העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד ב

[מוזיקה] דף כט עמוד ב בכל פעם שאתה מתחיל משהו חדש בעבודת השם או אפילו בדברים גשמיים בהתחלה אתה מרגיש מאוד רעוע מאוד לא יציב הכל חדש הכל לא מוכר ועם כל זה מגיע גם היצר הרע וכל כך נאבק איתך בפרט בדברים ברוחניות נאבק מולך הוא מרגיש את הגוזל לו בעצם אתחל את החלקה שלו את המקום שהוא כבר כבש פתאום אתה מגיע מעייף אותו מהמקום ולכן הוא מתעצם כנגדך אבל ל דאגה זה רק בהתחלה עובר זמן ואתה מרגיש הרבה יותר יציב הרבה יותר רגוע היצר הרע גם קולט את הגבולות החדשים שלך ואומר בסדר זהו הוא קבה שעל זה אין מה לדבר נלך להוק איתו במקומות אחרים הכל יציב רגוע והרבה יותר קל את העניין הזה אנחנו רואים גם היום בעמוד שלנו לגבי מקווה כל עוד ולא השלמת אותו כל שלושת לוגין של מים שאובים פוסלים אותו גם אם אחרי זה תוסיף המון מ גשמים כן כמובן מקווה חייב להיות דוקא מ גשמים לא מים שאובים ולכן לפני לפני שהשלמת את שיעור המקווה שים קצת מים שובים הם פסלו את המקווה אבל אחרי שכבר שמת מים מי גשמים 40 שעה גם אם תוסיף כל מימות שבעולם זה לא יזיז אותו משיעור מקווה זה העניין הזה של היציבות ההתחלה באמת קשה אתה צריך להגיע על 40 סימי גשמים מושלמים אבל אחרי שהגעת להתחלה הזאת הכל הרבה יותר קל הכל הרבה יותר יציב נזכור את זה בהרבה פעמים שאנחנו רואים את קשלי הבראשית את מאבקי ההתחלה על דאגה עוד מעט ניקח נשימה ארוכה לא יעבור הרבה זמן ואנחנו נהייה הרבה יותר יציבים ויהיה לנו הרבה יותר קל להתמודד עם כל מה שיבוא עלינו וגם הרבה פחות יבוא עלינו אומרת הגמרא הקדושה דף כט עמוד ב מספר שבועות מלמעלה האמת היא כמה קצת יותר ממספר שבועות אמר אבזר בנקודתיים אומרת הגמרא הקדושה ורגע סקירה על מה אנחנו הולכים לדבר היום שוב על במה מערים וכמה מערים בו נתחיל עם שחר נסטף קצת לדיני מקווה נעבור ליין נסטף קצת לדיני ברכה וכדומה של ברכה יין מזוג וכן הלאה נראה הלאה מה קורה לג י אדם תמרים לגבי אדם שאוכל תרומה ולאט לאט נגיע לו דברים נוספים ושיעורים נוספים בכל העמוד שלנו בענייני עירוב אומרת הגמרא הקדושה אמר רבי זרא אמר שמואל שיכר מערון בו ופוסל את המקווה בשלושת לוגין שיכר זה נקרא אוכל זה נקרא משהו חשוב ומערבים בו מצד שני עדיין יש עליו שם מים וכמו שאמרנו מקווה חייב להיות דווקא 40 שיה של מי גשמים נפלא ביותר אחרי שיש בו 40 יה של מ גשמים תוסיף בו מה שאתה רוצה כמה מים שובים שאתה רוצה והכל בסדר אבל לפני לפני שיש בו את השיעור את השיעור המלא של מקווה את ה-40 שיעה אם נופל לו כל שאר משקין שבעולם מיץ תפוזים מיץ תפוחים וכדומה לא מעניין אותי אם הם שאובים זה לא משחק בכלל לעניין הלכתי זה לא בוסל את המקווה אומנם זה לא משלים לשיעור מקווה אתה חייב להוסיף עוד שלוש לוגין מים של מגשמים אבל זה לא פוסל מים זה הדבר היחיד שברגע שהם שאובים אם הם שלוש לוגים לפני שהשלמת את ה-40 שיעה זאת אומרת מילת המקווה כמעט 40 שעה 40 שיעה פחות שלושת לוגים מים במי גשמים ועוד שלוש לוגין של מים שאובים המקווה נפסל ואי אפשר לטבול בו יפה אז זה מה שמגיע זה להדגיש ולומר שיך אומנם נשתנה טעמו מראו ריחו זה נשתנה ממים ולכן באמת מערבין עליו אבל לגבי מקווה אני חוזר לעיקר עיקרון נעשה ממים ולכן הוא נחשב כמים ופוסל את המקווה בשלושת לוגין שואלת הגמרא תקיף לרב קנה פשיטה חימה בין זה למי צבע מה ההבדל בן שכר למים צבועים שמים צבועים ראינו במפורש במשנה דתנן רבי יוסי אומר מי צבע פוסלין את המק ובשלושת לוגן נפל שלוש לוגין כן לפני שהשלמת את שיעור המקווה לתוך 40 שעה פחות שלושת לוגן נפלו מהים צבועים הם פוסלים את המקווה אותו דבר אני אבין בשחר כי עקרו מים זה שהשתנה טעמו ריחו אומר איתו לא משנה אונה הגמרא אמרה ברור יש הבדל כביר בין מים לשחר ולכן אני צריך להשמיע לך את זה אתם מיד ציב מקרי קוראים לזה מי צבע זאת אומרת שם מים עדיין עליהם ולכן ור שהם פסלו את המקווה אחה לגבי שכר שכר אקרי השם שלו השתנה קוראים לו שחר ולכן הייתי חושב שהוא לא פוסל את המקווה לכן אני חייב לחדש לך לא רק מי צבע ששמה עליהם קוראים להם מים פוסלים את המקווה אלא גם שחר עליו שלא שמו עליו ולא טעמו ולא ריחו ולא מריטו הוא ממש השתנה ממים כיוון שיקרו מים הוא פוסל את המקווה בשלושת לוגן יפה בכל אופן מה אנחנו רואים מכאן ששחר כשר לעירוב שואלת הגמרא ו וכמה מערבין כמה שיכר זה נחשב שזה מזון שתי סעודות שאמרנו שבמזון שתי סעודות אפשר לערב אומרת הגמרא סב רבח הבר ד אבי יוסף כמה ד אבי יוסף למימר בטרן רי ושכרה שני רובע קו טרן ריו פירושו לא רביעית אתם יודעים בעצם כאן אנחנו הולכים לדבר הרבה על רביעיית וצריך לזכור כשאנחנו אומרים שלקי אש או לארבע כוסות צריך רביעיית אנחנו מדברים על רביעית הלוג רביעית מלוג זה נחשב שיעור לעניין קידוש וכל מיני דברים כאלה אבל כאן כשאנחנו אומרים רבע אנחנו מדברים על רבע הקו השיעורים בעצם הנפוצים שמדברים כאן בדף זה קו ורבע מהם זה רבע הקו רבע הקו זה לוג אז שהוא אומר לך תון ריו שירך פירושו בשני לוגין של שכר בזה מערבים ועכשיו הולכת הגמרא להביא ראיה קצת ארוכה כדתנן בעצם איפה אני יודע ששכר השיעור שלו לגבי עירוב זה שני לוגין שני רביעיות עקו מביאה הגמר ראיה כדתנן לגבי הוצאה מרשות לרשות אנחנו כבר למדנו מסכת שבת ואנחנו יודעים שהוצאה מרשות לרשות זה לא כל גודל הקטנטן ביותר שנוציא כבר נתחייב צריך הוצאה חשובה אז שם כתוב ככ המוציא יין אדם שמוציא מרשות לרשות יין כמה הוא מתחייב מה השיעור המינימלי שעליו הוא התחייב כדי מזיגה זאת אומרת כמה שרגילים בעצם יין בזמנם היה תמצית יין חי הוא היה מאוד מאוד חזק לא היו שותים אותו ככה מהבקבוק היו מוסיפים לו מים אז הוא אומר לך כדי כבר נראה כמה מים היו מוסיפים אבל כדי מזיגת זאת אומרת את הכמות הזו של התמצית שצריך כדי למלאות ותני עלה כדי מזיגת יפה מה זה יש לי גביע גדול קטן כמה כמה אמורה להכיל הזאת ושם כתוב כדי מזיגת יפה ושוב מה פירוש יפה מה היא יפה של ברכה שמברכים עליו ברכת המזון זאת אומרת אני לוקח שעליה מברכים ברכת המזון בעצם זה השיעור של יין בשיעור כזה שצריך לשים בתמצית בכוס הזו ואז להוסיף עליו מים זה השיעור ואמר רב נחמן אמר רבא ברבוע של ברכה צריך שיהיה בו רובע רביעית רביעית כמו שאמרנו זה רובע הקו זה לוג רובע רביעית זה רביעית הלוג בעצם השיעור האופייני השיעור הרגיל שעליו אנחנו מדברים אז צריך שיהיה בו רובע רביעית כדי שמזגן ויעמוד על רביעית זאת אומרת התמצית יין שצריך בו כמו שאמרנו היין החי היה יין מאוד חזק התמצית שצריך שיהיה בו היא רוב רביעית זאת אומרת הרביעית המוכרת לנו שלאחר שתמו אותו שהנה כבר נראה בכמה מוזגים אותו זה הה מוד הלוג הוא כד רבה רבה היה אלוף במזיגה והוא קבע באיזה מסמרות הוא אמר דע לך כלל כל דמר רבה כל חמרא דלא דרי לחד תלת ממה עליו חמרה כל יין שלא מזגו אותו שעל חלק אחד של יין שמו שלושה חלקי מים זה לא נחשב כיין אז בעצם המזיגה אופטימלית הכי טעימה ונעימה ומקצועית זה שאתה לוקח את היין ומוסיף עליו שלוש חלקים של מים אם כן אנחנו רואים במפורש מה זה כדי מזיגת אז בוא נחדד לעצמנו מה ראינו מדובר פה בכוס יפה שזה של ברכה ששמה צריך שהתמידו רוב הרביעית זאת אומרת הרביעית המוכרת לנו שזה רביעית הלוג ואז כמו שאני יודע מוזגים אותו שמים חלק אחד יין שלוש חלקים מים ביחד זה יוצא לוג יפה מאוד אז לוג בסופו של דבר זה נקרא הלאה אז לגבי יין אני יודע כמה אם הוא יוציאו התחייב אם הוא מוציא רוב רביעית שכשהוא מוזג אותו זה יעמוד על רביעית שפירושו לוג וקטני סיפה זה לגבי יין עכשיו ממשיכה שם המשנה ממשיכה שם המשנה ואומרת מה קורה בשער כל המשקין שער כל המשקין ברביעית כל השופכין גם כן ברביעית שוב רביעית זה לא הרביעית המוכרת לנו אלא בלוג רביעית הקו שזה לוג אז שאר כל המשקין והשפכים כמה אני מוציא ומתחייב לוג עכשיו יפה מאוד אנחנו יודעים כמה יין וכמה שער כל המשקין ועכשיו הוא מגיע עם הראייה עד כאן הבנו את המשנה שמסבירה כמה חיייבים אדם המוציא יין וכמה שער משקין שבתוכם יש גם שחר בוא נזכור שיכר זה חלק משער כל המשקין ואז הוא מגיע ואומר מסביר רב אחה איך אני יודע את השיעור שכפי שאמרנו ששני לוגין שחר זה השיעור של שני סעודות איך אני יודע את זה מפה והוא מסביר מדעת המלכד ארבע כמו שלגבי יוצאה מרשות לרשות אתה לוקח את שיעור היין מכפיל אותו בארבע וזה השיעור של שחר לגבי יין אמרנו רוב רביעיית בעצם רביעית הלוג ולגבי שחר אמרנו רוב הקו שזה לוג פי ארבע אותו דבר אח הנמי גם לגבי עירוב עלך עד ארבע קח את השיעור שרב אמר כמה יין צריך לעירוב תכפיל אותו בארבע זה יהיה השיעור של שכר לגבי יין הוא אמר שתי רביעיות הלוג קך רובע הלוג אחד תכפיל אותו זה לוג עוד רובע הלוג תכפיל אותו עוד לוג שני לוגן זה מה שצריך בשביל להערב בשחר לכן אומר רב אחם מכאן לקחתי את השיעור של כמה מערבים בשחר אבל דוחה הגמרא אחרי כל הראייה ארוכה והנפלאה הזאת ולא היא ממש לא אל תשווה לי בין שיעור הוצאה לשיעור עירוב אתם ודב מאחי לא חשיב שמה אני מדבר על חשיבות יין יותר חשוב משחר ולכן אני אומר השיעור ביין קטן יותר ואילו בשחר זה פי ארבע לגבי הוצאה מרשות לרשות אבל אך לא כאן אני לא מסתכל על חשיבות כאן אני מסתכל על מה אנשים שותים אבל אך לא למה דוד ינשה לשטו קסה בצפרה וכסה בפניה ושמחו ילוי יש מספיק אנשים שהם לא צורכים כזו כמות של שחר מדי יום הם שותים קצת על הבוקר קצת בערב פותחים את הראש בבוקר סוגרים את הראש בערב וזה מספיק להם ולכן אין שום סיבה בעולם שנצטרך להערב בכמות כל כך גדולה של שני לוג שחר ולכן אין לנו באמת ראייה מהמקום הזה מהרעיון הזה שהבאת שכמו ש שכמו שרואים לגבי הוצאה מרשות לרשות שזה פי ארבע גם בעירוב זה ממש לא שמה זה עניין של חשיבות ופה זה עניין של כל אחד כמה הוא שותה ולא יש מספיק אנשים שלא שותים את השיעור הזה ממשיכה הגמרא ואומרת תמרים זהו סיימנו עם שכר בוא נדבר על כמה אדם שרוצה לה לערב בתמרים כמה הוא צריך אמר אבי יוסף תמרים בקו תמרים אם תביא קו תמרים זה נפלא אפשר לערב בזה אמרבי יוסף מנמן על המינין אני יודע שתמר בקברי לא ראינו את זה במשניות למעלה בבריתות למעלה ד תניה אכל גרוגרות כאן מדובר לגבי בן אדם שאכל פירות של תרומה עכשיו אדם שאוכל במזיד פירות של תרומה הוא גזלן הוא בעצם גזל מהכהן אדם שאכל בשוגג הוא גם כן גזלן אבל גזלן בשוגג והוא יש לו דין מיוחד הוא לא ישלם כסף הוא ישלם פירות אחרים הוא יביא לכהן פירות במקום הפירות של תרומה שהוא לקח נפלא ביותר והפירות האלה נעשים ממש כתרומה הם של הכהן ממש ויש להם קדושת תרומה אכל גרוגרות הוא אכל תאנים מיובשות והוא שילם במקומם תמרים אומרת הברייתא תבוא עליו ברכה יפה הוא שדרג הוא הה אמור לשלם רק גור גורות ושילם תמרים נפלא ובעצם נכנסת הגמרא למקרה איכי דמי מה מדובר שם אילם המדובר שאותו לפי דמים זאת אומרת הוא משלם לפי כסף שהוא אכל דכל מני בזוזה וכמ משלם לי בזוזה זאת אומרת הוא אכל ממנו ב-10 שק גרוגרות ומשלם ב10 שק תמרים אם ככה שואלת הגמרא מהי תבוא עליו ברכה בוא נמר שה תמרים מאוד יקרים זה אומר שהוא אכל 10 גרוגרות ונותן ונותן תמר אחד איזה תבוא עליו ברכה בתכלס הוא נתן לך אותו מחיר בדיוק בזוזה אכל בזוז קם משלם בסופו של דבר הוא שילם כמה שהוא צריך אז הוא עשה את מה שמוטל עליו אבל נילו עכשיו משדרג ומפנק אותו בבוא עליו ברכה אל עליו חייב להיות שהוא שילם לפי מידה זאת אומרת הוא אכל 10 גרוגרות ומשלם 10 תמרים ותבוא עליו ברכה כי התמרים שווים הרבה יותר דכל מני גריבה ד גרוגרות מידה של גרוגרות דשו יזוז וגם אשלם לי את אותו מידה גריבה ד תמרים שזה שווה פי ארבעה לאו דווקא תכלס זה שווה יותר ככה משמע ולכן קטני תבוא עליו ברכה אלמה מכאן מוכיח רבי יוסף תמרים עדיפה מכאן הוא מוכיח שמרים עדיפים מגגות ואנחנו ראינו במשנה למעלה לגבי מה שנותנים להני שם מעשר שני ראינו שגגות קו ואמרנו וכן לעניין עירוב אם כך רואים שלגבי עירוב אפשר לערב בקו גרוגרות ואם כן ור שהם בגוגו שהם לא כל כך חשובים כמו שאנחנו רואים פה אפשר לערב בקו ור שמרים שהם חשובים יותר אפשר לערב בקו ק יפה ריה נפלאה אבל אמר להבי מגיע הבי ודוחה מה פתאום לעולם דכל מיני בזוזה וגם שלם בזוזה יכול להיות שגרו גרות בעצם יותר חשובות מתמרים מה שראינו שתבוא עליו ברכה מדובר הוא אכל בזוז ומשלם זוז זאת אומרת ב10 שק אכל אכל גגות וב-10 שק הוא משלם תמרים אם ככה הוא תבוא עליו ברכה פשוט מאוד דכל מני מיד דלא קפץ לי סבינה ומשלם למיד קצלי זבינה פשוט מאוד התמרים פחות חשובים מה שכן הם פחות אין אותם מספיק ולכן כשהוא משלם לו בתמרים תמרים ייתכן גרועים יותר והוא משלם לו את אותו מחיר במדויק את אותו 10 10 שקלים שהוא אכל אבל כיוון שתמר לא מצויים יש על זה הרבה יותר קופצים ולכן הכהן אומר לו תבוא עליך ברכה גרוגרות כל יומיים אנשים מביאים לי בכמויות יש לי מחסנים של גגות תרומה אין לי מה לעשות איתם אף אחד לא רוצה לקנות אותם אפילו לא בחצי מחיר אבל כשאתה נותן לי תמרים אני הרבה יותר משודרג גם לעצמי גם אני רוצה למכור אותם ולכן תבוא עליו ברכה אבל בכל אופן אי אפשר להוכיח מפה שתמר יותר חשובים מגרגרות ולכן יתכן שגוג אפשר לערב בקו בקו גרוגרות כבר אפשר לערב ואילו בתמרים יצטרכו יותר ולכן ופל את הראייה של רב יוסף ומרת הגמרא למאכלים אחרים שתיתה יש מאכל עושים את זה מקמח של תבואה יחד עם דבש זה נקרא שתיתה במסכת ברכות יש על זה דיון רחב מה מברכים על זה בדיוק אבל אדם שרוצה לערב כמה זה נחשב מזון שתי סעודות אמר רב אחבר פנחס טרי שר גושה שתי כפות של הדבר הזה זה מה שנוהגים לאכול מזה בשתי סעודות בזה ערב הלאה אומרת הגמרא מאכל נוסף כי סנה זה כבר תבועה שקולים אותה בתנור אמר הבי טרי בונה ד פומבדיתא יש מידות בפומבדיתא שנקראות בונה יש אומרים שזה מלא אגרוף שתי מידות כאלה זה השיעור של זה של אותם כסנה של התבואה הלויה ובזה תערב זה נחשב מזון שתי סעודות אמר הביי אמר לי הם כן כל כך הרבה פעמים כבר ראינו את זה הביי הרי ידוע שאמו נפטרה בלידתו ואומנותו גידלה אותו ונתנה לו כל מיני ענייני חוכמה בפרט בענייני רפואה וכדומה אב אמרה ם אמרה לי האומנת אנ קסנה הכליות מעלו לליבה ומבט למחשבת זה טוב ללב ומבטל מחשבה רעה ודאגות ואמר הבי הבי מביא טיפ נוסף ומנת שלו לגבי בן אדם שהלב שלו חלש ואמר הבי אמרם אמן חולש דליב הלב שלו חלש לית ביסר דמה ימינה דיכר בשר של שוק ימני של איל דיכר זה איל זכר ולית קו דרת ניסן גללי בקר שהוטלו בחודש ניסן זה המתכון ק והי לק אם אין לו כבו דרית אם אין לו כאלו גללים לית סוגה דר ענפים דקים של עץ ערבה ונח ישרוף אותם או את הגללים או את הענפים של עץ הערבה ואז זה צלה את הבשר על הגחלים של בעצם הגחלים שנוצרו מהשריפה של הגללים או של ענפי הערבה וחול יאכל את הבשר ן אשתי בטרי חמר מרקה וישתה אחריו יין מזוג וזה יועילו לחול שליבה זה יחזק את ליבו עכשיו חוזרת הגמרא לדיני עירובין ואנחנו נראה שיש מושג של פת לפתן זאת אומרת יש את הדבר העיקרי בסעודה שאותו אתה אוכל אם זה לחם אם זה בשר וכדומה ויש את הדברים שמגיעים בתור תוספות סלטים כל מיני דברים שאני מלפת בהם את הפת לא הם העיקר המרב יהודה אמר שמואל עניין עירובין כל שהוא לפתן כדי לאכול בו זאת אומרת מה שמגיע בתור סלט אני לא מחשב כאילו אני קובע סעודתי על סלט חצילים אלא כמה סלט שהולך לי בתוך מזון שתי סעודות ובזה אני מערב אבל כל שאינו לפתן זאת אומרת אם זה העיקרי זה הלחם זה הבשר וכדומה כדי לאכול אמנו אם אני רב אני צריך שיהיה לי כדי לאכול ממנו מזון שתי סעודות ומביאה הגמרא את ההגדרות מביאה הגמרא דוגמאות בשר חי כדי לאכול אמנו בשר חי זה דבר שנאכל בפני עצמו יש מהמפרשים שאומרים שזה לא בדיוק בשר חי כי הוא לא נאכל אלא אולי הוא קצת צלוי או בשר מליח וכדומה בכל אופן אוכלים אותו בפני עצמו ואז כדי לאכול אמנו צריך שיהיה לאכול ממנו שתי סעודות בשר צלי רבא אמר כדי לאכול בוא ורבי יוסף אמר כדי לאכול אמנו רבא אמר זה מגיע רק יחד עם הלחם ואילו רבי יוסף אמר זה יכול להיות מנה עק ולכן אני מחשב כדי לאכול ממנו עצמו שתי סעודות אמר אבי יוסף מנה מינלה מאיפה אני יודע שבאמת בשר צלי נחשב כמנה עיקרית פשוט מאוד נ פרסא אח לטו כ בלא נעמה אני רואה את הפרסים שהם נמצאים בעל האש הם לא נוטלים ידיים לא אוכלים פיטה לא בגט אוכלים רק את הבשר עוף צלי את הבשר הצלוי ולכן אני יודע שזה מנה עיקרית ולגבי עירוב יצטרכו להביא ממנו כדי לאכול המנו עצמו שתי סעודות אמר להבא שואל אותו ופרס ורובה דלמה הפרסיים הם רוב העולם איך ייתכן שהם ישפיעו על כולם לא רק שהם ישפיעו על כולם אולי אפילו על עצמם הם לא ישפיעו אבל בטח לא על כולם שיגררו אחרי המנהגים של פרס ומביא הבי ראייה והתניה בגדי עניים יש מושג לגבי טומאה לא כל בג בגד זה דבר שמקבל טומאה אבל לא כל בגד אם תביא ממש גודל מינימלי ביותר הוא לא יקבל טומ מה כן יש מושג של שלוש אצבעות על שלוש אצבעות מכאן ואלך זה אז מתחיל לקבל טומא אז אומר כך בגדי עניים זאת אומרת הם קטנטנים אבל יש להם שלוש אצבעות על שלוש אצבעות לעניים הם מתמים הם מקבלים תומה הם נחשבים כבגד אבל רק לעניים ולמה כי בבית של העשירים אף אחד לא משתמש בהם זה לא מעניין אף אחד ולכן הם לא יחשבו כבגד לקבלת טומה בגדי עשירים גדולות יותר זה שלושה טפחים על שלושה טפחים גם לעשירים זאת אומרת גם לעשירים ובטח לנים הם נחשבים כבגד ומקבלים טומ אבל מדייק הבאה בגדי עשירים לנים לא זאת אומרת חתיכות בד ש מצל ניים לא צריך שיהיה בהם שלושה טפחים על שלושה טפחים כבר מהרגע שיהיה בהם ג אצבעות על ג אצבעות כבר אני אחשב אותם כבגד והם יקבלו טומ אם ככה אתה רואה שאני מחשיב עניים בנפרד עשירים בנפרד אני לא משפיע מאחד על השני ואני לא אומר כיוון שאנים משתמשים בגודל קטנטן זה ישפיע על כולם אותו דבר אומר לו הבי זה שהפרסים החליטו לעצמם לאכול בשר צלי לבד בלי פת זה לא הופך את זה להרגל של כל העולם וחי תמה ואם תרצה לענות וליישב פשוט מאוד אחה לחומרה ואח לחומרה זאת אומרת תמיד אני אלך אני או אלך אחרי קבוצת אנשים או לא ותמיד להחמיר ולכן לגבי הבגדים שמקבלים טומה אני אומר לעניים נכון שעשירים משתמשים רק בג על ג טווחים אבל אתם כיוון שאתם משתמשים גם בשלוש על שלוש אצבעות שזה הרבה יותר קטן כבר זה יקבל טומ אתם לא תגררו אחרי העשירים למה כי אני מחמיר עליכם ואילו לגבי ערובין אני אגיד כולם נגררים אחרי הפרסים ולמה לחומרה כי אתה לא תוכל להשתמש בשיעור קטן יותר של בשר צלי ולהגיד תשמע את זה אני אוכל עם פת אלא יאמרו לך לא רגע הפרסים אוכלים את זה לבד תביא שיעור גדול יותר שיהיה רק עמנו מזון שתי סעודות ואם כך תמיד אני הולך לחומרה לא ייתכן לומר כך אומרת הגמרא והתניה רבי שמעון בן אלעזר אומר מארון לחולה ולזקן כדי מזונו זקן וחולה אני מתחשב בו אני הולך אחרי מה שהוא אוכל ואני לא הולך אחרי כל העולם ולרון שוב אני לא פתאום שימו לב לרבן אני לא הולך אחריו אלא בסעודה בינונית של כל אדם אם כך אני רואה שמקילים בענייני שיעורי עירוב אם לא הייתי מקל הייתי אומר ש לזקן וחולה נגיד כמו כל אדם לרבן כפי אכילתו כמה קילואים שהוא אוכל הוא יצטרך להערב עם המזון שתי סעודות שלו זה בלי עין הרע ימין ושמאל פ הוציא זה מה שהוא יצטרך לערב מזה שאני לא אומר ככה אני רואה שבענייני רובין אני דווקא מקל ולכן לא יתכן רב יוסף לא מובן למה על פי הפרסים הוא הולך ומחמיר על כל העולם להשתמש בבשר צלי שיהיה רק הוא לבדו כמזון שתי סעודות אמור להיות ללפת את הפת כמו שכל העולם נוהגים ובאמת אומרת הגמרא קשיה אין לנו איך לענות על דברי רבי יוסף וכמדומני שזו הרעיה השלישית בעמוד שלנו שבעצם הפעם השלישית שראייתו של רב יוסף נדחתה גם לעניין תמרים סליחה הראייה הראשונה הייתה של רב א והשניים האחרונות של רב יוסף שבאמת אנחנו רואים שנדחה הראיות של רב יוסף ובוא נסכם אותם דבר ראשון ראינו את רב זר שאומר שחר מצד אחד מערבים בו מצד שני פוסל את המקווה מה החידוש ראינו מי צבע שמה זה נקרא מיה דצב יש על זה עדיין שמים פה זה שחר והשתנה גם שמו וזה החידוש בכמה מארווין רוחה אומר הוא רצה לומר טרנ רי ושיחה שזה בעצם שני לוגין מאיפה הוא רצה להוכיח את זה אז כאן הכנסנו לעניין של מלאכת תוצאה מרשות לרשות ואני מקצר בתכלס ראינו שלגבי יין זה רביעית הלוג כדי שמזג אותה זה יעמוד הלוג שזה רובע הקו ובעצם הראייה כמו שאנחנו רואים ששמה לגבי הוצאה שחר זה פי ארבע מיין אותו דבר כאן לגבי עירוב נומ שחר זה פי ארבע מיין ולכן אם זה רבע הלוג זהי זה שתי רביעיות הלוג כאן זה יהיה שני לוגין אבל דחינו ואמרנו שמה זה עניין של חשיבות פה זה עניין כמה שותים אנשים ואנשים יכולים להסתפק בכוס בבוקר בערב תמרים רבי יוסף אמר שזה בקו הוא ניסה להוכיח את זה מזה שזה חמור יותר מגרגרות מההוא שאכל שמה אצל הכהן ואם הוא נותן תמרים תבוא עליו ברכה וחייב להיות שהוא נותן בעצם באותו מידה ובכל אופן תמרים שווים יותר ולכן תבוא עליו ברכה אבל דחינו שממש לא יתכן שהוא אוכל בזוז ומשלם בזוז ותמרים גרועים יותר אבל הם פשוט פחות מצויים ולכן תבוא עליו ברכה אבל עדיין אין ראייה לגבי עירובין שתיתה אמרנו שתי כפות כיסני ראינו שני בונה ד פומבדיתא זה מידות הביי מביא בשם אמו שהכליות טובים ללב ומבטלים דאגות ראינו שמי שיש לו חולשה גם יביא שם בשר צלה אותו או על גחלים או של ענפי ערבה או של גללים שהוטלו בניסן ולאחר מכן אשתה יין מזוג וזה יועיל כל שהוא לפתן ראינו כדי לאכול בו כל שהוא בעצם המנה העיקרית אז אמרנו כדי לאכול אימנו בשר חי ברור שזה לאכול אמנו בשר צלי ראינו מחלוקת רב יוסף ניסע בעצם הביא רעיה מהפרסים שאוכלים את זה לבד הביה אמר לו פרסים לא יכולים לגרור את כל העולם וכמו שאנחנו רואים שיש שיעור נפרד לענייני טומא לעשירים ולעניים והם לא גוררים אחד את השני ואל תנסה לומר לי שבכל מקום לחומרה כי אנחנו רואים במפורש שאנחנו מקילים בדיני עירוב ועל כן באמת נשארנו בקושי על מה שאמר רב יוסף בהצלחה להרות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: