העמוד היומי מסכת עירובין דף כה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כה עמוד א

[מוזיקה] בשעת דשמע הרובין דף כה עמוד א' הסוגיה שלנו העוסקת בפתרונות אפשריים לקרפים שהם יותר מבית שעתיים ואסורים בטלטול ישנן כמה אפשרויות לפתור את הבעייה קרפף יותר מבית שעתיים כמובן הצורה הכי טובה זה להסיר גדר כמו שאמרנו ולבנות אותו מחדש מספיק גדר אחת צד אחד כ שברגע שבונים אותו מחדש אחרי שפתחת בניין לתוך הקרפה אחרי שעשית אותו כמקום דיורים וגדר אותו אחר כך אפילו בגדר אחת פתרת את הבעייה כלומר התרת הכשרת את הטלטול בתוך המבוי אבל אם יש קושי בעשייה הזאת קרפף יותר מבית שעתיים שלו הוקף לדירה ובא למעט האיש רוצה לפתור את הבעיה על ידי שהוא ימעט שהמקום לא יחשב כבית שעתיים אלא יפחות להזכירנו בצעתי הכוונה היא 50 על 100 דיברנו אם המקום הוא מרובע 72 שלי על 72 שלי הוא רוצה למעט כדי שהשטח יחשב כנראה מדובר בבת שעתיים גבוליים הוא רוצה למעט אותו שייהפך למקום שפחות מבית שעתיים הוא בא למו אם מטו באילנות לאה במיעוט כמו ש הילן יחשב הלאה כחלק מהכרה יש קרפפן שיש בהם אילנות אז בעצם למה שנראה את המקום כמקום מוקטן בנה בו עמוד וזה כבר דבר שלא מקובל ולא רגיל גבוה עשרה ורחב ארבעה אב ומיעוט למה המקום הזה הוא לא נחשב כחלק מהכרה אנחנו מפחיתים את שטחו של העמוד הזה משטח הקרפ ונמצאו שהקרב הוא פחות מבת שעתיים פחות מג אם העמוד הוא דק וא פחות משלושה טפחים לא הומיות הוא לא נקרא מקום חשוב מג ועד ד' יותר משלוש אבל פחות מד רבא אמר א ומיעוט למה כמו שאמנם אין לו ארבעה טפחים שבכל מקום זה נחשב כמקום חשוב אבל הוא יותר מלוד בכל אופן יש פה קצת שם של מקום ורב אמר ל ומיעוט רב אמר ומיעוט ד נפיק ל מתורת לבוד נפיק לתורת לבוד אחרי זה יצא מתורת לבוד אז כבר אי אפשר להתעלם מהעמוד הזה יש לו איזשהו רוכב ממשי רב אמר לובמי כמן דלואה במקום ד' לא חשי מקום כדי להחשב כממלאת צריך שהעמוד יהיה רחב ד' ומעלה זה פתרון אחד לבעיית הקרפ יותר מבית שעתיים על ידי שממעטים את השטח הריק בקרפ ישנה עוד אפשרות החיק מן הקול ארבעה ועשה מחיצה להחריב את המחיצה הקיימת לבנותה מחדש או אפילו כמו שאמרנו אפשר רק להחריב 10 10 אמות ולבנות אותם מחדש זה גם מחשב כבני חדשה של מחיצה יש קושי מחיצה קשה להקרבה מה הוא רוצה לעשות הוא יבנה מחיצה נוספת פנימית יותר מהמחילה הקיימת ממילא רגע שהוא יבנה אותה אחרי שהוא עשה שמה בית האם זה נקרא מחיצה חדשה או לא נקרא מחיצה חדשה החיק מן הכותל ארבעה ועשה מחיצה הועיל אם המחק בין המחיצה הישנה למחיצה החדשה ארבעה טפחים ומעלה זה נקרא מחיצה חדשה והמקום מגודר עכשיו על ידי מחיצה חדשה שנעשית לשם מקום מגורים פחות מג' אם המרחק בין המחיצה החדשה לישנה הוא פחות משלושה טפחים לא הועיל נקרא לבוד זה נקרא כאין מחיצה אחת מג' ועד רבא אמר הועיל רבא אמר אילא מועיל רבא אמר מועיל ד נפק ל מתורת לבות בכל אופן יש לנו פה למעלה משלושה טפחים איכשהו מקום שמבדל בין שתי המחיצות רב אמר אינו מועיל כיוון דלא במקום ד' לא חשי ראינו מחלוקת בין ג לד רב שימי מתני לכולה רב שימי קובע לכולה לכל האורך זאת אומרת גם לגבי עמוד הממעט גם לגבי מחיצה המשרת בתור מחיצה חדשה אם יש למעלה מד רוחב העמוד או המרחק בשתי מחיצות ודאי שזה נחשב טוב אם יש למטה מג בזה המחלוקת אבל לפי רב שימי גם בין ג' לד לכול העלמה מעבר ללוות זה יחשב כבר כמקום חשוב אומנם אין בו ד' אבל יש בו ג ממילא העמוד נחשב כמעט והמחיה המרוחקת בין ג לד יינו יותר מג טפחים מהמחילה הקודמת תחשב גם כמחיצה חדשה והמקום יותר על ידי בניית מחיצה חדשה עוד פתרון תחו י הוא הצמיד למחיצה הישנה הצמיד בתית דהיינו הוא עשה את המחיצה יותר רבה ויכול לעמוד בפני עצמו אבל הוא בנה את העתיד בצורה כזאת שגם אם יסיירו את המחיצה עתיד ישאר עומד א ומיעוט אני מסתכל פה על כל המקום כתמת בעובי של המחיצה ואם באמת כל הקרפ היה בת שעתיים גבוליים ומשהו יותר המחיצה הזאת העובי הזה של המחיצה תית יכולה למעט אינו יכול לעמוד בפני עצמו אם המחיצה הזאת עתית יכול לעמוד רק שהוא דבוק למחיצה הישנה רבא אמר א ומיאו אי יכול ומ את עצמו רבא אמר א ומיו רבא אמר לא א ומיו למה רבא אמר ומיו אשת מיקי זה נכון שברגע שנעשו את המחיצה הישנה התי תתמוטט אבל כרגע התי ומד יש לנו פה מחיצה של תת שמתת את המקום ורב אמר לא המיו כיוון דלא יכול למיקם בפני עצמו לא כלום מחלוקת האם אני מסתכל על מחיצת עתית כ נמצאת או לא נמצאת זאת אומרת ודיין נמצאת אבל אם זה נקרא דבר חשוב למעט למה כמ שזה לא עומד בפני עצמו יש צד לבוא ולומר שהוא לא ימעט או לא כרגע הוא עומד כרגע הוא צמוד לקיר הישן ובגלל זה הוא מחזיק מעמד מבחינתי הוא ממעט את השטח החיק מן התל ארבעה יש בתוך הקרפ יש תל והוא החיק מן הטל ארבעה תל הכוונה הייא תלולית איזשהו שטח מוגבל רמה מסויימת ועשה מחיצה זאת אומרת מסביבות הטל לא צריך אפילו מסביבות מספיק מצד אחד של הטל הוא עשה מחיצה בגובה עשרה במרחק ארבעה טפחים מהטל ו מהמחילה הזאת עד למחיצה החיצונית הישנה יש מרחק של ביצעתי ומעלה המקום הזה נהיה מותר למה כיון שהמחיר חדשה אני לא רואה אותה כמצטיין דיורין נגיד שמו שמה פתח שומרה או משהו כזה ממילא המקום הזה נחשב כהו מחדש לשם דיורים לכן הרחיק מן התל ארבעה ושה מחיצה הועיל פחות מג או על שפת התל עצמה והתל עצמו הרי נחשב קרשו סוכת בפני עצמו כמ שהוא עצמו הצדדים של התל השיפוע של התל מהקרקע ישכ מחיצה אם הוא שם את המחיצה החדשה על הטל או בצמוד ובפחות מרחק מג טפחים זה לא נחשב מחיצה עצמאית זה מחיצה כאילו היא מחיצה שעוזרת לטל והיא נחשבת כחלק מהטל רב חסדה במקרה דנן רב חסדה ורבי מנונה חד אמר הועיל עם הכל למרות שהמחיר הזאת נמצאת בשפתו של הטל למרות שהיא די דבוקה לטל הועיל בכל אופן מחיצה חדשה ואחד אמר לא הועיל תסתים דרב חזנה אמר הועיל דאיתמר העושה מחיצה על גבי מחיצה יש לנו מחיצה קיימת בגובה ערה טפחים ומישהו שם על גבה מחיצה אומ רב חסדה בשבת תועיל מה פירוש בשבת תועיל הר המחיצה הקודמת היא זו שגודלת את המקום ועושה אותו לרשות יוכית אבל שם מדובר בנושא של קרפף יותר מבית שעתיים שלא הוקף לשם דיורים ועכשיו אני רוצה להקיף אותו מחדש לשם דיורים אני לא חייב להחריב את המחיצה הקודמת ולבנות מחדש אלא על המחיצה הקודמת אני יכול להביע אותה בעוד עה טפחים ומחיצה על גבי מחיצה תחשב כמחיצה חדשה שגודלת את המקום והמקום מחשב כ הוקף לשם דיורים מחיצה על גבי מחיצה מועילה בשבת הועיל בנכסי הגר לא קנה כידוע גר שמת נכסיו נחשבים כאבק איך קונים אנשים את ההפקר הזה על ידי מעשה של גדר נעל ופרץ אז אם אדם עשה שמה מחיצה עשה מחיצה ודאי שהוא נחשב כקנה את המקום מה הדין אם הוא עשה מחיצה על גבי מחיצה קיימת לא קנה למה כמ שבעצם לא הוספת פה כלום כמ מקודם המקום היה מגודר מחיצה לגבי מחיצה לא נחשבת כמחיצה חדשה ורב ששט אמר אף בשבת נמי לא הועיל גם לגבי שבת אני אומר שהמחיר המחודשת על גבי המחיצה הישנה לא נחשבת כמחיצה כלל גם לא לגבי שבת ממילא כשראינו מקודם מחלוקת בין רב חיסה לבין רב אמנונה בקשר לבונה על שפת התל עם זה נחשב כמחיצה לגבי מחיצה חדשה שתתיר את המקום כ הוקף לאחר שפתח האם במקרה דנן זה נחשב כמחיצה או לא כמחיצה בעצם ראינו מחלוקת שרב חסדה אומר בפירוש במקום אחר שזה מועיל אז גם הוא זה שאמר מקודם שמחיה על גבי התל תועיל אומר רב חסדא עלב שרב ששת אומר שמחיה על גבי מחיצה לא נחשבת כמחיצה כדי לגרום לקרוא למקום כ מגודר מחדש לשם מגורים הוא מודה לרב ששת שאם עשה מחיצה על הטל לא בשפת התל אלא במרכזו של הטל שהועיל במקרה דנן המקום שמה גם אם המקום הוא פחות יותר מבית שעתיים והמקום לא ראוי לדיור המחיצה החדשה נחשבת כמחיצה חדשה שהיא מתירה את המקום כהו קף לשם דיורים יתמה או אילו באוויר מחיצות העליונות הודר הטל אומנם הוא נמצא על התל למעלה אומנם הטל מרחוק מהווה גדר בשבילו אבל הוא עשה במרכזו של הטל גדר חדש וכשהוא נמצא בתוך השטח ההוא שמגודל על ידי התל שבמרכז התל מגודר על ידי הגדר שבמרכז התל הגדר הזאת נחשבת מבחינתי חדשה והדם האיש שנמצא בתוכה לא נמצא בתוך מחיצות התל מסביב אלא נמצא בתוך מחיצות הגדר שנמצאת מעל הטל ממילא זה גדר חדשה ויהיה מותר לטלטל כגדר שהוא מה לצורך מגורים בי רבא ברבר חנה נבלו מחיצות התחתונות והעליונות קיימות אדם בנה מחיצה על גבי מחיצה אבל במשך הזמן המחיצות התחתונות לא נפלו הם פשוט שקעו הקרקע למטה היייתה קרקע חולית וממילא נוצר מצב שמחי התחתונות שקעו ומה שבולט עכשיו מעל הקרקע זה רק המחיצות העליונות מה הוא אומרת הגמרא למי לגבי מנ כמינה אי לנכס גר היינו ירמיה בירה ראינו דבר דומה לזה אצל ירמיה בירה דאמר ירמיה בירה אומר רב יודה אימן דשד ליפתא אפילה דערה דגר היה נכסים של גר שהם אבקר בא אדם וזרה שמה לפת כשהוא זרע כמובן לא היה פה שום שינוי בקרקע מדובר שהחור היה כמו מקודם ג שאם הוא יצר בו חור אז עצם העשייה החור נחשבת כנל גדר ופרץ אבל החור כבר היה קיים הוא בסך הכל שם בתוך בתוך החור הזה שם שמה זרע של לפת באותו רגע לא היה בו שום מעשה שלו בהטבת הקרקע הוא לא עשה שמה שום שינוי אבל אם עד שהזרת נזרעה בא מישהו ותפס מישהו אחר בצורה אחרת של קניין אז ודאי שהוא קנה למה כיוון שה האיש השני קנה כיוון שבאותו זמן עדיין לא נחשב במעשה של הראשון ככלוב שכרגע לא רואים את הלפת הלפת לא צמחה ממילא השני זה שעשה את המעשה הראשוני והוא זכה אבל אם לאחר שצמחה הלפת ורואים פה כבר את משהו ממעשיו של הראשון בא אחר ותפס האם נחשב הראשון כקונה האם מעשה זריעת הלפת נחשב כמעשה קניין או לא בא רבי ירמיה בירה ואמר אימן דשד ליפתא פילה דרה דגר ואתא ישראל הכינה רפק בפורטה ואחרי שלפת נצמחה אחרי שלפת יצאה החוצה ורואים אותה אבל בא מישהו אחר ועשה שמה חרש בזה משהו עדר בזה משהו בא טרק כמה לו קני למה לכאורה כבר ראינו את התוצאות של מעשהו הראשון של האיש הראשון מית בא באדנה דשד לא קשוח באותו זמן שהוא שם את הלפת הוא לא עשה מעשה משביח ממילא באותו רגע ודאי הוא לא קנה כי כשב גם אחרי זה שלפת צמח וכבר נוצר שבח כתוצאה ממעשהו הראשון ממילה קשה משפח זה לא מעשה שעשית עכשיו זה משר שעשית מקודם ועכשיו צמח מעצמו ממילא זריעת הלפת וצמיחתה לא יחשבו כמעשה קניין של הראשון והשני יזכה לכן אם שאלת בקשר למחיצה שבנה על גבה מחיצה ומחיצה התחתונה שקעה ועכשיו מה שבולט לי מעל הקרקע זה רק המחיצה הגבוהה האם נחשב כמחיצה לגבי שבת או לגבי חסי הגר ראינו שלא למה כ שכש בנית את המחיצה הראשונית אם תבוא ותאמר שמיצה על גבי מחיצה לא מועילה זה שאחרי זה המחיצה העליונה נהפכה למחיצה כן בולטת כמ ש המחיצה התחתונה שקעה זה דבר שבא מעצמו אחר כך זה לא יחשב כמחיצה לגבי נכסי הגר אלא לגבי מה כן יש לנו נפק מנה אלא לעניין שבת לכאורה למה שלא י מחיצה אני בניתי את המחיצה העליונה נכון שבשעת הבנייה היא עדיין לא נחשבת כמחיצה כמו שמיצה לגבי מחיצה לא נחשבת כמחיצה אבל אחרי שהמחיר התחתונה שקה נחשבת המחיצה העליונה כמחיצה לכל דבר זה נעשה בשבת זה נעשה בהמשך השבת נו קיי מלן הרי מחיצה נעשה בשבת ותניה כל מחיצה נעשה בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה למה שתהייה בעיה כל שקי עם המחיצה הזאת אומנם בזמן הבניית המחיצה היא לא נחשבה כמחיצה אבל אחרי שזה היא נהפכה למחיצה קיימת לבית מרלה אומרת הגמרא אומר רב נחמן לא שנו אלה לזרוק מחיצה שנעשה בשבת הופכת את המקום שוס וכיד רק לגבי לחייב מי שזרק מרשות הרבים לתוכה אבל לטלטל אסור אבל לגבי לטלטל אני לא מטר לו לטלטל בגלל המחיצה שנעשית בשבת אז גם פה לכאורה המחיצה לא תחשב כמחיצה חדשה שתתיר את הטלטול כי תמר דרב נחמן המזיד תמר שהוא בנה את המחיצה בשבת במזיד שמה כנסו אותו שהיתר טלטול הוא לא ירוויח כתוצאה מהבנייה הזאת אבל לגבי דבר שלא נעשה במזיד או כמו במקרה שלנו הוא בנה את המחיצה בעצם ביום שישי רק בשבת פתאום בצהריים שקעה המחיצה התחתונה והמחיה העליונה נחשבת כמחיצה ברור שיש פה מחיצה שנבנתה לשם מגורים וממילא אני אבוא ואני אומר המחיצה תטייר את הטלטול בכל הרחבה הטתה דאבד מחיצה על גבי מחיצה בנכסי הגר אישה אחת עברה פעם ליד נכסי הגר ורצתה לקנות חלק מהם אז היא עשתה מחיצה על גבי מחיצה אחרי שהיא גמרה את זה אתט הו גברה רפק בפורטה אחריה בא איש אחר ועדר שמה במדר כלשהו אתת לקמ דרב נחמן וקמה בידי רב נחמן העמיד את זה בידיו של האיש השני את תאי בא אישה וקצב ח קמי הרי אני הייתי ראשונה עשיתי מחיצות לגבי מחיצות אומר למה יבד לך דלא מחזקת כד מחז כ אינשי זה לא צורת חזקה כמ ש מחיצה לגבי מחיצה קיי מלן שהיא לא אהבה מחיצה ממילא בניית המחיצה שהאישה עשתה לא תחשב כמעשה כמיה קרפף בת ש קרפף שהוא לא ב בת שעים לא בת שעתיים אלא שלוש שסעים ודאי שהוא בעייתי ואם הוא לא הוקף לשם דיור אסור לטלטל בו וקירה בו בית שעה בשעה אחת הוא קיירה עשה ב תקרה עלינו לדעת שהתקרה הזאת לא משנה את השם של השטח מתחתיה ראינו כבר לאל מקום שלא מוקף לדירה גם אם הוא גם אם יש בו תקרה גם אם הוא מקורה הוא לא נהפך למקום דיורי מקום דיורי לא תלוי בתקרה או לא בתקרה ממילא הבת סעה זה לכאורה הקירוי שלו לא הפך אותו למקום שמותר ממילא בעצם למה שנבוא ונתיר את השאר את השני סאים האחרים רבא אמר אוויר קי רויו מיתרו האוויר של אות שעה אפילו שהוא מקורה נחשב כחלק מהשלושה שעים ממילא כל המקום יהיה אסור ורב זירה אמר אין אוויר קיויו מיתרו למה לכאורה דהיינו אני מפחית משלושת השיעים מפחית את השעה הזאת המקורה ואני מתיר את השני סיים למה לכאורה לימה רבה ורב זרא בפלוק רבי שמואל קמיפלגי דאתמר אכסדרה בבקעה יש לנו בקעה ובא אדם ובנה על ארבע קונדסין מארבע צדדים בנה תקרה למעלה התקרה הזאת הופכת את המקום שמתחתיה לרשות יוכית לפי מן דמר אחד למה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלים אלא בד' אמות למה רב אמר מותר לטלטל בכולה מן על פי תקרא יורד וסותם ברגע שיצרתי תקרה למעלה בתקרה הזאת יש לה צדדים יש לה עובי בצדדי החיצונים אני מסתכל על התקרה כאילו שיורדת למטה וגודלת את כל המקום ושמואל אין מטלטלין אלא בארבע אמות לא אמרין על פי תקרא יורד וסותם מחלוקת קדמונית ידועה נמצאת בהרבה מקומות האם אמרין על פי תקרה יורד וסוב לכאורה אם ראינו פה שקר פף שהוא יותר משלוש שסעים ובא מישהו ולקח סעה אחת וקירה אותה אמרנו שהכירו בעצם לא הופך את המקום לדיור קירוי לא קובע דיור או לא דיור אם ככה למה אנחנו מתיירים את השני סיים שנותרו כיוון שהתקרה שעשיתי על מקום הסעה הזאת מנתקים את המקום הזה הופכים את המקום הזה לרשות שיוכית גמורה מנותקים מהבית שעים של הדם ממילא נשאר לי בית סאים מדוייקים ובית סאים מדוייקים אם אל שזה לא הוקף לדירה זה נהיה מותר זה תלוי בעצם במחלוקת בין רבי שמואל האם אני אומר פי תקרא יורד וסותם או לא אומרת הגמרא אי דביד כי אכסדרה אם התקרה למטה הייתה מרובעת ובאמת מסתיימת בעובי מסוים נגיד של טפח שבאמת יש צד לבוא ולומר שההוא יורד למטה וסותם החינמי אח ב מסקין דעבד כיור זילה התקרה מסתיימת לא בצורה ישרה לא בצורה מאונכת אלא בצורת שיפוע ואם היא מסתיימת בצורת שיפוע לא שייך לבוא ולומר על סיומת כזאת שיורדת למטה שיפוע לא יורד [מוזיקה] למטה ה
לצפיה בתכנים נוספים: