העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד ב

[מוזיקה] דף לב עמוד ב לפעמים נראה לנו בעולם השקר עם המצג שו שהיצר הרע משתדל להראות לנו שיש מושג כזה של יהודי מרוחק יעודי מנותק יהודי שנמצא במעמקי שאול תחתית אבל האמת היא שזה סך הכל פיקציה שהיצר הרע מפזר איזהשהו מסך עשן שהוא דואג לשדר לנו יש יהודים מרוחקים האמת היא שאין כזה דבר יהודי כל איפה שהוא נמצא גם במעמקי השאול תחתית עדיין בכוחו בהנחה אחת של קדושה ברצון אחד טוב באשתו קקות בזמן טוב בשבת בחג הוא יכול להתהפך מהקצה אל הקצה ולהגיע למקום הכי קרוב ומחובר שיש והדבר הזה הודגש לי ביותר ונוצץ לי נצץ לי בתוך העמוד שלנו לב עמוד ב אומרת המשנה עירוב חייב להיות במקום שאפשר להגיע אליו בשבת אומרת המשנה דבר מדהים אם שמת את העירוב שלך אפילו בבור עמוק 100 אמה עירובו עירוב למה כי ניתן לקחת אותו משם בשבת אפשר להיכנס לתוך הבור ולקחת אותו אמנם נראה בדיוק את ההיבטים ההלכתיים של זה בגמרא אבל הדבר הזה כל כך ריגש אותי כי יהודי כל דבר טוב שאתה עושה גם אם אתה חושב שאתה בבור גם אם אתה חושב שאתה במקום עמוק עדיין החיבור שלך הוא איתן ובכוח השבת כמו שאנחנו רואים במשנה אפשר להגיע אפילו לבור מעמוק אפילו בבור עמוק ממה ולקחת משם את העירוב ולהעלות אותו אל הקדושה זה מסר נפלא בואו נעשה סקירה קצרצרה על מה אנחנו אנחנו הולכים לדבר היום דבר ראשון אנחנו הולכים לסגור פינה לגבי המחלוקת של אתמול כן ראינו אתמול מחלוקת האם סומכים על שליחות לא סומכים ולגבי עסר ולגבי תרומה ולגבי חברים וכל זה נסגור את הפינה הזו לאחר מכן יהיה לנו משנה איפה בדיוק מותר להניח עירוב איפה אסור מה ההגדרות של המקום שבו אתה מניח את העירוב על זה נדבר היום בסיעתא דשמיא עכשיו בואו נתחיל דף לב עמוד ב במיק מפלגה זה מספר שורות מכובד מלמעלה כמו שאמרתי אתמול היה לנו לא היה לנו בריירה הרצף ש למילים סכב אותנו הלאה ואפילו ככה עצרנו באמצע העניין כי לא יכלנו להגיע עד המשנה אז בואו נסכם מה דיברנו אתמול אתמול היה לנו מחלוקת מה קורה עם בן אדם שולח בן אדם אחר שלקט מהפירות שלו הוא אומר לך תלקט תעני מטענת אותו בן אדם יוצא עכשיו מדובר שאני יודע מה המידה ש הולך לקחת נתתי לו כלי אמרתי לו תמלא את הכלי הזה ותלקח תאנים ברגע שאני יודע עכשיו בוא נאמר אני זה שיוצא ללקות ט ענים האם אני צריך לאסר או לא אמרנו כך בעמ הארץ אם המשלח שלי הוא הארץ אני מאסר דמי מספק אני לא יודע אם ם הארץ יסר עליי או לא אבל אם הוא תלמיד חכם הדין שונה מה אומר שהדין שונה היה לנו את רבי שאמר אם הוא תלמיד חכם ברור שהוא יסר עליך ממקום אחר מביתו ולכן אל תאסר היה לנו את רבי שמעון אביו של רבי שאמר מה פתאום ברור שכן תאסר כי תלמיד חכם לא יאסר עליך שלו מן המוקף זה היה זה היה בעצם הדעות שלהם עכשיו מסבירה הגמרא את הסברות במיק המפלגה בוא תסביר לי מה סברת המחלוקת אומרת הגמרא רבי סבר ניכ לחבר כדי להעביד הוא יסור הקלילה ולא לעבד הם הארץ יסור הרבה כמו שאמרנו הרי מדובר שהוא שלח הם הארץ ללקט את התאנים אומר רבי האיסור שלו לתרום מן המוקף הוא דרבנן ואפילו אם הוא דאורייתא הוא סך הכל בעיה של לעבור על השה אז אומר רבי אדם חבר יקח על עצמו את הדבר הזה ויגרום לעצמו לעבור על איסור קל של תרום שלא מן הסמוך אבל שהוא לא יכשיל את המרץ ב באיסור גדול ויותר מכך הוא לא רק יכשיל את עם הארץ אלא גם את עצמו בלפני עבר לא תיתן מכשול ולכן אומר רבי בטוח שהחבר יסר ואילו הבן שמעון גמליאל סבר כ לחבר דארץ רב ואי הוא אפילו איסור הקלילה לא ליעוד נוח לו לאותו חבר לא ללכלך את ידיו לא להכניס את עצמו לכל העסק הזה אמנם יתכן שאותו המרץ שהוא שילח יוכל תבל אבל הוא אומר זה לא עניין שלי זה לא העסק שלי אני לא אמרתי לו באף פעם בשום צורה שאני הולך להסר עליו כנראה הוא יבין לבד שלא סרתי עליו אבל החבר לא יעלה על דעתו לעבור אפילו איסור קליל שלטר שלא מן המוקף בשביל שאותו בעם הארץ לא יכשל אז בכך בעצם סיימנו את הברייתא של אתמול יפה מאוד אנחנו עוברים למשנה אנחנו יודעים שעירו תחומים בן אדם שרוצה לצאת מביתו אני לא אומר את זה כל פעם אבל מדי פעם אני כן אוהב לחדד את זה בן אדם שרוצה ללכת מביתו יותר מ-2000 ממה ביתו או עירו לא משנה כמובן אם הוא בתוך עיר אז כבר אמרנו שכל העיר נחשבת מקום דירתו וסופרים את ה-2000 ממה מחומת העיר או מהבית האחרון שבעיר משם יש לו 2000 ממה הוא רוצה ללכת יותר הוא מגי מגיע לסוף 1900 המה וקונה שם שביטה ראינו שהוא צריך להתכוון יש אומרים צריך אפילו לומר שהוא קונה שביטה עכשיו העירוב חייב להיות במקום שאותו בן אדם יכול לקחת אותו משם בשבת אבל אם לא בוא נראה מה הדין אומרת המשנה נתנו באילן למעלה מערה טפחים יש שם אילן אבל הוא שם את זה על האילן בגובה שלמעלה מערה טפחים אין עירובו עירוב כמו שנראה בגמרא הוא לא יכול לקחת את זה משם כי הוא שובט למטה למטה זה רשות הרבים למעלה מעשרה טפחים ומדובר שיש שם ארבעה על ארבעה טפחים זה הופך להיות רשות היחיד וממילא אותו בן אדם לא יכול להוריד את זה מהאין בשבת כי זה נמצא ברשות היחיד הוא לא יכול להוריד את זה לרשות הרבים ולכן אין עירובו עירוב אבל אם הוא שם אותו למטה מעשרה טפחים שבכ מקרה מותר לו לקחת את העירוב מהאין בשבת ולכלול כמובן נחשב אומרת המשנה נתנו בבור אפילו עמוק מאמה עב עירובו עירוב ולמה כי הבור כולו נחשב רשות היחיד לא משנה לי אם הוא בעומק ער טפחים או בעומק 100 אמה הוא יכול להיכנס לשם לאכול שם את העירוב ולכן המקום הזה נקרא בקום שיטתו נפלא ויכול לערב שמה ועירוב יחשב אומרת הגמרא הקדושה יטיב ישבו רב חיא בר אבא ורבי אסי ורב בר נתן שלושתם ישבו רב חיא בר אבא רב אסי ורב בר נתן ויתיב ואב נחמן גבי ואב נחמן ישב גם כן איתם וית וקאמר ישבו ואמרו כך הם דיברו על משנתנו דיינו בהבנת הדין הראשון הילן דק איך האילן הזה שאמרנו עליו שלמעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למטה מער פחים עירובו עירוב במה מדובר אילי מדכאי ברשות היחיד כל האילן כולו נמצא ברשות היחיד אם כך מה לי למעלה מה לי למטה הרי רשות היחיד עולה עד לרקיע יש דין ראינו אותו כבר במסכת שבת כמדומני דיברנו עליו גם במסכת עירובין שרשות היחיד עולה מלמעלה עד למטה רשות היחיד ברגע שנמצא לי פה מחיצות או כל דבר אחר שהופך אותה לרשות היחיד כולה רשות היחיד עד לגובה עד לגובה הרקיע ושמה אין הבדל אם שמתי למעלה מ1 טפחים או למטה מער טפחים תמיד מותר לקחתו לאכלו ואם כן חייב להיות שבמשנה שלנו שיש חילוק בין למעלה מעשרה למטה מעשרה לא מדובר באילן שעומד ברשות היחיד ואל דקי ברשות הרבים חייב להיות שאילן עומד ברשות הרבים ושם הוא הניח את עירובו ממשיכה לברר הגמרא וד מתכוון לשבות איך בן אדם שהניח את העירוב איפה הוא מתכוון לשבות במהלך השבת איפה הוא מתכוון שתקנה לו שיטתו אילימה ד נתכוון לשבט למעלה אם הוא התכוון לשבט על ענפי האילן למעלה מעשרה טפחים אם ככה הוא וירוב או במקום א דו מה אכפת לי שזה למעלה מעשרה טפחים הוא נמצא באותה רשות יחד עם עירובו והוא יכול לאוכלה בשבת כמו שאמרנו העניין הוא שהוא יוכל לקחת את עירובו ולאוכלוסיות נקרא עירוב אלא חייב להיות שנתכוון לשבות למטה הוא התכוון לשבות למטה מעשרה טפחים ששם זה רשות הרבים ולמעלה מעשר טפחים כמו שאומר רשי מדובר כאן באילן שרכבו ארבעה טפחים ברגע שהוא עולה ומאמר ומזדקן לגובה למעלה מעשרה טפחים הוא הופך להיות רשות היחיד ואז כשהוא מניח את עירובו למעלה הוא יכול לקחתו בשבת למטה לא דווקא בשבת כבר נראה שנקודת הזמן הקריטית שאז אני בודק אם הוא יכול לקחת או לא זה בין השמשות זה הזמן הזה שהוא ספק יום ספק לילה כשנכנסת השבת זה הזמן הקריטי בכל אופן הוא לא יכול לקחת את העירוב בזמן הזה מרשות הרבים מרשות היחיד שבה הוא נמצא לרשות היחיד מרשות היחיד שבה הוא הניח את העירוב לרשות הרבים שבה הוא שובט ולכן העירוב שלו לא עירוב נפלא ביותר אז אנחנו יודעים מה מדובר ואיפה האילן עומד אבל הגמרא לא מרפה שואלת הגמרא ו משתמש באילן במקרה הראשון שמרת שעירו בו עירוב למה כי הוא הניח את זה למטה מהעשרה טפחים למה עירובו עירוב הרי חכמים עשו להשתמש באילן שמה יתלוש ואם אסור לו להשתמש באילן אסור לו לקחת את זה גם אם זה למטה מעשרה טפחים אז למה שיהיה עירובו עירוב עונה הגמרא לעולם דכאי ברשות הרבים כמו שאמרנו ונתכוון לשבות למטה ורבי ד אמר כל דבר שהוא משום שבוט לא גזרו עליו בין השמשות כאן זה שיטת רבי רבי סובר שכל דבר שחכמים גזרו לא גזרו עליו בין השמשות זאת אומרת רחמים גזו על כל מיני עניינים באיסורי שבת אבל קלו ואמרו בבין השמשות אין את האיסור הזה ולכן כמו שאמרנו הנקודת זמן קריטית שבה אני מסתכל לגבי עירוב האם הוא יכול לקחת אותו או לא האם הוא יכול להיות באותה רשות יחד עם עירובו זה בין השמשות ובין השמשות מותר לקחת את זה אם זה למטה מעשרה טפחים כי אומנם אתה משתמש באילן אבל אין בעיה להשתמש באילן יותר מזה רשי אומר שייתכן שהאין הזה למטה מעשרה טפחים הוא נחשב הוא נחשב ככרמל כיוון שיש לו רוחב ארבעה תפח אבל גם זה לה יר מכרמלית לרשות הרבים למקום שיטתו גם כן אין בעיה כיוון שהתירו איסורי שבות בערב שבת בין השמשות ואת כל הדיון הזה שומע רב נחמן שאומרים את זה שלושת האמוראים האלה למולו אמר לו רב נחמן ישר נכון וישר כוחכם וכן אמר שמואל ככה הוא פירש את המשנה אמו פטרית בקולה אתם כל כך בעצם אתה רב נחמן שמגיע ומחמיא לנו כביכול גם אתה כל כך התעמקת במשנה והגעת למסקנה הזו שואלת הגמרא מה הם התכוונו כל כך התעמקת הנו נמי אחיי קפטריה גם הם הגיעו למסקנה הזו זאת אומרת מה הם מתכוונים לשאול אותותו האם הגעת גם כן גם אתם הגעתם גם הוא אלה אומרת הגמרא אחי אמרי לי כביתו לי בגמרא האם קבעתם זה הפירוש הנכון זאת אומרת הצמדתם את זה זה לא הגמרא שלנו כן הגמרא בזמנם המשניות היו הרי כתובים על פה וכל זה ועד שכתבו אותם ועל המשניות היה את כל ההסבר זה היה נקרא גמרא הסבר שעבר מדור לדור מרב לתלמיד לכן הם שאלו את רב את רב נחמן האם כך קבעתם את זה והשתלשלות התורה ההסבר הזה יעבור מוצמד למשנה ככה בתור פירוש בתור תיט שאומרים ביידיש הפירוש של המשנה אמר להו אם כן ככה קבענו את זה התמר נם ימב נחמן אמר שמואל בלי כל הדיון אלא מיד את המסקנה אחה במשנה שלנו מדובר באילן העומד ברשות הרבים מסכין גבוה ערה ורחב ארבעה ולכן למעלה מעשרה טפחים הוא רשות היחיד ולכן אם נתכוון לשבות למטה ומדובר שנתכוון לשבות למטה ולכן מותר ורבי ד אמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות ולכן אם הוא התכוון לשבות למטה ועירוב למעלה מעשרה טפחים זה ברור שאין עירובו עירוב כי הוא לא יכול לקחת את זה ורק אם הוא התכוון לשבות ורק אם הוא שם את עירובו למטה מעשרה טפחים כיוון שהוא יכול לקחת את זה מתי בנקודת זמן הקריטית של בין השמשות כי משום שבות לא גזרו ולכן עירובו עירוב אמר רבא לא שנו מגיע רבא ואומר על המשנה שלנו לא שנו כל מה שאמרנו על האילן שיש הבדל בין למעלה מאשה טפחים ללמטה זה דווקא אלא ילנה עומד חוץ לאבורה של עיר אבל אילנה עומד בתוך עיבורה של עיר אפילו למעלה מעשרה טווחים הרי זה עירוב לפני שאני נכנס לזה אני רוצה שנייה לחדד משהו אתם זוכרים שלגבי רשות היחיד אמרנו שאין כל הבדל אם זה מונח למעלה מ-1 טפחים או למטה ולמה כי רשות היחיד עולה עד לרקיע כאן מגיע רבא עם חידוש ואומר גם עיר ולא רק עיר אלא גם תחום עיבורה כן כבר דיברנו על הרעיון של עיבורה של עיר שזה השב ממה ושירים שסביב העיר שגם אותה אני מסנף אני מכניס גם כן לעיר הוא אומר גם עיר נחשבת כמנ ד מליה זאת אומרת כאילו במחיצות שלה לאים פה רשי אומר ולכן כל גובה כולל כל האילנות שבה כולל כל המגדלים לא משנה אם למעלה מעשרה או למטה מעשרה הם גם כן אותו דין לכן אין שום חילוק בין למעלה מעשרה למטה מעשרה עכשיו בוא נסביר שנייה מי שם עירוב באילן שצמוד לעיר אף אחד הרי צמוד לעיר אני לא צריך כלום אומר רשי כאן מדובר שאני גר בעיר מרוחקת יותר רק בתוך התחום שלי יש בוא נאמר כשאני יוצא מהעיר אחרי 1900 המה יש עיר אוקיי העיר הזאת היא לא הופכת אותי ל משם עוד 2000 אמה אם לא קניתי שם שביטה עכשיו אני לא קניתי שביטה בעיר בוא נאמר סליחה נתתי דוגמה קצת לא טובה לא 1900 אלא אחרי 1500 המה יש עיר העיר היא גו היא בורך ברוחב של 250 אמה לאחר 250 אמה העיר מסתיימת ומשמה אחרי 70 אמה או בתוך 70 אמה ושירים של העיר יש אילן שם שמתי את עירובי כדי שמשם אני אוכל ללכת עוד את המרחק של 2000 אמה מאותו מקום אז שמתי את זה באילן סמוך לעיר לא לעיר שלי שבה אני גר אבל הוא סמוך לעיר אומר רבה בכזה מקרה אין כ אין כל הבדל בין למעלה למטה מעשרה ועכשיו אחרי שהבנו את זה בוא נראה את זה עוד פעם בגמרא אמר אבל לא שנו החילוק בין למעלה מעשרה ללמטה מעשרה אלא באילנה עומד חוץ לאבורה של עיר זאת אומרת שהוא באמצע שום מקום הוא לא מסונף הוא לא מחובר לאיזה עיר אבל אילנה עומד בתוך עיבורה של עיר אפילו למעלה מערה הרי זה עירוב למה דמטה כמן דמל דמי כמו שאמרנו ברגע שזה מוקף מחיצות אני מחשב כאילו זה מלא כאילו כל הנפח כל החלל שלה מלא כמו רשות היחיד זה לא משנה לי בכלל אם זה למעלה מער למטה מערה שואלת הגמרא הי אחי אם כך שבאמת אתה מתייחס לשטח הזה כמנ דמלי הדמי אז חוץ לאבורה של איר נמי גם אם העץ הזה באמת באמצע שום מקום מרוחק מכל מקום ישוב עדיין אני אוכל לומר את הסברה הזו ומדוע כיוון דאמר רבא הנותן עירובו יש לו ארבע עמות רבא אומר שאדם שמניח את עירובו הוא הופך במקום לקמין בעלות של ארבע עמות סביבו כל הארבע אמות שלו וזה הופך להיות כמו רשות היחיד ואם זה הופך להיות כמו רשות היחיד אז אמור להיות כמו דין של רשות היחיד וכמו שאמרנו לגבי עיר שזה כמן דמעלי דמי ואין חילוק בין עשרה ללמעלה מעשרה אותו דבר אמור להיות לגבי כל מקום שאני קונה שביטה כיוון שיש לי את הארבע אמות שגם כן הופכים להיות כמו רשות היחיד רשי מספר לנו איפה רבא אומר את הסברה שלו הוא אומר מה קורה אדם שהניח ממש אדם הלך על הקסקס על הקצה הניח ממש בסוף 1990 וכמה עמות שמה הוא הניח את עירובו והעירו הזה במהלך השבת התגלגל ברגע שזה יצא מחוץ ל-2000 אמה אותו בן אדם פס את השביתה שלו כי הוא מרוחק יותר מ2000 אמה מעירוב אבל אומר רבה שימו לב אם זה עדיין בתוך ארבע אמות זאת אומרת בוא נאמר הוא עשה ממש הלך על הקצה 1999 ממש שמה הוא שם את העירוב וזה התגלגל אומר רבא עד 2003 אמות זה בסדר כי ברגע שהוא קנה שביטה הוא קנה ארבע אמות וברגע שהוא קנה ארבע אמות העירוב עדיין נמצא בתוך השטח שלו ולכן העירוב פעיל וקיים ויש לו עוד 2000 אמה משמה וילך ואם כך אתה רואה שרב אומר שאדם קונה שביטה יש יש לו את התחום שסביבו את ה400 שסביבו זה הופך להיות כמו רשות היחיד ברגע שזה כמו רשות היחיד לא אמור לשחק לי האם זה למעלה מע או למטה מעשרה ולכן שואלת הגמרא הי אחי חוץ לאבורה של נמי הרי כיוון דאמר רבה הנותן אובו יש לו ארמות והסברנו איפה הוא אמר אב לרשות היחיד ורשות היחיד הולה עד לרקיע ולכן באמת מכוח זה מבטלת הגמרא את דבריה ואומרת נכון מה שדיברנו במשנה על האילן לא כל כך מסתדר כי באמת כמו שאומר רבה כל השביתה שלו כל אזור שיטתו הופך להיות רשות היחיד ולא אמור להיות חילוק אלא באמת המב יצחק בדב משרשיא אח ואני כבר מזהיר אנחנו לא נוכל לסיים עד הסוף אנחנו נאלץ לגדוע את זה באמצע אבל בוא נתחיל את התירוץ אחה באילן הנטה חוץ לארבע אמות אסקינה מדובר באילן שהענף שלו מתפשט חוץ לארבע אמות זאת אומרת יש את עיקר האילן שמה הבן אדם קנה שביטה ובאמת יש לו את הארבע עמות שבהם לא משנה לי אם זה למעלה מעשרה או למטה מעשרה כמו שאמר רבה הבעיה היא שאחד הענפים מתפשט חוץ לארב עמות ואחרי אמות שמה אותו יהודי מוכשר שם את העירוב שלו ונתכוון לשבות בעיקרו היהודי שלנו שם את העירוב מחוץ לארבע אמות כאן כבר יש חילוק אם זה למעלה מעשרה או למטה מערה ולמה פשוט כי כל הדין של רבה נאמר רק על ארבע עמות ברגע שאתה שמת את זה חוץ לארבע עמות ברור שיש חילוק אם זה למעלה מעשרה טפחים אסור לך להוציא את זה בשבת וזה הוא עירובו לא נמצאים במקום אחד אבל מדגיש רשי אם באמת מדובר כאן אם הוא שם את זה למטה מערה טפחים אז הוא יכול להוריד את זה בשבת אמנם זה בעל לטלטל אבל הוא יכול בדרבנן כמו שאמרנו שאיסור שבות הותרו בבין השמשות אז בבין השמשות אותו יהודי יכול להוריד את זה להוריד את זה מהענף כמו שאמרנו שאין איסור להשתמש באילן וגם להוליך את זה פחות פחות מארבע עמות עד שהוא יגיע לאותו מקום ש שביתת אה תגיד לי יש בעיה שלטל ברשות הרבים זה דרבנן ומה כמו שאמרנו שאיסור שבו דרבנן לא גזו בבין השמשות עדיין לא סיימנו את התירוץ אבל את זה בעזרת השם נראה מחר וכרגע נסתפק בזה בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו את השוות של רבי ורבן שמעון בן גמליאל רבי אומר החבר יעבור איסור קליל כדי להציל את העם הארץ מאיסור גדול יותר ואילו רבן שמן גמליאל אומר החבר לא יגע בשום איסור ופחות מעניין אותו זה שמה הארץ יעבור איסור גדול במשנה ראינו נתנו באילן וכבר נפרק את זה לגורמים בעיקרון מה ראינו במשנה באילן למעלה מעשרה זה לא נחשב עירוב למטה מעשרה נחשב עירוב בוא אפילו עמוק מהאמה נחשב עירוב אילן לא יכול שומת ברשות היחיד כי אין חילוק בין למעלה מעשרה למטה מעשרה אלא הסבר הוא חייב להיות שזה ברשות הרבים ואם הוא התכוון לשבות למעלה שוב אין בעיה חייב להיות שהוא התכוון לשבות למעטה ואז הוא לא יכול להוריד את זה אז שאלנו משתמש באילן ואז ענתה הגמרא מדובר באמת שהוא ברשות הרבים וקנה את עירובו למטה ואתה שואל משתמש באילן זה כשיטת רבי שאיין בעיה של שבוט בבין השמשות וכמו שאמרנו שהרגע הקריטי הנקודת זמן הקריטית היא בבין השמשות רב נחמן אמר ישר והרעיון וההתלהבות זה שקבעו את זה בגמרא רבא מגיע ואומר אילן שעומד בתוך איבורה של עיר הוא שנף לעיר ואז אין חילוק בין למעלה מערה למטה מערה שאלה הגמרא אם כך גם רבא שאומר שיש לו ארבע עמות כן כמו שאמרנו לגבי ש מתגלגל ו עירובו יש אות גם כן זה הופך לכמן רשות היחיד ואין חילוק בין למעלה מעשרה למטה מעשרה אלא באמת אמרנו אתה צודק מדובר פה באילן שיוצא מחוץ לרמות ולכן שמה כבר כן משחק למעלה מערה או למטה מערה ומחר נמשיך את התירוץ לסיעתא דשמיא ועד אז נשאר במתח מתח של תורה בהצלחה אדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: