העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד ב

[מוזיקה] דף כז עמוד ב היום נלמד שיעור נקבל מושג באהבת התורה האדירה שהייתה לתנאים והמורים רבי יוחנן לא היה חטב את סים הוא היה אדם גדול היה למדן היה מגדולי הדור והוא אומר תקשיבו יש כאן משהו בגמרא שלא מובן לי ומי שיבוא ויסביר לי את הדבר הזה בגמרא אני אשמש אותו אני פשוט אהייה אצלו כעבד אני אוביל את קהיו אחריו בת המרחץ רבי יוחנן לא התבטא סתם הוא לא התכוון להגיד כמה הוא ישמח כמה הוא יהנה בפשטות אם היה מגיע אדם ולו הפשוט ביותר יכול להיות תלמיד שלו שקטן ממנו בעשרות שנים והיה מסביר לו היה מתרגם לו היה נותן לו איזשהו הבנה מחודשת בסוגיה הוא פשוט היה עושה את זה הוא היה מוליך את כליו אחריו לבית המרחץ ולמה כי ברגע שהוא לא הבין באמת הוא הרגיש שמשהו בוער בו חסר לו משהו חסר לו חלק מהותי בהבנת התורה עד כדי כך שהוא מסכים להשקיע את כל כולו לתת את החירות שלו ממש לעבוד כביכול בזאת ולהוליך את כליו של אותו אחד לבית המרחץ העיקר להבין ולקנות חלק בתורה הקדושה יהי רצון השם יעזור שבאמת נזכה לקנות חלק מאהבת התורה של רבי יוחנן ושל כל התנאים והאמוראים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כז עמוד ב למעלה אנחנו עסוקים באמצע דיוון בעצם אתמול פתחנו רבי יצחק הגיע מארץ ישראל והגיע דין מה שכתוב במשנה שמלח שאי אפשר לקנות בכסף מעשר מלח ומים זה רק שם בנפרד הרבת את המים והמלח ונה לך מי מלח זה ראוי לטבל את הפת וניתן לקנות את זה בכסף מעשר מיד שאלו אליו שאלו עליו הביאו ברייה שם כתוב רבי יהודה בן גדיש מתיר לקנות ציר דגים רבי אליעזר אומר לו לא רק אם יש שם קרבי דגים אבל עדיין גם רבי יהודה שמתיר זה דווקא ציר דגים זה שומן של דג שדג זה נחשב כפרי כפי שכבר נראה היום דג זה נחשב כפרי והשומן שלו גם כן אבל מים ומלח בור שלו ענה אתמול רב יוסף ועם זה סיימנו מדובר שהוא נתן לתוכן שמן ברגע שהוא ירב בתוך המים והמלח שמן אז אני מחשיב אז אני אומר בסדר אפשר לקנות בגלל הש שהוא נחשב כפרי וכמו שאמרנו אתמול הגמרא באמת לא נוח עם התירוץ הזה ומיד היא שואלת אמר להבי פוקלי משום שמן אם הרבת כאן שמן אז מה אכפת לי אם יש כאן מי מלח מים בנפרד מלח בנפרד ברגע שיש כאן שמן אפשר לקנות את זה בכסף מעשר בגלל השמן שנמצא בתוכו השמן נחשב כפרי עונה הגמרא ללא צריכה שנתן דמי מים ומלח בהבה מדובר שהשמן לבדו המחיר שלו זול יותר עכשיו הוא שילם מחיר יקר יותר כיוון שיש כאן גם מים ומלח יוצא אם כן שהוא שילם בכסף מער שני גם על מים ומלח וזה מה שמגיע אב יצחק כלומר זה מותר ברגע שנתת את זה בהבה לא שילמת כסף מעשר ממש על מים ומלח שילמת על שמן רק שילמת ע יותר יקר וכבר קיבלת בתוך המערכת הזו בתוך הערבוביה הזו גם מים ומלח זה מותר שואל את הגמרא אם באמת מותר ובאבל משאר אם מותר לקנות בכסף מעשר דבר שהוא עצמו אסור לקנות בכסף מעשר ועל ידי הבלא מותר לי לקנות אותו אן ונה הגמרא כן מותר והתניה מביאה הגמרא בריתה להוכיח בן בגבג אומר כך כתוב בפסוק לגבי קניה מה מותר לקנות מעשר שני כתוב כך ונתת הכסף וכל אשר תאבה נפשך בבקר ובצו ביין ושכ ובכל אשר ת שלך נפשך ואכלת שם לפני השם אלוקיך מתחילה הגמרא לדרוש יש אומרים שהיא דורשת מהתור כי כבר כתוב בקול אבל עוד מעט נראה שזה לא בדיוק מיותר יש אומרים שדורשים מהבת כתוב בא בקר יכל להיות כתוב בקר צון כל פעם כתוב בבקר בצון ביין מכאן הוא דורש מגיע בן בגב ואומר כך בבקר מגיע ללמד אותי שלוקחים בקר על גב אורו אני יכול לקנות בשר בקר בהמה יחד עם האור שלה עלף שהאור לא ראוי לאכילה ואנחנו יודעים שבכסף מעשר צריך דווקא דברים ראויים לאכילה מותר המילה ובצאן מגיעה ללמד אותי מלמד שלוקחים צאן על גב גיזת לא רק אור אלא גם הגיזה הצמר שעליה גם כן אפשר לקנות אותו מכסב מעשר שני ולא צריך להפריד ולחלק ולומר רק הבשר כן והצמר לא או האור לא וביין מגיע ללמד אותי דבר נוסף מלמד שלוקחים יין על גב קנקנו ובשכר מלמד של ים תמד מי שהחמיץ טמד זה בעצם משכה אתה לוקח מים מים עצמם אי אפשר לקחת בכסף מעשר אבל אתה שופך אותם על חרצנים של גרעינים עד שהם קולטים את הטעם ברגע שזה קלט אז אפשר לקנות זה מה שמגיע לחדש בשחר דווקא שכבר יש לזה טעם יש לזה חמיצות אבל קודם אסור בכל אופן אנחנו רואים מבן בגבג שאומר שמותר לקחת בקר על גב אורו או צון על גב גיזת או יין על גב כן קנב אנחנו רואים את העניין שמותר לקחת בהבה דבר שאינו נקנה בכסף מעשר שני אבל בבלה מותר לקחת אותו יפה מאוד ממשיכה הגמרא לדבר על בן בגבג ולדון בדבריו אמר רבי יוחנן מד מתרגם לי בבקר ליב דבן בגבג מוביל נמנ הבתו לבי מסוטה אדם שיסביר לי לפי לפי הלימוד פה של בן בגבג למה צריך את המילה בבקר שתיכתב בפסוק אני כל כך אשמח עד כדי כך אני יודע לו אני אשמש אותו ויוביל את קהיו אחריו לבית המרחץ ומסבירה הגמרא מה הקושיה הרי אמרנו במפורש בבקר לומדים שלוקחים בקר על גב אורו מה אי תמה מה קשה לו אומרת הגמרא כולו צריכה כל הדברים באמת אני מבין למה צריך אותם למה הם צריכים לדרשות שהוא דרש לבר מ בבקר זה הדבר היחיד שאני ממש לא מבין זה לא צריך למה והגמרא מסבירה קודם למה את כל השער אני צריך מה הי צריכה די כתב רחמנא בבקר אם היה כתוב רק בבקר ומשם הייתי יודע שאפשר בהמה על גב אורה הייתי אומר כך אבא אמינה בקר הוד מזדמן על גב אורו רק בקר הוא אפשר לקנות אותו יחד עם האור למה משום דגוף היו האור זה חלק בלתי נפרד מהבהמה ברור שכשאני קונה בהמה מקבל את האור אין איזה מחיר נפרד אי אפשר לבוא לאדם שמוכר בהמות להגיד לו תמכור לי בבקשה בהמה בלי אור אין דבר כזה בהמה זה הולך בעסקת חבילה יחד עם האור והייתי אומר רק בקר זה מה שמותר לקנות יחד עם אורו רק אור של בקר מותר בכסף מעשר שני אבל צון על גב גיזת דלו גופו אימה לא הגיזה של הצון היא לא חלק מגופה אפשר להוריד אותה אפשר לקנות בהמה גזוזה הגיזה הזאת שווה כסף אנשים גוזזים משתמשים בזה ולכן הייתי אומר בצון לגב גיזת אסו תקנה צון בלי גייזה זאת אומרת מהלימוד של בבקר שמלמד אותי שאפשר לקנות בהמה עם עור לא הייתי לומד שאפשר גם לקנות צון יחד עם הגיזה ולכן התורה הייתה חייבת לכתוב את המילה בצאן והוא ממשיך ואומר והיא כתב רחמנה בצאן והייתי אומר על גב גיזת גם כן לא הייתי מבין לגבי יין אב אמינה דווקא כאן משום ד מחובר בה תכלס בסופו של דבר הצמר מחובר נכון שאפשר להפריד אותו נכון שזה דבר נפרד אבל כרגע זה מחובר ואפשר אבל יין על גב קנקנו אמה לא הייתי אומר שיין וקנקן זה שני דברים נפרדים לחלוטין קנה רק את היין תשאיר אצל מוכה את הקנקן ולכן חיייבים לחדש ולכתוב גם ביין והיא כתב רחמנה ביין א ואמינה משום דיינו נטיות היין שומר על הקנקן ולכן סליחה הקנקן שומר על היין ולכן אפשר לקנות אותו ביחד ודווקא זה אבל לגבי תמד לא הייתי מבין שאפשר לקנות תמד מכסף מעשר אבל תמד מ שהחמיץ זה קיו בעלמה הוא אימ לא לכן כתב אח מנה שחר בעצם במקרה הזה אני צריך את הכל בבקר להגיד לי על גב בצון להגיד גיזת ביין להגיד קנקנו ותמן להגיד שברגע שהחמיץ ברגע שהוא קיבל טעם אפשר לקנותו אז באמת אני מבין למה צריך הכל כל פעם שאני כותב אני מוסיף חידוש שלא שלא הייתי מבין קודם אבל אומר רבי יוחנן בוא נתחיל ההפך היא כתב רחמנה בשחר בוא נמר הפסוק עד עכשיו התחלנו מה היה קורה אם הוא כתב רק בבקר אחרי זה ר גם בצון וכן הלאה עכשיו רבי יוחנן מתחיל בדיוק הפוך מהמדרגה מהמילה האחרונה כלפי מעלה והיא כתב הכמנה רק בשחר אמינה מי שך דבלה קהילית דבלה קהילית זה בעצם סוג של דבלה של תאנים שהיא משקרת יש לה תכונה מיוחדת שהאוכל אותה זה בדיוק כמו שהוא שותה אלכוהול כמו שהוא שותה יין ויש לו תחושה של שחרות אז הייתי אומרת דולה קהילית דפר הוא בתכלס בסופו של דבר זה פרי אין פה שום הבלא זה לא נחשב שאתה קונה מים שהחמיצו וכדומה זה פרי לגמרי על זה נאמר שמותר לקנות זה הפירוש בשחר אבל יין על גב קן קנו אמא לא בכלל לא הייתי לומד שיש מושג של הבלא ולא הייתי מציר לקנות יין יחד עם קנקנו אפילו שזה נטירה ולכן חיייבים לכתוב ביין ואהי כתב רחמנה הייתי אומר יין על גב קנקנו היה כן כתוב ביין והייתי מבין שיין על גב קנקנו הייתי אומר היינו תיירותי אני חייב לשמור על היין אין לי אפשרות אחרת לקנות יין בלי קנקן כי הקנקן החבית זה מה ששומר על היין אבל צאן על גב גיזת שהצמח לא שומר על הצאן אפשר לקנות בהמה גזוזה אימה לא לכן כתב הכמנה צאן דאפילו על גב גיזת ועכשיו מסכם רבי יוחנן את הקושיה אלא בבקר למה לי ברגע שאני כותב צון אם הייתי מתחיל הפוך וכותב גם שכר כדי לומר לי שלא תחשוב שזה דבלה קהילית וגם כותב לי יין אבל הייתי אומר שרק שרק בגלל שזה נטירותא היייתי כותב גם צון ואז הייתי מבין שגם על גב גיזת אומר רבי יוחנן זהו סטופ פה כבר לא הייתי צריך לכתוב הלאה בבקר כי הייתי מבין לבד שאם צאן על גב גיזת שזה דבר נפרד מהבהמה בכל אופן מותר לקנות אותם יחד בטח שבקר יחד עם האור שזה חלק אחד מהבהמה ברור שאפשר וזה השאלה של רבי יוחנן למה צריך לכתוב בבק ר וכי תמה רבי יוחנן אומר אם תנסה לענות לי אי לא כתב רחמנה בבקר אב ואמין צון על גב הורה אין אבל על גב גיזת לא זאת אומרת מצאן הייתי לומד על גב אורה לא הייתי הולך שתי צעדים קדימה ואומר שצו על גב גיזת הייתי אומר צאן רק על גב אורה לא הייתי יודע שצו אפשר גם עם גיזת ואולי לכן הגיעה התורה וכתבה מפורש גם צאן גם בקר שמ צון תדע ללמוד על גב גיזת כי מ בבקר אתה כבר יודע על גב הורה ולכן אני חייב לחדש חידוש מיוחד בצאן ולהגיד שגם הגיזה שלה שגם עים גיזה מותר לקנות מנסה רבי יוחנן לומר וכי תמה זאת אומרת רבי יוחנן מבטל את דבריך אם תרצה לומר לי שזה התירוץ שהי ללא כתב רחמנה בבקר אמין הצון על גב אורה אין על גב גיזת לא ולכן כתב רחמנה בבקר תוי אורו ולכן איתר לצון תוי גיתה עד כאן הניסיון תירוץ זאת אומרת נחזור נחזור שוב נדגיש נעיר את זה מזווית נוספת הייתי רבי יוחנן אומר יש לך אפשרות לענות לי תשובה ואולי לזכות בדבר הנכסף הזה שאני אוביל את כליך אחריך לבית המרחץ אתה תנסה לומר לי פשוט מאוד אם הייתי כותב רק צאן לא הייתי הולך ואומר שצו על גב גיזת הייתי אומר צאן על גב הורה אבל האמת שהתורה רוצה לחדש שצא מותר גם על גב גיזת לכן אני חייב לכתוב בבקר שמבקר תלמוד תלמד על אורו כי אין לו אין לו גיזה ואז מהצאן כבר אני לא אצטרך לדעת את הורו כי זה כבר אני לומד ממבקר ואני אלך צעד נוסף קדימה ואלמד את הגיזה דוכה רבי יוחנן ואומר לא גם אם לא כתב רחמנה בקר לא הבה מין הצון על גב ועין על גב גיזת לו מה פתאום מצו ברור שהייתי לומד את השני צעדים קדימה את על גב גיזת ולמה ד אם כן לכתוב רחמנה בקר תכתוב רק בקר דממילא התר לצון לא צריך לומר בכלל צאן וכיוון דכתב רחמנה צון ואפילו על גב גיזת בבקר למה לי אשתה יש ליח בוא אני אעשה לך את הקל וחומר צון על גב גיזת מזד בנה בקר על גב אורו מביה זאת אומרת אומר רבי יוחנן לא גם אם לא היה כתוב בקר בכלל ורק צון הייתי הולך את השתי צעדים קדימה ומיד לומד על גב גיזת אתה יודע למה כי הייתי עושה חשבון אומר אם התורה רוצה ללמד אותי רק אור הא יכולה לכתוב בקר ולא לכתוב צאן ואני הייתי אומר בקר על גב אורו ברור שגם צאן יחד עם האור מזה שהתורה לא כתבה בקר וכתבה רק צאן כן הכל על פי הדמיון בתכלס כתוב גם בקר גם צאן אבל לפי הדמיון אם לא היה כתוב בקר וכתוב צאן הייתי מבין שהסיבה שנכתב צאן זה כדי להגיד גיזת ולא רק האור כי אור לבד אני יכול לדעת גם מבקר ולא לכתוב צאן אם כתבת צון כנראה אתה רוצה להדגיש גם הגיזה ואם כן וכיוון דכתב רחמנא צאן ד אפילו על גב גיזת אני חוזר על המילים בגמרא ואם כך בבקר למה לישת צון על גב גיזת מז דבנה עכשיו רבי יוחנן חוזר לשאלה המקורית בקר על גב אורו מביה הינו דכ אמר רבי יוחנן מ ד מתרגם לי בבקר ליבה דבן בגבג מוביל נמני לבי מסות האדם שיתרגם לי אני הוליך את כליו אחריו לבית המרחץ כי אני לא מצליח להבין הרי מצו לבד אני כבר יודע על גב גיזת בטח שבמה על גב אורה למה אני צריך את המילה בבקר היא מיותרת אדם שיסביר הוליך את כליו אחריו לבית המרחץ עכשיו הגמרא עוברת לדבר על מה שהבטחנו אתמול ושלשום שבעזרת השם היום נדבר מה מותר לקנות בכסף מעשר אנחנו היום פתחנו את הגמרא במחלוקת פתחנו את השיעור במחלוקת בין רבי יהודה בן גדיש רבי אליעזר האם מותר לקנות סיר דגים בכסף מעשר או שחייב שיהיה שם גם קרבי דגים ולא רק השומן שלהם יפה אבל בעצם אנחנו רואים ששניהם גם רבי יהודה בן גדיש וגם רבי אליעזר סוברים שמותר לקנות דגים בכסף מעשר בשונה מהתנאים שנראה היום עוד רגע שהם אוסרים לקנות דגים בכסף מעשר שואלת הגמרא מה הספרות המחלוקת במייק מפלג רבי יהודה בן גדיש ורבי אליעזר שמתירים לקנות דגים בכסף של מעשר שני וה נתנא דל כמן שאוסרים אומרת הגמרא פשוט מאוד רבי יהודה בן גדיש רבי אליעזר דר ש ריבויי ומוטי ונתנה דר שכללי ופרטי יש מושג שהוא לא רק אצלנו הוא רחב בכל השס האם דורשים בריבוי ומיו או שדורשים בכלל ופרט כלל ופרט רבי ישמעאל אנחנו אומרים מידי בוקר רבי ישמעאל אומר ב-13 מידות התורה נדרשת ואחד מהם זה כלל פרט כלל ופרט וכלל וכן הלאה יש תנאים שחולקים עליו ואומרים שהתורה נדרשת בריבוי ומיו יפה מאוד מה זה אומר לדוגמה אצלנו יש גם ריבוי גם מיו וגם ריבוי ואנחנו כבר נראה את זה יש דבר שהתורה פותחת סוגרת סליחה התורה פותחת אומרת הכל לאחר מכן י סוגרת אומרת דווקא הדברים הללו ושוב פותחת והשאלה באיזה צורה אנחנו לומדים ובוא נבין רבי יהודה בן גדיש רבי אליעזר דר ש ריבויי ו מיוטי אומרת הגמרא כך כתוב לגבי מעשר שני ונתת הכסף בכל אשר תהווה נפשך שימו לב בכל אשר תהווה נפשך זה הכל כלל ריבה הם אומרים זה ריבוי של הכל בכל מכל כל מה שאתה רוצה תקנה בכסף מעשר שני בבקר ובצאן ביין ובשכר מעת פתאום אנחנו ממעטים ברגע שאנחנו מעטים אנחנו מעטים חלק מהדברים ובכל אשר ת שלך נפשך חזר וריבה הוא אומר כל מהמה שאתה רוצה כל אשר ת שלך נפשך ולכן הם אומרים כך ריבה הו מית וריבה בעיקרון זה ריבה הכל כשהתורה ככותבת בכזה סגנון זה ריבוי של הכל מה רבי רבי כל מילה מעט לרבי אליעזר מעט ציר דבר אחד הוא ממעט לפי רבי אליעזר זה ציר שזה לא גוף של הפרי זה לא דג בעצם זה לא הדג עצמו אלא השומן רבי יהודה בן גדיש מי את מים ומלח הוא אומר ציר עדיין זה חלק מהפרי כי זה השומן של הדג מים ומלח אפילו שבבתי אותם יחד זה כלום ושום דבר יפה אז הם דורשים ריבוי ומיו וריבוי שאומר ריבה הכל חוץ מדבר אחד מה הדבר אחד בזה הם נחלקים לפי רבי אליעזר זה בלי ציר הפי רבי יהודה בן גדיש שזה גם ציר ולא מים ומלח וה נתנא התנאים שאוסרים ק דג בכסף של מעשה דר שכללה ופרט הם דורשים בסגנון של כלל ופרט כלל ופרט הוא סולידי יותר הוא מסתפק במוט הוא לא מרבה כל כך הרבה בוא נראה בעצם הכלל ופרט בהשאלה זה ריבוי ומיו על מה שרבי יהודה בן גדיש רבי אליעזר אמרו כלל התנאים שלנו הולכים סליחה על מה שהם אמרו ריבוי התנאים שלנו הולכים להגיד כלל על מה שהם אמרו מיוט הם הולכים להגיד פרט ו נתנא דר שכללה הופרטה תניה ונתת הכסף וכל אשר תהווה נפשך כלל זה כולל הכל בבקר בצאן ויין בשחר פרט ברגע שזה פרט הוא כבר ממהט חלק מהדברים בבקר ו בצאן ויין ושכר בכל אשרת ישלך נפשך חזר וכלל וזה הכל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כאין הפרט הם סוברים דבר מעניין ברגע שיש לי כלל אחרי זה פרט ושוב כלל אז אני אומר תראה הפרט בעצם חסם לי את כל האפשרויות הכלל שאחריו מגיע לומר אתה יודע מה לא רק הפרט עצמו אלא כל מה שדומה לו בעצם במילה אחת על רגל אחת בכל הסוגיות בשס זה החילוק בין ריבוי ומיעוט וריבוי לכלל ופרת וכלל ריבוי ומיעוט זה אחד שהגיע לטרוף הגיע לקחת כמה שיותר הוא מרבה אחרי זה הוא ממעט רגע שממעט אנחנו נתקעים אז אנחנו אומרים לא תשמע המיו הוא מתכוון למעט אבל לא מי יודע מה למעט הדברים הדומים גם ולאחר מכן שיש ריבוי אני בכלל הולך על כל הקופה הכל בכל מכל כל חוץ מדבר אחד שהוא מאוד מאוד לא דומה לדוגמה מים ומלח הם לא דומים בכלל או ציר של דגים כן לפי המחלוקת בכלל ופרט וכלל אנחנו הרבה יותר רגועים יש נפלא אכן זה שיש פרט אני אומר תשמע פרט זה רק מה שכתוב בפרט וכשיש חשוב כלל אתה אומר אני מרבה אבל רק את מה שדומה לפרט אז מה הם אומרים הם אומרים כך ולכן הם דורשים בצורה כזו כלל ופרט וכלל הי הדן אלא כאין הפרט רק הדברים שדומים למה שפורט בפסוק מה הפרט מפורש כל מה שמפורט זה פרי מפרי וגידולי קרקע פרי מפרי זה אומר יין שחר זה דבר שהוא פרי שנוצר מפרי אחר הוא גדל מפרי אחר שזרעת אותו אותו דבר בקר וצאן זה מהאמהות שלהם שילדו אותם זה נחשב כפרי מפרי זה דבר שנפרה מדבר שמפרה וכן הלאה וכולם גם גידולי קרקע זאת אומרת חלקם גידולי קרקע בפועל כמו יין שחר ודברים כאלה חלקם גידולי קרקע כי הם ניזונים מן הקרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע יפה מאוד אז אני לומד רק מה שדומה לפרט רק מה שדומה לו שזה פרי מפרי וגידולי קרקע אני יכול לקנות מכסף מעשר ותניה ידח רואים בבריתה אחרת אותו רעיון של דרשה של כלל ופרט ו כלל אבל שם כתוב אחרת מה הפרט מפורש לד ולדות הארץ שזה נולד בקר וצאן זה נולד מדבר שנברא על הארץ במעשה בראשית אף כל ולד וולדות הארץ מה שאני יכול לקנות זה דבר שנוצר מדבר שנוצר על הארץ במעשה בראשית כגון כל סוגי הפירות הירקות יין שחר שהמוצא שלהם זה מפרי וירק וכן הלאה וכן בקר וצאן כמובן שנולדו מדברים שגדלו שנבראו במעשה בראשית מהי ביני הו שואלת הגמרא הרי שני הברייתות האחרונות לומדים מכלל ופרט וכלל אחד מסיים ואומר מה דומה זה פרי מפרי וגידולי קרקע אחד אומר אתה יודע מה דומה זה א זה ולד ולדות הארץ אונה הגמרא מהר רביה דגים מכביניו כאן יש לנו מחלוקת לגבי דגים למן דמר למן ד אמר פרי מפרי וגידולי קרקע אני דגים גידולי קרקע נינו למה כי הם אוכלים מה שצומח בקרקעית של הים שזה נחשב גידולי קרקע אז הם גם כמו בקר וצאן שנחשבים גידולי קרקע כי הם ניזונים מהצומח אותו דבר גם דגים הם ניזונים מהצומח בקרקעית והם נחשבים כגידול קרקע אבל למן דמר ולד וולדות הארץ דגים םי ברו הדגים הם נבראו בים הם לא נבראו בארץ ולכן בששת ימי בראשית הם לא היו ולד ולדות הארץ הם לא היו על הארץ ולכן עד היום הם לא וולד וולדות הארץ ולכן אותם לא קונים בכסף מעשר וזה כאן כשהגרון מה מה ה כמפלגה מה מה הסברה של המחלוקת בין רבי אליעזר בן גדיש ורבי אליעזר שמתירים לקנות דגים לבין התנאים שחולקים עליהם הנה כאן הסברה לפי מי שאומר שזה כלל ופרט וכלל ואני מה שדומה לפרט זה שזה ולד וולדות הארץ זה למהה דגים שאותם אפשר לקנות בכסף מעשר שני מחר נמשיך הלאה בעזרת השם בעניין הזה אבל בוא נסכם דבר ראשון מה שראינו היום דבר ראשון דיברנו אתמול שברגע שנתן לתוך מים ומלח שמן אז אפשר לקנות את זה בכסף מעשר לא מדובר השמן עצמו ברור שאפשר לקנות אותו מדובר שהוא נתן באבלה ראינו בפסוק ראינו מהברית של בן בגבג שמותר לקנות בהבל ובוא נפרט את הבריתה מהמילה בבקר הוא לומד בקר על גב אורו מצו על גב גיזת יין על גב קנ קניו ושכר ברגע שמים קלטו את טעם התמ כן אתה מכין אתה שם על חרצנים מים ברגע שהם קלטו את התם מותר לקנות את זה בכסף מעשר רבי יוחנן אומר תשמע הבקר המילה בקר מיותרת ואני אסביר לך למה אם היית כותב רק בקר היית צריך את צון כי הייתי אומר בקר על גב אורוז זה חלק אינטגרלי בלתי נפרד רק הוא צון לא אם היית כותב לי רק צון הייתי אומר תכלס בסופו של דבר זה מחובר אבל יין וכן כאן לא אם היית כותב לי יין הייתי אומר זה שומר על זה אבל תמד ללא ולכן צריך הכל אבל אומר רבי יוחנן אם היית מתחיל להפך היית אומר לי בשח הייתי אומר רק דבלה קהילית חייבים לכתוב הלאלה להגיד לי שגם בהבל מותר היית כותב לי היית כותב לי יין הייתי אומר כיוון שזה נשמר אבל היית כותב לי צאן ואני הייתי אומר צאן זה עלג זה על גב גיזת לא הייתי צריך בקר המילה בקר מיותרת ומוסיף רבי יוחנן אם היית רוצה לתרץ ולומר לי שאם היה כתוב רק צון הייתי לומד רק אור לא כי אם היה כתוב רק צון הייתי עושה את החשבון הקדוש ברוך הוא יכל לכתוב רק בקר הייתי יודע אור וגם בצון הייתי מבין אור מזה שהוא כתב צאן כנראה שהוא רוצה לחדש גיזת ואם כן המי בקר מיותרת אני לא מבין את הבקר את המילה בקר לפי בן בגבג ומי שיתרגם לי את דבריו הוביל את קליו אחריו לבית המרחץ עכשיו פתחה הגמרא מה המחלוקת בין רבי יהודה בן גדיש לרבי אליעזר שמתירים לקנות דגים ונחלק רק לגבי ציר לבין שאר החכמים שאוסרים דגים אומרת הגמרא פשוט תלוי איך אתה לומד האם ריבוי ומיעוט וריבוי או כלל ופרט ו כלל נראה לי שהסברנו את זה נהדר במהלך השיעור ולכן אסכם בקצרה לפי מי שאומר ריבוי ומיו וריבוי זה אומר שהכל ריבנו ורק דבר אחד שממש לא דומה מיתנו ואז נחלקו רבי אליעזר בן גדיש ורבי אליעזר האם אני ממהט ציר או ממהט מים ומלח ואם אני לומד כלל ופט וכלל אז זה דווקא מה שדומה לפרט ואז מה שדומה לפרט היה לנו שני אפשרויות או פרי מפרי וגידולי קרקע או ולד וולדות הארץ ונפק מין הדגים שהם בעצם נברו מהמים ולא נברו במעשה בראשית על הארץ וזה התנאים הבריתה השנייה שלומדת מכלל ופרט וכלל זה התנאים שסוברים שאסור לקנות דגים בכסף מעשר שני בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: