העמוד היומי מסכת עירובין דף לא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לא עמוד א

[מוזיקה] עירובים דף ל עמוד א' נתחיל בל עמוד ב בשורה האחרונה ראינו שרב יודה במשנה אומר שמותר להניח את העירוב תחומין גם בתור ביסקס כיוון שהכהן יכול להגיע על ידי שידת תיבה ומגדל ולקחת משם את המאכל ממילא זה נחשב שזה ראוי לו גם אם למר כשיטת סומכוס שצריך שזה ייה ראוי לבעל העירוב זה נחשב שזה ראוי כיוון שיש לו דרך להגיע למאכל נראה כעת ברייסה ששם רבי יהודה אומר עוד יותר מזה שמותר לכהן להניח תרומה טהורה את העירוב תחומין מתרומה טהורה בתוך הביס הקורס וגם זה יש לו אפשרות לטול את זה בלי להתאמות ובלי שהתרומה תתמה וממילא זה נחשב ראוי לו וקונה שביטה ועוד תניה רב ידמ מערבין לכהן טהור ומה טהורה בקבר איך יוזיל איך הוא מגיע לקבר ליטול את האוכל בשידת טבה ומגדל כמו שאמרנו הוא סובר שאהל זרוק אוהל שמטלטל זה נחשב לאוהל וזה חוצץ וכיוון דאכט איתמ ילו שואלת הגמורה הרי שמת את המאכל על גבי הקבר באותו רגע זה נטמע מטומ שבוקעת ועולם מהקבר ואם כן לכאורה התרומה נהית תרומת מאה שהיא לא ראוייה למאכל אומרת הגמורה בשלאי הוכשרו מדובר בפירות כאלו שלא הוכשרו לקבל טומאה ממילא הם לא נטמעים אוי שנילוש או במי פירות או במאכל כזה שנילוש במי פירות וממילא כיוון שלא נגע בהם מים אז הם לא הוכשרו לקבל טומא ואיך אי מסלו שואלת הגמור איך הוא מתוך השידה תיבה ומגדל יטול את המאכל לתוך המקום שהוא נמצא בו הרי ברגע שהוא יציא את ידו הוא מעיל על הקבר והוא תאמ ופשוט הכלי עץ הוא לוקח כלי עץ שהם לא נטמעים לא מקבלים טומ ועם המקל הזה הוא לוקח את המאכל ומכניס את זה לתוך השידה תיבה ומגדל דלא מקבל טומה שואלת הגמורה וקו מהיל לכאורה הכלי עץ הזה מעיל על הקבר ברגע שהוא בא ליטול את המאכל והוא מעיל עליו גם כן באותו רגע ואם כן הוא נטמע גם כן אומרת הגמורה דמסו אחוד מדובר שהוא מחזיק את הפשוט כלי עץ על לצד של החוד שלו ששם אין מרווח אין שמה אין שמה פוסח טפח אין שמה רוחב של טפח וממילא כיוון שזה פחות מטפח זה לא יכול להעיל ולהביא טומ הי וכי אז אם ככה מה התם ידי רבון אזמה שמה שרבי יהודה חולק על רבון בזה למה שרבונו סברו שאסור כוסברה אסור לקנות בית באיסורי אנוה אנו כנמ זה לא מצד הטרו מטרו אלא בגלל סיבה אחרת יש איסור להנות מהמת ולא רק מהמת אלא מכל תשמיש שהמת דורשים את זה מגלו רופו כתוב שם וערפו שום שום אנחנו לומדים שהיא תאונה גניזה וכל תשמיש המת אסורים באנו ממילא לכן הם סוברים רבון שאסור לך להנות מהקבר וברגע שהוא שומר על המאכל שלו בזה שהוא מניח את זה על הקבר וזה נשמע יותר טוב אז אסור לו זה אסור בענוה ולכן זה לא יהיה איסור רק בכהן אלא גם ישראל יהיה אסור לו להניח את האירו תחומים שלו על גבי הקבר מכלל דרבי יוד סוב מותר ממה שמע שרבי יודה סובר שמותר להנות מאיסור ה הנוה מתשמיש המת איך ייתכן אומרת הגמרא כסו המצווה שלב להנ ניתנו הוא סובר שכיוון שרוב תחומים זה דבר שהתירו רק לצורך מצווה ללכת לביס המשת או ללכת לדבר מצווה ממילא מצוו סל ניתנו זה לא נחשב שהוא בא להנות משו ולכן זה לא נשב שהוא נהנה מהקבר אלא ודומה רוב מצו לב לאנו שניתנו רובה בראש השונה אומר שמותר לתקוע תקיעות שופר משופר של עולה כיוון שזה לא נחשב שהוא מול בגד כמצב לאש ניתנו למק אתנו אמרו למיתי נאמר שההלכה של רוב תלויה במחלוקת הנוע כפי שרואים כאן שרבי יהודה יסבור שמותר כיוון שמצוות לאו להנות אבל רבונו סוברים שמצוות כן להנות אומר לו ו איסי דין מרן אלא לדבר מצווה דכו מצות ניתנו כ בוק מפג מרן לדבר מצוו אפילו לדבר הרשות אומר ובה רבון כאן שאמרו שאסור להניח את האוכל את העירוב חומן על גבי הקבר כיוון שהם סוברים שרו תחומין מותר לעשות גם לצורך דבר הרשות ולכן אסור לך להניח את זה על גבי הקבר כיוון שזה נחשב הנו ואסור להנות מהקבר מה שאם כן רבי וד ס שזה רק לדבר מצווה מצו ו לאנו אבל אנ כול מודים שמצ ו לאנו ניתנו ואם זה רק לדבר מצווה אז אין בזה הנוי אלא עוד אמר רב יוסף לדבר מצווה מה שרב יוסף אמר שו חומ זה רק לדבר מצווה למק אנומר לשמי אז נאמר שזה מה שרב יוסף אמר זה יהיה תו במחלוקת סנום רבוד ורון אומר לוך רב יוסף לא דו לא דבר מצווה צנו וו מפכ ני ד מנטר רביד סובר הרי העירוב קונה מתי בבן השמו שויס רגע אחרי בן השמו שוס אין לו שום עניין שישמר לו העירוב תחומי ואם כן אין לו שום הנאה ממה שזה מונח על גבי הקבר ונשמר בכך ומר סניד מנטרה אבל רבונו סוברים שיש לו כן הנעה מכך שאם הוא ירצה לאכול את זה בשבת הוא יוכל לאכול את זה וזה נשמר על ידי זה שזה מונח על הקבר וילי ומילא לכן נחשב שהוא נהנה מהקבר לכן אסור להניח את זה על גבי הקבר אז אם כן ראינו כאן שלפי רבידה מותר לכהן טהור להניח תרומה טהורה בוס קורס ולמה כיוון שמדובר בדבר מאכל שלא אושר לכבל טומה ומדובר שהוא שולף את זה על ידי פשוט ה כלי עץ ואין שמה רוחב טפח אז אין שמה אוהל ואין שמה תומה שעוברת אליו והמחלוקת בין רבד ורבנן אז רצינו לומר מחלוקת האם מיצוס האם מותר ל נ מהקבר מתשמישי המת אבל אמרנו לכולל מה אסור להנות מתשמישי המת רצינו לומר אולי מחלוקת ביניהם האם מצוות לאו להנות ניתנו אמרנו לא לכולל ממצוות לאו להנות ניתנו ואם כן גם לא גם לא נאמר שמה ש הדין של רב יוסף שירו ותחומים זה רק לדבר מצווה גם זה לא צריך לומר שזה מחלוק סתים אלא לכון מרו תחומין זה רק לצורך מצווה המחלוקת ביניהם זה האם יש לו עניין בזה שהעירו חומי נשמר על ידי הקבר ואז אם כן הוא נהנה מהקבר או שאין לו עניין בזה שזה נשמר כיוון שזה נקנה השיטה נקנית בבין השמו שויס אין לו שום עניין שזה נשמר אחר כך ולכן זה לא נחשב שהוא נהנה מהקבר כך סובר רבי יהודה לא רבונו סוברים שכן עכשיו הנו כיוון שכך הוא יכול לאכול אם הוא ירצה בשבת לאכול את האוכל אז זה נשמר על ידי הקבר ולכן אסור להניח את זה על גבי הקבר וזה לא רק בכהן אלא גם ישראל יהיה אסור לו להניח את המאכל על גבי הקבר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: