העמוד היומי מסכת עירובין דף לא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לא עמוד ב

[מוזיקה] דף ל עמוד ב שמתי לב שהרבה שיעורים אני נוהג לפתוח ישנם אנשים שלפעמים כך וכך ותוך כדי דיבור אני קולט שאותם אנשים זה בעצם אנחנו נכון אין מה לעשות אבל ישנם אנשים שלפעמים הקדוש ברוך הוא נמצא אצלהם לא נעים לומר כברירת מחדל אם הם רוצים להשיג איזה פרויקט איזשהו מסרה נחשקת יש להם רעיונות כרימון איך הם ישיגו את זה איך הם באמת יוכיחו לבוס למעביד להוא לכל אחד אחר שהם הכי מוצלחים שהם הכי מתאימים אה ואם זה לא יעזור אם הם לא יצליחו אם זה לא יעזור הם מיד מכווצים עיניים ומגייסים לעזרתם אומרים אין שום בעיה נגייס יש לי איזה בן דוד שהוא חבר של הבוס הוא קרוב משפחה שלו הוא ידבר איתו הוא ישפיע עליו והכל יהיה בסדר ואם לא אז הם כבר מגייסים את נשק יום הדין אם לא יש לי איזשהו בן דוד שהוא עוזר של חבר כנסת והוא כבר ישפיע והוא כבר יסדר והכל ילך על צד טוב ביותר ואם לא ואם לא אז הם כבר פורסים כפיים ואומרים ואם לא השם יעזור אוי ואבוי איך נראים אנשים כאלה עם כאלה אמונה שהקדוש ברוך הוא מגיע אצלהם ברשימה אחרי כל כך הרבה אנשים אחרים לא לאן האמונה הזו כבר יכולה להביא לשום מקום האמונה האמיתית כשהקדושים כשאתה מרים ישר אליו עיניים ויודע שהוא מוביל אותך שהוא מנחה אותך שהוא מנהיג אותך בלי עוד אזרים בלי עוד גופים בלי עוד עזרה חיצונית בשום מקום אחר זו האמונה האמיתית את הדבר הזה אנחנו נראה בעזרת השם בעמוד שלנו גם כן יש מושג שעירו אם אני שולח שליח לשים את עירובי בסוף 1900 המה כדי שיהיה לי עירוב תחומין אז ברגע שסמכתי על בן אדם הוא יעשה את שליחותו אבל אם אני אומר לאותו בן אדם שיגיד לבן אדם אחר שהוא יעשה את זה זאת אומרת ערבתי כאן אדם נוסף לא שמחתי עליו במעט האחוזים כאן זה כבר נפתח לדיון אנחנו נראה ייתכן באמת שבסופו של דבר זה עירוב אבל זה כבר דיון אותו דבר אדם שסומך על הקדוש ברוך הוא אבל הוא נמצא אצלו עם אנשי קשר נוספים בראש אפר לפיו באמת עם האמונה הזו אי אפשר להגיע לשום מקום אבל אדם שסמוך ובטוח בקדוש ברוך הוא שהוא באמת יחיד הוא עשה עושה ויעשה הוא זה שמנהיג אותו הוא זה שמוביל אותו הוא ואין בלתו עם האמונה הזו אפשר לכבוש את כל העולם אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ל עמוד ב כמה שעוות מלמעלה ובמעשה ראשון סקירה קצרה על מה העמוד שלנו נדבר אנחנו בעזרת השם נרחיב בכל מה שראינו אתמול במשנה במה מותר להרב ובמה אסור דיברנו בעיקר על העניין הזה של תרומות מעשרות מי תבל מעשר שני הקדש היום אנחנו נדבר על זה ונסביר למה זה חידוש זאת אומרת במקום שמותר למה באמת מותר מקום שאסור למה אסור למה שהייתי חושב שכן יהיה מותר ולהפך לאחר מכן נעבור למשנה נוספת שבמשנה הזו אנחנו נראה שמותר לשלוח מישהו אחרי שיניח העירוב נראה מי כן אפשר לשלוח מ מי אי אפשר לשלוח זה בעזרת השם יהיה הסוגייה שלנו היום ועוד דבר קטן אנחנו נדבר היום על כל התרומות ומעשרות כמובן נסביר אותם אבל קצת ברמת הקודים מי שרוצה ב מפורט בברור מבואר למי נותנים מה נותנים מתי נותנים מוזמן אתמול עשינו עעל זה באמת הערכנו ובערו ופירט אל תדאגו היום לא חלילה נצא לא ברורים אלא פשוט נדבר על זה יותר כמו כאלו שכבר יודעים על מה מדברים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים ראינו שמותר להרב במעשה ראשון שניטלה תרומתו מעשה ראשון נמצא אצל הלוי ניטלה תרומתו הוא נתן כבר לכהן בעצם שואלת הגמרא פשיטה ברגע שעשו את כל מה שצריך לעשות בפירות הללו גם מעשה ראשון וגם מהמעשה ראשון הזה ניטל ומת מעשר למה שלא יכלו לערב בהם יאכלו ענבים וישבעו זה פירות מצויינים אומרת הגמרא לא צריך אתה צודק במקרה שבאמת הכל קלאסי ופשוט שהפרישו מזה מעשר ולאחר מכן תרומת מעשר לא צריך שום חידוש שמותר לערב בהם כאן יש משהו מיוחד אמנם תרומת מעשר ניתנה ניתן ממנו אבל משהו אחר לא לא צריך ה שיקדימו בשיבולים יש דין שכל העניין של מעשר תרומות הפרשות תרומות ומעשרות זה דווקא שנגמרה מלאכתו של אותו גידול זאת אומרת רק לאחר שעשיתי את כל מה שצריך בשדה ועמדתי כבר את את הפירות הללו בגורן זאת אומרת מרחתי אותו החלקתי אותו עשיתי ממנו הערימה באמצע השדה רק אז מחוייבים עכשיו מה קורה עם בן אדם בעצם הלך לפני השלב הזה והפריש עכשיו אנחנו מדברים על כזה בן אדם הוא מוכשר גדול הוא גם הביא ללוי לפני הכהן זאת אומרת הוא הביא מעשר לפני תרומה גדולה לפני התרומה הראשונית שאותה נותנים לכהן וגם הוא עשה את זה בשלב שזה עדיין כלל לא חייב הוא עשה את זה בשלב שזה עדיין שיבולים לפני שזה תמרח בקרי אומרת הגמרא לא צריכה שיקדימו בשיבולים הוא נתן מעשה לליוי זה עדיין היה שיבולי לפני זמן חיובו והלוי עשה מה שמול עליו ניטלה ממנו תרומת מעשר אבל שימו לב לא ניטלה ממנו תרומה גדולה מהפירות הללו לא התבצע ה שלב של תרומה גדולה שזה התרומה הראשונית שנותנים לכהן בעצם תמיד איך זה עובד קודם תרומה על הכהן אחרי זה מהפירות שכבר נתנו מהם תרומה לכהן אני נותן מעשר ללוי והלוי נותן מזה שוב תרומת מעשר לכהן פה פספסנו שלב מאוד קריטי פספסנו על התרומה דילגנו על השלב הראשוני של תרומה לכהן ומיד הגענו ללוי הלוי עשה מה שמותר עליו אבל בעצם יש כאן פירות שלא הופרש מהם תרומה גדולה והדין הוא שבאמת פטור להפריש ממנו זה החידוש וכדי רבי אבאו אמר יש לקיש דמר דמר רבי אבאו אמר יש לקיש מעשה ראשון שהקדימו בשיבולים שהוא לקח אותו עוד בשלב השיבולים פטור מתרומה גדולה שנאמר והרמות ממנו כתוב על מעשר ראשון על מעשר שנמצא אצל הלוי תרימו ממנו תרומת השם מעשר מן המעשר תביאו תרומת מעשר בעצם מה שלוי מצווה לתת לכהן מדייקת הגמרא ואומרת מעשר מן המעשר אמרתי ולא טרומה גדולה תרומת מעשר מן המעשר זאת אומרת לאחר שהמעשה ביד הלוי הוא צריך להפריש ממנו דבר אחד מה השלב הבא שזה תרומת מעשר אבל את התרומה הגדולה שפוספסה שדילג עליה את זה הוא לא צריך להפריש זה החידוש שמגיעה הגמרא לומר אתה יודע מה זה אומר מעשה ראשון שנטלה תרומתו שאמנם נתנו תרומת מעשרה אבל תרומה גדולה לא היייתה כאן והחידוש כמו שאומר אבבאו בשם רש לקיש שהוא לומד מהפסוק שלא צריך לתת לא צריך להפריש את זה זה החידוש שואלת הגמרא אמר לרב רב פפה להבאה הי אחי אפילו הקדימו בקרי נמי שואל רב פפה מה יהיה הדין אם הבן אדם לא עשה שני טעויות אלא רק טעות אחת זאת אומרת הוא לא גם נתן קודם ללוי וגם הפריש את זה בשעה שעדיין לא צריך להפריש שזה עדיין בשיבולים בוא נאמר שכבר עשית מזה קרי מרכת את זה בקרי ואז הלך אותו מוכשר ונתן קודם ללוי האם גם אז בכזה מצב הלוי לא הצטרך לתת גם את התרומה הראשונית הבסיסית של הכהן שבעצם דילגו עליה אמר לי אומר לו ממש לא עליך אמר קראל השאלה שלך על כך נאמר בפסוק מכל מעשרות תרימו את כל תאומת השם זאת אומרת רואים שגם ממעשר צריך להרים את כל תאומת השם את כל מה שחסר את כל מה שפספסת לכן אומר הפאפא להבאה מה שאתה שואל דע לך התשובה היא כן הלוי יצטרך להפריש חוץ מהתמת מעשי הרגילה הקלאסית הוא יצטרך להפריש גם את התרומה הגדולה שפוספסה שדילג שאותה לא הפרישו אז בעצם שימו לב יש לנו כאן שתי מקרים פעם אחת הקדימו בקרי פעם אחת הקדימו בשיבולים בשניהם הוא הקדים את הלוי פעם אחת אתה לומד מפסוק בעצם פסוק שלא כתוב במדויק על זה אבל אתה לאומד שכתוב תרומת מעשר ולא תרומה גדולה ופעם אחת אתה אומר מכל מעשרות גם רומה גם תרומה גדולה שואלת הגמרא ומה ראית בעצם יש לך פסוק לומר שחייבים פסוק לומר שפטורים למה את זה אתה דורש על המקרה הזה של הקדימו בקרי ואת זה על הקדימו בשיבולים עונה הגמרא פשוט מאוד הי דגן והי לא דגן פשוט מאוד הרי במקרה של הקדימו בשיבולים עדין לא היה כאן שום חיוב ויש לנו הרי פסוק יש לנו שני פסוקים בוא בוא נחדד פסוק אחד אנחנו לומדים ממנו שצריך לתת מה גדולה מכזה מקרה מכזית יה שדילגתי עליה ופסוק אחד אומר שלא אומרת הגמרא יותר הגיוני להעמיד את הפסוק שפותר בלא דגן כשעדיין לא עשיתי מזה דגון זאת אומרת מרוח עדיין לא נתחייב כשזה עדיין לא נתחייב דילגת אז אני אומר תשמע עבר זמנו זהו אתה כבר לא מחוייב אבל לאחר שזה כבר נתחייב לאחר שמרחת קוראת לזה הגמרא אדגן זה כבר נהיה דגון זה כבר נהיה קרי כבר היה כאן מרוח אז גם אם דילגת ונתת קודם ללוי הוא יאלץ להשלים כיוון שזה כבר מתחייב זה כבר היה במקום במצב של חיוב תרומה גדולה תרומה הבסיסית הראשונית לכהן ולכן אני אחייב אותו בכזה מקרה הדבר הבא שראיינו במשנה זה מעשר שני ואקד שנפדו וממש בקצרה בחלק מהשנים אני מפריש מהיבול מעשר שני כמו שהרכבנו אתמול הפירות הללו הם קדושים צריך לעלות לירושלים ולאכול אותם בקדושה ובטהרה יש לי מידה הרבה פירות קשה לי לסחוב אני חושב שהם ירקבו וכדומה אני מחלל אותם על כסף הכסף נהיה קדוש והפירות נהים חולין את הכסף אני אעלה לירוש שליים ויקנה בהם ויקנה בזה אוכל כמו שהרכבנו בעצם הפירות נהיים חולין לחלוטין אותו דבר הקדש אדם שמקדיש פירות לבדק הבית או כל דבר אחר הוא הופך להיות קדוש פדית אותו חילת אותו על כסף הכסף קדוש הפירות חולין ולכן שואלת הגמרא פשיטה ברגע שדית אותם את המעשר שני או את ההקדש הם הפכו לחולין גמורים למה שלא יערבו בהם אונה הגמרא לא צריך ה מדובר כאן שנתן את הקרן ולא נתן את החומש סליחה יש דין מיוחד כשפים מעשר שני או כשפים הקדש חוץ מהעלות ע הבסיסית שלהם מעלות הקרן אני צריך להוסיף גם חומש עוד חמישיית לדוגמה 100 אני מוסיף עוד 25 זה בעצם רבע אבל זה חמישיית מהמכלול חייבים להוסיף חמישית אומרת הגמרא החידוש כאן שהוא נתן את הקרן ועדיין לא נתן את החומש וכמה שמלן ד חומש אין מעקב הוא אמנם צריך לתת את החומש אבל זה לא מעכב והאוכל כבר נחשב לחולין ומותר לערב בהם זה החידוש אבל ממשיכה המשנה ואומרת עד כאן אמרנו במה מערון אבל במה לא מערון לא בטבל טבל פירות ש שלא ישרו אותם שלא יפרישו מהם תרומות ומעשרות אסור לערב בהם שואלת הגמרא פשיטה ברור תבל אסור באכילה אין שום התכנות בעולם שמה שעשו באכילה יהיה מותר לערב בו אונה הגמרא לא צריכה בטבל תבול מדרבנן בפירות שהדין טבל שיש בהם הוא רק מדרבנן ו כגון שזרעו בעציץ שאינו נקוב כן הוא לא זרע אותם באדמה יש עציצים נקובים יש בהם חור למטה הניקה שלהם היא לגמרי באופן מוחלט מן הקרקע ולכן הם חייבים למעשר מדאורייתא אבל אם זה אטום אין למטה שום חור זה נקרא עציץ שאינו נקוב מדאורייתא זה כלל לא נחשב כקרקע ולא צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות חכמים גזרו שכן אבל אם יש לי ציד שאינו נקוב בעצם מדאורייתא הוא נחשב כאוכל מותר לאכול גם מהטבור שלו גם מה שלו ופש תרומות ומעשרות ולכן הייתי חושב שמותר לאסר זה החידוש שגם מה שאסור באכילה מדרבנן כגון פירות שגדלו בעציץ שאינו נקוב גם כן אסור לערב בהן והמערב בהם אין עירובו עירוב הלאה הדבר הבא שראינו במשנה ולא במעשה ראשון שלא ניטלה תרומתו מעשה ראשון שנמצא אצל הלוי והוא לא עשה את המוטל עליו לא נתן מזה תרומת מעשר אסור לערב שואלת הגמרא פשיטה שוב ברגע שהלויים הפירות לא מתוקנים הם תבל גמור אסורים באכילה וברור שהעירו לא יהיה אפקטיבי אונה הגמרא לא צריכה שימו לב אנחנו משתמשים בפה במה שראיינו בתחילת העמוד לא צריכה שיקדימו בקרי מדובר שהיה כאן קרי ועוד לפני שנתנו תרומה גדולה הוא נתן את זה ללוי ובעצם דילגנו פה על השלב ה הראשוני על השלב ההתחלתי של תרומה לכהן והרי אנחנו יודעים במקרה הזה חיייבים לתת לכהן ונטלה ממנו תומת מעשר בעצם הלוי כן עשה את מה שמוטל עליו באופן רגיל ונתן תרומת מעשר ורק לא ניטלה ממנו תרומה גדולה ואנחנו יודעים כבר שחייבים מהו ד תמה אומרת הגמרא בלי שהמשנה היייתה מדגישה לי ואומרת שלא נחשב עירוב הייתי אומר מהו ד תימה כדי אמר לי רב פפה להבאה שמ כמו שראיינו את הדיון בין רב פפא להבאה קודם שאומר רגע אולי גם במקרה כזה שהקדימו בקרי לאחר שנתמך גם כן יהיו פטורים כי בסופו של דבר ראינו שנותנים תרומת מעשר מן המעשר ולא תרומה לה מן המעשר הייתי חושב כך ולכן הוא מחדשת הגמרא ומדגישה כמהש מלן כד שנילי כמו ש כמו שענה לו רב פפה כמו שבאמת אנחנו יודעים שחייבים כי ברגע שזה תגן ברגע שזה תמרח זה כבר התחייב וגם אם הקדמת קודם את הלוי אנחנו לא יכולים לקחת לכהן את המגיע לו ולכן כל עוד והלוי הוא יתן תרומת מעשר זה נפלא אבל הוא עדיין לא יתן את התרומה הגדולה שמגיעה לכהן כיוון שדילגו עליו בזמן חיוב זה עדיין יחשב כבל זה מה שמדגישה לנו המשנה וה אסור רב בהם ראינו במשנה דבר נוסף ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו מעשר שני שעדיין קדוש ולא פדית אותו וכן הקדש הוא עדיין קדוש שלא פדיתה לא מערבים ושוב שואלת הגמרא פשיטה ברגע שהם לא נפדו אסורים באכילה ברור שלא יערבו בהם אונה הגמרא לא צריכה זה לא כל כך חלק שלא ערבו כבר ניסו זה לא כל כך חלק סליחה שלא נפדו כבר ניסו לפדות אותם אבל בצורה לא מיטבית בצורה לא יעילה לא צריכה שפדן ולא פדן כהלכתן ולכן מדגישה ומחדשת לנו הגמרא ברגע שלא פדית הלכה זה לא נחשב כפדיון ואסור לערב בהם מפרטת הגמרא מה נחשב שלא פדע אותם כהלכה מעשר שדהו על גב הסימון מטבע חלק בזמנם היה אסימון זה מלשון אסימון בלי שום סימון זה מטבע חלק ועל מטבע חלק עלף שיש לו ערך ויש לו שווי אי אפשר לחלל כסף ורחמנא אמר בתורה כתוב בפדיון מעשר וצרת הכסף בידיך צרת דורשת הגמרא לשון חוץ מלצר אותו ולהעלות אותו איתך לירושלים דורשת הגמרא ואומרת בכסף שיש עליו צורה ולכן ברגע ש הוא חילל אותו על הסימון זה נקרא פדאו שלו כאיל חתן והוא עדיין אסור באכילה ואין עירובו עירוב ולעניין הקדש מדובר שחיללו על גב קרקה דרחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו במקום לחלל את זה על כסף הוא אמר או הפירות הללו הדברים החפץ שהוא הקדיש או כל דבר אחר יהיה מחולל על קרקע שהקרקע תהיה קדושה וזה אי אפשר לעשות זה לא עובד קדושה לא יכולה לעבור על קרקע כתוב במפורש ונתן הכסף וקם לו דווקא כסף ולכן גם במעשה וגם בהקדש מדובר כאן שהוא פדע אותם לא כי לחתן זה עדיין נשאר בקדושת ואי אפשר לערב בהם עכשיו אנחנו זוכים לעבור למשנה הבאה עד עכשיו דיברנו על אדם שהולך בערב שבת ומניח את עירובו מניח את עירובו בסוף 1900 אמה ומתכוון לקנות שביטה יש אומרים הוא צריך לומר שהוא קונה שביטה ולא מספיק רק להתכוון עכשיו בוא נראה מה קורה מי ששולח שליח בעצם זה אמור להיות נפלא מה קורה אם הוא שולח את זה ביד שליחים לא מי יודע מה אומרת המשנה ה שולח עירובו ביד חירש שוטה וקטן חירש כן סתם חרש זה מדבר לא מדבר ולא שומע ש בעצם הוא בגדר שותה שותה וקטן או ביד מי שאינו מודה בדין עירוב בעצם אנחנו נראה את הרעיון של קטן קטן לא יכול לקנות הרעיון פה זה לקנות שביטה קטן לא יכול לקנות או ביד מי שאינו מודה בעירוב הוא אפיקורס הוא כופר בעניין הזה הוא בכלל לא מכיר במושג הזה של עירוב אינו עירוב גם אם הם באמת ילכו ויניחו את זה במקום שהם יצטופפו בדיוק הצליח שהם עשו את שליחותם אותו אחד אפיקורס הוא כופר בעירוב אבל הוא עשה את שליחותו זה עדיין לא נחשב כעירבון אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב אם הוא אמר למישהו אחר זאת אומרת הם שימשו רק חלק מהשליחות הם היו חלק מהשרשרת הוא שלח אותם שיקבל את זה מישהו אחר והמישהו ההוא שהוא בן דעת והוא מודה בעירוב והוא איש נפלא והכל בסדר הוא הניח את העירוב הרי זה עירוב שואלת הגמרא קטן לא קטן לא יכול להיות שליח לעירוב ואמר אבונה קטן גובה את העירוב הוא אומר במפורש אומנם לעניין עירובי חצרות שכל בני החצר מערבים יחד הוא אומר שקטן יכול לגבות את העירוב אונה הגמרא לא קשיה כאן בעירוב תחומין כאן בעירוב חצרות ומסבירים פשוט מאוד עירובי חצרות העניין הוא שכולם שותפים במקום אחד אין כאן עניין של קניין כדי להורות על שותפות במקום אחד גם קטן יכול לעשות את זה ברגע שכולם משתתפים באוטומט כולם נהים משותפים במקום אחד לא אכפת לי אם זה על ידי קטן לא אכפת לי איך זה קורה זה נהיה אוטומטי אבל עניין של עירובי תחומים זה לקנות עירוב במקום אחר לקנות זה כבר קטן לא יכול זה חייבים לתת לבן דעת לגדול לאדם שמודה בעירוב וזה החילוק ביניהם ראינו במשנה מה קורה אם אדם שולח ביד מי שאינו מודה בעירוב שואלת הגמרא מן תן לי דוגמה מי זה כאלה אנשים המרב חסד קוטא הקוים אלו שהם היו התגיירו אומנם מפחד הריות שהגיעו וטרפו בהם הם מומ שהיו גרים שם באזור באזור השומרון והיו לפעמים עושים צרות גדולות לעם ישראל לפעמים פחות אבל בכל אופן אף פעם לא סמכו עליהם בטח לא בדברים של דרבנן בטח לא בדברים שחכמים תיקנו ולכן הוא אומר זה דוגמה קלאסית לאחד שאינו מודה בעירוב וגם אם תשלח אותו והוא יניח את העירוב במקום שלשמה שלחת אותו זה לא יקרה עירוב הלאה וראינו במשנה ום ומר לאחר לקבלו אמנו הרי איזה עירוב שואלת הגמרא ולחוש דיל מלו מטילי בוא נחשוב שאותו שליח בעייתי אחרי שוטה וקטן כמו שאתה חושש שהוא לא עושה את שליחותך ומניח את העירוב בוא נחשוש שהוא לא עושה את שליחותך ומביא את זה לאותו אחד שיניח את העירוב אונה הגמרא פשוט מאוד אתה צודק זה חשש בר קימה זה חשש רציני אבל כדי אמר רב חסדא כמו שנראה עוד מעט מה שאמר רב חסדה בעומד ורואה הוא שמדובר כשהוא עומד ורואה ששליח אתו מתקיימת אך הנמי מדובר בעומד ורואה הוא רואה הוא רואה בבור שאותו שלי שליח בעייתי אחרי שטה וקטן או הוא שאינו מודה בעירוב נותן את זה לשליח הטוב לשליח ההוא שכן יכול לערב ואז ברגע שזה הגיע לידיו אני כבר סומך עליו שייעשה את שליחותו ולכן זה נקרא עירוב שואלת הגמרא ולחוש דין מלו שקל מיני בסדר הוא לקח את זה ממנו איך אתה בכלל סומך על אותו שליח שני שילך ויעשה את מה שנצטווה אונה הגמרא כדי אמר רב יחיאל פשוט מאוד חזקה שליח עושה שליחותו יש מושג שלחת שליח אתה יכול לסמוך עליו אנשים שאתה מביע בהם אמון ברגע שאתה סומך עליהם הם יעשו את מה שצית אותם את מה שהם נשלחו לכך ואך הנמי גם כן חזקה שליח עושה שליחותו ולכן ברגע שאני יודע כי ראיתי בבירור שזה הגיע לידיו של אותו משלח טוב אותו משלח שיכול לעשות עירוב אני כבר סומך עליו שואלת הגמרא ואיך התמ דרב חיס ואב יחיל אותו רב חיסה שציטטת כאן שלומד ורואה הוא ואותו אביחיל שאתה מצטט ואומר חזקה שליח עושה שליחותו איפה זה נאמר אונה הגמרא היתמר על הבריתה הבאה תניה נתנו לפיל אדם נתן את זה לפיל מאולף את העירוב והוליכו ובאמת הפיל לקח את זה בדיוק למקום הוא היה מאומן מעולף והניח את זה במקום שלשם ששמה באמת אותו בן אדם רצה שהעירו יהיה או לקוף וו ליכו היה לו איזה קוף מעולף אין זה עירוב למה כי אין להם דעת לקנות את המקום ואם אמר לאחר לקבלו אמנו ושוב הקוף הפיל הם סך הכל חלק מהשרשרת שמובילים בסוף את העירוב למקום אבל סימת העירוב וקניית המקום נעשתה על ידי אדם בין דעת ואדם שכשר הרי זה עירוב ועל זה שאלה הגמרא שאלו שמה ודיל מה לא ממ תילי אמר רב חסדה עומד ורואה הוא הנה זה רב חסדה המקורי כאן דבריו המקוריים שלומד ורואה הוא ודיל מה לא מקבל למיני שאלה שם הגמרא אולי הוא לא יקבל את זה ממנו זאת אומרת הוא יקח את זה אבל מי אמר שהוא באמת ישים את זה במקום שלשם הוא נשתל ששם אמור להיות העירוב ועל כך אמר אביחי אל חזקה שליח עושה שליחותו יש לי אמון בו וסמך זה אני באמת בונה אני באמת מאמין ולדינא אני סומך על כך שהרוב הגיע למקומו ולאותו בן אדם יש עירוב אם כן כאן זה הדברים המקוריים של רב חיסדא ורב יחיאל ומכאן אנחנו לוקחים גם לעניינינו של זה בדיוק אותו רעיון חרש שוטה וקטן ו מי שאינו מודה בעירוב כשהם היו חלק מהשרשרת ועומד ורואה הוא אני באמת סומך שהשליח השני יקח את זה למקום שלשם הוא נשתלב ולסיכום דבר ראשון ראינו מעשה ראשון שניטלה תרומתו ומה החידוש בכך אמרנו כך מדובר שדילגו על הכהן אבל לפני זה היה זמן חיובו שהיה בשיבולים ובכ מקרה הלוי צריך לתת רק תרומת מעשר ולא תרומה גדולה לכהן למה לומדים את זה מהפסוק תרומת מעשר מן המעשר ולא תרומה גדולה מן המעשר עכשיו צריך לזכור שזה רק במקרה שהקדימו שיבולים אם קדמו בקריה לוי כן יהיה חייב כמו שאנחנו רואים מהפסוק שמכל מעשרות תרימו והחילוק ביניהם שזה אדגן וזה לא זה כבר הגיע לחיוב וזה לא מעשר שני וקד שנפדו החידוש שעלב שלא נתן את החומש אין החומש עקב מערבין בתבל אז אמרנו שהחידוש הוא שעלב שזה טבל לדרבנן בעציץ שאינו נקוב לא לא מערבים במעשה ראשון שלא ניטלה תרומתו אמרנו שהחידוש הוא שבעצם הייתי חושב שבכל מקרה שהקדימו את הכהן הלוי לא צריך לתת את התרומה אבל כמו שאמרנו קודם ברגע שהקדימו בקרי שהוא כבר התחייב הוא חייב לתת לכהן וכל עוד והוא לא יתן לא מערבים זה החידוש לא מעשר שני וקד שלא נפדו מדובר שלא נפדו כהלכתם מעשר כסף שאין לו צורה וכתוב צרת הכסף קרקעות שהוא פדע אותם א סליחה הקדש שהוא פדע אותם על קרקע וכתוב ונתן הכסף וקם לו שולח עירוב ביד חרש שוטה קטן או הפיקוס שאינו מודה בעירוב אמרנו זה קוטי אינו עירוב אם אמר לאחר לקבלו ממנו זה עירוב אם היו חלק מהשרשרת זה עירוב וכמו שאמרנו כאן ובריתה אחרת מדובר א' בעומד ורואה הו ב' ברגע שהשליח השני טוב קיבל את זה אני סומך עליו כי חזקה שליח עושה שליחותו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: