העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד ב

[מוזיקה] הירון דף כג עמוד ב נתחיל בעמוד א' שורה השנייה מלמטה רב עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלים לסחור ראינו בעמוד משנה שם מובת שיטת רבי יהודי בן בובה שסובר שמתי תראו היקף של מחיצות במקום שהוא לא דירה לא ממש בית במקום כזה שהוא עד ביסוסים והוא מוקף לצורך תשמישי דירו אבל אם אין אחד מהתנאים האלו או שזה יותר מבוסים או שזה לא לצורך תשמיש ש דירו אין בזה יתר של מחיצות חזל עשרו את זה כדי שלא יבואו לטות ולטלטל גם רשו סורבי רבי יהודי אמר לא צריך ממש תשמיש הדירו אלא מספיק גם בור שיח ומערה והגיעה שיטת רבי עקיבה רבי עקיבה אומר אפילו אין בע אחת מכל אילו לא צריך בכלל תשמישי דירו עד בסים אני מתיר גם בלי תשמיש שי דירו מה קורה ביותר מבססים מבינה הגמרא כעת שיותר מבס שמה קורה אם זה כן תשמיש הדירו יהיה מותר אפילו ביותר מסים ואם כן זוהי שיטת חומים שראיינו לא בדף חס עמוד א במשנה שם חחים עונים לרב יודה מה שאמרנו עד בסוסים ומקום שהוא גינו קרפף שהוא לא מיועד לתשמישי דירו אבל במקום כמו דיר שר וחצר מקום שהוא תשמישי דירו גם ביותר מבססים אפילו קור ואפילו קורים גם יהיה מותר להקיף במחיצות שואלת הגמורה רבי עקיבה היינו נקמה לכאורה רבי עקיבא כאן זה כשיטת נקמ שעד בסים אני מתיר בליר יותר מבססים אני מתיר כאשר יש תשמישי דירו ונגמור כבו דומור הבקיא ציין שיבעים אמו ושירים על שבעים אמו ושירים חכם ים לאל ב דף יחס עמוד א אמרו בסוסים שעד בעד אם זה ל ללא תשמיש דירו מותר עד בסוסים יש הבדל מועט הפרש מועט בין השיעור של ביסוסים לשיעור של ש ושירים ביסוסים הוא קצת יותר מש ושירים וזה יהיה החילוק ביניהם וזה הם נחלקו חכו התירו עד ב ממש ורבי עקי ואיתי רק שב ושירים על שבשירים ואיפה מצינו שזה ההבדל ביניהם שיש הבדל בשיעור ביניהם דתני רבי דמר דבר מות יש על ש ושירים ולא נתנו חומים בשיעור רבי יהודה סובר שהשיעור הוא בסוסים ולא שמה ושירים על ששירים אומר רבי יהודה יש עוד קצת יותר מש שיריים כדי להגיע לשיעור של בסים שזה הש שיעור שהתירו לטלטל ולא נתנו חומים בשיעור חומים לא הזכירו את השיעור הזה כשאמרו ש שיריים אבל ה נכנה שאנחנו מתירים ובאים למדוד השיעור לפי ביסוסים וכמה שיעור סוסיים כחצר המשכון מאיפה השיעור נלמד מחצר המשכון שם זה היה 100 על 50 100 * 50 100 מה אורך ו50 אמה רוחב זה בעצם 5000 עמות השיעור ש יוצא בשי אמו ושירים על שעמו ושירים זה יוצא 4994 יש הפרש של שש עמות לכל השטח הזאת ורשי כאן מעריך את כל החשבון איך באמת בשמה ושירים יש לנו מתוך עצר המשכון אנחנו מוציאים שיעור של ש ושירים מרובע כשאנחנו באים לרבע את השטח הזה אז בעצם זה ההבדל בין רבי עקיבא לחכמים רב עקיבא סבר השיעור לפי ש ו שיריים נכון שחצ המישכון זה המקור ללימוד של ביסוסים אבל כשחזר אמרו מה השיעור הם דיברו על ריבוע והריבוע הוא בשיעור שלשים ושירים ולא נתנו יותר מזה גם לא את הדבר המועט להגיע לשיעור של ביסו שים חחים סומרים שכן התירו עד בסים ממש מנוע נ מילה מה המקור לכך שאנחנו לוקחים את המידות של חצר המשכון ואנחנו מרבים אותם ובכך אנחנו מגיעים לשבי ממו ושירים דדו מקו אורך החצר מו בעמו ורוחו 50 ב50 הפסוק בא לציין את חצר המשכון חצר המשכון היה אורך של 100 אמה ורוחב 50 הפסוק אומר ו50 ב50 ולכאורה יש פה מילה מיותרת מה זה בא 50 אומרו טויו וכמובן תוסס מציין זה הכל הסמכתה ולא דרושה ממש כיוון שהרי אנחנו מדברים כאן בדברים שרבונו באו ואסרו שמה הוא יבוא להשוות את זה לרשות סורבי אבל הסמכת היא טול 50 וסבב ב50 דהיינו ורוחב 50 ב50 יש לך חצר המשכון מחולק לשני חלקים החלק הראשון ה50 הראשונים הם בעצם שטח ריק ועליו אנחנו קוראים חצר שלפני המישכון החצי השני הוא השטח שבו ממוקם המישכון במרכזו אז תיקח את החמישים של חצר המשכון שהוא היה רק סובב עם זה דהיינו תיצור ממנו רצועות רצועות ותקיף איתו את ה-50 ששם נמצא חצר המשק ששם נמצא המישכון ממש ותגיע לשיעור של שמו ושירים ואם כן מפה אנחנו יודעים שחז באו ואמרו את השיעור בצורה של ריבוע למרות שהחצר היה בנוי בצורה של מלבן של 100 על 50 פשטו לקרוא במיק סיב פשטות הפסוק מה מדובר הרי כמו שאמרנו זה הסמכתה אז מה משמעות של הפסוק כפשוטו אומבי יעמד משכן השפת 50 דהיינו האורך היה 100 תיקח את המשכן תתחיל לבנות אותו אחרי 50 אמ מהפתח המזרחי של חצר המשכון כדי שיהיה 50 אמו לפונ כדי שלפני המישכון יהיה 50 אמה על 50 אמה נקיים ו-20 אמה לכל רוח ורוח וסביב המישכון עצמו בחצי השני של ה-50 הפנימיים שם מוקם המישכון במרכז מהצדדים יהיה 20 לכל צד כיוון שהרוכב שם הרוחב הוא 50 והרוחב של המישכון הוא 10 אמות אם כן יצא שיש 20 אמה מכל צד רשי מציין ש-20 אמה הוא לא הוא מדובר שהוא כולל את עובי הקרשים זה באמת יש פה חלל ריק של 19 כולל העובי של הקרשים אנחנו מדברים על 20 כיוון שכש אמרנו שהמשכן הוא 10 אמות זה החלל ללא הקרשים אז אם כן אז יש לנו 10 בתוך המשכן עוד מה של הקרשים ועמה של הקרשים ועוד 19 חלל ריק ו-1 חלל ריק מהצדדים הגענו ל-50 ברוחב והוא הדין גם שיש עוד 20 אחרי המשכן כיוון שאם המשכן הוא באורך של 30 אמה כפי שמבואר שהיו 20 קרשים לכל צד וכל קרש הוא אמה וחצי מגיעים ל-30 אמה ה-30 אמה האלו איפה הם מסתיימים הם התחילו בתחילת ה-50 הסתיימו 20 לפני הסוף אז יש פה עוד 20 אמה לגם לרוח המערבית שזה נשאר לחצר המשכון אומרת הגמרא א בלזר אמר אם היייתה ורקה ראינו במשנה מחלוקת נוספת איך צריך להיות צורת ההיתר במחיצות של עד בסוסים שאיתרנו רבי ליזר אמר אם היייתה ורקה יותר על רוכבה אפילו עמה אחת אין מטלטלים בתוכה משמעות הדברים שצריך ש שהשטח שעליו אנחנו תירים לטלטל צריך להיות מרובע אבל אם יש מה ומעלה הפרש בין האורך לרוחב הוא לא מרובה אין מטלטלים בתוכה וכעת הגמרא תשאל סתירה השיטה השנייה זה רבי יוסי במשנה שהוא אומר אפילו הורקה פי שניים ברכבה תלין בתוכה כי הרי אנחנו יודעים את זה מחצר המשכון נכון שיבנו את זה אבל עדיין זה לא מגרע ממקרה שזה יהיה פי שניים באורך דהיינו בצורה מלבנית כמו המקורי של חצר המשכון שזה גם בסדר אבל העיקר שלא יהיה יותר מפי שניים באורך ולכן בזה נחלקו רב יוסי ורב לז כעת הגמרא תשאל סתירה בשיטת רב לזר והיא תר את המחלוקת בצורה שונה ואניה יש ברייסה בשיטת רב לזר שסותרת לשיטה שלו כאן רב אליזר אמר אם הייתה ורקה יתר על פי שניים ברכבה אפילו עמה אחת הם מטלים בתוכה כאן בברייס מבואר שרב ליזר הוא כשיטת רבי יוסי במשנה שאם זה יהיה יותר מפי שניים רק אז אסור בטלטול אבל עד פי שניים זה בסדר ואילו כאן במשנה ראינו שרב לזר אומר דווקא מרובה אם יהיה עמה אחת יותר ב ריבוע אורך יותר מהרוכב בעמה אחת כבר אסור לטלטל סתירה אומר אביבי כננ מניסן יתר על פי שניים ברוכבת נן נבאר את שיטת רבי לזר במשנה שהוא גם כוונתו היא להתיר עד פי שניים איך דהיינו רב לזר בא לומר וכך מבאר רשי שרב לזר בעצם כשהוא אומר כשרב לזר אומר אם הייתה רוקה יותר על רוכבה אפילו עמה אחת זה חוזר על מידות המשכן אם המשכן מידות האלה שאמרנו שזה חצר המשכן היה 150 אם האורך יהיה יותר מהרוכב דהיינו האורך של ה1 יהיה יותר מהרוח בעמה אחת זאת אומרת שיהיה באורך יותר מ-100 על חשבון הרוחב שיהיה פחות מ-50 אפילו בעמה אחת זה אסור כלומר עד שיעור פי שניים אני יכול להתיר את המלבן מעבר לזה אני כבר לא מתיר ממילא זו כנת רב לזר וזה מסתדר עם שיטתו בברייס שאפשר גם עד פי שניים יוחי היינו רבי יוסי שואלת הגמרא אם ככה מה היה החילוק בין רב לזר רב יסי ציינו שרבי ייסי במשנה אומר שעד פ שים זה בסדר י כבני ריבוע דרבו רבו אנחנו ראינו לא שרבונו חכמים באו ודרשו מדרש שאנחנו לוקחים את חצר המשכון ומרבים אותו ולכן כשאנחנו מתירים אנחנו מתיירים ריבוע השאלה האם הריבוע הזה זה המצב האידיאלי זה המצב הרצוי מלכתחילה להתיר לטלטל דווקא בריבוע ורק באים לומר שאם זה לא ריבוע אל מלבני זה גם בסדר או שלא או שאיין הבדל כל עוד שזה לא יותר מפי ש זה לכתחילה כל הבעיה מתחילה שזה פי ש ממילא הלשון של רבי יוסי במשנה אפילו וקה פי שניים עוכבה מטלטלין בתוכה מה שמע מהלשון אפילו משמ שלכתחילה זה לא ככה אלא לכתחילה צריך שיהיה מרובעת גם אם זה לא מרובע אלא זה פי שניים זה גם בסדר מה שאיין כן ברב לז שאנחנו כעת מבארים את דבריו שהוא גם מתכוון לומר פי שניים אצלו זה לכתחילה פי שני הוא רק בא לומר שלא יהיה יותר מפי שני אבל כל ה זה פי שני זה כמו חצר המישכון וזה בסדר אז זה החילוק בין רבי לזר לרבי ייסי ממשיכה הגמרא על דברי המשנה רבי יסי אמר וראינו שאם זה יותר מפי שניים זה אסור לטלטל איתמר אומר רבי יוסף מביד אומר שמואל הלו חק רבי יוסי הלכה כמו רבי יסי שע פ שניים זה בסדר ורב ביבי אמר רב יהודה אמר שמוא ע ללא חק רב קיב ולכאורה אם אתה אומר לא חק רב קיב רב קיב הרי אמר ש אם זה לא לתשמיש הדירו עד עד ש0 ממו ושירים על שמו ושירים זה בסדר לכאורה מה שמע מרב עקיבה שהוא מצריך ריבוע ואילו רבי סי אמר שעד פי שניים זה בסדר אז לכאורה יש פה סתירה בין שתי הממס אתה אומר שהל חקרה בקיבה או של חקר ביס אומרת הגמורה זה מסתדר ותרוו לכולה הלכה כ שניהם בחלק שאנחנו מקילים וצריך ד השמי קר ביוסי אם היית אומר לאח רביס המיד שמרו או בסדיר רבי וסי לא ציין לעניין המחלוקת הראשונה שבא נחלקו האם צריך תשמיש הדירו או לא הוא רק נחלק בעניין של ריבוע או מלבן הוא בא לומר ש גם על בן טוב עד פי שניים אז הייתי אומר אתה אומר ללא חק רבי ייסי מה קורה עם המחלוקת הראשונה של תשמיש דירו ייתכן שרבי ייסי סובר שמתי אני מתיר בשיעור של ביסוסים דווקא אם זה יש ביס דירו כמו שיטת רבי יהודי בן בובה קומש מלון אל וחק רב קיווה לכן צריך להביא את רב קיווה שהוא אומר שעד בס לא צריך בכלל תשמי שירו ושמי רב הקיב קותי הייתי אומר הלכה כרב קי אז מ רב הקיו אמר ששירים על ש ושירים דווקא מרובע עם מלבן זה לא טוב כלומר ש לא חקה רבי יוסי אז אם ככה אני נוקט את ההלכה כמותם בעניין להקל כ רבי יסי שאפשר להקל עד מלבן ופי שניים באורך מהרוכב וכרב קיבה שאפשר להקל שעד בסים לא צריך תשמיש הדירו אז אם כאנו כן לגבי שיטת רב קיווה במשנה אמרנו רב קיבה נחלק עם תקמה האם זה בסים שהתירו בלא תשמיש הדירו האם התירו בסו כך סוברים חומים ורב עקיבא סובר התירו קצת פחות יש שיעור של עשירים הבאנו מה המקור לכך שמרבים אותו למרות שהמשכן היה מעל 50 יש אתזה הסמכת מהפסוק 50 ב50 אמרנו שיטס רב לזר זה לא כפשוטו במשנה שצריך שיהיה מרובע פשר עד פי שניים וכוונתו על כוונתו במשנה היא כוונתו כדבריו בברייס שעד פ שים זה בסדר מה המחלוקת ביניהם בין רבי זר לרבי יסי זה האם לכתחילה עדיף בצורה מרובעת או שגם לכתחילה איין בעיה של אורך פי שניים מהרוכב אמרנו ממרס שתי ממרס בשם שמואל שלאו חיקה רבי יסי לא חקרה בקיבה ואין סתירה ביניהם וצריך את שניהם כיוון שלא חקר בכיו רק בחלק ש שלא צריך תשמיש דירו עד ביסים ולוכ כרב יוסי בחלק שלא צריך מרובע אלא גם עד פי שניים באורך שהוא יותר מהרוכב זה גם כן מותר לטלטל בו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: