העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד א

[מוזיקה] דף כט עמוד א' אני לא זוכר אם כבר סיפרתי את הסיפור הזה אבל גם אם כן תקשיבו עוד פעם סיפור פצצה מסופר על בן אדם היה לו עסק מסעדה הוא רצה להתייעל הוא לא היה שם בשטח היה לו מנכל הגיע לשם נכנס פנימה התחיל לברר מה זה מה הוא עושה מה הוא כל אחד קיצץ שם במלצרים קיצץ בחברה בתוכו בשפ בכל דבר ואז הוא יוצא החוצה רואה אזה בן אדם לא עושה כלום עובר בין שולחן לשולחן נותן תפיחת שכם להוא מגיש להוא מנה בקושי עושה עבודה מפטפט עם כולם מבסוט שואל את המנכל תגיד לי מי זה הוא אומר זה אברהם העובד הכי טוב שיש לנו כמה הוא מרוויח אומר לו זה 15 אל לחודש אומר לו מה הוא עושה אני לא רואה פה שהוא כזה יעיל תפטר אותו אומר לו המנכל מה פתאום אין על מה לדבר אם אברהם לא נמצא גם אני לא בא לעבודה אומר לו מה כיצד צריך בשפי בשטפי כלים במסעדנות כולם רק בוא לא לגעת אמר לו תקשיב לי טוב אברהם הזה הוא באמת לא עושה פה הרבה עבודה אבל הוא משרה את האווירה הטובה במסעדה כל אחד שנכנס הוא זוכר איך קוראים לו מה אמנת הדגל שהוא אוהב קורץ לו נותן לו איזה תפיחת שכם אנשים מגיעים לכאן רק בשבילו הוא נמצא כאן הוא זה שמקדם את המסעדה היום אנחנו נראה להבדיל אלף אלפי הבדלות בסוף העמוד מעשה ברבי חנינה שאכל בצל וחלה ונטה למות וביקשו עליו חבריו רחמים וחייה ולא בגלל לא בגלל צדקותו כך כתוב לא בגלל שהוא היה צדיק גדול ולא ברור שהוא היה גם צדיק אבל למה יקשו עלו רחמים בגלל שהשעה הייתה צריכה לו הדור היה צריך אותו בן אדם שהדור צריך אותו הוא מתייחס יפה לאחרים הוא משרה סביבו אווירה טובה בעולם זה סיבה להשאיר אותו בעולם זה סיבה להשאיר אותו במסעדה הלוואי שנזכה לה להשרות את האווירה הטובה הזאת סביבנו להיות באמת מודל של חיוך מודל של טוב מודל של להתייחס יפה לאחרים יהי רצון שנזכה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כח עמוד ב למטה אמר אמנונה על מה אנחנו הולכים לדבר היום גדול במה מערים במה לא מערים נגלוש לכל מיני דברים טרדים תפוחים יין אפר כל מיני דברים היי מערים בהם ובכמה מה השיעור שלהם אמר רב אמנונה מערבים תרדין חיים תרד חי מותר לערב בו שואלת הגמרא איני מה פתאום ואמר אב חיז סילקה חי סיל כזה תרד כתל גבר חיה סלק חי הורג גם בן אדם חי ובריא זה מזיק מאוד ולא אוכלים אותו אונה הגמרא הוא אותו אחד שהוא מסוכן ולא אוכלים אותו בבשלות זה נאמר שהוא הורג בן אדם חי אבל אם הוא לא מבושל כלל חי לחלוטין או כפי שכבר נראה שהוא מבושל בצורה מאוד טובה הוא טוב לאכילה ובו באמת מערים ק דמר שהמשא ומתן לעניין התרד הה בצורה קצת שונה אמר אמנון מע רדין חיים למה מהחי סילק חי כטיל גבר חיה ולכן לא לערב בתרד חי כי הוא פשוט מזיק לבריאות ומערבים דווקא בדבר שראוי לסעודה שואלת הגמרא וחזי דכ ולא מיתה יש מספיק אנשים שאוכלים תרת וחיים בבריאות היתנה חיים נושמים ובועטים עונה הגמרא אתם מה שאומר שמסוכן לאכלו מבשיל ולא בשיל מה שקצת מבושל וקצת לא הוא באמת מזיק אבל כפי שאמרנו אם הוא לא מבושל כלל או שהוא מבושל היטב הוא לא מזיק לבריאות ובו באמת מערבים בעצם שני הגרסאות מביאים בסוף לאותה מסקנה ש בתרד שהוא בשיל ולא בשיל באמת לא מערים בו ובכל השער בכל מצב אחר של התרד מערים השאלה איך בדיוק הגיעה המסקנה הזו אמר רב חסדא תבשיל של טרדין יפה ללב תבשיל שימו לב פה כן מדובר שהוא מבושל ולא חי יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מאיים זה מצויין גם כן למאיים אמר הבי והודיתי הבית פי זה מונח על הכירה ואבי תוך תוך הוא מבעבע הרע של הביע בוע נשמע כמו תוך תוך שהוא מבושל בצורה טובה כמובן שלא יהיה בשיל ולא בשיל שהוא מסוכן אלא מבושל טוב ואז הוא באמת מועיל ללב לעיניים ולבני מא אמר רבא יום אחד כך כתוב דעתו של רבה הייתה בדוחה ולכן הוא אמר הריני כבן עז בשוקי טבריה כמו בן עזי שכל שאלה ששאלו אותו הוא ידע להשיב במקום אמר את זה רבא על עצמו אני כמו בנזי כל שאלה שישאלו אותי אני מוכן ומזומן להשיב אמר לה הו מרבנן לרבה תפוחים בכמה מה השיעור שמערבים בתפוחים כמה מהם צריך בשביל עירוב אמר לי וכי מערבים בתפוחים שאל אותו רבא האם בכלל מערבים בתפוחים יש אומרים שהוא רצה לחדד אותו וברור שמערבים בתפוחים הוא רק רצה לחדד אותו מי אמר תן לי ראייה יש אומרים שמדובר פה בתפוחים מרים או חמוצים שבאמת אין דרך כל כך לאוכלם ולכן הוא אמר לו בוא ותביא לי ראייה מני ען שבכלל מערבים בתפוחים שואל את מה ולא האם לא מערבים בתפוחים והתנן כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגבייה כל סוגי האוכל אפילו כל מיני מינים מזה ומזה מצטרפים לפסול את הגביה בחצי פרס בעצם אוכל לא יכול לטמ אדם אנחנו כבר דיברנו על זה מספר פעמים בן אדם יכול להתאמות רק מאב טומא אין מושג של אב טומא אוכל יכול להיות מת יכול להיות דברים נוספים שהם אבות הטומאה אבל לא אוכל ולכן אוכל לא יכול לטמא אדם אין לו מספיק כוח בשביל לטמא אדם אבל מה כן אדם שאוכל אוכל טמא זה פוסל את הגביה בעצם זה מטמא את הגופה את הגוף של הבן אדם עצמו בגודל של חצי פרס זה שיעור מסוים של חכמים קבעו יש פרס חצי פרס מטמה את הגבייה ואותו דבר כל מיני אוכלים מצטרפים למזון שתי סעודות לעירוב וגם שתי סעודות לעירוב אנחנו יודעים מה זה זה השיעור שצריך בשביל עירוב אם אני רוצה לעשות עירוב תחומין אז כל סוגי המאכלים מצטרפים למזון שתי סעודות וכביצה לתמה תומת אוכלים ואוכל כדי שטמ אוכל אחר אדם כמו שאמרנו באמת לא מטמא אבל כדי לטמא אוכל אחר צריך המינימום גודל כב אז מצטרפים כל מיני סוגים של אוכל כדי להגיע לביצה ולתמ תומת אוכלים יפה ואם כן אנחנו רואים במפורש שכל סוגי המאכלים מצטרפים למזון שתי סעודות לעירוב ואם כן נפלא אנחנו רואים שגם תפוחים שהם חלק מכל סוגי האוכלים הצטרפו לעירוב דוחה גמא ואומרת מה פתאום ואמה תיובתא אלאמה משום דקתני כל האוכלים ואנ בני האכילה נינו אותם תפוחים הם ראוים לאכילה בטח אם הם רגילים גם לפי אם נאמר שהם קצת חמוצים או קצת מרים הם עדיין ראוים לאכילה ואמר רבי יוחנן אין למדים מן הקללות ואפילו במקום שנאמר בחוץ אנחנו כבר למדנו את זה לפני מספר דפים ואם כן נכון שיש כאן כלל מסוים שכל האוכלים מצטרפים למזון שתי סעודות לעירוב כלל הוא לא סוף פסוק תמיד יש חריגים יתכן שפה החריגים זה התפוחים אז הכלל הגורף הזה שכל האוכלים מצרפים למזון שתי סעודות עדיין יתכן שיש בו חריגים אלא אומרת הגמרא פשוט מאוד תסתכל שוב פעם במשנה משום דקטו ומזון שתי סעודות לעירוב וכביצה תמ תומת אוכלים זאת אומרת אני מסמיך את זה אני סומך את זה אחד לשני אומר כל האוכלים מצטרפים למזון שתי סעודות וכביצה לתמ תומת אוכלין ואם כן מבינה הגמרא רשי מסביר וגם המפרשים עוד מחדדים יותר מכך בעצם כביצה לטמא טומא ת אוכלין יתכן שזה מיותר כי כבר כתוב בחצי פרס לטמא את הגביה אז אני מבין שלעניין טומא סוגי אוכלים מצטרפים למה זה חוזר שוב פעם כדי לומר לך כל מה שמצטרף לעניין טומא ולעניין טומא כל המאכלים מצטרפים כפי שכבר הראינו בעמודים הקודמים כל מה שאוכל מצטרף לעניין טומא ואם כך אננ מבני תמו תומת אוכלים נו ומה שמצטרף לעניין תומ מצטרף גם כן לעניין עירוב ומכאן אנחנו רואים שגם תפוחים מצטרפים לעירוב ובאמת שואלת הגמרה וכמה יפה אנחנו הגענו למסקנה שאנחנו יודעים שבאמת אפשר לערב בתפוחים כמה תפוחים אמר אב נחמן תפוחים בקו תפוחים שמם קו זה שהוא שתי סעודות והם ראויים לעירוב שואלת הגמרא קו מתיו רבי שמעון בן אלעזר אומר אדם שמחלק מעשה רני כמו שדיברנו מעשי עני מחלקים בשנה השלישית והשישית של שמיטה מחלקים לעניים עכשיו אל תיתן לכל עני סומסום צריך לתת לכל אני נתינה ראיה נתינה ראוייה כמה זה אומרת הגמרא רב שמעון בן אלעזר אומר אוכלה תבלין אוכלה זה מידה של שמינית לוג תן להם תבלין ליטרה ירק ועשרה אגוזין וחמישה אפרסקים ושני רימונים ואתרוג אחד זה נקרא נתינה חשובה ועל כך אמר גורסק בר דר משמי דרב מנשיה בר שגוב לי משמי דרב וכן לעירוב אותו דבר אם אתה מניח לעירוב זה השיור שצריכים לגבי תבלין לגבי אגוזים לגבי רימונים לגבי אפר סקין ואם כן מבינה הגמרא שתפוחים זה בעצם סוג אמור להיות דומה לתפוחים וננה מילה כי אפר סקין שניהם זה מין פירות בערך חשבה הגמרא שכנראה זה אותו רעיון של חשיבות ואם כן למה כאן אתה מצריך קו תפוחים ולא חמש אפרסקים אונה הגמרא פשוט מאוד אני חשיבה ואני לא חשיב פשוט מאוד אפרסקים זה דבר חשוב זה נספר ולכן בשתי סעודות אוכלים מהם חמישה ואילו תפוחים הם פחות חשובים ואוכלים מהם יותר ולכן בשביל מזון שתי סעודות שיהיה ראוי לעירוב צריך קו אז אנחנו יודעים שמערבים בתפוחים אנחנו גם יודים שהשיעור הורכב בשונה מאפרסקים שהם חשובים י יותר ולכן השיעור שלהם הוא חמישה אפרסקים למזון שתי סעודות לעירוב מגיע רב יוסף ואומר רגע כל הבריתה הנפלאה הזאת שהבאת את רבי שמעון בן אלעזר שמגיע ואומר כמה השיעורים לעניין אוכל לעניין מעשר רני ועל כך מגיע א מנשיה בר גובלי ולימד את גורסק בר דרי שרב אמר שאותו דבר לעירוב זה ממש לא נכון אמר אבי יוסף שר אלמרי לשון חולו אדונו הקדוש ברוך הוא ימחול ל מנ שבר שגוב הוא טעה במה שהוא לימד את תלמידו גורסק בדרי אנה אמרית ני עלי מתניתין אני אמרתי לו את מה שרב אמר שרב אמר שוכן לעירוב על משנה משנה דומה אבל על משנה ולא על הברייתא והוא אמר הברייתא איזה משנה אמרתי לו דתנן מתחיל אותו דבר אין פה חטין לעני בגורן אבל מביאים פה סוגי מאכלים אחרים ועל כך רב אמר וכן לעירוב והוא לימד את תלמידו בטעות שזה הולך על הברייתא בוא נראה את המשנה שעליה באמת אומר רבי יוסף על כך רב אמר את דבריו דתנן אין פו חטין לני בגורן מחצי קו חיטין וקו שעורין כן אם אתה נותן לו זה חשוב חצי קו שעורין תן קו רבי מאיר אומר חצי קו סורין גם מספיק וקו וחצי קוסמין וקו גרוגרות או מנ דבלה אם זה מדובק ביחד אז השיעור הוא מנה רבי עקיבא אומר פרס שזה חצי מנה וחצי לוגי עין רבי עקיבא אומר רביעית שימו לב רבי עקיבא תמיד אומר פחות כי בעצם הוויכוח בינו לנקמה זה האם אני מסתכל על סעודה של אדם בינוני או על אני שמצמצם באכילתו רבי עקיבא מסתכל על אני ולכן נקמה אומר אל רביעית שמן ורבי עקיבא אומר שמינית ושאר כל הפירות אמר אבא שאול כדי שימ קרם ויקח במזון שתי סעודות זה השיעור שנותנים להני בגורן ואמר רב על כל השיעור של המאכלים על החיטים על השעורים על הכוסמין על השמן על היין מגיע רב ואומר וכן לעירוב על זה זה נאמר ומה שלימד רב נשבר שגוב לי את תלמידו על הבריתה זא טעות לרב יוסף חשוב להדגיש לנו רב מנשי אמר שבוב לי שגה הוא חשב שרב אמר את דבריו על הבריתה וזה ממש לא נכון הוא אמר את זה על המשנה הזו אבל שואלת הגמרא ומי אול מי די מאח זאת אומרת למה באמת יותר מסתדר לך ויותר טוב לך לומר שרב אמר את דבריו על המשנה ולא על הבריתה הרי בסופו של דבר שניהם מביאים שיעורים של דברים שונים אין מחלוקת ביניהם אולי יתכן לומר שרב אמר על שניהם וכן לעירוב יש מהראשונים שמסבירים יותר מזה רב רב יוסף לא יודע על מה רב אמר ובכל אופן הוא מדגיש ואומר רב אמר את דבריו דווקא על המשנה ולא על הברייתא למה מה צריך מה חייב אותו לומר שהוא אמר את דבריו דווקא על המשנה מנסה הגמרא לברר הי לימה בגלל משום דקתני ב באח תבלין בבריתה כתוב שבלין שמינית או ואם תאמר שעל כך רב אמר וכן לעירוב זה ממש לא נכון ותבלין לבני אכילה נינו ומה שאי אפשר לאכול מידי בוא נאמר ככה ומר הבי יוסף שרב סובר שלא מערבים בהם ולכן לא יתכן שרב אמר את דבריו על הברייתא אם כך שואלת הגמרא רגע רגע היין במשנה אתו אח מילו קטני חיתו סורין ולאו בני אכילה נינו גם במשנה כתוב דברים שהם לא בני אכילה אלא חייב להיות שרב סובר שמערבים בדברים שהם לאו בני אכילה כיוון שאפשר לעשות אותם ראוים לאכילה מערבים בהם ואם כך ייתכן גם שאומר את דבריו על הבריתה שכתוב שם תבלין מה כל כך מחייב אותך לפרש שוא אמר את ברו דווקא על המשנה אלא אומרת הגמרא פשוט מאוד רב יוסף אומר רב אמר את זה על המשנה בשביל לחדש לנו חידוש אדיר אלא משום דקתני חצי לוג יין חצי לוג יין זה כמות גדולה חצי לוג יין נותנים במעשר עני ועל זה רב מגיע להדגיש ולומר לנו וכן לעירוב הוא רוצה להדגיש לנו חידוש ואמר רב מערון בשתי רביעיות של יין מיד בינן כועי שזה שיעור כל כך גדול רביעית יין בכל מקום היא נחשבת לדבר חשוב בכל אופן פה הוא מצריך שני רביעיות שזה חצי לוג שמ מינה כי אמר רב וכן לארוב מתניתין קמר כדי להדגיש לנו את החידוש הגדול הזה שבין לגבי מעשר שני וובין לגבי עירוב צריך חצי לוג יין שמ מינה שבאמת רב דיבר על זה כדי לחדש לנו להביא לנו חוץ מהדין היבש מהדין הפשוט להביא לנו חידוש גדול ולחזק את דבריו שגם העשר אני וגם לגבי עירוב צריך ביין יותר מהנורמה יותר מרביעית שני רביעיות שזה חצי לוג יין חוזרת הגמרא למשנה למעלה ב ראינו שכל סוגי המאכלים מצטרפים לפסול את הגבייה לגבי אתמ תומת אוכלין וגם למזון שתי סעודות לעירוב אמר מה הו במזון שתי סעודות לעירוב סבעה רבי יוסף לממר מה זה אומר כל האוכלים מצטרפים לא שממש כל מיני פירורים מצטרפים בסופו של דבר כל כך הרבה מינים לשתי סעודות אלא הדיק ה סעודה מ וסעודה מ זאת אומרת אתה יכול לחלק את זה לשני מינים לא חייב להיות ששתי הסעודות יהיו מאותו מין אלא סעודה אחת מהמין הזה וסעודה אחת מהמין הזה כך רצה לומר רבי יוסף אבל אמר לרבה אפילו למחצה לשליש ולרביע אין לי בעיה שהמ של הסעודה יהיו הרבה יותר מפוררים הרבה יותר מפורדים וכמה וכמה מאכלים ירכיבו את שני הסעודות זה גם טוב ואפשר לערב בהם חוזרת הגמרא למה שרב אמר כמה יין צריך בשביל עירוב גופה אמר רב מש רביעיות של יין שואלת הגמרא ומי בינן כו להי כל כך הרבה חצי לוג יין ואתני רבי שמעון בן לעזר אומר יין כדי לאכול בו לאכול בו פירושו לטבל בו לחם יש לחם שנאכל בשני סעודות לטבל בו אותו דבר חומץ כדי לטבל בו זיתים ובצלים כדי לאכול בהם שתי סעו עודות ואם ככה אתה רואה שהשיעור של יין הוא הרבה יותר קטן כך מבינה הגמרא עונה הגמרא אתם בחמרה מבשלה יין מבושל באמת היו רגילים לטבל בו את הפת ולכן זה השיעור שלו אבל יין רגיל שהוא נועד לשתייה ולא לטבול השיעור שלו זה חצי לוג כמו שאמר רב הבאנו את הבריתה שרבי שמעון בן אלעזר נכנסת הגמרא ומפרטת המר מר חומץ כדי לטבל בו המרב גידל אמר רב מה זה אומר כדי לטבל בו כדי לטבל בו מזון שתי סעודות של ירק זאת אומרת דמיין שאתה קובע עכשיו סעודה רק על ירקות שתי סעודות כאלה מה הכמות חומץ שצריך לטבל את כל הכמות ירות ירקות הזו זה הכמות של חומץ שבא מערבים יקד אמרי אמר רב גידל אמר רב הרבה פחות ירק הנאכל בשתי סעודות שתי סעודות דשנות הכמות ירקות שיש שם היא הרבה יותר קטנה הכמות חומץ שנצרכה כדי לטבל א אותה כמות קטנה של ירקות זה הכמות חומץ שבא מערבים והיא נקראת חומץ של שתי סעודות אמר מר ממשיכה הגמרה זה התאים ו בצלים כדי לאכול בהם מזון שתי סעודות בעצם ללפת את הפת של מזון שתי סעודות בזה ים ובצלים שואלת הגמרא ו בבצלים מם מערבין האם בכלל מותר לערב בבצל והתניה אמר רבי שמעון בן אלעזר פעם אחת שבט רבי מאיר בדיסקה הוא עשה שבת בעיר אר דיסקה ובא אדם אחד לפניו אמר לו רבי הערבתי בבת סלים לטבען אני רבתי בבת סלים זאת אומרת הבית שלי לטבען זה הרבה יותר מ-2000 אמה ולכן בסוף 1900 אמה שמתי בצלים כדי שאני אוכל ללכת עד טבין עכשיו העיר הזאת אר דיסקה היייתה כבר אחרי 2000 אמה מביתו היא הייתה בדרך לטבעי ולכן הוא יכל ללכת רק מכוח אותו עירוב הוא הגיע א רדיס אה רק מכוח אותו עירוב שהוא שם לאחר כמעט 2000 אמה מביתו ושבו רבי מר בארבע האמות שלו אמר לו רגע אתה כבר מעבר ל-2 אמה וכל מה שאתה סומך עכשיו בהילוך שלך זה על הבצלים אסור לך לזוז ארבע אמות ממקומך ולמה כי העירוב הזה של בצלים הוא כלום ואסור לערב בהם אונה הגמרא לא קשייה הבעלים מי שעירב בעלים של בצל באמת זה לא נקרא עירוב אסור לערב בהם כי הם מזיקים ה באמהות באמהות בגוף הבצל בירק עצמו בו מותר ובאמת מביאה הגמרה ריה תניה אכל בצל ושקים במת אין אומרים ממה מת לא צריך לשאול ממה הוא מת כי ברור שהבצל הרג אותו ואמר שמואל לא שנו אלא בעלים אבל באמהות לתלן בא באמהות אין שום בעיה ואותו בן אדם שעירב שם באר דיסקה באמת זה היה בעלים אבל באמהות מותר לערב ובעלים נמי לא אמרן אלא דלא אבצ זירת שעלים לא גדלו כבר גודל של זרת אז יש בהם ארס שהוא מאוד חריף ומי שאוכל זה מזיק לו אבל הבצל זירת זה כבר גדל בגודל של זרת לט לן בה אמר הרב פפה הגבלה נוספת לא אמרן אלה דלא אשתי שכרה שהוא לא שתה שכר שהוא אכל אותם אבל אשתי שיכה לתלן בה כבר אין סכנה תנו ה בנן לא יאכל אדם בצל מפני נחש שבו הארס שיש בו מעשה ברבי חנינה שאכל חצי בצל וחצי נחש שבו וחלה ונתן למות הוא אכל את זה יחד עם הארס והוא נתן למות וביקשו חבריו רחמים עלי וחיה מפני שהשעה צריכה לו מסבירים המפרשים כל צדקותו וכל גינוני קדושה ובאמת התורה שהוא למד הכל לא היה יכול לעזור לו ברגע שהוא עבר על דברי חבריו אבל כיוון שהדור צריך לו השעה הייתה צריכה לו כן בקשו חכמים רחמים עליו והוא באמת חיה אז בכל אופן אנחנו רואים שהבצל הוא מאוד מסוכן אבל דווקא העלים והאמהות אפשר לערב בהם וכמו שראינו השיעור עירוב של זה זה מזון שתי סעודות ללפת את הפת של מזון שתי סעודות יפה מאוד אז כדרכנו בואו נסכם דבר ראשון בט רדין הבעייה זה בשיל ולא בשיל אבל כל עוד וזה לא מבושל בכלל או מבושל טוב זה נהדר ואפילו יותר מזה ראנו שזה טוב לעיניים טוב ללב וטוב לבני מאיים רב אמר אניק בן עז שאלו אותו כמה מערבים ותפוחים שאל מי אמר בכלל שמערבים תפוחים ניסינו דבר ראשון להביא לו הוכחה מהכלל הזה שראינו כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגבייה לתמ תומת אוכלין ולגבי מזון שתי סעודות לעירוב אמרנו כלל זה אף פעם לא בגור תמיד יש חריגים אלא ראינו מזון שתי סעודות לעירוב ואני משווה את זה כביצה לטמ תומת אוכלין אמרנו שיש מהמפרשים אומרים שזה מיותר ומשם אני לומד כמה תפוחים בקו בשונה ממה שראיינו באפר סקין שנו שזה גם לעניין מעשר עני וגם לעניין עירוב ואפרסקים זה באמת חמישה כי הם יותר ח כי הם יותר חשוב מתפוחים רב יוסף אומר בכלל רב לא התכוון להגיד את דבריו של וכן לעירוב על הבריתה אלא על המשנה ששם ראינו מאכלים אחרים יין וחיים וכדומה למה מה דחוף לו לומר ור שלא העניין זה תבלין שהוא לא בן אכילה כי גם במשנה יש חיטן וסורי אלא העניין שוא רוצה להדגיש לנו שביין צריך כמות כל כך גדולה של חצי לוג הללה ראינו מזון שתי סעודות לעירוב רב יוסף רצה לומר סעודה מאי וסעודה מאי אבל לא לפרק את זה לגורמים ורבא אמר לו אפילו מחצה שליש ורביע מבן שתי רביעיות של יין למה כל כך הרבה הרי ראינו הרי ראינו שיין מספיק כדי לטבל בו ולכן חילקנו בן חמרא מושלה שמטביעים אותו שזה חצי לוג חומץ לטבל בו אז ראינו שיק דמרה מזון שתי סעודות של ירק או ירק של מזון שתי סעודות שזה הרבה פחות זיתים ובצלים מזון שתי סעודות ראינו ש בצלים מה שרבי מאיר השאיר שם את הבן אדם שרב בבצלים ולא נתן לו לזוז ממקומו זה היה בעלים שזה מסוכן אבל באמהות זה בסדר כמו שראינו שזה מאוד מסוכן אבל דווק מהות ולא עלים ואם אב זירת או שתה שכר גם בעלים אין בעיה וסיפור בסוף שאבי חנינה אכל בצל וחלה והסתכל למות וביקשו עליו חבריו רחמים וחייה מפני שהשעה צריכה לו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: