העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד ב

[מוזיקה] רובן דף חט עמוד ב נתחיל השורה רביעית מלמעלה אנחנו מסיימים את הנושא של בצל ראינו שהבצל הוא לא ראוי למאכל אבל העמדנו את זה דווקא לגבי עלי הבצל ודווקא שהם לא גדלים זרת ודווקא שהוא לא שותה שיכר אחריו טונו רבון לא יכול אדם בצד מפני נחש שבו דהיינו יש רס של הבצל שנמצא בתוכו וזה מסוכן תוסס כאן אומר שזה לא סתם שהבצל עצמו הוא רס אלא מדובר על הגבעול האמצעי שהוא בדוגמת נחש הוא הולך כמו עמוד והוא זה שמסוכן ומה הסתבר אב חני נ שךל חצי בצל וחצי נחש שבו וחלה ונטה למות אכל חצי בצל אם חצי ערס ונטה למות וביקשו חברו ברח ממולו וחוו מפני שאשו צריך אולו כיוון שהיו צריכים אותו ממילא זכה להנצל מהבצל אומרת הגמרה אמר רבי זהרי אומר שמואל שיכר מערון בו הוא פוסל המקווה בשלש סלוגן אומר שמואל יש שתי הלכות בעניין ש שחר דבר ראשון מערון בו כיוון שהוא ראוי לשתייה ממילא אפשר לערב בו שיעור של שתי סעודות הוא פוסל לסמק שלש סלוגן יש הלכה לגבי מקווה צריך שיהיו מי גשמים ולא מים שאובים דהיינו שנשבו על ידי כלי ו לכן כשאנחנו ממלאים את המקווה אם זה עדיין לא הגיע לרבו אמסו ונכנסו לשמה שיעור של שלושה לוגן של מים שהובן זה פוסל את המקווה אבל דווקא מים שאובין אבל אם זה שער משקים כגון מי פירות זה לא פוסל את המקווה דווקא אם יש מים שאובים ולא שער משקים אומר שמואל שיכר כיוון שהוא על בסיס מים אז לכן יש לו דין כמו מים והוא יפסול את המקווה כמובן שזה הכל מדובר לפני שהתמלא 40 שעה אבל אחרי שהמקווה בר מלא ב40 שעה לא פוסל בו גם שלושה יוגים מה תקיף לו רב קנה פשיטה חימה בין זה למי צבע מה חידה שמואל לכאורה זה משנה מפורשת נתנן רבי סימר מי צבע פוסלים את המקו בשלו שלוגי כתוב לגבי מים שהובן שהם צבועים למרות שהם צבועים הם לא מאבדים את השם מים ויש להם דין כמו מים שהובן שפוסלים בשלושה לוגים כשהם נפלו למקווה לפני שהתמלא 40 שעה ולכאורה שחר זה לא גרם ממי צבע אז מה חידש שמואל אמרוסו מצי ומקרה אוכ שכרו מקרה שם לגבי מי צבע השם מים נשאר על זה רק התווסף לזה שם לבי מי צבע אז לכן הייתי אומר שדווקא אז רבי וסי אומר שיהיה לזה דין של מים כיון שהשם מים נשאר אבל שיכר שיש לו כבר שם אחר זה כבר לא נקרא על שם המים שבו אלא הוא נקרא שיכר הייתי אומר שהוא לא יחשב למים שהובן אלא כדין שאר משקין והוא לא יפסול בשלושה לוגין כומה שלו שקן אומרת הגמרא ובכמה מערבים אז שמואל אמר שאפשר לערב עם שיכר כמה זה שיעור של שתי סעודות סוב הרבח ברד רב יוף קמד רב יוסף לממר בתרן רי שיכר אמר רב אכי לפני רב יוסף לכאורה יש לי חשבון שהשיעור של שיכר הוא שני רבעי הלוג של שיכר כדתנן המוציא יין שני רי תרי ריו רשי אומר תרי רי שיכ תרי לוגין דג וקו סליחה לא לא שני ריבי הלוג אלא שני רבעי קו כיוון ששני שזה בעצם יוצא שני לוגין בסך הכל כיוון שכל כל בכל קו יש ארבע לוגים אז ממילה אחד רבע אחד זה לוג כאנחנו מדברים על שני רבעי לוג שני רבעי הקו אנחנו מדברים על שני לוגים ולמה שיעור כל כך גדול כדתנן המוצי ין כדי מזיג אסקוס כתוב לגבי הוצו מרשו לרשות המשנה בשבס מביאה שהשיעור של יין כמה זה שיעור חשוב כדי להוציא ולהתחייב עליו כדי מזיגה את כמה ששמים יין בכוס שמוזגים אותו יחד עם מים היינות של פעם היו חזקים מאוד היו מאבים בהם יין מים אז השיעור שלה שצריך כדי למזוג את הוא שיעור של הוצאת שבת ותניה לו איזה גדולה קטנה כדי מזיגת יפה יש ברייסה שמבאר את המשנה שהכוונה לכוס יפה מה היא יפה של ברוכה שעליו מברכים כס המוזן קידוש שזה רביעית אז כמה שצריך יין כדי למזוג יחד עם המים ואז יש לו שיעור של רביעית וכמה זה ואמר נח אומר רב רבוה כו של בור צריך שיהיה בו רובע רביעי דהיינו מהיין יש רובע רביעית כדי שמזג וי מועד על רביעי ואז הוא מוסיף על זה שלוש רי מים דינו על כל חלק מוסיף עוד שלושה חלקים של מים סך הכל יש לו של גודל רביעית וכדו לחדור על ח לת מ על כל חד על כל שיעור אחד הוא שם שלושה חלקים כנגדם של מים לאו חמרו זה לא נחשב ליין משובח ולכן כאן גם כן אנחנו מסבירים את המשנה בשבס כמה זה יין כדי למזוג הכוונה כדי למזוג של רביעית שאז יין שבו הוא רוב הרביעית קטוני סיפה וכתוב הסיפה שר כל המשקים וריס במשנה בשבש כל שאר המשקין השעור הו ברביעית שלמה וכל השפים ברביס רק אז נחשב חשוב כדי להתחייב עליו ווא צו ממילא אומר רב אחי יש לי חשבון מי דסו לחד ארבע אוכנה מ לחד ארב כמו שלעניין הוא צו רביעית יין היה ברוב רביעית ושיכר שהוא בכלל שער משקי ו ברביעית שלמה זאת אומרת פי אר מהשר של יין אז גם לגבי עירוב הוא פי ארב מהשר של יין ואם יין אמרנו שהשיעור הוא שני רבעי הלוג אז פה זה פי ארבע אז כנגד כל רבע לוג השיעור ששיחה הוא לוג ממילא יש לנו כפול בשיעור שזה בעצם שני לוגים אומרת הגמרה ולא הי אבל אפשר לדחות את הראייה משם ואיין משם ראיה אוסו מוד בוצו מאוכל חושי הגדר בשבס שונה מהגדר בעירוב תחומים ואי אפשר להוכיח מוצו לעניין מז ש ודוס שם זה עניין של חשיבות ממילא אני אומר שהחשיבות מגיעה בפי ארבע מהיין החשיבות של שחר הוא פי ארע מהיין אבל אוכל לא פה ייתכן שלא צריך שיעור כל כך למה דוד ינש ד שטו קסה צפרה קסה פניה וסם חילוו אנשים שותים בבוקר וכוס בערב דהיינו של רביעית לוג וממילא ייתכן שהשיעור הוא בשתי רביעיות הלוג ולא בשני לוגים שלמים אומרת הגמורה תמרים בכמה כמה השיעור של תמרים במזון שתי סעודות שזה השיעור שאנחנו נאמר שצריך בשביל עירוב תחומי אומר אביס תמרים בקו שיעור של שתי סעודות בתמרים ובקו אומר רב יס מנומ ו מה המקור שלי אין מקור מדויק אבל יש דיוק מברייס שמשם אני מוציא את השיעור הזה תניה כתוב בברייס אכל גור גות ושילם תמרים יש הלכה שאדם זר שאכל טרומה בעצם הוא גזל את שבט הכהונה ולכן אם הוא אכל את זה בשג אז אומרים שהוא צריך להחזיר ממון לשבט הקוני אז הוא לוקח פירות דווקא פירות ולא ממון והוא עושה נותן את זה לכהן ואז מד רבו נהייה לזה דין של תרומה מה קורה אם הוא אכל גרוגרות תאנים ושילם תמרים הוא החזיר לכהן במקום תמרים במקום גרוג הוא הביא תמרים הרי גם ככה הוא מביא פירות אחרות ממה שהוא לקח הוא לקח טרומה והוא מביא כעת חוליים אז הוא הביא מסוג אחר טוב הואל ברוחו אומר הביס כיוון שזה שווה יותר אז זה משובך יותר איך הי דומי מה מדובר אי לפי דומים דוח מנ זה כמ שלם זוזה דהיינו שהוא מדד את השוי הכספי של הגגות שהוא אכל ואת אותו שובי כספי הוא נתן בתמרים דוח מינה בזוזה קומ שלם ל בזוזה אם כך מה תבל ברוכו בזוזה או בזוזה קו משלם למעשה הוא לא הרוויח את הכהן כלום זה שהוא נתן תמרים גם אם תאמר שזה עולה יותר אבל הוא נתן כמות קטנה יותר באותו שוי של הגגות שהוא אכל אז הוא לא הרוויח אותו במשהו אל עולב לפי מידה אלא צריך לומר שהוא מדד את זה לפי מידה וכל מיני גריבה ד גגות ד שווה זוזה הוא אכל שיעור של גריבה של גגות שזה שווה זוז וכוש גריב תמרים זה שווה ארבו הוא נתן כנגד זה שיעור של תמרים את אותו שיעור של תמרים שבעצם עולים יקר יותר ובעצם שווים ארבו וקטני יבוא אלי רוחו וזה משובח יותר כיוון שהוא נתן משה שווה יותר עלמה תמור דיפה אז אתה רואה שתמר הם חשובים יותר מאשר גגות ואמרנו לאל שככל שהפרי חשוב יותר השור שלו קטן יותר כי בשתי סעודות אוכלים פחות ממנו ממילא אם כתוב לא לגבי המשנה כמה אני מקבל מגרגרות ואמרנו קו ורב אמר וכן לעירוב שהשיעור הוא בגגות לגבי עירוב תחומין השיעור הוא בקו אז כל שכן לגבי תמרים זה חשוב יותר ואוכלים פחות וודאי שזה קו יספיק ולא צריך יותר מכו אומלה הבי לא לדוח מני בזוזה וש בזוזה אין רעיה למה כיוון שייתכן כפי שרצינו לומר קודם שהוא א בשיעור בשווי דמי מסוים ואת אותו שווי הוא מחזיר כעת במקום בגוי גוס הוא מחזיר את זה בתמרים שאלת אם ככה מה מה היא טוב אלו ברוכו מה הוא הרוויח את הכהן סוף סוף הוא קיבל את אותו שווי גם בתוך אותם דברים ששווים אותו דבר ישנם שני סוגים ד מד קופצ זינ כ משלם למיד קופצ זבנה הוא אכל דבר שלא נמכר כל כך במהירות והוא משלם כ דבר שאפשר יש לזה ביקוש גדול זה נמכר ביותר ממילא גם אם השוב כספי לא לא הרוויח לכהן אבל הרוויח לו בזה שזה חפץ מבוקש יותר הפירות האלו מבוקשים יותר אז אם ככה אין רעיה מכאן כיוון שזה לא שאנחנו רואים שתמר שווים יותר וממילא לכן השיעור יהיה בקו אלא מה ששמה אנחנו אומרים תבוא ל הברכה רק כי זה נמכר יותר שטיסה אומרת הגמורה מה הדין לגבי שטיסה כמה השיעור של מזון שתי סעודות ומה זה שטיסה אומר רשי מאחל שעושים מקמח קולי שמתייבש בתנור ונותנים דבש לתוך התבשיל מאכל שהם מרסקים קמח עושים מזה קמח מ כליות יבשות בתנור עם דבש שמעורב בהם אומר אחבר פנחס רי שר גושי השיעור הוא שתי מידות של שר גושה קיסני רשי אומר מה זה שר גושה זה הכוונה לכפות קיסני אמרבי מה השיעור בקיני טרי בוני דפו בדיס בוני זה שם מידה שהייתה בפומ בדיס מידות כאלה זה השיעור של כיסני אמרלי הב אביו נפטר כאשר אמו הייתה מעוברת בו ומו נפטרה כאשר הוא נולד גידלה אותו אחת והיא הייתה הנקת שלו ועל זה הב היה מצטט הרבה פעמים דברים שהוא שמ שמע ממנה אז אומר הבי אומרו ליים אותה אחת אני קיסני מלו ליבטל מחשבת הקיני הם טובים מאוד ללב והם מבטלים את כי שברגע שאדם טוב לו והלב שלו רגוע אז אין לו מחשבות של דאגות עוד מר אגב זה נביא שהב אמרח אדם שיש לו חולשה בלב שיקח בשר דת ימינה בשר של הירך ימין דדכה של איל וליס קבו דרס דניסון יקח גללים של מראה מחודש ניסן ס אם אין לו את זה אין לו עכשיו גללים מחודש ניסן אז יש פתרון אחר ליסס ד תיקח ענפים דקים של עץ רבה ונכבה וכול וישרוף אותם או את הגללים או את הענפים הדקים יחד עם הבשר של ירך ימין של האיל ונחל ויאכל אותם ושת בשרי חמר מרקה ומיד א אחרי זה שישתה יין מרקה ואז ממילה הוא יגיע לרגיעה וזה יבטל לו את הדאגות רשי אומר מה זה חמרמר כ יין מזוג אומד אמר שמואל כל שהוא לפתן כדי לאכול בו כל שאינו לפתן כדי לאכול אמנו דבר שהוא נקרא לפתן דנו שמפתים בו את הפת לא אוכלים אותו בפני עצמו אז השיור ממנו לעירוב חו מינו כדי לאכול בו כמה שיעור שאוכלים ממנו בסעודה שמפתים על ידו את הפת זה השיעור שאנחנו לוקחים לרוב תחומי זאת אומרת לדוגמה תחינה כמה שהשיעור של אדם בסעודה ללפת את הפת עם התחינה אז אם הוא רוצה להניח תחינה לרוב תחומין הוא מניח מזון של שתי סעודות בשיעור קטן כזה אבל כל שאינו לפתן אלא אוכלים אותו בפני עצמו אז כדי לאכול אמנו השיור הוא מזון שתי סעודות ממה מהמאכל עצמו ולא רק ממה שמלפנים בשר חי כדי לאכול אמנו אם זה בשר חי אז ישנם שאוכלים את זה כמות שהוא אז השיעור הוא כדי לאכול אמנו השיעור לאכול שתי סעודות מהבשר בשר צולי רבי אומר כדי לאכול בבס אומר כדי לאכול אמנו ובשר צלוי אח לא ס האם מודדים את הבשר צלוי לפי כך שזה מטובל שמבלים את זה עם עוד משהו או לא בפני עצמו אומב מנלו דפסח נמה אומר הבשם מה שאני אומר לגבי בשר צלוי ש מודדים אותו בפני עצמו כיוון שלא אוכלים אותו עם עוד דברים אלא בפני עצמו כיוון שכך ראיתי את מנהג הפרסים שאוכלים בשר בלי לחם אומר לי הב פסו יעברו בדל האם הפרסיים אנחנו מתייחסים אליהם ועל פי הם אנחנו נקבע את ההלכה בכל העולם הרי ותנן בגדי עניים לעניים מה השיעור לקבל טומא אז הולכים כל קבוצה לפי מנהגה העניים מחשיבים בגד כבר בג' אצבעות על ג' אצבעות אז זה שיעור אצל עניים לקבל טומא בגדי עשירים לעשירים העשירים שמחשיבים רק בגד גדול יותר אז השיעור הוא שלושה טפחים על שלושה טפחים פחות מזה לא יקבל טומה אבל בגדי העשירים לעניים לא אבל לבוא ולומר שאצל העניים לא יקבל ומה עד שיהיה בגד בגודל של עשירים כיוון שיש עשירים שהם רק משלושה טפחים על שלושה טפחים מחשיבים את הבגד זה לא אומרים אז אתה רואה שכל מנהג חודו ואיך אפשר לומר אצלנו שהפרסים בגלל שהם נהגו לטבל לאכול את זה בפני עצמו זה יגרום בכל העולם שצריך דווקא בשר בפני עצמה שיר של שתי סעודות חייתם מאוכל לחומר ואוכל לחומר אולי נאמר שהלכנו בכל מקום להחמיר ולכן לגבי עירובין אני אומר שהשיעור הוא גדול יותר שיעור של לאכול בו כפי מנהג הפרסיים שאוכלים את זה בפני עצמו אבל לגבי טומה השיעור קטן יותר בעניים שאני אומר הולכים בג אצבעות ולא לפי מנהג העשירים אומרת הגמורה אי אפשר לומר כך למה כיוון שמצינו וזה כבר נראה בעזרת השם בעמוד הבא שמצינו שלגבי רובין הולכים לכולה ולא לחומרה ממילא אי אפשר לומר שזה הסיבה שעשירים ועניים חילקנו ביניהם ואם כן נשארנו בקושי איך על פי הפרסום רוצה לומר רבי יוס שזה יקבע את השיעור בבשר צלי לכל העולם אז אם כן ראינו כאן את הברייה שאמר ש בבצל יש נחש איזשהוא ארס שמואל אמר ששחר א' מערון בו ב הוא פוסה את המק שלושה לוגים והחידוש הוא שלמרות שאין לו שם של מים כמו במי צבע בכל אופן יש לו דין של מים שהובן והוא פוסל את המקווה לגבי כמה השיעור שצריך בשבי לגבי עירובין שאני אומר שחר מערן בו אז רב אכה רצה לומר שהשיעור הפי אע מיין ביין זה שתי לוגין שתי ריבי הלוג אז בשכר זה שתי לוגין וכפי שהוכחנו מאוצה שבס ל הגמר דה את זה כיוון שבצ ה שבס שמה יש סיבה שאני אומר שזה פי ארבע כיוון שזה עניין של חשיבות וכמה זה חשוב אצלו אבל כאן זה עניין כמה הדרך אנשים לאכול שתי סעודות וזה מצינו גם שאוכלים בשיעור פחות יזה לגבי תמרים השיעור הוא אמרנו כמה שיעור של תמרים בקו ואמר רבי יסף למה אני א אומר בקו כי כך משמע מזה שמשמע ברייסה לגבי טרומה שהתמרורים יותר מהגרות אז אם בגור גות אני אומר שמספיק קו כל שכן בתמרים שיספיק קו אבל הגמור דחתה שאין משם רעיה כיוון שיתכן שהסיבה שתבוא עלי ברכה שהוא מביא במקום אכילת גורגו הוא מביא תמרים זה לא בגלל שזה שווה יותר אלא בגלל שהוא מביא כמות גדולה יותר לא בגלל סליחה לא בגלל שזה כמות גדולה יותר אלא בגלל דכל מיני בזוזה קושל בזוזה הוא באמת מביא בשובי של דמים ואין ו חנ הוא אכל גורג זה שווה כך וכך והוא מביא את אותו שווי בתמרים ולכן מה שאנחנו אומרים שתבוא על הברכה כיוון שזה רק מבוקש יותר בשוק אז זה משהו שקופץ לזונה אבל חנמ לא רואים מכאן שזה השוי של התמרים יקר יותר מגגות אמרנו לגבי שטיסה מה השיעורים ה כמה שיעורים והביה מצטט את אמו לגבי קסנה שזה מועיל הגוף ולגבי פתרון לחול ש דליבה שמואל הביא שאם זה לפתן שאוכלים אותו עם פת השיעור הוא כדי ללפת בו אם זה מהש יכול אוכלים אותו בפני עצמו השיעור הוא לאכול אמנו שתי סעודות בשר חי לכולם זה לאכול אמנו ובשר צלי לפי רע בזה לאכול בו לפי רב יס זה לאכול אימנו כיוון שאוכלים אותו בפני עצמו ואומר רב יס כפי שמצינו במנהג הפרסים אבל הגשנו שלכאורה הפרסיים לא יכולים להשפיע על כל העולם אלא אתה יכול לומר שרק אצל הפרסיים השיעור הוא מזון שת סעודות לאכול בשר בפני עצמו אבל לבוא ולפשט מזה לכל העולם ולומר שיצטרכו להחמיר שמזון שתי סעודות מהבשר עצמו זה לא בעזרת השם בעמוד הבא אנחנו נראה את התירוץ של הגמרא על הקושיה [מוזיקה] הזאת ש
לצפיה בתכנים נוספים: