העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד א

[מוזיקה] רובין דף חופ בוב עמוד א' נתחיל בחופי עמוד בייס שורה רביעיית מלמטה אנחנו מביאים מיסה כעת מעניין בעניין של קרפף יותר מביסים שלא הוקף לדירה שראינו למרות שיש שם מחיצות אין עתר לטלטל שם אומרת הגמורה ונבאר את הגמורה לפי הפירוש השני שמביא רשי בשם תשובה סגנים שכך נוקט לעיקר אחר כך נבאר בקצרה את הפירוש הראשון של רשי הי הבוקה דבלה לרש גלוסה בוסטוני היה לרש גלוסה פרדס עם אילנות באמצע הפרדס היה אילן גדול ושם ישבו להצל לאכול לנוח המקום הזה היה עם סככה עם מחיצות אבל גלוסה רצה לקחת לחם ביתו שנמצא בסמוך לפרדס הזה ו מהפתח של הפרדס לטל את הלחם עד המקום ששם הוא היה יושב לנוח אומר לה לרבו ברכי ד מרקנה דלמ מוסו תדאג לתקן את המקום שאני אוכל לטלטל את הלחם עד מקום שאני יושב לנוח כיוון שהמקום כולו הפרדס הוא יש מבססים שלא הוקף לדירה ממילא אסור לטלטל שמה נדאג לעשות שם איזשהו היתר תיקון שנוכל לטלטל אוזל עובד קונ קונה פוחס מששו הלך רבונה ברכינה ק ציוויה של רלוי של רש גלוסה ועשה גדר מהפתח של הפרדס עד המקום שישבו לצל גדר שעשוי מקנים שעוצ בקרקע עם מרווחים של פחות משלושה טפחים שזה סתום מדין לווד אוזל רובה שלפנו הלך רובה ושלף את הקנים כיוון שהוא סבר שאיין צורך בכך מכיוון שסוף סוף יש פה מקום שמיועד לדירה ממילא סובר ובה שההיקף של הפרדס כולו מספיק ולא צריך עוד גדר שתתיר לו את הטלטול של הלחם אוזל רב פופה ורב ונ בריד רב יהושע התלמידים של רובה נקטנו מבשרי הם לקחו את הקנים מהמקום כדי שלא יבואו להחזיר אותם כביכול להורות שהלכה כרבם למוח למחורת בשבת איסוי וכעת נראה שלוש כושיות שהקשו על רובה על מעשיו שלכאורה אי אפשר להסתמך על המחיצה של הפרדס וכן היה צריך להגיע למה שרבו ברכינה בנה עשי ורבנה לרובה עיר חדשה מודדין לה מישיבה והשנה מחמתה הרי גם רובה בעצם מודה שיש דין שאם הוקפה ולבסוף ישבה ראינו בדף חובה ד עמוד ד שאם יש לו איזשהו חצר איזשהו קרפף בסמוך לביתו והוא הלך ופתח שמה פתח מביתו לרחבה כיוון שהפתח נעשה אחרי המחיצה אחרי שנעשה נעשת המחיצה אז זה לא מכשיר למפריע את המחיצה אלא המחיצה צריכה להעשות אחרי שיש שמה פתח שזה צריך להיות שהמחיר הדירו אבל צוואר רובה שבמקרה שהוא בונה דירה כמו כאן שהוא הולך ובונה את העבר נקה למקום שהוא הולך לנוח שם ולאכול שמה זה כבר נחשב לבנייה זה כן מחשיב את המחיצות לתשמיש הדירו ולכן יוכלו לטלטל למרות שזה יותר מבססים שואל רבינ את רובה ממקום אחר מברייס שם אנחנו רואים לא ככה כתוב שמה יש עיר חדשה ועיר ישנה כאשר אנחנו רוצים למדוד 2000 ממה מתחום שבת איך נמדוד האם למדוד מהחומה או למדוד מסוף הבתים של העיר אומרת הברייה תלוי עיר חדשה מודדים לה ישיבתה מהבניינים וישנה מחמתה אפשר למדוד מהחומה שזה רחוק יותר מהבניינים איזו היא חדשה ואיזו הי ישנה חדשה שהו קפה ולבסוף ה ישבה אם היה מחיצות על שטח ואחרי זה באו ובנו בניינים זאת אומרת זה נקרא חדשה שהבניינים חדשים שמה בכזה מקרה אין לחומה שם של מחיצה ולכן יצטרכו למדוד הבתים ישנה ישבה ולבסוף הוקפה אם קודם היה בניינים ואחרי זה באו ועשו מחיצות סביב העיר בכזה מקרה ייש שם למחיצה לחומה וממילא אפשר למדוד מהחומה והלאה אם כן אנחנו רואים כאן ש במחיצה גם במקרה שהוא הלך ובנה בתים בתוך המחיצה אין לזה שם של מחיצה ולכן גם כאן זה לא יחשב למחיצה שנעשתה לשם תשמישי דירו למרות שהוא הלך ובנה שמה תשמישי דירו אחרי המחיצה ואם כן איך אפשר להסתמך על המחיצה של הפרדס כולו ועי נמי כי הוקפו ולבסוף יושבו דומי אז איך רובה רוצה להסתמך על המחיצות של הפרדס בהכרח שצריך לעשות מחיצות גדר של קנים מה שרב הונה ברכינה נעשה שאז בעצם המחיצות האלו הם גם מיועדות כעת לדירה אחרי שכבר הדירה קיימת העבר נקה כבר קיים וגם זה פחות מבי סוסיים ולכן זה היה יכול להכשיר וכעת נראה שגם התלמידים רב פופה ורב הוונ בר בריד רב ישוע שלפני שבת הם נקטו כרוב ולקחו את הקנים גם הם מקשים על רובה קושיה אומ לרב פופה לרובה וומ רב אסי מחיצות אדריכלין לא ישמו מחיצות פועלים שעובדים באיזשהו מקום והם רוצים לעשות לעצמם מחיצות להגן עליהם מהשמש אין לזה שם של מחיצה לעניין להתיר טלטול בשבת על מקן דלס אבי אבידל לאבי מחיצה כיוון שזה לא מחיצה ש שמיועדת לגדור מקום כדי להשתמש שם להיכנס ולצאת אלא יש לזה מטרה אחרת מטרה צדדית אין לזה שם של מחיצה אונמי כיון ד לניו סבי דלא יבי מחיצה אז אם כן גם כאן בפרדס זה מיועד לצניעות באלמה ליום ולילה להגן שלא יכלו להסתכל לתוך הפרדס של הרש גלוסה אין אזה שם של מחיצה זה לא מיועד להיכנס ולצאת כדין מחיצה שעשויה לדירה וומר רבון דר ישע לרובה והתלמיד השני שואל את רובה ממקור נוסף איזה עוד מטרה יש למחיצה של הפרדס שהיו מניחים שמה כלים וחפצים עדיין זה לא נחשב למחיצה ואומר רב הונה מחיצה העשויה לנחת לא ישמו מחיו מחיצה שמיועדת להניח בתוכה דברים אין לזה שם של מחיצה דורב ברבו מערב לו לכו מויזה הרסיס הרסיס משום פיירה דבית אוירה מווזה הייתה השכונה יחסית עיר שאין בה הרבה דיירים יכלו לעשות עירוב לכל יחד בכל אופן רבי ברבו ירב כל שכונה לעצמה כל שכונה זה אומר כמו רחוב ש פתוח אליו מבואות כיוון ש המבואות האלו היו פתוחים פוצים משני צידיהם לשו ורבים הוא לא בא וירב את כל העיר יחד למרות שהבניינים עצמם היו יצרו איזשהו חומה סביב וכל מה שנשאר בתוח זה רק הכניסה למבואות ובכניסה ל ות היו גדרות שבאו להגן על בורות שהיה בכל מבוי בכל שכונה היה כמין בור ששם זרקו את הגרעינים של התמרים כדי למחזר אותם ולהביא אותם למאכל בעלי חיים כדי להגן על זה שלא יקחו אותם עשו איזשהו מחיצה בתחילת המבואות למרות זאת שזה בעצם היה יכול להקיף היו יכולים להתחשב זה כעת לכל העיר כמוקד מחיצה כיוון שהמקום היחיד שהוא פרוץ זה פתח המבוי ויש שם את המחיצה הז ז בכל אופן רב ברבו היה מערב כל שכונה לעצמה וופר דיטרה כמחיצה עשוייה לנחס דומי למה המחיצה של שם של הכניסה למבוי שמיועדת לשמור על הגרעינים שבורות לא נחשבת למחיצה כיוון שזה מיועד להניח שם דברים להסתיר דברים שמניחים שמה אם כן רואים שמחיה כזו לא שמו מחיצה אז גם בפרדס אי אפשר להסתמך על המחיצה של כל הפרדס ואיך רוב רצה להסתמך על זה קורי עלי רגולוס רגולוס קרא על רפו רביש החמו לאורה ויתיב לא ידעו הם יודעים רק לעשות רע כביכול למה הם לא נזכרו בהלכה הזאת לפני שבת ואז הם היו מונעים מרובה להוציא את הקנים שרבו ברכינה עשה את זה כדי שוא יוכל לטלטל וכעת הוא לא יכול לטלטל בשבת זה הפירוש שמביא רשי בשם תשובה סגוי ונוקט אותו כעיקר ז בעצם האס והקושי הם בעצם קושיות על מה שרובה עשה פירוש נוסף וזה הפירוש הראשון שמביא רשי הוא פירוש שונה שהעבר נקה שהיה לרש גלוסה היה בעצם ממוקם באמצע הפרדס והיה מקום שהיו יושבים שמה להצל ובר אש גלוסה ורוצה שיוכלו לטלטל שמה וטלטל בכל ה בכל הפרדס כולו על ידי זה שהוא רוצה שיעשו תיקון ברנקה בא הרבונה ברכינה ועשה קנים מסביב לעבר נקה ואז הכניס שמה מאכל והכניס שמה שומר ואז כביכול הוא יצר שמה מחיצה שעשויה לדירה עשה שמה כמין ביס דירו באמצע הפרדס כעת הוא רוצה להכשיר את כל ההיקף של הפרדס על ידי זה שהוא עשה שמה ביס דירו באמצע בא רובה ושלף את הקנים כיוון שהוא סבר שזה לא מכשיר כיוון שזה הוקף ו סוף ישב זה לא מועיל להכשיר את ההיקף של הפרדס כולו זה שאתה עכשיו עושה קניים מסביב לפינת הצללה הזאת פינה שאתה יושב ואוכל גם אם תכניס לשם שומר ומאכל זה עדיין לא חשיב את ההיקף שהיה כבר קודם אפה ובו בדרבי ישוע לקחו את הקנים כדי לחזק את שיטת רבם למחורת אי סבינה ומבאר רשי אס זה בא לסייע בא רבנה ומסייע לרובה כפי שראיינו בברייס שכתוב ש שם שאם הוקפה או לבסוף ישבה אז אין לזה שם של חומה הוא הדין כאן אין לזה שם של מחיצה ממילא טוב השר רובה שלא יסתמכו על מחיצת הפרדס בא רב פופה וסייע לרובה ממחיצה אדריכלין שכיוון ש מחיצה שמיועדת רק להגן מהחמה אין זה שם מחיצה ללכן גם כאן אי אפשר להסתמך על מחיצות הפרדס רבונה ברבו וסיים בא רב הונה בריד רב שוע וסייע לרובה מכך שזה מחיצה ששיה לנחת ולכן אי אפשר להסתמך על זה אומר רש גולוסי חכמים לאורה כביכול הם באו רק לאסור ולא להתיר אומרת הגמור אמה רבי ללאי שמעתי מרבי ליזר אפילו ביסקר ראינו במשנה שיטה שמכלה ביותר שאפשר לערב לעשות מחיצות אפילו על ביזכור שזה 30 שעה ואפילו שזה לא מוקף לדירה מניסן דלוק חנני אומרת הגמורה המשנה שהביאה ואפילו ביס קורר ש3 שעה משמע אבל לא יותר מ-30 שעה זה לא כשיטת חנניה דתני חנני אמר ואפילו ירבו עים שעו כסטייה של מלך כמו חצרות של המלכים שזה בגודל 40 שעה אפילו כזה מקום אפשר לערב גם כשזה לא לבית דירו אז רואים פה מחלוקת האם מתירים 30 שעה או שמתירים גם עד 40 שעה אומר רבי יחנון הו שניהם מקוך או דורו במה נחלקו חנניה ורבי לוי ש הביא בשם רב לזר באותו פסוק שנאמר וישעיהו לא יצא חצר היכונו כתוב בפסוק אצל ישעיהו שהוא בא לבקר את חזקיהו המלך שהוא הלך למות הוא בא לבקר אותו בחוליו והוא אמר לו שכבר נגזרה גזרה שהוא עתיד למות וכתוב שלפני שהוא עוד לא הספיק להגיע לחצר היכונו לחצר האחורית הוא עוד לא הספיק להגיע לשם וכבר הוא קיבל נבואה שהתקבלה התפילה של של חזקיהו המ ויתנו לו עוד שנים לחיות אומרת הגמור כתוב כתיב העיר וקרינן חצר יש הבדל בין הכתיב לקרי בפסוק כתוב אל ה העיר היכונו ואיך שאנחנו קוראים את הפסוק בקרי כתוב חצר יכונו מכאן להסרטת של מלך שהיו עיירות בינוניות אנחנו באים לדרוש מהרי מהכתיב ולקשר ביניהם ולומר שהחצר הזאת היייתה בגודל של עיר איזה עיר לא עיר גדולה ולא עיר קטנה אלא כעיר בינונית במקו מפלגה מר סוב העיירות בינוניות איון ביס קור העיירה בינונית זהא בגודל של 30 שעה ולכן אנחנו מתיירים חצר עד גודל ש של 30 סעה שאנחנו רואים אצל המלכים שזה גודל שקיים ומר סים סע עויון ולכן אפשר גם עד 40 שואלת הגמורה כעת לבאר את הפסוק וישעי מ בו יוום ל מה הוא רצה לצאת לחצר החי צונו אומר רבי בכנ רבי יוחנן מלמד שכולו חזקיהו והלך ישעיהו והושיב השיבו על פיס חוי הוא הלך והושיב תלמיד רחים שילמדו על פתח ביתו כדי להגן עליו ולמה איך זה מגן כיוון שמלאך המוות לא יכול להגיע כאשר יש לומדי תורה ממילא אומר רשי אין רשות למלחמה להיכנס שמה על ידי זה שהם ישבו על פתחו מכאן לתלמידו ם שכולו שישיבו על פיוי כך אומר רבי כון מסיימת הגמורה ול מ גוסטון אומרת הגמור אבל זה לא דבר שנוקטים למיסה כיוון שזה יכול לגרום אדרבה להפך שהשטן שייראה תלמיד חוים שיושבים ולומדים הוא יתגרה בהם והוא ירצה דווקא להציק לחולה ולהרוג אותו ולכן עדיף שלא להשיב ישיבו על פסחו מבאר הריבו למה כאן ראינו שישעיהו כן הושיב כיוון שהם היו צדיקים גמורים ולכן הם לא חששו לשטן שיבוא להתגרות בהם פירוש נוסף המרש אומר כיוון שסוף סוף ידע שהיו שנגזרה גזירה על חזקיהו למות אז כבר אין מה להפסיד כביכול ממילא לכן הוא לא חשש מהאתגר של הסטון והוא כן השיב ישיבה על פי סכוי אז אם כן ראינו כאן את המיסה עם רש גלוסה שלפי הפירוש ה של גונים בא רבי ברבונה רבונה ברכינה והכשיר לטלטל את הלחם מהפתח של הפרדס על ידי גדר קנים עד העבר נקה מקום שהיו יושבים לצל ולנוח ובא רובה ושלף אותם כיוון שיכלו סבר שאפשר להסתמך על ההיקף של כל הפרדס כיוון שזה הוקף אול בסוף ישב כעת הוא בנה כביכול את הע ברנקה זה מועיל ועל זה הגשנו משלוש כושיות גם היא הו אלו בסוף יישב שרואים בברייס שלא מועיל וגם מכך שזה מחיצות שעשויות רק להגן לצניעות אין לזה ששל מחיצה וגם מכך שזה עשוי לנחת רק לשמור על חפצים לכן זה לא מועיל ואם כן אמר אש גולוס חכמים להרע שהם הרסו לו כביכול את האפשרות לטלטל את הלחם לפי הפירוש הראשון שמובא ברשי אז רבו מברכי תיקן שיכלו לטלטל בכל הפרדס על ידי זה שהוא ר גדר סביב העבר נקה וכעת הגדר סביב הפרדס כולו נעשה נחשב ל מוקף לדירה לכן יותר מבס אם יהיה מותר אבל רובה סבר שזה לא מועיל כיוון שוקף בסוף ישב ושלף את הקנים ועל זה הבאנו לו סיטה גם מוקף הו לבסוף ישב וגם מכך שזה עשוי צניס וגם מכך שזה עשוי לנחת הבנו שרבי לואי שמע מרב לזר שאפילו בסקו 30 שעה זה לא חנניה שסובר 40 סעה והם נחלקו בחצר של מלכים מה הגודל שהוא עיירה בינונית האם הגודל הוא כ30 סעה או כ-40 שעה הבנו שישעיהו יצא לחצר היכונו כדי להושיב ישיבה על פיסר של חזקיהו כדי שלא יבוא הסטון ויהרוג אותו אבל ללמוד מזה למיסה אמרנו שלא כיוון שהעתיד עלול השטן לבוא ולהתגרות בתלמידי חחים שיושבים ולומדים על פתחו של חולה ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: