העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד ב

[מוזיקה] דף כב עמוד ב לכל אחד מאיתנו או כמעט לכל אחד עומד מול העיניים איזו דמות שבמהלך החיים הוא נפגש איתה והיא השפיע עליו אם זה מלמד כבר בשנים מוקדמות אם זה איש חינוך משגיח בישיבה וכדומה מישהו שהשפיע עליו טוב ועל פי רוב תבדקו את זה כמעט תמיד זה לא יהיה דווקא באיזה דבר תורה או הלכה שהוא הנחיל לו זה יהיה דווקא באיזה יחס באיזה הנהגה טובה ביחס אישי ומיוחד שהוא השפיע עליו והוא עד היום זוכר את זה לטובה היום אנחנו נראה דבר מדהים בעמוד שלנו יהושע בנ המנהיג המיתולוגי של עם ישראל באמת השפיע עליהם כל כך הרבה תורה כל כך הרבה יראת שמיים הנהיג אותם הביא להם את ארץ ישראל אומרת הגמרא היום יהושע אוהב ישראל היה וכשרוצים לטאר את אהבת ישראל שהייתה לו במה תופסים את זה הוא נהג בהם טובת עין הוא דאג שלא יהיה להם קשה כשהיה מקום שהוא מורכב שהוא מאתגר להליכה הוא נתן את זה לבן אדם יחיד ולא עשה את זה דרך הרבים לרבים הוא דאג שיהיה להם דרכים כבושות דרכים סלולות דרכים שנעמד ללכת שימו לב במה תופסים כדוגמה את יהושע בנון שבאמת הוא היה איש האשכולות והיה בו הכל ואני בכלל לא רוצה לטאר כי הוא הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו יודעים אבל כשהגרוש להגיד אוהב ישראל היה היא מביאה דווקא את הדבר הזה הוא דאג ליהודים שלא יהיה להם קשה ללכת סך הכל אפשר לחשוב מה קרה יהיה להם קצת יותר מאתגר לא הוא אהב אותם הוא רצה שיהיה להם קל ונוח גם בגשמיות וזה זה מה שנזכר ואני לוקח את זה לנו עצמנו באמת יהושע בןן הוא באמת קדוש אני לא יודע בכלל איך להתייחס לדמות הנשגבת הזאת אבל כל אחד יכול לקחת את זה לעצמו ולדעת אהבה כל האהבה שיש לך לילדים שלך לחניכים שלך וכדומה כמה שתרבה בהם תורה כמה שתנחה להם עקרונות כמה שתיתן להם את הערכים זה נפלא אבל בסופו של דבר האהבה נמדדת כמה אתה באמת דואג להם כמה אתה רוצה שיהיה להם טוב כמה אתה רוצה שיהיה להם נחמד שיהיה להם אור בעיניים ואנחנו מתחילים דף כב עמוד א' למטה אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן ופתחו אוזניים יש כאן דין מרתק דין מפתיע אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים זאת אומרת גם במקומות שלכאורה נראים לך רשות הרבים בארץ ישראל כלום לא נחשב רשות הרבים אף פעם בכל מקום שתצטערו דאורייתא שואלת הגמרא יתבב דימי וקמר לאליה שמעתה הוא אמר את השמועה הזאת בשם רבי יוחנן אמר להבא לרב דימי למה בוא ננסה לחשוב יחד מה הסיבה שארץ ישראל אין לה תורת רשות הרבים ותמיד כל מקום שטלטל סליחה לא חייבים עליה משום רשות הרבים וכל מקום שטלטל לא תעבור אמר להביל עבדים מ מתמה אילי משום ד מקיף לה סולמה דצו מח גיסה יש לה מחיצות טבעיות שהופכות את כל המקומות לסוג של רשות היחיד למה לך לצד צפון ליד העיר צו בלבנון יש שם איזשהו מצוק מאוד מאוד גבוה שהוא בעצם מחיצה מצד אחד ולך לצד מזרח יש שם עמק יש שם איזשהו מקום מאוד מאוד עמוק ומחתה ד גדר מאח גיסה ויש כאן שתי מחיצות שגם נפגשים בסופו של דבר בקרן הצפונית מזרחית יש כאן כמן בעצם שתי כמן קרן זווית ועל ידי כך נכון שאולי אסור לטלטל מדרבנן אבל בכל אופן על פי התורה זה נחשב כמקום שהוא רשות היחיד ולכן כל מקום שטלטל בארץ ישראל לא תעבור על איסור ומתנה דגר מאח גיסה ואם כך על זה אתה סומך ולכן אתה אומר שבארץ ישראל בכל מקום שטלטל זה לא יחשב כרשות הרבים אם ככה הוא שואל בבל נמי תמצא קצת בגיאוגרפיה בבל גם כן יש לה את אותם תכונות בדיוק בבל נמי מקיף לה פרט מאח גיסה ודיג לת מגיסה וזה נפגש יחד ואם כך גם בבבל תאמר שאין רשות הרבים שאין תורת רשות הרבים ואם כך הוא הולך צעד נוסף ואם כך דקולה על מנמי מקיף אוקיינוס בסופו של דבר יש את המחיצה הטבעית שהיא האוקיינוס הים הגדול שבעצם הוא גם נחשב כמחיצה ואם כן תאמר שבכלל אין תורת רשות הרבים בשום מקום לא ייתכן לכן הוא אומר לו דיל אולי כשאמרת בשם רבי יוחנן שבארץ ישראל אין תורת רשות הרבים מעלות ומורדות כ אמרת אתה מתכוון רק למקום שמאוד לא נוח ללכת שם בגלל המעלות זאת אומרת בגלל שזה עלייה מאוד מאוד תלולה או בגלל שזה ירידה מאוד תלולה ורק לכן ורק במקומות האלה באמת זה לא נחשב כרשות הרבים וכבר נבין למה אבל בשאר מקומות בעור שזה נחשב רשות הרבים אמר ליונ רבדי מקר קפנ זאת אומרת הוא התכוון להגיד לו אדם חשוב אדם עם ראש על הכתפיים חזית לרש בעמוד כי אמר רבי יוחנן לא שמעתא כביכול ראיתי את ראשך בין התלמידים כשרבי יוחנן אמר את זה ובאמת עמדת על סוף דעתו והבנת את כוונתו מסבירים שכמובן הוא לא היה באותו דור ולא היה בבית מדרשו של רבי יוחנן אבל הוא התכוון להגיד לו בהתפעלות כביכול היית שם ממש ושמעת את השיעור והבנת את דבריו והסברת את מה שאני אמרתי הת מרנה מקית הרבן אמר רבי יוחנן הוא אמר בשם רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבי הבאו אמר רבי יוחנן מעלות ומורדות שבארץ ישראל אין חיייבים עליהם משום רשות הרבים לפי ש אינן דגלי מדבר מחנה ישראל במדבר שממנו אנחנו לומדים בעצם זה המקור שלנו וממנו אנחנו לומדים הכל היה דרך נוחה דרך כבושה לרבים דרך שכיף ללכת וא ולמה כי הרי ידוע היה תנן הכבוד שהוא היה מחליק לפניהם את הדרך לא היה לא עליה ולא ירידה לא התאמצו לא תייגו הלכו הלכו בנוחות וברווחה ואותו דבר דווקא מקום כזה בעצם לפי זה עוד מעט נבין למה כן אבל לפי זה לא כל כך מובן וייתכן שמדובר לא רק בארץ ישראל אלא בכל מקום ברגע שההליכה שם לא נוחה זה מאוד מאוד תלול מאוד משופע כלפי מעלה או כלפי מטה זה לא יחשב כרשות הרבים ממשיכה הגמרא לדבר בעניין אנחנו עסוקים בעצם במקומות תלולים מדרונות עליות וכדומה בא מנרך ב מרבה מה קורה תלה תלקט עשרה מתוך ארבע אנחנו כבר מכירים את האירוע הזה יש לי פה בעצם תל שמתלוות ברשות הרבים שבטווח של ארבע אמות זה עולה לגובה 10 טפחים זאת אומרת השיפוע שלו הוא מספיק משמעותי באבע אמות הוא כבר עולה 10 טפחים ורבים בו ים בו בעצם הרי אני מחשיב תמיד כזה תל המתלקט כרשות היחיד הבעייה היא שפה זה נמצא באיזה מיקום אסטרטגי באמצע הרחוב ואנשים עוברים בו מצד לצד רבים בוקעים בו השאלה אם אני מחשיב אותו כרשות היחיד או לא כיוון שהרבים עוברים בו זה מתבטל האם חייבים עליו משום רשות הרבים או אין חייבים עליו והגמרא מיד מסבירה את השאלה הרי אנחנו ראינו וראינו אתמול וראינו כבר קודם דיברנו על זה בעבר ראינו שחכמים אומרים שאפילו בפסי ביראות ברגע שהכפתור בארבע דיום דין הללו הם רבים עוברים שם זה לא מעניין אותי הם לא מבטלים את המחיצה רק רבי יהודה הוא זה שאומר שמגיעים הרבים ומבטלים את המחיצה ולכן אומרת הגמרא בעצם רכבה מפרש את הביה שלו את השאלה שלו ליבא דרבנן לא תיבא אלך אין בכלל שאלה ולמה אשתא עכשיו ומה אתם שמה הדרך שעוברת בין הפסי ביראות מה שדיברנו אתמול דניחא תשמישי נוח ללכת שם אתה הולך ברחבות אתה הולך בשמחה ובנוחות דני ח תשמישי נוח להשתמש וללכת שם בכל אופן אמרי רבנן לא עתו רבים ומבטל מחיצה הרבים שעוברים שם לא מבטלים את המחיצות אם אם כן אח ד לא ניח תשמישי לא כל שכן פה לא נוח להשתמש לא נוח ללכת זה מדרון ה זה בעצם עולה ל המתלקט לא נוח ללכת אז ברור שהרבים אותם אלו שעוברים שם לא יבטלו את המחיצה הזאת לא יבטלו אותו מתורת רשות היחיד אז אין לי שאלה לפי רבנן כיתי בא אלך מתי כן יהיה שאלה לי בד רבי יהודה מה הי מה באמת הדין האם אתם הוד ניח תש מישתי ולכן הוא אומר שהרבים מבטלים את המחיצה כי נוח ללכת שם אבל אח הבטל דלא ניחת שמישי לאטור בובת למחיצה אודיל מה לא שנה לפי רבי יהודה זה השאלה שמה הוא אומר בו שמבטלים אבל שמה נוח וכיף ללכת השאלה מה קורה לגבי טל עונה הגמרא בעצם עונה רבה אמרלי חייבין כן לפי רבי יהודה בכזה מקרה המקום שם נקרא רשות הרבים כי הרבים שעוברים שם מבטלים את המחיצה שלו מבטלים את תורת רשות היחיד המשיך לשאול אותו רחבה ואפילו עולים בחבל אפילו אם כל כך לא נוח ללכת שם עד כדי כך שעולים לו בחבל וזה אמור להיות שרות היחיד אבל בכל אופן רבים הולכים שם גם תאמר שאותם רבים יבטלו את תורת רשות היחיד אמר להן עונה לו רב בו שהם יבטלו את זה ומי שיטלטל שם יהיה חייב כי זה רשות הרבים ושואל רחבה והולך צעד נוסף ואפילו במעלות בית מרון מעלות בית מרון ידוע לכולם כן כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון מקום צר תלול רק אדם אחד יכול לעבור שם כל פעם ברור שעל פיד זה אמור להיות רשות היחיד ואם רבים יעברו שם בכזה מקום שהוא תלול כמו מעלות בית מרון גם כן הם י לו בעצם את תורת רשות היחיד שיש שם אמר לאין אומר רב אומר רבה כן בכל מקרה בכל מצב רבי יהודה יאמר ברגע שאנשים הולכים שמה הם בוקעים שם הם מבטלים את המחיצות יפה רכבה שומע את זה ומביא לו שאלה את יוי כתוב כך חצר שהרבים נכנסים לה בזו ויוצאים בזו יש פתח מצד אחד של החצר ומצידה השני הרבים עוברים בה יש בה פתחים הדין שלה רשו רגע ואני חייב להדגיש מדובר שהפתח כמובן פחות מערה ויותר מכך גם רשי מביא זה מובא שם בסוגייה מדובר ש בפתחים האלה יש גדודים זאת אומרת יש שם מחיצות גם איפה שאתה ממש עובר איפה שפרוץ עדיין יש שם מחיצות נמוכות ועליהם אתה עובר ולכן זה נקרא קצת סגור מה הדין של זה רשות הרבים לטומאה יש דין של ספק טומא ברשות הרבים זה טהור אז אומרים לך תשמע אם יש שם ספק טומה אני מחשיב את זה כש כרשות הרבים וזה טהור אבל רשות היחיד לשבת יש שם מחיצות והמ מחיצות לא מתבטלות הרי כמו שאמרנו יש שם פחות מערה פחות מ10 רמות של פתח יש שם גידוד ויש שם מחיצות ולכן אני מחשיב את זה כרשות היחיד לעניין שבת וזה שהרבים עוברים שם לא מעניין אותי יפה מאוד יש כאן בריתה יש כאן משנה שכותבת במפורש שזה שהרבים עוברים לא מבטל מתורת רשות היחיד ני מי המשנה הזו אי להם רבנן אם תאמר לי שזה דעת חכמים א בעצם אין כאן שום חידוש למה אשת ומהם בפסי ביראות דח תשמיש נוח לעבור שם בכל אופן אמרי רבנן לאו רבים ומבט למחיצה אחה ברגע שבעצם יש כאן שני פתחים אבל יש כאן מחיצות זה לא כמו בבור זה שיש לך סך הכל ארבע זוויות וכל הדרך פתוחה לך יש כאן מחיצות זה לא ניחת תשמישי יש פתחים צרים יותר מאותם מחיצות לא כל שכן שהם יאמרו שהרבים לא מבטלים את המחיצה ברור שכן אלא ליו חייב להיות שמי אומר את המשנה הזו רבי יהודה ורבי יהודה אומר לך ברגע שלא נוח לעבור שם סך הכל הפתחים צרים כן זה לא חוסר נוחות של חבל או של מעלות בית מירון כבר ברגע שזה לא נוח וזה קצת צר כבר אני מחשיב את זה כרשות היחיד והרבים לא מבטלים את זה ממש לא כמו שאמרת אתה רבה שב בכל מקרה גם אם הדרך כל כך דחוקה ולא נוחה עדיין הרבים מבטלים עונה רבה לא לא ממש לא המשנה שם לעולם רבנן ו כשיטת רבנן לפי רבי יהודה תמיד רבים מבטלים צר לא צר לעלות בחבל בית מירון מה שתרצה תמיד הרבים מבטלים אבל כאן אתה יודע למה אני צריך להשמיע את זה לפי רבנן אתה צודק שאיין שום חידוש רשות הרבים לטומאה הצריך עלי זאת אומרת חכמים באמת את צודק לגבי פסי ביראות ששם נוח להשתמש כבר אז בכזה מקרה הם אומרים הרבים מבטלים בטח במקרה שהפתח צרים יותר וכדומה ברור שהם לא יבטלו אבל מה שמגיעים לומר במשנה פשוט מאוד לא מעניין אותם לעניין שבת על זה הם לא דיברו הם מגיעים לתת לך חידוש נהדר שתדע שלגבי תומא אני מחשיב את זה כרשות הרבים וספק טומא באותו מקום יהיה טהור כדין רשות הרבים וזה כבר חידוש נפלא ולכן חכמים כותבים את זה מביא רכבה שאלה נוספת על רבה תשמה מבואות המפולשת בבורות בשחין ובמערות זאת אומרת מבואות שהם מפולש מצד לצד פתוחות מצד לצד בבורות בתוך בור או בתוך שיח או בתוך מערה זה כל מיני סוגים של חפירות עמוק יותר מרובע יותר פתוח מקורה מה הדין רשות היחיד לשבת הוא רשות הרבים לטו ועכשיו הגמרא מנסה להבין מה זה אומר שיש לך מבוי בתוך בור בבורות צל כדת המבוי נמצא בתוך הבור לא יתכן אלא חייב להיות לבורות זאת אומרת שעל הפתח הוא אמנם מפולש אבל בצד אחד שלו יש בור ולא נוח לעבור שם הדין שלו רשות היחיד לשבת כמובן אם תשים בפתח השני את התיקון הנצרך קורה לכי וכדומה זה יחשב לרשות היחיד ורשות הרבים לעניין טומא שוב פעם מביאה הגמרא את אותו פירוק את אותו בירור שהיה קודם ני מי שנה את המשנה הזו המה רבנן אשתא ומה אתם לגבי מה שראינו בפסי ביראות דחש מיש נוח לעבור שם בין הפסי ביראות בכל אופן אמר ד מבטלה הם לא מבטלים את המחיצה אח ד חשיש פה בעצם מה קורה דמיינו אתם הולכים במבוא ויש לכם עלה פתח בור איפה אנשים עוברים בצד עוברים ככה ממש על הצדדים ובכל אופן בכזה מקרה ברור שהרבים לא יבטלו את המחיצה אין בזה כל חידוש כאן דלא ניחת השמיש שהם עוברים על שפת הבור לא כל שכן אין ללב חייב להיות שהמשנה הזו זה רבי יהודה זה שיטת רבי יהודה ופה אנחנו רואים שרבי יהודה אומר שברגע שהמעבר לא נוח וצר ועוברים בי בין שפת הבור לכותל במקום הצר הזה עליו שעוברים רבים הם לא מבטלים את המחיצה וזה נקרא רשות היחיד לעניין שבת יפה מאוד אם כן יש ראייה נפלא כנגד דבריך רב שאמרת שאפילו במקומות לא נוחים רבי יהודה אומר ברגע שרבים וברים מבטלים את המחיצה ממש לא אונ רבה לא התירוץ ממש כמו קודם לא לעולם רבנן זה כשיטת רבנן אה אתה שואל למה חכמים צריכים להדגיש את זה הרי הם אומרים כבר לגבי פסי ביראות שנוח ללכת שזה לא מתבטל ובטח בכזה מקרה שלא נוח ללכת שוב החידוש הוא בכיוון השני החידוש הוא לומר לי רשות הרבים לטומי סטריך עלי בכזה מצב שלא נוח לרבים לעבור שם אפילו כך אני מחשיב את המקום כרשות הרבים ולגבי טומאה אם יהיה ספק טומאה זה יהיה מותר כדין כתומה ברשות הרבים מביא רך בשאלה שלישית על רבת שמע שבילי בית גלגול זה מקום מסוים בארץ ישראל ממש מאתגר למטיבי לכת בלבד קשה לעבור שם אז שבילי בית גלגול וקה יוצא בהם רשות היחיד לשבת ור רשות הרבים לטמ ואנחנו מסבירים פה מה זה שבילי בית גלגול ואיזה הוא שבילי בית גלגול אמרי דו רבי יניא כל שאיין העבד יכול לטול שיעה של חיטין וירוץ לפני שרדיו זאת אומרת גם אם ה שרדיו האדון שלו יריץ אותו יזרז אותו ידרבן אותותו הוא לא צליח לרוץ כי זה תלול באמת זה בלתי אפשרי זאת אומרת רבי ינאי מדגיש זה אמור להיות מקום שלא לא נוח ללכת אלא יותר מכך זה בלתי אפשרי ללכת וזה נחשב הבילי בית גלגול האלה זה נחשב מקום שהוא רשות היחיד לעניין שבת ורשות הרבים לעניין טומא ושוב מפרק את הגמרא מהני מי זה המשנה הזו אלה עם הרבנד שאומרים לך שעליו שעוברים שם רבים זה לא נקרא רשות זה עדיין נותר רשות היחיד שוב אין כאן שום חידוש אשתא ומה אתם בין הפסי ביראות ניח תשמיש נוח ל ת שם בכל אופן אמרי רבנן לאטו רבים ומבטל המחיצה הם לא מבטלים ובין הפסים נשאר רשות היחיד אח בשבילי בית גלגול שזה כל כך מסובך ללכת שם דלאו ניחת השמשת לא כל שכן שהאלוקים ועוברים שמה זה לא יחשב הם לא יבטלו את המחיצה הם לא יבטלו את המקום של רשות היחיד אל ליו רבי יהודה ואתה רואה שברגע שלא נוח ללכת רבי יהודה אומר כן שימו לב זה כבר השאלה השלישית אותו רעיון בדיוק אתה רואה שרבי יהודה מודה שברגע שלא נוח ללכת הרבים לא יבטלו את תורת רשות היחיד כאן כבר יש תשובה אחרת כאן אנחנו לא משתמשים בתשובה שאמרנו קודם מסבירים המפרשים גם פה יכלנו להגיד שזה חכמים ום מדברים על רשות הרבים לעניין טומא אבל כאן מזה שרבי ינאי מפרט אין העבד יכול ליטול סיה אתה רואה שכנראה הוא כן מדבר כאן על הקטע דווקא שזה נחשב רשות היחיד כי הוא מגיע ואומר לך בעצם דע לך כל שאיין העבד יכול הוא נותן לך הגבלה על זה אומר מה נחשב רשות היחיד מה נחשב מקום סגור מה נחשב מקום תלול לכן הוא לא עונה את התשובה הזאת מה התשובה שלו אמר ליוני רבה בשבילי גלגול קאמרת מה אתה מדבר שבילי בית גלגול איפה זה בארץ ישראל ארץ ישראל שונה מכל הארצות בעניין הזה ואתה יודע למה יהושע כשהוא חילק את הארץ אוהב ישראל היה הוא ביקש שיהיה להם הכי נוח והכי טוב גם כשהם הולכים בדרכים גם כשהם בעניינים גשמיים הוא רצה שיהיה להם טוב עמד ותיקן להם דרכים דרכים בתוך ההרים סלה להם כבישים וסרטי מקום שיכולו לעבור מעיר לעיר בצורה נוחה ואיכותית כל אחד אניח תשמיש את המקום שנוח לעבור שם מסרה לרבים וזה נחשב רשות הרבים כלך דלא ניח תשמיש מסרה ליחיד כל מקום תלול שלא נוח לעבור שם כמו שבילי בית גלגול את זה הוא מסר ליחיד ברגע שהוא מסע ליחיד ברור שאותם רבים שעוברים שמה לא יכולים לבטל א זה מתורת רשות היחיד ולזה גם רבי יהודה מודה אבל אומר רבא מה שאני דיברתי שאפילו אם עולים בחבל ואפילו כמעל בית מירון אם רבים עוברים שם מבטלים את תורת רשות היחיד אני דיברתי על מקום שההוא בחוץ לארץ מקום שהוא בחוץ לארץ שבאמת הוא של הרבים אז זה שהוא תלול אתה צודק שיכול להפוך אותו לרש ש היחיד אבל דוקא אם רבים לא עוברים שם אם רבים עוברים שם גם אם הוא תלול גם אם הוא על ידי חבל הם מבטלים ממנו את תורת רשות היחיד וזה הופך לרשות הרבים רק בארץ ישראל שמראש יהושע כשחלק את זה נתן את זה לבן אדם יחיד שם אתה צודק שאותו מקום הוא רשות היחיד וזה שהרבים בוקעים שמה לא יכולים להפוך אותו לרשות הרבים אומרת המשנה הקדושה בואו נתחיל את המשנה והאמת היא שכבר ראינו אותה ראינו שיש הבדל בין בור לבער בפסי ביראות כל מה שאני מתיר זה בגלל המים ולכן יש יותר רה להתיר בבאר שזה נובע ומתחדש מאשר בבור שעלול להתייבש אומרת הגמרא שיטה אומרת המשנה שיטה ראשונה אחד בור הרבים ובאר הרבים הוא בער היחיד עושים להם פסים זאת אומרת ברגע שיש לי כאן אחד מהדברים או שזה של רבים או שזה נובע אני יכול ברגע זה נובע בין רבים בין יחיד אם זה לא נובע זה בור אז זה של רבים אני יכול כי הם יזכירו אחד לשני אם זה התייבש אבל לבור היחיד יש פה שני דברים לגריעותא בעצם זה גם בור שיכול להתייבש וגם של יחיד והוא לא יזכור אומר רבי עקיבא אומרת הנקה מה בעצם שזה רבי עקיבא עושים לו מחיצה גבוהה עשר טפחים חייבים לעשות מחיצה תקנית איכותית אל תשתמש בהיתרים לא פסים ולא שום דבר דברי רבי עקיבא רבי יהודה בן בב חולק ואומר ללא שימו לב אין עושים פסים אלא לבאר הרבים בלבד צריך את שני הדברים לתיבות גם באר וגם של הרבים עד כדי כך ולשער אם זה באר יחיד ובור אם זה של רבים אם זה של יחיד לא משנה עושים חגורה גבוהה רה טפחים היקף של חבלים נבין בגמרא בדיוק מה הוא מתכוון האם זה המחיצה של רבי עקיבא או משהו אחר אבל חייבים מחיצה ולא מספיק פסה ביראות כדרכנו בואו נסכם דבר ראשון ראינו דין מאוד דין מאוד מעניין בארץ ישראל איפה ש טלטל זה עדיין לא יחשב כרשות הרבים ניסינו להבין למה אם בגלל צור וגדר שהם מתחברים יחד אם כך גם בול ואם כך גם כל העולם שהאוקיינוס מקיף אותה אלא אמרנו מעלות ומורדות דווקא מעלות ומורדות ובאמת הוא שיבח וכך ראינו אית מר נמי והסיבה היא לפי שאינם כדגל מדבר וכאן בעצם אנחנו מבינים שלא משנה אם זה בארץ ישראל או בחוץ לארץ זה לא כדג במדבר ולכן מותר רך במירב שאל על תל המתלקט הוא אומר לו תקשיב עלי בה דרבנן ברור אם בפסי ביראות שני ך תשמיש זה לא מבטל בברור שכאן זה לא מבטל אלא השאלה לפי רבי יהודה והוא ענה לו כן הרבים יבטלו את המחיצה ואפילו אם יעלו בחבל ואפילו אם זה כ מעלות בית מרון שאל אותו בעצם שלושה שאלות פעמיים ממשנה שבשניהם רואים שבקטע לא נוח זאת אומרת אם נכנסים מפתח זה ויוצאים מזה ואמרנו שמדובר שאיין השרה טפחים בפתח ואש גדודה וראינו גם במקרה שאש בור אני מכניס לו את השאלה השנייה ו שם אתה רואה שזה נקרא רשות הרבים לעניין טומא ורשות היחיד לעניין שבת זה לא יכול להיות חכמים כי חכמים אמרו שבהרבה יותר רחב הרבים לא מבטלים בטח שבכ מקרה אין בזה חידוש אלא כנראה זה רבי יהודה והוא אומר שברגע שזה כזה מקרה הרבים לא יבטלו אבל בעצם הוא דחה את השאלה ואמר לו יתכן לא אפשר לומר שזה רבנן והחידוש כאן זה זה שזה רשות הרבים לעניין טומ השאלה השלישית היייתה השאלה השלישית היייתה משבילי בית גלגול שמה לא רצינו לענות את זה ושמה שוב רואים במפורש ראינו גם ההגדה של שבילי בית גלגול שאמ עבד מדרבן עדיין שאם המאבד השרדות מדרבן עדיין העבד לא יכול ללכת ובעצם שמה גם ראנו שזה רשות היחיד לעניין שבת ורשות הרבים לענין טומה ולכן הוא תירץ ואמר שבילי בית גלגול זה בארץ ישראל יהושע אוהב ישראל והוא נתן את זה ליחיד אבל בחוץ שזה של רבים הרבים מבטלים את המחיצה עכשיו ראינו שתי שיטות במשנה לפי רבי עקיבא רק מה שטרת לראותה זה גם בור וגם של יחיד אז לא עוזר לו פסי ביראות וצריך לשים לו מחיצה רה טפחים רבי יהודה בן בבה אומר להפך דווקא מה שהכי טוב תותל טיווה גם באר וגם הרבים את זה אפשר אבל כל השער חגורה מחיצה תודה רבה בהצלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: