העמוד היומי מסכת עירובין דף כד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כד עמוד א

[מוזיקה] הרובין דף חוף ד עמוד א נתחיל בחוף ג עמוד ב שורה עשירית מלמטה נביא ברייסה בעניין של רפף ראינו שרף שזה בעצם מחסן מחוץ לעיר שעשוי לאחסן בו עצים אם הוא הוקף יותר מבססים אסור טטל בו אלא אם כן יש בו איזשהו דירה ביטן לשומר משהו שהוא תשמיש הדירו אבל אם לא עד ביסוסים מותר יותר מזה אסור נרא כעת ברייסה ונביא חידוש של רב הונ רבי ישוע בברייס הזאת נקדים שתי הקדמות הקדמה אחת זה משנה לקמן בהמשך המסכת נחלקו רב שימים וחומים בגדר הרשויות של כל מקום שהוא לא כמו כמו בית שזה השימוש העיקרי של האדם אלא גגות רב שימן אומר אחד גגות אחד חצרות אחד רפיפות כל המקומות האלו שבעצם זה שימוש נלווה לאדם זה לא הבית עצמו לא השטח העיקרי של האדם כל הרשויות האלו נחשבות לרשות אחת ואין שום בעיה לטלטל מאחד לשני אפילו אם זה שייך לשני אנשים הוא יכול לטלטל מהגג לגג אחר לחצר לקרפ להעביר חפץ ממקום למקום לכלים ששטו בחצר כמובן לא לכלים ששטו בתוך הבית כיוון שהבית זה כבר רשות אחרת ואפילו שזה שייך לכמה אנשים זה כמה רשויות של בעלי בתים שונים מותר חחים אומרים אין כזה דבר אסור לטלטל מחצר לקרפ חצרות זה רשות לעצמם קרפב זה רשות לעצמם ואין היתר לטלטל מאחד לשני הקדמה נוספת יש דין של פרצו במלו דהיינו אם ישנם שתי חצרות שלא ירבו ביניהם יחד לכאורה כל חצר מותרת לטלטל בעלי הדירות של אותם חצר שעירו עשו עירוב חצרות לאותו חצר יכולים לטלטל בתוך המבטים לחצרות בחצר עצמו אם מוקפת מחיצות מותר לטלטל בה בחצר השנייה גם כן מותר לטלטל אבל צריך שיהיה מחיצה בין שתי החצרות כ כי כל חצר היא של בעלים אחרים מה קורה אם לא ירבו שתי החצרות יחד והיא פרוצה אחת לשנייה אז כיוון שהיא פרוצה במלוה ובמלוא זה לאו דווקא שהקיר שהאין גדר מצד לצד אלא ברגע שזה יותר מ-10 אמות זה נחשב לפרוצה במלואה כי זה כבר יותר מגדר של פתח אז אסור לטלטל גם בתוך החצר עצמו חזל אסרו כדי שלא יבוא בטעות להוציא מחצר אחת לשנייה בכזה מצב שזה פרוץ כל כך הרבה אסור לטלטל גם בתוך החצר עצמו כנל גם עוד דבר אם היא פרוצה למקום שאסור בטלטול זאת אומרת חצר שפרצה בפתח יותר מ-10 אמות למקום שהוא כרמליס כיוון שבקר מליס אסור לטלטל יותר מידי אדמות אז גם החצר שפ אליה גם סרו שמה הוא יבוא לטלטל בקרמס אומרת הגמורה כתוב בברייס קרפף שהוא יותר מבי סוסים שהוא כף לדירה אז אנחנו ראינו את שיטת חומים ורבי עקיבה שעד ביסוסים לא צריך דירה אבל יותר מביס אוסים צריך דירה כאן היה כהלכה היה פה יותר מביס אוסים אבל הוא כף לדירה הייתה היה דירה בשטח הקרפ ואחרי זה עשו את ההיקף סביב הדירה ממילא אמור להיות שמותר לטלטל שמה אבל נזרע רובו הוא הלך וזרע ברוב השטח יותר מ-50 א מהשטח זרע זירעונים הרי הוא כגי ואסור ברגע שהוא עשה ברוב השטח שימוש שהוא לא שימוש של דירה בדרך כלל הדם לא דר בתוך חצר שמיועדת לזריעה ממילא רוב השטח קיבל שם של גינה ואז אם כן כל השטח כולו נאסר ניטרו בו מה שאין כן אם זה לא זירעונים אלא אילנות הרי הוא כחצר הוא מותר כיוון שזה לא מפקיע משם של תשמישי דירו כי הרבה אנשים גרים בחצרות שיש שם אילנות חלק נוי זה נוח לשבת שם בצל ממילא לכן זה לא מפקיע מהשם דירה ויהיה מותר אומרת הגמורה נזר רו בו אומ אבוד רבי ישע לאמור אלא יס מבי סורסים אבל בי סורסים מותר כל מה שאמרנו שכש רובו אסור כיוון שבעצם השטח הזה כולו מקבל שם של גינה דווקא כאשר השטח שהוא זרע הוא יותר מבי סוסיים אז כיוון שיש פה יותר מבי סוסיים שזה שם של גינה של קרפף שזה לא נחשב תשמיש הדירו אז היקף היקף של גינה ו קרפף התם סוסיים אסור לטלטל בו ולכן יהיה עשו לטלטל גם בשטח שלידו בשטח החצר ששם ומר כן ממוקם דירה וכן יש תשמישי דירו גם יהיה עסור כי זה פרוץ במלאו לשטח השני אבל בסוסי מותר חדש ו ד רבי ישוע גם אם זה רוב כל השטח כיוון שזה רק ביסוסים היהיה מותר כיוון שמצד עצמו השטח עצמו לא נאסר כיוון שאמרנו שביס וסים שלא הוקף לדירה מותר לטלטל בו רק יותר מב צתים אסור וכעת מה נאמר עדיין זה פרוץ אחד לשני איך מותר לטלטל מחצר לקרפ זה אין בעיה כיוון שכמן כרב שימן זה הולך כשיטת רב שיימן שהוא סובר שיש לזה דין של רשות אחת לחצרות ו לקרפ ממילא החלק של הגינה והחלק של החצר זה שטחים שמותר לטלטל מאחד לשני ולכן זה לא נחשב פרוץ במלו למקום שאסור לטלטל מזה לזה דתנן הב שימן אומר אחד גגות ח חצרות ואחד רפיפות רשות אחת הן לכלים ששטו בתוכון ולא לכלים ששטו בתוך הבית כלים ששטו בתוך החצרות הקרפ הוא יכול להעביר את זה מאחד לשני ולשלישי לרביעי למרות שזה בעלים שונים כיוון שכולם נחשבים לרשות אחת כל המקומות האלו שהשימוש הוא לא שימוש עיקרי של בית אלא שימוש נלווה מותר לטלטל מאחד לשני ממילא לכן גם כאן מותר לטלטל משטח הגינה שהוא בסס מצד עצמו השטח ה אמור להיות מותר לטלטל מותר בטלטול כיוון שאמרנו שעד ביסוסים כולל ביסוסים שלא הוקף לדירה מותר בטלטול וזה גם לא נחשב הוקף שפרוץ במלאו לשטח שאסור לטלטל איליו כי עלי בדרש מותר לטלטל מהחצר מהגינה לחצר ולהפך שואלת הגמורה קושיה על רב הונ ד רבי ישוע אתה מדבר במקרה שהרוב פה זרוע רוב השטח הכללי זרוע ורב מכיון דנזר רובוי או מיו בוי לגבי רובה וא כפף יותם בסיים ואסור אתה סובר שכיוון ש הוא זרע רק בסוסים מותר לטלטל בשטח הזה למה כיוון שזה רוב השטח של כל ההיקף ממילא המיעוט בטל לגבי הרוב ואם כן יוצא שיש פה שטח של יותר מבי סוסים שהוא כף שלאו לשם דירו כי כל השטח מקבל שם של גינה ולא רק השטח ששמה היה את הזירו ברגע שזה מתפרס על שטח של יותר מרוב זה אמור להיות שזה יאסור את הכל אלא התמרמר אומרת הגמור שתי לשונות איך ליישב את דברי הישוע ראינו בברסה שבזרע רובו אז יהיה אסור לטלטל הריו גינה ואסור מדייק את הגמור או מיוט שורי מה שמה אבל אם נזרע מיעוט פחות מ-50 א מה שטח הכללי אז יהיה מותר לטלטל גם כשזר החלק מהשטח כיוון שזה רק המוט ועל הדיוק הזה חוזר אבוש אבו רב ישע לאמור בסים אבל בסוסים אוסו על זה חוזר אבונה וסייג את דבריו ואומר כך כל מה שאמרנו שאם זה מיוט השטח שנזרע הוא מיוט מכל השטח זה יהיה מותר זה דווקא כשזה לא מגיע לבסס אבל אם זה הגיע לשטח בשיעור של ביסוסים אסור ולמה אסור כורה ביסס גם אם תאמר ש ביסוסים עדיין זה שטח שמותר גם אם זה לא עשוי לתשמיש הדירו אז השטח עצמו מותר בטלטול כמן כרבו נון כיוון שיש לך פה שטח אחד שהוא גינה וביסס זה כבר שיעור חשוב להחשב כשלעצמו גם אם הוא מיעוט של כל השטח הכללי אבל ביס אסן זה כבר שה חשוב להיחשב ולקבל שם של רשות בפני עצמו אז יש פה רשות של גינה ויש פה רשות של קרפף של חצר סליחה יש פה רשות של חצר ששמה הוא גר ומשתמש את הש ש דירו לפי רבון שחולקים על רב שימן סומרים שאסור להעביר מחצר לגינה ולהפך וממילא יש פה מקום שהוא פרוץ במלואה למקום שאסור לטלטל אליו ולכן זה יהיה אסור כמן כרבו ורבי מדי מתנ לכולה הוא מביא תיקון בדברי אבונה בצורה שהיא מקלה יותר או מיוט השורי הוא מסכים שרב הונה חוזר על הדיוק ברייסה דווקא בגלל שנזרע הו בו עסור אבל אם נזרה רק מיוט שורי אממ מה שאני מתיר לטלטל בנזרה מיוט זה כאשר זה עד ביסים כולל ביסים אז יהיה עדיין מותר אבל אם יותר מביסים אסור ולמה כי ברגע שזה עובר את הבי שסיים אז יש לך פה שטח יותר מבי עתיים שהוא הוא לא תשמיש הדירו אלא גינה ואותו אי אפשר להקיף כיוון ששטח יותן בסיים שהוא לא הוקף לדירה אינו נחשב למחיצות לטלטל שם ממילא כיוון שהשטח הזה עשו בטלטול בשטח עצמו הוא פרוץ כעת לחצר שלידו אסור גם לטלטל בחצר וכל השטח נאסר כי זה פרוץ במלאו למקום שאסור לטלטל החצר עצמה פרוצה למקום שאסור בטלטול ולכן יהיה אסור אבל אם זה רק ביס אוסים יהיה מותר למה כיוון שנכון שביס וסים הוא שיעור חשוב כשלעצמו ויש לו שם של רשות אבל זה הליבה כמן כרב שימן זה הולך כשיטת רב שימן שהוא סובר שמותר לטלטל מרשות של גינה לרשות של חצר אז נכון שיש לך פה רשות של גינה ורשות של חצר אין ניסו לטלטל ביניהם אז אין לי בעיה בזה ש פרוץ במלו ולכן יהיה מותר בטלטול ניתר ובוי הרי הוא כחצר מותו ראינו בברייס שאם זה אילנות ולא זרעים מותר כיוון שזה לא מפקיע את השם של תשמיש דירו כי זה רגילות שזה יהיה במקום דירה השאלה איך מדובר שהעלות ממוקמות האם דווקא בצורה מסוימת רק אז זה הדרך שזה יהיה במקום דירה או לא או מרוד אבימי והוא שעשוי מטבלאות מדובר שהשורות מסודרות האילנות מסודרות בשורות וזה הדרך שיחשב לתשמיש דירו אבל אם זה סתם עץ פה עץ פה לא בצורה מסודרת זה כבר מקבל שם של פרדס ולא של דירה והרב נחמן אמר אף על פי שאין עשוים צת בלאות תמיד גם אדם בתוך ביתו בחצר שלו הוא נוטה האילנות גם אם זה לא בצורה ישרה של שורות בדווקא מר יהודה קל לבי רבונה בר יהודה הגיע מר יהודה לרבו בר יהודה חז לנו דלא אביד הטבלאות וקומת בגבו הוא יצא שם לחצר והוא רואה אילנות והאילנות לא עמדו בשורות ובכל אופן טלטלו שמה למרות שזה היה יותר מביס אוסים אמר לי לסב ומר וד אבימי הרי אבימי אמר שהענן לא מסודרות קשורות ה מפקעות משם של תשמיש דירו ויש לך פה יותר מבוסים שלא הוקף לדיו אומר לה כרב נחמן סביר אני סובר כרב נחמן שגם כשזה לא שורות עדיין יש לזה שם של דירו ולכן למרות שזה יותר מבססים זה נחשב וקף לדיו אומר רב נחנו אמר שמואל כפף יותר מבית שעתיים שלא הוקף לדירה כיצד הוא עושה יש לו בעיה יש לו וזה יותר מבץ עתיים והוא לא הקיף אותו לדירה אסור לטלטל יש לו תיקון או שאין לו תיקון כיצד הוא עושה פורץ בו פרצה יותר מ-10 וגודלו מעמידו על 10 הוא מותר שיפרוץ בגדר שטח יהיה פתח של יותר מ-10 אמות ברגע שהוא פתח כזה פתח זה נחשב לפרוץ הלכו כל המחיצות וממילא אין פה כעת מחיצה כעת הואב בא ו הוא בא וגדר את זה אחרי שהוא עשה שמה דירה אז זה יהיה מותר כיוון שנחשב לגדר חדשה שהוא עשה עכשיו כיוון שעד עכשיו שהיה פרצה של 10 אחרי שהוא פרץ 10 יותר מ-10 אז זה כבר נחשב שלא היה גדר הוא בנה את הבית ועכשיו הוא חוזר גודר את זה לפצה של לא יותר מ-10 זה בסדר וממילא זה נחשב שהו קף לדירה יבוא אלהו שואל את הגמורה פרץ מה וגדר מה הוא פרץ אמר הוגדרה עד ששלמו ל יותר מ מו הוא לא רצה ללכת ולשבור להשאיר את הגדר פתוחה 10 אמות בבת אחת אז הוא פתח עמה סתם אותה פתח עוד מה לידה סתם אותה וכן הלא עד שהגיע ל1 אמות האם אני אומר סוף סוף לא היה פה שלב של פתח של יותר מ1 אמות שיוכל לבטל את המחיצות וכעת שהוא יסגור את זה שזה יחשב לו מחיצות מחדש או שלא כיוון שסוף סוף יש פה 10 אמות יותר מ10 אמות שזה שטח שזה גדר חדשה שבא אחרי שהוא עשה את הדירה כי הרי בהתחלה הוא הקיף את זה שלא לשם דירה הוא בנה בית ואז הוא התחיל לפתוח ולסגור לפתוח ולסגור אז יש פה יותר מ-10 אמות שהוא גדר אותה אחרי שהגיעה הדירה זה יחשב עדיין לגדר שעשו אותה אחרי שעשו את הדירה אומר לי עונה לו לו היינו דתנן כל כלי בעלי בתים שיעור הנקרים ועינים האם זה לא מה שכתוב שכל כלי בטים כל כלי בלבן קמו זה משנה בכלים מתי אני אומר שהכלי טהור מלקבל תומא הוא מאבד שם כלי ושם מובא כמה וכמה שיעורים והשיעור הגדול הוא בשיעור של אנשים פרטיים אדם בבית שלו באיזה שעלב הוא לוקח את הכלי וזורק אותו לשפה ברגע שהוא לא ראוי לשימוש הוא תאום מהטמה שלו כש הכלי מוציא רימונים יש לו חור נקב בגודל של רימון אז כבר גם בעל בית לא רק אדם שיש לו חנות והוא מוכר כלים שהוא גם בנקב קטן יזרוק את זה אלא גם בעל בית כבר לא ישמור את הכלי הזה ולכן הוא יהיה טהור ובוא חזקיה חזקיה שאל על המשנה הזאת ניקב כמו ציז סומו וחזר ק כוסומו עד ששלמה מה הדין אם היה ל נעשה לו נקב קטן כמוציא זית תם אותו לידו נעשה עוד נקב וככ לה עד שהגיע בסך הכל לשטח של מוצי רימון שהוא חידש אותו כעת והשלים אותותו האם אני מתייחס לכל מה שהשלים יחד ומ אלא יש פה כמו יצי רימוי או לא וא אומר לה רבי יוחנן רבי אנה רבי יוחנן לחזקיה רבי שנית לנו הרי לימדת אותנו הלכה שמזה אפשר לפשוט את מה שאתה שואל סנדל שנפסקה אחת מאוזני ותיקנה סנדל יש לה שני אוזניים האוזניים האלה מיועדות להלביש לתפוס את הלולאות האלו בזמן שהוא מלביש את הסנדל אם נפסקה רק אחת מאוזני ותקנה אומר רשי לא דווקא תקנה אלא גם אם נשארה קרועה תמה מדרס זה עדיין מקבל תומת מדרס אדם זו שהשתמש במינהל הזה הוא מטמה מדרס זהב טומה ולמה כיוון שזה ראוי לשימוש גם כך עם לולה אחת נפסקה שנייה ותיקנה אחרי שהוא תיקן את ה ראשונה ולכן הבאנו תיקנת הראשונה בשביל ההמשך הפסקה השנייה ותקנה טהור מן המדרס אבל תמ מג מדרס כאן אני כבר מתייחס לזה כאילו שני האוזניים אינם וממילא אני אומר הסנדל הזה יצא מכלל שימוש אי אפשר ללבוש אותו אז תמג אז מצד מדרה סתומה שמיועד לנעל אי אפשר ה כבר יהיה טהור כיוון שהוא לא ראוי למדרס אבל מצד מגע מדרס זה כן כיוון שהוא רואה לשימושים אחרים אז יש פה בכל תומת מדרס יש טומ נוספת של מגע מדרס תומת מדרס זה כשאדם זו דורך על ה כלי תומת מגע מדרס כיוון שהסנדק עצמו נגע בעצמו כביכול שהסנדק היה אב טומ מצד מדרס כל חלק שבו נגע בחלק עצמו של הסנדל וממילא יש פה טומא כמו אדם אחר כלי אחר שנגע בטומה ב נעל הזאת נטמע זה לא גרם מזה וממילא החלקים של הנעל עצמם יתמו מצד מגע מדרס שזה תאומה של רישון לטומי ואמרת לונ לו מה ישנה ראשנו דוק שניו אמרת לנו רבי חזקיה על המשנה הזאת למה כנפה לו הלולאה הראשונה אמרת שעדיין הסנדל תמת ומת מדרס דוקי משנייה כיוון שזה עדיין ראוי לשימוש שש תלולה השנייה שנייה נמי הוק מראשונה הוא תיקן את הראשונה אז עדיין זה ראוי למדרס אז למה כשהוא כשחוזר ונקרא הלולה השנייה אז אתה אומר שזה טהור מהמגע מדרס טהור מהמדרש וכמובן רשי אומר מדובר שהוא לא לבש את זה אחרי שהוא תיקן את הראשונה הכל מדובר על סמך מה שההוא לבש את זה לפני הקריאה של הלולה הראשונה אז למה אתה אומר שכעת כשנקרא נקראה הלולה השנייה זה כבר טהור ומרסלו נלו הסברת לנו פונים חדשש בואו לכאן הנעל הזאת כעת יש פה שתי לולאות חדשות שלא היו קודם שתי הלולאות האלה זה מה שמייצר את הנעל לשם נעל בלי זה זה לא ראוי לשם נעל שתיהם הגיעו ונקראו אחרי התאומה של המגע מדרס אחרי ה תומת מדרס אחרי שהוא לבש אותם ממילא יש פה פונים חדוש יש פה עכשיו נעל כביכול חדשה שתי לולאות האלה גורמות לנה להיות חדשה כעת אחרי שכבר הוא לבש את זה וממילא אני מתייחס לנעל כ טהור מהמדרש כיוון שכעת כאילו נפסקו שתי האוזניים ניתר זה לא ראוי לשימוש אונמי ממילא אומר רביו יחנון כמו שלימדת אותנו לגבי סנדל את המושג פונים חדושי כך גם לגבי מה ששאלת במיצי רימון אם זה קרה זית זית ובסוף הגיע לשיעור של רימון אוחנ מפונים חדוש אז בואו לכאן גם כאן יש פה למעשה שטח שלם בכלי שנפל והתחדש נפל והתחדש אחרי שנגע בו אטומה אז כעת אני קורא לכלי השטח הזה שחידש אותו ותיקנו אותו הוא שטח של יותר ממיצי רימון ולכן הוא יהיה טהור וזה נשה לפונים חדוש ממילא מזה רוצה הגמורה לומר הוא הדין אצלנו גם כן אמר פונים חדוש בואו לכאן והגדר הזו תכשיר את הטלטול שמה כיוון שסוף סוף למרות שהוא פרץ את זה עמה עמה כל פעם הוא השלים את העמה הראשונה אבל בכל אופן סוף סוף יש פה גדר חדשה של 10 אמות שהיה פה פרוץ של יותר מ-10 אמות וממילא הגדר הזאת מהווה שם של גדר חדשה שבא אחרי ההיקף לדירה אחרי שכבר נעשה דירה זה נחשב וקף לדירה קורי עלי לסדין בר אינש קרא חזקי רבי חנון הוא לא בן אדם כביכול הוא מלאך הוא כל כך נהנה מהתשובה שהוא אנה לו קדמ כגון דין ברנש או לאפך שהוא אמר הנה זה בן אדם זה תמיד כוחם שיודע איך לענות אומר רב קנה רחב שחר הבתי אנחנו ראינו חצר זה בדרך כלל נמצא לפני הבית ויש גם מוקצה זה רחבה שהוא מאכסן דברים מאחורי הבית יש דן ש תשמישי דירו כי אדם נכנס מוציאים משם דברים נכנס ויוצא כדי להוציא משם דברים להכניס לשם דברים אבל זה מדובר כשהבית פתוח לרחוב למקום הזה מה קורה רחבה שאחורי הבתים ואיין פתח לרחבה אין מטלטלים בל בד לדמות כן שאין פתח זה לא עשו לי תשמיש הדירו זה מחסן כזה שפעם ב נכנסים אבל לא משהו שעשוי תדיר להיכנס ולצאת שם ואמ נח אם פתח לו פתח מותר לדל בכולו אם הוא עשה פתח מהבית שלו ישירות לרחבה אז יהיה מותר כיוון שזה חשב כעת פתח מתיר אותו כיוון שכעת זה נחשב שההיקף שם של הרחבה הוא יבוא ויקיף את הרכבה עכשיו אחרי שהוא פתח את הבטח זה בסדר כיוון שזה נחשב שזה כן שמי ש דירו ולא המורן אל שפתח ולבסוף הוקף זאת אומרת אחרי שהוא עשה את הפתח אז הוא בא ועשה היקף של הרחבה אז זה נחשב לחלק מהדיר וממילא ההיקף סביבה רחבה נחשבת להיקף לתשמיש דירו אבל הוא כח לבסוף פתח לו אם ההיקף כבר היה קיים קודם הוא עכשיו רק עשה את הפרצה מהבית שלו לרחבה זה לא יעזור לו כיוון שזה כמו דין של בית של שטח שלא הוקף לדירה ואחרי שהוא הוקף הוא יבוא ויעשה דירה זה לא מועיל לו שואלת הגמורה פתחו בסוף הוקף פשיטה אם על זה אתה מדבר שהוא פתח את הבית שלו לרחבה ואחרי זה בא ועשה הקף אז מה החידוש ודאי יש פה רחבה שפתוחה מהבית שלו אז ודאי שתש מיש דירו וכעת הוא בא ועושה לזה הקף למה זה לא יחשב לדירה צריך ידורי רצג מדובר שיש שמה עוד שטח שזה מיועד לדישה תבואה ממילא מה הודת מד דורי אבדי כמהש הייתי חושב שהסיבה שהוא פתח פטח מהבית זה לא בשביל הרחבה ומילא זה הכל היה בשביל המקום של הדישה של שהוא יוכל לקצר דרך לשם אז לכן אולי נאמר שכיוון שהפתח שלו המחשבה שלו בפתח לא היייתה לשם הרחבה אז לא נחשיב את הרחבה הזאת לחלק מהדירה וממילא ההיקף לא יעשה את זה להיקף של מקום שמיועד לדירה קומש מלון שהולכים אחרי המציאות כיוון שסוף יש פה את השטח הזה של הרחבה שהוא מיועד לאחסון ויש פה פתח מהבית זה חשב ולא מסתכלים אחרי מחשבתו גם אם זה קרה גם אם הוא עשה את זה לצורך התבואה זה לא סותר אז ראנו כן לגבי הביסה שכפ שת מבית עתיים שהוא קף לדירה ם נזרע ובו אז זה עוסר את זה כי מקבל שם של גינה אבל אם ניתר הו בו אז זה לא עוסר את זה כי זה עדיין תשמיש הדירו אבוד ישוע באמנה הבנו שהוא חוזר על מקרה שנזרעו בו והוא אומר שאם זה יותר דווקא אם זה יותר מבית שעתיים אבל בית שעתיים יהיה מותר וזה כרב שימן שמותר לטל מרשות שהיא גינה לרשות שהיא חצר ממילא כיוון שמותר בבית ות לטלטל גינה שהו קפה לשלא ישם דירה אז זה שטח שמותר בטלטול והחצר שטח שמותר בטלטול אז ממילא מותר לטלטל מאחד לשני אין לי מניעה מצד שזה שזה שתי רשויות לי בד רב שימן אבל הגמורה שאלה עדיין מדובר בנזרה רובו אז לכאורה זה יותר מבצעת כי גם המיעוט בטל רוב לכן הגמור הביע שתי לשונות שזה חוזר על מקרה אחר על מיוט שורי כשזה מיעוט הזריעה היא במיעוט מהשטח לא רוב היום מר ועל זה בא רבו אומר לפי הלשנה הראשונה רוצה לומר שמתי מותר דווקא שזה פחות מב סים אבל בסוסים אסור כיוון שזה רשות לעצמה למרות שזה רשות שמותרת בטלטול אבל זה רשות לעצמה והחצר רשות לעצמה אסור לטלטל מאחד לשני כחכמים שאוסרים ממילא זה פרוץ במלוה למקום שאסור לטלטל אליה זה יהיה אסור לפי השניה ה שנייה אנחנו אומרים שדווקא יותן בצעתי אסור צתים מותר כי זה ה לי בד רב שימן מותר לתל מחצר ל גינה אבל יתים צתים שזה כבר שיעור ש לא הוקף לדירה אז ממילא השטח עצמו של הגינה אסור בטלטול מצד עצמו ממילא גם החצר יעשה כי החצר פרוץ למקום שאסור בטלטול מצד עצמו למקום שאסור לטלטל בו ניתה רובו הבאנו מחלוקת האם הנטיות של האילנות שאנחנו אומרים שזה תשמיש ש דירו זה דוקא זה מסודרות או ליו דווקא אמרנו שאיך אפשר לתקן את הגדר על ידי שהוא פורץ יותר מ-10 וחוזר ומתקן אותה אחרי ש הוא בנה את הבית אמרנו מה קורה עם גדר פרץ מה גדר מה והבאנו מכלי בלבטים שמה יסתפקו האים מה שצריך רימונים זה צריך להיות שבבת תחת היה נקב של מוציא רימון והוא חזר ותיקן את זה או גם כמוציא זית ותיקן כ מוציא זית ותיקן ועל זה הבאנו רעיה מסנדל שם כתוב שאם לולאה אחת נקרא הסנדל טמא אבל אם שתי לולאות כבר סנדל טהור מטומאת מדרס ולמה אמר חזקיה כיוון שפונים חדוש בואו לכאן אז גם ברימון אני אומר פו חדש בואו לכאן וגם אצלנו הגדר מכשירה כיון שנחשב לגדר חדשה שהגיע אחרי הבית רחבה שאחורי הבתים אמרנו שאם הוא פתח ואחרי זה פתח בטח מהבית לרחבה ואחרי זה הוא בא והקיף את המקום מותר בטלטול והחידוש הוא למרות שיש שמה תבועה שהוא הודש אותה כול להיות שהוא עשה את זה בשביל תבועה בכל אופן סוף סוף ההיקף פה הוא היקף של דירה כיוון שמחובר לבית שלו ויהיה מותר לטלטל א [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: