העמוד היומי מסכת עירובין דף לג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לג עמוד ב

[מוזיקה] דף לג עמוד ב אם אתם לא חדשים והייתם מרוכזים בימים האחרונים אתם מכירים את המושג אועיל הגמרא השתמשה כמה פעמים במונח הזה לדוגמה אנחנו יודעים שבן אדם שמניח עירוב וא רוצה לערב תחומים זאת אומרת שהוא יוכל ללכת בשבת מרחק גדול יותר אז הוא עירובו צריכים להיות במקום אחד איפ שהוא קונה את השיטה ועירוב צריך להיות יחד אבל אם זה לא נמצא באותו מקום ואפילו אם זה נמצא במקום שמד רבנן אסור לו להביא את זה בשבת לדוגמה הוא נמצא ברשות היחיד או ברשות הרבים וזה נמצא בכרמלית וכדומה אומרת הגמרא הועיל כיוון ובערב שבת בין השמשות אז לא תקפים ייסורים דרבנן ואז הנקודת זמן הקריטית שבה אנחנו ממקדים את המבט ואז הוא יכל להביא את זה לכל הפחות לשיטת רבי שאז ייסורים דרבנן לא תקפים אז גם עכשיו בשבת אומנם הוא לא יכול להביא אבל אני מחשיב את זה בדמיון כאילו וזה נמצא לידו והוא עירובו במקום אחד זה נקרא אועיל אועיל ואני יכול באיזשהי סיטואציה לעשות את זה גם כאן אני יכול עכשיו זה קטע מאוד מאוד פריך שימו לב מתי אני אומר אני יכול תמיד למצוא איזשהי סיטואציה שבזמן מסוים או בנקודת כל מיני דברים שהדין משתנה ואני יכול לעשות זאת אז גם כן אני אומר אועיל היום אנחנו נראה דין נוסף שאומרים בו אועיל ודין אחד שלא אומרים בו אועיל והגמרא פלפל ותפתח את הדיון הזה ואני חייב בשביל זה להכיר לכם מילה אחת מתוספות שאומר כך צריך לחלק בין אויל דאח לאהול זאת אומרת יש סוגי אויל שאומרים ויש סוגי אויל שלא אומרים הראשונים והאחרונים מפלפלים בזה בדקויות בכל הפרטי דינים אבל מה חשוב לנו לדעת שבכל ענייני חכמים בטח בענייני התורה דברים דאורייתא ודברים דרבנן אנחנו חיייבים להצמד לרב למורה דרך למדריך זה דברים שאנחנו לא יכולים לדעת לבד מתי כן מתי לא בן אדם עם הראש הבריא שלו עם ההיגיון שייש לו יומר אם אומרים אועיל ומדמיינים כל מיני דברים אוקיי אני לך עם זה קדימה ודמיין בכל מיני דינים אבל האמת היא לא כך באותו עמוד אנחנו נראה לפעמים כן אומרים לפעמים לא אומרים הגמרא תמצא תשובות הגמרא תישבע תפל הגמרא תפתח אבל צריך לזכור את באמת את הסיסמה שתוספות אומר כאן לא דמי אויל דאח לאויל דההוא לפעמים יש חילוקים שאנחנו קטני הדעת הפוסי המוח לא יכולים לדעת אין מה לעשות לא כולנו זכינו להיות תלמידי חכמים עם ראש רחב ולכן חייבים להצמד לאילנה דחיה להוא שמוביל להוא שמלמד הל הוא שמוביל את המסורת הוא זה שיכול להעביר לנו את פרטי הדינים באופן מדויק אני חושב שבזה במוסר שקנינו וגם בהבנה הזאת שאנחנו באמת לא יכולים להבין תמיד אנחנו יצאנו ידי חובת החוסר בהירות שיש כאן מתי באמת משתמשים במושג הועיל ומתי לא ומכאן ואלך נשתדל להבין כל דבר ובאופן מדויק עכשיו שוב כדי להבין את מה שאנחנו מתחילים היום חייבים לחזור טיפ טיפה על מה שלמדנו אתמול גם בשיעור של אתמול אמרתי את זה ובעזרת השם אומר את זה גם בשיעור של מחר ולאחר ר מכן אניני אמליץ ובעזרת השם אני אזכור מחר להמליץ לכל מי שרוצה להבין את הסוגיה בצורה מיטבית לשמוע את שלושת או ארבעת השיעורים האחרונים ברצף כדי לדעת את כל הסוגיה בבת אחת בחד המחתה בעזרת השם ובלי התחייבות בשיעור שמחר גם נסכם מתחילת הסוגיה את הכל דבר דברור על אופנו בלי התחייבות ובלי נדר וסיעתא דשמיא אתמול ראינו בעצם את שיטת רבי רבי הגיע ואמר כל דבר שמותר לעשות כל דבר שהוא איסור דרבנן מותר לעשות אותו במין השמשות תוך כדי הבריתה הוא הביא דין מעניין שמה הוא דיבר על אילן אם הנחת את העירוב שלך בכלכלה על אילן למעלה מערה טפחים כמובן ואני מחדד שוב לא מדובר שבדת באותו מקום שהאין נמצא כי אם כן זה הופך להיות רשות היחיד ובכל מקום שזה יעמוד גבוה נמוך זה לא משנה כי רשות היחיד בוקעת ועולה עד לרקיע לכן זה ממש לא משנה זה יחשב כהוא עירובו במקום אחד אבל כמו שהסברנו גם בשיעור של אתמול וגם בשיעור של שלשום מדובר שיש אילן שהוא קנה את השיטה בעיקרו ושם זה באמת רשות היחיד ויש שם ענף שמתפשט חוץ לא 4מ זאת אומרת מחוץ לרשותו הוא מתחיל נמוך מעשרה טפחים ולאחר מכן מתאמר מזדקף ונוסק אלל למעלה מערה טפחים ואם הוא הניח את עירובו למטה מעשרה טפחים הוא באמת נקרא עירוב למה כי הוא יכול להביא את זה בכל אופן בין השמשות הוא יכול אמנם בשבת אסור לו כי אסור ל להשתמש באילן יש גם אומרים שזה כרמלית או רשות הרבים ואסור לו להביא את זה אבל בכל אופן בערב שבת היה מותר לו ולכן עירובו עירוב ואם שוב אני חוזר ר ומדגיש מה שראינו אתמול אבל אני חושב שזה חשוב כי גם להיום זה משחק ואם הוא הניח את זה למעלה מעשרה טפחים זה כבר רשות היחיד ואיין לו איך להביא את זה אליו אז אתמול אמרנו שברגע זה מונח בכלכלה למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב ולמה שאלה הגמרא לא מה הרעיון למה אם זה מונח בכלכלה דין משתנה ולכן ענינו שפשוט מאוד באילן לבד אין ארבעה פחים יחד עם הכלכלה יש ארבעה טפחים ועכשיו הוא סובר כמו רבי יהודה שלפי רבי יהודה חייבים שהמקום שהרוב מונח עלב יה ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ואת זה אנחנו הולכים ללמוד היום מאיפה המקור איפה רואים את רבי יהודה והוא סובר כמו רבי מאיר שאומר לגבי דיני מזוזה חוקק להשלים שאם הפתח לא ראוי למזוזה אבל בכותל שסביב הפתח יש מקום לדמיין כאילו אני חוקק אז אני באמת חוקק ומשלים ואז הוא אומר הכלכלה יחד עם האילן הופך להיות מקום ארבעה על ארבעה ולכן חשב שהעירו נמצא במקום חשוב ולכן עירובו עירוב רשי כמובן יזק מיד להסביר אם אתה באמת אומר לי שחוקק להשלים וכרגע יש כאן מקום ארבעה על ארבעה אז רגע אחד העירוב נמצא למעלה מעשר טפחים ולכן אנה רשי שהענף הזה הוא מתחיל הקוטר שלו למטה הוא פחות מארבעה טפחים ואז זה כמו אותם ספינות שנמצאות בעיר מיישן בנהר שמה שהם חדות למטה הם נגמרות בשיפוע בשפיץ שהוא פחות מ-400 שאמרנו שזה לא נחשב כרשות היחיד כי כל מקום שאיין בעיקרו את השיעור שלאחר מכן שזה ייעלה למעלה מעשרה טפחים יהיה ראוי להיות רשות היחיד זאת אומרת למטה מעשרה טפחים אין את הקוטר אין את ההיקף של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים הוא לא נחשב כרשות היחיד אנחנו מתחילים עכשיו בדף לג עמוד ב 1 2 3 ארבע שעות מלמעלה מהי רבי יהודה סקירה קצרה מה אנחנו הולכים לראות היום אז בגדול כבר דיברנו על רוב ענייני העמוד דבר ראשון אנחנו הולכים לראות את שיטת רבי יהודה שהוא מצריך שהעירו יהיה מונח על מקום ארבעה טפחים על ארבעה טפחים לאחר מכן אנחנו נראה מי בדיוק סובר את הדין הזה שחייב להיות בעיקרו של אותו מקום שלאחר מכן נהיה הרשות היחיד שחייב להיות בעיקרו שלושה טווחים ומי לא סובר את זה עוד נקודה קטנה נראה כמו שפתחנו על דיני יועיל מתי אומרים מתי לא אומרים וגם נשאר במתח למחר אנחנו נשאל איזו שאלה ולא נזכה היום לדעת את התשובה אלא נשאר במתח עד למחר פותחת הגמרא ואומרת ואנחנו מתחילים מהי רבי יהודה איפה רואים שרבי יהודה מצריך מקום ארבעה על ארבעה לענייני עירוב ד תניה רבי יהודה אומר אדם נעץ קורה ברשות הרבים והניח עירובו עליה הוא התכוון לקנות את הוא התכוון לקנות את השביתה שלו ברשות הרבים בדיוק היה שם קורה הקורה הזו גבוהה עשרה ורחבה ארבעה ושמה הוא הניח את העירוב עירובו עירוב יפה מאוד למה עירובו עירוב נכון שלמעלה זה רשות היחיד אבל אל תשכחו כמו שאמרנו אדם שקונה שביטה כל ארבע אמותיו נהים כרשות היחיד והיא בוקעת ועולה עד לרקיע וכל איפה שתשים שם את העירוב הוא יחשב כעירבון אני חוזר ומדגיש בקצר צרה זה רק שזה מתפשט עם ענף חוץ לארבע אמותיו אבל כל עוד וזה בארבע אמותיו אין שום בעיה שזה גבוה למעלה מעשרה טפחים ולכן כמו שהוא כותב פה נעץ קורה ברשות הרבים הניח עירובו עליה זה גבוה עשרה ורחבה ארבעה עירובו עירוב ואם לאו אם זה לא ככה כמו המקרה הראשון אין עירוב או עירוב מה זה אומר לא ככה הבינה הגמרא שהפירוש אם זה לא גובה עשרה טפחים שואלת הגמרא אדרבה אם זה לא בגובה עשר טפחים זה הכי טוב שיש הוא עירובו במקום אחד זה ממש אותו מקום אני לא צריך להגיע לדמיון הזה של הוא קנה ארבע עמות סביבו וזה בוקע ועולה עד לרקיע וכל הדמיונות על גבי דמיונות אם זה פחות מעשרה טפחים זה הכי מצוין שיש זה באמת הוא וובו נמצאים במקום אחד אלא אומרת הגמרא אחי ק אמר לא שזה לא במקרה שלא ומ לרשע שזה לא גובה רה טפחים אלא במקרה שזה לא רחב ארבעה טפחים אלא אחיק אמר גבוה 10ה צריך שיהיה בראשה ארבעה ואז זה נקרא מונח על מקום חשוב ובאמת אני מחשיב כאילו זה העירוב נמצא מונח על איזשהו מקום הוא רשות היחיד באמת כי הוא גבוה רה גם ורחב ארבעה ואז זה בסדר גמור אבל אין גבוהה רה אין צריך שיהיה בראשה ארבעה אם זה לא גבוה 10 אומר רבי יהודה אני מחשיב ברגע שזה פחות מעשרה טפחים כאילו זה מונח על הקרק ואז לא יצטרכו ארבעה על ארבעה טפחים מכאן אני רואה שרבי יהודה סובר שחייבים מקום ארבעה טפחים על ארבעה טפחים לעירוב כי ברגע שזה עולה מעשרה טפחים זאת אומרת זה מתחיל להיות רשות אחרת רבי יהודה מצריך ארבעה טפחים וזה מה שהוא אומר בברייתא אם זה פחות מעשרה טפחים רבי יהודה משתמש כאן בדין מאוד מעניין רשי אומר הוא משתמש בדין שנקרא קלוטה כמי שהונחה דמיה ראינו את זה בהרחבה במסכת שבת מה קורה לדוגמה בן אדם שזורק מרשות לרשות דרך רשות אחרת זאת אומרת הוא עומד ברשות היחיד זורק לרשות היחיד אבל ביניהם יש רשות הרבים ואז יש דעה שאומרת ברגע שזה עבר מעל אבי רשות הרבים הוא כבר חייב כי זה נחשב כאילו זה נח ברשות הרבים זה נקרא קלוטה כמי שהונחה כאן רבי יהודה משתמש בדין הזה ואומר ברגע שזה נמצא פחות מעשרה טפחים ברשות הרבים אני לא צריך מקום ארבעה על ארבעה ולמה כי אני מחשיב כאילו זה נחל הקרקע ממש וקרקע זה מקום מספיק גדול בשביל שיהיה ראוי להניח בו עירוב ורק למעלה מעשרה טפחים אז רבי יהודה מצריך באמת שיהיה מקום ארבעה טפחים אז זהום כן רבי יהודה ההוא שדיברנו עליו אתמול שכמוהו סובר רבי ולכן הוא מצריך שיהיה את הכלכלה וביחד עם העץ נאמר חוקק להשלים יפה מאוד בעצם אם אתם זוכרים אתמול אמרנו והדגש את זה גם היום שהכלכלה יחד עם האילן הם הם ארבעה תפח זה למעלה מעשרה טפחים ולכן אני חייב להשתמש גם בהיתר של חוקק להשלים רשי מיד אסביר למה זה לא נקרא רשות היחיד אמרנו כיוון שלמטה זה פחות מרבעה תפח על ארבעה תפח וכל שאן בעיקרו כמו אותם ספינות של העיר מיישן נפלא זה לא נחשב כרשות היחיד אומרת הגמרא כמן כמו מי זה הסברה הזו דלא כרבי יוסי ורבי יהודה רבי יוסי ורבי יהודה לא הסתדר עם זה תניה רבי יוסי ורבי יהודה אומר נעץ קנה ברשות הרבים והניח בראשות רסקל שימו לב נעץ קנה בעיקרו אין ארבעה על ארבעה סך הכל קנה למעלה הוא הניח סל טרסקל שהוא רחב ארבעה על ארבעה וזרק בשבת ונח על גביו חייב זה נקרא שהוא הכניס מרשות הרבים לרשות היחיד מה הטעם שלו יש גם דין דיברנו עליו בהקדמה במבוא למסכת עירובין כמדומני דיברנו עליו עוד מספר פעמים יש דין שאומר גוד אחית מחיצתא תוריד את המחיצות תדמיין כאילו המחיצות יורדות אם אתם זוכרים ממש לאחרונה דיברנו על זה לגבי מחיצה תלוייה שהתירו במים פה זה אותו רעיון יש לי אמנם קנה על הקנה הזה נמצא משטח נמצא סל רוחב ארבעה על ארבעה אני מחשב את מחיצות הסל כאילו והם משתלשלות ומשתפות ויורדות כלפי מטה ואם כן יש לי כאן באמת מקום שהוא ארבעה על ארבעה טפחים בגובה רה טפחים והופך להיות רשות היחיד שימו לב בעיקרו ברור שאיין כאן שלושה בעיקרו ברור שאין ארבעה על ארבעה טפחים מדובר כאן סך הכל בקנה נעוץ ברשות הרבים על גביו יש טרסקל אני מדמיין כאילו זה יורד אם כן כך סובר רבי יוסי ורבי יהודה זה הופך להיות רשות אחרת אם כן לפי שיטתו באותו כלכלה יחד עם העץ שמשלמים ביחד לארבעה טפחים על ארבעה טפחים וזה למעלה מעשרה טפחים התרוץ של רשי לא אוחז הרי מה רשי אמר אין בעיקרו שלושה ולכן זה לא נחשב כרשות היחיד מה פתאום לפי מה שאומר רבי יוסי מה הבעייה אני אומר גוד החית מחיצתא ושל אותו כלכלה יחד עם האילן אני כביכול יוריד את המשטח ארבעה תפח על ארבעה תפח ללמטה ויהיה כאן מקום ארבעה על ארבעה בגובה ערה זה יהפוך להיות רשות היחיד והוא ועירוב לא נמצאים במקום אחד ברור ופשוט שזה לא יחשב כעירבון לא במקום אחד כי זה רשות היחיד ושוב אני אחדד הרי כל מה שאמרנו שהכלכלה יחד עם העץ הופך להיות מקום חשוב למה זה לא רשות היחיד כן בעיקרו ארבעה על ארבעה אבל ברגע שמגיע רבי יוסי ורבי יהודה ואומר לא צריך שיהיה בעיקרו מספיק שלמעלה יש ארבעה על ארבעה ואני מדמיין כאילו המחיצות יורדות עד למטה אם כן הוא שמט את הקרקע לכל החידוש הזה לומר שזה לא נחשב רשות היחיד אלא חייב להיות שבאמת ההסבר הנפלא של רבי שהוא סובר כרבי יהודה וכ רבי מאיר שחוקק להשלים וצריך ארבעה על ארבעה וכמו שרשי אומר וכל הסיבה שזה לא רשות היחיד בגלל שאין בעיקרו זה לא כמו רבי יוסי ורבי יהודה דוחה הגמרא ואומרת ממש לא אפילו תמה רבי יוסי ורבי יהודה זה כן יכול להסתדר כמותו אתם אדר מחיצת אח לא אדרל מחיצתא שמה בסל הזה שמונח על הקנה יש מכל הכיוונים יש באמת סל עם דפנות ואז אני צריך להשתמש בדמיון פורה אומנם אבל סך הכל דמיון אחד ולהוריד את המחיצות ללמטה מה שאיין כן כאן במקרה שלנו אתה גם צריך להצמד את המחיצה לעץ וגם להגיד חוקק להשלים שימו לב כבר אני צריך להשתמש בדמיון לאחר חוקק להשלים אתה רוצה גם שאני אוריד את המחיצות הל לא קיימות הרי אין פה באמת מחיצות יש פה סך הכל כלכלה קטנטנה סך הכל עץ ממש אני מחבר אותם יחד ואז לאחר שדמיינתי שהמחירים יחד אתה רוצה גם שאני אדמיין להוריד אותם כלפי מטה זה כבר לא אומרים אז עדיין יכול להיות שבעיקרון כולם סוברים את מה שאומר רבי יוסי ורבי יוסי ורבי יהודה באמת צודק שאומרים למטה שאומרים גוד אחית מחיצתא אבל במקרה שלנו כיוון שאני כבר משתמש בעניין של חוקין להשלים לא יהלכו צעד נוסף ויאמרו גם גוד החית מחיצה ולכן עדיין יתכן שרבי יוסי ורבי יהודה כן יכול להסתדר פה נפלא עם ההסבר של רבי כי בגדול אומרים ורק כאן לא אומרים כיוון שאני כבר משתמש בעניין של חוקק להשלים יפה מאוד עכשיו הגמרא חוזרת אחורה איך הגענו בעצם לכל הפלפולים האלה הגענו לזה מהדין של רבי שאמר בברייתא שאם הוא הניח את העירוב באילן למעלה מעשרה טפחים אבל בתוך כלכלה תלאו בכלכלה למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב ולא הבנו למה תלאו בכלכלה מהי אב כך שאלה הגמרא למה שהכלכלה תשנה את הדין ואז הגענו לכל הבלאגן שבאמת בכלכלה לבד אין שיעור בעץ לבד אין וחוקן להשלים ואז הסתעף לכל המערכה הזו רבי ירמיה מגיע ונותן תירוץ אחר מה פתאום רבי ירמיה אמר מדובר באילן שיש בו ארבעה תפח על ארבעה טפחים ואם הוא ישים את העירוב שמה בלי כלכלה באמת אין עירובו עירוב כמו שאמרנו כי זה מחוץ לארבע אמותיו ואז יוצא שהוא ועירוב לא נמצאים במקום אחד אבל כשהוא ישים את זה בכלכלה הדין יהיה שונה ולמה כי ברגע שזה בכלכלה הוא כן יוכל להביא את זה לכל הפחות בבין השמשות זה איסור דרבנן אבל לא איסור דאורייתא כשזה ברשות היחיד להביא את זה אליו זה איסור דאורייתא אבל כאן כשזה בתוך כלכלה זה הופך להיות רק יסור דרבנן ובין השמשות יהיה מותר ו לעשות את זה וכמו שאמרנו זה הנקודת זמן הקריטית מה שמותר בבין השמשות מותר גם הלאה רבי ירמיה אמר שני כלכלה הועיל שימו לב ויכול לנטה ולהביאה לתוך השרה הכלי הכלכלה הזו הסל הזה נמצא למעלה מערה טפחים בתוכו יש עירוב עכשיו אומר רבי ירמיה דבר מדהים אני יכול למשוך את פי הכלכלה כן דמיינו לעצמכם שקית קשיחה כזאת של אושר רד מכירים נמצאת למעלה זה למעלה מעה פחים אבל היא גמישה אני יכול לקפל אותה אני יכול לנטות אותה לתוך גובה פחות מערה טפחים בלי לעקור אותה לא עברתי על איסור דאורייתא לא קרתי ברגע שפיה נמצא בתוך למטה מעשרה טפחים היא הופכת להיות ככרמל ומותר לי לקחת את מה שבתוכה אז אם כן בעצם עשיתי כאן איזשהו תעלול איזשהו גימיק אבל בסופו של דבר כיוון שזה בתוך כלכלה מותר לי יש לי אפשרות להוציא את זה בשבת בלי איסור תורה רק איסור דרבנן ומה שיש בעיה של איסור דרבנן בבין השמשות אין איסור בכלל ולכן מגיע רבי ואומר שבכלל עירובו עירוב עליו שהוא שם את זה למעלה מעשרה טפחים למה הועיל ויכול לנטה ולהביאה לתוך השרה שימו לב משתמשים במושג של אועיל שואלת הגמרא יטב רב פפא וקמר ללה שמעתה רב פאפא אמר את השמועה הזו שברגע שזה נמצא בתוך כלכלה מותר אועיל אועיל ויכול נתה הייתי וירב בר שבה לרב פפא הוא שואל אותו רגע משתמשים במושג של אועיל יש לי אועיל נוסף למה שם לא משתמשים כתוב כך בעצם כולנו יודעים אדדם שרוצה לל יותר מ-2000 ממה מביתו חייב לשים בסוף 2000 ממה בסוף 1990 וכמה חייב לשים אירוב ואז שם נקרא מקום שבידו והוא ממשיך הלאה עכשיו העירוב חייב להיות בבין השמשות לאחר מכן אם יקרה לו משהו לא כל כך אכפת לי עכשיו הגמרא תדבר מה קורה אם יש לי יום טוב ביום שישי ולאחר מכן שבת אני רוצה שהעירו יהיה לי בשביל יומיים גם יום טוב בבוקר אני רוצה ללכת לשמוע שיעור במרחק 3000 אמה מהבית וגם בשבת בבוקר עכשיו אם אני שם את זה ביום טוב וזה נמצא שם בבין השמשות ולאחר מכן אני לאלא יודע מה קורה עם זה אז בעצם הכל טוב ליום טוב יש לי עירוב אבל לשבת אין לי למה כי אני לא יודע אם זה היה שם בין השמשות או לא ולכן אומרת הגמרא בוא תקשיב מה בן אדם עושה אם הוא הולך לשם בעצמו הכל בסדר למה כי הוא עצמו קנה את שיטתו אבל אם הוא שולח שליח ופה חייבים לומר תזכרו ביום טוב יש בעיה של תחומין ולכן הוא חייב לשים מרובי תחומין אבל אין בעיה של טלטול ולכן מותר לו ביום טוב לקחת איתו את האוכל את מה שהוא קונה איתו שביטה שם בסוף 2000 אמה ואז הוא אומר כך התו רעב בר שבה לרב פפה כתוב בברייתא כיצד הוא עושה אדם שרוצה לקנות אירובי תחומין גם ליום טוב וגם לשבת שלאחריו מוליכו בראשון מה זה בראשון בערב יום טוב כמובן כי זה הרי חייב להיות שם בבין השמשות של כניסת יום טוב אז דבר ראשון הוא הולך בערב יום טוב מוליכו בראשון הוא מחשיך עליו הוא מחכה עד הלילה כדי להיות בטוח שזה נמצא שם בבין השמשות ונטלו הוא לוקח את זה חזרה איתו ובא לו הוא לוקח את זה ומחזיר את זה הביתה ואז בשני בער של שבת זאת אומרת שזה יום טוב הוא מגיע לשם שוב פעם למקום השביתה כן חוץ מזה שהוא הלך בבוקר לשיעור לאן שהוא רצה ללכת מרחק 3000 אמה הוא צריך להגיע עוד פעם עם המאכל ם עעם הדברים שאיתם הוא הולך לשבות להגיע לאותו נקודה הוא מחשיך עליו מחכה שמה עד הלילה לאחר מכן ואכלו הוא יכול לאוכלו הוא לא חייב אבל אין לו איך להחזיר את זה הביתה אני ממליץ לו לאכול את זה כי חבל על זה ואז בא לו חוזר הביתה ולמחרת הוא באמת יכול ללכת שימו לב בעצם אין כאן סיבוך גדול הוא רוצה שיהיה לו עירוב גם ביום טוב גם בשבת הרעיון פה הוא פשוט ביום טוב הוא יכול להביא את זה ולכן אני אומר בבקשה תשיך תראה שזה נמצא בנקודת זמן הקריטית במן השמשות ולאחר מכן תלך עם זה יחד חזרה לביתך בשבת אתה פשוט תישאר שם ותכשיר לאחר מכן אתה יכול לכת חזרה הביתה אבל בלי זה ואז למחורת אתה יכול ללכת שוב פעם את ה-3000 את הכמעט 4000 אמה שבשביל זה שוטת יפה מאוד הוא שואל אותו עכשיו נקודה פשוטה המ נימה כיוון וצ אף אגב זה לא אמט כמן דמט דמי בשביל מה הבן אדם צריך לקחת באופן ממשי את העירוב לאותו מקום ששמה הוא הולך לשבות ביום טוב הרי בוא נאמר אועיל כיוון שהוא יכול לקחת את זה ביום טוב למה כי מותר לטלטל אז נאמר כאילו והוא הביא את זה למה אני לא יכול להשתמש בטענה של אועיל להקל לעצמי על החיים בעוד כל מיני הלכות לפעמים אתה משתמש לדוגמה לגבי הכלכלה לפעמים אתה לא משתמש כאן אתה אומר לי לא שהבן אדם ילך בפועל אני מדגיש שוב כי רשי כותב את זה אנחנו נראה את זה בהמשך אם הבן אדם עצמו הולך הוא לא צריך לטלטל ולסחוב איתו דברים כי עצם זה שהוא נמצא שמה זה שליטתו אבל כשהוא שולח שליח בשביל מה הוא צריך להביא את הדברים מה אתה אומר לי יביא אותם ביום טוב עצמו כדי לקנות לשבת הועיל והוא יכול להביא אותם כי מותר לטלטל שיספיק ולא באמת יצטרך להביא אותם זה שאלת הגמרא מתי כן אומרים מתי לא אומרים ובעזרת השם על זה אנחנו נענה רק מחר עוד נקודה אחת יפה שרשי אומר בעצם יכלתי לשאול את זה מכל דין עירוב בלי לסבח אותך ביום טוב בשבת כל דין עירוב למה צריך להוליך את העירוב מערב שבת לאותו מקום ככה רשי שואל הרי הועיל ואני יכול להביא את זה בערב שבת אין בעיה של טלטול שאני לא אצטרך להביא את זה ובעצם אני קצת חושב שמכאן ואלך ממש הו תורה רצועה אני יכול להגיד הועיל בעוד אלפי דברים הועיל ואני יכול אז כאילו עשיתי את זה אבל כמו שאמרנו בדברים האלה אין משהו ברור הוא חיייבים להצמד לרב למורה אורב ה הנה אתם רואים אפילו הגמרא שואלת את זה ובעזרת השם מחר נענה על כך בכל אופן בואו נסכם מה ראינו היום דברים פשוטים ממש דבר ראשון ראינו את שיטת רבי יהודה רבי יהודה אומר אדם שקונה עירובו ובעצם בוא בוא בוא נגדיר את זה בצורה הכי פשוטה הגמרא קצת שאלה שאלה אבל למסקנה אם זה למעלה מעשרה תפח חייבים ארבעה תפח על ארבעה תפח למטה מכך לא חיייבים כי קלותה כמי שהונח אז אנחנו רואים את סברתו של רבי יהודה שחייבים שיהיה ארבעה תפח על ארבעה תפח מקום עירוב כמו שאמרנו בעצם אתמול נקודה נוספת הדין הזה שרבי אומר ואמרנו שמדובר בחוקן להשלים והדגש שזה לא הופך להיות רשות היחיד כי למטה בעיקרו אין ארבעה תפח על ארבעה תפח מסתדר גם כמו רבי יוסי ורבי יהודה עלף שהוא אומר שנ צק רסקל על גביו הוא נקראה רשות היחיד כי אני מוריד את המחיצות נכון אבל זה במקרה שאני צריך רק לדמיין שאני מוריד מחיצות מה שאיין כן במקרה שלנו שאני צריך גם לדמיין שחוקק להשלים ולייצר את המחיצות אני לא אומר דמיון נוסף על גבי דמיון ואומר שגם מורידים את המחיצות רבי ירמיה מגיע עם הסבר נוסף וחדשני לחלוטין למה ברגע שיש כלכלה על היילן זה משנה את הדין ואומר יש מושג של הועיל הועיל ברגע שזה בתוך כלכלה אני יכול למטות את פי הכלכלה לפחות מערה טפחים ואז לשלוף משם בכל אופן בלי איסור תורה עם איסור דרבנן אבל איסור דרבנן לא תקף בבין השמשות אני יכול לשלוף משם את העירוב לכן עלף שזה למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואז באמת רב פפא אמר את זה ורב בר שב הקשה לו אם כך למה רואים בדיני עירוב כן כמו שפירטנו מדובר ביום טוב ושבת שלאחריה ולכן הוא צריך להסתבך ביום טוב מותר לו להביא את זה לשם ובשבת אסור לו ולכן הוא צריך לראות שזה נמצא שם בבין השמשות בנקודת זמן הכל כך קריטית הזאת ביום טוב הוא יכול להחזיר את זה חזרה הביתה בשבת לא אבל הרעיון מובן שרואים שהוא להביא את זהזה למקום רשי אומר גם מכל עירוב שהוא צריך להביא את זה למקום למה אני לא משתמש בטיון של אועיל ובעזרת השם מחר נראה את התשובה ונמשיך הלאה ונסגור בגדול את הסוגיה בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: