העמוד היומי מסכת עירובין דף כ עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כ עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא עירובין דף כ עמוד א' למעלה בא מנה הבא מרבא חצר שראשה נכנס לבין הפסים יצרנו מסביבות הבור מקום שנחשב כרוס היחיד על ידי עשיית הד יום דין בין הפסים נקרא המקום הזה יש חצר שפתוחה לתוך אותו מקום מה לטלטל מתוכה לבין הפסים ומבין הפסים לתוכה האם המקום הזה נחשב כ שוס יוכית גמורה אותו מקום שבין הפסים מותר לטלטל מהחצר לתוכו או שלא האמר לי מותר כמו שנראה לקמן המקום הזה נחשב כר שוס יוכית גמורה לגבי כל דבר ועניין אין שום מניעה מלטפל מהחצר לבין הפסים אבל בנוסף לכך כידוע אנחנו נראה בהמשך המסכת את המושג של עירובי דיורים במקום שיש לנו למשל שתי חצרות כל אחת שלכת למישהו אחר הם אינם יכולים לטלטל מחצר לחצר אלא הם כן עשו עירוב ביניהם כל מקום שיש ריבוי דיורים אני צריך לעשות ביניהם עירוב ועל ידי העירוב הזה אני יוצר מצב שכביכול יש פה דייר אחד החצר שייכת למישהו אחד נראה בהמשך המסכת כאן היות שבין הפסים אין דיורים זה לא מקום לגור שמה כל המקום נעשה רק בשביל השקיית בהמות אין שמה דיירים ממילא אני יכול לטלטל ללא שום בעי היה חצר שנפתחת לתוך ה בן הפסים וכן להפך המ לה מותר מה הדין עם שתיים שתי חצירות נפתחות שתי חצרות צמודות אחת לשנייה ושתי הם יש להם פתח לכיוון הבין הפסים הזה מאי אמר לאסור למה אסור כמ ש החצרות האלה צריכות לערב ביניהם אומנם באמת המקום בין הפסים לא נחשב כמקום דיורין אבל כל חצ בחצר שיכת לבעל הבית אחר ממילא הם צריכים לערב ביניהם עכשיו כלל הוא שבשביל ששתי חצרות יוכלו לערב כל שתי מקומות שצריכות לערב צריך שיהיה ביניהם פתח או חלון במידה מסוימת בגודל מסוים כאן הם אסורים כמה שהם צריכים לערב אסור אומר רב הונה שתיים למה כמה שהם לא ירבו ביניהם שתי החצרות אז ממילה היות שבין החצרות אין אפשרות לאוויר אז גם לתוך הפסים הם לא יכולים כמ ששתי החצרות שלא עשו ביניהם מירו ונחשבות כשני רשויות שונות לא מעורבות שניהן פתוחות לאותו מקום לאותו בין הפסים ממילא אסור להם להוצא מהחצר שלהם לתוך בן הפסים אומר הבונה שתיים אסורין ואפילו ירבו כגון למשל בקיר החוצץ בין שתי החצרות יש פתח והם עשו דרך הפתח הזה עשו עירוב ממילא שתי החצרות האלה בינם לבין עצמם בעצם אמורים להיות מותרים בטלטול למה כיוון שהם עשו ביניהם עירוב תקני אבל במקרה דנן הם יהיו אסורים למה גזירה שמה המרו עירוב מועיל לבין הפסים אנשים שלא נכנסים לתוך החצר לא יבחינו שיש פתח בין שתי החצרות הם יחשבו שהחיבור בין שתי החצרות שבאמצעותו עשו את העירוב היה דרך בין הפסים ובין הפסים לא יכול לשמש כעירבון בכל מקום מבואי משמש כן כירו כמ שלמבו יש את הכללים שלו שורק ר על רוכבו כמו שראיינו בתחילת המסכת עוד כללים אחרים אבל בין הפסים המקום הזה אולי נחשב כמקום שמצרף אותם אבל היות שהוא לא בכללים הרגילים של מבואי הוא לא יכול לשמש כמחבר בין שתי החצרות לכן היות שאנשים לא יודעים שבין שתי החצרות יש באורך המחיצה ביניהם יש פתח כלשהו שהוא המחבר ביניהם ודרכו הם צרו את העירוב ביניהם היות שהם לא יודעים את זה יחשבו שעשו את זה דרך ה בין הפסים ובין הפסים לא יכול לשמש כמחבר לשתי חצרות ולכן הם נאסרים אפילו אם הם עשו עירוב ביניהם רב אמר ערבו מותר אומלה הבי לרב הוא לא חושש לגזירה הזאת אומלה הבא לרב ןד מסייע לך חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסים מותר לטלטל מתוכה לבין הפסים ומבין הפסים לתוכה כמו שראיינו המקום שבין הפסים נחשב כרוס יוכי גמורה ממילא אפשר לטלטל מפה לפה בעיה של עירוב אין פה כמ שמן הפסים לא נקרא מקום דיורין אין לי שום בעיה לטלטל ממקום למקום אבל שתיים אסור אם שתי חצרות נפתחות לבין הפסים אסור באמת דברים אמורים שלא ירבו אבל ירבו מותרים רואים שלא חוששים לגזירה שאמרנו מקודם על פי רב הונה שאנשים יחששו שיחשבו שהוא עשה את זה בתור בין הפסים חיבר בין שני החצרות וזה אסור לש אין אפשרות לעשות את זה ככה לא חוששים לזה אומרת הגמרא לכאורה לי מתיה ותובא דרב הונה אמר לך רב הונה אתם דדרן וירון שמה מדובר שיש ב מחיצה החוצצת בין שתי החצרות יש פתח בולט או בקצה הו האחורי בקצה של שתי החצרות או בקצה הקדמי של שתי החצרות יש פתח בולט בין שתי החצרות כשכל האנשים יבחינו שדרך הפתח הזה הם יצחו את העירוב ביניהם ולא דרך בין הפסים בא מנ הבי מרבה יבשו מים בשבת הרי כל ההיתר שלן יום דין נעשה כדי לתת אפשרות לבהמות לשתות להשקות אותם מה הדין אם יבשו המים בשבת יום שישי אחרי צהריים היה שבת יבש מהוא אמר לי כלום נעשת מחיצה אלא בשביל מים מים אין כאן מחיצה אין כאן בא רבין יבשו מים בשבת ובאו בשבת פתאום התמלא הבור שוב מים מה הוא אמר לה הביה יבשו בשבת לא תיבא לך דבא מני דמר פשת לד הסיר כמו שאמרנו מקודם שאלתי את רבא ר זה רבא שאלתי אמר שאסור באונמי לאלא תיבא אליך כמו שבמקרה ההוא רבא אסר כמ שיבה שמה ען ממילא אין אפשרות עכשיו להשתמש ב דיום דין כמו שכל המטרה הייתה בשבל השקיה ואם אין אז חזל הסירו את היתר או דבר בעולם איא לא תבא אלך דאול מחיצה עשוייה בשבת חזר התר לקדמותו ברגע שישת עד יום חוזרים לתפקד ותניה כל מחיצה עשוייה בשבת בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון שמה מחיצה ממילא אין סיבה לאסור אמנם באמת היה זמן מסוים שהמים יבשו והיה אסור ברגע שהבור התמלא שוב במים חזרו המחיצות עד יום דין חזרו לתפקודם המלא ממ אז נעשה בשבת מחיצה שנעשתה בשבת מותרת מתירה ולבית מרלה אומר רב נחמן לא שנו אלא לזרוק כל מה ש מחיצה של נעשת בשבת נחשבת כמחיצה גמורה זה רק לגבי לחייב מי שזורק לתוכה אבל לטלטל חזל כנסו שאסור לא כי תמד רב נחמן מזיד תמר מה שרב נחמן אמר שיש לחלק בין לטלטל לבין לזרוק לתוכה זה רק במזיד שכנ סו מי שבנה מחיצה ושבת שלא יוכל לטלטל בתוכה אבל ברגע שזה בשוגג וכמו דנן אנחנו לא עשינו לרי כלום המים יבשו המים התרבו במקרה דנן זה נעשה מעצמו ומחיצה הזאת מותרת גם בכדי כדי לטלטל אומ רב לזור הזורק לבין פסי הבירות חייב למה כמו שהמכון מחשב קרשו יוכי גמורה פשיטה איליו מחיצה הי אם המקום לא היה נהפך לשו סוכת גמורה לא הייתי מאפשר השקייה איך ם משטרי למלאות להוציא כלי עם מים מהבור להוציא החוצה ולתת לבהמה לשלוט למעלה אזה מוציאים רשות לרשות ודאי שם מקום נהפך לשו יוכית גמורה לא צריכה דעו כאין פסי ביראות ברשו שרבים מדובר באדם שעשה את אותו רעיון של פסי ראות דיום דין לא עשה את זה מסביבות בור עשה את זה סתם באמצע רשו הרבים ובאמצעות הפסים האלה הוא רצה ליצור מחיצות שבאמצע הרשו שיוחד האם זה מועיל או לא מועיל וזה רק לתוכה חייב או לא חייב נה מפשיטה אילב ד בעלמה מחיצה הי גב בורך משטר טלטולי אם באמת פסי הבירות לא היו יוצרים מצב אמיתי מדאורי של רשו יוכין לא היינו מתירים לאדם להוציא כלי עם מים מהבור ולתת לה במה לשתות למעלה בגלל הצורך בהשקיה בגלל הדוחק לא היינו מתיירים ברור שעד יום דין האלה הפסי בראות האלה יוצרים מצב אמיתי גמור של רשו שיוכי אז מה זה משנה אם הוא עשה את זה סביבות בור או לא אפשר לומר לגבי לטלטל בפנים בטירו כשזה יש בור כשאין בור לא התירו אבל לגבי להפוך את המקום מ שוס היוקד בכדי לחייב את הזורק לתוכו בתור זורק משוו ברשות הרם משווקי ודאי שחייב יצריך אפ אגב דבקי ברבים הוא עשה את זה במרכזו של רשו הרבים ואנשים אומרים עוברים בין דיום דינ בין הפסים עוברים שמה ומק משלן דלתו רבים ומבטל מחיצת זה מחיצה גמורה לכל דבר והרבים לא מפכים את זה שם מחיצה הומר רב לזר חד הזמנה דתן רב יהודה אומר אם מתה הדרך שסר במפסקת סלקן צדדים רבי ליעזר בדעת יחיד אומר שאם היום דין האלה נמצאים במרכז רשו הרבים אז אני צריך לד מעבר רשו הרבי מסביב כמה ש המעבר של אנשים בתוך היום דין האלה בתוך בין הפסים גורם להפקעת שם מחיצה אבל וחכמים אומרים אינו צריך ורב יוחנן ורב לזור דמרי טריו כאן הודי אך כאן חזל באו להודיע לנו כוחן של מחיצות זה מחיצות חלשות כמו שאמרנו פרוץ מרובה על העומד אבל זה מחיצה לכל דבר יש לזה שם מחיצות ומחיצה לכל דבר עד כדי כך שאפילו שרשות שרבים עוברת בתוכה לא הפקנו מזה שם צות מי שיזרוק לתוכה יהיה חייב או למשל אם זה בור אפשר לטלטל אם אתמה מנקן ולא סביר עלי אולי רבי יוחנן ורב לוז אמרו את זה חידדו את דעתם של רבון אבל לא סביר לי כמהש מלקן וסביר עלי ולימה ולא בי אך אז אם ככה למה הם צריכים להגיד פעמיים שיגידו את הדין שנאמר אצלנו שזה נחשב רשו שרוכית גמורה למרות פקיעת הרבים ולא הצטרכו שמה להגיד את זה בקשר לרבנן חדה מכלל חברתי תמר הם אמרו אחד ושני נלמד מדעתם מהאמירה הקודמת שלהם למסקנה אותו מקום שנקרא בין הפסים שאני תחמתי אותו באמצעות מחיצות של יום דין נחשב כשהו סוכית גמורה לכל דבר מי שיזרוק לתוכו תחייב חטאת לגבי בסיבה אם זה לא היה נחשב לו שסק גמורה הדוחק שחז ראו בצורך בהשקיה לא היה מתיר חזל לא היו מתיירים טלטול במקום שנקרא אשו שר משום דוחק אלא ודאי אותם מחיצות אותם בן הפסים נחשבים כמקום סות גמורה לגבי לטלטל חזל הקפידו באמת שיהיה דווקא בנושא של בור לגבי עולי רגלים אבל לגבי להפוך אותו לשו יוכית בסיסית בזה אפילו וסרב פילו שרבים בוקעים שם גם אני בא ואני אומר שהוא נחשב כ שוס יוחד [מוזיקה] גמורה א
לצפיה בתכנים נוספים: