העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד א

[מוזיקה] דף לד עמוד א והיום אנחנו מיד נתחיל ממש אני אתן מוסע כיל קטנטן כי אני יודע שכולם במתח אתמול הפסקנו בשאלה לא ענינו את התשובה כי זה כבר היה בעמוד של היום אז הנה כבר מתחילים מוסע זק קטנטן שאפשר ללמוד בעמוד שלנו הרי אנחנו יודעים מכל הסוגיה שכבר למדנו אם אתה נמצא במקום אחד עירוב במקום אחר זה לא עירוב למה כי אתה לא יכול להביא אותו אליך ראינו כל מיני סיטואציות שאפשר אבל בגדול זה הדין עכשיו היום אנחנו נראה דבר מדהים אם אתה נמצא ברשות אחת וירבך ברשות אחרת אבל יש לך ביד חבל דקיק אבל יציב לכל האורך שקשור בין עירוב לך זאת אומרת העירוב קשור לחבל שנמצא אצלך ביד גם אם אתה ברשות אחת עירוב ברשות אחרת זה כן נחשב לעירוב כי אתה יכול למושכר אצלך מכאן למדתי מוסע השקל נפלא בן אדם יכול לפעמים להרגיש מנותק לא קשור ברשות אחרת לחלוטין מהתורה מהמצוות אבל יש לנו חבר ביד יעקב חבל נחלתו חבלים נפלו לי בנעימים יש לנו חבל שבכל מצב שלא יהיה מקשר אותנו אל המקור אין יהודי מנותק אין יהודי מרוחק התחלנו בוא נסביר רגע מה השאלה אני יודע שכולם אומרים מה מה השאלה תן כבר את התירוץ אבל מי שמצטרף אלינו היום מי שאתמול קצת היה מאונן לא היה בעניינים אתמול ראינו שאלה נפלאה אם אתה אומר אועיל וויל כמו שאמרנו זה דמיון אני אומר הועיל ואפשר הועיל וכל מיני דברים אז אם אתה מדמיין כאילו עשית דבר שאתה יכול לעשות לדוגמה ראינו בכל עניין ני עירובין כל דבר שאני יכול לעשות אותו בערב בערב שבת בין השמשות גם אם לא עשיתי אותו אז במהלך השבת העירוב נחשב עירוב ואני מקווה שכל מי ששומע אותי הבין על מה אני מדבר כי כבר הזכרנו את זה כל כך הרבה אתמול ושלשום אז אני לא מעריך בזה שאלה הגמרה רגע אם כך לגבי עירוב נכון צריך ללכת בערב שבת לשים את עירובו כל ערב שבת אתה רוצה לשים עירוב בסוף 2000 מה אתה צריך ללכת ולהניח שם את העירוב או לשלוח שליח עכשיו הגמרא התמקדה מה קורה אם יש קודם שבת אחרי זה קודם יום טוב אחרי זה שבת אבל רשי כבר הדגיש לנו שזה לא כל כך משנה אלא גם אם בעצם כל ערב שבת אמרנו צריך לצאת ולשים את העירוב ואז שאלה הגמרא אם אומרים הועיל ואם אפשר לפרוש כנפיים ולנסוע כנפי הדמיון וכאילו הבאתי את זה למה צריך בכלל לצאת מהבית החמים המעוגן המוסק תדמיין כאילו ושמתי את עירובי בסוף 1900 אמא כיוון שאני יכול לעשות זאת ואם מה שאני יכול לעשות אני יכול לדמיין כאילו עשיתי זה מה ששאלה אתמול הגמרא אני חוזר על השאלה עמאי כן אני פותח את דף לד עמוד א' המילה הראשונה שואלת הגמרא המי למה צריך להוליך את העירוב למקום העירוב כיוון דמטו צמת כיוון שאם הוא רוצה להביאו הוא יכול לעשות זאת אף עגב דלא אמת כמן דדמי אתה משתמש בדמיון בבקשה כמו שהוא הביא את זה ועל כך עונה הגמרא לכל מי שהיה במתח אמה אבזר התשובה הי צודק בעיקרון היינו יכולים להשתמש בפטנט הנפלא הזה בדמיון ולומר זה כאילו שהבאת אבל חכמים גזרו גזרה משום יום טוב שך להיות אחר שבת יום טוב כן יש לך שבת ולאחר מכן ביום ראשון יום טוב אם תרצה להערב לחג ליום טוב אתה לא תוכל להשתמש בהיתר הזה של אועיל ולמה כי בשבת אסור לך להוציא מביתך מרשות היחיד את העירוב לרשות הרבים לא היית יכול להשתמש באוי ולכן הסרנו את כל ארבה ה שבתות גם ערב כמו שראיינו קודם יום טוב שכל להיות בערב שבת גם סתם הרבה שבתות נכון אפשר להשתמש באוהל הנפלא הזה אבל אנחנו לא משתמשים בו גזירה שיהיה פעם אחת יהיה איזשהו פעם שיצא שבת פעם או יותר מפעם כמובן שיצא שבת ולאחר מכן חג ויבואו אנשים לטעות וכשהם ו לשים עירוב לחג הם לא יצאו מביתם והם יאמרו אועיל והיינו יכולים לצאת ולשים את עירובו בערב חג זה נחשב כאילו שמנו וזה ממש לא נכון כי ערב חג היה שבת ולא יכלתם להוציא מביתכם ולא יכלתם לצאת מביתכם ולהוציא את העירוב וולשים אותו ולכן גזרנו בעיקרון כן כמו שאמרנו כבר אתמול ונראה לי אפילו למדנו מסר נפלא לפעמים אומרים אויל לפעמים לא אי אפשר להחליט את להחליט את זה מעצמך תיצמד לאיזה רב תיצמד לגמרא תיצמד להלכה וכל פעם נראה את הדין יפה אז עדיין אנחנו יודעים שאומרים אוי אבל לא תמיד שואלת הגמרא או כתוב כך בבריתה נתכוון לשבות ברשות הרבים והניח עירובו בכותל יש ברשות הרבים איזה כותל והבן אדם מניח את העירוב בכותל הזה אם זה למטה מערה טפחים עירובו עירוב למה עירובו עירוב כי הוא עירובו ברשות אחת למטה מעשרה טפחים זה נחשב כרשות הרבים או למצער ככרמל לא יותר מכך והוא נמצא ברשות הרבים הכל נפלא אבל למעלה מערה טפחים אין עירוב או עירוב וכמובן אנחנו מדגישים כמו שהדגש אתמול ונדגיש שוב מדובר שזה לא ממש קרוב אלי כי אם זה בתוך הארבע אמות שלו ראינו שארבע אמותיו הופכות להיות רשות היחיד ואז זה בוקע עד למעלה עד למטה לא משנה כבר איפה הוא שם את זה מדובר מחוץ לארבע אמותיו מה הדין אבל אם הוא שם את עירובו למעלה מעשרה טפחים וגם מקום שיטתו שלו הוא גם כן למעלה מעשרה טפחים נתכוון לשבות בראש השבח או בראש המגדל שזה למעלה מעשרה תפח אז כאן הדין משתנה למעלה מעשרה תפח עירובו עירוב כי הו עירובו נמצאים ברשות אחת כן רשי מדגיש שאם יש רשות הרבים ביניהם זה כן בעיה כמו שראיינו אתמול מדין מושיט אסור להעביר מרשות הרבים לרשות הרב מרשות יחיד לרשות יחיד דרך רשות הרבים כי זה כמו העגלות שהיו במשכן שנקראים מושית אבל בכל אופן אם אין ביניהם רשות היחיד אם יש ביניהם אם אין ביניהם סליחה רשות הרבים מותר להעביר אבל למטה מעשרה טפחים אין עירוב או עירוב עכשיו שואלת הגמרא ומי דבר ראשון אנחנו בוא נחדד למטה מעשרה טפחים פירושו בטפח התשיעי כי פחות מתשע טפחים אם יש קוטל וכדומה באמצע רשות הרבים זה נקרא כרמלית רק בתשע טפחים ששם רבים מקפים עליו כמו שראינו אתמול נוח לקטף על זה להעזר במסע שיש לך על הגב לשים אותו בצורה יותר טובה אז זה הופך להיות רשות הרבים גמורה אם כן אז מדובר כאן על הטפח החדשי ואז הוא שואל והמי אך אנה מנמה אועיל ויכול תותו ולהביאו לתוך השרה אתם זוכרים שאתמול דיברנו על השקית הזאת של אושר עד על הכלכלה שנמצאת על גבי האילן והבאנו את ההברקה הנפלאה של רבי ירמיה שאפשר לנטות אותה נכון שהיא על עשה טפחים אבל אפשר לנטות אותה ולהביאה לתוך ערה פחים ואז ה הופך לכרמלית וזה נחשב הוא עירובו במקום אחד זוכרים זוכרים יפה מאוד אם כך שואלת הגמרא גם כאן איפה הוא שובט על ראש המגדל על ראש מה שיהיה קח את איפה שהוא שבט עליו זהרי דבר נייד כך מבינה הגמרא תטא אותו קצת תקם אותו טיפ טיפה בום הנה הוא הגיע לתוך גובה עשרה טפחים ואז הוא במקום שביתת ועירוב נמצאים במקום אחד הכנה מנמה אויל ויכול תותו ולהביאו לתוך השרה שימו לב כאן אני לא מדבר על העירוב אני מדבר על מקום השביתה את מקום שיטתו הוא יכול להוריד ללמטה מעשר טפחים ואז הוא עירובו יהיו במקום אחד אם אנחנו משתמשים בכנפי הדמיון סתכלו איזה פעילות נפלאה עשינו כאן למה שלא נאמר שגם אם הוא קנה את קנה את שליטתו למעלה מעשרה טפחים עירובו למטה מעשרה טפחים למה שלא יהיה עירוב אונה הגמרא אמר רבי ירמיה אחה במגדל מסומר עסקינן פשוט מאוד אירוע קטן טכני שתקע לנו את כל הדמיון המגדל הזה שעליו הוא קנה את שליטתו הוא מחובר בג'מבו עם לקיר לך תזיז אותו את הדמיון הזה אני כבר לא לוקח כמו שאמרנו אני יכול להשתמש באול ויכול לנטו אבל ברגע שאין לי את האפשרות לנטו למה כי טכנית הוא מחובר הבריג אותו שמו דיבלים אי אפשר להזיז אותו לא אומרים הועיל רב אמר אפילו תמה במקדש שאינו מסומר רבא אומר גם אי אפשר לומר הועיל אבל מסיבה אחרת מגדל שאינו מסומר אבל אחה במגדל ארוך הס קינן המגדל הזה הוא גבוה הוא הרבה יותר מבע עמות הוא קנה שם את שיטתו אתה אומר לי למעלה מעשרה טפחים זה הרבה יותר מערה טפחים זה יותר מארבע עמות דמתי פורטה אז לחוץ לארבע אמות אם אני מוצא את ראש המגדל כן אני מ מטא אותו כדי שיהיה פחות מעשרה טפחים שימו לב ברג רגע שהמגדל גבוה מה קורה כשאני מטא אותו הוא יוצא חוץ לארבע אמות ואז פתרתי בעיה אחת שזה למטה מעשרה טפחים הצרתי בעיה חדשה שזה חוץ לארבע עמות ואז כבר שוב תראה הועיל הועיל ואני גם יכול לנטות אותו ואז גם להביאו פחות פחות מרב עמות כי שוב זה הרי רחוק מהמקום ששם נמצא עירובי אז מה תביא את זה פחות פחות מארבע עמות זה כבר לא אומרים שני אועיל ולכן אי אפשר לומר כאן את המושג של אועיל שואלת יפה מאוד אז בעצם שוב פעם ענינו למה לא אומרים הועיל בכזה מקרה טר אועיל אמרינן או שמחובר או שכשאתה מטא אותו הוא יוצא חוץ לרמות ואז שוב אתה לא יכול להביא את העירוב אליך כי זה נמצא במרחק ממך של ארבעה טפחים עדיין מה שרבי ירמיה אמר שריר וקיים לגבי השקיית הזאת שלו שרד הכלכלה הזו שתלויה שנמצאת בראש האילן למעלה מעשרה תפח שם הוא יכול לנטה לתוך עשרה טפחים ולכן באמת קיים נפלא ביותר אומרת הגמרא הקדושה החי דמי הגמרא ה שנייה שואלת שאלה כביכול צדדית על הברייתא ששם אמרנו שברגע שהוא שובט בראש המגדל כן המקרה הזה שהוא נמצא למעלה מה עירובו נמצא למטה מעשרה אין עירובו עירוב איך יד מי שואלת הגמרא דיקה קוטא ומתנה לית בקוט ומתנה אם יש שם איזה חלון והאמת היא לא בדיוק חלון הרעיון הוא שהוא עירובו יש להם קשר בלתי אמצעי קוטא ומתנה חלון וחבל יש לו ביד חבל שנמצא אצלו ומחובר עירובו ואז אומרת הגמרה דיק קותא ומתנה אם זה במקרה כזה לית בקוט ומתנה שיביא את זה על ידי החבל כי כל דבר כמו שאמרנו בהקדמה לא משנה באיזה רשות אתה באיזה רשות רובך מדאורייתא מותר להביר מש ש לרשות אם זה קשור בידך אם יש לך חבל ביד שקשור לעירוב ואם כן מה הבעיה זה בעצם חידוד כזה ולכן אומרת הגמרא אתה צודק דלט להקב ומתנה באמת מדובר במקרה כזה אין שם לא חבל לא חלון שום דבר מקשר ולכן באמת אין עירובו עירוב בכזה מקרה שהוא למעלה מעש פחים עירובו למטה כי כמו שאמרנו הוא לא יכול לעטות את המגדל לא יכול לעשות שום דבר זה מחובר או שזה גבוה ארבע עמות הוא עירובו לא באותו רשות ולכן אין עירובו עירוב בוא נסכם מה ראינו היום דבר ראשון תרוץ על אתמול שב אני יכול להשתמש בהוי לגבי עירוב אבל גזירה בגלל יום טוב שיכה להיות לאחר השבת שאנשים ישמחו על זה וזה ממש לא נכון אתי והבנו ברייתא תלוי נתכוון לשבות למעלה מעשרה למטה מעשרה ה התמקדה הגמרא במקרה שלמטה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למה הרי הוא יכול להטות את הארון אמרנו או מסומר מחובר במסמרים או יותר גבוה מ-400 ואי אפשר להזיז ו ו חייבים להדגיש שאין קוטא ומתנה אין חלון וחבל עכשיו יפה מאוד אני רוצה להרגיע את כל האלו על חוצים בגדול סיימנו את הסוגיה הסוגיה הזו נפתחה כבר מהמשנה ואם אנחנו נרצה לסכם אותו אחד שתיים נתנו באילן נתנו בבור סליחה נתמקד על נתנו באילן אז יש לנו כאן בעצם את שיטת רבי לאורך כל הדרך שאומרת כל מה שאני יכול על ידי שוו להביא אותו אליי זאת אומרת זה יסור דרבנן אז בנקודת זמן הקריטית שאותה נראה כבר בימים הקרובים במשנה שהרעיון הוא הזמן של בין השמשות ואם אני יכול אז בבין השמשות להביא את זה כי כל מה שחכמים גזרו משום שבוט בבין השמשות הוא מותר אז זה נקרא באותו מקום של עירובי עוד נקודה יש מושג של אועיל האמת הייא לא בעצם כבר בזה אנחנו מכניסים את העניין של אועיל אועיל ואני יכול לעשות את זה בין השמשות מתי בדיוק אומרים אועיל מתי לא אז כבר דיברנו על זה בהרחבה אין הגדרות מדוייקות לפעמים יש גזירות טרי אויל גם לא אמרינן נפלא עוד דין זה דין של רבה גם אותו נראה כבר בימים הקרובים בן אדם שקונה מקום ברשות הרבים ברש ברשות הרבים כמובן או מחוץ לעיר באותו רגע שזה גם כמובן רשות הרבים כל המקום כל הארבע אמות הופכות להיות רשות היחיד ולכן לא משנה אם הוא ישים את זה גבוה או נמוך אבל כל רק לעניין כולה מה שלכל אני אומר אוקיי זה רשות היחיד אבל לא חומרה לא ש אסור לי להכניס מרשות הרבים לשם לדוגמה דיברנו בהרחבה על הענף שמתפשט חוץ ל400 היינו חייבים להסביר את זה בכזה מקרה כי אחרת ברגע שזה בתוך 400 אז כמו שרב אמר כל רשות היחיד דיברנו גם על רשות היחיד רשות היחיד שאסור להעביר מביניהם דרך רשות הרבים כי זה מושיט תוך כדי דיברנו גם על המות ברשות הרבים שבעצם אמרנו שלמעלה מעשרה הוא רשות היחיד למטה מעשרה אז היה לנו את תשע שתע זה רשות הרבים תשעה טפחים פחות מתשעה זה כרמלית ופחות משלושה זה ממש כמו רשות הרבים עוד נקודה שכמ דומני כדאי לעמוד עליה זה שיטת רבי שחייבים להעמיד את העירוב על מקום שהוא לפחות ארבעה טפחים כן זה בעצם שיטת רבי יהודה שרבי סובר כמותו היה לנו את רבי מר שחוקים להשלים אבל זה כבר דבר קצת צדדי יותר עוד נקודה חשובה ראינו גם בספינות של מיישן וגם במה שדיברנו על הכלכלה התלויה רשי אמר שמה מדובר למעלה יש ארבעה טפחים בעיקרו אין זה מצטמצם ולכן זה נחשב כרשות זה לא נחשב כרשות היחיד זה לא נחשב כרשות היחיד אנחנו נדבר על זה גם בהמשך ונראה שזה לא כל כך שזה לא מוסכם כל כך על כולם אבל בעזרת השם זה מה שראינו נראה לי שבגדול נגענו כמעט בכל הדברים שראינו כאן בדפים האחרונים ראינו את הדין של נעץ קורה שבעיקרון אנחנו אומרים אם אניח טרסקל על גביו כן אומרים כאילו זה יורד עד למטה כן במקרה כזה שנעץ טרסקל על גביו ויש לו ארבעה על ארבעה אני מחשב כאילו יש לו גם את המחיצות למטה וזה בסדר גמור במקרה שלנו לא אומרים את זה למה הסברנו כי בר כי פה אתה צריך לייצר מחיצות ושמה כבר יש את המחיצות מיוצרים נראה לי שבגדול הקפנו את הכל מקווה שיצאנו ברורים והצלחה רבה ואדירה להתראות מחר הדפים הולכים ונהיים הרבה יותר קלים הרבה פחות מסובכים ואני הייתי ממליץ למי שיש לו טיפ טיפה זמן ללמוד את הדפים האחרונים את השיעורים האחרונים ברצף כי באמת הפסקנו במהלך שאלות וכדומה כי העמודים היו קטנים לא היה לנו ברירה אם היינו ממשיכים את השאלה למחורת כבר כמעט לא נשאר לנו חומר ואנחנו רוצים את החבל נחלתו את החיבור היומיומי הרציף של ותות אהבה של החבל נחלתו כמו שאמרנו חבלים נפלו לי בנעימים בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: