העמוד היומי מסכת עירובין דף כח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כח עמוד א

[מוזיקה] דף כח עמוד א' היום אנחנו בעזרת השם נפתח באיסור של אכילת שרצים וכמו שכבר נדבר התורה מדברת על זה פעם ועוד פעם גם על שרץ העוף גם על שרץ המים גם על השרץ בנורמה שרומס על האדמה התורה מוסיפה לה ועוד לו ועוד לאו ולכאורה אני שואל אתכם היה פעם למישהו תאווה לאכול הכביש קלוי או איזה זבוב צלוי או כל משהו אחר אין לנו בכלל משיכה לשרץ למה התורה מדגישה את זה פעם ועוד פעם ועוד פעם בשביל מה אומר כמדומני זה הרמבם הוא אחד משער הקדמונים שדווקא היא הנותנת דווקא לכן כיוון שאדם לא נמשך כיוון שאדם אומר זה בכלל לא רלוונטי אין לי ניסיון בעניין הזה התורה לא צריכה לעשור אני מעצמי לא הגש לדברים האלה לכן התורה אומרת שוב ושוב דע לך זה אסור והסיבה שאתה לא אוכל זה לא כי אי אפשי זה לא כיוון שאתה קץ בהן אלא כיוון שהקדוש ברוך הוא ציווה תעשה את המצווה הזאת לשמע אתה מ עושה אותה נכון אתה בכלל מתרחק מזה לא נעים לך גופני זה בכלל לא מושך אותך בכלל לא מדבר אליך אבל מעבר לכך הקדוש ברוך הוא ציווה והסיבה שאנחנו עושים את זה זה לא כי אנחנו מבינים בשכלנו או לא כי אנחנו קצים בזה וכדומה אלא כיוון שהקדוש ברוך הוא ציבה וכאן יש לנו מוסע השכל עצום לכל המצוות שנדע ונבין שגם מה שאנחנו עושים כביכול מכוח האינרציה כי מדומני שכל אחד שמניח תפילין בבוקר יכול לפעמים להגיע לאיזשהי רוטינה אתה קם על הבוקר מניח תפילין אתה לא באמת חושב למה וכמה כולם סביבי עושים את זה אני זה הערכים שלי זה חלק מהסט ערכים של היום יום אבל אם נקדיש לזה טיפ טיפה מחשבה ונבין לא הקדוש ברוך הוא כתב את זה יש לנו הזדמנות אמיתית לעשות מצווה לשמע אנחנו לא מתכבדים במצווה הזאת בעיני אחרים כולם מניחים תפילין כולם שמים טלית כולם מנענעים לולב אין כאן משהו מיוחד כאן יש לנו הזדמנות אדירה לעשות את המצווה לשמע ואת זה אנחנו יכולים ללמוד מהעניין של שרצים נכון זה לא מדבר אליי אבל התורה בכוונה כותבת את זה פעם ועוד פעם ועוד פעם כ כדי שנדע ונפנה הסיבה שאנחנו עושים את זה זה כי ככ הקדוש ברוך הוא ציווה ולא כיוון שאני אנחנו בשכלנו במוח שלנו מבינים ככ או אחרת מילא זה לא מדבר אלינו אנחנו קצים בהם וכדומה זה דבר דבר ענק המוס הסכל הזה של מצווה לשמע שאפשר לקחת כל מצווה ובטח את המצוות האחרים שכן לפעמים יש לנו קושי בהם שכן אנחנו לא מבינים אותם שכן אנחנו לא רואים בהם עניין ולא רואים מה זה מוסיף לנו זה בטח יש לנו מטלה ויש לנו חוב ויש לנו חוב ש הוא זכות שמחה לעשות שמחה אדירה לעשות את זה באמת לשמה לשם המצווה עצמה לשם הקדוש ברוך הוא כיוון שהוא כתב את זה בתורה אנחנו זוכים לקיים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו חייבים להקדים קצת מה ראינו אתמול בשביל להבין מה קורה בעמוד שלנו אתמול היה לנו ברייתות שנחלקו ביניהם בעצם ראינו כלל ופרט וכלל נדבר על זה גם היום שבעניין מה קונים בכסף מעשר שני התורה בהתחלה כוללת שאפשר הכל לאחר מכן היא מפרטת ואז כוללת שוב ראינו מחלוקת בין הברייתות אנחנו בעצם מה ש שברור שאנחנו לומדים רק מה שדומה לפרט השאלה האם מה שדומה לפרט העניין שזה יהיה פרי מפרי וגידולי קרקע זאת אומרת לדוגמה בקר וצאן שהם נולדים מהאמהות שלהם שזה נקרא פרי מפרי וגידולי קרקע גם בקר וצאן ובטח שאר פירות וירקות אבל גם בקר וצו נקראים גידולי קרקע כ כיוון שהם ניזונים מהקרקע לפי זה גם דגים כי הדג בסופו של דבר אוכל מהצמחייה שנמצאת בקרקעית הים הוא גם כן נקרא גידולי קרקע ויהיה מותר לקנות אותו מכסף מעשר שני אבל הבריתה השנייה אמרה לא אני צריך תניא נוסף אני צריך שזה יהיה ולד ולדות הארץ חוץ מפרי מפרי וחוץ מגידולי קרקע צריך דבר שלישי שיהיה ולד וולדות הארץ משהו שנוצר מהארץ בששת ימי בראשית אבל דגים הם נוצרו מהמים שהקדוש ברוך הוא ברא אותם הם נוצרו מהמים ולכן דגים לא יפה מאוד אז אנחנו רואים בעצם שדגים כן נכנסים להגדרה של גידולי קרקע אבל ולד ולדות הארץ כמובן הם לא את זה כל זה אומר הביה זה מה שראינו אתמול מתחילה הגמרא מיד בשאלה על הביה דף כז עמוד ב ממש למטה שורה האחרונה ומי אמר הביה דגים גידולי קרקע נינו שדגים נחשבים כגידול קרקע כך הוא אמר אתמול שדגים עומדים בפרמטר בהגדרה של גידולי קרקע לא ייתכן ואמר הבאיה עכשיו אני רוצה לתת הקדמה קצרה לגבי שרצים יש לנו על כל שרץ שני לוים שכתוב במפורש בתורה א' אל תשקצו את נפשותיכם שתיים ולא תתאמו בהם אל ולא זה שני לבים חוץ מזה יש לנו כבר הנה חוץ מזה יש לנו בשרץ המים כתוב עוד שני לבים נפרדים אחד וכל אשר אין לו סנפיר כסכסת מבשרם לא תאכלו שניים וכל אשר אין לו סנפיר כסכסת לא תאכלו זה שני דברים אחד כתוב בחומש ויקרא אחד בחומש דברים עוד שני לבים נפרדים על שרץ המים שרץ הארץ יש לנו בהם עוד שלושה כן מפרטים בשרץ הארץ וכל השרץ השורץ על הארץ שקצו לא יאכל לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלו זה השני והשלישי ולא תטעמו את נפשותיכם בכל השרץ הרומס על הארץ ובשר העוף יש לנו עוד אחד ששם כתוב וכל שרץ העוף תמהו לכם לא יאכלו בעצם חילקנו את זה יש לנו בשרצים בכללי שניים ובפירוט שלהם בשרץ המים שניים שרץ הארץ שלוש ובשר העוף אחד מגיע בי ואומר אכל פו טיטה אדם שאכל שרץ מים קטן רשי אומר שנקרא פו טיטה לוקה ארבע אם במזיד ואת רובו הוא ילקה ארבע פעמים סט של מלכות כל מלכות זה בעצם 39 מלכות או 40 מחלוקת בגמרא מכות בכל אופן כל פעם שהוא עושה איסור שהוא עובר עליו הוא מקבל מלכות כאן הוא עובר על ארבע לבים למה כמו שאמרנו שניים של הכותרת של השרצים הכוללני ושניים של שרץ המים ולכן הוא הלקה ארבע אם הוא אכל נמלה לוקח חמש כי נמלה היא נקראת שרץ וכמו שראינו ש היא נקראת שרץ הארץ בשרץ הארץ יש שלוש שלבים חוץ מהשניים הראשונים שיש באופן כללי ולכן לקה חמישה פעמים ואילו אם הוא אכל צירעה לוקה שש ציירה היא נחשבת גם כשרץ העוף וגם כשרץ הארץ ולכן יש את השלוש של שרץ הארץ עוד אחד של שרץ העוף ועוד אחד ועוד שניים שהם בעצם כלליים בכל פעם שיש לנו כמו שראינו בשרצים אנחנו מכניסים אותם זה הכותרת ולכן אדם שיוכל ציירה לוק שש ועכשיו מסבירה הגמרא את השאלה עד כאן מה שאמר הביי וזה בריתה נפלאה ואם איתה אם נכון מה שאמרת אתמול שדגים נחשבים גידולי קרקע אם כן אותו אחד שאכל פוטיה נמי לקי משום השרץ השורץ על הארץ אם אתה מחשיב אותם גידולי קרקה אז חוץ מזה שזה נחשב שרץ המים תחשיב את אותה פוטיה גם כן כשרץ הארץ ואם כן יש לי כאן עוד שלוש שלבים ותאמר שהוא ילקה גם בגלל השרץ השורץ על הארץ שזה עוד שלוש אז למה אתה אומר שאדם שאכל פוטית לוקה ארבע לפי זה הוא אמור ללקות שבע פעמים שניים על הכותרת שניים על שרץ על שרץ המים ועוד שלוש על שרץ הארץ אלא באמת אמר אבינ אתה צודק באמת הבי מוריד את העניין של דגים ההבדל בין שני הביתות שראיינו אתמול שאחת מהם אומרת שהפר מטרים שהתנאים זה פרי מפרי וגידולי קרקע והשנייה אומרת שזה גם ולד וולדות הארץ זה באמת לא דגים לפי שניהם דגים לא יכול לים להילקח בכסף מעשר שני מהסיבה הפשוטה שהם לא גידולי קרקע וגידולי קרקע שני הברייתות מצריכים אז דגים ברור שלא אלא מה כן יש ביניהם עופות יק בניהו למן דאמר פרי מפרי וגידולי קרקע אנינה מגידולי קרקע נינו כי בסופו של דבר כמו שאמרנו לגבי בקר וצאן עופות אוכלים גידולי קרקע מזה הם ניזונים ולכן גם הם עצמם נחשבים גידולי קרקע ל למן ד אמר הבריתה השנייה שאומרת שקונים בכסף מעשר דווקא ולד ולדות הארץ הנאפות מן הרקק נבראו במסכת חולין כתוב שהעופות לא נבראו לא מהארץ ולא לא מהקרקע מהיבשה ולא מהים אלא ביחד מהמים מבוץ ממים ויבשה ביחד זה נקרא רקק משם הם נבראו ולכן הוא אומר זה לא נחשב כלדאוי שנייה את העניין הברייתות שנחלק מדברים על עופות אבל דגים כמו שאמרנו ברור שהם לא נחשבים כגידול קרקע ולכן גם כאן אומר הביה אחל פוטיט יעבור על ארבע משום שרץ בכללי ומשום שרץ המים אבל משום שרץ הארץ הוא לא עובר כי דגים לא נחשבים כגידול קרקע יפה לפני שנתקדם אני רוצה להזכיר דבר נוסף אתמול ראינו מחלוקת האם מה ניקח בכסף מעשר שאני לומד מהפסוק ונתת בכל אשר תאבה נפשך בבקה ובצאן ביין ובשרך ובכל אשר תהווה נפשך מהפסוק הזה היום אני לומד אותו בריבוי מיוט וריבוי או בכלל ופרת וכלל הסברנו את זה אתמול בטוב תם ודעת בסיעתא דשמיא מי שלא היה איתנו באמת ממליץ לו לחזור לאתמול ולחזור על העניין הזה לראות את העמוד בתוכו לשמוע את השיעור ולהבין אבל אנחנו שכבר יודעים את זה בוא נתקדם ראינו שמי שדורש ריבוי ומיעוט וריבוי באמת הוא מרבה כמעט הכל חוץ מציר דגים או משהו או מים ומלח אבל דגים ברור שבכלל שני הברייתות האחרונות אתמול ניסינו לומר שהם חולקים בדגים כרגע אנחנו אומרים לא דגים ברור שלא הם חולקים בעופות יורדת הגמרא ל רזולציית בוא תסביר לי באמת מה העניין מנדה מרבי אופות מ טעמי ומדה ממת אופות מ עמי בעצם כמו שהסברנו אתמול בריתה אחת אומרת צריך שני פרמטרים כי הרי כמו שאמרנו כלל ואפרט הוא כלל בסופו של דבר זה יוצא כעין הפרט אתה צריך רק מה שדומה למה שמפורט שדומה לבקר צון יין ושחר בריתה אחת לוקחת את זה למקום של פרי מפרי וגדולי קרקע ואילו הבריתה השנייה מרחיבה ואומרת לא תנאי נוסף אני צריך עוד פרמטר מה ולד וולדות הארץ למה למה זה קורה הרי אם צריך שיהיה דומה בכל השלוש אז לפי כולם ואם בשניים אז לפי כולם מה זה החלוקה בין הברייתות אומרת הגמרא פשוט מאוד מנדה מרבי ופות הוא סובר כלל הבתרא דווקא ולכן אני דורש את זה בפרט וכלל עה כלל מוסף עעל הפרט תר בוכל מילה ונכלל כמה למהות הכל דלא דמי משנ צדדין טוב אני מתנצל מכל מי שזהה בשבילו סינית בוא נסביר אני יודע שבמסכת עירובין כולם אוהבים תמונות ולכן הכנתי תמונה לא בדיוק תמונה אלא תרשים שימו לב זה הפסוק שאנחנו מדברים עליו במעשר שני פה כתוב כך ונתת בכל אשר תאבה נפשך זה כלל בעצם התורה אומרת כל מה שאתה רוצה תקנה בכל אשר תהווה נפשך שניה אחרי זה בפסוק יש לנו ב ובצאן ביין ובשכר כאן זה ממש פרט התורה מפרטת ואומרת לנו בדיוק מה לקנות ומה לא זה נחשב כפרט לאחר מכן ו וכל אשר תאווה נפשך חזר וכלל התורה חזרה וכללה יפה מאוד אז אנחנו יודעים ואמרנו אתמול שברגע שיש כלל הופרט ו כלל זה אומר אין בכלל אלא מה שבפרט זאת אומרת הכלל האחרון קובע לי שבפרט שכל מה שבפרט וכל מה שדומה לו לא רק הוא אלא כל מה שדומה לו גם כן אפשר לקנות עכשיו מה דומה לו כאן כבר יש מחלוקת כמו כמו שראינו בין שני הברייתות הם מה שדומה לו בשני דברים או בשלוש מאיפה נובע העיקר המחלוקת בואו נראה עוד פעם את הגמרא בתוכו ונסביר מיד יחד עם התמונה הזאת שאיתי אומרת הגמרא מה דמר בעופות כסבר כלל הבתרא דווקא הכלל האחרון הוא העיקרי זאת אומרת בכל אשר תהווה נפשך הכלל האחרון הוא פה העיקרי ולכן נעשה כלל מוסף על הפרט זה כאילו בוא נאמר שאני לא מתייחס לעליון שימו לב אני לא מתייחס לכלל הראשון יוצא שכתוב לי כאן רק פרט וכלל רק פרט ולאחר מכן כלל פרט וכלל זה לא לומדים מזה בעצם במידות שהתורה נדרשת בהם של רבי ישמעאל ברגע שיש לך פרט וכלל הכלל מגיע ממש להרחיב לתת חריץ הרחבה מאוד משמעותי ולהגיד לא רק מה שבפרט כי אתה רואה שלאחר מכן יש כלל אז הכלל הוא הרבה הרבה יותר רחב יפה אבל אל תשכחו שיש לי כאן עוד כלל למעלה זאת אומרת שאני חייב להתייחס אליו הכלל העליון הוא סובר שימו לב באמת מעניין ומפתיע אבל הכלל העליון הוא מגיע דווקא למעט כי אם היה כתוב רק פרט וכלל הייתי מרבה המון המון דברים עכשיו שכתוב כלל ופרט וכלל אני אומר רק מה שדומה לפרט אני חוזר עכשיו על מה שאמרתי ותקשיבו טוב אם היה כתוב רק פרט וכלל הייתי נותן חריץ הרחבה מאוד משמעותי גם לדברים שלא דומים אבל כיוון שיש לי כלל פרט וכלל אני חייב להתאזן ולהגיד רק דברים שדומים לפרט עכשיו הכלל הזה מגיע וממעט אותי הוא מושך הוא שם לי ברקס הוא מושך אותי אחורה אומר לי אל תר במידה הרבה דברים זא אומר יודע מה אין בעיה אזה רק מה שדומה אבל מספיק שהוא דומה בשני דברים וכבר אני ארבה אותו כלל הבטה דווקא ולכן פרט הוא כלל בעיקרון זה נעשה כלל מוסף על הפרט ויתר בלהו כל מילה כמו שאמרנו חריץ הרחבה אדיר לכל הדברים אבל יש לי את הברקס וני כלל הקמה שזה הכלל העליון למהות הקל דלו דמי למשני צדדים אז אני אומר כבר שזה דומה בשני צדדים כבר מספיק זה הסברה של הבריתה הראשונה שכן מרבה עופות שמספיק שני צדדים ואילו מנדה ממהט עופות אותו אחד שאומר שבלי עופות למה כי צריך את שלושת התנאים כסה כלל הקמה דווקא וזה כאילו דמיינו שהאחרון לא קיים זה כאילו כתוב כלל ופרט אתם יודעים מה איך דורשים כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט רק מה שכתוב במדויק אני נצמד לטקסט בבקר ובצאן וביין ובשכר וזהו ויותר לא בוא נראה את זה בתוך ומן דממה תופעות כסבר כלל הקמה דווקא כלל ופרט וכלל ופרט איך דורשים את זה אין בכלל אלא מה שבפרט וממילא אם זה היה נשאר בכזאת צורה הייתי אומר אין מי ד אחרין ו דווקא מה שכתוב בפסוק אבל ברוך השם בסופו של דבר ככה הנחת רווחה יש לנו גם את הכלל השני וזה מגיע להגיד כל מה שדומה לפרט אבל זה לא כזה משהו רציני סך הכל עוד כלל זה אומנם מגיע למעט אבל ברגע שזה מגיע למעט אני אומר כל מה שדומה זה אומנם מגיע לרבות סליחה אבל זה מגיע לרבות כל מה שדומה לפרט לא רק בשני דברים אלא בשלושה דברים חייבים שלושה תנאים א נקלה לבטר לרבויי קול דד מלי משלושה צדדים ובזה המחלוקת שלהם ולכן הוא אומר המנ דאמר השני כיוון שבעיקרון הכלל והפרט הראשונים הם העיקריים הכלל האחרון אומנם בא לרבות אבל אני לא יכול להגזים איתו ולכן אני ארבה אומנם מה שדומה לפרט אבל דווקא בשלושה כיוונים שזה גם פרי מפרי גם גידולי קרקע וגם ולד וולדות הארץ בעצם כאן סיימנו את כל האירוע שהתחלנו איתו אתמול או אפילו שלשום מה קונים בכסף מעשר וכבר סיכמנו את זה בקצרה היה לנו את הריבוי ומיעוט וריבוי ששם אמרנו שזה בעיקרון מרבה הכל חוץ מדבר אחד והיה לנו מחלוקת מה זה הדבר אחד הזה או ציר דגים שאין בהם שו שאין בהם קרבי דגים שאין בהם ממשות או מים ומלח או שאתה דורש בכלל ופת וכלל ואז השאלה אם מה שדומה בשניים כבר מספיק או דווקא בשלושה ואז המחלוקת האם אתה מרבה אופפות או לא אומרת הגמרא הקדושה עכשיו הגמרא נכנסת כל מיני מאכלים שנוהגים לאכול או שלא נוהגים לאכול האם אפשר לעשות איתם עירובי חצרות עירובי תחומים ושיתופי מבואות אמר אבי יהודה משמד רב שמואל בר שילת משמי דרב מערן מותר לערב בפאפ ובחלל גות ובודד ות זה כל מיני ירקות שראויים לאכילה אבל לא בחזי חזיז זה תבואה שנקצרה לפני הזמן זה מאכל בהמה ולא בכף ניות תמרים רעים שעדיין לא יתבשלו אין דרך לאכול אותם ולכן אי אפשר לערב בהם שואלת הגמרא רגע אחד מהדברים אחד מהירקות שאמרת לי שדרך לאוכלם ומערים בהם זה גודגדניות שואלת הגמרא גודגדניות מי מערים והתניה גודגדניות רק מרובי בנים יאכלו אבל חשוכי נים לא יאכלו כי זה ממעט את הזרע ויגרום שלא יהיו ילדים ואם הוקשו לזרע אם זה כבר נהיה קשה כעץ זה כבר הבשיל אפילו מרובי בנים לא יאכלו כי זה מזיק כבר לכולם בלי קשר לילודה בלי קשר אם יש לך ילדים או לא אם כן אומרת הגמרא רגע לחשוכי בנים תמיד זה מזיק למרובע בזה אומרת הגמרא פשוט מאוד תרגמה תפרש את מה שאמרנו שאפשר להערב השלא הוקשו לזר הו הוא מרובי בנים דווקא אנשים שמרוב בנים וה גודגדניות בשלב שעדיין לא הוגשו לזרע שזה לא מזיק למרובע בנים יפה מאוד הם הם יכולים לערב אבל רק הם והיא בתמה תירוץ נוסף לעולם לח סוכי בנים גודגדניות כמובן שראויות לאכילה למישהו לא קשות שהוגשו לזרע שהם לא ראויות לאף אחד אבל כאלה שראויות לרובי בנים אותם אפילו חשוכי בנים יכלו לערב בהם למה דחזו ם מרובי בנים כי זה ראוי למישהו אחר לאכילה מי לא תנן האם לא ראינו במשנה מערבים לנזיר ביין ולישראל בתרומה עלף שנזי אסור לשתות יין ולישראל אסור לאכול תרומה על מה אתה רואה מכאן מהמשנה אף על גב דלא חזי לאי חזי לאי נכון שזה לא ראוי לאותו יהודי לאכילה או לאותו נזיר אבל זה ראוי למישהו אחר אח הנמי אף על גב דלא חזי לאי חזי לאי זה אמנם לא ראוי לחסוך בנים כי זה ממהט את הילודה אבל זה ראוי למרובע בנים ובא את אמה כי כמה הרב בנ דקו כמדי גודגדניות שצומחות במדי הם לא מזיקות הם רויות לאכילה לכולם בין למרוביץ בם מברכים עליהם בורא פרי אדמה אתה רואה במפורש שמערבים חזיז עונה הגמרא לו קשייה אתה צודק שאת שניהם אומר רב אבל א מיקם את דעת הרב לבבל ו לבטר דעתה רב לבבל לפני שרב הגיע לבבל הוא אמר חזי זה לא אוכל אף אחד לא אוכל את זה ואסור לערב אחרי שהוא הגיע לבבל הוא ראה במו עניו אנשים אוכלים את זה ולכן הוא אמר זה נחשב כאוכל ולכן מערבים בו שואלת הגמרא ובבל אבי רובה דאלמה בבל הם רוב העולם ואם כן למה שבכל העולם יוכלו לערב בזיז בגלל בבל ויותר מכך אומרים המפרשים השאלה פה היא עוד יותר קשה גם שבבבל עצמו בוא נאמר בטלה דעתם אצל כל אדם זה שהם מכרסמים להנאתם מאכל בהמה יתיר להם לערב בזה והתניה הפול והשעורה והטלת שזרן לירק הוא התכוון לזרוע את זה לירק בתלה דעתו אצל כל אדם אז אתה רואה שברגע שבן אדם הוא מיוט ולא כולם עושים כמוהו בטלה דעתו אצל כל אדם לפי כך זראן חייו וירק פטור כן הירקות הזרע עצמו חייב כי מגדלים אותו אבל הירק הירק שגודל ממנו פטור כי אף אחד לא אוכל אותו וגם אם הוא עצמו שזה הארוחה שלו בפטלה דעתו אצל כל אדם זה כל זה כמו שאמרנו בפול שעורה ולתן אבל שחליים וגרגיר זה אפשר לאכול גם את הערק וגם את הזרעים אז אם הוא זרן לירק מת אסרין ירק וזרע זרן לזרע מת אסרין זרע וירק בעצם זה אותו דבר הרעיון הוא שתמיד כשאני זורע אותם לא משנה בשביל מה אני מעשה גם את הזרע גם את הירק למה זה כתוב בכזה לשון תוססות מדברים על זה השאלה אם אני הולך אחר הלקי אתה של הזרע או אחר הלקי אתה של הירק אבל הרעיון ברור שבסופו של דבר הם מתעשרים גם זרע וגם ירק בשונה מפול שעורה ותלתן שבטלה דעתו אצל כל אדם ואם כך למה רב אומר לגבי לגבי החזיז שכיוון שבבבל אוכלים אותם מותר לאסר בהם אומרת הגמרא אלא קיקה אמר רב מה שרב אמר שאפשר לאסר בחזי זה בדגי ניתה אלה שגדלים בגינה הם נאכלים באמת מה שגדל בשדות זה לא נאכל ולא משנה לי אם בבבל אוכלים או לא גם אם הם יאכלו בתלה דעתו אצל כל אדם מה שרב אומר מדובר ע אלה שגדלים בגינות ואותם אוכלים ובהם מותר לה ר נראה עוד ממש שתי שורות שואלת הגמרא הזרע של גרגיר למי חזי אמרנו בבריתה שגר גיר זה אחד מהדברים שגם הזרע וגם הירק מתעשרים למה הוא ראוי אמר רבי יוחנן שכן ראשונים שלא היה להם פלפלים שוחקים אותו ו מטבילים בו את הצלי היום יש לנו באמת יותר קליל יש פלפל אבל כשלא היה הם היו משתמשים בו בשביל בשביל לטבל בו את הצלי ולכן הם היו זה היה נחשב כאוכל ומערים בו והוא מתעשר זרע וירק וכדרכו בואו נסכם נראה לי שאת החצי הראשון סיכמנו בצורה מקיפה ולכן אגיד את זה ממש קצרה מה ניקח בכסף מעשר אם אתה לומד ראינו אתמול את הבריתה שדורשים בריבוי ומיעוט וריבוי בעיקרון אתה מרבה הכל חוץ מדבר אחד שבזה נחלקו רבי יהודה בן גדיש שרבי אליעזר האם אני משמיט ציר של דגים או שאני משמיט מים ומלח אבל דגים ברור שבכלל וניתן לקנות אותם אם אתה דורש כלל ופרט ו כלל אז ראינו שבעצם אנחנו אומרים אין בכלל עלמה שבפרט והמחלוקת לגבי עופות כי עופות לא נבראו מן הארץ השאלה אם צריך גם ולד וולדות הארץ או לא עופות לא נבאו מן הארץ אבל דגים ברור שלא בעצם הדף שלנו נפתח עם השאלה הזא זו ראינו שהב מגדיר אתמול את הדגים כשרץ כ גידולי קרקע כיוון שהם ניזונים מקרקעית האוקיינוס אבל אנחנו רואים שאם אכל פוטיה שזה שרץ המים לוקה ארבע שזה רק משום שרץ בכללי ומשום שרץ המים ואתה לא אומר לי שהוא לוקה גם משום שרץ רגיל השורץ על הארץ ראינו ש בנמלה לוקה חמש ובסירה לוקה שש ואגב כאן זה המקום לתקן את הטעות שלי שהייתה לי בתחילת שיעור שאמרתי פעם אחת שציירה לוקה שבע טעות צירה לוקה שש פשוט מאוד כיוון שאני מחשיב אותו גם כשרץ הארץ גם כשרץ רגיל וגם כשרץ העוף שיש לו עוד לב אחד אז שש מי ששרד עד לכאן עם הטעות אני עכשיו ממש מתקן ואומר ציירה לוקה שש ולא כמו שאמרתי פעם אחת בהתחלה שבע ויפה מאוד אלא באמת הגמרא ביטלה את דברי הבא הם דגים לא נקראים שרץ גידולי קרקע והמחלוקת בין הבריתות זה עופות מה הטעם שלהם אז כמו שאמרנו השאלה אם אני מתמקד על הפרט וכלל האחרונים ואז בעיקרון אמור להיות הכל והכלל הראשון שם לי ברקס אז אני אומר מה שדומה בשני פרטים כבר אז אני מכניס אותו לתוך הקטגוריה אמו שאני אומר לא הכלל ואפרט הראשונים הם העיקר ואין בכלל אלא מה שבפרט הכלל הבא מגיע קצת להרחיב את הקטגוריה אבל רק מה שדומה לו בשלושה דברים ולא בשניים ראינו מערבים פפון חלגלוגות גודגדניות בוא נדבר שנייה על גודגדניות שהם מזיקים גם לחשוכי בנים ראינו וגם לרובי בנים כשהם תקשו ולכן אמרנו פירוש אחד כשלא הוקשו לזרע ומרובי בנים הם אלו ש מערבים בהם פירוש שני כשהם לא הוגשו לזרע וכולם מערבים למה כי כמו שראינו במשנה לא צריך שזה יהיה ראוי לך מספיק שזה ראוי למישהו אחר כמו שראם לגבי יין לנזיר ותרומה לכהן שלוש רב מדבר על האלה שגודלים במדי זה לא מזיק לאף אחד ולכן 12 בוא נעבור למע ללא 120 חזיז אז ניסינו להגיד לפני שרב הגיע לבבל לאחר מכן אבל אמרנו שרובה דאלמה בטלה דעתו אצל כל אדם כמו שראינו לגבי פול שעורה ולתן שבטלה דעתו אצל כל אדם בשונה מ שחליים וגרגיר שתמיד מתעשרים זרע וירק אלא אמרנו שרב דיבר על מה שגדל בגינה ועוד דבר קטן מה עושים עם זרע של גרגיר אמרנו במקום פלפל זה תחליף מצוין לפלפל לטבל בו את הצלי בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: