העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לד עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא עירובין דף לד עמוד א ראינו לאל את מאמרו של רבי רמיה שמשתמש בעיקרון של אועיל מה הכוונה אועיל רבי רמיה אמר ל גבי כלכלה שנמצאת על גבי אילן למרות שהכלכלה נמצאת בגובה של למעלה מערה טפחים ורוחבה ביחד עם האילן הוא רוחב של אר טפחים ממילא המאכל בעצם נמצא במקום שנקרא רשו שיוכים ומקום השפיטה של האדם הוא למטה דיינו ברשו הרבים יש לכאורה נתק בין שני המקומות הוא לא יכול להביא רשו היוכל רשוש הרבים בא רבי ירמיה והשתמש ברעיון של אוהיל מה אומר האויל היות שהוא יכול לטלטל להטות את הכלכלה ולהביא אותה למצב כזה שקצה ה האחד יהיה למטה מעשרה טפחים מבחינה הזאת אני מסתכל על המאכל כבר עכשיו גם אם הוא לא יעשה את ההטיה הזאת עצם האפשרות לעשות את ההטיה כבר גורמת שהמאכל מבחינתי נחשב לא ברשו יוכית אלא בכרמלית וכמובן בין קרמ לטשו ס הרבים אין לי בעיה לחבר לגבי עירוב כיוון שזה נמצא בבין השמוש ובין השמוש התירו דברים של שבוט על הרעיון הזה של רבי ירמיה שמשתמשים באיל שאלה הגמרא שאלה אחת ראינו את זה בסוף העמוד הקודם ועכשיו שואלת הגמרא שאלה נוספת אם משתמשים באוי יקשה לנו כך איתו תכוון לשבט ברשו שרבים אדם מתכוון לקבוע מקום שביטה ברשו שרבים והניח עירובו בכותל בצמוד לרש שרבים היה כותל שרוחבו למעלה מידה לפחים דהיינו הכותל קובע במידה מסויימת קובע ל עצמו שם של מקום עצמאי אם המאכל נמצא למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב למה כמו שדינו ככר מלית ממילא או פחות יותר ככר מלית ממילא הו וובו ומקום שיטתו נמצא במקום אחד רשו סרבים וכרמלי משת בן הש מושס הם לא נקראים הפרדת רשויות למעלה מיות פחים אין עירובו עירוב אבל אם זה נמצא למעלה זה נקרא רשו יוחד במן אין עירובו עירוב צריך להדגיש את הנקודה הזאת של רבה לא כתובה פה אבל כתובה בדף הקודם שכל זה מדובר שמקום שיטתו הוא במרחק של למ מארבע אמות מהקיר כמ שאם זה בתוך ארבע אמות אז כשאדם קונה מקום שביטה כל האזור כל ההיקף של המקום ברוכב ארבעה טפחים נחשב הכל כרשות אחת לגבי דיני עירובי תחומין אלא כאן מדובר שהקיר נמצא במרחק של למעלה מארבע טפחים ממקום השוטה שלו ברשו סרבים אז כמו שאמרנו אם למעלה מעשרה פחים זה רשו יוכית מקום שיטתו רשו סרביים יש נתק אם המקום השביתה ללה למטה מעשרה תפוחים גם אם זה נחשב ככרמל זה לא מהווה כנת הדין השני יש ליד הקיר היה מגדל נתכוון לשבות בראש השבח או בראש המגדל מגדל בלשון לחזל הכוונה היא ארון היה ארון ליד הקיר ושמה בראשו בגגו של הארון או של השבח הוא מתכוון לשבות אם ה למעלה מותפחים אם המאכל נמצא כמו שאמרנו מקודם למעלה יות פחים כמו שראיינו ברשע הדין הפוך עירובו עירוב למטה מותפחים אין עירובו עירוב הדין מתהפך ולמה ות שהאיש רוצה לקבוע את מקום שביתת במגדל המגדל הוא גובה גם למעלה מעשרה טפחים בעצם מקום שביתת היא רשו יוכית המגדל צמוד לקיר ברשו יוכית אחד רשו יוכית שנייה אין בעיה אין בעיה של העברה מרשות לרשות ממילא אין פה נתק זה גובה עשרה זה גובה עשרה אבל אם המאכל נמצא בפחות מעשרה טפחים ו כגון בגובה של תשעה טפחים אז המקום נקרא רשו סרבים כמו שלמדנו לאל עמוד שנמצא שוס רבים שרכבו כמובן ד' אם הוא עד ג' טפחים הוא חלק מו שהוא סרבים אם הוא מג' עד ט יש לו דין של קרמלית ת עצמה היות שאנשים היו נוהגים לקטף עליהם לסדר את המסעות הדין שלהם נחשב קיר שוס הרביים ממילא השבח הזה שהוא באמת צמוד לקיר אבל הקיר בגובה תשע טפחים מקבל דין רשו שרבים המגדל למעלה מגובה עשרה יש לו דין רשו סורקין לכן יש נתק בין המאכל לבין מקום השביתה ככה אומרת הבריתה אומרת הגמרא אם אתה משתמש ברעיון של הועיל וי נימה ומהי חינה מינימה הועיל מה הוא יכול לעשות הועיל ויכול לנטו הוא יכול להשכיב את המגדל גובה רה פחים זה לא דבר כל כך קשה הואיל ויכול לנטו ולהביאו לתוך השרה הרי ברגע שהוא ישיב את המגדל איפה יהיה מקום שיטתו של האדם בקצה הוא העליון של המגדל יינו בגובהו שעכשיו הוא מושכו כלפי מטה והוא בגובה של פחות מערה פחים נמצא שמקומו קרמלית מקרמ שוס הרבים אין לי בעיה אז למה אתה אומר שבמקרה שפחות מעשרה טפחים פסלת את העירוב יש את הרעיון ש להשכיב רי הוא לא צריך להשכיב אומר רבי ירמיה הוא לא צריך להשכיב בעצם הרעיון שאפשר להשכיב כבר מתיר את העירוב אומר רבי ירמיה אחה במגדל המסומר הסכינה מדובר במגדל שמחובר לקרקע ואין בידו את האפשרות תותו להשכיבו רב אמר אפילו תמה במגדל שאינו מסומר ואכה במגדל רוך ה סקינה המגדל הוא יותר מער טפחים הוא בגובה בעצם של ארבע עמות ארוך ואם הוא ישכב את האילן את המגדל מה שייקרה המקום השביתה יהיה במרחק של ארבע אמות ממקום המאכל ואז יש בעיה לטלטל את המחק של ארבע אמות אה אמרנו לאלה הרי שפחות פחות מארבע אמות זה ה רעיון שחז נתנו אפשרות היתר מסוים במקרים מסוימים להתיר לטלטל פחות מארבע ארבע אמות אז גם פה גם אם מבחינת המרחק בין מקום המאכל שנמצא בקיר לבין מקום השביתה שנמצאת בראשו של המגדל שהתנו אותו השכב אותו ויש מרחק של ארבע עמות למה לא תבוא ותאמר שהרי יש אפשרות להביא את האוכל לבן אדם למה כין שזה הוא יכול לטלטל אותו פחות פחות מארבע אמות התשובה היא אומנם לאל השתמשנו בהתר הזה אבל כאן משתמשים בעצם בשני היתרים גם בטלטול של פחות פחות מארבע אמות וגם ברעיון של עיל בשני היתרים אנחנו לא רוצים להשתמש ולכן היות שאם תשכב את המגדל המגדל יגיע למרחק של יותר מרבע עמות ממקום המאכל לכן העירוב נפסל באופן הזה דיממתי לפורטה אז היא לחוץ לארבע אמות אם יש מרחק של יותר מארבע אמות אז אתה לא יכול להעביר את ה ממקום למקום וממילא יש דין שזה פוסל את העירוב ארק אומרת הגמרא יחידה מי אידי איק קוטא ומתנה חבל שרשרת שמחברת את האוכל למקום על המגדל כשמו את האוכל הוא שם שמה חבל שיחבר אותו למגדל וכידוע כל דבר שנחשב נמצא ברשות אחת אבל מחובר בצורה כלשהי לרשות אחרת למקום אחר זה נקרא יגודו בידו ממילה המקום לא נחשב לחלוטין נמצא במקום אחד אז על אף שהמאכל נמצא ברשו יוכי נמצא בקות ל שהוא גבוה למעלה מערה טפחים או כמו שאמרנו מקודם שהוא נמצא ברשו סרבים בתשעה טפחים אבל ברגע שהוא נמצא למטה מעשרה טפחים במקום שהוא שרבים אבל יש חיבור בינו לבין המגדל שחיבור באמצעות חבל שיכול למשוך את המאכל ולהביא את זה אליו ממילא המאכל לא נקרא מנותק אפשר למשוך אותו באמצעות חבל וזה גורם שהוא לא נחשב ממש כמונח רק ברשות רבי דיק קוטא במתנה לית בקבא במתנה לית למה לא יכול להשתמש בזה כדי להתיר את העירוב על ידי שנשתמש בחבל אומרת הגמרא דליט קוטא ומתנה מדובר שאין חיבור של חבל או שרשרת שמחברת את המאכל לבין המגדל ממילא המקום נקרא מנותק כ שכמו שאמרנו פחות מעשרה תפח דהיינו בגובה של תשעה פחים המאכל נמצא ברשו סרבים תשעה פחים לעומת זה המגדל בגבו למעלה מערה פחים נחשב כרוס היחיד הם מנותקים אחד מהשני ולכן העירוב לא יועיל למדנו במשנה אם הוא נתן את המאכל בתוך בור אפילו עמוק ממה זה נחשב שהוא לא מנותק והמקום שמקום השיטה הוא בשולי הבור למעלה בקצותיו של הבור למעלה הוא לא מנותק א בור דק אחי אי מדק ברשו היחיד פשיטה רשו שיוכית ולעד הרקיע ידוע לנו הכלל שרשו שיוכית מגיע עד הרקיע אם אדם קובע קלונס קנה ברשו שיוכית ושם חפץ למעלה זה נקרא רשו יוכי וככ סלק לאל כמו שרשו סוכי דולה עד לרקיע החינם נחת היא גם מגיעה עד לעומק ואלה דקי ברשו שרבים מדובר שהבור הזה שומ כו למעלה מעשרה טפחים נמצא ברשו שרבים תכוון לשבות איך איפה האדם מתכוון לשבט הי למעלה ברשו הרבים במקום אחד ובו במקום אחר הוא המאכל נמצא ברשו היחד למטה והמקום השוטה זה למעלה ברשו הרבי הי למטה בתוך הבור עצמו פשיטה הוא עירובו במקום אחד לא צריכה דקי בכרמלית מדובר שהבור נמצא בתוך בקעה שהמקום הוא נחשב קרמלית ואז היחסיות בין מקום השביתה לבין מקום המאכל זה בין כרמליס לשוס יוכין איסור רק של דרבון ונתכוון לשבות למעלה ורבי דה אמר כל דבר שהוא משום שבוט לא גזרו עליו בן הש מושס לכן אין לי פה קושי בעירוב הזה למה כיון ש הבעייה היא לטלטל מכרמלית לראשו יוחד או להפך פה להביר מהבור לכיוון מקום השיטה כרמליס בבן השמוש התירו את זה על פי רבי ולכן המקום לא נקרא מנותק [מוזיקה] מהאוכל ש
לצפיה בתכנים נוספים: