העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד א

[מוזיקה] דף כז עמוד א ואנחנו כבר היינו במשנה ונעסוק בזה היום ומחר ביתר סעת בענייני מעשר שני וכבר הרכבנו מה זה מעשר שני זה אומר שבשנים א ב ד וה של שמיטה כן בשנים הראשונה השנייה הרביעית והחמישית יש מצווה לתת עשירית מהבול למעשר שני מעשר שני אתה לוקח את הפירות הם קדושים אם אתה מעלה אותם לירושלים אוכל אותם בשמחה ובצהלה בקדושה ובטהרה אם יש לך מידה הב פירות אתה מחלל את זה על כסף ואת הכסף מעלה לירושלים ושם קונה דווקא אוכל אנחנו נראה וכאן יש רעיון חשוב כל העניין הזה של מעשר שני זה בעצם לקחת איזשהו פסק זמן מהחיים קח לעצמך את הזמן את האיכות חיים הבסו הקסומה הזו של ירושלים תהיה שם תריח את ריח הקטורת תהיה שם ביחד עם תלמידי חכמים עם אנשים טובים תאכל איתם תהנה איתם ביחד בעצם לתת לבן אדם הוויה רוחנית אמיתית והיום לדאבונינו אין לנו את זה אבל נראה לי שכל אחד מאיתנו צריך לבדוק ולחפש לעצמו מתי הוא יכול לתת לעצמו את היכולת הזו לחוות חווייה רוחנית זה לא דווקא שבת בצפת או מקום כזה לתת לעצמו באמת את הזמן הזה בן אדם גם אם הוא עושה כל היום בעבודה הוא עסוק בעמל יומו וכדומה הוא צריך לתת לעצמו את הפסק זמן מתי אבוא ואראה פני אלוקים מתי יהיה לי את הזמן הזה של נחת של שקט של שלווה של ישוב הדעת שיוכל להיות רות ולהראות שבתי ביב את השם כל ימי חיי שכל אחד יחשוב לעצמו אם יש לו את הזמנים האלה במהלך היום ואם לא אז מדי פעם אם זה חופש עבודה וכדומה שיקח לעצמו את הזמן הזה ויאמר הנה גם היום אני מקיים את מעשר שני את הפסק זמן הזה את האיכות חיים הזו את הישוב הדעת את האווירה הרוחנית אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו פותחים בדף כז עמוד א' ממש למעלה המשנה שלנו בעצם פתחה באיזשהו כלל היא אומרת דע לך כלל בקול מערבים בקול זה כלל כל מה שאתה רוצה אפשר לערב חוץ מן המים ומן מלח אותו דבר אמרנו הכל ניקח בכסף מעשר שני חוץ ממים ומלח זה לא נקרא אוכל אי אפשר לערב בזה אי אפשר להשתתף בזה ראינו גם כן שיתופי מבואות ואי אפשר לעשות לקנות בזה בכסף מעשר שני כמו שנראה דווקא אוכל ולא מים ומלח מגיע רבי יוחנן ואומר תשמע כל פעם שאתה מוצא כלל שאומרים לך הכל כך הכל כך אין למדים מן הכללות דע לך שלכל כלל יש יוצא מן הכלל אין דבר כזה כלל אבסולוטי מוחלט גמור והוא מדגיש ואפילו במקום ש נאמר בחוץ זאת אומרת לפעמים כשמגיע תנה ואומר לך חוץ מזה וזה אתה אומר תשמע פה זה כבר ברור חייב להיות באופן כולל ומשמעותי באופן כולל על מלא מוחלט סגור למה כי אתה רואה שאם היה איזה משהו שיוצא מן הכלל את נה ציין אותו אומר רבי יוחנן לא גם במקום שנאמר בו חוץ לדוגמה במשנה שלנו הכל ניקח כסף מעשר חוץ ממים ומלח דע לך הכלל הזה לא מוחלט יש דברים נוספים זאת אומרת כמו שהסברנו היה מקום לחשוב שכיוון שאתה מדגיש כ כבר בכלל שלו מסייג ומגביל ואומר חוץ ממים ומלח אז כנראה זה רק מים ומלח מוגבלים מוחרגים מהכלל ולא יותר אומר רבי יוחנן לא דג גם יותר הגמרא מבינה מהלשון אומרת הגמרא מי דקאמר אפילו במקום שנאמר בחוץ מכלל דליו אח הקיי רשי מסביר את זה בפשטות מזה שהוא מגיע ואומר אפילו במקום שנאמר בחוץ מה שמע שהוא מדבר על מקום שהמשנה נותנת כלל רגיל כלל בלי לומר את המילה חוץ ווא אומר דע לך אפילו אם תמצא מקום שנאמר בו חוץ גם כ כמו שאני אומר אל תלמד מכלל כלל הוא לא מוחלט תמיד יש מוחרגים אבל מה שמע שאת דבריו הוא לא אמר במשנה שלנו אלא במקום שלא נאמר בחוץ ושואלת הגמרא איך כאי באמת איפה רבי יוחנן אמר את הדבר הזה אונה הגמרא אתמ כאי כתוב במשנה בקידושין כך כל מצוות עשה שהזמן גרמה מצוות עשה זה מצוו על בן אדם לעשות כמו לאכול מצה ליטול ולב לשמור שבת מותר עליו לעשות דבר מסוים אז מצוות עשה שהזמן גרמה היא תלוייה בזמן לדוגמה לנען הלולב זה תלוי בזמן נפלא ר אפשר לנענע לולב רק בחג הסוכות אותו דבר לשבת בסוכה זה תלוי בזמן אותו דבר לאכול מצה אבל אותו דבר להניח תפילין כי זה רק ביום אבל יש אינ ספו מצוות עשה שלב הזמן גרמה מצוות עשה שתמיד מותר לל אדם לעשות אותם אז הוא אומר לך כך מצוות עשה שהזמן גרמה אנשים חייבים ונשים פטורות אבל שלא הזמן גרמה אחד נשים ואח ואחד אנשים ואחד אחד נשים ואחד הנשים חייבים יפה מאוד הרי אנחנו יודעים את הכלל הזה אבל טוב לחזור עליו מצוות ה שתלויה בזמן הזמן גורם אותם הם מגיעות מזמן לזמן ואפשר לקיים אותם רק בזמן מסוים רק גברים חייבים אם הם לא תלויים בזמן וכל פעם יש את המצוות עשה על הבן אדם ה על הבן אדם אז בין אנשים ובין נשים חייבים כדוגמה למצוות עשה שלא הזמן גרמה שנשים חייבות בה אפשר למצוא לדוגמה מצוות צדקה מצוות חסד וכדומה שואלת הגמרא אתה בעצם הבאת לי פה כלל וכלל ההוא האם זה כלל מוחלט זה כלל החלטי וסגור זה כל צוות תש שהזמן גרם אנשים פטורות מה פתאום בוא הביא לך שלושה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמה ונשים חייבות בה אכילת מצה לדוגמה הרי מצה לאכול מצה הזמן גורם זה דווקא בליל הסדר ובכל אופן נשים חייבות ורשי מדגיש שזה נלמד מחמץ זה הוקש לחמץ וכל שישנו בבעל תאכל חמץ ישנו בקום כל מצב באמת נקודה חשובה שחייבים להדגיש שלגבי מצוות לא תעשה ברור שנשים חייבות בין אם זה קשור לזמן ובין אם לא תמיד נשים חייבות ולכן מצא אני לומד מחמץ שנשים חייבות אותו דבר שמחה לשמוח בשלושת הרגלים בפסח סוכות ושבועות כתוב במפורש ושמחת אתה וביתך וכן הדבר השלישי זה מצוות הכל הכל זה חג הסוכות שלאחר שנת השמיטה היו מקילים את כל העם לאזהרה והכהן היה קורא בפניהם וכדומה מצווה מיוחדת והמצווה הזו גם כן זה מצוות עשה שהזמן גרמה זה תלוי בזמן זה דווקא בחג הסוכות דווקא לאחר שמיטה ונשים חייבות אם כך אתה רואה שהכלל הזה הוא לא החלטי הוא לא סגו יש בו החרגות ועוד והכלל השני שאתה אומר כל מצוות עשה שלא הזמן גרם אנשים חייבות הרי תלמוד תורה תלמוד תורה זה יום ולילה לא ישבותו ונשים פטורות ואותו דבר פריה ורבייה גם כן כתוב וכבשוה כן דווקא מי שדרכו לכבש פרו רבו מילו את הארץ וכבשוה איש דרכו לכבש ואישה ללא אם כן זה לא הזמן גרמה ונשים פטורות ואותו דבר פדיון הבן דמצוה תשה שלא הזמן גרמה ונשים פטורות כתוב במפורש לפדות רק את הבנים ולא את הבנות ועל זה מגיע רבי יוחנן ואומר אלא אמר רבי יוחנן אין למדים מן הקללות ואפילו במקום שנאמר בחוץ אין למדים מן הקללות זה כאן בעצם המשנה שלנו בקידושין של מצוות תשה שהזמן גמה שנשים פטורות תדע לך יש החרגות יש יוצא מן הכלל שזה מצא שמחה והקל מצוות לא תעשה מחייבות גם כן יש החרגות זה תלמוד תורה פריה ורבייה ופדיון הבן ודע לך שלא רק שכאן לא לומדים מקללות אלא אפילו במקום שנאמר במפורש חוץ לדוגמה במשנה בעירובין או במקומות נוספים שנראה גם אם נאמר חוץ זה לא מוחלט זה לא החלטי וסגור ויש בו עדיין החרגות ואל תלמד מן הקללות עכשיו הגמרא הולכת להביא דוגמאות למקומות שנאמר בהם כלל ונאמר בהם במפורש חוץ ובכל אופן יש החרגות נוספות שהתנה לא שנה אותם אמר ב תמה אבי ירמי אפננה מי תנינה כתוב לגבי זב זב זה אדם שנטמע יצא זובו מגופו זה כמין שכבת זרע אבל זה לא מגיע זה מגיע ממחלה בעצם והוא אם הוא ראה שתי ראיות הוא טמא שלושה ראיות הוא טמא ומביא קורבן לא משנה בדיוק אנחנו לא מדברים כרגע איך הוא נהיה טמא אלא לגבי דיני טומאתו עוד כלל אחר אמרו לגבי זו כל שניסע על גבי הזו זאת אומרת שאזו סוחב אותו טמא מה שזו סוחב אפילו אם הוא לא נוגע בו ממש אם הוא נוגע בו ממש ברור שהוא מטמא אותו אז כל דבר שנמצא על גבי הזו זה נקרא עליוו של זו לדוגמה הוא סחוב איזה דבר שאינו מקבל טומאה ועליו יהיה בן אדם ועליו יהיה איזשהו חפץ הדבר הזה טמא זה נקרא טומאת עליונ של זו חומרה מיוחדת וכל שזו ניסע עליו טהור כל מה שזו דורך עליו ולא נגע בו בעצם מה שהוא נוגע בווא שזה נהייה טמא אבל אם הוא לא נוגע בו טהור חוץ מן הראוי למשכב ומושב והאדם אדם שסוחב את הזו ואותו דבר משכב ומושב זה בע דבר שראוי לשכיבה או לישיבה זה נטמע וזה נקרא טומאת מדרס וזה טומא חמורה יפה מאוד אז בעצם כתוב פה במפורש שכל מה שעזב ניסע עליו טהור וכתוב במפורש חוץ מראוי למשכב מושב והאדם שואלת הגמרא ותו לקה ויק מרכב יש משכב יש מושב אבל יש גם מרכב מה שאזו רוכב עליו שגם הוא נטמע מזו אפילו שהוא לא נגע בו שואלת הגמרא רגע נכון זה עוד דבר אבל בוא ננסה לשייך אותו לאחת מהקטגוריות שכבר רשומים ה מרקב יחיד מי לי היינו מושב ואם כן לא צריך להזכיר אותו שוב אומרת הגמרא לא נן אחיק אמרינן היק גבה דופה יש גב של הוקף רשי מסביר זה עץ שעומד לפני העוקף וזה חלק נפרד לחלוטין מהעוף כשרוכבים תופסים בזה כדי לא ליפול לא להישמט מעל גבי הסוס עכשיו אם הזב רוכב גם אם הוא לא נגע באותו חלק עלף שהוא חלק נפרד מהעוף הוא נטמע וזה כבר לא כתוב דתני העוקף טמא מושב והתפוז טמא מרכב ואם כן אנחנו רואים שיש מושג של טומאת מרכב אפילו שעזב לא נוגע וזה לא כתוב אז אתה רואה שגם שיש כלל יש כלל מפורש וכתוב חוץ בכל אופן זה לא באופן גורף ויש דברים נוספים שהוגו ולא כתוב אלא שמה מינה אין למדים מן הקללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ מביא רבנה דוגמה נוספת אמר אבינ תמה רב נחמן אפננה מנינה כתוב במשנה שלנו בכל מערבים ומשתתפים בכל סוגי המאכלים אפשר לעשות עירוב חצרות או שיתופי מבואות חוץ מן המים ומן המלח שואלת הגמרא ותו לק זה אמנם כלל ובכלל הזה כתוב חוץ ועדיין יש דברים נוספים וייק קמינו פטריות קמינו פטריות הם גם לא נחשבים כאוכל הם לא יונקים מהקרקע הם לא משביעים הם לא והם לא הוזכרו במשנה וגם בהם אסור לערב ולהשתתף אלא שמ מינה באמת גם קמינו פטריות לא מערבים בהם זה שהם לא הוזכרו זה לא אומר כלום כי גם בכלל שנאמר בו חוץ עדיין יש דברים נוספים שהוכרו אל שמה מינה אין למדים מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ חוזרת הגמרא למשנה שבה ראינו הכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן מלח האמת היא שראיינו את זה על שני הפסקאות גם לגבי שיתוף ועירוב וגם לגבי כסף מעשר אומרת הגמרא יש כאן דיון לגבי מים ומלח רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא חד מטני את הדין שהם הולכים לומר אחד אמר את זה על העירוב ואחד מתני המעשר והגמרא מפרטת מה הדין שהם אמרו חד מתני העירוב לא שנו אלא מים בפני עצמו ומלח בפני עצמו אז דאין מערבין מים לבד ומלח לבד הם לא נחשבים ככלוב במים ומלח יחד שהם מעורבים מערבים כי הם ראוי לטבל בהם את הפת ולכן הם כן נחשבים כמזון ומותר להרב ולהשתתף בהם ואילו חד מתנה המסר הוא אמר את זה לגבי מעשר שני לא שנו אלא ה מים בפני עצמו ומלח בפני עצמו ד ניקח אבל מים ומלח ניקח בכסף מעשר בעצם יש כאן איזשהו סייג איזשהו הסתייגות מהדין של המשנה לגבי מים ומלח שאומר שמים ומלח מעורבים כן אפשר השאלה אם זה נאמר לגבי מעשר או לגבי שיתופים שיתופי מבואות ואירובי חצרות ומפרט את הגמרא מן דמתני המעשר כל שכן העירוב מי שאומר את זה לגבי מעשר מעשר אנחנו נראה שמ דאורייתא צריך לקחת אוכל ואם הוא מחשיב מים ומלח כאוכל בברור שלגבי עירוב שזה רק דרבנן ברור שאפשר אבל מ דמתני העירוב אבל המעשר לא מהתאמה פיר בעינן צריך דבר שהוא דווקא פרי אנחנו נראה בדיוק בעמוד הבא את ההגדרה של פרי מה זה אומר אבל מים ומלח גם כשהם מעורבים הם לא יכולים להיחשב בעולם כפרי ולכן דווקא בעירוב ולא במעשר שני אומרת הגמרא הקדושה כיתה רבי יצחק רבי יצחק הגיע מארץ ישראל לבבל תני המעשר הוא לימד את הברייתא ואמר לגבי מעשר ברגע שרבת את המים ומלח יחדיו מותר להסר בהם מתי והקשו עליו כתוב כך העיד רבי יהודה בן גדיש לפני רבי אליעזר של בית אבא היו לוקחים ציר בכסף מעשר ציר זה בעצם רוטב של דגים מים של שאריות של בישול דגים או של דגים שנכבשו בהם וכדומה הוא ראוי לטבל בו את הפת אז הוא אומר שציר אפשר לקנות בכסף מעשר אמר לו רבי אליעזר אומר כן רבי יהודה בן גדיש אמר את זה לפני רבי אליעזר אמר לו רבי אליעזר שמה לא שמעת אלא שקרבו דגים מעורבים בהם זה לא רק השומן של הדג יש שם גם קרבי דגים יש ממשות של דג רק אז מותר יפה מאוד אז יש כאן מחלוקת לגבי ציר ואז אומרת הגמרא ואפילו רבי יהודה בן גדיש לא כמר אלא בציר דומנה דפרו זה שומן של פרי אנחנו נראה עוד מעט שכן אמרנו מחר נראה את ההגדרה של פרי גם דג נחשב בהגדרה של פרי שמותר לקנות אותו בכסף מעשר ואז יש דיון לגבי השומן שלו האם אפשר או לא אבל מים ומלח שאין להם כל קשר לפרי בור שלא ואם כך אותו רבי יצחק שהגיע ושנה את הדיון הזה ושנה את ההסתייגות הזו שמים ומלח מעורבים לקחת בכסף מעשר ממש לא נכון אונה הגמרא אר רבי יוסף לא ניצ רך אלא שנתן לתוכן שמן מה שאומר רבי יצחק שמי מלח שמים יחד עם מלח מותר לקנות בכסף מעשה זה דווקא שהוא נתן לתוכם שמן והשמן הוא פרי ואז מותר אבל לבד באמת אסור יפה מאוד אנחנו נעצור פה מי שכבר פוזל הלאה רואה שהגמרא לא בדיוק מסכימה עם התירוץ הזה אבל את זה בעזרת השם נראה מחר וכדרכו בואו נסכם דבר ראשון הגענו עם דברי רבי יוחנן לא לומדים מן הקללות אפילו במקום שנאמר בחוץ הוא לא מדבר על כאן כי אתה רואה שהוא אומר אפילו כך מדגיש רשי ולכן אומרת הגמרא יש כלל שאומר שמצוות עשא שהזמן גרם אנשים פטורות זה לא כלל מוחלט כי יש לנו את מסע השמחה והקל יש כלל שאומר שכל מצוות עשה שלא הזמן גרם אנשים חייבות וזה לא כלל מוחלט כי יש לנו את למוד תורה פריה ורבייה ופדיון הבן ולכן אומר רבי יוחנן דע לך כלל הוא לא מוחלט אפילו במקום שנאמר בו חוץ הבאנו דוגמה אחת לגבי זו שמרנו שכל מה שזו דורך עליו ולא נוגע בו הוא לא נטמע חוץ ממרבה חוץ מסליחה מושב משכב ואדם שנושא אותו וראנו שיש דבר נוסף שזה נקרא מרכב והוא באמת מוחרג גם לגבי המשנה שלנו שראינו מים ומלח יש גם כמעין ופטריות שלא כ שלא נכתבו כי באמת נאמנים לכלל שאין למדים מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ הכל נקר בכסף מעשה חוץ מן המים ומן המלח וכך גם ראינו במשנה לגבי עירוב ושיתוף אמרנו הבאנו פה המוראים שבעצם אמרו ברגע שרבת את המים ומלח זה בסדר מי שאומר את זה על עירוב כל ש על מעשר שני מי שאומר את זה על מעשר שני אבל סליחה מי שאומר על מעשר שני כל שכן על עירוב למה כי מעשר שני זה דאורייתא ועירוב זה דרבנן ומי שאומר על אירוב אבל מעשר שני לא כי צריך דווקא פרי כמו שנראה מחר רבי יצחק הגיע ואומר כך הוא אמר שזה הולך על מעשר שאלו אותו הביאו לו את המחלוקת בין רבי יהודה בן גדיש רבי אליעזר שהם נחלקו לגבי ציר רבי יהודה התיר ציר רבי אליעזר אומר לו דווקא אם יש קרבי דגים אבל גם ציר זה שומן של פרי אף אחד לא הותיר מים ומלח לבד ולכן רבי יוסף תראה שמדובר שערב בתוכם שמן ורק אז מותר יפה מאוד נפלא ביותר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: