העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כז עמוד א

[מוזיקה] רובן דף חוף ז עמוד א נתחיל בחוף וב עמוד בס תחילת פרק בכול מארון פרק שלישי של מסכת עירובין וכאן אנחנו בעצם עוברים לחלק נוסף של לחוס עירובין בעצם עד עכשיו דיברנו סביב עירוב חצרו שיתוף מבוס שאדם רוצה לטל במבוי או בחצר מה הוא צריך איזה מחיצות הוא צריך לעשות כעת אנחנו עוברים לעירוב תחומי שזה אומר אדם שנמצא בתוך עיר ו רוצה ללכת בשבת אסור לו ללכת יותר מ-2000 אמ מחוץ לעיר כמו שכתוב אל ייצא איש ממ קומוי דורשים מזה שאסור לצאת יותר וכמה זה אמרו חזל 2000 אמה מה קורה אדם שרוצה ללכת לצורך מסוים יותר מ-2000 ממה אז אומרים יש אפשרות להגיע עד עד 4000 אמה איך על ידי זה שהוא בעצם כשהוא נמצא בעיר הוא מקבל 2000 אמה לכל צד כיוון שהשביתה שלו נקנתה בערב שבת בין אשמו שויס הוא היה בתוך העיר אז יש לו 2000 אמה לכל מקום יש אפשרות אם הוא רוצה לצד מזרח של העיר לדוגמה ללכת יותר מ-2000 4,000 אמה אז הוא פשוט קובע את שביתת לא בעיר אלא אחרי 2000 אמה מקום שהוא עדיין יכול ללכת מהעיר בשבת ואז הוא קובע את שיטתו שם אחרי 2000 אמה ממילא יש לו מהמקום הזה ששם הוא קבע את שיטתו 2000 אמה נוספים יוצא שלצד מזרח הוא יוכל ללכת 2000 עד המקום שהוא קנה שביטה ועוד 2000 קדימה לצד מזרח איך הוא קונה את השביתה על ידי זה שהוא שם שמה דבר מאכל או על ידי זה שהוא עצמו יושב שם בערב שבש בן השמוש ואז יוצא שכביכול זה המקום שהוא קנה את השיטה זה המקום שלו ומשם יש לו 2000 לכל רוח בפרק הזה נעסוק בצורות המאכלים והצורה איך הוא קונה את השביתה הכלל הוא שכיוון שהמאכל הוא זה שקובע את השביתה של האדם בשבת כיוון שהאדם בשבת צריך לאכול ממילא אם הוא שם את דבר איזשהו דבר מאכל במקום שהוא קונה שביטה אנחנו צריכים שזה יהיה ראוי למאכל גם מצד עצם המאכל שהוא יהיה ראוי למאכל וזה יהיה כמה סוגיות שנראה כאן בעזרת השם בפרק וגם מצד המקום שבו הוא נמצא שהוא יוכל להגיע לדבר מאכל כגון כהן בבית הקברות או דברים כאלו שזה בעצם יכול להיות דבר שמונע אותו יש מחלוקת מה קורה אם הוא יכול להגיע ל אם יש מישהו שיכול להגיע למקום המאכל אבל לא בעל העירוב בעצמו האם צריך שבעל העירוב בעצמו יוכל להגיע לשם או מספיק שמצד רשויות שבת מצד האפשרות יש איך התמצא להגיע לשם ולאכול זה מחלוקת שנראה לקמן והיא וזכר כאן גם במשנה אומרת המשנה בקול מארווין ומשתתפי אנחנו ביארנו שהמשנה כאן מארווין זה חוזר על עירוב תחומין רשי כאן אומר שזה גם חוזר על עירוב חצ רוס אבל תוסס אומר שזה רק על הרובי תחומים כמו שמוכח מכל הפרק שנראה כעת וכיוון שעירו חצי רויס חייבים דווקא פת ואי אפשר בכל מזון שהוא לקבוע את עירובי החצי רויס ומשתתפים זה חוזר על שיתוף ע מוויס אז אפשר בכל מזון שהוא ישים שמה זה נחשב לקניית שביטה חוץ מן המים ומן המלח אדם ישים מים או מלח זה לא נקרא מזון ולכן זה לא יועיל לו לקנות שביטה לעירוב תחומין והכל ניקר בכסף מיסר אומרת הגמורה אגב זה המשנה ה מביאה עוד שתי הלכות שגם כן אנחנו רואים שכל מזון נחשב חוץ ממים ומלח הלכה הנוספת היא לגבי קספי מיסר שני אדם יש לו מיסר שיני הוא צריך לאכול אותו בירושלים הוא גר רחוק מירושלים אז כתוב צא אותו הכסף ביודו הוא פודה את זה על כסף וכשהוא עולה לירושלים לרגל הוא לוקח איתו את הכסף ואז הוא יכול לקנות כל דבר מאכל בכל השטה ונפ שחו אומרת המשנה הוא יכול לקנות הכל חוץ ממים ומלח שזה לא נחשב לדבר מזון והלכה שלישית אנוד מנמוזין אדם אמר קונה מזון עליי שאני לא יאכל מותר במלח ובמים כיוון שמלח ומים כמו שאמרנו זה לא נכשל למזון אז זה לא נאסר עליו בנדר אומרת המשנה וכעת אנחנו חוזרים לנושא שלנו לעירוב תחומין מערון לנו זיר ביין ושרל בתרומה למרות שזיר אסור בשתיית יין ואם כן היה מקום לומר שכשהוא שם במקום שיטתו יין זה הרי לא יראו לו לשבת כי אסור לו לשתות את זה אבל כיוון שזה מזון שראוי בעצם לשתיית הדם גם אם זהלא ראוי לבעל העירוב זה מספיק ולישראל בתרומה כנל גם לגבי אדם ישראל שאסור באכילה תרומה הוא יכול להניח תרומה ממקום השוטה כיוון שסוברים נקמ אין עניין שזה יהיה ראוי לבעל העירוב העיקר שזה יהיה ראוי למאכל סומכוס אמר בחולין דווקא ישראל יכול להערב דווקא בחולין ולא בתרומה והגמרא תפרש למה הוא חולק רק על הדוגמה השנייה של טרומה ולא על נוזר ביין ולכהן בביס פרס מה קורה אם המקום שהוא רוצה להניח שם את השביט זה במקום של טומ והוא כהן הוא לא יוכל להיכנס לשמה אז אם זה ביס הפרס שזה טומ ד רבון מקום שנאבדה שמה תומ אנחנו לא יודעים איפה התו הזאת חזל אמרו שהכהן לא יכנס לשם זה מותר כי מדאורי ש מותר לו להיכנס לשמה רבי דומר אפילו ביס קבורס אפילו גם ביס קבורס מותר לו להניח מפני שיכול לחוץ וולך ולאכול למרות שהוא לא יוכל בפועל ללכת לשם אבל ככיוון שהוא יכול לעשות איזשהו חציצה עעל ידי י שידת תיבה ומגדל ובכך להגיע בלי להעיל על הקברות רשי אומר יכול להיכנס שם מבעוד יום בעגלות אם ירצה אז כיוון שזה ראוי לו יש שכת צמצ להגיע למאכל זה מועיל כדי לקנות שיטוסו אחרי 2000 אמו אומרת הגמורה אומר רבי יחנון אנחנו חוזרים על הפתיחה של המשנה ששם כתוב בקול מארון ומשתין חוץ מן מים ומן המלח אומר רבי יוחנן אן למידי מן הכלוס ואפילו במקום שנאמר בחוץ אי אפשר ללמוד מהכלל שכתוב כלל משהו כללי אי אפשר ללמוד מזה כיוון שתמיד בכל כלל יש יוצא מן הכלל ואפילו במקומות שפירטנו חוץ מזה וזה ייתכן שישנם דברים נוספים שגם כן מסתייגים מהכלל והם לא בתוך הכלל אומרת הגמורה הממרה הזאת של רבי יחנון לכאורה לא נאמרה למשנה שלנו ומה הדיוק מיד קומר אפילו במק שנמר בחוץ מכ דלו אוכ קוי זה נשמע מרבי יוחנן שהוא היה במקום שהוא מדבר על מקרה כזה על משנה או על מקום שכתוב כלל והוא אומר אל תלמד מהכלל כיוון שתמיד יש יוצא מן הכלל ואפילו אם יהיה לך מקום שכתוב שמה חוץ מ גם כן אל תלמד מזה כי לא תמיד זה כולל את הכל מה שמ שהוא לא מדבר על המשנה שלנו שבה נאמר חוץ כי אחרת הלשון אפילו משמע שזה לא המקום שעליו הוא דיבר מכל דלו או קוי איך קוי אז איפה רבי וחנון אמר את הממרה שלו אומר הגמור אסום קוי זה חוזר על כלל אחר שראינו וזה משנה בקידושין כל מצו סס שהזמן גרומה אנשים חייבים ונשים פטורות מצווה שתלויה בזמן היא לא ה לא היא לא מצווה שאפשר לקיימה בכל רגע ובכל זמן אלא היא תלויה בזמן מסוים אז אנשים חיייבים ש פטורות כך דורשת הגמור הגמורה בקידוש מביאה את הדרוש לכך ושלא הה זמן גרומה מצווה כזאת שלא תלויה בזמן אחד נשים ואחד אנושים חיובים ועל זה שואל את הגמור אוכלו להו כל מצס שהזמן גרום מנשים פטורות הרי מצינו מצוות ע שתלויות בזמן זה לא ממה שאפשר לקיים אותו משך כל ימות השנה ובמשך כל שעות היממה ובכל אופן נשים חייבות איפה ארי מצו שמחו ו צו שזמן גרו ונשים חייבות הגמורה דורשת לגבי מצו שכתוב בל טוכל לא חולוב חומץ שחולב מצס מקישים אחד לשני מי שאסור באכילת חמץ וזה ודאי שנשים אסורות ב כיוון שבלון הם אסורות גם באלו שהם תלויות בזמן אז מי שאס אסור בלו של אכילס חומץ הוא מצווה על אכילס מצו שזה חוזר על ליל יום טב הראשון של פסח שחייבים לאכול קזיס מצו אז נשים חייבות שמחו זה חוזר על מצווה שמחו בחג שגם כן כתוב אטו וסכו וסכו זה חוזר על נשים והקל זה בשנ השמיטו שהמלך קורא לכולם וקורא לפניהם את משני וירו את חומ שדבורים ושם כתוב מ מפורש בפסוק נושים ות אז רואים שיש דברים שיוצאים מן הכלל הנה מצוות עשה שתלויה בזמן ובכל אופן אנשים ות וגם על החלק השני של המשנה גם שואלת הגמור כל מתס ש הזמן גומה נושים חווס תמיד מה שלא תלוי בזמן נשים חייבות תלמו פרי ויו פבן צ שלא הזמן גורמה ונשים פטורות תלמוד תו הגמרה דורשת לימדתם אוסו בניכם בניכם ולא בכם כיוון שהם לא בכלל מ תלמודו פריביו כיוון שכתוב פרבו ושם מוזכר וכבשו מלו ורץ וכבשו ועל זה הגמורה אומרת באומס אדם שאנשים שדרכם לכבוש לצאת למלחמה עליהם נאמר פרו ורבו אבל נשים שאין דרכן לכבוש לא בכלל מצוות פרובו וכן פדיון הבן הגמורה דורשת בקידושין שכתוב כל בכ בוניך תפדה אנחנו דורשים מזה תפדה תפוד ודורשים כך כל מי ש יש מצווה לבדו אותו יש לא מצווה לפדות את בנו הבכור כיוון שאישה אשה אין עליה מצווה לבדות אותה ממילא אין לה מצווה לבדות את בניה הבכור אז רואים שגם הכלל הזה הוא לא נכון הוא לא כלול הוא לא ללא יצא מן הכלל כי הנה יש לנו מצוות זה שלא הזמן גורמה ובכל אופן נשים פטורות אלא אומר רבי יוחנן ועל זה חוזר הממרה של רבי יוחנן אין למידין מן הכלוס ואפילו במקום שנאמר בוי חוץ גם במקום כזה זאת אומרת הממרה נאמרה לגבי הכלל ההוא של המשנה בקידושין ששם לא נאמר חוץ ועל זה אומר רבי וחן גם אם יהיה מקום שכתוב חוץ עדיין זה לא אומר שאין יוצא מן הכלל אומר הבי וית מרבי מיה אף הנה נמ תנינה גם אנחנו למדנו במשנה נוספת ורואים לכך אסמכתה למה שרבי יחן אמר שיש כלל ובכל אופן יש יוצא מן הכלל כתוב במשנה בזון עוד כלל אחר אמרו כל שניסע על גבי עזו טמי וכל שעזב ניסע עליו טהור מה שניסע על גבי הזו דהיינו שאזו נמצא תחתיו גם אם הוא לא נוגע בו זה יתמה ורשי מביא את הדרושה שכתוב בפסוק בחול אשר יהיה תח טוב ודורשת הגמרא מה זה תח טוב הגמור בן דה אומרת אם נאמר הכוונה תחתו דזו כל אשר יהיה תחת הזב הרי זה כבר כתוב בפסוק לגבי מושב של זב שנמצא תחתיו שוא נטמע אלא תחתיו הכוונה כ כל אשר יהיה תחתיו הכוונה שאזו נמצא תחתיו זאת אומרת ומרת כל חפץ שאזו יהיה תחתיו כלומר שהמשקל שלו נשען על הזו הזו כביכול נוסע אותו אז הוא נטמע גם אם הוא לא נוגע בו וכל שעזב ניסע עליו אבל דבר שעזב נמצא על גביו טהור חוץ מנרו למשכב ומושב שזה הגמורה דורשת שאם אדם לקח שעה שהיא מיועדת למאכל בהמה והתיישב עליה יכול קפה שעה וישב עליה יהיה טמא מדין מישוב תלמוד לומה ויישב על הכלי אשר יי אולו דורשים מה זה אשר ישב מיותר ללמד אותנו דבר שמיועד לישיבה אבל דבר שהוא לא מיועד לישיבה לא כיסא לא מזרון אלא סתם כלי שמיועד לשימושים אחרים לא יתמ אז אנחנו רואים שדבר שנמצא תחת הז לא נטמע אלא אם כן הוא משכב ו מושו והאודם וגם אדם שנושא את הזו גם כן דורשים שהוא גם כן נתמ ועל זה על המשנה הזאת שבעצם יש לנו פה כלל ויש על הכלל הזה גם חוץ שאנחנו אורים חוץ ממשק ומויש שרק הם טמאים מביאה הגמורה שהכלל הזה יש לו יוצא מן הכלל ונמצא דבר נוסף שגם הוא טמא בנוסף למשכב ומויש ותו קה ווקו ויקה מרקוב דהיינו כאשר רוכבים על הבהמה יש את העוקף עצמה עצמו ויש את העץ ש החלק הקדמי שלו מיועד להחזיק בו והחלק האחורי להישען עליו אומרת הגמרא מקדו אוסלי אם מדובר שהוא יושב עליו הוא חתיכה אחת עם הוקף היינו מושו אז ודאי תמה מדן מושו אגפו יש את התופסן שלפעמים הוא בא בחפץ בפני עצמו העץ הזה שתופסים בו כשרוכבים והחלק האחורי שנמצא מאחורי הוקף והחלק הזה יש לו דין של מרקוב תעני הוקף ומ מושו והטופס תומ מרקוב אז אם כן לכאורה יש פה דבר נוסף חוץ מרכב ומושב גם המרכב של הבהמה העוקף מה שתופסים בו בזמן הרכיבה גם זה נכלל למרות שזה לא לא מושב ולא מרכב ובכל אופן אנחנו מכלילים אותו בתוך מרכב אז רואים שהכלל הוא אלו שמ מינו אין למדי מן הכלו אז אפילו בקום שנמר בוי חוץ ההבדל בין תומת מרכב לתמת מושב שהביסה מפרט את זה תאמת מרכב וא זה תומת מושב יש הבדל בין במושב האדם נטמע יחד עם בגדיו במרכב רק האדם נטמע ולא בגדיו אז בכל אופן ראינו פה מקור נוסף שכשיש כלל אפילו אם נאמר בחוץ יש יוצא מן הכלל אומר רבינ ת רב נחמן אפנ מתני אומר רב נחמן מהמשנה שלנו גם כן נביא סית לדברי רבי וחנון בכל מן פין חוץ מן המים ומן המלח וק וק קמין פטריות הרי גם קמין פטריות זה דברים שלא מזין גוף לא נחשב למזון ובכל אופן כתוב רק מים ומלח אלא שממנו למד מקלו אפילו בקוים שנאמר בוי חוץ נמשיך על המשך דברי המשנה הלכה השנייה שהמשנה הביאה לגבי כסף מסר שני שאפשר לקנות כל דבר מאכל חוץ ממים ומלח הכל ניקח בכסף מיסר וכולי רבל חני אחד מתני העירו ואחד מתני מיסר אחד אומר את הממרה שנראה כעת לגבי עירוב ואחד לגבי מיס אחד מתניע עירוב על ההלכה הראשונה שהמשנה הביאה שבכל מאר נחוצים מים ומלח ועל זה הוא הביא את ההסתייגות הזאת שנביא כעת לא ישון אלו מים בפני עצמו ו מלח בפני עצמו דין מארווין אבל מים הו מלח מארווין אם יש לו מים ומלח מעורבים יחד זה כבר יחד נכשיו לתבלין לאיזשהו דבר שאפשר לטבל בו את הפת ויש לו כן שם של דבר מאכל ואפשר לערב איתו ולקנות שביס ואחד מתני המייסר אחד מהם מרב לזר נה הביא את ההסתייגות הזאת לגבי מיסר לשון אל מים בפני עצמו י מלח בפני עצמו יד נכוחים שאסור לקנות בכסף מיסר שני אבל מים ומלח ניכון בכסף מיסר אם יש לו מים ומלח מעורבין אפשר לקנות את זה כן בכסף מיסר יש כן שם של דבר מאכל ומבואר את הגמורה דמתני המייסר למרות שמייסר כתוב פרי מפרי צריך שיהיה פירות שיהיה לזה שם של מזון מד מתנה המייסר כל שכן העירו אם במיס שכתוב פרי אתה אומר שאפשר שמים ומלח נכלל בהם ודאי שבעירו אפשר להכליל מים ומלח היב אבל המ כיוון שדורשים דויד בוקר וצו שמוזכר שם במשנה כפי שנראה לקמן ומוד ביס דורשים דווקא דבר של פרי מים ומלח זה לא פרי ולכן אי אפשר אי אפשר להכליל מים ומלח ולקנות אותם בכסף של מסר שני אז דווק אבל מיסר שני לא רבי צחוק מתני מיסר רבי צחוק הביא כמו השיטה שאומרים את זה על מיסר ואז אם כן כל שכן בערוב מיס שאל אותו שאלו אותו העיד רבי יהודה בן גודיש לפני רב לזר של בסבו היו לוקחים ציר בכסף מיסר היו קונים את הציר את השומן של הדגים עם הכסף של המייסר אמר לו שמה לוי שומתו ענה לו רב לזר לרבי יהוד בן גודיש אולי מה ששמעת שאתה מעיד לפני יש לך טעות אולי לא שומתו אלה כקיר ודוג או רובין בוים שיש בהם חתיכות של דגים ולכן אפשר לקנות אותה בכסף מיסר אבל ציר לבד השומן לבד של הדגים לא יקלל בכלל מאכל שאפשר לקנות אותו במייסר שני בכל אופן מהביס הזאת אנחנו רואים בין לפי רבי יהוד בן גודיש בין לפי רבי לזר ואפילו רבי יוד בן גודיש לא קומה אלא בציר זאת אומרת רב לזר ענה לו דווקא אם הואב בזה דגים אבל ציר לבד לא וגם רביד בן גודיש כל מה שהוא אמר זה רק לגבי ציר שמעורב בציר הזה מים ומלח ורק בגלל שמעורב בו גם שומן של דגים אפשר לקנות אותו בכסף מיסר דומנה דפרי מעורב שם גם שמן שומן של הפרי כביכול של הדג אבל מים ומלח לא מה שמע אם יהיה רק את המים והמלח בלי עציר אי אפשר לקנות אותו בכסף מיסר שיני ואיך אתה אומר שמים ומלח כן אפשר לקנות אומר רב יוסף לאני צרך אלה שנתן לתוכון שמן מה שכתוב ברבי צחוק שמים ומלח שמורן אפשר לקנות אותם בכסף מר שני מדובר שבאמת שהוא ירב יחד עם המים ומלח גם שמן ולכן אפשר לקנות אותם בכסף מיסר שני אגב השמן אומר לי הבי פק משום שמן אם כך מה החידוש הרי שמן לבד אפשר לקנות ודאי בכסף מיסר מסר שני אז אם כן מה החידוש שאם יש מים ומלח זה ודאי לא גורע משמן לחוד אומרת הגמ צריך שנתן דמי מים ומלא באבלו מדובר שהוא שילם יותר כסף על הדבר הזה יחד מים מלח ושמן השאלה האם יהיה מותר לו לשלם אם זה היה רק שמן זה היה עולה 5 שק ועכשיו זה יחד עם מים ומלח וזה כמות גדולה יותר הוא משלם עזה 10 שק מע מיסר שייני למרות שבעצם הוא מוסיף כסף מהמסר שיני בגלל המים והמלח והמים ומלח לחוד הם לא ראויים בכל אופן אפשר לקנות עם זה יחד עם השמן וזה נקרא באבלו כיוון שאנחנו מחשיבים את זה שהוא בא ומשלם עעל המיסטר אז אם כן ראינו כאן את המשנה לגבי עירוב תחומין לפי שזה גם בעירוב חצי רויס ולגבי שיתופי מבוס כתוב שאפשר בכל דבר חוץ ממים ומלח גם בכסף משני אפשר לקנות כל דבר חוץ ממים ומלח וגם לגבי נדר שאדם נדר מן המזון הוא אסור בכל דבר חוץ מים ומלח לנזיר ביין מותר לישראל בתרומה מחלוקת האם אפשר סובחוז אומר שלא תנקה ממ שמותר ולגבי כהן בביס הפרס מותר לפי רבי יודי גם בביס הכבור אז כיוון שיש א תמצא על ידי שידת תיבה ומגדל רבי חלן אמר כל מקום שנאמר כלל אפילו אם נאמר בחוץ יש יוצא מן הכלל ורבי יוחנן דיבר לגבי המשנה בקידושין לגבי מססה ולא ססה ששם יש יוצא מן הכלל גם במצ ססה שהזמן גרומה שנשים פטורות יש שלוש מצוות שהנשים יהיו חייבות וגם ב בשלא זמן גרומה שנשים חייבות יש שלוש שראינו שהם פטורות בגלל שיש את הכלל שרבי יוחנן אומר שבכל כלל יש יוצא מן הכלל ואפילו שנאמר בחוץ זה חוזר על מקומות אחרים לא המשנה בקידושי אמרנו הבאנו עוד רעיה לדברי אבחון מהמשנה בזון שיש חוץ ממשק ומויש שזה תמי כאשר עזב לשב עליו גם ה מרקו מה שהוא תופס איתו שהוא רוכב החתיכת עץ שהוא תופס בה והבאנו עוד ראיה מהמשנה שלנו שכתוב חצי מים ומלח אבל קמין ופטרוס גם כן נכללים בזה סימן שבכל כלל יש יוצא מן הכלל ואפשר להערב בכל דבר חוץ ממים ומלח וחוץ מקינו פטריס הבאנו שאם זה מים ומלח מעורבים יחד אז או שאנחנו אומרים את זה על מייסר ואז כל שכן על אירוב או רק על רוב רב יצחק שהביא את זה גם על מייסר שאלו אותו ברייסה שכתוב שנחלקו עם ציר של דגים לחוד גם אפשר לקנות אותו בקסם משני דווקא כש מוהב בו קרבי דגים וענינו שנו אחנה מכאן מה שרבי יצחק אמר שמים ומלח מורים יחד אפשר לקנות בכסף מים שמדובר שמור בו שמן ומה החידוש שאפשר לקנות באבלו למרות שהוא משלם יותר בגלל המים ומלח [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: