העמוד היומי מסכת עירובין דף לג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לג עמוד א

[מוזיקה] רובן דף לג עמוד א נתחיל בל ב עמוד ב שורה שנייה מלמטה אומר הרב יצחק בעדר רב משרשר אנחנו בעצם מחפשים ביאור על דברי המישנה ראינו במשנה שאם אדם מניח ירוב תחומים על גבי האילן אם זה למלה מעשור פוכים אין עירוב או עירוב למטה מעשור פוכים עירוב או עירוב בתחילה רצינו להאמין שהוא קנה שביטה במחשבה שלו תכנן לקנות שביטה למטה ליד האילן על הארץ שזה רשו ורבים ולכן אם זה הניח את המזון למעלה מעשור פוחים באילן והאילן רחב רבו וגבוה עורו אז ממילא יש לו ד שוס יחיד הוא לא יכול לקחת את המזון למקום שהוא קנה שביטה ולכן המזון לא נחשב שההוא ראוי לו למאכל בבן הש מושס אסור לו לקחת את המזון לאיפ שהוא רוצה לקנות שביטה למטה אז מה עוזר לו שהוא שם שם מזון ולכן אין עירוב העירוב אבל למטה מעשור זה רק איסור דרבון על זה בבן השמש לא גזרו אבל הגמורה דחתה את זה לדברי רובה כיוון שרובה סובר שכל אדם שמניח עירוב וקונה שביטה אז מקום שיטתו הוא ארבע עמות ויש לזה דין של רשות יוכית ואנחנו אומרים שהרשות סוכית הזאת נותנת לזה דין שהיא עולה עד לרקיע ולכן יוצא שגם אם הו קנה שביטה למטה ליד האילן כיוון שיש לזה זה דין של רשו סוכי כמו שרובה אמר הנוס רוב יש לו ארבע אמוס אז ממילא יוצא שרשו וכיד עד לרקיע אז גם אם המזון נמצא למעלה מעשרות פוחים עדיין זה נחשב באותו רשות שהוא קנה את השיטה ולמרות שהוא בעצם בפועל לומד פה ברשו ורבים אבל יש לזה גדר מסוים של רשו שיוחד ולכן לא מובן באיזה מקרה נעמיד שלמעלה סורו אין עירובו ירו אומר יצו בדרב משרשיו באילן הנוטה חוץ לאר במוס אסקין מדובר במקרה שהגזע עומד במקום אחד והענפים שלו נוטים מחוץ לארבע אמות של הגזע ונתכוון לשבות ביקורו הוא תכנן את השביס שלו בגזע ואת המזון הוא הניח על הענפים שהם רחוקים יותר מדי לדמות ואז ממילא מובן ומיושב מה ששאלנו אנחנו אמרנו שבמקום שיטתו יש יש לו ארבע אמות אז אם כן זה עולה עד לרקיע אז המקום שהמזון נמצא נכלל בתוך הארבע אמות האלו וזה גם נחשב לתוך רשו שיוכית שלו כאן המקום של השיטה היה ליד הגזע והמזון נמצא רחוק ד דמות אז זה מחוץ לרשות שיוכית שנתנו לאדם הזה שקנה כאן שביטה אז ממילא יוצא שהמזון נמצא ברשו ורבים כשהוא נמצא למעלה מעורו ואילו הוא נמצא המזון נמצא ברשו יוחד שהוא למעלה מעורו והוא נמצא ורשו ורבים ולכן אין עירוב וירו אומרת הגמורה ומהי למעלה ומהי למטה כשאנחנו אומרים במשנה נסו למעלה נסו למטה מה שמו שמדובר על אותו עץ רק תלוי איפה הוא מקם את המזון שלו לכאורה לפי מה שאנחנו אומרים כעת שהענפים הולכים ומתרחקים מהגזע אז אנחנו לכאורה מדברים על שני חטים צ שונים שונות יש אכ תמצא שהענפים שמתרחקים מחוץ לרבות נמצאים בתוך גובה של עשור פוכים שאז אני אומר שהוא יכול לקחת את המזון לרשות שהוא עומד בה לרשות ורבים ויש אכ תמצה שהענפים נמצאים למעלה מעשור פוכים שאז יש נ שר שוס יוחד והוא לא יוכל לקחת את המזון לשמה אבל לא באותו חתמצ ששייך באותו אילן באותו ענף להעמיד אם זה נמצא למעלה או נמצא למטה אומרת הגמורה דו דר זקיף כן זה כן שייך שזה יהיה באותו אכ תמצא מדובר שהאין הזה כשהוא הולך ונטה ד דמות בסופו הוא גם הולך ועולה ומדף ללמעלה ועל זה אנחנו אומרים שאם הוא הניח את זה ב אחרי הזדקפות למעלה סורו אז נשאר שיוכי והוא לא יכול לקחת את זה למקום שהוא נמצא ואם הוא הניח את זה לפני הזדקפות במקום הנמוך יותר בתוך הורו אז ירו וירו שואלת הגמורה וואי בואי מה סילו דרך אולו אנחנו אומרים שכשזה נמצא למעלה סורו אין לו אפשרות ליטול את ה מזון למקום של השיטה שלו כיוון שהוא קנה שביטה ליד הגזע שזה רשו ורבים והמזון נמצא למעלה מעשור או באילן שזה רשו יוכי למה הרי יש אפשרות אם הוא יעלה על האילן וילך על הענף הזה שנוטה חוץ לד אמות יקח את המזון מהמקום שהוא הונח בו למעלה סורו מרשו היכי ויילך על גבי האילן עד מקום הגזע ואז יגיע לתוך ד אמות שוא ש של השביתה שלו שזה בעצם אמרנו יש לדין של רשו יוכית שעולה עד לרגיע ממילא הוא יכול להעביר את המזון לתוך הרשו יוחד על ידי זה שהוא לוקח את זה על גבי האילן מהמקום שזה מונח ל לכיוון המקום שהוא קנה ה שביטה אז נכון שהיום זה נמצא ברשו היחיד אבל עדיין יכול לקחת את זה לתוך ה רשס היחיד שלו אומרת הגמורה כשרבי מקט פינולו מדובר שהענף הזה ש חוץ לד אמות שמחלק בין המקום שמונח המזון למקום שהוא קנה שביטה הוא בגובה שמאוד נוח לרבים לקטף עליו לסדר את המסעות עליו ולכן מקבל כזה גזע שם של רשוש דין של רשו ורבים כפשוטו כיוון שרבים עוברים שם ומסדרים את המסעות שלהם וזה נוח להם אז זה מקבל דין של רשו ורבים איפה מצאנו הלכה כזאת וכדו לדו מרולה עמוד טישו ברשו ורבים ורבי מקת פינולו וזרק ונח על גביו חיו אם יש עמוד בגובה תשעה טפחים ורבים מקפים עליו בגובה הזה זה מאוד נוח לסדר את המסעות על זה והוא זרק ד עמות ברשו ורבים וזה נח על גבי העמוד אז כיוון שהעמוד הזה יש לו דין של רשו ורבים אז יש לו דין של אדם שעשה קיר ונוחו ברשו ורבים הוא יהיה חייב מדין מ ירדה דמס אבל אם לא היו רבי מקת פינולו אז היינו אומרים שאין פה הנו על גבי רשו ורבים והוא היה פטור אז רואים שהעמוד הזה מקבל דין של רשו סרבים למרות שזה לא באמת הילוך של רבים כיוון שזה נוח לשימוש או רבים אז גם פה הענף הזה הוא נוח לשימוש רבים ולכן גם אם הוא יעלה על הענף וייקח את המזון הוא לא יכול להעביר אותו על גבי הענף עד הדמות של השביתה שלו כיוון ש לעבור ברשו ורבים ולקחת חפץ מרשו יוכית לריסוס יוכית אחרת דרך עליו גםם הוא מעביר את זה יותר מעשור פוכים מעל גבי רש סרבים במוי שית למדנו מהמשכן שאסור ורשי מביא את המקור לכך שכתוב ש מוישי מרשו יוכי לשוס יוכי דרך אביר רשו ורבים אפילו למעלה מעשו חיו כמו שכתוב היו שתיהם בדיו טו אכס המושית חיו שכך הייתה אודס הלוים כך מצינו שהלוים נהגו בעגלות ולכן אין לו אפשרות לאכול את המזון במקום שיטתו ולכן למעלה מעורו בחיטים מצ הזאת אין עירוב אוי העירוב אומרת הגמורה מהי רבי ומהי רבון הזכרנו כאן מחלוקת של רבי ורבנו לגבי בן השמו שויס האם איסורי חזל נאסרו גם על הזמן הזה סופק יום סופק לילה או רק על אוד חשכו הזמן שהוא ודאי שבס על זה באו חזל ועשו הרחקות מדורסה ואמרו תיזהר בזמן הזה זה ודאי איסור דוריסה אז תיזהר אחד אחורה נאסור גם דברים מעבר לזה אז האם הם עשו את זה גם על הזמן שזה ספק או רק על הזמן שהוא ודאי אסור ממה רבי ומה רבון איפה המחלוקת שלהם נאמרה דתני נסון באילון למעלה מעשור פורים אין עירובו עירוב למטה מעשור פוכים עירוב או עירוב ואסור ליטלו אסור לקחת את המזון משם אבל העירוב הוא עירוב בתוך שלו שור אם זה בתוך שלושה לקרקע מותר לתלוי כיוון שזה כאילו מונח על הרצפה נסוי בקלקול ולוי באילון הוא שם את זה בתוך סל ותלה את הסל באילן אפילו למעלה מעשור פוכים רוב עירוב דברי רבי וחומים ממרים כל מקם שוסו ליטלו אין עירוב או עירוב אומרים חומים אין כזה דבר שנאמר עירוב אוי עירוב ואסור לטלו אם הוא לא יכול לקחת את המזון הזה ואסור לו לקחת את המזון אז בכח שהמזון לא ראוי לו לאכילה אז איך אתה אומר שהוא קונה שביטה על ידי המזון שהוא הניח שמה ולכן אומרים חומים אם אסור לטלו אז גם אין עירוב אוירו מבארת הגמורה וחומים אמרים הה על איזה מקרה חומים חוזרים אילי מה הסיפה אם נאמר שם חוזרים עעל הסיפה שאמרנו שאם נסון קלקולו אז אפילו למלה מעש פוך עם עירוב עירוב ועל זה באים חומים ואומרים כיוון שאסור ליטול את זה קלקולו ממילא אין עירוב אויה עירוב אז למקוס רבון דודין אסורין האם חומים סוברים שאסור ליטול מתוך סל ש תלוי על גבי אילן אסור ליטול משום משתמש באילן הרי יש מחלוקת במסכת שבס דף קמד האם כשחום גזרו שלא להשתמש באילן שמ יבוא לתלוש ענפים מהאין האם הם גזרו גם בצדדים של האילן זאת אומרת לא באילן עצמו אלא בדבר שהוא תלוי או מושן על גבי האילן האם גם בזה גזרו שמע יבוא להשתמש באילן או שבצדדים לא גזרו אז לכאורה נוכיח מכאן כשיטת אלו שאומרים ש דין אסורים כפי שנפסק שם להלוך נביא ראיה מכאן שחום אם כך סוברים האם כך נבאר את הברס אלו הריש אלא צריך לומר שחומים חוזרים על הריש שכתוב ברישה שאם זה למעלה סורו אז אמר רבי למטה סורו עירוב עירוב ווסו תלוי ועל זה מבררת הגמור אלון אדומי אידס בערבו מקום פטור כן באו חכמים ואמרו אם אסור לטלו כשזה למטה סורו אז גם אין רובו ירו מה מדובר אידל אזר בו מוקם פטור אם האילן הגזע שלו הוא פחות מארבע פוכים אז הדין הוא שזה יש לו דין של מוקם פטור והדין של מוקם פטור שהוא מתבטל הרשויות שלידו ומותר לקחת ממנו גם לרשות ורבים וגם לרשות שיוחד ואם כן למה שיהיה אסור ליטול את המזון מהאין אם הוא פחות מארבע פוכים הרי הוא מוק ודס בערבו אם האילן כן רחב רבו אז כיסו בקלקול אז מה אנחנו אומרים ש כיוון שהוא רחב רבו אומרים חומים אסור לך ליטול את האילן ליטול מהאין את המזון ממילא לא קנה רובוי גם כשזה פחות מעורו תפוחים ועל זה אנחנו מביאים שאם זה בתוך קלקולו בתוך סל אז על זה אנחנו אומרים שאפילו למעלה סורו ירוב למה אם הגזע הוא רחב הרבו אז גם שהוא שם קלקולו וטלה את הכלכלה את הסל על גבי האילן שהאין יש לו דין של הרשו היחיד כי הוא רחב הרבו והוא גבוה עשרה אז אם כן האילן יש לו דין של הרשו יוחד והסל נמצא ברשו יוחד איך מותר לו ליטול מהסל מרשו וכיד ולהוריד את זה למטה למקום שיטתו ש רשו ורבים למה שם חומים לא חולקים כינ שונה בקלקול מהי אומר נה רש סרבו סיפ רבור וקלקול משלימת רבור אומר רבנה צריך להעמיד שהרי שבאמת כפי שביארנו יש שמה רבור ולכן כתוב שאם זה למטה מעורו אומר רבי אסור ליטול את המזון משם כיוון שאסור לקחת את זה מהאין אבל אבל עירוב ועירוב וחכמים אומרים אסור ליטול אז גם אין עירוב או עירוב אבל מדובר שיש שמר בו והספה של קלקולו מדובר שאין שמה ארבו וקלקול ו משלימת לרבו זאת אומרת הסל הזה הוא משלים את רוחב הרבו כיוון ש ורבי סובר לו כרבי מאיר וסובר לו כרבי יהודה רבי סובר כמו שיטת רבי מאיר שתכף נראה סובלו כרבי מאר דומר חוי להשלים וממילא אני יכול להסתכל על האילן כאילו הוא חקוק כנגד הסל והוא משלים לחלל של ארבעות פוכים ואז ממילא אני מחשיב את העירוב מונח על גבי מקום רבו וסובל קרביד דומה בנן עירוב על גבי מקום הרבו וליקר זאת אומרת רבי סובר הלכה מיוחדת שרבי יהוד חידש שרוב צריך להיות מונח עלג במו קו מרבו ולכן כשאנחנו מביאים קלקולו אנחנו מדברים במקרה שאין שמה הרב פוחים כי אם היה שמה הרבע פוחים הרי שזה היה מקבל דין של רשו יוחד והיה אסור ליטון קלקולו את ה את המזון ור רבונו לא היו מודים לדברי רבי שהעירו הוא עירוב אלא מדובר שאיין שם רבו בפועל והרבו שיש פה מה שאנחנו מביאים שיש פה קלקולו כי הקלקול היא זאתי שמשלימה יחד עם החקיקה של האילן למקום הרבו כדי שיהיה עירוב מונח על גב במקום הרבו ולכן לפי רבון אנחנו לא מצריכים בכלל שיהיה פה חקיקה הם לא סוברים שחוקק לאשלים אבל הם לא צריכים שזה יהיה מונח על ג במקום הרבו ולכן מותר גם ליטול את זה מהאין כי זה פחות מארבו אז אין לזה דין שש יוחד ולפי רבי נכון שצריך שהי מונח הג במקום רבור יש פה מקום ארבור כיוון שחוקק להשלים ו יש פה את הסל יחד עם האילן שזה ביחד מקום של ארבו ממילא מונח מסתכלים על האילן כאילו הוא מונח על גבי רבו ולכן הבנו את את הקלקול זאת אומרת לא הבאנו מקרה של פחות מארבו אלא הבאנו מקרה שהוא פחות מארבו ויש את הסלסלה שהיא זאתי שמשלימה לרבו ולכן אומר רבי שזה מועיל לקנות נות עירוב כי יש דין שהעירו צריך להיות מונח על גם במקום הרבו אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו את הישוב של רבי יצחק בדרב משרשי איך מדובר באילן במשנה שחילקנו בן למעלה מעשור ללמטה מעשור מדובר שהאין נוטה הוא קונה שביטה בגזע האילן והנוף שלו נוטא חוץ לארבע אמות ועל זה אנחנו אומרים שמדובר שרבים מקפים על על הענף שביניהם ולכן אי אפשר גם להעביר את זה כשהוא הולך על גבי הענף כי יש לדן של נשו ורבים ו לכן אנחנו אומרים שאם זה למעלה עסור לשוס יוחד ואי אפשר להעביר את המזון למקום שבירתו ואם זה למטה סורו אז יש לילדים של רשו ורבים ואפשר להעביר את זה למקום שיטתו ולכן רובו ירוב הבנו את המקור של רבי ברבון וברייס ששם מבואר שרבי אומר שאם העירוב נמצא למטה סורו אז אסור עירוב ועירוב ואסור לטלו ואם זה בקל קולו ותלה את זה באילן אז אומר רבי אפילו למעלה מאשור עירוב ועירוב והחומר מכל מקום שאסור לטלו אין עירוב ועירוב אמרנו שלא ייתכן שחומים חוזרים על סל כיוון שבסל זה רק אם נאמר שצדו ין אסורין אז אסור ליטול מהסל כאשר זה מונח בתוך סל האם נאמר שכש להשתמש באילן אסור גם בצדדים אז נוכל להעמיד את זה בסל שחכמים מוסרים בגלל שדו דינו אסורי אבל כל עוד שאנחנו אומרים שזה מחלוקת ולא נרצה להביא מכאן רעיה לשיטת האוסרים אז צריך לומר שחומים חוזרים על הרישא והרשה מדובר שיש שמה רבו זה רחב הרבו ולכן אומרים חומים כיוון שזה רחב הרבו יש נשאר שוס יוחד שזה למעלה סורו ואסור ליטול משמה אז אם אסור ליטול אז גם אין עירוב ועירוב ואילו למטה סורו שרבונו סוברים שאסור ליטול מד רבון מצד להשתמש באילן לכן זה גם לא מועיל לפי רבי כשזה למעלה מעורו אז אסו דורס להעביר מרח לרבים אז ודאי שאין עירוב ועירוב למטה מסור זה רק איסור ש להשתמש באילן עירוב ועירוב אסור מדי רבון ליטול אבל כמו שאמרנו בשמו שוס לא גזרו על היסו דרבו ואילו בספה מדובר במקרה ש הרבו ולכן ולמה למה הבאנו שהוא הניח את זה בתוך סל יכולנו לומר שהוא הניח את זה על גבי אילן שאין בו רבו והזה אנחנו ורמאים שגם למעלה סורו אז עירוב ועירוב כיוון שזה מוקם פטור כיוון שרבי סובר רבי יהודה שצריך להניח עירוב דווקא על מקום הרבו ולכן כאן יש לנו יחד עם החוקן להשלים באילן אם הסל יחד יש לנו פה רוחב של ארבו כדי להכשיר את העירוב שהוא יהיה מונח על גב מוקם הרבו לכן רבי העמיד בסלסלה שאז יש לנו פה מוקם הרבו ונו חנמ זה לא מצד הרשות עצמה אלא זה רק מצד הדין של רבי יודה שצריך שהיה מונח עלמו קום הרבור [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: