העמוד היומי מסכת עירובין דף כ עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כ עמוד א

[מוזיקה] רובן דף חף עמוד א' נתחיל בשורה העליונה ואנחנו נמצאים כאן באמצע הספקות של הביה ששואל את רבי ראינו ארבע ספקות וכעת נראה את החמישי והשישי בואי מנה הב מרבה חצר שראשה נכנס לבין הפסים מהוא לטלטל מתוכו לבין הפסי ומבין הפסי לתוכו זאת אומרת סיטואציה מעניינת יש לו בער נמצא בחצר בכניסה לחצר שלו ממש איך שהוא יוצא מהחצר יש שם באר הוא בא והקיף באו ועשו דיום דין סביב הבאר כפי שלמדנו שעל ידי הדיון דין הוא מכשיר את הבהר להשתמש בו ולהוציא מתוך הבור לשטר שסביבו כעת השטר שסביבו סביב הבאר על ידי הדיו דין נחשב לרש סוכיים האם נאמר שאסור לו להוציא מהחצר לתוך בין הפסים כיוון שהחצר זה בעלות שלו פרטית בן הפסי זה רשו יוכית אבל ציבורית שייכת לכל אויל רגול כל ובר רוח יכול להיכנס ולהוציא מהבאר לשטח שבפנים אז נחשב לשתי רשויות וכפי שאנחנו יודעים שיש שתי רשויות לעניין שבס אם לא אז יהיה אסור להעביר מרשות לרשות אפילו בשני בעלים שונים זה רשות סוכת אחת וזה רשות יוכת שניה שתי חצרות אסור להעביר מאחת לשנייה אם לא עשו עירוב חצרות אז לכאורה כאן יהיה אסור להעביר לבין הפסים או שלא אני אומר בין הפסי אין לו דין של רשות יוכי כדי להחשיב אותו כרשות עצמית שיהייה אסור לטלטל מהחצר לשם כיוון שזה לא מיוחד למישהו מסוים זה משהו שכל עובר רוח יכול לעשות את זה וכיוון שיש לודין שס וחיד אפשר לטלטל מהחצר לשם אין פה רשות אחרת שיכולה לאסור להעביר לחצר מהחצר לבין הפסים או להפך כך שאל הביה את רבי אומר לי מותר מותר אתה צודק אין פה אני נוקט כמו הצד השני שאין פה באמת בעלות שאוסרת שמחשבה את השטח הזה לרשות יוכי שונה ולכן לא יהיה אסור לטלטל לא יהיה לא יהיה לא יאשר עליו להוציא מהחצר לבין הפסי או מבין הפסי לתוך החצר שתיים שואלת הגמורה מה קורה במקרה כזה שיש שתי חצרות צמודות לבין הפסי הבין הפפסין הזה מגיע בין שתי חצרות ולשניהם לשתי החצרות יש פתחים לתוך בין הפאסים האם הם יכולים שתיהם להוציא לתוך בין הפסים ולהחזיר לתוך החצרות שלהם מים או לא שתיים מים אומר לי אסור זה כבר אסור כך נה רבי וכעת נחלקו רבונה ורובה מה כוונת רבי לומר אסור אומר רב הונה שתיים אסורים ואפילו רבו רב הונה מחדש גם אם שתי החצרות האלו יש חומה בין שתי החצרות החומה הזאת יש פתח והם עשו ערוב חצרות על ידי הפתח שמחברת ביניהם ערבו ערוב חצרות הם יכולים להעביר דרך הפתח מה שהם רוצים מחצר לחצר למרות זאת שהם נחשבים כביכול לרשות אחת ברגע שהם פתוחים שתיהם לבן פסין אסור להם להעביר מבן הפסי לחצר ולהפך וזה כוונת רבי שאמר אסור אפילו בערבו גזרה שמה אמרו ערוב מועיל לבין הפסים למה כיוון שאנחנו גוזרים שאדם שעובר ברחוב כעת רואה שתי חצרות פתוחות לתוך בין הפסי הוא לא יודע שיש עוד פתח שמחבר ביניהם והם עשו ערוב חצרות שם הוא יחשוב שבעצם זה מה שמחבר ביניהם הבן הפסי השטח הזה שכביכול כף על ידי דיום דין ומקבל דין של שוס יוחד הוא השטח שדרכו מחברים כדי שיוכלו לעשות ערוב חצרות כמה שכל ערוב חצרות בין שתי חצרות כדי שיוכלו לערב צריך שיהיה איזשהו דרך ביניהם חלון גדול או דלת גדולה יחשוב העובר אורח שהבין הפסים האלה זה השטר שמחבר וזה לא נכון אי אפשר לידי בין הפסים לבוא ולערב חייבים עוד פתח בתוך החצר ולכן גזרו אומר רבונה לכן תשובת רבי היייתה לאסור גם במקרה שהם יערבו יחד שתי החצרות שאין פה בעצם שתי רשויות ששולטות לבין הפסים וב אומר ערבו מותר רובה סובר שלא כל מה שרבי אמר שעשו זה כשיש שתי חצרות שפתוחות לבין הפסים ממילא יש פה שתי רשויות שהם משתמשות שימוש תדיר זה לא סתם שימוש של עובר אורח של עולי רגלים שעברו ומילו את הבהמות במים והמשיכו הלאה זה שתי חצרות שיושבות על בין הפסים וזה שימוש תדיר שהם כל הזמן לוקחות משם דברים ומחזירות לשם דברים כיוון שכך יהיה אסור כי יש פה בעצם רשות ששולטות שם שתי חצרות שלא ירבו ביניהם אבל אם הם יערבו ביניהם זה כאילו חצר אחת וממילא אין איסור להעביר מהבן פסין לחצר ולהפך כפי שראיינו שר בענה שזה חצר אחת שפתוחה לבין הפסי מותר אומר להבי לרוב תני דמסו יש לי ברייסה שמסייעת לדבריך אומר הביי שגם שרבי לא ענה שאסור גם במקרה שירבו ולא גוזרים משום אדם שיראה ויחשוב שהם ירבו על ידי בן הפסים כמו שרבו נביע תן ד מסייע לוך יש ליברי ש מסייד לך לרובה חצר שראשה אחד נכנס לבין הפפסין מותר לטלטל מתוכו לבין הפסים מבין הפסי לתוכו זה התשובה הראשונה של רבי אבל שתיים אסור תשובה שנייה של רבי ומבאר את הבייס במ ד אמורים שלא ירבו אבל ירבו מטורים הנה לאדה כרוב שאם הם מערבים יחד שתי החצרות מותרים ולא גוזרים אז לכאורה ם ותב אתיות די רב הונה יש מפה ושיה על דברי רב הונה שאמר ששתיים רע בעשר גם אם הם רבו ו ביסה כאן רואים שאם רבון מותרים אומר לו חבו אוסו ד אדרון וארון לא שם מדובר במקרה ספציפי מדובר במקרה מיוחד דהיינו שתי החצרות האלו הם לא מתבססות לערב ביניהם עירוב חצרות רק על צמך פתח שנמצא בהמשך החצר שלהם אלא סמוך מאוד לרשות ורבים יש פרצה והרצה הזאת היא גורמת להם אפשרות לחזור ולערב ביניהם ממילא זה כבר עוברי אורח לא מפספסים אז הם לא יחשבו שהוא שהם ירבו על ידי בין הפסים ולכן הם יכולים לטלטל שתיהם אלא הם רואים את הפרצה מולם בגדר שביניהם הם מבינים שהם הם בטח ירבו ביניהם על שמח הפרצה ולכן אין חשש כזה כך אומר רבונה אבל במקרה שזה לא אין את הפרצה הזאת יעשו משום הגזרה שיחשבו שהם ירבו על ידי השטח שבין הפסים שמחבר בין החצרות בוא מנה הביה מרבי שואל הביי קושיה אחרונה שישית יבשו מים בשבת מאו מה קורה באמצע השבת אין מים בבאר האם ההיקף הזה שסביב המחיצות על ידי דיודין שסביב הבאר ממשיך לקבל שם של מחיצות לאורך השבת ויהיה מותר להמשיך לטלטל שמה כמו רשו יוכי או שלא הכל תלוי במים אמר לי כלום נעשת מחיצה לא בשביל מים מים אין כן מחיצה ן כן אונ רבי כן נגמר המים נגמר המחיצה באותו רגע גם באמצע שבת יהיה אסור לטלטל בשטח הזה כל ההיתר בנוי אך ורק על המים כדי שיוכלו להשקות בהמות אין מים אין התר של מחיצה בואי רבין רבין שאל שאלה בעצם שתי שאלות שאלה אחת זה מה שראינו כעת ושאלה נוספת יבשו מים בשבת שאלה אחת מה קורה אם יבשו באמצע השבת כפי שראיינו כעת שהבי שאל את רבי האם זה נאסר באמצע השבת או לא ושאלה שנייה הוא באו בשבת גם אם תאמר שהם נאסרו מה קורה אם חזרו ו לו שוב באמצע השבת האם כעת אני אומר רגע רגע רגע הסרת עכשיו תחזור תיר יש מים או שלא להתיר כבר אני לא מתיר מה הוא אומר ליבאי יבשו בשבת לא הייתי בוא לוך אל תסתפק ויבשו בשבת למה אומר הבא ד בוא מני דמר שאלתי מהרבי שלי רבי ואפו שת לי דוסי כפי שראינו קודם השאלה האחרונה היייתה אם יבשו מים ורבנה שאסור בואו נמי לאיתי בלוך גם במקרה שהמים חזרו אל תסתפק דלמי עשויה בשבס כל מחיצה עשוייה בשבס בין בשג בין במזי בין בנש בין ברצ שמו מחיצה גם מחיצה שנעשתה בשבת לא אומרים שזה לא דין מחיצה כי זה נעשתה על ידי איסור שבס לא יש לדין של מחיצה ואם כן גם כאן אפשר ברגע שחזרו המים חזר דין מחיצה ממילא בפועל אפשר להסתמך על זה ולטלטל כפי שראינו בברייס שהביאה ולתמ לא שואלת הגמור האם לא כתוב על הברי הזאת שעכשיו הזכרת אומר רב נחמ לשון אלה לזרוק ל ת לוי כל מה שאנחנו אומרים ששמו מחיצה זה הכל רק לחומרי זאת אומרת מדורסי ודאי יש פה מחיצה ואדם בנה מחיצות בדיוק כפי שצריך אבל כיוון שההוא נבנה בשבת אז רק לעניין חומרה אני אומר שיהיה פה דין של מחיצות שאם הוא זרוק מרשו סרבים לתוך השטח של המחיצות האלו הוא יהיה חייב כדין מאויר מרשות לרשות אבל לטלטל לבוא ולעכל ולומר אתה יכול עכשיו בגלל המחיצות האלה שנבנו כאן באיסור שנבנו כאן בשבת יהיה מותר להקל ולטלטל אומר רב נחמ זה לא מתיירים אז אם כן איך אתה רוצה על סמך הברייה הזאת להתיר אצלנו כשחזרו המים ולומר כן המחיצות יחשבו למחיצות ויהיה מותר כעת להקל ולטלטל רב נחמן אמר שלא מקילים על סמך זה אומרת הגמורה כתמר דרב נחמן המזיד תמר רב נחמן שחילק בן חומרה לכולה זה רק על מקרה של מזית כיוון שאדם במזיד הלך בשבת ובנה מחיצות יש פה מיס שבס אנחנו יודעים שמיס שבס אסור ליהנות מזה בשבת לכן במזיד אומר רב נחמן אסור לך לטלטל על שמך המחיצות לזרוק ודאי שאם אדם יזרוק לשמה הוא יהיה חייב אבל לבוא ולעכב לטלטל לו כ מיס שבס אבל שאר דברים בשוגג באונס ודאי שיהיה מותר גם לכולה יש פה מחיצות ממילה כל שכן כאן בבור בבהר שהמים חזרו מאליהן אין פה אפילו מיסה של יית מחיצה לא בשג לא באונס אין מעשה זה כל מים שחזרו מאלין ודאי שיהיה ניתר בשבת לטלטל שמה ולכן אומר רבי לכן אנחנו פושטים אומר הבי שצריך לומר שיהיה מותר במקרה שחזרו המים יהיה מותר באמצע השבת מכאן ולהבא לטלטל אומר רבז זורק לבן פסוס חי אומר זה אדם שזרק חפץ לתוך השטר של פס בירוש הוא יהיה חייב ח מזה בז ס ח מ כמו מאוויר מרשו לרוס מושו היכי אמר פשיטה אמרו לו כורי אך מה אתה בא לחדש שמדור הבן ה דיודין האלו זה לא סתם בדיחה אלא זה מחיצות אמיתיות ולכן הוא יהיה חייב ודאי אם זה לא היה מחיצות אמיתיות מדורי אז היה אסור לטלטל מרשו יוכית של הבור לשטח שבתוך המחיצות ודאי שזה מועיל מדורי צריכ ובת ןס וסבים זרק לכו חיו מדובר מה שרבי ליזר דיבר מדובר על מקרה שאדם בא ולא בשטח של בער בכלל עשה דיום דין כעת איך נדון את השטח הזה זה גם מקבל דין של רשו וחיד כשאין פה בור או בהר בפנים או לא שום דבר אומר ה בלזר אם הוא יזרוק לתוך השטח הזה הוא יהיה חייב כי כן יש פה מחיצות שואלת הגמר אנ מפשיטה גם זה פשוט אלבד ב מחיצה גב בו אך אשתור טלטולה לא יתכן לומר שמד אוריסה באה התורה ואומרת אם תעשה דיום דין זה נחשב למחיצות אבל כוכבית דווקא אם יש שמה בור או שזה מחיצה או שזה לא מחיצה אתהה יכול להגיד מדאורי שזה מחיצה ורבנן באו וגזרו רק אם יש בור או בהר אבל לבוא ולהגיד שמ דאורי שזה ככה ודאי שלא אז ודאי שזה מחיצה גם במקום שאין בור ובהר אז דאי הפשוט הדין של רבי ליזר שאמר שאם הוא עשה בלי בור בלי באר זרק לתוך שטח של דיום דין הוא יהיה חייב אונה גמור צריך אג קיבור רבים יש פה חידוש נוסף שנכלל בדברי רב ליזר רב ליזר בהכרח כדי להבין מה החידוש שלו צריך להעמיד שמדובר שזה הדום דין האלו אין בור אין באר זה במקום שעוברים שם כל הזמן רבים זה באמצע רשו רבים כיוון שבוקעים בו רבים הייתי אומר כיל יום דין אין אזה שם של מחיצות אומר אבזר אם הוא יזרוק לתוכו יהיה חייב של את הגמורה עדיין אין חידוש בדבריו כי מצינו את החידוש הזה בדברי רב לזר במקום אחר שמחיה שבוים אותה רבים עוברים שם כל הזמן בתוך המחיצות האלו זה לא מבטל ממנו שם מחיצה אומק מש מלון דלא יס רבי מבת למחיצת או אמור לזמ אבזה כבר אמר את זה דתנן כתוב במשנה רבם היתה דרך ש ממפסק לקנו לדודי אדם עשה מחיצות ויש לו דרך של רשו רבים רבים כל הזמן עוברים דרך המחיצות יסל קנו לצדו דין ואם כן לכאורה מפורש שהוא יכול שזה מעכב והחכמים אמרים אינו צריך ועל זה כתוב ן ורב לז ד רו כאן הודיעו ככ של מחיו דהיינו פה הודיעו לך מחיצות כמה מחיצות יכולות כמה הם חזקות ויש להם תוקף שאפילו רבים ש ריבו עוברים פה בתוך השטח הזה בכל אופן זה לא מבטל את השם של מחיצות ואם כן רב ליזר כבר אמר לנו בהכרח כאן הוא אומר שהלכה מה הוא בא לומר שהלכה שהדרך רבים לא מפסיקה כמו שחומים אמרו הוא בא לפסוק עלו רק חומים אם כן למה רבי ליזר כאן צריך שוב לומר שבכיס רבים לא מבטלת את השם של מחיצות של דיום דין הרי זה שזה מחיצות אמרנו פשיטה זה שזה מועיל גם בלי בור אמרנו גם פשיטה ניסית להביא חידוש מבק בובים כבר ה בלזר פסק במקום אחר כחכמים שאומרים שבק בובים לא מבטל מחיצות אונה הגמור אוסמי כאן ולא הסביר אלי ן כסביר אלי אם משם הייתי חושב כאן ולא הסביר אלי הייתי אומר שרבי יח ורבלי שאמרו ק דיוו הם מדברים בשיט סכומים מי אמר שהם סוברים את שיט רחומים האלו קומש מלון קן סביר אלי לכן בא רב לזר במקום אחר אצלינו וא אומר לגבי דיום דין תדע אני סובר ככה ולכן בדיו דין אני אומר שגם בבקי בובים עדיין יש לזה שם של מחיצות אם הוא יזרוק לתוכו הוא יהיה חייב שואל את הגמורה ול ולא בויח אז יש פה שתי ממר של רב ליזר אחד לגבי דיודין אחד לגבי חחמ שאמרו לגבי פקיס רבים באמצע המחיצות שהוא לא צריך לסלק את הדרך ורבים לצד כי הם לא מבטלים את המחיצות ולמי ולא בויה למה צריך שתי ממרס לכאורה מספיק לומר את הממ שלנו של דיום דין אנחנו נדע שהוא הדין שם במחיצות הנהג מו אחד בכלל חברתו יתמ אין ו נמי רב ליזר אמר הלכה אחת את ההלכה שהבאנו כאן שהם הוא זורק לתוך דיום דין גם במקום שאיין בור גם במקום שרבים הולכים הרבים לא מבטלים את המחיצות באו התלמידים והיינו ממנו שאם כן במחלוקת של רבי יהודה וחומים לגבי סלקן לצדדין כריח ש סוב כמו חומים וכאן הוא ידיחו לכן הם אומרים כאן הודיעו לך את הכוח של מחיץ ש דהיינו אחרי שאנחנו ראינו את רב ליזר מדיום דין אנחנו יודעים שהוא סובר שמיצ לא מתבטלות די הלוך של רבים ולכן שמו מחיצה אז ראינו כאן שתי ספקות אחרונות של הביה ספק ראשון עם החצר צמוד לרשות ורבים עם החצר צמוד לבין הפסים אומר רבי מותר לטלטל ביניהם אם החצר צמוד לשתי חצרות סליחה עם שתי חצרות צמודות לבין הפסים יהיה אסור לטלטל לפי רבונה גם אם הם ירבו זרם משום עוברי אורח שיחשבו שהחיבור ביניהם הוא על ידי בן הפסים לפי רובה וכך ראינו בברייס זה רק אם רק אם הם לא ירבו רק אז הם אסורים רבוני יענה על הברייה מה שכתוב שמה דווקא דווקא אם לא ירבו אבל אם ירבו הם מותרים מדובר שיש פרצה גדולה שהיא קרובה לשס רבים ולכן אין פה חשש שרבים יחשבו ואיין חשד כאן שאלה אחרונה הייתה מה הדין אם יבשו המים באמצע השבת ואומר רבי יעשר לטלטל באמצע השבת רבין שאל מה קורה אם יחזור המים גם מה קורה אם יבשו מה קורה אם יחזרו המים אמר לו הביה אם יבשו כבר שאלתי את רבי ואמר שזה נאסר באמצע השבת אם יחזרו המים יש ברייסה שמיצו שנעשו בשבת שמו מחיצה מה שרב נחמן הגביל שזה רק לחומה ולא לכולה זה על מזיד כדי שלא ינה ממס שבס ונקל עליו לכן אומרים שמה שלכו לא אבל ש מקומות שמו מחיצה הבנו הלכה של רב לזה שמו זורק לתו פס בירוס אז הוא יהיה חייב בדוריס ואמרנו פשי אמרנו לא מדובר החידוש הוא שאיין שם בור או בהר וגם ככה יש ל של מחיצה שאלנו גם זה פשיטה כי אחרת התורה לא הייתה מתירה במקום של באר לא ייתכן לחלק אם יש ב אוין באר האם יש פה מחיצות מדייסה או לא הנה גמור מדובר ש בק בורדים ולמרות שמצינו שרב ליזר אומר כאן הדי כח של חומים לגבי מחלוקת אחרת בדרך הורבי מפסק טון אבל כאן זה המקור של הרב לזר שמחי שהרבים לא בוקעים את המחיצה לכן הדודים נשארים על עומדן והתלמידים הם אלה שהוסיפו כאן אודיוה לגבי המחלוקת שם עם חום עם רב יודה שלפי רב לזר יצא שהל חק חומים שלא צריך לסלק את זה לצדדים ורבים שעוברים באמצע המחיצות לא מבטלות את השם המחיצות ‏t [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: