העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד ב

[מוזיקה] רובן דף חזן עמוד ביס נתחיל שורה השלישית מלמעלה אנחנו ראינו במשנה בדף רחוב עמוד ביס בקול מארין ומשטין חוץ מן המים ומן המלח וגם לגבי מיסר שייני שאפשר לקנות כל מזון חוץ ממים ומלח אמר רבי צחוק לגבי שתי ההלכות האלו מה שכתוב חוץ ממים ומלח זה דווקא שזה כל אחד בפני עצמו אין לזה שם של מזון אבל אם מעורב יחד מים ומלח כן נחשב למזון וגמורה כאן בתחילת העמוד המידה שדבריו נאמרו דווקא כאשר מעורב שם שמן איי אם מעורב איזה שמן מה החידוש שאפשר לקנות מכספי מייסר שיני הרי שמן ודאי אפשר לקנות לא אומרת הגמור קונה את זה באבלו אם זה היה שמן לבד הוא היה משלם על זה י שק כעת שזה מעורב יחד עם מי מלח הוא משלם עלזה יותר כסף 10 שק ובכל אופן מותר לקנות את זה ומה למרות שמים ומלח לבד היה אסור לו לקנות שורב יחד מותר לו וכעת הגמרא תיכנס לנושא של אבלו ובאבל מי שורי האם מותר לקנות בכספי משיני גם דברים שהם לא מזון אבל הם מובלים יחד עם מזון אונה הגמור אין ואניה ונביא לזה סיטה מבריס בן בגב גומר כתוב בפסוק ונראה את זה את הפסוק בשלמות ונוסו הכסף לגבי מיסר שיני במה כאשר הוא מגיע לירושלים עם צרתו הכסף יודך הוא בא עם צרור של מאות של מיסר שיני שהוא פדע על גבי מאות וכעת הוא רוצה לקנות עם המאות הקדושות האלו את האוכל ולאכול בתוך חומות ירושלים אומר הפסוק ונוסו הכסף בכל אשר תהווה נפשך בבוקר ובצו וביין ובשיח ובכל אשר תשאול נפשך וכל תשוב לפני השם אלקו ושמחתו אותו וסכו ולכאורה הפסוק פה מעריך מאוד כתוב פה גם בתחילה בכל אשתה ונפשך גם אחר כך בכל אשר תשלו נפשו וגם באמצע עוד דוגמאות בשביל מה היה צריך את הדוגמאות של בבוקר צוין יין ושיכור אומר בן בגבג אני אסביר לך צריכו סה למה צריך את כולם ומה החידוש בכל אחד בבוקר מלמד שלא חין בוקור על גב אוירו הרי אתה קונה בהמה לשחיטה יש שמה את הבשר שהולך לשחיטה אבל יש את האור האור שווה כסף אפשר לעשות מזה נעליים אפשר להבדיל ספרי תוירה זה שווה כסף הרי זה ודאי שכשאתה משלם על בהמה אתה משלם מחיר יותר יקר בגלל האור שלה מלמד שלא כחן בוקור על גב אויר אתה לא צריך להתחיל להוריד ולקזז את המחיר של האור ולהחזיר את האור למוכר אלא אתה קונה את זה יחד עם הבהמה וזה התורה באה לחדש ובצו מלמד שלא יכי צון על גב גיוסו יש רצון יש עליה גיזה הגיזה לעצמה שווה כסף אפשר לעשות עם זה בגדים מותר לקנות את הצאן עם הגיזה וזה נחשב לדבר שהוא מיועד לאכילה וביין מל שלא כחי יין על גב קנוי אדם קונה חבית של יין הוא משלם כסף גם על החבית ודאי שהמוכר שקלל את זה במחיר לכאורה החבית הזאת לא רואה למאכל בוא תקזז את המחיר של החבית מהכסף של מייסר שיני ספוג את זה מהכסף שלך לא ב זה התורה מלמדת ביין שלא יכין יין על גב קנקו נוי את הכל אפשר לקנות מכסף מיסר שיני ובשיח מלמ שלא לקחים תמד מ שאכ מיץ תמד אומר רשי שלוקחים מים שמים בחרציות שאכ מיץ שנגמרה ציסו או כיין המים האלו נהפכים ליין ממילא גם זה למרות שזה לא פרי עצמו אלא זה רק המים סופגים את הטעם של הפרי בכל אופן הוא קונה את זה באבלו כיוון שהוא משלם על הטעם של הפרי שיש לו פה חרצנים וזה גם כן אפשר לקנות בכסף מסר שיני עד כאן בריסה של בן בגבג אומר רבי כוונון וכעת ניכנס לדברי הברייה אבל בעצם ראינו כאן את המושג של אבלו וזה בעצם סית למה שרצנו קודם שכשר בי יצחק אמר מי מלח מעורבים ני שמן למרות שהוא משלם יותר כסף על המי מלח מותר לקנות את זה בכסף מ ש אומר רבי יוחן מדרג לי בבוק לי בד בן בגבג מוביל מוני אבסר לב מסוס מי שיתרגם לי את הביאור בדברי בן בגבג למה התורה צריכה לכתוב בבוק אני מוכן להוביל את בגדיו לביס המחץ כביכול אני מוכן אפילו להיות המשמש שלו מט למה זה קשה לי כולו צריך לבר מ בבוקר זהלא צורך על כולם אני מבין צריכו חוץ מ בבוקר שזה אני לא מבין למה צריך להשמיע הרי בעצם התורה מלמדת פה את העניין של אבלו כפי שבן בגבג פירט הכל זה סביב עניין של אבלו למה התורה צריכה להביא כמה וכמה דוגמאות מה צריכ חמו בבוקר ללמד אותנו כפי שאמ ארנו שאפשר לקנות את הבקר עם האור שלומי בקד עלג משום זה גוף סוף סוף האור זה חלק מגוף הבהמה אי אפשר להוציא את האור כאשר הבהמה חיה אתה אומר שאחרי השחיטה הוא יכול להוציא את האור ולהחזיר זה לא דורשים ממנו על זה התורה התירה לקנות בכסף משני באב לו אבל צון על גב גיוסו הייתי אומר כאשר אתה בא לקנות צאן לשחיטה לאכילה ו יש לה גיזה את הגיזה אל תקנה תתנה איתו מראש את זה או שאני מ אתזה מקס חולין או שאני לוקח את זה רק את הצון עצמו שראוי לאכילה ולא את הגיזה לו גופו אפשר להוריד את זה עוד מחי הלו לכן התורה צריכה לכתוב גם צון ללמד שגם גיזה אפשר לקנות באבלו עם הצון צן על גב גיוסו אמי משום מחובר בו סוף סוף הרי הצון מחובר בבהמה לכן מותר לקנות את זה באב אבל יין על גב קקו ויין מנין לך להתיר מכסף מזהר שני לקנות את החבית את החבית א ש תספוג או שתגיד לו שאתה מחזיר לו את זה זה לא דבר מאכל וחמו יין אמירוס וכעת אומרת הגמורה אם תכתוב את יין הייתי אומר סוף סוף החבית שומרת על היין ברגע שהתחילו להעביר את זה לכלים אחרים הרי היין לא ישמר הוא צריך להישמר בכלי שמתחילת עשייתו עד השתיה שלו הוא נשאר באותו כלי אבל תמד משך מיץ פה דקיו בלולו הייתי אומר לגבי תמד מנן לך שאפשר ות גם בכסף מ שני מים שמעורב בהם טעם של חרצני כס רח מונ שיכור וכעת לכאורה הבנו את צרחו בהדרגה מתחילת הפסוק לסופו אבל למה שלא נכתוב את החידוש האחרון ואז נבין כל שכן את הדברים של ריש של פוסו שהם פחות חידוש וכעת ממשיך רבי יוחנן ומביא את הרוסה בצורה הפוכה קסח מונ בשחור תכתוב רק את השי חור ותאמר לי אם אפשר לקנות דבר של מים שיש בהם רק טעם כל שקל ש מותר את כל הבל שראינו אמינה מהי שיכו דבלה כילית הייתי מפרש את פירוש הפסוק שיכר לא על מים שקיבלו אותם חרצנים אלא הייתי מסביר שזה חוזר על דבילה קהילית שזה תאנים מיוחדים שזה לא פרי ממש אלא זה דבר שהוא שהוא תאנים חמוצות דבלה קהילית וזה גם דבר שכתוב על זה בקיסוס שאדם שאוכל טבילה קהילית ונכנס למקדש הוא חי או כיוון שזה משקר אותו הייתי אומר דפרו זה פרי זה לא כמו החומץ שהוא לא פרי הייתי מסביר את הפסוק שזה חוזר על פרי ועל זה מותר לקנות מס השני לא הייתי יודע את החידוש של q של החומץ של המים שבעצם קיבלו טעם של חרצנים אבל יין גב קונו אמלו ממילא הייתי אומר דווקא בכזה מקר שזה פרי עצמו מותר והחידוש הוא למרות שזה פרי חמוץ פרי שמשקר אפשר אבל יין על גב קן קונו באבלו שהיה מותר לקנות גם את החבית הייתי אומר שלא חמו יין עלג קקו ד טרוס הייתי אומר מותר לקנות את החבית יחד עם היין בכספי מיסר שני כיוון שזה שומר את היין אבל צאן הגו גיזוז ם אלוי וצאן שזה לא שמירה הגיזה לא שומרת על הצאן אתה יכול לגזוז את הצאן ואחרי זה לקנות אותה הייתי אומר תקנה צון דווקא בלי גיזה מכסף מ שני סח מונ צון אפילו על גב גיזו סו אז עד כאן אומר רבי חנון אני מבין אבל בבוקר לא מולי למה צריך את בבוקר של הרי אם התרנו לקנות את הצאן עם הגיזה כל שכן שיהיה מותר לקנות את האור של הבהמה את הבוקר יחד םור כי חמו בבוק יצן על גב על גב זוס אומר רבי יוחנן אולי נאמר אם היה כתוב לך רק את צאן הייתי מפרש שהחידוש של התורה בא ללמד אותנו שאפשר לקנות צאן עם האור שלה לא עם הגיזה שלה גיזה זה שלב נוסף על זה לא היה לי יתור רק אחרי שיש לנו בבוקר ללמד אור אני לומד למה צריך צון לאור כבר לא צריך כי יש את בוקור אה צריך את צון ללמד גם גיזה למרות שזה לא חלק מהבהמה מגוף הבהמה זה מה שאפשר להוציא מחיים בכל אופן מותר לקנות את זה באבלו אם תאמר לי ככה ולכן אבח מנה בבוקר לעשוי אוירו ואז איטר לי צון לעשוי גיזו אחרי שכתוב לי בבוקר ללמד אור אז מיותר לי הצון ללמד גיזה אבל אם היית כותב רק צון הייתי לומד את צון לגבי אור אומרת הגמורה לא יכול להיות למה אי חמני בוקו לא ואמין את צון על גב או רוין על גב גיזו אולו לא יתכן שאם היית כותב רק את צון הייתי לומד את זה לעניין אור ואם כן לכתוב אח מוני בוקור כי אם כך התורה לא היייתה כותבת דוגמה של צאן שאפשר לטעות ולומר ששם זה לא הכוונה לאור אלא זה בא ללמד גם אבלוי על גיזה הייתי לו התורה הייתה צריכה לנקות דוגמה של בקר ששם הדבר היחיד שיש שם בבלואה זה אור וממילא אם באים ללמד את אור ניקח דוגמה שיש שמה רק אור שזה בקר ואז מזה נלמד את אור בהכרח אם הבאנו צאן שיש שמה גם גיזה רצינו ללמד דבר נוסף לא רק אור אלא גם גיזה אם כן לכתו חמו בוקו דממילא התר צו כיוון דוס חמו צון ואפילו על גב גיוסו בבוקר לא מלי אז בהכרח שכתוב צון אזה בא ללמד אותי גיזה כי אם לא אם זה בא ללמד אור היית כותב את בוקור זה דוגמה שיש שם רק אור אז אם ככה שמ צון אני יכול ללמוד לכאורה את גיזה ואז כל שכן אור אז בבוקר לא מולי בבוקר מיותר אשל צון על גב גיזו סו מסד בנה אם אפשר לקנות צאן עם הגיזה שלה למרות שזה לא זה לא דבר שצריך להישאר עד אחרי השחיטה של הבהמה זה לא גוף הבהמה בוקור על גב אירוי מבוי אז ודיי שאפשר לקנות בעלי חיים עם האור שלהם באבלו והיינו דכמה רבי יוחנן מתרגם לי בבוקר לי בגבג מובין למנ לב מסוס זה מה ש כ התכוון שהוא מבין את הדושה של בן בגבג חוץ מב בוקו שזה לכאורה נשאר לו מיותר מכל האריכות של הפסוק וכעת אנחנו חוזרים למחלוקת שראינו בעמוד א' נחלקו רבי יהודי בן גודיש ורב לזר רבי יהודי בן גודיש בא ויד לפני רב לזר שמעתי שלבי סבו היו קונים מכספי מיסר ציר של דגים אמר לו רב ליעזר כנראה ששמעת דווקא קרבי דגים מעורבים בהם שיש שמה קצת מהדגים עצמם ולא ציר שלעצמו במקוב בן גודיש ורב לזר ואתנו לכמו אומרת הגמור רב בן גו ורב ליזר שניהם משמע שהם סוברים שכספי מסר שני אפשר לקנות דגים נחלקים אם אפשר אפילו ציר של דגים או צריך שיהיה מעורב בציר גם חתיכות של דגים אבל דגים זה חלק מהפירות שאפשר לקנות בירושלים מכספה מס שני אני תנוד לכמון תכף נראה תנו של בריסה שגם הם סוברים שמותר לקנות דגים אבל יש ברייסה שאומרת אני תנוד לכמון שמה אנחנו נראה ברייס שהם ס שהבר וברות שאסור לקנות דגים אז יש לנו את רבוד בן גודיש ורב לזר שסוברים שמותר לקנות דגים ויש אני תנוד לכמון שסברו שאסור לקנות מקס פמס השני דגים במה הם נחלקו רבוד בן גודש ורב ליזר דר ש ריבו הומו ואני תנוד שכל הפ אומרת הגמורה ככה הרי התורה נדרשת רבי שמואל לאמר ב-13 מד תור מדרש ב ואחד הדרכים לדרוש אותן זה כלל ופרט וכלל זאת אומרת שיש לנו כללים ופרטים דברים שהם מכלילים כמו בפסוק אצלינו בכל השות נפשו זה כלל ואז בבוקר וצונו וינו ושחו זה פרט יש אפשרות לדרוש את זה בצורה של כללים ופרטים ויש אפשרות לדרוש את זה בריבועים ומיעוטים אומרת הגרא וזה הם נחלקים איך לדרוש את התורה ומבאר את הגמרא רביד בן גו זדר שריבוי ומותי זאת אומרת כ ונוסו הכסף בכל אשר תהווה נפשך ריבה באנו לרבות בכל אשר תהווה נפ שכו כל מה שאתה רוצה אתה יכול לקנות בירושלים מכס מס השני מפרט את הס מפרט את הפסוק בבוקר ובצו וויין ושחו מית לכאורה מיתנו רגע רגע לא בכל דבר א' ב ג ד לא כל דבר ממשיך הפסוק וכול שתשאל ך נפשך חוז וריבו אז אם כן ריבו הו מית וריבו ריבו הכל כשאנחנו דורשים את התורה בצורה של ריבויים ומיעוטים אז יש לנו פה ריבוי מיוט וריבוי כאשר יש לנו דרשה כזאת אנחנו מרבים כל דבר מהי רבי רבי כל מילי ומ מית לרב לזר מית סיר לרבי מגש מית מים ומל זאת אומרת אנחנו דורשים את זה כך שיש לנו ריבוי מיוט וריבוי אנחנו דורשים את המיעוט וריבוי בצורה שהתורה ממעטת ואז היא מרבה אז היא מרבה כל דבר ואז אחרי זה לכאורה למה כן מיתנו אז תביא רק את הריבוי תביא רק את הכלל אם אתה מרבא כל דבר אה המיו בא למעט משהו אחד איזה איזה דבר אני ממט שזה אי אפשר לקנות מכסף ממסר שיני וזה נחלקו לפי רב לזר מציר אי אפשר לקנות סיר אלא אם כן מעורב בו חתיכות דגים לפי רביד בן גוש מי את מים ומלח מיי נו את מים ומלח אבל ציר של דגים זה מותר לקנות אם כן כך הם דורשים את התורה בצורה של ריבוי ומיו וריבוי ואני תנו דרש כפ התנו שסוברים שאסור לקנות בכספי מס שני דגים הם דורשים את התורה בצורה של כלל ופרט תניה ונוסו הכסף בכל אשר ת נף שכו כלל קור צ ון ושו פרט פה פירטנו מה כן מותר לא אומרים בכל אשר אלא א' בגד ובכל אש תשאל חונ שחו כולל אז כלל ופרט וכלל דן אלא כאין הפרט יש לנו כלל ופרט וכלל אז הדינו הוא שאנחנו דורשים שדווקא דבר שהוא כאין הפרט אפשר לרבות אותו ולקנות אותו בכסף ממסר שיני מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע ממילא מה זה כהן הפרט אנחנו אומרים שצריך שיהיה פרי מפרי וגידולי קרקע דהיינו שזה דבר שמביא את הדבר הבא פרי שגדל מהפרי הקודם וגדול קרקע שזה גדל מהקרקע וכיוון שזה הצד השוה שיש בכל הארבעה דברים שהתורה מביאה בוקור צון יין ושר כל הדברים האלו זה דברים שנולדים אחד מהשני בקר מוליד בקר חדש יין מצמיח יין נוסף והם גידו לי קרקע כי גם בעלי חיים ניזונים מהקרקע על ידי זה שהם אוכלים זה מה שמחזיק אותם אז כל דבר שהוא פרי מפרי וגדולי קרקע אז הוא בסדר והוא יוכל ואפשר להביא אותו לקנות אותו מכס פמזה שני זה ברייסה אחת שכך היא מבטה את הכאן הפרט ותני דוך ברייסה נוספת שמביאים את הכין הפרט בצורה קצת שונה מה הפרט מפורש ולד וולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ זאת אומרת דווקא דבר שנולד מדבר שבמי בריס בבריאת בריס הוא נולד מן הארץ דווקא דבר כזה שנולד מן הארץ על זה אני אומר שאפשר להביא מקש במסה שני לפי הברייה הזאת לפי הנוסחה הזאת שזה מה שאני דורש מכן הפרט אז ארבעה דברים האלו באמת הם נולדו מולדות הארץ זאת אומרת ה יין שחר זה דבר שנולד מן הארץ ועכשיו הבלד הזה כביכול היין שיש לנו הוא נולד מהיין שהיין במיס ברשי כתוב שהארץ תצמיח את היין והשכר וגם הבקר והצאן זה דבר שנולד מן האדמה מהעפר וממילא גם הבעלי חיים של היום הם נולדו מדבר שנולד במיס ברייס מהאדמה אבל דגים לפי זה דגים הם ישרצו המים הם נולדו במיס ברשי ממים לא מהאדמה ממילא אותם אני ממהט אז לפי דברי הביה אומרת הגמורה מה הי בניו אומר הבי דגים מכביניו למה דמר פרי מפרי וגידולי קרק דגים גידולי קר קנינו הדגים גם מה הם אוכלים בים אוכלים מהסבים שנמצאים בקרקעית הים אז ממילא הם נחשבים פרי מפרי כי הם גדלים הם נולדים אחד מהשני ואילו והם גם נחשבים גידולי קרקע כי הם ניזונים מהשב שבקרקע למן דום הולד וולדות הארץ דגים ממי יברו ממילא דגים לא נכללים בכן הפרט כיוון שהם ישרצו המים הם נולדו מהמים ולא לד ולא פרי מפרי לא לד מולדות הארץ כיוון שמסה ברייס הם נולדו מהמים אז הבלד של דבר שנולד מהארץ ולא מהמים ולא מהארץ לכן ג מתמעטים לפי זה לפי דברי הבי אז שאנחנו מביאים אני תנוד לכמון שאוסרים דגים זה חוזר לא על שתי הבסס אלא זה חוזר רק על הברייה השנייה שהיא מפרטת ולד מולדות הארץ אבל הברס הראשונה הנוכנ מ מודע לרב לזבד בן גודי שדגים גם אפשר לקנות מכספה מס שני תכף נראה במסקנת הגמרא בחו סמו א זה לא נשאר אלא הביאור שנשאר הוא ששתי הברס סרות לקנות דגים בקספ מיס שני בזה יובן גם למה התורה למה הגמור פה כל כך מעריכה למר שנחלקו האם ללמוד ריבוי מיות או כלל ופרט יכולנו לומר שנחלקו במחלוקת הזאת שהבאנו בשתי הבייס איך ללמוד את הקן הפרט שלפי הקין הפרט של הברייה השנייה אסור דגים ולפי הביש הראשונה מותר דגים אבל אן כנה מכו על מ מודים שדורשים את התורה בכלל ופרט לא היה צריך להגיע לריבועים י לפי משכונה גמורה כפי שהזכרנו שבמכונה שתי הברי סברו שדגים אסור מובן שהיה צריך לומר שהם דורשים בצורה אחרת לא בצורה של כלל ופד ו כלל אלא בצורה של ריבוי ו מיות בדיוק לראות איך עובד הכללים האלו זה בעזרת השם בעמוד הבא אנחנו נראה איך אומרים למה דורשים בכלל ופת וכלל כך ריבוי ימיות בצורה שונה אז היה לנו כאן בעמוד ראינו לגבי אבלו שאין אוחנ מותר לקנות באבלו והראיה מהברית שבן בגבג מפרט בבוקר ובצו שבא לרבות כל אחד צורה של אבלוי שלו רביבי צריכו אל לו ואמר שהוא לא מבין את הבוקר למה צריך אותו כי היה מספיק לכתוב צון על גב גיזו שו ובהכרח זה בא לגיזה ולא לאור כיוון שנקטנו דוגמה של צון ולא של בקר אז אם כן למה צריך את הבקר אם על גבי גיזו אמותה כל שכן על גבי אורה ואמרנו ש יש את הלימוד של במים נחלקו רב וד בן גודיש ורב לזר שסוברים שמותר לקנות דגים מכס מסר שני ו אלו ברסס שסוברים שאסור לקנות הם דורשים נחלקו איך לדרוש את הפסוק האם לדרוש את זה בריבוע מיוט וריבוי ואז אם כן אני מרבה את הכל וממעט רק דבר אחד תחלקו מה זה הדבר אחד שממעטים אותותו שלא לקנות מקסס השני או בכלל ופת וכלל שאז אני דורש דווקא כאין הפרט ואז אם כן דגים הם לא כאין [מוזיקה] הפרט א
לצפיה בתכנים נוספים: