העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה רובין דף כו עמוד א נתחיל בעמוד הקודם סוף העמוד הקודם הי אב ורנקה ברנקה זה אילן גדול בעל צל גדול שטח גדול והיו רגילים לשבת מתחתיו וכפי שאומר רשי ולשמוח שם היו שמים שם מצבעות ספסלים אנשים היו רגלים להסתובב שמה דאבל לרש גלוה והעבר נקי הזה עמד בבוס טני באמצע פרדס גדול שהיה לו הפרדס הזה נחשב כמקום שלא הוקף לדירה אילנות קש עצמם לא נחשבים כמקום הוקף לדירה אילנות שנמצאים בתוך מקום הוקף לדירה לא מפריעים למקום להמשיך להיקרא כמקום מוקף אבל ננות לקש עצמ פרדס לקש עצמו נחשב כלא מוקף לדירה הפרדס הזה היה למעלה מבית שעתיים ממלה הפרדס עצמו היה עשוי בטלטול אבל העבר נקי ב אצע לכאורה כפי שנראה לקמן נחשב כמקום שכן מקום לדיור ולכן היה פה עניין בסיפור פה ש מביאי הגמרא אומ לרבו לרב הונה ברכינה רש גלותה אמר לרבו בכינה ליאד מר תקנתא תפתור תמצא פתרון כמו שמחר למחר כול נ מתם אני מחר רוצה לאכול לחם במקום העבר נקי תמצא לי פתרון שאני אוכל לטלטל בפרדס כמ שכפי שאמרנו הפרדס היה נחשב כקרב יותר מבית שעתיים וי אסור לטלטל בו הוא ביקש ממנו תמצא פתרון שאני אוכל כן לטלטל בפרדס אזל הלך אבון ה בחנינה אבד קנה קנה פחות משלושה עשה שביל צר מפתח הבית עד האבר נקה שבתוך השביל הצר הזה משני צידיו היו מחיצות של קנים המקום הזה נחשב כמנות מכל הפרדס ולכן שמה בשביל הזה יכלו ללכת מקום ברנק עצמו ודאי שהיה נחשב כמקום שמותר בטלטול כ זה מקום מגורים ממש הצורך היה כדי להתיר את הטלטול בפרדס רב אונה בכינה לא מצא פתרון אחר אלא ליצור שביל צר שדרכו יגיעו עד לשם אז על רבה שלפנו רבא הלך ותלש את המחיצה הזאת את הקנים האלה כדי להדגיש את ההלכה שבעצם אין צורך בהם מותר לטלטל ב הפרדס בגלל העבר נקי שבאמצע איתה למה כמו שעבר נקי הרי וודי נחשב כמקום מגורים וכל סביבות האבר נכי נחשבים כחצר עבור האילן הזה ממילא כל הפרדס נהפך למקום מגורים ובעצם אפשר לטלטל בו ללא צורך בעשיית השביל הצר הזה אזל רב פפה ורב הונה ברדי רב ישע הם לא הסתפקו במה שעשה רבה נקטנו מבטר הם לקחו את הקנים האלה והרחיקו אותם כדי שלא יוכל רבינ ברכינה להשתמש בהם מחדש וזאת מחמת הסיבה שמחזור בדעתו של רבא שהמקום מותר מקום הפרדס מותר בטלטול גם ללא הקצאת אותו שביל צר למחר עת ורבינא לרבבה למחרת רבינא התקיף את רבה עיר חדשה יש לנו דין שכל מקום שאנחנו רוצים לטלטל מחוץ ממנו להוצא מחוץ לעיר תחום העיר אנחנו מודדים 2000 ממה מהקצה של העיר מה נחשב כ הקצה של העיר או הבית האחרון שגרים שמה זה נקרא סוף מקום הישוב או המחיצה החומה ש מסביבות העיר היא נחשבת קצה העיר מתי אנחנו מודדים מהחומה מתי מודדים מהבית האחרון תלוי עיר חדשה מודדים לה מישיבה ממקום היישוב מהבית האחרון וישנה מחומת מהחומה בעצם המרחק נהיה יותר גדול זאת אומרת אני מאפשר את המדידה מהחומה ולא מהבית האחרון שבתוך היישוב איזו היא חדשה ואיזו הי ישנה חדשה שוקפה ולבסוף ישבה אם הייתה עיר שקודם כל הוקפה במחיצה ורק אחרי זה התיישבו בה אני לא רואה את החומה כחומה ש מחוצפת את העיר אני לא רואה את החומה כקצינת כחומת העיר שממנה מתחילה המדידה למה כמו שעשו החומה לפני מקום היישוב באיזו ישנה חדשה ביזו ישנה ישבה או לבסוף הוקפה קודם כל היה שמה מקום היישוב רק אחרי זה בנו מסביבתה חומה מקום היישוב ממילא נחשבת החומה כקצין של העיר ומודדים באמת מהחומה זאת אומרת מה אני רואה משמה כדי שחומה תיחשב כחומת העיר או בכל מקום שגדר מחיצה דופן יחשב כמחיצה עבור השטח ש הוא תוחם צריך שהמקום בפנים יחשב לפני התוחם דהיינו מחיצה צריכה להיות שהיא תוחמת מקום שנמצא כבר דהיינו לגבי עיר החומה היא תוחמת מקום ישוב שנמצא לגבי סיפור של וקף לגבי סיפור שמקום שהוא לא הוקף לשם דירה אני צריך שהמחיר תבוא לאחר שהמקום נהיה מקום דיורים לא לאחריו כיון שאם המקום קודם כל הוקף ולא היה עדיין דיורים המקום לא נקרא העוקף לשם דירה צריך קודם כל ליצור את השם מגורים באמצע ואז אני מקיף אותם מחיצה וזה נחשב מחיצה לשם דיורים וזה מה שהוא מסיים את השאלה וי נמי אותו עבר נקי לא נעשה לפני המחיצות של הפרדס אינ מיכי הוקפה או לבסוף ישב דמי קודם כל נבנה הפרדס בנו מסביב אותיו את הגדרות רק אחרי זה צמח לו שמה האילן לכאורה זה הוקף ולבסוף ישב לכאורה זה הוקף המחיצה גדרות הפרדס שנעשו לא נעשו לשום מקום דיורים ממילא מקום הדיור שבא לו אחר כך לא יחשיב את המחיצות כ הוקפו לשם דיורים אומה לרב פפה לרבה רב פפה שאל עוד שאלה את רבה איך אתה מחשיב את העבר נקי הזה כמקום מגורים ולכן כל החצר נחשבת כחצר עבור העבר נקי וממילא המחיצות שהקיפו את הפרדס נחשבות כ מחיצות שהקיפו מקום דיורים אומר לרב פפה לרבה ואומר רב עמי מחיצות הדרכים הדרכים כשהם בונים בניין הם עושים בינתיים מחיצה זמנית כדי שצניעות זה לא מחיצה קבועה היא לא עתידה להישאר שמה אם גמר הבנייה הם מפרקים את כל המחיצות האלה גם שם העבר ניקי לא אמור להישאר שמה קבוע אתה מחשיב את כל המקום כמחיצה שנעשו לשם מגורים לא בבוא הזמן העבר נקי לא יחשב כמקום מגורים ממילא כל המ נעשו הם מחיצות בעצם העראות שלהם לגבי הדין של מחיצות שעוכבו לדיור זה משהו הראי ומחיצות הדרכ לא שמה מחיצה אלמה כיוון ד לצניעות ה אבדלה לא במחיצה אחנ מכיוון ד לצניעות האבידה כל הסיפור של העבר נקי מה שעושים שמה את המחיצות החיצוניות הם לא נעשו ברק לשם צניעות זה משהו זמני משהו זמני לא ומחיצה עוד ש לה שלו את רבה ואומר רבונה ברד רבי שואל לרבה ואומר רב הונה מחיצה עשוייה לנחת לו שמה מחיצה מחיצה שכל מטרתה רק לשם שימור דברים שהא תשווה כשמירה עבור דבר שנמצא לא מי לא משמת כמחיצה דרב ברבוע מערבל לכולה מחוזה ארסית ארסית משום פיר דביטורי רשי מביא פ את הציור יש לנו עיר שהעיר היתה מלאה במבואות המבואות מפולשים בכל קצה כמובן ש שיוצא לרשות הרבים בקצה העיר שמו שמה צורת הפתח או סתמו אותו בצורה ראוייה בין סדרת מבוי לסדרת מבוי אחרת היה שטח חק שבאו שמו עשו שמה בור ששמה השמש כגרעיני תמרים עבור בעלי החיים הם אכלו עשו מחיצה בקצות העיר מסביב כדי שישמשו שמירה עבור התאנים האלה עבור הגרעיני תמרים האלה ועם כל זה לא רצו להחשב את כל העיר כיחידה אחת לא רצו להחשיב אותה כ מעורבת בבת אחת למה כמ ש המחיצות שמצידה העיר לא נחשבות כמחיצה אמיתיות למה כמו שכל מטרתם לא היייתה בשביל להערב את העיר ולעשות אותה כיחידה אחת אלא הכל כדי לשמור על הגרינים מחיצה שנעשית רק לשם שמירה לא נחשבת כמחיצה גם פה כל המטרה של העבור ניקי אתה קורא למקום שמה מקום שהוא מגודר מקום שהוא סגור כל המקום שמה הסיבה זה כדי שיוכלו לשמור שמה על הבגדים שלהם הם נחים הם שמים שמה את הטליתות שלהם זה לא נחשב כמחיצה הגדר לא הגדר של הפרדס לא תחשב כמחיצה כו שבאותו מקום המטרה היא רק לשמור כדי שהבגדים ישמרו מחיצה שנעשית לשם שמירה לא נחשבת כמחיצה משום פרה דבתר והפרה דבית רה כמחיצה עשוייה לנחל דמיה דהיינו באו ושאלו את רבה וכל שכן את רב פפה ורב אונ ברדר וישוע שאלו אותם שלוש שאלות שבעצם ההחלטה שלהם לראות את המקום כמקום מגודר את כל הפרדס כמקום מגודר אינה נכונה כמו ש המחיצות לא אמורות לחשב כמחיצה לשם מגורים א' כמו שמקום המגורים נעשה לאחר בניית המחיצות ב' המחיצות הם רק מחיצות זמניות לשם צניעות ג' המחיצות נעשו לשם שמירה במקרה דנה לשמור על הטליתות על הבגדים לא נחשב כמחיצה ממילא בעצם רבונה בחינן הצדק שהוא בנה מחיצה של קנים בדרך מהבית עד לעבר נקי הוא צדק בבנייה הזאת כמו שפרדס בעצם לא היה אמור להיות מותר קרי עלי אחרי שרב רש גלוה שמע שבעצם המחיצות הבניות בניית הגדרות האלה הקטנות בשביל היייתה נכונה ומי שפרק לא צדק קרי עלי יורש גלותה חכמים אם להרה וולטיב לא ידעו שהם טעו אותם ם אלה שפירקו את המחיצות בעצם גרמו נזק הם לא צדקו בפירוק המחיצות ראינו במשנה שרבי ליי מביא בשם רב לוזר שאין מגבלה של בית עתיים אלא אפילו בית קור דהיינו 30 שעה שטח גדול מאוד שלא הוקף לשם דירה נחשב כמקום המותר בטלטול הוא נקט לשון של בית קור אומר רבי לוי שמעתי מרבי עזר ואפילו בית קור מתניתין דלא כ חנניה תניה חנניה אומר אפילו היא 40 שאה יותר מ-30 שאים 40 שאה כ הסטרט של מלך כמו רחבות שהיו למלך שהמלך היה מסתובב בהם אומר רבי יוחנן מאיפה נובעת המחלוקת עם 30 סעין או 40 סעין ושני מקרא אחד דרשו שנאמר וי ישעיהו ו יצא אל חצר החיצונה כתיב העיר וקרין על חצר בפסוק מוזכר המילה עיר על המקום וזה חצר לכור עיר או חצר מכאן סטרטה של מלך מקום רחבות של מלך רחבות גדולות מאוד של מלך שהיו עיירות בינוניות השטח שלהם נחשב כחצר על אף ששטחם הוא היה כירה בינונית וכמה נקראת העירה בינונית ומייק מפלגי מר סבר הערות בינוניות אבן בית קור כ30 סעין ומר סבר כ מ סעוה ממילא אותו מקום שהפסוק קורא להם חצר על אף גודלם הענק מוגבל או ב-40 שסע או למ דמה אחת ב-30 שסע כמ שהשטח שלם נחשב כעיירת בינונית עיירה בינונית זה השטח שלה ושיה הו מה היא בעייתם מה ישיה כתוב שהוא הסתובב שמה מה ישעיהו עשה שמה באותו מקום שהוא לא משמש כמעבר חיצוני הרת זה מדובר ברחבה שאחורי הבתים מה בעצם ישעיהו בביתו של המלך מה יש לו שם לעשות אומרת הגמרא מהי בעייתם אומ רב בר בחנ אומ רב יוחנן מלמד שחלה חזקיה והלך ישעיהו והושיב ושיבה על פתחו הוא פתח שם בס מדרש למה כמה שהוא רוצה שמלאך המוות לא יבוא דרך אותו פתח שיושבים שם ולומדים ומכאן לתלמיד חוכם שחלה שמשיב נשיבה על פתחו כדי למנוע את הכניסה של מלאך המוות דוחה הגמרא בלו מלתי דילמה אתתי גרוי בשטן שהשטן רואה שמנסים להפעיל כל מיני פעולות כדי למנוע מ הוא דווקא הוא נוקט בצורה יותר חזקה ולכן אין צורך וגם אין סיבה וגם זה לא טוב לעשות את אותה פעולה שלכאורה היייתה התוכנית שתמנה את כניסתו של השטן כמה שאם השטן לא נלחמים בצורה הזאת זה נקרא להתגרות בשטן וזה דבר שוודאי לא [מוזיקה] טוב ש
לצפיה בתכנים נוספים: