העמוד היומי מסכת עירובין דף לג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לג עמוד א

[מוזיקה] דף לג עמוד א מכירים את הזמנים האלה שאתה לא יודע אם יום או לילה אור או חושך טוב או רע הכל משמש בערבוביה הבן אדם עצמו קרוע הוא לא יודע אם הוא מהצד של הטובים או מהצד של חלילה להפך הוא מרגיש לא טוב בעצמו כל הבירור הזה הוא לא מבין מה קרה לו וגם לאחר מכן כשהוא מפקח הוא לא מבין בשביל מה נועדו הזמנים הללו שהוא מרגיש קצת מרוסק הוא מרגיש קצת לא ברור אבל היום נראה דבר נפלא בעמוד שלנו גם בעמודים הקודמים וגם בעמודים הבאים אנחנו רואים דבר מאוד מעניין עירוב חייב להיות באותו מקום שהבן אדם קנה את שביתת איך קוראת לזה הגמרא הוא עירובו במקום אחד ועל זה כל הדיון שראיינו אתמול נראה היום ומחר על זה אנחנו מנהלים סוגיה ומערכות שלמה אבל לא חייב שזה יהיה דווקא באותו מקום שיטתו כל עוד ואתה יכול בשבת להביא את זה למקום שבדת זה גם טוב וכאן נפתח לנו יותר מעניין רבי אומר כל מה שחכמים סרו לדוגמה להביר מכרמלית לרשות אחרת וכדומה כל הגזרות הללו תקפות במהלך השבת בבין השמשות שזה ספק יום ספק לילה כשנכנסת השבת ממש ברגעים האלה בין הזמן שהחמה שוקעת אבל עוד לא שקיעת החמה הזמן הזה של דמדומי חמה שהוא לא יום ולא לילה הוא בין השמשות ועליו חכמים לא גזרו את כל הגזירות ולכן אם במהלך בין השמשות זה הנקודת זמן הקריטית שבה אנחנו ממקדים את המבט שלנו אם מבן השמשות יכלת לקחת את את העירוב למקום שיטתך עלף שזה קרוך ביסורי חכמים שבשבת יהיה לך אסור לעשות את זה בכל אופן זה נחשב שזה במקום אחד זה המדד על זה אני מסתכל וכאן מגיע ומנצנץ לי המוסר שאומר המסר שאומר לנו אין לך אדם שאין לו שעה ואיין דבר בעולם שקורה סתם גם הזמן הזה שהוא כביכול אנחנו לא ברורים בו הוא לא יום ולא לילה הכל מעורבב הכל לא ברור כן דווקא עליו אני מסתכל כי גם לרגעים כאלה יש חשיבות גדולה כשאדם יודע לפעמים שהכל מעורבב לאו מתעורר הוא מסדר לעצמו את ה באמת איפה אני מי אני מי שולט עליי האם אני שולט או אחרים שולטים עליי וגם הזמנים האלה יכולים להביא ברכה מרובה לכן אנחנו מסתכלים גם על בין השמשות גם על זמנים כאלה מעורבבים שהם ספק ואנחנו לא יודעים בדיוק מה כי זה עצמו יכול להוביל אותנו להצלחה גדולה לבירור טוב ולהגיע למקום אמיתי ועכשיו אחרי ההקדמה הזאת שזה יכלתם לשמוע גם תוך כדי עיסוקים נוספים אני מבקש מי שרצה ללמוד את השיעור הזה על הדרך תוך כדי עם עיסוקים ספים זה הזמן לומר תרפה זה לא עכשיו השיעור שלנו היום הוא אמנם לא קשה אבל חייבים להתרכז בו כל שנייה אנחנו משנים הגדרה משנים את המהלך חיייבים להתרכז במהלך השיעור בואו נתרכז רק בשיעור וכדי להבין על מה אנחנו מדברים היום חייבים לחזור קצת על מה שדיברנו אתמול בעצם מה אמרה המשנה בן אדם קונה שביטה ורוצה לשים עירוב כדי ללכת עוד 2000 ממה אם הוא שם את זה באילן למעלה מעשרה טפחים שהבנו שלמעלה מעשרה טפחים זה בעצם רשות היחיד הקפו ארבעה על ארבעה גובה ערה תפוחים זה רשות היחיד ואז אמרה המשנה אין עירובו עירוב והבנו מהסיבה הפשוטה שהוא לא יכול בשבת ואפילו לא בבין השמשות להוריד את עירובו מרשות היחיד לאיפ שהוא שובט אבל אם הוא מניח את העירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב הגמרא לא כל כך הסתדרה עם זה ומהסיבה הפשוטה נזכיר את זה בקצרה כי הרחבנו בזה אתמול רבא אומר בן אדם איפ שהוא שובט זה נהיה רשות היחיד ברגע שזה רשות היחיד רשות היחיד בוקעת ועולה עד לרקיע ואז אין חילוק אם הוא שם את זה למעלה מעשרה או למטה מעשרה לכן הגיעה הגמרא ואמרה פשט מדהים מדובר בן אדם שיש אילן הוא שובט בעיקרו של אילן והעיקרון הזה הרבע אמות ההיקף של הארבע אמות שהוא נמצא באמת הופך להיות רשות היחיד ועולה עד למעלה ושם אין חילוק אם הוא ישים את עירובו למעלה מעשרה טפחים או למטה מעשרה טפחים רק מה כאן מדובר שהיה לאילן הזה איזשהו ענף נוטה ענף שנמשך למע מחוץ לארבע אמות בהיקף האילן ושמה הוא הניח את רובו ואז יש חילוק אם זה למעלה מעשרה תפח או למטה מעשרה תפח ובכך סיימנו אתמול וב נסביר למה יש הבדל כי ברגע שזה חוץ לארבע עמות כמו שאמרנו זה כבר לא נחשב רשות היחיד למטה מעשרה טפחים זה נחשב כרשות הרבים למעלה מעשרה טפחים זה נחשב כרשות היחיד אז אם זה למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב כי הוא לא יכול להוריד את זה בשבת ואפילו לא בבין השמשות כי זה להוציא מרשות היחיד על מלא לרשות הרבים זה אסור אבל אם זה נמצא למטה מעשרה טפחים נכון שזה רשות הרבים ואיפה שהוא נמצא זה רשות היחיד ככה אמרנו כן שהיקפו זה רשות היחיד אבל כאן חייבים הדגשה אדירה שרשי מדגיש מספר פעמים במהלך הסוגיה כל הדין הזה של הרשות היחיד נאמר רק לקולה רק לגבי קולות שאני יכול לצרף ולומר רשות היחיד אז אני קורא לזה רשות היחיד אבל לגבי להכניס מרשות הרבים לאותו מקום שהוא שובט זה מותר זה אין בעיה ולכן הוא יקח את ה עירוב שנמצא על הענף שהענף הזה נמצא למטה מעשרה טפחים יוריד אותו אליו ולפי מה שרשי אומר את זה הוא יוכל לעשות אפילו בשבת כיוון שענף שמתפשט חוץ לארבעה אמות הוא למטה מעשרה טפחים ולכן הוא רשות הרבים יהיה מותר לי לקחת את זה משם ולהביא את זה למקום שביתת כי גם אני שובט ברשות הרבים אמנם אני קורא לזה רשות היחיד אבל זה במרכאות למה כמו שאמרנו זה רק לגבי להקל פה אם תחשיב את זה כרשות היחיד זה דווקא יחמיר עליו אז אני הולך לדין המקורי לאמת שהוא נמצא ברשות הרבים יפה מאוד זה מה שענינו אתמול ועל זה מדובר בזה המשנה מדברת עכשיו לא נוח לגמרא הניסוח שואלת הגמרא ומהי למעלה ומהי למטה באילן אחד שהוא מהרצפה מזדקף עד למעלה אתה יכול להגיד לי תלוי אם הנחת אותו למעלה או למטה באותו אילן אבל ענף שהוא מזדקף הוא מזדקף ושווה אתה יכול להגיד גבוה ונמוך זאת אומרת יש ענפים גבוהים וענפים נמוכים תלוי איפה שמת אותם אבל לא אומרים על כזה דבר למעלה ולמטה ומהי למעלה ומה הי למטה אונה הגמרא דאדר זקיף מדובר כאן באמת על ענף אחד הוא מתפשט למטה מערה טפחים ואז הוא מזדקף חזרה אל על נוסק ללמעלה מגובה ערה טפחים ועל אותו ענף יחיד נאמר תלוי אם שמת אותו למעלה או למטה שמת אותו למעלה כמו שאמרנו זה רשות היחיד ואסור לך לקחת אותו אפילו בבין השמשות ולכן באמת זה לא זה לא יחשב לעירוב ואם שמת אותו למטה יהיה לך מותר לקחת אותו לפי מה שרשי אומר אפילו בשבת לפי מה שמפרשים אחרים הם רוצים להגיד שהענף הזה נחשב ככרמל אז אמנם בשבת יהיה אסור אבל בבין השמשות מותר כמו שראיינו שכל הגזרות של חכמים לא תקפים בבין השמשות ולכן עירובו עירוב שואלת הגמרא רגע בעצם אתה אומר לי כרגע שאם הוא מניח את עירובו למעלה מעשרה טפחים כמובן חוץ לארבע עמות כמו שהסברנו אין עירובו עירוב למה כי לא יכול להיות שיהיה הוא עירובו במקום אחד כי אין לו איך להביא את זה לא בשבת ולא בבין השמשות עכשיו שואלת הגמרא הברקה והיי באמה הייתי לדרך עליו מה הבעיה הרי כמו שאמרנו רשות היחיד איפה שמקום שיטתו הוא שובט בעיקר האילן עולה בוקעת ועולה עד לרקיע יפה מצויין אבל צריך לזכור שרשות הרבים לא בוקעת ועולה עד לרקיע רשות הרבים מסתיימת לאחר עשרה טפחים ומישם ויילך זה נחשב כרמלית עכשיו שים לב יש את הרשות יחיד איפה שההוא שובט יש את את הרשות יחיד במרחק ארבע עמות איפה שנמצא העירוב בעצם כמו שאמרנו זה מתפשט מחוץ לארבע אמות שם נמצא העירוב זה גם רשות היחיד ביניהם יש אוויר האוויר הזה הוא למעלה מעשר טפחים חייב להיות האוויר הזה הוא בעצם כרמלית מה הבעיה בוא ניקח את אותו רשות את אותו עירוב שנמצא ברשות היחיד נעביר אותו דרך האוויר שהוא כרמלית ונביא אותו למעלה לאוויר והאוויר הזה הוא גם אוויר רשות היחיד בעצם כמו שאמרנו כי הרף שהוא שובט זה רשות היחיד עד לרקיע שימו לב להברקה אני מעביר את זה מרשות היחיד לרשות היחיד דרך כרמלית עכשיו בוא בוא נביא איזה חידוד זה לא באמת רשות היחיד איפה שהוא נמצא זה רשות הרבים ולכן מסבירים תוספות והמפרשים הוא לא יוכל להוריד את זה באמת למטה לאיפה שהוא נמצא כיוון שאז הוא יעביר מרשות יחיד לרשות הרבים וזה אסור דאורייתא ולכן גם בבין השמשות זה לא יהיה מותר אבל בוא נמשיך עם הדמיון שחכמים אמרו לכולה איפ שהוא נמצא זה רשות היחיד בוקע ועולה עד לרקיע ואני מביא מהרשות היחיד השנייה שנמצאת שם למעלה מעשרה טפחים אני מושך דרך הכרמלית דרך המקום שמותר לי מדי רבנן אסור אבל בין השמשות מותר לי אני אעביר את אותו עירוב להעביר למעלה מעשרה של איפה שהוא נמצא מדאורייתא אין בעיה כי בתכלס זה למעלה מעשרה של רשות הרבים כי שוב אני מדגיש מדאורייתא זה רשות הרבים וגם בעצם לפי ההמצאה של חכמים שזה רשות היחיד אז היא כן עולה עד לרקיע והוא עירובו במקום אחד אני רוצה לסכם שניה את השאלה תזכרו שאיפה שהוא נמצא זה באמת רשות הרבים חכמים מדמיינים את זה לכל דבר שיכול לעזור לו כרשות היח איפה שהעירו נמצא זה גם רשות היחיד האוויר ביניהם הוא כרמלית להביר מרשות היחיד לרשות הרבים דרך כרמלית אסור ולכן יהיה אסור לו באמת לקחת את זה למקומו אבל אם המקום שהוא נמצא זה באמת רשות הרבים אתה מעביר את העירוב שנמצא ברשות היחיד בעצם למעלה מעשרה טפחים משאיר אותו כל הזמן למעלה מעשרה פחים מה עשית הוצאת מרשות יחיד לכרמלית וזהו והשארת את זה בכרמלית למה כי זה אוויר רשות גם מעל איפה שהוא שובט זה אוויר רשות הרבים גבוה למעלה מע טפחים רק חכמים ממציאים שזה יחשב כרשות היחיד ואז אופס הוא עירובו במקום אחד אומרת הגמרא בעיקרון אתה צודק אם ההבדל עם הפר בין המקום שהוא שובט לבין המקום שנמצא שם רובו היה כרמלית כל המקום שמה היה עץ ענף וכדומה שלא משתמשים בו והוא היה כרמלית אתה צודק זה היה להעביר דרך כרמלית וזה נפלא הבעיה היא שהמקום הזה זאת אומרת אותו חלק ענף שהוא פחות מעשרה טפחים אתם זוכרים הר אנחנו מדברים על אותו ענף שהולך ומזדקן החלק הזה של הענף הוא בגובה תשעה טפחים אנשים משתמשים בו כדי לקטף על גבם מסעות יש להם על הגב מסע הם נעמדים שם כדי לסדר את זה בצורה יותר טובה על הגב בכזה מקרה זה הופך להיות רשות הרבים ולא כרמלית ואז מה ולמעלה מעשרה זה אבי רשות הרבים ואז מה הרי אמרנו שאוי רשות הרבים למעלה מעשרה הוא לא נחשב כרשות הרבים אתה צודק אבל עדיין להביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך אביר רשות הרבים אסור ולמה כי יש איסור שנקרא מושית אנחנו כבר למדנו את זה מסכת שבת הרי העגלות במשכן שלם שמו את הקרשים הם עמדו ברשות הרבים עגלה אחר עגלה אחר עגלה והביאו מרשות היחיד זאת אומרת מעגלה אחת לעגלה שמאחוריה העבירו מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים למעלה מעשרה טפחים ולכן אסור אז כאן מדובר הגמרא מתרצת כאן מדובר שאותו ענף הענף שהוא למעלה למטה מעשרה טפחים אבל הוא בגובה תשעה רבים מקפים עליו לכן הוא עובר להיות רשות הרבים ולא כרמלית במקרה שזה היה כרמלית באמת הרעיון שלך מצוין וגם למעלה מעשרה טפחים באמת עדיין היה כשר כי יכלתי להביא אותו איזשהו סיטואציה דרך האוויר והייתי מדמיין שזה ברשות הרבים והוא עירובו במקום אחד כמו שאמרת נפלא אבל ברגע שאותו ענף נמוך הפך להיות רשות הרבים האוויר שמעליו זה אויר רשות הרבים ואסור להביר מרשות היחיד איף שרובו להביר רשות היחיד איפ שהוא שובט דרך רשות הרבים משום יסו מושיט אונה הגמרא מדובר כשרבים מקפים עליו כדי הולה דמר הול עמוד תשעה ושימו לב מדגיש רשי דווקא תשה כי ברגע שזה נמוך יותר אנשים לא מקטפה עליו אם הוא פחות משלושה הוא נחשב כמו קרקע אבל משלושה עד תשעה לא נוח קטף עליו רה זה כבר רשות היחיד תשעה זה בדיוק האולטימטיבי זה הכי נוח ום קטפ עליו ולכן הוא הופך להיות רשות הרבים ואז כזה עמוד שעומד ברשות הרבים ורבים מקפים עליו וזרק ונח על גביו חייב למה זה נקרא נחה ברשות הרבים בעצם אדם שזרק ארבע עמות ברשות הרבים מתחייב אבל חייב להיות שיהיה הכירה והנחה אם העמוד הזה לא היה נחשב כרשות הרבים והיה נח עליו הבן אדם לא היה חייב מזה שהו לה אומר חייב אתה רואה שבאמת העמוד הזה נחשב כרשות הרבים וכמו שאמרנו מעליו יחשב כאביר רשות הרבים שלה הביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים אסור משום איסור מושית וכמו שהסברנו אז כאן נגמר חלק ראשון של העמוד הייתי אומר החלק המסובך יותר אבל עדיין לא להרפות לאחוז ראש אנחנו כל הזמן מדברים על המח על רבי שיטת רבי שכל מה שעשו חכמים משום שבוט בומין השמשות התירו מביאה הגמרא את המחלוקת הזאת מה היא רבי ומה היא רבנן איפה רבי ואיפה חכמים שחולקים עליו ד תניה שימו לב נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אדם שם את העירוב באילן שהוא למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למה כמו שאמרנו הוא לא יכול לקחת את זה כמובן לא מדובר במקרה רגיל שהוא שובט ממש ליד האילן כי אז שוב כמו שאמרנו יש לו ארבע אמות שהם רשות היחיד וזה עולה עד למעלה ואין חילוק אם הוא שם את העירוב למעלה או למטה אלא מדובר כאן כמו קודם באילן שיש לו ענף שמתפשט חוץ לארבע עמות חלקו למטה עשה תפח חלקו למעלה ואז אם הוא שם למעלה משעה טפחים אין לו דרך את זה אליו ושוב חייבים להגיע למה שאמרנו לפני שנייה שמדובר שענף שלמטה מעשרה טפחים הוא רשות הרבים ורבים מקפים עליו ואז אסור משום איסור מושיט הלאה אין עירובו עירוב זה ברור אם הוא הניח את זה למטה מעשרה פחים זאת אומרת על אותו חלק הענף שמתפשט אבל פחות מערה טפחים זה עירובו כן נחשב כעירבון את זה בתכלס בשבת עצמה למה כי הוא משתמש באילן והרי חכמים גזרו שאסור להשתמש באילן כל ההיתר זה בגלל שבבי השמשות אין גזרות חכמים ואז הוא היה יכול להוריד את זה אבל בשבת עצמה אסור הלאה אם הוא שם את זה בתוך שלושה ממש בתוך שלושה טפחים סמוך לקרקע מותר לטלו מותר לקחת את זה אפילו בשבת כי אין בזה זה נקרא זה נקרא כמו רשות הרבים גמורה וכמו שאמרנו אין בעיה להכניס את זה לתוך מקום שביתת שהיא רשות היחיד כי כמו הסברנו כבר זה רשות היחיד רק לכולה ולא לחומרה הלאה נתנו בכלכלה פה כבר מקרה מעניין הוא שם את זה בתוך סל ולאו באילן את הכלכלה הזו הוא טלה באילן אפילו למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב דברי רבי כבר הגמרא תסביר למה זה דין צדדי ונראה עוד רגע למה ואילו חכמים אומרים חכמים בעצם חולקים וכבר נראה שהם חולקים על כל הבריתה כל מקום שאסור לטלו אין עירובו עירוב אם בשבת עצמה אסור לך לטול לדוגמה כמו שראיינו כאן שאם שמת את זה למטה מעשרה טפחים אז עירובו עירוב אבל אסור לטלו אומרים חכמים אין את החלוקה הזו אם אסור לטלו גם אין עירובו עירוב כאן אנחנו רואים בעצם את המחלוקת של חכמים ובוא הנה הגמרא מסבירה וחכמים אומרים שואלת הגמרא האי על מה זה הולך אי לאמה הסיפה אם תאמר לי שזה הולך על נתנו בכלכלה ולאו באילן שרק על זה הם חולקים למה לימה כסו רבנן צדדין אסורין הרי כאן לא מדובר שהוא הניח את זה על האילן עצמו כאן מדובר שהוא שם את זה בכלכלה בסל ואת הכלכלה הוא טולה על האילן זה לא נקרא באילן זה נקרא צידי האילן ולא יכול להיות שחכמים שחכמים אוסרים להשתמש בצידי האילן רשי מסביר גם למה לא יכול להיות כיוון שיש דיוון ארוך בגמרא במסכת שבת מה הדין של צדדים ואנחנו לא מביאים ראיה מרבנן אם כן כנראה אנחנו לא מביאים ראיה מרבנן שעשו אם כך כנראה שחכמים מתיירים כשיטת רבי אלא חייב להיות הרשע הם חולקים על כל מה שכתוב בעצם בברייתא על המקרה הזה שהוא הניח את זה למטה מעשרה טפחים שרבי אומר זה נחשב עירוב ואסור לטלו הם אומרים לא ברגע שאסור לטלו גם אין עירוב או עירוב עכשיו הגמרא מתמקדת בברייתא האילן אי חדמי בוא תסביר לי האילן הזה שעליו אנחנו מדברים במה מדובר אידל את ב ארבעה מקום פתור הו אם באילן אין בו רוחב אין בו קוטר של ארבעה על ארבעה הוא בכלל לא נחשב כרשות יחיד הוא נחשב כמקום פטור ואז גם אם הנחתי למעלה מעשרה אני ועירוב במקום אחד כי אין לי שום בעיה לקחת את זה בשבת וידית בארבעה אם מדובר שכן יש בו רוחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים כי נתנו בכלכלה מהי או שימו לב הרי בכלכלה אמרנו כך כתוב בברייתא אפילו למעלה מעשרה טפחים רובו עירוב אם יש בו ארבעה טפחים והכלכלה מונחת למעלה מעשרה טפחים למה שיהיה מותר זה ששמתי את זה בכלכלה אמור לשנות את הדין אלא מפרשת הגמרא אמר אבינה רש דית בארבעה הרשע שאני אומר שאם הנחת אתה בלי כלכלה הנחת למעלה מערה טפחים זה נחשב זה לא נחשב עירוב כי אתה לא יכול להוריד את זה פשוט מאוד מדובר שזה לא נמצא בתוך כל מדובר שיש קוטר רוחב של ארבעה על ארבעה גובה עשרה זה רשות היחיד אסור לך להוריד את זה אין עירובו עירוב סיפה הסוף של הברייתא מה שכתוב שם נתנו בכלכלה שאפילו אם זה למעלה מעשרה טפחים מותר מדובר דלט בארבעה אילן שאין בו רוחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים וכבר נראה חייבים רוחב ארבעה טפחים ורק יחד עם הכלכלה משלימת לארבעה האלן הנו שתי טפחים הכלכלה היא שתי טפחים רק ביחד עם שניהם נהיה שם משטח שראוי לארבעה ואז בעצם מגיע רבי שעוד רגע נראה הוא סובר כמו רבי יהודה שמקום לעירוב חייב להיות לפחות ארבעה על ארבעה ואומר רגע פה אין את זה אין כאן ארבעה על ארבעה אמור להיות שהעירו לא נחשב כקיים בכלל אבל כיוון שהוא סובר גם כמו רבי מאיר כמו שאנחנו רואים עכשיו רבי סבע לה כרבי מאיר וסבע לה כרבי יהודה בעצם הוא סובל כמו רבי יהודה ולכן כמו שנראה עוד רגע לא אמור להיות עירובו עירוב כיין אין כאן בכלל מקום ש שראוי לעירוב חיבים מקום ארבעה על ארבעה אבל כיוון שהוא סובר כמו רבי מאיר ורבי מאיר שכבר ראינו בפרק הראשון שסובר חוקק להשלים לגבי פתח הגול שאיין לו בעצם את השיעור המלא שיהיה חייב במזוזה אבל כיוון שבכותל שמקיף אותו יש מקום לדמיין כאילו אני חוקק ומשלים אומר רבי מאיר תדמיין כאילו אתה חוקק חוקק להשלים ולכן ביחד עם הצירוף של שיטת רבי מאיר המקום כאן כן נחשב מקום ארבעה על ארבעה לכן בעצם כל הדין הזה של כלכלה הוא דין מאוד צדדי רבי מגיע לומר לנו תדעו לכם בעצם זה מה שהוא מדגי בדין הזה בבריתה אני סובר כמו רבי יהודה שחיב מקום ארבעה על ארבעה ואם שמת כלכלה שביחד עם הילני מצטרפת אני גם סובר כמו רבי מאיר שחוקק להשלים עכשיו נותר לנו להבין רק דבר אחד מאוד בסיסי שרשי מיד מדגיש אם באמת המשתמש בהיתר של רבי מאיר בדין של רבי מאיר וסובר חוקין להשלים אז בעצם נוצר לנו כאן מקום ארבעה על ארבעה למעלה מעשרה טפחים למה עירובו עירוב איך הוא יכול להוריד את זה למטה ולכן רשי אומר כאן מדובר במקרה מאוד מעניין שהעץ הענף הזה אותו ענף שמתפשט ועולה כל הקוטר שלו הוא סך הכל שלושה טפחים פחות מארבעה ורק שהוא עולה למעלה הוא נהיה פתאום ארבעה ביחד עם הכלכלה אז אומנם מקום לעירוב יש כאן כי הוא מקום ארבעה על ארבעה אבל רשות היחיד הוא לא נקרא רשי מביא אנלוגיה השוה אם אתם זוכרים למדנו על זה גם במסכת שבת היה ספינות מיוחדות שנמצאות בנהר מיישן הספינות הללו היו בעצם הולכות ומשתפות כלפי מטה עד שהם היו נגמרים בשפיץ ובעצם למטה לא היה בהם ארבעה טפחים הם נהיו הרבה הרבה יותר צרות כאלה ספינות ראינו שמה שהם לא נחשבות בתוכם רשות היחיד כי הם מתחילות הלמטה שלהם הקרקעית שלהם מתחילות בפחות מארבעה טפחים וכזה דבר לא נחשב כרשות היחיד אם כן מגייס רשי את הספינות הללו ועל פיהם הוא מסביר גם האילן פה הוא מתחיל בפחות מארבעה טפחים לאחר מכן הוא מתפתח לגודל של או עדיין פחות מארבעה טפחים אבל ביחד עם הכלכלה יש כאן מקום ארבעה טפחים ואמנם זה נחשב כמקום להניח עליו עירוב אבל רשות היחיד זה לא נקרא ולכן שימו לב לאיזה מקרה דחוק בזה רבי מדבר ובזה רבי אומר ארוב עירוב מה שרבי מדגיש לנו למה הוא הביא את הדין המוזר הזה כדי לומר לנו כמו שאמרנו הוא גם סובר כמו רבי יהודה וגם כמו רבי מאיר עכשיו מה שנותר לנו הרגע וס בוא נראה את זה בגמרא סב עלי כ רבי מאיר דמר חוקין להשלים ולכן בעצם אני מחשב את העץ יחד עם הכלכלה וסבר לק רבי יהודה לכן הוא מצריך ארבעה ד אמר בהנ רוב על גבי מקום ארבעה ולקה בעצם שצריך עירוב על מקום ארבעה וברגע שאין זה לא נחשב כמקום כאן יחד עם הכלכלה זה נחשב כ ם ארבע על ארבעה וכפי שהסברנו זה גם לא נחשב רשות היחיד ולכן עירובו עירוב עכשיו אני רוצה לסכם והעמוד הזה הוא קל לסיכום כי אמנם יש בו הרבה פרטים אבל נסכם נראה שהכל ברור אני רוצה לתת הקדמה קצרה דבר ראשון בן אדם שובט באנ שהו כל הרבע עמות סביבו נהים רשות היחיד והעולה עד לרקיע אבל בכל הרעיון הזה אני משתמש רק להקל ולא להחמיר זה דבר ראשון עכשיו ככה הנפ עוד דין שאותו ראינו בסוף אבל הוא גם חשוב רשות היחיד זה דווקא דבר שעולה זה דווקא דבר שמתחיל בארבעה טפחים על ארבעה טפחים והוא מגיע לגובה עשרה אם למטה הוא צר יותר הוא לא נחשב כרשות היחיד יפה בוא נזיז לצד זה עוד הקדמה עוד דבר אוויר רשות הרבים למעלה מערה לא נחשב כאוויר הוא נחשב כמקום פתור אבל הוא נחשב ככרמל אבל ברגע שאתה רוצה ויר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך אוויר רשות הרבים זה נהיה אסור מדין מושיט אחרי שאנחנו יודים את ההקדמות האלה בוא נראה דבר ראשון הגמרא אומרת לא יכול להיות שהמשנה שדיברנו עליה אתמול מדברת על אילן שעומד כאן איפ שאני שובט ושמה יש הבדל אם אני שם למעלה או למטה כי כמו שאמרנו עולה עד לרקיע אלא חייב להיות שמדובר על ענף שמתפשט למטה מחוץ לארבע מחוץ לארבע המות שלי וכמו שהוספנו קודם מדובר שאותו ענף לאחר מכן מזדקף ואז תלוי אם שמתי אותו למטה או למעלה למעלה מעשרה טפחים אני לא יכול להביא אותו ואפילו לא דרך עליו כי הוא מושיט למטה מעשרה טפחים אני יכול להביא אותו כי הוא רשות הרבים או כרמלית כך חלק מהמפרשים רצו לומר אחרי זה הסברנו שרבים מקפים עליו אז ברור שמדובר ברשות רבים כמו שראיינו שאולה אמר ואני יכול להביא אותו אמנם בשבת אני יכול להביא אותו בין השמשות בשבת לא כי זה בעיה ש להשתמש באילן כמו שראיינו לאחר מכן אחיזה נו את המחלוקת של רבי ורבנן כמובן מדובר כאן עדיין באותו אילן שהוא מתפשט אבל עם שינוי אחד קטן שהקוטר של הענף למטה מעשרה טפחים הוא פחות משלושה טפחים יפה וכבר נראה למה זה מעניין אותי מגיע רבי ואומר מגיעה הבריתה ואומרת למעלה מעשרה טפחים לא נחשב למטה ולכן חייב להיות שיש שם ארבעה על ארבעה כי אחרת זה לא יחשב רשות היחיד למטה מעשרה טפחים זה נחשב כעירבון מגיע עם דין של כלכלה חכמים חולקים בעצם חכמים אומרים איפה שאסור לטלו זה גם לא נחשב עירוב לא יכול להיות שהם חולקים על הדין של כלכלה כי הם לא סוברים שצדדים אסורים רשי אומר היינו רואים לזה אזכורים נוספים הוכחות נוספות לא יכול להיות אלא הם חולקים בכללי וזה באמת המחלוקת הידועה המחלוקת שכבר דיברנו עליה בין רבי לרבנן האם בבין השמשות אנחנו מתרי האם אני מסתכל על בין השמשות וכל מה שמותר אז זה משנה לי לעירוב או לא ל נקודה אחרונה רבי כלכלה מה על מה הוא מדבר הוא סובר כמו רבי יהודה שחייבים לעירוב מקום ארבעה על ארבעה והוא סובר כמו רבי מאיר שחוקק להשלים ולכן כאן יחד עם הכלכלה זה החידוש שהוא רוצה לחדש לי שחוקק להשלים יחד עם הכלכלה ודבר אחרון למה זה לא הופך בעצם להיות רשות היחיד זהרי למעלה מעשרה תפוחים כיוון שלמטה זה צר וכמו אותם ספינות של מישן שכשל מטה הם צרות הם לא נחשבות כרשות היחיד ואני רוצה באמת לומר בהתרגשות אני חושב שזכינו להבין את העמוד הזה בצורה טובה ומי שב באמת זכה לכך אני מזמין אותו לריקוד משותף באמת זה ממש משמח אותי ויש מה לשמוח בדבר הזה בתורה הזאת בחלק הזה שקנינו בתורה בהצלחה אדירה לכולם להתראות מחר מחר אנחנו ממשיכים בערך באותו עניין וגם מחרתיים תהיו איתנו בעזרת השם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: