העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא רובין דף כו עמוד ב נתחיל בסוף העמוד הקודם במשנה ראינו כמה ממרות שרבי לוי הביא בשם רב לזר ממרה אחת ראינו כבר לאל בקשר לגודלו של קרפף שלא עוקף לדיור ממר שנייה עסקת בנושא של עירובי חצרות כידוע כל חצר שיש בה כמה וכמה דיורים הם צריכים לעשות עירוב המטרה של עשיית העירוב כדי לגרום לכך שכל החצר תהפך כביכול לבעלות אחת כיון שכל זמן שהחצר שייכת לכמה בעלויות אי אפשר בעצם להוציא מדירה ששייכת למישהו אחד לתוך חצר ששייכת לכמה אנשים לכן העירוב פותר את הבעייה הזאת על ידי שהוא יוצר נותן שם לחצר שכביכול בבעלות אחת מה הדין אם לא כל אנשי החצר עשו את העירוב אחד שכח בשבת בבוקר למשל נזכרו ועכשיו הם לא יכולים להוציא למה כמ שביתו של כל אחד ואחד נכשיו כדירת יחיד חצר נחשבת כשייכת לשתי בעלויות בעלות אחת כל אנשי החצר שעשו עירוב בעלות אחת של אותו אדם שלא הצטרף אליהם נמצא שאי אפשר להוציא מה הפתרון לכך בעירוב ושבת לא מיל כמה שעירב צריך לחול בכניסת השבת אותו אדם שלא עשה את העירוב יכול לבטל את חלקו בחצר זה נקרא לבטל רשותו יש לו הרי חלק בחצר כמו לכל אחד מהדיירים הוא יכול לבטל מין הפקר כזה הוא יוצא מ בעלותו בחצר ממילא החצר נחשבת כשייכת רק לאותם אנשים שעשו עירוב ממילא חצר מותרת בטלטול גם מהבתים אבל אם הוא מבטל רק את רשות ולא ביטל את ביתו ביתו נחשב שוב כבעלות אחרת ממילא אנשי החצר לא יכולים לקחת מביתו לחצר הוא בוודאי לא יכול לקחת לכול העלמה למה כממה שאם הוא יכנס לביתו במשך השבת ויוצאים משם חפצים זה יחשב כאילו הוא מבטל את הביטול זה ייראה אתה ביטלת את הבית ביטלת את החצר איך אתה פתאום נכנס שמה כבל הבית ממילא עליו ודאי אסור להוציא קופצים מהבית לחצר בחצר הוא יכול להשתמש כמו אורח אמרנו רשותו בחצר בוטלה הוא נשב כאורח כאדם זר שמסתובב שמה אבל מביתו הוא לא יכול להוציא לתוך החצר מה הדין האם אנשי החצר האחרים יכולים להוציא מביתו או לא בא רבי לוי בשם רב לוזו אמר שהם יכולים להוציא מביתו לחצר למה כביכול כנראה שביתו גם בוטל לא רק החצר נחשבת כחצר שלא שייכת לו בכלל כבל עדיו גם הבית נחשב לעומת זה אנחנו תכף נראה שיש בריתה שאומרת שגם לאנשי החצר אסור להוציא מביתו אז נראה בפנים אנשי חצר כן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד ולא ירב ביתו אסור למרות שהוא ביטל את רשותו בחצר הבית אסור בטלטול עבור אנשי החצר ואנן ביתו ביתו אשור כמנה בשבילו אנשי החצר יכולים כן ואנן ביתו אסור להוציא ולהכניס גם לו וגם ולהן גם הם נאסרים בטלטול מביתו אומר רב הונ בריד רב ישע אומר רב ששט לו קשיה הר רב לזר הר רבון מה שכתוב במשנה שלנו רבי לוי אמר בפירוש זה בשם רב לזר רב לזר מתיר לאחרים להוציא מביתו כמו שאמרנו הוא עצמו ודאי לא יכול להוציא מביתו כמה שהוצאת חפצים מביתו לחצר תחשב כביטול הביטול לעומת זה אחרים יכולים להוציא כמה שהחצר בעצם גם שייכת לכל האחרים ולא לא לעומת זה במשנה לקמן זה עלפי רבון כשתמצא לומה אם תדייק טוב בסברות של כל אחד לדברי רב לזר מבטל רשות חצרו רשות ביתו גם ביטל ממילא הבית גם לא נחשב כשלו ממילא אנשי החצר הבית שלו גם משוייך אליהם יכולים להוציא מבית לחצר לרבנן שאוסרים על אחרים להוציא מביתו שלו המבטל רשות חצרו רשות ביתו לא ביטל הוא ביטל את חלקו בחצר אבל לא ביטל את בעלותו בבית אומרת הגמרא פשיטה ודאי שזו הכוונה במחלוקת בין שניהם מה בעצם כשתמצא לא ימר מה החידוש בדבריו נק מינה ב לקשתים צימר הזה אומר רחבה אנה ורונה ברכינה רגינה לא נצרכה הנפקות הזאת החילוק הסברתי הזה שאמרנו בין דת ז רבון הוא מהווה נפקותא בעוד מקרה בעוד דין אלה לחמישה ששרון בחצר אחד ושכח אחד מהם ולא ירב לדברי רב ליזר כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל לכל אחד ואחד הוא לא צריך לגשת לכל אחד ולהודיע אני מבטל לך למה כמו שברגע שהוא מבטל לאחד אדם מבטל בעין יפה כמו שבמשנה למדנו שהוא מבטל גם את ביתו לכן מותר להם לטלטל מתוך ביתו לכן מבטל בעין הוא ביטל גם לשאר האנשים אפילו שאיתם הוא לא עמד בקשר רבון אדם לא מבטל את ביתו כמה שאין אדם מבטל בעין יפה רבון כשהוא מבטל רשותו צריך לבטל לכל אחד ואחד למה כמ שהביטול נעשה רק למי שהוא אמר ולא לאחרים שלהם הוא לא אמר נשאל את השאלה אבל כל הארבעה אחרים בעצם עשו עירוב אם ככה העירוב בעצם מחבר ב רשות שלהם שנעשה הכל כרשות אחת אם ככה מה אכפת לי שהוא ביטר רק לאחד אומר רשי העירוב הרי נעשה בערב שבת בערב שבת עדיין לא נערך הביטול שהוא ביטל את זה לאחד מהאנשים ממילא גם כשההוא עשה עירוב בערב שבת אותו אחד שביטלו אליו שהשכן השכן ביטל אליו הוא ביטל אבל זה לא נכלל בתוך העירוב העירוב נעשה ביום שישי רק על הדברים שבבעלותו כבר ביום שישי זה הוא קיבל את הביטול הזה הוא קיבל רק בשבת לכן זה לא נכלל בתוך העירוב בסופו של דבר המחלוקת של רב זר ורב ונון משפיעה משליכה על עוד דין האם צריכ לבטל לכל אחד ואחד הוא מספיק בעצם לבטל לאחד וביטול לאחד מועיל כאילו הוא ביטל לכולם כמן ז לדתן חמישה ששוים בחצר אחד ושכח אחד מהם ולא ירב כשהוא מבטל בשבת רשותו אין צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כמן כרב ליזר כמה שמבטל ב מבטל אז גם כשההוא ביטל לאחד בעצם הביטול חל כלפי כולם רב קנה מתני אחי מלאך הגמרא כמו שראינו מקודם שרב ששט אמר ל שתמצא לא ימר ואחרים באו ודיקו ממנו ככה רב קנה למד את זה בבס מדרש רב טביומי מתני אחי כמן אזלה עד תן אי ששוים בחצר אחד ושכח אחד מהם ולא ירב כשהוא מבטל רשותו אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כמן אומר רב הונ בר יהודה אמר ששט רב ששט עצמו הוא זה שאמר את זה לא שדייק אחרים מדבריו של רב ששט אלא רב ששט עצמו הוא זה שאמר כמן כרב לזר אומה לרב פפה להבי לרב לזר כמו שאמרנו כשאדם מבטל רשותו הביטול כולל גם את ביתו לכן אחרים יכולים להיכנס לביתו ולהוציא משם חפצים להזכיר הוא עצמו לא יכול כמה שאם הוא יכנס לביתו זה יחשב כאילו הוא מבטל את הביטול שהוא עשה אבל אחרים יכולים להיכנס לביתו כמ שביתו נכלל בכלל הנכסים המשותפים של כולם שנמצאים בבעלות אחת כמו שהוא ביטל את ביתו עבור כולם מה הדין אם הוא אמר לא מבטל נה הודיע בפירוש שהוא לא רוצה לבטל את ביתו או שאלה הפוכה ולבון שאדם סתם ככה לא מבטל את ביתו הי אמר כן מבטל נה אני מבטל גם את הבית מהי מה הספק תמ דרבז משום דקסם מבטל רשות חצרו רשות ביתו ביטל מ שמבטל רשות חצרו כלול גם רשות ביתו ממילא ואי אמר אנה לא מבטל אבל המקרה הפרטני הזה שאדם אמר שהוא לא רוצה לבטל ממילה רשות ביתו לא תבטל עוד דיל מה תמה דרבי אעזר זה לא נובע מחמת הסיבה שדעתו של אדם שכשהוא אומר ביתו רשותו לבטל את רשות חצרות זה כולל גם את ביתו אלא משום דבית בל חצר וביד אי שדדי אדם לא נשאר אף פעם במצב שיש לו בית ואין לו חצר ממילא ברגע שהוא ביטל את רשות חצרו אוטומטית נכלל בזה גם רשות ביתו כדי להגיע למצב שביתו נמצא בידיו חצרו לא זה דבר שהוא לא נורמלי לא תקני ממילא ודאי הוא ביטל גם את ביתו לכן גם אם הודיע בפירוש שהוא לא רוצה לבטל את ביתו ביתו מתבטל ברגע שהוא ביטל את חצרו וכי כ אמר לא מבטנה לאו כל כמיני אין לו אפשרות להחריג את עצמו משאר האנשים שלא נשארים אף פעם במצב של בית ללא חצר אף אלגב דמר דרנה אני לא רוצה לבטל את ביתי לאו כלום כ אמר זה ספק לרב ליזר ולרב ונון מה הספק הי אמר מבטנה שרבונו אומרים שהוא מבטל רשות חצרו לא כולל את רשות ביתו מה התמה דרבו משום דכס ד מבטל רשות חצרו רשות ביתו לא ביטל ו אמר הי כן מבטנה האיש הזה החריג את עצמו מהאחרים ואמר שאני כן מבטל אולמה ת דרבו משום דש דמס כנף שלגמרי מבית וחצר אדם אף לא משאיר את עצמו במצב שאין לו כלום שום אחיזה לא בחצר ולא בבית לכן גם ואבי כאורח לגבי הוא נמצא שאין לו שום אחיזה בכל החצר לא בחצר ולא בבית לכן גם אם הוא הודיע בפירוש שהוא מבטל את ביתו וי כי אמר מבלנה לו כל כמני אין לו אפשרות להחריג את עצמו משאר האנשים ולהיות נגד דעתם של אנשים שנשארים ללא בית או ללא חצר אמר לה כתשובה ב בן לרבנן בן לרב לזר בכיוון דגלי דת גלי אנחנו לא נכנסים לחשש שאדם לא יכול לבטל לו כל כמיני אלא מה שהוא אמר אמר על פי רב לזר בסמה הוא לא מבט הוא מבטל את ביתו אמר שהוא לא מבטל אז הוא החריג את הבית והבית באמת לא מתבטל לבון בסתם ככה הוא לא מבטל את ביתו אבל אם אמר שכן הוא כן ביטל עוד מאמרה שמר רבי לוי בשם רב לוזו שהוא לא מצא לו חבר שאמר כן לגבי מרור בפסח מדובר על הקרבן מקר שמעתי ממנו שיוצאים בקרבן בפסח מה ה הקרבן אומר ש לקיש עצבת חרוזית הכוונה היא העלים לא עלים החוטים האלה חוטי העץ שצומחים מסביבות הדקל האם הם יכולים לשמש כמר או שלא ד העצים האלה הם עולים סביב הדקל ה נראה כמו לו פנים קצת יותר קשים הם עצים בעצם הם ענפים שהתקשו לעצים האם אפשר להשתמש בזה כמור או לא רב לזור אמר שאפשר שר חכמים חלקו עליו דרן הלך אויסין פסין [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: