העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף לבי עמוד בחלק העליון של העמוד במשנה ראינו שהעירו תחומין צריכים להיות זמינים לאדם למאכל לאותו שבת ולמה כיוון שבעצם האדם כביכול קונה את הביטה שלו באותו מקום שהוא מניח את האוכל ממילא אנחנו צריכים שזה יהיה באמת ראוי לו למאכל ולכן המשנה כאן תביאי איך תמצא שאדם הניח את המאכל במקום מסוים אבל במחשבה שלו היייתה לקנות שביטה במקום קצת שונה משמה אז אנחנו צריכים שיהיה לו אפשרות בבין השמו שויס בזמן הזה שנקנה העירוב שלו נקנה השיטה שלו שאז יהיה לו אפשרות לאכול לקחת את המאכל למקום השביתה שלו ולאכול אותו כי אחרת אם אין לו אפשרות לקחת את המאכל למקום שהוא חשב לשבות מה עוזר לו שיש את המאכל זה כמו שהמאכל נמצא בביתו זה לא יעזור אנחנו צריכים שהמאכל יהיה במקום שהוא הולך לשבות שמה אומרת המשנה נסוי באילון הוא רצה שהעירו לא יאכל על ידי בעלי חיים הוא מניח את זה שם עוד מערב שבס אז הוא שם את זה במקום גבוה על גבי אילן למעלה מעשור פוכים אין עירוב או עירוב למטה מעשור פוכים עירוב או עירוב הוא קונה את השביתה במחשבה שלו הוא קנה שביטה למטה ליד העץ ועל זה אומרת המשנה שאם הוא הניח את העירוב למעלה מעשור פוכים אז למעלה מעשור פוכים ואנחנו מבינים שהגזע הוא ברוחב של ארבעות פוכים אז ממילא דבר שהוא רחב הרבו וגבוה סורו יש לו דין של רשו יוכית נמצא שהוא שהוא קנה שביטה ברשו ורבים והמאכל נמצא ברשו שיוחד על גבי העץ למעלה סורו הוא לא לקחת את המאכל למקום השיטה שלו ולכן זה לא נחשב שיש לו מאכל במקום הביטה אבל אם זה למטה מעשור פוחים הוא כן יכול לקחת את זה למקום של השיטה שלו וזה כן נחשב לעירו נסון בבור אפילו עמוק 100 עמו עירובו יעירו אומרת הגמור יוסי רב חיה בר אבה ורב אסי ורובה בר נוסו ישבו שלושתם ולמדו ויוסי ורב נחמן גביו ורב נחמן למד לידם ויסו וכומר הם למדו את המשנה וניסו להבין מה מדובר הי אילן דכו כ באיזה רשות נמצאת נמצא האילן אילמ דכו ברשו היוד אם נאמר שהאין נמצא באיזשהו חצר בסוף 2000 אמה מהעיר מלי למעלה מלי למטוס עד לרקיע אין הבדל אם זה נמצא למעלה מעורו או למטה מעורו כיוון שברשות וכיד זה עולה עד לרקיע גם למעלה מעורו פוכים ברשות יוכי יש לזה אוויר לאוויר למעלה יש דין של רשות יוכי אז אם כן עדיין הוא נמצא באותו רשות שהמאכל נמצא הוא יכול להוריד את זה ולאכול את זה ואלו דושו ורבים אלא מה נאמר שהאין נמצא ברשו סורבי אז אם ככה נסק לשבו ואיפה הוא במחשבה שלו היייתה לשבות אסש בוס למעלה אם נאמר שהוא במחשבה שלו התכוון לקנות שביטה באילן למעלה אז עדיין הוא ו במקו מה הבעיה הוא התכוון לשבות למעלה מעשור פוכים דהיינו סוס הו והמאכל נמצא שמה אז עדיין הוא רוב במו מחוד הוא יכול לאכול את המזון במקום שהוא רצה לקנות שביטה אלא דסקש בוס למטה מדובר צריך לומר שהוא רצה לשבו לקנות שביטה למטה דיינו ברשו ורבים ולכן אנחנו מחלקים שאם המאכל נמצא למעלה סורו שזה רשו היחיד ממילא אין ערוב וירוב כיוון שהמאכל נמצא בסוס יוכית והוא קנה שביטה סוס ורבים שואלת הגמור וכו משתמש באילון הרי לכאורה יש פה בעיה אחרת חוץ מהבעיה של להעביר מרשו יוכי רשו אורבים יש בעיה שהוא משתמש באילן ואם כן גם באופן שזה נמצא למטה מעשור פוכים גם כן זה לא יועיל לו לקנות שביטה כיוון שהוא לא יכול לטול את המאכל מהאין ולקחת את זה למקום השוטה שלו למטה על הארץ אומרת הגמרה לום דק ברשו ורבים ונסקה טו באמת כמו שעמדנו שהאין נמצא ברשו ורבים והוא התכוון לשבות למטה על הארץ ורבי ד ד משום שבוס גוז בן השמוש זה הולך כשיטת רבי שסובר שכל השו דרבון שחז אסרו באיסורי שבס הם לא גזרו את זה על הזמן של בן השמו שויס שהוא סופק יום סופק לילה הזמן הזה לא נאסרו כל האיסור חזל רק האיסורים דוריסה ולכן בזמן הזה ש ו קונה שביטה הוא עדיין יכול ליטול את זה מהאין כיוון שלקחת מהאין דבר זה רק איסור דרבון שמה יבוא לתלוש מהאין ולכן האיסור הזה לא קיים בן השמו שויס לכן זה נחשב שהמאכל ראוי לו על ידי שהוא יוריד את זה מהאין כשזה למטה סורו וזה נמצא ברשות של כרמליס וממילא הוא יכול לקחת את זה לרשות שהוא נמצא שמה זה של רשות סורבי רשי כאן אומר שיכולנו לשאול שאלה נוספת חוץ מהבעיה שהוא משתמש באילן יש פה בעיה נוספת שכש למטה סורו זה עדיין לא ורבים יש לזה שם של כרמליס דבר שהוא למטה מסור פוכים ורוחב רבו זה רשו כרמליס ומד רבון אסור להוציא מקרמ רשו ורבים אבל אומר רשי אנמה נקטנו קושיה אחת והתשובה תתיישב את שניהם כיוון שזה גם רק אסור מד רבון ובד רבון זה כשיטת רבי שלא בזו בן השמוש לכן אין את האיסור הזה אומר לו רב נחמן ישע אומר רב נחמן ששמע אותם מבארים את המשנה ישה בירתם נכון את המשנה וכן אומר שמואל גם שמואל כר ביאר אומרו לי טריטו בכו לאי האם אתם יינת במשנה עד כדי כך וגם הגעתם למסקנה הזאת שואלת הגמורה אנו נמי אויקו פת רבו למה אתם מתפלאים שואלת הגמורה למה הם מתפלים כל כך האם גם רב נחמן הגיע למסקנה הזאת במשנה הרי גם הם בעצמם הינו במשנה עד שהם הגיעו לזה אלא אוכי אומרו לי קובדו קתולי גמורה האם כך קבעתם את ביאור המשנה בתור גמורה בתור הסבר שיעבור מדור לדור אומר להו אין כן כך קבענו איתמר נמי וכך גם נאמר בביאור המשנה אומר ר נחמן אומר שמואל איןמ סינן גבור ורב נשב למטה ורבי ד ד משום שבוס גוזב בן השמוש אז כך קבענו בביאור המשנה זה בדיוק כפי המסקנה שאתם הגעתם אומר ובה אומר רובה חידוש גדול לא ישונו אלא באילן העומד חוץ עיבורה של עיר אבל אילן העומד בתוך איבורה של עיר אפילו למעלה מעורו הרי זה אירו דהיינו מדובר שהאין נמצא מחוץ לעיבור של עיר זאת אומרת כל עיר יש לה שטח שאנחנו קוראים שיבים אמו ושירים מחוץ לעיר שעדיין אנחנו נ קוראים לזה חלק מהעיר וכש מתחילים למדוד 2פ אמו זה אחרי העיבור של העיר מדובר שהאין הזה נמצא מחוץ לעיבור של עיר הוא לא נמצא בתוך תחום של עיר בתוך 70 אמה של עיר אבל אם הוא נמצא בתוך תחום של עיר אז גם אם זה נמצא למעלה מעורות פוכים הרי זה עירוב ולמה דמוס כמן דמלי דמיה כיוון שיש דין שאנחנו אומרים כאשר יש עיר מוקפת מחיצות מתייחסים לחלל שבתוך המחיצות כאילו זה כאילו זה מלא בעפר עד סוף המחיצות ואז אם כן יוצא שאם אנחנו אומרים את הדין הזה בתוך מחיצות אומרים את זה גם בעיבור של העיר יוצא שסביב האילן הזה גם כן אנחנו מתייחסים כאילו האוויר מלא עד למעלה מעורו ואז אם כן יוצא שכשהוא רצה לקנות שביטה למטה על הארץ בעצם זה לא ממש למטה על הארץ אלא זה כביכול בגובה עשרות פוכים איפ שאנחנו אומרים שעד לשמה זה מ דמלי כאילו מלא בעפר ורק מעל זה נמצא העירוב רק מעל זה נמצא השביס שלו יוצא שבעצם השביתה שלו היא במקום למעלה מעשת פוכים יחד עם אותו מקום שנמצא שמה ה מזון שלו על גבי האילן ולכן אם זה בתוך איבורה של עיר אז גם כש המזון נמצא למעלה מסור פוכים זה יחשב לעירוב כיוון שהוא עירובו במקום אחד אומר רשי ודאי שלא נתיר לו על סמך אותו הלכה לבוא ולקחת את המזון מהאין שנמצא למעלה מעשת פוכים ולהוריד את זה למטה לרצפה שהוא נמצא בקרקעית העץ זה הכל רק ב בלונדס כאילו אנחנו קוראים לזה כמן דמעלי ידמ כאילו זה מלא וכאילו הוא נמצא בשבטה שלו למעלה סורו אבל ודאי שכשהוא נמצא למטה אז הלמטה זה רשו ורבים וכשאין כשהמזון נמצא למעלה ב פוחים אז המזון נמצא ברשו יוכי ומדינה יהיה אסור להוציא את זה סור דוריס רק רוב מחדש שהדין הזה של קמן דמלי יגרום כאן שהביסה תקנה רובוי ארוב אי אוכי שואלת הגמור אם גם דבר כזה יגרום לך שזה יחשב שהוא עירובו במקום אחד אז אפשר לומר עוד יותר מזה חוץ עיבורה של יר נמי כיוון דומוב הנוס רובו יש לו ארבע מויס אב רשו יוחד ורשו שיוחד אוי לו על ללא רקיע רובה מביא הלוחה לכמון דף לה שם מבואר שאם העירוב התגלגל חוץ לתחום הוא שם את זה בסוף 2000 ממה בא רוח ועוד לפני בן השמוש לפני הזמן שקנה ה שביטה העיפה את זה קצת רחוק יותר אז כעת המזון נמצא מחוץ ל-2000 ממה הוא לא יכול לקנות שביטה יותר מ-2000 אמה אז זה לא מועיל אבל אם אומר רובי אם זה בתוך ארבע אמות מ-2000 אז יש דין שהמזון השיטה של האדם היא קונה ארבע עמות סביבו וממילא עדיין זה נחשב שהוא עירובו במקום אחד עדיין זה נחשב שזה באותו מקום שהוא נמצא כיוון שיש העירוב שלו קונה את הארבע עמות שסביבו אז אם ככה אומרת הגמורה אז גם אם האילן הזה נמצא מחוץ לעיבור של העיר עדיין אנחנו נוכל לומר שהוא קנה שביטה למטה בארץ ליד האילן והרי ארבע אמות שסביב ה שביטה שלו נחשבים למקום של כונו רובוי למקום אחד כאילו המקום הזה מוקף מחיצות ואז גם כן גם כן אנחנו נקרא לזה כמנ דמלי דמי כיוון שזה כאילו מקום שהוא כולו מוקף מחיצות ונהייה מקום אחד ורוס היחיד אוי לו עד ללא רקיע הנוי שרובו יש לו ארבע מויס אביל רשו היחיד וממילא כמו שאפשר לטלטל בתוך רוס היחיד אפשר לטלטל בתוך הרמות ה וסוס חידו לא רקיע ולכן יצא שלמרות שהוא קנה שביטה למטה באילן אבל המזון שנמצא למעלה מהשור או באילן נחשב עדיין לאותו רשות כי רשו יוחד עולה עד לרקיע והדין הזה ש עירוב אקונה דלד אמוז יוצר לו איזשהו מעגל של ארבע עמות שיהיה לו דין של רשות יוכית ואם כן בעצם יהיה קשה על המשנה איזה מקרה המשנה דיברה שאם זה למעלה סורו אז לא קו רובוי לכאורה לפי דברי רובה אפשר להוציא שבכל מקרה שהוא בא לקנות שביטה תחת האילן עדיין זה יחשב שהמזון שנמצא מעליו באילן נחשב לאותו רשות שבו הוא נמצא והוא יחשב לרשות יוכית וגם המזון יחשב שזה נמצא ברשו יוחד יחד איתו וגמורה בהמשך תבאר בכ תמצא אחרת שעם זה אנחנו נעמיד את המשנה אז אם כן ראינו את המשנה שאם הוא הניח את האילן את המזון באילן למעלה מסורת פוכים אין עירוב או עירוב למטה מסורת פוכים עירוב או עירוב ובור אפילו עמוק ממה עירוב אוירו רב חיה ורב אסי ורובה ישבו ובערו את המשנה מדובר שהאין נמצא ברש ורבים והוא קונה שביטה למטה בארץ והאילן עצמו יש לו דין של רש סוכי כי הוא רחב הרבו וכשהוא הניח אותו למעלה סורו אז זה מונח ברשו יוכית ולכן אם זה למעלה מעורו יש פה יסו דורי ש לקחת המזון למקום שלו אז זה לא קונ שייסה אבל אם זה למטה סורו שזה רק יסור דרבון להוציא מכרמלית למקום שהוא קנה שביטה לשו ורבים וגם איסור דרבון של להשתמש באילן אנחנו סוברים כרבי שאיסור דרבון לא נאסרו בבין השמו שויס ולכן בזמן הזה שהשביתה קונה אז לא נאסר עליו לקחת את המזון זה נחשב שהמזון ראוי לו להשתמש באותה שעה ולכן קונה שביטה ו ירו וירו רוב חידש שאם האילן נמצאה בתוך חיבורה של עיר כיוון שאנחנו מתייחסים לכל מה שבתוך המחיצות כמנ דמלי כאילו מלא ויש לדין של רשו יוחד ככה גם מה שנמצא בתוך חיבורה של עיר מחשיבים את זה כמאלי ויש דן ש סוכית ואם כן גם אם מונח למעלה מעשות פורים באילן עדיין זה יחשב ל נמצא ברשות אחת יחד איתו ועירוב אוי העירוב שאלנו אם ככה אז יש דין שרוב חידש שכל אדם שהניח עירוב הוא קונה ארבע עמות סביבו אז אם כן המקום של השביתה שלו גם נחשבת לרשות יוכית ארבע המות שסביבו אם כן יוצא שתמיד כשההוא קונה שביטה למטה ליד האילן אז יש לו דש ש סוכית והיא ולעד לרקיע אמנם זה לא יתיר לו לטלטל לשמה מהאין אבל עדיין זה מספיק בשביל להחשיב את זה הוא וירו במו ק מחות ואם כן הצטרכו ביאור באיזה מקרה המשנה שיהיה חילוק בין למעלה סורו ללמטה סורו האם עירוב או עירוב או לא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: