העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד א

[מוזיקה] רובן דף חוף טס עמוד א נתחיל בחוף חס עמוד ביס שורה אחרונה בעמוד אנחנו ממשיכים רוב תחומין ראינו כמה וכמה מיני מאכלים ונמשיך כעת להביא עוד מיני מאכלים שראויים למאכל שבהם הוא יכול לערב וגם כמה השיעור שבהם כיוון שאנחנו צריכים שיעור שני סעודות נביא כמה השיעור בכל מאכל אומר רב נונ מרבים בת רדין חיים מותר לערב ערוב תחומין בתרד תרד זה סילקה סלק חי הוא ראוי למאכל ולכן אפשר לערב בו ואומר רב חסדה אני שואל את הגמור האם ככה וומ רב חיס ד סיל קחי קותל גבר חי אדם שאוכל סלק חי זה הורג את האדם החי לכאורה מה שמ שזה מזיק לגוף שלו וזה לא ראוי למאכל אונה הגמור ההוא בבוש ולבושים מה שכתוב שזה יכול להזיק לגופו מדובר בסלק שהוא התחיל להתבשל אבל לא התבשל כל צורכו וזה באמת לא ראוי כאן אנחנו מדברים על סלק חי אי כדי אמרי יש אומרים את ה ההלכה הזאת בצורה קצת שונה אומר רב אמנונה אין מערבים בתר דין חין אסור לערב בתרד חי כיוון שהוא מזיק לגוף דומר רב חסדה סלק חי כותל גו חי אדם שאוכל סלק חי הוא הורג אותו כאשר הוא חי הוא הורג אותו וזנה כוח ו מס שואל את הגמור הרי אנחנו רואים שאנשים אוכלים תרת ולא מתים ושנו בבוש ובושל מה שראינו שאפשר לאכול ולא מזיק לגוף מדובר במשהו שהוא מבושל משהו שהוא חי לגמרי ומה שאנחנו אמר אומרים שמזיק לגוף מדובר בבול ול בושל אז בעצם יש את אותה תוצאה בין שתי לשנס אנחנו אומרים שהעירו הוא יכול להיות בתרד חי והדבר שמזיק לגוף זה תרד שהוא מבושל במקצת אבל נכנה מכל ההבדל הוא האם הנוסח שרב הונה שרב אמנונה אמר זה שמערבים טרדין חיים ואז אם כן הוא חוזר על החיים לגמרי או שאין מרוין ואז הוא חוזר על המבושל במקצה אומרת הגמרא מהרב חסדה תבשיל של טרדין יפה ללב וטוב לעיניים כל שכן בנה מעיים אם הוא מועיל לעיניים ודאי שהוא אם הוא מועיל עד הלב ודאי שהוא גם יועיל לבני מאיים שזה המאכל מגיע אליו עוד קודם אומר הבי וודי יוסי ובי תופי ועובי תוך תוך דווקא שהוא יושב שהסיר שבו מתבשל הרדין יושב על האש ועובי תוך תוך הוא מתבשל כראוי ששומעים את הרעש של ה של הבישול טוך טוך שלון הרעש כמו שהסיר עושה כאשר הוא נמצא על האש והוא מתבשל טוב אז אם כן לפי זה גם תרד שהוא מבושל טוב הוא גם כן טוב לעירוב תחומין אומרת הגמרא אומר רובה הריני כב נזה בשוק הטוריה כמו שב נזה היה חריף מאוד והיו שואלים אותו שאלות בשוק תוריה עכשיו אני נח עלי דעתי ואני מוכן שישאלו אותי כל מיני שאלות ואניני אומ אומר רבון לרובה שואל אותו אחד התלמידי חומים תפוחים ב כמה כמה השיעור של שתי סעודות של זה אנחנו אומרים שיערו בתפוחים אומר לכם יערבים בתפוחים האם אפשר להערב תפוחין שואל את הגמורה מיד ולוי למה אי אפשר להערב את תפוחים ואנן יש משנה כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגבו בחצי פרס אדם שאוכל אוכל טמא הוא נטמא מה השיעור שמטמא את גופו חצי פרס דהיינו פרס זה חצי כיכר הכיכר חצי מה חצי מהחצי הזה דהיינו רבע כיכר זה השיעור לתמ את האדם ובמזון שתי סעוד לעירוב קבצו השיעור לעירוב הוא שתי סעודות קב לענין ו שהאוכל יטמא מאכל אחר רק אם הוא בשיעור של כב כך כתוב במשנה אז אם כן מבארת הגמרא מה רואים מכאן קושיה למה שרוב אמר שלא מערן פוחים כ ני אינינו משמע בפתיחה של המש שאנחנו מדברים על כל הכלי אז חוזר על ש ו במזון שתי סודו לעירוב זאת אומרת שמותר לערב בכל מאכל ולכן איך רובה אומר שאסור להרב תפוחים אם נמר שזו הקושיה הרימ רבי יוחנן אמד מקלס ואפילו מקום שנמר בחוץ אז אי אפשר ללמוד מהכלל ייתכן שגם תפוחים יצא מן הכלל אלאש קטוני במזון שתי ודוס לעירוב וקבל צתם מתוסכלים כיוון שבאותה רשימה הבנו גם את העניין של טומ סוכן וומ סוכן הרי שייך ודאי בתפוחים ממילא מסבר שגם הממרה הראשון הבובה שקודמת לה דהיינו לגבי עירוב גם כן חוזרת על תפוחים ונינה מבני תמתו מסך לנינו ולכן קשה מהמשנה על דברי רובה שלכאורה רואים שתפוחים גם כן הם ניתנים להערב בהם וכמה השואלת הגמרה אז כמה השיעור שצריך בשביל להערב בתפוחים אומר אב נחמ תפוחים בקו השיעור הוא קו מסי ושואל את הגמורה הבש לא זורר הו כלי תבלין כמה השיעור של תבלין בשביל לערב אוקלה אם הוא שיעור של אוקלה שמה המישנה חוזר הברייה שמה חוזרת על מיס אוני שהוא מחלק את זה להרבה עניים אז הוא לא יכול לתת לכל אחד גרגיר כיוון שכתוב ונתת ללוי לגיר לסם למונו וצריך שיהיה שיעור של נסינה אז מפרטת שמה הברייה מה מהוא השיעור בכל מאכל שזה המינימום שהוא יכול לחלק ולתת לעני פחות מזה שלא יתן את זה לשני עניים חצי מזה וחצי מזה אז אוקלה השיעור של אוקלה שזה שמיני בליטר ליטרה זה לוג זה לגבי תבלין וליטר ירוק אם הוא מחלק ירקות לעניים שידאג שלכל עני יקבל לפחות ליטרי ועשור אגואיזם וחמישה פר סקין ו שני רימונים ואתרוג אחד ואמר גורסק בדורי משמי דרב מנש שגוב משמי דרב וכן לעירוב הוא הדין לעירוב שזה השיעורים שבהם מערבים ערובי תחומים זאת אומרת מסרון דאגנו שיהיה לפחות כל אני יקבל מזון של שתי סעודות אז אם כן ונינה מלב הו כאפר סקין לכאורה תפוחן זה פרי ואפר סקין זה פרי אז כמו שאפר סקין ראינו שלגבי עירוב זה חמישה אפר זקים הוא הדין לגבי תפוחים לכאורה זו קושיית הגמרא על מה שרב נחמן אמר שתפוחים הם בקו למה אנחנו אומרים שיעור גדול כל כך לכאורה כבר בחמישה תפוחים יספיק לעירוב תחומין אונה הגמור אני חשיב ואני לא חשיב אפרסקי זה פרי שחשוב יותר מתפוחים ולכן באפר סקין השיור ואילו בתפוחים שחשובים פחות השיעור הוא רק בקו רק בקו זה נחשב לנתינה ורק אז זה נחשב לשיעור של עירוב תחומים אומר רב יוס זאת אומרת בגלל שזה חשוב פחות לכן אדם בסעודתו אוכל מהם יותר אומר רב יס שרולי מורי לרב מנשה בר גובלי אמח לי אדוני הנועם ראשוני עלי המשניים ווא אמור ברייסה אני הבאתי את הממרה הזאת שרב אומר שוכן לארו אבל כשאני הבאתי את זה זה היה על משנה לא על הברייה הוא הביא את זה על הברייה ואיזה משנה אני הבאתי איזה דתנן אין פה חטין לני בגרן חצי קו חיטין יש משנה גם כן על הנושא הזה כמה שיעור המינימלי לתת לכל אני ואני אז אסור לתת פחות מחצי קו חיטין וקו שעורין רבי מאיר אומר חצי קו שעורין וקו וחצי כוסמין וקו גור גרויס או ימון דולו רב קיב פרס דהיינו בדלו שזה תאנים שעשו מהם דלה שמה לפי תנקה מזה מונה לפי רב קיבה זה חצי פרס חצי כיכר וחצי לא יין רב קיב המ רביס ורבי שמן רבי עקיבא ם השמיני וש כל הפרוס אמרר בשול כדי שמכירים עיקר בן מזון שתי ודוס ואומר רב וכן לארוב אומר רב יוסף על זה אני הבאתי את דברי רב שאומר וכן לאירו שואל את הגמורה מה כל כך הפריע לרב יוסף שאמרו את וכן לארוב לעניין הברייה שהוא מדגיש שהוא הביא את זה לגבי המשנה ולא לגבי הביסה ומה יול מד מאך מה כל כך חזק יותר המשנה ברייסה אילמ משום קטוני באך תבלין ותבלין לני אכיל נינו אים למר שרב יוסף מתקשה שאי אפשר לומר את בכן לעירוב לגבי הברייה כי בברייס מוזכר לגבי מסרוני של תבלין כמה יתנו ואי אפשר לומר שאפשר לתת עירוב לעשות להניח עירוב עם תבלינים כיוון שמי אוכל תבלינים לבד אומרת הגמרה ו אוכל מקטון חיטין סורין ול בני אכילה נינו הרי גם במשנה ישנם דברים שהם לא בני אכילה שיהיו חייבים לומר שכתוב כן לאירו שרב אמר זה חוזר על חלק מהמקרים ולא על כולם ממש אל משם טקטוני חצי לאג יין בגלל שכתוב חצי לוג יין במשנה וומר מארן בשתי רביעיות של יין חצי לוג יין זה הרי בעצם אותו שיר של שתי רביעיות של יין אז מצינו שרב אומר לרב בשתי רביעיות של יין זה מסתדר עם מה שאמרנו במי סרוני חצי לוג יין מד בנין כו לאשמה מינו כומרה וכן לעירוב הו מטניס כמר שמ מינו אז מסתבר לומה כיוון ש רב הדגיש שהשיעור לעניין ירוב הוא בשתי רביעיות אז מסתבר שזה השיעור שכשהוא אמר וכן לעירוב הוא אמר את זה על המשנה ששם הוזכר את השיעור של יין שהוא שיעור גדול של שתי רביעיות ולכן הוא אמר שבעירו צלחו שתי רביעיות והוא לא דיבר על הברס אומר מה ובמזון שתי ודוס לאירו אמרנו הבאנו את הברס המשנה ששם מוזכר שבמזון השיעור הוא שתי סעודות לאירו סוף הרב יסף ד סעוד מ סעוד מ רב ישב רצה לומר שאפשר לערב רק שני מינים יחד אבל לא שלושה או ארבעה מינים יחד דינו הוא יכול להביא שיעור של תבשיל אחד לסעודה אחת ועוד שיעור ועוד תבשיל לסעודה שנייה אבל אם הוא מערב משלושה מינים או ארבעה מינים זה לא טוב אמר לרבי אפילו למצבי יכול להביא מכל סוג וסוג גם שליש או רבע והוא יכול לערב גם יותר משני סוגים ולא כמו שרב יסף רצה לומר גוף ומרב מערבים בשתי רביעיות של יין אמרנו את דברי רב שלגבי יין השיעור שתי רביעיות ומי בינ קו ותני אבשם לא זורה יין כדי לאכול בו חומץ כדי לצלב בו זתים ובצלים כדי לאכול בן שתי סעודות אז לכאורה אנחנו רואים בברייס שהשיעור ביין הוא לאכול בו ולא כדי לשתות שתי רביעיות של יין אנג מורסו בחמר מבשלה מה שכתוב יין כדי לאכול ב דינו כמה השיעור שנותנים יין במאכל זה השיעור ש צריך בשביל להניח לעירוב חומים מדובר על יין מבושל שלא שותים אותו כדר ק אלא רק מניחים אותו בתבשיל וזה אנחנו אומרים שיעור של כדי לאכול בו אבל יין של שתייה זה כדי שתי רביעיות אומר מר חומץ כדי לטבל בו ראינו לגבי חומץ שהשיעור הוא כמה שצריך כדי לטבל אומר הרב גידל אומר רב כדי לטבל בו מזון שתי סהודו של יורק דהיינו השיעור הוא כמה שצריך בשביל לטבל שתי סעודות של יורק כמה חומץ ש בשביל זה זה השיעור דמרר גומרו נחלשתי סודו דהיינו השיעור הוא השיעור הוא יורק שנאכל בשתי סהודו וזה אנחנו אומרים ש שכל סעו יורק נכל בשתי עודו בפת דנו לא שכל הסעודה היא מירק אלא שהוא אוכל פת ויחד עם זה ירק כמה חומץ שהוא הולך לשים בירק אז זה השיעור של שתי סעודות שזה בעצם מפחיד את השיעור לפי הלשנה הראשונה אנחנו אומרים שכל הסעודה עם ירק אז זה שיעור כמות יותר גדולה של ירקות יש פה כמות יותר גדולה של חומץ לפי השיעור השני האי כ דמרי אנחנו אומרים שהוא אוכל ירקות עם פת והשיעור שצריך לטבל את הירקות האלו זה השיעור של החומץ אומר מר זיתים ובצלים כדי לאכול בהן מזון שתי עודו ראינו שזיתים ובצלים זה מזון שתי סעודות ו בבצלים מארווין האם אפשר להערב בבצלים ואות רמש לא זו פעם אחת שב רב מרי באר דיסקה הוא בא עודם אחוד לפונו ואומר לו רבי ערבתי בבצלים לטבען עשיתי עירוב תחומי שאני אוכל ללכת לטבען איך על ידי בצלים והוא השיב רבי מאיר באב עמו של אמר לו רבי מאיר בבצלים אי אפשר לערב אתה צריך להישאר יצאת מחוץ לתחום שלא בהתר של ערוב תחומים ולכן אתה צריך להישאר בארב מויס כל השבת אז לכאורה מה שמע שבצל לא רואים לרוב תחומים עונה הגמור לא היקש או בעלים או בעמוס תלוי העלים עצמם ראויים העלים של הבצלים ראויים למאכל העמוס הם קשים למאכל דתני אכל בצל ושקים ומס אן אומרים ממה מת כיוון שזה מסוכן אז ממאלה לא שואלים ממה הוא מת אלא הוא מת פשוט מזה שהוא אכל בצל בו משמשון אלי בעלים אבל במו סלון בו דהיינו להפך אם הוא אומר העלין לא חשיבה ורעים לאכול אז בעלים אני אומר שזה קשה לו למאכל ולכן בזה אסור לערב אבל המוס הבצלים עצמם זה כן ראוי למאכל ואפשר לערב בו שואלת הגמ וממשיכה הגמרא ובעלי נ מימרון אלא דלא אבצ זירת שזה לא גדל זרת אבל אם העלים גדלו אבל אבצ זירת סלון בו אם הבצלים העלים גדלו בגודל של זרת הערס כבר נאבד בו וזה גם כן ראוי למאכל אומר הפופ לא ימור ד אישת שיכה אבל אישת שיכ לון בו אם הוא שותה שיחה אחרי שהוא אכל את המאכל המסוכן הזה אז זה מפחיד את הארץ שלה שיש בתוך המאכל ואין בזה סכנה אז אם כן ראינו כאן לגבי תרדין אם זה תרד חי או תרד מבושל היטב אפשר להרב רב חום זה ראוי אבל אם זה מבושל במקצת אז זה לא ראוי למחל זה מזיק לגופו ולכן אסור להערב בו הונו שרובה סבר שאסור להערב בתפוחים אבל שאלנו שלכאורה מהמשנה ממה שמע שכמו שזה מקבל טומ כלין וא דעים שזה ראוי למאכל לעירוב ותחומים ולכן אמרנו שהשיעור רב נחמן אומר בקו ולמה לא בחמישה כמו אפרסקים כי זה חשוב פחות ולכן אוכלים מזה כמות גדולה יותר רב יוסף אמר ש כשרב אמר וכן לרו זה לא חוזר על הבריזה אלא על המשנה והדגש הוא בגלל שבמשנה מוזכר מה השיעור של יין ויין ראינו שרב אמר באמת את השיעור הזה שהוא שיעור גדול יחסית אז סימן שהוא דיבר על המשנה דווקא אמרנו שהשיעור הוא מתחל יכול להתחלק לרבי יוסף רצה לומר לשני מינים אבל אמר רבי אפשר גם לשלושה וארבעה מינים אמרנו שבים שתי רביעיות של יין ולכאורה למה צריך כל כך הרבה למה לא מספיק יין כדי לאכול בו כיוון שזה מדובר ביין מבושל יין רגיל השיעור שתי רביעיות של שתייה אמרנו שחוץ מחלוקת האם הכוונה לאכול שתי סעודות שכולו שכולם ירק או לאכול שתי סעודות שיש ירק יחד עם פת אז השיעור של חומץ שצריך כדי לטבל את הירקות לגבי בצלים אמרנו שהעלים של הבצלים הם קשים למאכל אבל אם זה האמהות עצמם או בעלים שגדלו זרת או בעלים שהוא ישתה אחריהם שכר שמה אין בעיה עין סכנה וזה רי למאכל ואפשר להעריב בזה עירובי תחומים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: