העמוד היומי מסכת עירובין דף כח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כח עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא עירובין דף כח עמוד א' נתחיל מסוף העמוד הקודם ראינו שמחלוקת תנאים רב יהודה בן גדיש ורב ליזר ושר תנאים האם דגים יכולים לחשב כמזון שאפשר לקנות אותו בירושלים מכסף מעזר שני רב ודה בן גדיש ורב ליזר סוברים שאפשר ביניהם הוא רק בקשל לציר אבל דגים מש עצמה ודאי מותר לעומת זה שאר התנאים סוברים שדגים לא מסבירה הגמרא את מקור המחלוקת בהסתכלות שלהם על לימוד הפסוק אחד לומד ריבוי מיעוט ריבוי ממילה דגים נכללים בתוך רשימת הדברים שאפשר לקנות אותם לומת זה שני אומר כלל ופרט וכלל כלל ופרט וכלל אנחנו מוגבלים בדברים שאפשר לקנות אותם במעשר שני בכסף של מעשר שני איך אנחנו לומדים כלל כלל אין בכלל אלא מה שדומה לפרט ממילא מה הם הדברים הדומים לפרט הזמן דמה אחד לומד שצריך ש שלושה דברים הדומים לפרט יש מחנה משותף של שלושה דברים שמה בין ארבעת הדברים המוזכרים בפסוק והשני אומר שיש רק שני דברים אז מי שלומד דגים בתוך הרשימה שני התנאים שקובעים אצלו זה רק שיהיה פרי מפרי זאת אומרת סה בא מאימו ענבים באו מחרצן קדום ו גידולי הארץ גידולי הקרקע שזה מגידולי הארץ לעומת זה המנדה אמר ודגים נחשבים כגידול הארץ לעומת זה המנדה אמר שפוסל דגים סובר שצריך תנאי שלישי שיהיה ולד וולדות הארץ מה הכוונה שהוא נוצר בשעת בריאת העולם נוצר מהקרקע ולא נוצר מהמים כמו דגים זה הסיבה שהוא פוסל את האפשרות לקנות בכסף מעשר לקנות דגים ומי אמר הבית דגים גידולי קרקים האם נקרא דגים גידולי קרקע אתה אומר שכל החיסרון בדגים זה שהם לא ולדות הארץ הם לא נוצחו מהקרקע אבל גידולי קרקע הם נקראים למרות שכמובן הם לא בקרקע אבל כ כל חיותם כל כל גידולם מגיע המזון שלהם מגיע מהקרקע ואומר הבי אכל פוטיט פוטיט זה שרץ המים קטן יש לנו דין מיוחד התורה צפתה על איסור אכילת שרצים מה הגדו של שרץ רשי אומר את זה בכמה מקומות כל דבר ש רואים אותו רק שהוא זז מרוב קטנותו לא רואים אותו שהוא נמצא אבל אם הוא זז רואים תנועה וככה אנחנו רואים את קיומו באותו מקום אז זה נקרא שרץ התורה ציוותה על זה בכמה מקומות לא לאכול את השרצים יש איסור אכילת שרצים אז קודם כל יש שני לבים בתורה על איסור אכילת שרצים כללית זאת אומרת כל סוגי השרצים יש עליהם שני לוים אבל בנוסף יש שני פסוקים שאוסרים לנו שרץ המים תולעים במים או כאלה דברים כל דבר דבר שנמצא בתוך המים והוא שרץ נאסר בעצם בארבע לבים שני הייסורים הכלליים של השרצים ועוד שני איסורים של שרצי המים אז אכל פוטיט לו כה ארבע נמלה לוכ חמש אמנם יורדים שני ייסורי שרצים של המים אבל בנוסף לשניים הכלליים יש לי עוד שלושה שרצים שורצים על הארץ לכן נמלה לוקא חמש צירעה לוקש שש למה כמו שציירה נחשבת גם כעל הארץ צירעה הרי חיה הארץ מסתובבת גם על הארץ בנוסף היא גם נקראת שרץ העוף ויש לנו עוד פסוק שאוסר בשרץ העוף ואמ הייתה אם תבוא ותאמר שדגים נחשבים גידולי קרקע יש להם שייכות לקרקע פוטית נה מליל קי משום השרץ השורץ עעל הארץ אותם שני שלושה לבים אותם שלושה לבים שיש בשרץ על הארץ בעצם אמורים להוסיף אותם אז אם ככה בנוסף לארבע שרצים שיש ל בפטיה ששני שרצים כלליים שני שרצי המים אתה אומר שגם שרצים על הקרקע היו צריכים בפוטי בעצם שבע שבע ייסורים למה אם אתה אומר שכל דבר שנמצא במים נחשב כגדל על הקרקע יש לך בעצם פה סיפור של שבעה ייסורים כמה שגם כל הפסוקים שמדברים על שרצי הקרקע אלו אמר אבינה באמת דגים לא נחשבים כגידול קרקע אין להם קשר לקרקע אין להם זיכה ממילא הם לא נחשבים גידולי קרקע אם כך ככ נף כמינה בן המנדה אמר שאומר ולד ולדות הארץ את ממעט אמרלי מקודם לעומת ז הולד שלא לומד את התניא השלישי של ולדות הארץ אמרנו שהוא מרבה דגים למה למה כמו שדגים נחשבים כ גידולי קרקע לא דגים באמת הם לא גידו לקרקע ולכול העלמה בעצם אלא אם כן למד אמר שלומד ריבוי מיוט וריבוי אבל לכל מי שלומד כלל ופרט וכלל וצריך תנאי סף כדי להכניס לרשימה שאפשר לבדות עליהם מעשר שני דגים לא נכללים ברשימה מה הוויכוח ביניהם אלמר אבינה ופות יק בניו למה דמר פרי מפרי וגידולי קרקע ננה מגידולי קרקע עופות ודאי שניזונים מהקרקע לעומת זה לממר ולד ולדות הארץ אופות מן הרקק נבראו הם לא נבראו מן הקרקע אלא כתוב בפסוק הקדוש ברוך הוא לקח מים ועפר בשם מהם ביחד מן הרקק ולכן זה לא נחשב מיצירת הקרקע זה גידולי קרקע אבל הם לא נוצרו מהקרקע מדרבי אופות מתמי ומ מופות לכאורה אמרנו שאלה שמרבים אופות ואלה שממעטים אופות שניהם בעצם לומדים מאותו רעיון שכלל ופרט וכלל עם כל זה אחד לומד שצריכים שלושה תנאי סף ממילה ופות ממעטים כיון שהם לא לד לדות הארץ הם לא יצורים שנוצרו מהקרקע בעת בריאת העולם לומת זה השני כן מרבה אופות למה כמו שהוא לא דורש את התנאי השלישי מה גרם למחלוקת הזאת מרבי אופות מתמ ומד מ ופות מט מד מרבי אופות קסבר כלל ה בטרה דווקא שיש לנו כלל פרט וכלל איזה כלל בעיני נחשב כיותר חשוב המד אמר הזה אומר הכלל האחרון ממילא יש לי אומנם בהתחלה כלל ופרט שזה דבר שמאוד מצמצם אבל בסוף יש לי פרט וכלל שזה דבר מאוד מרחיב לכן קודם כל אני הולך פרט וכלל אני מסתכל על זה בסוף כי על דבר אני נמצא באווירה מרחיבה קודם כל יש לי דבר שמרחיב מאוד בגלל הפרט וכלל בסוף אזמה דמר דמ רבי אופות סבר כלל הבתר דווקא פרט וכלל דיינו החלק השני נעשה כלל מוסיף על הפרט והתר בלו בעצם כל מילי כמעט אני מרבה את הכל ועני כלל הכמה אבל לא נשכח שיש לנו בהתחלה כלל ופרט שמאוד מצמצם למיעוטי כל דלו דמי למשני צדדים התנאי סף מצמצמים אני לא דורש שיהיו שלושה דברים שדומים לפרט אלא שני דברים שדומים לפרט רק פרי מפרי וגידולי קרקע ומן דממה ופות כסבר שהוא דורש שלושה תנאים דומים ומ דממ תפות כסבר כלל הקמה דווקא ממילא אני מתחיל קודם כל עם האווירה של כלל ופרט ואין בכלל אלמה שבפרט אני א מידי חיניה לא טוב בא הכלל בסוף ועושה את זה לא למצב של כלל אין בכלל אל מה שבפרט אלא אין בכלל אל מה שדומה לפרט ניבט דרבו כל דד אבל משלושה צדדים היות שאני נמצא כבר בתחילת המהלך אני נמצא בדרגה מאוד נמוכה מאוד מצמצמת כומר שקלל הוא פרט מאוד מצמצם בעצם אין בכלל אל משהו בפרט אבל הכלל השני בא ומרחיב מרחיב אבל על גבול מסוים מה זה הגבול מסוים בתנאי שיהיה דומה לפרט בשלושה צדדים ולא בשני צדדים לבד אומר רבוד משמיד רב שמואל בר שילת משמי ד רב ממרא של רב מערבין בפאפ זה סוג של סלק מסוים מלוח מאוד ובכל גלוג זה גם סוג של ירק מסוים שלא נחשב כמזון כל כך נורמטיבי לא כל אחד אכל את הדברים האלה ו בגוד גדני יש כאלה אומרים הכוונה היא שזה חמוציות לא יודע אבל לא בחזי ולא בכפיות חדיד הכוונה היא תבואה שעדיין לא גדלה די צורקה היא עדיין ירוקה ולא בכפ ניות הכוונה היא תמרים ש נצרו באמצע גדילתם הם עדיין לא הגיעו לשלב הגידול המלא הם באמצע הגידול ו בגוג אות אז הזא אמרנו בערבין אבל לא בחזי ולא בכפ ניות ובגד מי מערון ואניה גודגדניות מרובי בנים יאכלו טבעם של הפרי הזה שנקרא גודגדניות שהוא ממעט את הזרע אז מי שיש לו כבר ילדים והוא לא חושש ממות הזרע יכול לאכול אבל חסכי בנים מי שאיין לו ורוצה באמת להקים בית לא יכלו כמה שזה מאמת את הזרע ואם הוקשו לזרע אם גודגדנית כבר קשתה והיא כוללת בתוכה זרעים אף מרובה בנים לא יאכלו במצב הזה הגדילה שלה אפילו למרובע בנים זה גם לא טוב תכלס מה אני רואה שאגות גדני היא לא מאכל בריאים אנשים שצריכים לא אוכלים את זה אם ככה איך אתה מאפשר לעשות עירוב עירובי תחומים ב גודגדניות תרגמה השלא הוקשו לזרע הם עדיין לא בשלב שקשה לכולם אלא רק בשלב שקשה רק למוטי הילדים חסו דים ומרובה בנים מי שירב את זה זה היה מרובה בנים שהוא לא מוטרד מהאכילה של הגוד גניות כמ שהוא לא הוא לא חושש ממעות הזרע יבא תמה לעולם לחשוכי בנים ובאמת אותו אחד ששם את זה בתור עירוב בשבילו זה חיסרון הוא לא אוכל את זה זה מפריע לו זה לא בריא בשבילו למה דחזו ל מרובה בנים גם אם זה לא מתאים ללא לאכילה והוא יקפיד לא לאכול את זה אבל זה מתאים למרבה בנים אה זה הוא הרי ממוטי בנים והוא לא מתאים לו לאכול את זה מי לנל מרבין זיר ביין ולישראל בתרומה הרי יזיר יכול להרב ביין ישראל יכול להרב בתרומה עלו שבשבילו זה לא דבר טוב זה לא הדבר הראוי למאכל לאחרים זה ראוי אל מה אף עגב דלוח זילא ח זילא החנה מאף עגב דלוח זילא ח זילא לכן גם אם מדובר באדם שהוא ממוטי בנים והוא לא מכניס לפי גודגדניות אבל הוא יכול להערב בהם כן שלאחרים ש מרובה בנים זה כן נחשב כמאכל ובאת אמה כי קמה רב מה שרב אמר א שאפשר לערב בגוד גדני בנד קוקי מדאי זה בא מארץ מדאי בארץ מדאי הגוד גדני הם טובות יותר הם בריאות יותר ממילא הם ראויים לחשב כמאכל לכולם מה עוד למדנו בממ של רב שבחזית אי אפשר לערב חזיז אמרנו מקודם תבואה שגדלה רק מעט מהצורך ובחזית לא ואמר רב יהודה אום הרב קשוט קשוט זה סוג ירג ששמים אותו בבירה וחזיזים תבועה שלא גדלה כל סורקה מערון בהן ומבחן עליהם בורא פרי האדמה אז אתה רואה שחזי כן אפשר איך רב הכריז מקודם שאי אפשר להערב חזיז לו קשייה א מקמ דעת הרב לבבל ואה לבתר דעת הרב לבבל הממרה הראשונה של רב הוא לא הגיע לבבל והוא ראה שאנשים לא אוכלים חזיז לכן הוא קבע שחזי לא יכול לשמש כמזון עבור עירובי תחומין אבל כשההוא הגיע לבבל הוא ראה שהציבור כן נוהג לאכול את זה הוא הכיש שאפשר להערב בזה ובבל א ורובה דלמה האם בגלל אותו ציבור שנמצא בבבל טוב אז בבבל אוכלים לכן אפשר לערב האם אנחנו הולכים על פי מיעוט האנשים ודאי מיוט היהודים בעולם נצא בבבל האם הם קובעים אפילו לעצמם הם לא אמורים לקבוע כבו שדעתם שונה מכל העולם כולו והתניה הפול והשעורה והטלת סוגי ירקות שזרע לירק אם הוא זרע את זה כדי שיצא מם איזשהו ירק ולאכול את זה לשם כך בטלה דעתו אצל כל אדם שלושת הדברים האלה פה סורה וטלטל אנשים לא זורים את זה כדי שיצא מהם איזשהו סוג ירק מסוים לאכילה לפי כך זרע חייב זורעים את זה כדי שיצא מזה זרע הזרע הזה שטלים במקום אחר או שטוחנים ואוכלים אבל זרן הזרע שלהם חייב למה כ שזה נקרא אוכל ויקן על אף שהוא חשב כל הנטייה שלו של הדברים האלה הייו לשם ירק זה לא נחשב הוא פטור למה כמ שדעתו בטלה אצל כל אדם לומת זה השכליים והגר שזרן לירק מתשרי יירק וזרע השכליים והגג ראויים כן הירק שלהם הפירות שצומחים בהם ראויים כן להחשב כמאכל לכן אם הוא זרע אותם לשם ירק אז גם הירק וגם הזרע שניהם נחשבים כפרי שחייב במעשר ומדובר פה בקשר למעשר לכן הם נחשבים החידוש הוא שזה נחשב כמו ירק ולא נחשב כמו זרע נפקו אותה אומרת ספס בקשר לדיני מאשרות לעומת זה זרע לזרע מתשרי זרע וירק גם הזרע וגם הירק נחשבים כמאכל רק אני רואה את זה יותר כזרע ופחות כירק זאת אומרת אם הו זרע את הזרע לשם זרע לעצמך במקום אחר אז זה סוג מסוים של נטייה מטרה מסויימת אם הוא זרה את זה לשם ירק זה נטיה עם מטרה אחרת הדברים האלה שכתוב בפירוש חזי שחליים פול ושעורה תלתן על אף שהוא התכוון לאכול אותם כמו ירק בתל ד אותו אצל כל אדם אם ככה אני שאל את השאלה אמרת מקודם שרב הגיע לבבל ראה שאנשים אוכלים חזיז הכריז במאמר שני שלו שחזי אפשר להערב בו זה שבבבל נהגו ככה זה לא אמור להשליך על ההחלטה אם אפשר לערב או לא כי כ מרב בגוניית מדובר ב חזיז שגדל בגינה כנראה סוג מסוים של חזיז שהוא יותר מוצלח יותר ראוי למאכל וזה מה שרב הכריז אחר כך שאפשר לאכול אז המסקנה בחזי סתם ככה אי אפשר להרב זה לא נקרא מזון הראוי לבני אדם לעומת זה אם מדובר שגדל בגינה כנראה התוצאה קצת יותר מוצלחת לכן אפשר לערב בו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: