העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד ב

[מוזיקה] דף כו עמוד ב האמת היא שמאוד רציתי לפתוח במונולוג של מי האמין שנגיע לרגע המרגש והמכון הזה שהנה מסימים גם פרק שני במסכת עירובין אבל במחשבה שנייה אמרתי אני לא אעשה שקר בנפשי מי האמין אני האמנתי יש לי אמון מלא בכוח בכוח שלנו של כל אחד ואחד מאיתנו שהתחלנו את הדרך הלא קלה הזו להמשיך להגיע להישגים להגיע גם לסיום פרק שני בעירובין ולא רק לסיום פרק שני אלא בעזרת השם לסיום המסכת כולה ולסיום מסכתות וספרים נוספים בסיעתא דשמיא היום אנחנו נראה דבר מדהים בעצם אני כבר פותח בסקירה שיוביל אותנו גם למסר אנחנו הולכים להתעסק בשיטת רבי אלעזר שראינו במשנה רבי אליי מגיע ושם רבי אלעזר ומדבר על בן אדם ששכח לערב עם חבריו באותו חצר כן הם גרים בחצר משותפת לבתים שלהם יש חצר אחת משותפת הוא שכח והוא מגיע ומבטל את רשותו אנחנו נראה שיש הבדל בין בן אדם עם עין יפה לעין רעה אדם שמבטל גם את חצרו וגם וגם את ביתו הוא נקרא שיש לו עין יפה אדם שמבטל רק את חצרו נקרא שיש לו עין רעה ואת ההשלכות ההלכתיות כבר נראה אבל כבר אפשר לחסוף שאדם שיש לו עין יפה אדם שביטל גם את חצרו וגם את ביתו הוא מרוויח יהיה לו יותר קל להוציא דברים שלא בשבת אם לא אם לא הוא בעצמו החברים שלו יעזרו לו בשונה ממי שנ מי שביטל רק את רשותו רק את חצרו ולא את ביתו כי פשוט לפי אחת הסברות אין לו עין יפה יש לו עין רעה וזה מוסע הז כל עצום לכל אחד מאיתנו כשיש לך עין טובה נכון החברים שלך נהנים מזה אבל בראש ובראשונה מי שנהנה מזה זה אתה בעצמך וכן כש חלילה אדם מאמץ לעצמו שיטה של עין רעה של צמצום של מוחן דקטנות שעל כל דבר להסתכל במבט שלילי נכון הסובבים מאוד מאוד לא נהנים אבל המפסיד בראש ובראשונה זה הוא בעצמו אם נאמץ לעצמנו את המסר הזה ניקח אותו ונלך יחד איתו ונבחר להסתכל על החיים בדרך חיובית בדרך טובה בדרך של שפע של עין טובה המרוויחים הראשוניים יהיו אנחנו עצמנו ולאחר מכן הסביבה שלנו וכל העולם כולו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כו עמוד א' למטה ראינו שרבי אלאי אומר במשנה וכן שמעתי אימנו שמעתי מרבי אליעזר דין אנשי חצר ששכח אחד ולא ערב ביתו אסור בוא בוא נפרט כבר דיברנו במשנה בדיוק על הדין אבל למצטרפים חדשים וכן לכאלה שלד אווניו קצת שככו על מה דיברנו בואו נ כל בן אדם יש לו חצר בעצם הוא גר בחצר משותפת זאת אומרת יש חצר אחת שהיא משותפת לבתים רבים אם אתה רוצה לטלטל בחצר בשבת בבית ברור שלכל אחד מותר לטלטל בבית שלו זה רשות היחיד החצר היא אמנם רשות היחיד אבל היא משותפת לכולם ולכן צריך לעשות עירוב בני כל הבתים של אותה חצר ייקחו לחם ישימו בבית אחד מהם ואז זה נחשב כאילו הם שותפים בהכל ומותר להם לטלטל בחצר מה קורה אם אחד שכח ובעצם כבר פרסה השבת את כנפיה הוא יכול תוך כדי השבת לבטל את רשותו להגיד אוקיי אני כביכול מבטל אני לא גר כאן זה סוג של הפקר זה נקרא ביטול רשות ואז בעצם הוא לא אוסר עליהם כל עוד והוא לא יעשה את זה הוא יאסור עליהם עליו שכולם ירבו יהי אסור להם כי זה רשות משותפת להם לכל האלה שירבו ולא ולהו שלא ערב שהוא מבטל את רשותו זה הופך להיות של כולם עכשיו אחרי שאותו בן אדם ביטל את רשותו מותר כבר לכולם לטלטל כמובן בתוך החצר וגם מהחצר לבית שלהם ומהבית שלהם לחצר מה קורה מהבית של ההוא שביטל החצר כאן כבר אסור למה כי ברגע שהוא עצמו יוצא מביתו לחצר הוא מראה שיש לו כאן איזה אקט של בעלות אתה רואה שכן יש לו כאן חלק מהשטח שלו ולכן אסור לו אבל אומר רבי אליי שמעתי מרבי אלעזר שאם הוא כן צריך איזה חפץ מהבית שלו הוא יכול לבקש מהשכנים מהאחרים אלה שהוא ביטל להם את רשותו שיוציאו בבקשה מביתו את אותו חפץ לחצר ואז יהיה לו מותר להשתמש עכשיו צריך לזכור שגם אותו בן אדם הוא עצמו מותר לו להשתמש מהבית של השכנים לחצר כי הרי מה שהוא עשה בביטול הוא הופך להיות אורח שלהם איין לו פה רשות הוא אורח וכמו שהבעלים מותר להם לטלטל כי תכלס אין כאן אף אחד שעושה הרשות משותפת לכולם לכל הפחות אחרי שההוא ההוא השכח ההוא שלא ערב בטל את הרשות כמו שלהם מותר גם לאורח שלהם הוא אותו אחד שביטל שהופך להיות אורח גם לא מותר אז שוב ברור שמותר לו רק הבעייה היא להשתמש מהבית שלו לחצר כי אם הוא יעשה את זה זה יראה בעלות אומר רבי אלעזר כך אומר רבי אליי בשמו שמעתי שהוא אומנם אסור לו אבל הוא יכול לבקש מהחברים מהמארחים של שלו במרכאות שיוציאו בשבילו שואלת הגמרא מה פתאום והתנן אסור להוציא ולהכניס ו ולהן שואלת הגמרא אנחנו רואים במפורש משנה אותו מקרה במדויק שכח וביטל את רשותו ומהבית שלו לחצר לא רק שהוא עצמו אסו לו להוציא אלא כתוב במפורש שגם לשכנים שלו למארחים שלו אסור להוציא מביתו לחצר אונה הגמרא פשוט מאוד אמר אבונה בר בריד רב יהושע יש גורסים בר יהודה אמר אב ששת לא קשיה ה רבי אליעזר וה רבנן במשנתנו אומר את זה רבי אליי בשם רבי אליעזר ואם תעיינו במשנה תראו שהוא אומר במפורש ולא מצאתי לי חבר באמת אני לא מוצה עוד אחד שסובר כמוני כולם חלוקים עליי זאת אומרת אפילו חלוקים עליי שהם סוברים שכך לא אמר רבי אליעזר בטח שיש את שיטת חכמים שסוברים שממש לא הם חולקים על רבי אליעזר וסוברים שברגע שאדם מבטל אמנם מותר לו להשתמש מבית המארחים השכנים שלו לחצר וכן בחצר אבל מביתו לחצר לא רק שהוא עצמו אסור להוציא ולהכניס אלא גם לחבריו אסור רב ששט מבאר הלאה ואומר בוא ניכנס לעומק העניין תמצא לומר כ שתיכנס לעניינים תלב את זה תמצא דבר נפלא את דברי רבי אליעזר המבטל רשות חצרו רשות ביתו ביטל רבי אליעזר אומר אדם שמבטל הוא עושה את זה בעין יפה הוא לא מבטל רק את החלק שלו בחצר הוא מבטל גם את החלק שלו בבית ברגע שהוא ביטל את הכל ב-100 אחז הכל הופך להיות רכוש בעצם של כל החברים של כל השכנים כאן ולכן ברגע ש שהשכנים מותר להם להוציא אפילו בשבילו מהבית לחצר ואילו חכמים חולקים ורבנן אומרים המבטל רשות חצרו רשות ביתו לא ביטל אדם ששכח אומרים לו תבטל אוקיי הוא יש לו עין רעה הוא לא מבטל הכל הוא מבטל רק את רשות חצרו ולכן בחצר יהיה מותר אבל מביתו לחצר הוא עצמו ברור שיהיה אסור לו ויותר מזה גם לחברים יהיה אסור כי הוא אף פעם לא ביטל את ביתו וביתו נשאר רשות נפרדת אז בחצר באמת מותר לטלטל וכן מהבתים שלהם לחצר אבל מהבית שלו לחצר אסור מהסיבה הפשוטה שהוא לא ביטל אותה שואלת הגמרא פשיטה ברור שזה הטעמים מה זה זת אומרת הגמרא לא מבינה מה זה כשתמצא לומר תגיד זה הטעמים זה הסברות נפלא ביותר למה אתה צריך יכול לדקדק ולומר כשתמצא לומר כשתל בן את הדברים כשתעמוד על סוף דעתם תגיע לספות זה הטעמים אונה הגמרא אמר רכבה בוא אני אגיד לך מסתתר כאן משהו מאחורי המילים עוד דין שלא כתוב במפורש ואני רוצה שתלמד אותו על הדרך אמר רכבה ענ ורב עונה ברכינה תרגמנו אנחנו פירשנו לא נצרך הרב ששת לא היה צריך לבוא ולהדגיש אלא אתה יודע למה שתלמד עוד דין חמישה שש ועים בחצר אחד ושכר אחד מהמהם ולא ערב בעצם אותו מקרה חמישה שכנים בחצר אחד מהם ערב מה הוא צריך לעשות אנחנו כבר יודעים הוא צריך לבטל את רשותו לדברי רבי אליעזר כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל לכל אחד ואחד אומר אני מבטל את רשותי לשכן מסוים ואני כבר מבין לבד שברגע שהוא בעין יפה הוא מתכוון לבטל לכולם ואילו לפי רבנן מבטל רשותו כשהוא מבטל רשותו צריך לבטל לכל אחד ואחד למה כי בעצם אני לא יודע כשהוא מבטל כמו שראיינו בשיטת חכמים לגבי אותו אחד שמבטל רשות שאתה רואה שהוא מבטל רק את רשות חצרו ולא את רשות ביתו אתה רואה שזה בן אדם שיורד לסעיפים לזול ות יש לו כל מיני בלאגנים בנפש או אני לא יודע איפה ואתה רואה שהוא לא מבטל ב100 א ולכן כל עוד ואני לא יודע שהוא ביטל גם את רשותו הוא לא ביטל הוא ביטל רק את חצרו זאת אומרת רק מה שאני יודע בבירור אותו דבר אמרו חכמים כאן שיש לי חמש דיירים וביטלתי אני לא אומר מכוח האינרציה או מכוח ההמשכה או המובן מאליו כנראה הוא ביטל לכולם אלא אני אומר ממש לו מה שהוא אמר הוא אמר מה שלאו לא ולכן עדיין יהיה אסור לטלטל באותו חצר אם הוא יאמר רק לשכן אחד מה עשינו בזה הוא אמנם ביטל רשות אבל הרשות הפכה להיות רק של אחד ואותו אחד הוא אמנם ירב עם שכניו אבל על החלק שלו לא על החלק שהוא קיבל עכשיו ולכן יאמרו חכמים אסור לבטל אסור לטלטל באותו רשות עד שהוא יבטל לכל אחד ואחד וזה מה שרב ששט רוצה שתלמד שתבין כשתמצא לומר תבין שאותו סברה מובילה אותי גם למחלוקת הבאה האם צריך לבטל לכל אחד ואחד זו שיטת חכמים כי אתה רואה שנצמדים לדבריו במעט האחוזים או שיטת רבי אליעזר כמו שאתה אומר כשהוא מבטל הוא מבטל הכל בין ביתו בין חצרו אותו דבר כשיש חמש חבר'ה הוא מבטל ומתכוון לבטל לכולם גם אם הוא לא אמר את זה במפורש כ לפי זה אומר רחבה כמן אז ל תניה הבריתה הזאת שראינו חמישה ששוים בחצר אחד ושכח אחד מהמהם ולא ערב כשההוא מבטל רשותו אין צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד אלא מספיק שהוא אומר לאחד מהם ואני כבר מושך את זה אני כבר מכיל את זה על כולם כמן כי רבי אליעזר שבאמת לפי מה שראיינו פה וכשתצא לומר כשעמדנו על סוף דעתם הבנו שזה אותה ספרה אותו טעם וממילא זה כשיטת רבי אליעזר רב קהן מתני אחי אומר אומרת הגמרא אבקן ההוא זה שהגיע עם הנוסח הלכאורה מסורבל שרב ששת מגיע ואומר זה רבי אליעזר זה רבנן שתמצא לומר שתמי בדבריהם תמצא את ברותם ומשם זה יוביל אותך להבין מי אמר כל דבר לגבי המחלוקת של מבטל רשותו לחמישה אנשים הם צריך לכל אחד ואחד או לאחד וזה מתבטל כבר אוטומטי לכולם אבל רב טביומי אומר לא רב ששט אמר את דבריו בפירוש על הבריתה של המבטל רשותו לחמישה אנשים רב תויו ממתני אחי כמן אז להד תניה הדיון התחיל עם הברייתא כמן ד תניה חמישה ששוים בחצר אחד ושכר אחד מהמהם ולא ערב כשהוא מבטל רשותו אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כמן כשיטת מי זה הולך אמר אבונה בר יהודה מאוששת כי רבי אליעזר הוא אומר במפורש אני לא מבין את זה מהטעמים והסבות של רבי אליעזר במשנתנו שבעין יפה מבטל וגם פה כשההוא מבטל לאחד הוא מבטל לכולם אלא אומר במפורש דע לך זה הולך כרבי אליעזר אני לא צריך להגיע להבנה הזו אלא זה במפורש אמר לרב פפה להבאה מגיע ה פפא ושואל את הביה לרבי אליעזר מה הדין אמר לא מבטל נה אתה אומר לי של רבי אליעזר אדם שמבטל רשותו אוטומטי הוא מבטל את ביתו מה קורה אם ה אומר במפורש אני לא מעוניין לבטל את ביתי האם באמת הדין השתנה ונאמר שגם לאחרים לשכנים למערכים שלו גם אסור להוציא חפצים מהבית שלו לחצר ואותו דבר להפך לרבנן אי אמר מבטל נה חכמים אמרנו שבפשטות אם הוא מבטל את רשותו הוא מבטל רק את חצרו ולא את ביתו מה קורה אם הוא אומר במפורש גם ביתי מתבטל האם הדין השתנה ויהיה מותר לשכניו להוציא חפצים מבית ו לחצר מה מה יהיה הדין והוא מסביר את הצדדים של השאלה האם באמת תמ דרבי אליעזר כמו שהסברנו עד עכשיו שזה עניין של עין יפה שבד קסבה המבטל רשות חצרו מסתם רשות ביתו ביטל ואם כך פה יש לנו בן אדם שבמפה אומר אל תחשוד אותי בעין יפה אני ממש לא כזה וימנה לא מבלנה ואז באמת הדין השתנה ו דילמה לא תמה דרבי אליעזר פשוט משהו אחר משום דבית בלא חצר לא אביד אי שד דרה אין מושג בזמנם זה היה ממש אין זה היה כולם גרו בצורה יש לך בית יש לך חצר אין מושג של דיורין בית בלי חצר היו חייבים את זה זה היה חלק מהבית ואם כך ברגע שאנשים לא דרים בצורה כזו איקה אמר לו מבטנה גם אם הוא אומר במפורש אני לא מתכוון לבטל לאו כל כמיני אף לגב דמר דרנה לאו כלום כמר מה הוא אומר אני מוטל רק את החצר למה אני נשאר לדור בבית שלי בלי חצר אין דבר כזה זה כמו היום שתמכור בית בלי מטבח זה לא עובד ביחד ולכן ברור שעלב שהוא אומר במפורש אני מבטל לאו כל כמינה אין לו את האפשרות כיוון שבית וחצר זה חלק אחד וכשהוא מבטל את החצר הכל מתבטל ויהיה מותר לטלטל ולהוציא מביתו לחצר זה השאלה לפי רבי אליעזר וממשיך הפאפא ואומר וגם לרבנן גם יש לי שאלה נכון שבעיקרון הם סוברים שמבטל רשותו לא ביטל את ביתו אבל מה קורה אם הוא אומר במפורש הי אמר מבטל נמי הוא אומר במפורש אני מעוניין לבטל האם תמה דרבנן משום דקסבר המבטל רשות חצר ביתו לא ביטל למה כי יש לו עין רעה כמו שאמרנו קודם והוא לא מבטל הכל ואם כך אי אותו בן אדם אמר מבטל נ אומר ב ורש אני יש לי עין יפה ואני מבטל הכל זה צד אחד ולכן באמת הדין ישתנה ויהיה מותר לאורחים למארחים סליחה לבני החצר לטלטל מביתו לחצר עוד דילמה אוש תאמר לי תמה דרבנן משם דלא אבד איניש ד מסלק נפשה לגמרי מבית וחצר וכי אורח לגבי הו אדם לא עושה כזה דבר עד כדי כך לסלק את עצמו גם מחצרו גם מביתו ולהיות אורח אצל שכניו אדם לא עושה כזה דבר ואם כך הי כי אמר גם אותו אחד שאמר מבטנה לאו כל כמינה למה כי בטלה ד אצל כל אדם אף אחד לא עושה כזה דבר ולכן גם אם הוא יאמר במפורש שאני מבטל הבית לא יתבטל וישאר אסור לשכניו למערכי להוציא מביתו לחצר אמר לי יונה הביה ואומר לרב פפא בן לרבנן ובן לרבי אליעזר כיוון דגל דעתי גלי כשהוא אומר במפורש ברור שהוא יכול הדברים שלו באמת קיימים ואם לפי רבי אליעזר הוא יאמר במפורש אני לא מבטל זה לא יהיה בטל והדין ישתנה ויהיה אסור למארחים לשכנים להוציא מביתו לחצר וכן לפי חכמים הוא יאמר במפורש אני מבטל זה יהי תכף ו מותר לשכנים להוציא מביתו לחצר מצטטת הגמרא את הדין האחרון במשנה וכן שמעתי ממנו שיוצאים בהר כבלים בפסח אומר רבי אליי שמעתי מרבי אליעזר שבליל הסדר כשצריך לאכול מרור אפשר לקחת את הר קר קבלין ולצאת בו ידי חובה שואלת הגמרא מהר קבלין אמר אלקיש עצת חרוזית עצבות רשי אומר זה סיב שגדל סביבות הדקל הוא נמצא הרבה ביחד כמחרוזת הטעם שלומר אפשר לצאת בו ידי חובת אכילת מרוא אנחנו כבר יודעים שכבר רבי אלאי אומר במשנה חזרתי על כל חבריי לא מצאתי חבר אין עוד אף אחד שסובר כך שרבי אליי מתיר לצאת בזה בפסח כולם חלוקים עליו אדרנה אנחנו עושים פסן מזל טוב לכולנו ברוך השם זכינו ונזכה לחזור ולשנן ולדעת ולהמשיך הלאה ילכו מחייל אל חיל הפרק שאותו אנחנו פותחים עכשיו פרק שלישי בקל מערבין מתמקד בענייני עירובי תחומין כל אחד יודע דיברנו על זה כבר מקום שאתה שובט בשבת יש לך ממנו א ממה לכל רוח אם אתה נמצא בעיר יש לך מהעיר מסוף העיר ריינו אתמול מחומת או מהבית האחרון ראינו אפילו קודם שיש מצב שמצרפים מסנפיר כל מיני חורבות או כל מיני צריפים שנמצאים באזור העיר ומשמה יש 2000 ממה לכל רוח נפלא ביותר בן אדם שרוצה להרחיב את הטווח הוא רוצה ללכת למקום שרחוק כמעט 4000 ממה מה יעשה יש פתרון נפלא הוא יכול ללכת בערב שבת ל-19 6 מה כן 99 מה לא משנה להניח שמה אוכל ואז זה נחשב כאילו הוא שובט באותו מקום הוא יכול לחזור עד העיר כי זה פחות מ-2000 אמה נמצא בשבת בעיר הולך פחות מ2000 ממה ושם יש לו עירוב ומשם יש לו עוד 2000 ממה לכל רוח שירצה וככה הוא יכול להגדיל את הטווח עכשיו שמה הוא צריך להניח בעצם סעודת שבת משהו לאכול דבר שיאכל בשבת שזה יקרה דירתו מה אפשר להניח שם איך צריך שזה יהיה מונח האם צריך כל מיני דינים זה אנחנו הולכים ללמוד בעזרת השם בפרק הבא אומרת המשנה הקדושה בקל מערבין ומשתתפי עירובי תחומין כן כפי שאמרנו אותו דבר שיתופי מבואות שכל בני החצרות במבוי משתתפים כדי שיהיה מותר להם לטלטל במבוי אפשר לשים כל דבר כל דבר מאכל חוץ מן המים ומן המלח שלא נחשבים כמזון חיייבים משהו שהוא דבר מאכל מים ומלח לא נחשבים כל דבר אחר בסדר גמור וכן הכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח מעשר שני פירושו בעצם כל פעם שגדל לך הבול בשדה יש את הדברים הקבועים תרומה תרומת מעשר מעשה ראשון נפלא ביותר חוץ מזה לאחר מכן אתה לוקח סירית ממה שנשאר ומפריש אותו או למעשר אני או למעשר שני בשנים א' ב ד וה של שנות שמיטה זאת אומרת שמיטה היא שבע שנים שנה ראשונה שנייה רביעית וחמישית זה מעשר שני יפה כבר נדבר מה זה שנה שלישית ושישית זה מעשר עני מעשר עני פשוט אתה נותן לעני נפלא ביותר מעשר שני הוא קדוש אתה לוקח את הפירות ומעלה אותם לירושלים ואוכל אותם בשמחה גדולה יש לך מידה בפירות אתה לא עולה לירושלים אתה יכול לחלל את זה על כסף ואז כשאתה עולה לירושלים הכסף הקדוש אתה קונה בו ודווקא דברי מאכל כמו שנראה בגמרא ואז אומרת המשנה הכל ניקח כל מאכל שאתה רוצה שוב חוץ מן המים המלח שהם לא נחשבים למזון דין נוסף בהקשר באותו הקשר של מים ומלח הנודר מן המזון מותר במים ובמלח אדם נודר שהוא לא כל המזון עליי הוא לא יאכל שום דבר מזון מותר לו מים ומלח כי הם לא נחשבים כמזון יפה מאוד ממשיכה המשנה מה קורה בן אדם שמערב אבל בדבר שאסור לו באכילה לדוגמה מערבין לנזיר ביין נזיר אסור בשתיית יין אבל הוא יכול לערב הוא יכול לשים באירובי תחומין או בשיתופי מבואות לשים יין עליו שהוא אסור לו באכילה למה כי היין הזה ראוי למ אכל הוא כשר הוא לא ינס ך יש על זה חותמת קשות וכל אחד אחר יכול לאכול אותו חוץ ממנו לכן מותר ואותו דבר ישראל בתרומה לישראל אסור לאכול תאומה אבל זה ראוי לכהן אני לא צריך שהאוכל יהיה ראוי דווקא לאותו אדם שהניח שהניח שמה את העירוב מספיק לי שהאוכל יהיה ראוי לאכילה ליהודי אחר זה כבר מספיק סומכוס אומר בחולין סומכוס חולק ואומר יהודי יכול לערב דווקא בחולין כי הוא סובר שכן התרומה השיתוף העירוב חייב להיות ראוי דווקא למי שמניח אותו רשי אומר בגמרא נסביר למה וץ לא חולק לגבי נזיר ביין ורק לגבי ישראל בתרומה הלאה כהן בבית הפרס בעצם בית הפרס זה שדה שהיה שם קבר והנ חרשה וכרגע אני לא יודע מה קורה אם יש שם כזית אם זה מטמה וכדומה אסור להיכנס שם כהן אסור לו להיכנס אבל אנחנו נראה שכיוון שיש סיטואציה מסויימת שלכה מותר להיכנס שם לכן אנחנו נאמר בגמרא שלכה מותר להניח עירוב בבית הפרס רבי יהודה אומר אפילו בין הקברות בתוך בית הקברות הוא יכול להניח למה מפני שיכול לחוץ ולהלך ולאכול כיוון שיש אפשרות רשי אומר אם הוא יכנס בתוך שידת תיבה ומגדל הוא יכנס בתוך כלי גדול שחוצץ בפני הטמ הוא יכול להיכנס לבין הקברות אז יש איזושהיא סיטואציה מסויימת שהוא יכול להיכנס ולאכול ולכן אנחנו ניתן לו אנחנו נאשר לו להניח עירוב בכזה מקום כי יש אפשרות מסויימת שהוא יבוא ויאכל יפה מאוד בואו נסתכל מה ראינו היום דבר ראשון ראינו את רבי אליי שמגיע ואומר בשם רבי אליעזר אנחנו נסכם את זה בקצרה הוא מגיע ואומר אחד ששכח ולא ערב צריך לבטל רשותו כשהוא מבטל את רשותו בעצם הוא הופך להיות אורח והוא באמת אסור לו להוציא מביתו לחצר אבל המארחים שלו לכל שאר בני החצר מותר הבאנו בית הנוגדת שאומרת שאסור זאת אומרת ש מהחצר שלו מהבית שלו לחצר גם הוא וגם לשכנים אסור אמרנו זהר זה רבי אליעזר זה רבנן פשוט אין שום בעיה מה הטעמים הזרים שזה עניין של עין יפה רבי אליעזר סובר שמבטל רשות חצרו ביטל גם רשות ביתו חכמים סוברים רק רשות חצרו ולא רשות ביתו מה אני צריך להגיע כשתמצא לומר זאת אומרת מה החידוש פה אמרנו שיש משהו עמוק יותר דין נוסף שגם תלוי באותם ספרות ובאותם טעמים מה קורה אם אדם מבטל לחמש שכנים הםם הוא צריך לבטל לכל אחד או לא רבי אליעזר שומר כשהוא מבטל הוא מבטל הכל גם כאן הוא יבטל לאחד זה יתבטל לכולם חכמים אומרים מה פתאום צריך לבטל לכל אחד ואחד ראינו תנוס שרב קאנה נוס שרב טביומי אבל הגענו לאותו מקום רב פפה שואל מה קורה אם אומר במפורש לפי רבי אליעזר לא מבטל נלה את ביתי או לפי חכמים כן מבטל עם הדין משתנה הוא מפשט את השאלה ואומר האם זה עניין של עין יפה ואז אם הוא במפורש אומר אחרת זה משתנה או שלא העניין הוא שרבי אליעזר אומר לא גרים בבית בלי חצר לא גרים בחצר בלי בית חכמים אומרים תשמע לא אבי דיני שאדם לא מסלק את עצמו לגמרי ואם הוא עושה כך בטלה דעתו אצל כל אדם ענה בא ואמר ברגע שגילה דעתי גלי ברגע שהוא אומר במפורש ברור שאני הולך לאחר מה שהוא אומר במפורש דין אחרון יוצאים רכבלים בפסח ראינו מה זה זה עצבות חרוזית גדל סביב הדקל ואז ראינו שאפשר לערב בהכל ולהשתתף בהכל חוץ ממים ומלח דין שני גם לגבי כסף מעשר כל האוכל חוץ ממים ומלח הנודר מן המזון גם כן חוץ ממים ומלח ראינו מחלוקת נזיר ביין ראינו שמותר עליו שאסור לו לשתות אותו כי הוא ראוי לאחרים ישראל בתרומה ראינו את הנקמה שמתיר סומכוס שחולק עליו נסביר את זה בגמרא כהן בבית הפרס ולפי רבי יהודה אפילו אם זה בית הקברות מותר כי יש איזושהיא סיטואציה שהוא יכול לשים מחיצה לחוץ להיכנס ולאכול נפלא ביותר ולהתראות מחר בסיעתא דשמיא בהצלחה [מוזיקה] רבה ש
לצפיה בתכנים נוספים: