העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא רובן דף כז עמוד א' נתחיל בתחילת הפרק בסוף העמוד הקודם בכל מארווין ומשטין מארווין מסביר רשי גם עירובי תחומין וגם עירובי חצרות משתתפי זה כוונה ודאי שיתופי מבואות מה הכוונה עירובי חצרות כפי שאנחנו נראה במש מסרת כפי שראינו כבר מקודם כשיש חצר ששותפים בה כמה וכמה דיירים אז לא יכולים להוציא דייר לא יכול להוציא מביתו הפרטי שלו לתוך חצר שהיא משותפת עם אחרים חזל גזרו ולכן צריכים לעשות עירוב העירוב גורם לכך אוספים פת מכולם העירוב גורם לכך שכאילו כולם עוד דיירים בבית שמונח בו העירוב ממילא חצר משויכת לאחד או שכל אחד מקנה את חלקו בחצר לאותו אחד שמקבל את הפת אבל זה גורם לכך שהחצר במקום שתהייה חצר משותפת ויש קושי מלהוציא מבית פרטי לתוך החצר המשותפת נעשה את החצר כביכול שייכת לדייר אחד שיתופי מבואות זה אותו רעיון שיש באירובי חצרות יש גם בשיתופי מבואות עד לכאן עירובי חצרות ומבואות יש דבר נוסף עירובי תחומין חזל או מהתורה זה מחלוקת נאים אסרו על אדם לצאת ממקומו יותר מ-2000 ממה ואם הוא רוצה ללכת יותר מהמרחק כזה עליו להניח ביום שישי פת או כל דבר מזון אחר כפי שנראה בהמשך המשנה במרחק של פחות מ-2000 הבא ממקום שביתת דינו מהמקום שהוא נמצא בכניסת השבת ואז כביכול אנחנו מסתכלים כאילו הוא החליף את מקום שביתת ומקום שיטתו זה לא המקום שהוא באמת נמצא בכניסת השבת אלא המקום ששם הוא הניח הכין את סעודתו שתי סעודות כפי שנראה לקמן ואז יש לו מאותו מקום שהניח שם את המזון את הסעודות עוד 2000 ממה לכיוון שהוא רצה ללכת לשם אז רשי אומר שמה שכתוב פה מערבין הכוונה היא גם מרובי חצרות וגם מרובי תחומין טיס פס חולק עליו אומר קבלן ללוכה שרובי חצרות צריכים דווקא פת ממילא לא שייך לבוא ולומר מערבין בכל המזונות הרי מה הכוונה בכל מערבין בכל סוגי ה מזנות עירובי חצרות סיר דו קפת ממילא מה שכתוב פה מערבין הכוונה הא ו תחומין שיתופי מבואות כן אבל עירובי חצרות לא שייך להסביר פה במשנה כמ שצריכים דווקא פת ולא כל סוגי המזון אז בכל מערביים הנו משתתפים חוץ מן המים ומן המלח גם מים וגם מלח שניהם לא נחשבים כמזון ממילא הם לא רואים לשמש כמזון שתי סעודות שאדם מניח במקום מסוים כדי לקנות שם שביטה והכל ניקח בכסף מעשר אדם שיש לו מעשר שני צריך לקחת את המ סר השני את הפירות ולעלות ירושלים אבל ואם זה קשה לו ואם רחק ממך הדרך כמו שאומרת התורה אז הוא יכול לחלל את הפירות שיש לו מעשר שני על מאות את המאות הוא לוקח לירושלים ושם כשההוא מגיע לירושלים הוא קונה דבר מזון ואוכל אותו בתוך העיר מה הוא קונה שמה כל דבר מזון התורה לא הגבילה ונתנה אפשרות לקנות כל מה שהוא רוצה בתנאים מסוימים אבל באה המשנה ואומרת הכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח הנודר מן המזון אדם שקיבל ע עצמו לא לאכול לא להנות ממזון מותר במלח ובמים שוב זה לא נקרא מזון עד לכאן דיברנו על ההכללה הזאת בכל המקומות האלה שכל המזונות כלולים בגדר של מזון ולכן הם יכולים לשמש כפתרון או באירובי תחומיים או זה לא מונח מי שנדר ממים ו ממזון לא נאסר עליו לאכול מים במלח או גם בקשר לקנות בכסף מעשר מכאן המשנה נכנסת לפרטים של עירובי תחומים מערבים לנזיר ביין הלף שהנזיר אסור לו לשתות יין נכון אמנם שמבחינתו היין הוא אסור עליו זה לא מבחינתו זה לא נחשב כמזון עבורו אבל היות שזה נחשב כמזון עבור אחרים זה נחשב כמזון והוא יכול לסמוך עליו ואנחנו יכולים לראות אותו כמי ששבת במקום היין ולישראל בתרומה אותו רעיון הלף שישראל אסור לו לאכול בתרומה אבל זה אוכל לכהנים ממילא זה נחשב כמזון גם עבורו סומכוס אומר בחולין ישראל לא יכול לעשות עירובי תחומין בתרומה כמו שזה לא ראוי עבורו כמאכל אבל רק ב חולין השאלה נשאלת למה סומכוס חולק רק על ישראל בתרומה האם הוא באמת מתיר לנזיר ביין הגמרא דנה בזה ולכהן בבית הפרס פה יש קושי נוסף כידוע כמו שאמרנו מקודם כל המושג של רובי תחומין אני רואה את האדם ששבט במקום מסוים כאילו כאילו הוא נסמך על מזונותיו על סודותיו שנמצאות במקום אחר וכאילו הוא שוט שם אבל כל זה בתנאי כמו שאמרנו שזה נמצא בפחות מ-2000 ממל למקום משביתת כמ שהמטרה היא שהוא יוכל לקחת ולאכול שמה אם הוא לא יכול להגיע כמו שזה נמצא יותר מ-2000 ממ במקום שפיטתו ודאי שזה לא נקרא מזון עבורו זה לא נקרא שפיטה מחודשת אותו רעיון גם אם הוא כהן והמזון נמצא בבית הקברות הוא לא יכול להגיע לשמה הוא לא יכול לטול את סודותיו משמה ממילא מנרו היה להכריז עליו כאדם שלא עשה עירובי תחומין למה כמו שהוא לא יכול ללכת לאכול שמה באה המשנה ואומרת נכון בבית הקברות באמת זה בעיה אבל בבית הפרס זה מקום שנאבד שמה קבר ואנחנו לא יודעים בוודאות אם יש שמה קבר או לא שמה חזל התירו שאפשר לנפח זאת אומרת אדם יכול בצורה זעירה לא לדרוך כמ שאם הוא ידרוך בכהן הרי הוא ידרוך הוא יטמא אלא לעשות את זה בצורה שהוא מנפח עם האוויר שזאת אומרת הוא מנקה את השטח מלפניו בצורה כזאת שהוא לא תמה אז היות שחז התירו לעשות את הפעולה הזאת אז גם הכהן ששם את סודותיו באותו מקום של בית הפרס סך הכל בשבת הוא יכול להגיע לאוכל הזה למה כמו שוא יכול לעשות את זה בצורה של ניפוח שחז התירו רבי יודה מקל עוד יותר ואומר אפילו בין ביתן קברות גם אם המזון הסעודות האלה נמצאות בבית כברות גם זה נחשב כמזון הראוי לו מפני שיכול לחוץ וללכת ולאכול שיטס רב יודה ש אוהל המטלטל נחשב כאוהל ממילה הוא יכול להגיע שמה נראה בהמשך הגמרא מהיא צורת האוהל אבל הוא יכול סך הכל להגיע לאותו מקום על ידי שהוא נמצא בתוך אוהל מטלטל הוא לא מקבל טומאה מבית הקברות מהקבר שנמצאות מתחת האוהל כמו שהוא נמצא בתוך אויל והוא סגור מכל צדדיו לכן לפי רב יודה למזון הזה שנמצא בבית הקבורות זה חשב בהחלט כמקום שביטה מחודש עבורו שכן הוא יכול להגיע לשמה בצורה כלשהי כמורה אומר רב יוחנן אין למדין מן הכללות כל מקום שהתנה אומר כלל והוא כולל בתוך ה כמה וכמה דברים אל תלמד מזה שזה מדויק לגמרי עד כדי כך שתבוא ותאמר שמה שלא נמצא שמה באמת לא נכלל בתוך הכלל הזה לא התנה נותן כלל אתה מכניס שמה דברים מסויימים אבל יתכן בהחלט שיש יוצאים מן הכלל ואפילו רבי יוחנן מוסיף ואפילו במקום שנאמר בחוץ אפילו אם לא נאמר רק הכלל רק נאמר כלל מסוים ואמר חוץ מכה וככה אל תב בתוק מזה שהתנה דיק והוציא כמה דברים מחוץ לרשימה אז מה שמה שהרשימה עצמה היא כן כן מדוייקת לא אפילו שהוא אמר חוץ ייתכן שהרשימה או הכותרת הכלל שהוא אמר לא בהכרח כולל את הכל יתכן שיש דברים שנכללים בו שהוא לא אמר ויש דברים שלא נכללים בו אפילו שהוא כן אמר הכלל לא בהכרח תמיד מדויק בצורה שאפשר לבנות על יתר או חסר שבו אומרת הגמרא מדי כ אמר רבי יוחנן אפילו במקום שנאמר בחוץ מזה שהוא הוסיף את המשפט השני ואמר אפילו במקום שנאמר בחוץ מה שמ שהמשפט הראשוני של רבי יוחנן דיבר על מקום שלא נאמר בחוץ היכן המקום הזה חוץ אפילו מקום ש מכלל דלו אח הקיי זה לא הולך על המשנה שלנו כמה שבמשנה של כן כתוב חוץ מערון בכל חוץ ממים ומזון אז רבי יוחנן תיקר מאמרו תיקר דינו לא אמר על המשנה שלנו על איפה הוא כן אמר איך הכי אתם כי יש משנה בקידושין כל מצוות עשא שהזמן גרמה אנשים חיייבים ונשים פטורות כידוע ושלא הזמן גרמה אחד נשים ואחד אנשים חייבים זאת אומרת זה כלל שאת נו נוקט מתי נשים חייבות מתי אנשים לא חייבות וכלל ההוא דכל מצוות עשה שהזמן גרמה נשים פתורות הרי מצה מצה בליל הסדר כל השבוע אין מצווה באכילת מצה יש אולי עניין מקיים מצווה קיומית אבל אין חיוב לאכול מצה כל השבוע אז בליל הסדר יש חיוב לומדים טו טו גם בסוכה אותו דבר כתוב בפירוש בלילה הראשון תאכלו מצות בליל הסדר אישה גם חייבת באכילת מצה על אף שזה מצוות עשה של זמן גרמה וסיבה כמ שהוקש אכילת מצה לאיסור אכילת חמץ מי שנאסר באכילת ח מץ חוייב באכילת מצה לכן נשים חייבות באכילת מצה בליל הסדר שמחה יש עניין לעלות לירושלים ולשמוח גם נשים כתוב במה מ שמחן יש חיוב שמחה לנשים והקל התורה אומרת בפירוש הכל האנשים הנשים והטף יוצא אם ככה וזה מדובר רק בשנה השמינית בחג הסוכות יוצא אם ככה שלוש מצוות על אף שהם נחשבות בעליל כמצוות עשה שהזמן גרמה אם כל זה נשים חייבות אז הכלל לא מדויק ד מצוות עשה שהזמן רמה ונשים חייבות ובמקביל וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמה נשים חייבות הרי תלמוד תורה זה לא הזמן גרמה חובה ללמוד יומה ולילה או פריה ורבייה פריה ורבייה אז גם יש פטור לנשים כתוב פרו ורבו מילות הארץ וכבשו דורשים חזל מי שמצווה לכבוש מצווה לפחות ולרבות לאישה אין מצוות פריה ורבייה אותו דבר בתלמוד תורה כתוב טוב ולמדתם את בניכם דבר שלישי ו בפניו לבן גם רשי תפדה תפדה מי שחיב בפדיון עצמו חייב לפדות את בנו בסופו של דבר אישה פטורה מפדיון הבן הנה לך שלוש מצוות שלחלוטין הם לא מצוות עשא של הזמן גרמה ואם כל זה נשים פטורות זה מצוות עשה שלא הזמן גרמה ונשים פטורות אלא על כך בא רבי יוחנן ואמר אמר רבי יוחנן אין למדין מן הכללות ואפילו שנאמר בחוץ זאת אומרת שם אנם לא נאמר חוץ ועל זה רבי יוחנן באמת כיוון בתחילת דבריו המקרים האלה לכל מצוות זה שזמן גרמה זה בהכרח לא ממש מדויק התנה לא התכוון למעט כל מי שלא קלול ברשימות האלה יש יוצאים מן הכלל ואפילו במקום שנאמר בחוץ זה אנחנו נראה בהמשך אומר הבי תמה רבי ירמיה אפננה מ תנינה יש לנו עוד דוגמה טובה עוד כלל אחד אמרו כל שניסע על גבי הזו זו בנוסף לטומאה במגע שהוא עושה הוא גם מטמא במסע מה שהוא מחזיק יד אפילו שהוא לא נוגע בו אם הוא מחזיק משהו על גביו על ידו נטמע כל שניסע על גבי הזהב טמא אבל במגביל עזב גם אתת המ במשכב במושב מה שהוא יושב אבל שמה יש תנאי אחד שם הדבר הזה יהיה ראוי למשכב מזרון כיסא דבר שיושבים עליו לא דבר שלא ראוי למשקע ומושב אז ככה כתוב כל שניסה על גבי הזב טמא וכל שעזב ניסע עליו טהור חוץ מן הראוי למשכב המושב שאז יש יש דין עליו של טומאת משכב ומושב והאדם גם האדם שנושא את עזו על גביו אפילו שהוא לא נוגע בו האדם נטמע תכלס מה כתוב במשנה שכל הדברים אם אנחנו רוצים לבוא ולטמא אותם מדין משכב ומושב הם צריכים להיות ראויים להיקרא משכב ומושב ואם הם אינם רואים לשם הזה הם לא נטמעים בתומת משכב ומושב ותו ליקה ויקם מרכב מרכב הכוונה היא שרוכבים על בהמה אז יש שמה כל מיני חלקים במרכב שגם מקבלים טומה על אף שהם לא משכב ומושב אומרת הגמרא למה הכוונה הי מרכב יחיד אידי תבלי אם מדובר בעוקף שאדם יושב עליו היינו מושב כן אנן אחיק אמרינן האיק גבה דוקה בחד מהתקנים שיש על בהמות זה לא רק המקום שיושבים באוכף אלא זה הייצול שמחבר את ראשו של ראשה של הבהמה דבר שאדם אוחז בשעה שהוא יושב הוא לא יושב על זה הוא גם לא רוכב על זה ממש אבל זה נקרא חלק מהמרכז נטמא תניה העוקף טמא מושב תפוס טמא מרכב זאת אומרת העוקף טמא מושב והתפוז טמא מרכב שניהם הם נחשבים כדברים טמאים אז מה אנחנו רואים על אף שהוא לא מושב במרכב לא יושבים על זה וגם לא שוכבים על על התפיסה הזאת של העוקף הוא תמ מרכב אם ככה הכלל שאמרנו מקודם גם אינו מדויק אלא שמה מינה אין למדין מן הקללות ואפילו במקום שנאמר בחוץ פה הרי נאמר חוץ חוץ מן המקום ה והמושב ועם כל זה הכלל הזה הוא לא מדויק יש לנו עוד דברים שמטמא מקבלים טומ מזו דהיינו דברים שנקראים מרכב על אף שהם לא רואים לישיבה או לשכיבה אומר רביבית רב נחמן אפנ מתנה בכל מרבינו משתתפים חוץ מן המים והמלח המשנה שלנו כתוב בפירוש מערבין בכל הדברים חוץ ממים והמלח והאם זה נכון בכל מערבים וליקה ויק כמעין ופטריות כמעין זה דבר שלא דל בישירות מהקרקע זה גדל על קוצים ופטריות גם דבר שתלו תלוש מהקרקע גדל מהאוויר הדברים האלה גם לא נחשבים כמזון ולא מתאימים להיות לכאורה מפשוטי של הגמרא לא מתאימים להיות כסעודת כמזון עבור עירובי תחומין אבל הגול מרחיב פה והמר ברנסבורג מרחיבים שזה לא מדובר בקשר לרובי תחומים כמ שלגבי זה הם כן נחשבים כאוכל אלא זה מדובר בקשר לפדיון מעשר המשנה הרי מדברת גם על פדיון מעשר שני על מה מחלל את הכסף מעשר שני הם אינם ראויים שעבדו עליהם המשנה אומרת בקל ניקח כסף מעשר ניקח שמה כל הדברים ואמרנו חוץ מן המים והמלח הנה לך שני דברים נוספים כמאים ופטריות שגם אי אפשר לקנות אותם בכסף מעשר שוב מקרה ודוגמה של משפט שהוא לא בהכרח מדויק אלא שמ מינה אין למדין מן הקללות ואפילו במקום שנאמר בחוץ טוב הכל ניקח בכסף מעשר וכולי חוץ מן המים והמלח אדם שמגיע לירושלים בכיסאו כסף מעשר חובה עליו לקנות בזה מזון ולאכול את זה בירושלים אבל יש כללים אנחנו נראה אותם לקמן כתוב שהוא יכול לקנות הכל חוץ מן המים והמלח או כמו שראינו מקודם גם קמין ופטריות רב לזר מתני המעשר רבז רבי יוסי בר חנינה חד מתני העירוב וחד מתני המעשר את הממרה שאנחנו עכשיו הולכים לללמוד יש כאלה שאומרים שהמאמר הזאת נאמרה בקשר לעירוב תחומין שזה יכול לשמש בצורה מסוימת גם מים ומלח ויש כאלה שאמרו לא זה נאמר על המעשר ג מסבירה חד מתני העירוב לא שנו אלא מים בפני עצמו אחד אומר מה שהמשנה שלנו אמרה שאי אפשר לערב במים ומלח רובי טרומן דווקא מדובר במים בפני עצמו ומלח בפני עצמו ואין מערבון אבל במים ומלח ביחד מערבון הם יכולים לשמש כתבלין כמשהו ללפת פה כמו שאנחנו עושים מים ומלח מי מלח אם מדובר במי מלח מותר לערב זה נפך רובת הזאת נהפכת כן לסוג מסוים של מזון מזון פשוט אולי אבל מזון ואחד מתני המעשר לא שנו שהוא לא יכול לקנות בכסף מעשר שיש בכיסו בירושלים אלא מים בפני עצמו ומלח בפני עצמו די כחן אבל מים ומלח נכין בכסף מעשר מדגישה הגמרא ולזה יש מחלוקת בין שני המוראים דלאל על מה זה נאמר האם זה נאמר על מעשר או על עירוב אומרת הגמרא מ דמתני המעשר שהכללים שמים יותר נוקשים שם אנחנו נראה לכמה לומדים את זה מפסוקים לומדים מכלל ופרט וכלל יש כללים לא אי אפשר לקנות כל דבר כמו שאי אפשר לקנות בגדים בירושלים ואי אפשר לקנות סתם דברים שלא רואים למאכל בכסף מעשר שני גם אי אפשר לקנות דברים שהם מאכלים בעייתיים אז יש כללים אזמה דמתני המעשר שבא וקובע שמים ומלח ביחד נחשב כן נכנס כן בגדל למאכל לגבי מעשר כל שכן העירוב ששמה אין לנו כללים מדורסה נוקשים בלמה אפשר לבדות שמה בסך הכל אדם צריך שירגיש שיש לו מקום מסוים שיש לו בשבילו שמה משהו לאכול נו מים ומלח לפעמים אדם רואה את זה כמזון לא שזה ישביע אותו לא שזה מזין אותו אבל איכשהו יש לו שם איזשהו מזון שהוא סומך עליו והוא חושב עליו במדה זה נקרא כאילו שזה מקום שביטה מחודש אז מהן דמתני מעשר כל שכן העירוב אבל אומן דמתני העירוב אבל מעשר לא טימה למה בעירוב הכללים יותר נוגשים פיר בעינן אנחנו נראה לקמן שלומדים מפסוקים שצריך פרי פרי מפרי נראה כל הדברים האלה יותר בהמשך בעמוד הבא לכן הכללים לגבי מעשר הם הרבה יותר נוקשים מאשר כלפי עירוב עירוב זה צריך להיות רק איכשהו מזון איכשהו דבר שהוא סומך עליו כדבר מאכל לעומת זה בעירוב בנושא של של מעשר התורה נתנה כללים פרי מפרי לד מבלד אנחנו נראה את כל הדברים לכמן ממילא אני בא ואני אומר שהמים ומלח לפי המנ דמר הזה גם אם לעירוב זה כן טוב אבל במעשר זה לא ראוי לקנות בו כית רב צחוק מתני המעשר שרב צחוק בא הוא אמר שהכלל הזה שאמרנו מים ומלח נחשבים כדבר אוכל שאפשר לקנות בזה מדובר במעשר מיתו העיד רבי יהודה בן גדיש לפני רבי לזור של בית אבא היו לוקחים ציר בכסף מעשר ציר זה מים ששהו בהם דגים וקצת קיבל מהדגים קיבל צתם תכף נראה בדיוק מה הכוונה הציר הזה נחשב זהלא זה לא מים רגילים זה מים ש נכנס באמצא תם של דגים ולכן הם נחשבים כאוכל ואפשר לקנות בהם בדמי מעשר אמר לו ככה איד רבי יהודהה בשם בית אבא אמר לו שמה לא שמעתי על קרבי דגים מעורבים בהם שומנים של דגים שייצאו מתוך הדג קצת מעורב בתוך המים אבל אם רק יצא ציר דהיינו טעם איזשהו מועל איזשהו משהו נוזל מסוים שיצא מתוך הדג תערב במים זה לא סיבה להחשיב את זה כדבר מזון שאפשר לקנות אותו בירושלים ממשיכה הגמרא ואומרת אז ראינו מחלוקת בין רב יודה לבין רב לזר כן בקשר לציר של דגים הוא אמר ציר של דגים נחשב כמזון רב לעזר אמר לא ציר עדיין לא נחשב אלא אם כן יש בזה קרבי דגים ואפילו רבי יהודה בן גדיש לא קם אלה בציר דומנה דפר בכל אופן יש שמה ד שומן מהדג יצא איזשהו שומן איזשהו נוזל מסוים שומני אבל מים ומלח לא מים ומלח דרגה הרבה יותר פחווה איך יעלה על דעתך לבוא ו לומר שמים ומלח נשבים כמזון שאפשר לקנות אותו בירושלים אומר רב יוסף לא נצרך אלא שנתן לתוכן שמן זאת אומרת מה שלמדנו שמים ומלח נחשבים כמזון שאפשר לקנות אותו בירושלים מדובר שהוא לא רק שם מים ומלח אלא שם בהם גם שמן התערובת הזאת של מים ומלח ושמן הם יוצרים זה שם של מזון כו שבאמת אנחנו רואים פה כבר קצת אוכל מים ומלח ומזון אז המים ומלח אולי ייתכן שהם לא נחשבים כמזון כמו שאמרנו הם בדרגה הרבה פחותה מציר ובציר לא כולם מסכימים אז ודאי שהם לא נחשבים כמזון אבל התוספת של השמן עושה את זה למזון אז מה שאמרנו מקודם שמים ומלח נחשבים כמזון הראוי לקנות בכסף מעשר מדובר דווקא אם הוסיף בו גם שמן [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: