל הוא בא לו הוא מוליך את העירוב בערב היום הראשון מחשיך ליב ורשי מדגיש מדובר לא בבעל העירוב עצמו אלא מדובר בשליח שהוא שלח כיוון שאם זה בעל העירוב בעצמו אז ברגע שהוא מחשיך שמה נמצא שם בבן הש מושס אז זה דרך נוספת לקנות גם בלי מזון עצם זה שהוא יושב במקום השיטה בבין השמוש שנכנס ומתקדם היום זה עצמו כבר מקנה לו שביטה באותו מקום אלא מדובר שהוא שולח שליח אם מזון אז השליח מחכה שיכנס היום ואז נוטלו הוא בא לווא יכול לקחת את זה חזרה לביתו כדי לשמור על זה שזה לא יאחל במשך היום הראשון אז כמובן מדובר ביום טב שהיום הראשון הוא יום טב ולכן הוא יכול לטלטל אותו חזרה לביתו בשיני מכשיל כלו ובלוי ביום השיני אם זה שבס אם זה יום טב אז הוא מגיע שוב מחשיך עליו מחכה שה יכנס היום ויחי ו אוכלו וכאן הוא כבר לא צריך לשמור את זה כיוון שזה קנה כבר שביטה הוא יכול גם לאכול את זה הוא בולו והוא חוזר לביתו ממילא מקשה הגמרא המי נימה כיוון דבו ימטו אמוצי ממילי כיוון שאם הוא רוצה בוא נאמר שמספיק עצם זה שאם הוא היה רוצה להביא את זה בבין השמוש הוא יכול להביא את זה מביתו אף אגב דמתי כמ דמתי דומי מדוע אנחנו מחייבים אותו להביא את זה בפועל לרוץ למקום השביס ולהניח את זה בבינו אש מושס גם ביום הראשון וגם ביום השני למה לא לומר שעצם זה שמותר לו לטלטל את זה לשם אז יקנה לו כבר אפשרות של שביטה כאילו זה נמצא שמה הרי זה כמו שראיינו כעת שהמזון נמצא בתוך הסל ברשו היוד והוא בכלל ברשו הו רב אם קנה שביטה רק הועיל והוא יכול להביא את זה מרשו יוחד על ידי שהוא מטא את הסל אז זה כבר נחשב הוא והוא וברשות סחס אז למה כאן לא אומרים את זה ובכלל לא נצטרך להביא את ה מזון למקום השיטה אומר בזרה אין לח נמי אתה צודק זה היה יכול להספיק רק אנחנו חוששים גזר משום יוםטוב שחל סחר שבוס חוששים במקרה כזה שיום טב חל במוצאי שבת שהיום הראשון הוא שבס והיום השני הוא יום ט כעת הוא מגיע בב בערב השבס ערב היום הראשון מניח את העירוב שלו וכאן הוא כבר לא יכול ליטול את זה לבי סוי ולחזור הוא רייך להש להשאיר את זה שמה ואם נאמר שאפשר להסתמך על האויל גם בלי להביא את זה יבוא לומר שגם במקרה כזה שכעת בעצם במוצאי שבס מתחיל יוםטוב הוא רוצה שיקנה לו שביטה ליום טוב גם כן וכאן כבר אין אויל והוא יכול להביא את זה כי אסור לו להביא את זה בשבס כי אסור לטלטל בשבס ממילא הוא יבוא להסתמך והוא לא לא יוכז את החילוק שבין שני יומים טובים או יום טב ואחרי זה שבס שאז הוא יכול לטלטל את זה בערב היום השני לבין המקרה הזה שזה שבס זה היום הראשון שאז הוא לא יכול לטלטל את זה ואז לא מועילה מיגור שהוא יכול להביא את זה ולכן הנו גוזרים כבר על כל המקרים וצריך להביא את זה בפועל למרות שמדינה זה היה יכול להספיק עצם זה שהוא יכול להביא גם אם הוא לא הביא בפועל או שואלת הגמרה כעת קושיה על עצם דברי רבי רמיה שאומרים אויל והוא יכול להטות את הסע לתוך רשות שוב נמצא זה מספיק התכוון לשבו ברשו סורב והניח אירוב בקוס הוא קנה שבידה במחשבה ברשו ורבים את העירוב הוא הניח במקום גבוה על גבי כול למטה מסורות פוכים עירוב העירוב אם הכותל למטה מסורות פוכים אז עירוב ועירוב כיוון שהוא ועירוב במקום חול הוא נמצא בשו ורבים והקול למטה מסור פוך אם יש ד מיששו ורבים ממילא זה מועיל אבל למטה מ אבל אם למלה מעשור צפורים אין עירוב עירוב אם זה נמצא בכותל למעלה מעשור פוכים שאז יש דין של רשו סוכים והוא הרי קנע שליטה ברשו שובים הוא לא יכול להביא את מזונו למקום שהוא נמצא ממילא הוא במקום אחד עירובו ברשות אחרת אז לא ימ אני ואין עירובו עירוב מה קורה במקרה להפך נתכוון לשבות בראש השובך או בראש המגדל הוא במחשוב התכוון לשבט על גבי מקום גבוה רות פוחים ראש ה שוח או ראש מגדל והוא הניח את העירוב בקוטל שסמוך לזה אז למעלה מעשור פוכים עירוב ועירוב למטה מעשור פוכים אין עירוב עירוב כאן אנחנו נאמר הפוך שאם הכותל למעלה מעשור פוכים אז זה גם ברשו יוחד וגם מקום השביתה שלו זה רשו היחיד אז הזה יכול להביא את זה ממקום למקום ולכן זה מועיל הוא וירו ברשות אחת אבל אם הקטל למטה מעשרות פוחים אז זה כמו רשו ורבים והוא הרי נמצא קנה שביטה למעלה רשו יוחד אין עירוב רו שואלת הגמורה והמי אוכנה מינימה הויל ויכול לנטוס ולהביאו לתוך סורו במקרה כזה שהוא קנה שליטה למעלה במגדל הרי לכאורה גם אם הקוטן נמצא למטה מעשור פוכים בוא נאמר שהוא יכול להטות את המגדל או את השובך לתוך סורו וממילא ברגע שנכנס לתוך הסור זה נמצא באותו רשות של העירוב שלו ואז יוצא שהוא ועירוב המוק מחות למה הועיל הזה לא יספיק לנו כדי ש גם במקרה שהוא קנה שביטה למעלה סורו אז והעירו מונח בכותל למטה סורו גם כן זה יועיל לו לקנות שביטה אומר רבי ירמיה אוכ במגדל מסוו הסכינה מדובר במגדל שהוא מחובר לקרקע עם סמירים ממילא אי אפשר להטות אותו בשבס צריך לעכור את זה מהבנייה שלו ולכן כאן אי אפשר לעטות את זה ואי אפשר לומר הועיל והוא יכול להטות לכן אין עירוב או עירוב כיוון שכעת המגדל נמצא למעלה מעור וו העירוב למטה מעשור רוב הומ אפילו יתן ממגדל שאינו סומור ווכר במגדל ארוך הסכינה ד ממט פורט אוזל חוץ לארבע מוס דינו יש פה בעיה אחרת מדובר במגדל גבוה הרבה מעבר לעשור פוחים ואם הוא יבוא לעטות את המגדל כדי שיכנס לתוך עשור פוחים החלק העליון שבה הוא התכוון לקנות שביטה אז וא הולך ומתרחק מהמקום מהבסיס שבו הוא מונח ואם כן זה מתרחק מהמקום של ה עירוב שמונח בסמוך למגדל שעומד בו אם כן הוא מתרחק חוץ לאר ואז יש לו בעיה אחרת שהוא לא יכול להוליך את המזון למקום שהוא נמצא כעת למקום שהוא קנה שביטה שזה ראש המגדל כי ראש המגדל כעת יתרחק חוץ לארבע מויס שואלת הגמור הערה בנושא הזה איכי דומי אקוס ו מסנה ליס בקסו מסנה אם יש פה חלון וחבל והראשונים גם אומרים שחלון זה לאו דווקא כיוון שסוף סוף העירוב נמצא על הכותל והוא נמצא כנה שליטה על המגדל אבל אם יש חבל ש העירוב תפוס בו לכיוון המגדל אז סיקסו מסנה אז אומרת הגמור לכאורה הוא יכול להביא את העירוב מהמקום שבה העירוב נמצא מהכותל ולמשוך את זה מדין מדין דאורי שמותר לו להביא את זה לרשות שהוא נמצא גם אם כותל למטה מעור פוכים זה כרשות ורבים עדיין יכול להביא את זה למקום למעלה כיוון שיש דין שאם הגודו ביודו אם יש חפץ לאדם ש קשור בחבל החפץ נמצא ברשות ורבים והחבל מגיע לתוך רשו וחיד מותר לו בשבת מדורסה למשוך את החפץ לתוך ביתו כיוון שזה הגוד ביודו הגוד לתוך הרשות שלו דרבון זה אסור אבל מדורי מותר ואם כן לפי רבי שאנחנו אומרים ש נשמו שס לא גזרו על די רבון אז יש לו אפשרות בש להביא את זה על ידי חבל סומת מדובר שזה לא קשור על ידי חבל ולכן הוא לא יכול להביא את זה ולכן מם זה למטה מעורו והוא קנה שביטה למעלה מעורו אן עירוב ועירוב אז אם כן ראינו כאן את התירוץ של רב ארמיה שהוא יכול להטות את הסל וכש שרב פופה אמר את זה בשיעור אז רב בר שבו הקשה עליו ממה שצריך להוליך את העירוב בפועל למקום השביתה ושמנו שבאמת רק זרע משום יום תב אחר השבס שאלנו משובח ש שם נמצא העירוב נמצא למטה מס פוח זה לא מועיל למה גם אם השבח נמצא למעלה מסור הוא יכול להטות את השבח או את המגדל ושמנו ש מדובר במגדל מסומר ו שמדובר במגדל ארוך ולכן אני לא יכול להביא את זה למטה מסורת פוחים סמוך לתוך ד אמות שנמצא בו העירוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: