העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד ב

[מוזיקה] רוב דף ח עמוד ב שנתחיל במודע לשורה הרביעית מלמטה אנחנו חוזרים על דברי המשנה הבאנו שרבי לואי הביא שלוש הלכות מרב לזר והוא לא שמע עוד תלמיד ששמע את זה מרב לזר וכן שמעתי אמנו אנ שחוצה ששכח אחד ולא ירב בסוי אוסו הבאנו במשנה הלכה שאם יש ם כמה משפחות בחצר והם עשו עירוב חצרות על ידי זה שהם ביטלו את רשותם לרשות אחת כל אחד הביא כיכר לבית אחד וממילא הבית הזה הוא נחשב לבית אחד בכל החצר וכל הבתים בטלים לאותו בית ואז יהיה מותר לטלטל בכל החצר מה קורה אם אחד מהם שכח לערב אז אומר רב לזר אם אחד שכח אז בעיתו אסור להכניס ו להוציא לו דהיינו לצורכו אסור להכניס ולהוציא מביתו אבל להם צורכם מותר כן להוציא ולהכניס בין על ידי משפחות החצר בין על ידי אותו אדם ששכח שואל את הגמור כעת סטיר ממשנה אחרת ותנן ביס וסור וצו להכניס לוי ולהן שואלת הגמור ממשנה שם כתוב שאסור להוציא ולהכניס מהבית שלו שזה שלא ירב כיוון שכל מה שהוא ביטל מדובר רשי מביא שאגמור יש שם עמידה שמדובר שהוא ביטל את חצרו את רשותו שיש בחצר הוא ביטל אבל הוא לא ביטל את ביתו ממילא יהיה אסור להכניס ולהוציא מהבית כיוון שאת הבית הוא לא ביטל לתוך לאותו בית ששם כולם נתנו את כיכרים וממילא יש פה רשות ש לעצמה אבל אצל את החצר יהיה מותר כן לטלטל בכולו כיוו ש רשות החצר הבעלות החזקה שיש לו בחצר זה הוא כן ביטל לכאורה זה סותר למה שראיינו במשנה שכתוב שמותר גם להוציא ולהכניס מביתו אומר רבנד רב ישע אמר רב ש קשי או רב לזר ואו רבון אינו חנמ הרי כפי שאמרנו רבי לואי אמר שכך הוא שמע מרב לזר והוא לא מצא לכ חבר יש מחלוקת של רבון שחולקים על רב ליזר ממילא מה שכתוב במשנה זה שיטת רב ליזר מה שכתוב במשנה שהגשנו משם זה רבון ום סוברים שאסור להכניס ולהוציא מהבית של אותו אחד אומרת הגמורה ממשיך רב שיס כשתמצא לו ימר דיינו אנחנו נוצא מכאן לדברי רב לזר המבטל רשו חצי רוי רשו ביסי ביטל אדם בא ומבטל את רשותו שיש לו בחצר כדי שאחרים יוכלו לטלטל שמה גם אם הוא לא הזכיר את ביתו אוטומטי אני אומר שהוא מבטל בעין יפה והוא מבטל גם את רשות ביתו וממילא יהיה מותר לטלטל מביתו לחצר לרבו רון המבטל רשו חצירו רשו ביסו לאביטל אבל לפי רבון את הבית הוא לא ביטל ממילא הבית זה רשות של העצמה יהיה אסור להכניס ולהוציא מהבית לחצר הוא ביטל רק את רשות חצרו מה שהוא הזכיר כמובן שגם לפי רב לזר כפי שראינו במשנה לצורכו אסור להכניס ולהוציא אבל זה לא מדינ אלא זה רק כדי שלא יראה הפוך ממה שהוא אמר הוא מבטל את רשות ביתו חצרו וכעת לצורכו אנחנו מכניסים ומוציאים הבית זה כביכול מעשה שסותר את הביטול שלו ולכן לצורכו אסור אבל מצד עצם רשויות אין פה רשות נוספת גם לא בבית וגם לא בחצר שואלת הגמרה פשיטה פשוט מה הרב שיס בא להוסיף בחשבון המחלוקת הרי ודאי שבזה איין נחלקים האם כשהוא מבטל רק את החצר הוא ביטל גם את הבית כי בעין יפה הוא מבטל או לא אומר אחווה אנו ורבו ברכינה תרגמנו אנחנו הסברנו וביאר את דברי רל ששש שזה נוגע ל הלכה נוספת ומזה על זה רב שש התכוון לומר שנוציא מכך הלכה נוספת מהמחלוקת של רב ליזר ורב בונן שבזה יהיה תלוי הלכה נוספת לאני צרכו אלא לחמישה ששרים בחצר החות ושכח אחד מהם ולא ירב לדברי רב לזר כשהוא מבטל רשו סוי אין צורך לבטל לכל אחוד ואיחוד לרבו כשהוא מבטל רשו סוי צורך לבטל ללכל אחוד ואיחוד דהיינו האם הוא שכח ולא ביטל כעת בשבת הוא מבטל את רשותו אין בעיה לבטל בשבת כי זה לא הקניית זכות ה רק מבטל את הרשות שיש לו האם הוא צריך לבטל לכל אחד ואחד כיוון שיש פה חמישה אנשים או שמספיק שהוא מבטל לאחד מהם וממילא כיוון שהוא בטל לאחד אז אני אומר אוטומטי זה מבוטל לכולם כיוון ש המבטל בעין יפה הוא מבטל ומ אלה אם הוא ביטל לאחד הוא ביטל לכולם אין לו עניין שדווקא האחד הזה יוכל לטלטל אחרים לא וכח שהוא מתכוון לבטל לכל החמישה ולכן יהיה מותר לטלטל לפי זה אומרים רב הונה ורכבה זה הכוונת רב שש שזה יהיה תלוי מחלוקת שרב ז רבון שטנו האם בעין יפה הוא מבטל או לא ממילא יצא נ קמינה במקרה הזה האם שהוא ביטל לאחד ממילא הוא מבטל לכל החמישה כי בעין יפה הוא מבטל וממילא הוא רוצה שיוכלו לטלטל וזה רק על ידי זה שהוא כל החמישה נעשו פה כרשות אחת וממלא הוא בעצם אמנם אמר לאחד אבל כוונתו לבטל לכל החמישה או שלא אומרת הגמורה כמן נזלה עוד תניה כפי מי הולכ את הברייה חמישה ששרים בחצר אחד ושכח אחד מהם ולא ירב כשהוא מבטל רשו אן צרך לבטל רשו לכל אחות ואחד כמן כרב לזר כפי שאמרנו כעת שבעצם זה יצא תלוי במחלקת שרב זר ונון אז הברייה הזאת כשיטת רב לזר שלא צריך לבטל לכל אחד ואחד כי המבטל עין יפה הוא מבטל רב קנה מתני אוכי רב קנה הביא את מה שראינו כעת את דברי רב שיס כפי שהזכרנו כעת שרב שיש אומר את החשבון שלו במחלוקת על המשנה ורכב ורבו כינ מוציאים מזה הלכה נוספת כדי להוציא מה דבר החידוש שיש בדבריו אבל רב טביומי מתני אוכי רב טביומי מביא את רב ששת בצורה שונה כמן אז ודני שרב ש בעצם לא בעל המשנה אלא הוא בא ישירות על הברייה ואומר כפי מי הולך זה חמישה שורים בחו אחד ושוכח אחוד מהם ולא יר שהוא מבטל רשוי אין צורך לבטל רשו לכל אחוד ואיחוד אלא מספיק שהוא מבטל לאחד וממילא בעין יפה הוא מבטל אז אני עומד דעתו שכוונתו לבטל לכולם כמן אומר בר יהוד אמר רב שס כמן כרב לזר על זה הולה רב שס הוא אומר שזה כרב לזר דהיינו הוא לא חוזר על ביאור המחלוקת במשנה אלא הוא חוזר לשירות על הבריה אבל אנו חנמ זה יצא ממה שאנחנו נוציא לבד ונ את המחלוקת במשנה בין רב לזר שהובא במשנה הזאת לרבנן שובו במשנה לקמל אומר לרב פופה להבי שואל רב פופה את הביה שתי כושיות לרב לזר אי אומר לא מבטלי לפי רב לזר אם הוא אומר אני מבטל את רשותי בחצר אבל לא מבטל את רשותי בבית ולרב ום מבטלי או לה הפך לפי רבון אם הוא אמר אני מבטל גם את רשות ביתי וגם את רשות חצ תד רב לזר קוסוב המבטל רשות חצרו רש ביס ביטל ו יאמר אנו מבטל האם סברת רב לזר זאת אומרת רב פופה בא ומקשה להבי עד עכשיו הבנו וביאר שנחלקו רבז ון האם המבטל בעין יפה הוא מבטל או לא דיינו איך עומדים את דעת המבטל אבל פופ רוצה לומר אולי נומר שזה לא תלוי האם בעין יפה או לא אלא זה תלוי האם בכלל הוא יכול לבטל את ביתו או לא ומילא תמד רב ליזר משום מה מבטל רשות חצרו רשות ביתו ביטל וירנו לא מבטל האם זה בגלל שאני עומד דעתו שבעין יפה הוא מבטל אבל במקרה שהוא אומר מפורש אני לא מבטל את ביתי אז זה לא יהיה מבוטל ויהיה אסור להכניס ולהוציא גם לפי רב לזר מביתו של אותו אחד אודיל תמרנו שד בית בלא חלאבי שדר דהיינו כיוון ש עיקר השימושים של הדירה שלהם הה התה היו נעשים בחצר אין כזה דבר לאדם שגר בבית לא חצר לא היה רגילות כזאת פעם וממילא ברגע שהוא מבותר את רשות חצרו לא שיך שהוא ישאר בעלים וישאר רשותו על הבית ואוטומטי מתבטל הרשות שלו בבית ואז אם כן אחי קומ לי טנה לאו כל כמיני זה לא תופס זה לא מחזיק זה כמו שהוא אימר אני לא מוותר את רשותי מהאזור של החלון אין פה משהו באמת שיכול להחזיק ולאסור עליהם זה צד זה הספק בשיטת רבל כי כמנ לו כלכ מני אף לג ומר דרנה לאו כלום כמר וממילא למרות שהוא אומר אני רוצה לגור בביתי ולהשאיר את רשותי עליו זה לא תופס ולבון וכן מסתפק רב פופה בשיטת רבון אימר מבט נמ מה הצדדים ת דרבון משום דקוס מטל רשות חצרו רש ביתו לא ביטל וימ מבטל האם נבאר את המחלוקת כפי שביארנו כאן שמשום שרבונו סוברים ש המבטל אינו מבטל בעין יפה וממילא במקרה שהוא כן ביטל אמר מפורש אאני מבטל גם את רשות חצרי וגם את רשות ביתי אז הוא ביטל מה אפשר לעשות איך אפשר להתווכח אודי דרבו ידש ד מסלק נפשה לגמרי מביס וחוצה וכורח לגבי הו וי כו מבטלי לו כל כמיני כ שנמר שרבונו סוברים שאין מושג כזה זה הפך מהסה ולא ייתכן שיתקנו אפשרות כזאת שאדם בא ומבטל רשותו לגמרי גם חצר וגם בית בהכרח שגם אם הוא ביטל את הרשות מהחצר הוא עדיין משאיר לעצמו חזקה על הבית ולכן גם אם הוא יאמר אני מבטל את רשות ביתי זה גם לא יועיל ממילא זה מסתפק רב פופה האם נאמר שנחלקו גם במקרה שהוא מפרש את דבריו על הבית או לא דהיינו האם רב לזר שאמר שהוא מבטל את החצר זה גם במקרה הוא מבטל את ביתו זה גם במקרה שהוא אומר אני לא מבטל את ביתי והאם רבונו שאמרו שהוא לא מבטל את ביתו ה הם זה גם במקרה שהוא אומר אני מבטל את ביתי אומר לי אומר לו הביה לא הסברות ברב לזר ורב הונן זה כפי שאנחנו הבנו קודם האם בעין יפה או לא בין לרבו ובין לרב ל כון גולי די גולי ממילא כל מה שיש לחלוק במקרה שהוא לא ביער את דבריו על בית אז אנחנו מנסים לעמוד את דעתו איך הוא התכוון לבטל לגבי הבית אבל במקרה שהוא פירש את דבריו ודאי שאין כאן מקום להסתפק ממשיכה הגמורה על ההלכה השלישית שהביא רבי לוי בשם רב וכן שמעתי ממנו שיציין קבלין בפסח דהיינו לגבי המורו אז המשנה בכי מביאה חמישה מיני ירקות ובברית שם מוסיפים עוד בא רבי לוי ואומר בשם רב ליזר גם הר קבלין מה היא ר קבלין אומר לוקיש צבס חרוזיה אומר רשי סיווה הגדל סביב הדקל וקרח ועולה בו כלובי גפנים הדבר הזה העשב הזה טעם מרו בו ולכן אפשר לצאת בו ידי חובת מורה אדון הלוך הויסין פסין בלי נדר אז אם כן ראינו כאן לגבי אן שחו צר ששכח אחד ולא ירב במשנה ראינו שביתו אסור להכניס ולהוציא אבל דווקא לצורכו לצורכו מותר להכניס ולהוציא גם מביתו ואילו במשנה לקמן ראינו שאסור מביתו להכניס ולהוציא אמרנו זה תלוי ממחלוקת רב לזר ורבנן משנתנו היא רק בשיטת רב לזר אבל רבון חולקים אומר רב שם חולקים האם האם מבטל רשותו בעין יפה הוא מבטל וממילא כשהוא מבטל רשות חצרו הוא מבטל גם את ביתו ולכן יהייה מותר להכניס ולהוציא מהבית או לא ולפי זה גם יצא הלכה נוספת שאם חמישה ואחד שכח לערב אז הוא מבטל האם צריך לבטל לכל אחד ואחד או מספיק שהוא מבטל לאחד ובעין יפה הוא מבטל וממילא אני אומר אומד דעתו ש התכוון לבטל לכולם רשי כאן מביא מלקמן דף עין מקרה דומה אחד מן השוק שמת והיה לו בית בחצר והניח רשותו לאחד מבני החצר מבעוד יום אז אם מבעוד יום הוא מבטל אז אני אומר כיוון שמבעד יום זה כבר היה שייך לאחד מבני החצר אז כאשר הם מערבים יחד אז הוא ירב וביטל לא רק את רשות ביתו שלו גם את הרשות שהוא קיבל מחברו אבל אם מישך שכה נתן לו את זה החבר שלו אז כבר שי שיטת רבון שלא כיוון שהוא לא ביטל את זה רק לא יותר אחד אבל לכולם אבל רב לזה יסבור שמבטל בעין יפה וממילא הוא מבטל לכל אחד ואחד רבו והסתפק בטעם המחלוקת של הב רבון אולי נומר שגם במקרה שהוא מפרש את דבריו לא נוכל לפי רבונו לתת להגיד שהוא מבטל את רשותו רשות ביתו כיוון שאין כזה דבר שאדם מבטל רשות ביתו חצרו ורב ואולי רב עזר גם במקרה שהוא אומר אני לא מבטל את ביתי נאמר שאין כזה דבר כיוון שאדם לא יכול לדור בבית בלי חצר אין רגילות כזאת אז בהכרח שהוא מבטל גם את רשות בעיתו אבל הב ענה לו שלא בזה ה מחולקים אלא אם הוא מפרש את דבריו ודאי שאז הדין הוא כפי מה שהוא פירש כל הנידון הוא במקרה שהוא לא פירש הוא רק ביטל על החצר אנחנו לא יודעים מה בעצם הוא התכוון לגבי הבית ורש לוקש הסביר שהר קבלין צרזו אדון הלוך אויסין פסין ולי נדר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: