העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כב עמוד א

[מוזיקה] דף כב עמוד א מסופר על אחד מחוגי המשכילים שבעברו היה תלמיד חכם ושנה הוא פירש והתברך באושר ע וגם בעזות לא קטנה הוא שאל פעם את החידושי הרים תראה כתוב בשמע ישראל אני אמנם לא מאמין בזה אני מהמתקדמים אפ לפומה אבל אתם מאמינים בזה וכתוב בשמע ישראל בפשטות והיה עם שמוע שם בפרשה שנייה כתוב תשמעו לכל הקדוש ברוך הוא יהיה לכם שפע וכל טוב ואם לא אוי ואבוי ותראה אני עובר אין עבירה אחת שבתורה שלא עברתי ובכל אופן תראה איזה שפע יש לי תראה באיזה רחבות אני גר תראה כמה נכסים כמה ממון מה אתה אומר על זה אמר לו החידושי הרים תקשיב טוב מדבריך נשמע שלפחות פעם אחת בחייך אמרת שמע ישראל ידעת לצטט משם פסוקים אומר כל מה שיש לך ועוד פי אל אלפי אלפים וריבי רבבות לא מספיקים לשלם בעולם הזה על פעם אחת קריאת שמע שקראת עד כדי כך וזה אנחנו נראה יום בעמוד שלנו הקדוש ברוך הוא יכול לפעמים לתת שכר טוב לרשעים וכל זה כדי להאבידו כדי לשלם לו את שחרו בעולם הזה ואילו צדיק כך כתוב בגמרא שלנו צדיק יכול הרבה פעמים להתמודד בעולם הזה להיות מלא באתגרים וכל הסיבה זה כדי לתת לו את שכרו מושלם בעולם הבא בעולם הבא הפרמטרים אחרים לגמרי כל התנאים כל מה שאתה מקבל זה בדברים שאין לנו בכלל השגה בהם ולכן הקדוש ברוך הוא בעצם משתמש בפנים שלו משתמש כמו שכתוב כאן רך הפים הוא מעריך את הפנים שלו הוא משתמש בשני סוגי פנים לרשעים ולצדק ואותו סות מדגיש דבר נפלא ששניהם מרחמים גם לצדיקים זה מרחמים כי באמת שחרם המושלם חבל להם לפספס אם הם יקבלו בעולם הזה הם כל כך הצטערו וגם הרשעים זה שהוא נותן להם בעולם הבא בעולם הזה זה כדי לתת להם פתח שמה יחזרו בתשובה ולכן הוא מחכה עד העולם הבא עם פורנות אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כא עמוד ב למטה הגמרא מביאה פסוק משיר השירים ש מתאר את הקדוש ברוך הוא ואומר קבוצות טלטלים שחורות כעורב אמר אב חיס אמר מר אוקבה מה זה קבוצות טלטלים מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ על כל עוקץ קטנטן בתורה איך מנוקד איך זה כתוב איך יכל להיות כתוב וכל הדברים הללו טלטלים הוא דורש טילי טילים של הלכות ערמות של הלכות שחורות כעורב הוא ממשיך את הפסוק ודורש במי אתה מוצן מי ידע עד כדי כך לדרוש על כל קוץ וכל תג טילי טילים של הלכות במי שמשקים ומעריב עליהן לבית המדרש הלשון של שחורות כעורב שחורות מלשון שחרית כעורב לשון ערבית משכים ומעריב בשחרית ובערבית לבית המדרש הוא זה שידע לדרוש את כל ההלכות רבא אמר דרשה נוספת דרשה שונה במי שמשכיר פניו עליהן כעורב מי שמשקיע כל כך ושוכח לגמרי מהעולם הזה מצער את עצמו ומסתגר עד שהוא משחיר את פניו כעורב הוא ידע לדרוש את כל ההלכות רבא אמר אדם שרוצה לדעת את התורה בבהירות כל כך בבריאות מלאה זה דווקא מי שמשים עצמו א ר על בניו ועל בני ביתו כעורב העורב ידוע כבעל חי אכזרי הוא לא דואג לילדים שלו לאוכל והקדוש ברוך הוא מזמן להם יתושים מתוך צוען שנכנסים לתוך פיהם אותו דבר רק אדם שיכול לאטום את אוזניו מלשמוע את הילדים שלו מתחננים ומבקשים ולומר הקדוש ברוך הוא ימלא את חסרונם לסמוך במאת האחוזים על ההשגחה העליונה הוא זה שיכול להשקיע את עצמו עד כדי כך בתורה ולהגיע לידיעה כל כך בורה מביאה הגמרא דוגמה כי אד רבד בר מתנא וקאז לבערו הוא הלך לבית המדרש אמרה לדתו אמרה לו אשתו ינו ק דידך מה יעבד לי הילדים שלך מה אני אאכיל אותם אמר לה משלין קורמה בגמה נגמרו הירקות שגדלים באגם נגמרו קנים שאפשר לאכול תני להם מה שיש תביאי אוכל תחפשי אוכל וזה מה שתביאי להם הוא טם את אוזניו וכך הוא גדל בתורה ומשלם לסוני אל פניו לאבידו דורש את הגמרא דרשה נוספת אמר יהושע בן לוי אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו זאת אומרת כתוב כאן על הקדוש ברוך הוא דבר שאנחנו לבד לא היינו אומרים כביכול כאדם שנושא משוי על פניו הוא מבקש להשליכו ממנו אין בן אדם שעושה מעשה טוב ולא מקבל על זה שכר אבל הרשעים אומר רבי יהושע בן לוי מהפסוק כך כתוב ובלי זה לא הייתי אומר הקדוש ברוך הוא כאילו סוחב את זה בכבדות ומחפש להתפטר מזה לתת להם את השכר אין לו בריירה כל אדם שעושה מ מעשה תו יקבל שכר אבל הרשעים קשה לו לתת את זה והוא נותן את זה כביכול בלית ברירה לא יאחר לשונ אילא לשונ הוד לא יאחר אבל יאחר לצדיקים גמורים אדם רגיל זאת אומרת שונאיו הרשעים הם אלו שלא יח ו להם את התשלום ויתנו להם במקום אתה מגיע להם אבל צדיקים גמורים יחכו עם זה וייתנו להם בעולם הבא והיינו דמה אב יהושע בן לוי מהד כתיב אשר אנוכי מצווך היום לעשותם פשטות הפסוק אני מצווה אותך היום לעשות את המצוות אבל הוא דורש ואומר היום לעשותם ודורש כך היום לעשותם בעולם הזה ולא למחר לעשותם אדם לאחר המוות לא יכול להוסיף לעצמו אפילו גרם של זכות ועוד הוא אומר היום לעשותם למחר לקבל שכרם בעולם הזה התפקיד שלנו לעשות את המצוות ורק בעולם הבא נקבל ונראה את שכר אמח ת של ב נחמני מה דכתיב כתוב רך הפים מה זה מה זה רך הפים הי אמור להיות כתוב ערך אף מבא אלי הו מעריך את הפה ולא כועס אלא הוא דורש ואומר הפים לשון פנים שהקדוש ברוך הוא מראה פנים מיוחדות לצדיקים ופנים אחרות לרשעים אלא ערך הפים לצדיקים שבאמת עובר עליהם אתגרים וקשיים אבל בעולם הבא הם יקבלו את שחרם המושלם וערך הפים לרשעים שהוא שומר להם את העונש בעולם הבא וגם אם לפעמים בעולם הזה הם חוגגים בסופו של דבר הוא יפרא מהם יפה מאוד סיימנו כאן את שלל הדרשות את כל הדברים המתוקים מדבש ועכשיו אנחנו עוברים חזרה למשנה במשנה שלנו ראינו את כל העניין של פסי ביראות ודיברנו על המרחקים אמרנו שרבי יהודה אומר גם כמה שאתה מרחיק את הפסים ומוסיף בפשוט כן ראינו זה ההיתר להוסיף בפשוט יש גבול עד בית שעתיים אי אפשר להקיף יותר מבית שעתיים על ידי אותם ומדים על ידי אותם פסי ביראות ראינו כבר את הוויכוח על זה אבל לפני שנראה את זה פעם נוספת בעמוד שלנו מביאה הגמרא שאלה רבי יהודה אומר עד בת שעתיים זאת אומרת בעצם בוא נדגיש שחכמים חולקים עליו ואומרים אתה יכול להרחיק את הפסים מהבאר כמה שאתה רוצה אבל תרחיב בפסים שים כל 13 מה ושליש כל 10 אמות כן תלוי לפי רבי מ לפי רבי יהודה תוסיף עוד פשוט תוסיף עוד כרש אבל רבי יהודה אומר מה פתאום כמה שאתה מוסיף נכון הפער ביניהם אסור לי יותר משו עמה ושליש וכל פעם תוסיף פשוט אבל עד בת שעתיים ולא יותר היא באה אליו שואלת הגמרא האם בור הוא פסין ק אמר הודין מהבור ולא פסין ק אמר זאת אומרת כשההוא אומר בת שעתיים הוא מדבר על חלל הבור ו ברגע שיש בחלל הבור עד בת שעתיים אני עוד יכול ללכת את המינימום ההכרחי שתי עמות ממנו כמו שראיינו שזה המינימום המרחק המינימלי שצריך להרחיק מהבור אז אני ארחיק שתי עמות וזה בסדר גמור זה עדיין אני מסתכל רק על הבור עו דלמה בור ולא פסין קמה זאת אומרת סליחה בעצם עכשיו הסברנו את הבור ולא פפסין או שלא כשהוא אומר בעץ עתי הוא מדבר על הבור יחד עם הפפסין כל השטח כל ההיקף באופן כללי לא יהיה יותר גדול מבת שעתיים יפה והגמרא מסבירה את הספק האם אדם נותן עיניו בבורו ולכן לא גזרינן דיל מעטי לטלטול יותר מבית שעתיים בקר פף זאת אומרת אדם כשמגיע למדוד הוא לא מסתכל על ההיקף של הפסי ביראות את מה הם מקיפים הוא מסתכל על הדבר המרכזי ביותר שיש לנו כאן וזה הבור וברגע שהבור הוא פחות מבית שעתיים לא אכפת לי שלקחת את ה זאת אומרת הוא בת שעתיים במדויק עד בת שעתיים לא אכפת לי שלקחת את עוד שתי עמות שהם בעצם המרחק המינימלי כמו שאמרנו לא אכפת לי כי אדם נותן יניו רק בבורו והוא ייראה רגע אין פה בית שעתיים אז אותו דבר הוא לא יטלטל בקרפ וכדומה אבל אודיל מצד שני אדם נותן עיניו במחיצתו הוא כן מחשב את כל השטח בעצם בין הפסים זה מה שהוא מחשב החל מהפסים וכל ההיקף שיש בתוכו ואם כך גזרן דיל מעט יו כלוף ויותר מבית שעתיים קרפף בן אדם יגיד רגע אני בסופו של דבר ראיתי גם בעצם כך רבי יהודה יאמר הקיפו יותר מבת שעתיים כי בעצם הפסי ביראות נכון שהבור עצמו היה פחות אבל הפסי ביראות שהרחק עוד שתי עמות הם היו כבר יותר וזה אסור וזה אני חושב שיגיע הבן אדם ויאמר אם מטלטלים יותר מבת שעתיים גם בקרפ מותר תשמ אומרת הגמרא הקדושה כמה הם מקורבים כמה המרחק המינימלי כמו שראינו כדי ראשה ורובה של פרה וכמה הם מרוחקים כמה בעצם המרחק הכי גדול שאני יכול להרחיק מהבאר שאני יכול להרחיק את הפסים אפילו כור ואפילו קורים כמובן כל עוד ואתה מוסיף פשוטים רבי יהודה אומר לא עד בית שעתיים מותר יותר מבית שעתיים אסור יפה זה כבר אנחנו יודעים מביאה הגמרא את הדיון אמרו לרבי יהודה י את המודה בדיר ושר שזה בעצם לבהמות וגם לבני אדם כפי שראינו הוא מוקצה הוא רחבה כן שזה כל מיני מקומות שהם חצרות כאלה שבאמת אין בהם דיורי אדם אבל גם אדם משתמש בהם סליחה הוא מוקצה וחצר אפילו בית חמשת קורים ובית עשרת קורים שמותר ואם ככה ל פסי בירא אותה לא מתיר גם שם יש בני אדם שמשתמשים אמור להיות מותר זה עשוי לאדם אמר להם עונה רבי יהודה ואומר זו מחיצה ואלו פסים וכבר ראינו את העניין הזה אומר להם זה בעצם תורת מחיצה עליהם וזה תורת פסים זאת אומרת דיר שר כל האלה הם מוקפים במחיצה מה אז ראינו כשלמדנו את זה בעמוד ראינו במפורש ראינו במפורט שזה תורת מחיצה ואם יש ביניהם פתח של 10 אמות זה פסול לכן באמת אפשר להגדיל אבל הפסי ביראות זה דבר הרבה יותר רעוע זה דבר הרבה יותר פרוביזורי שכבר שאני מתיר עד רווח של 13 אמה ושליש לכן אני לא יכול כל כך לשחק בזה אין להם כוח כל כך להתיר אפילו היקף כל כך גדול של של בית חמשת קורין ובית רת קורין יפה בכל אופן זה הדיון מביאה הגמרא דעה נוספת רבי שמעון בן אלעזר אומר בוא עד בת עתיים בגמרא שלנו כתוב הבית שעתיים יש כאלה שגורסים על בית שעתיים זאת אומרת הוא מדבר על בת שעתיים מרובה הוא לא מדבר על גודל יותר הוא אומר בית שעתיים מרובה מותר ולא אמרו להרחיק אלא כדי ראשה ורובה של פרה שימו לב בעצם הוא אומר במפורש מסבירה הגמרא עמיד ק אמר רבי שמעון בן אלעזר בור ולא פסין כי הוא אומר במפורש הבור עצמו כן שימו לב זה מה שהוא אומר הבור עצמו שיהיה בת שעתיים ואז יש לי עוד שמות שאני יכול להרחיק ואם הוא אומר במפורש בוא ולא פסין מכלל דרבי יהודה בוא ופס כמר וזה המחלוקת ביניהם הוא מגיע במפורש רבי שמעון בן אלעזר ואומר אני מדבר על הבור כנראה שרבי יהודה שמדבר הוא מדבר על הפסים יחד עם הבור שכל אלה כל המכלול הזה לא יחרוג מבית שעתיים דוחה הגמרא יפה זה ראיה נפלאה אבל זה לא נכון ולא הי רבי יהודה בור ולא פסין כמר האמת היא שרבי יהודה התכוון לבור בעצמו בלי הפסים שואלת הגמרא רגע הרי היה שכמה עליה היא אחי היינו רבי שמעון בן אלעזר גם רבי שמעון בן אלעזר מדבר על הבור בעצמו ואם כך במה הם נחלקו אומרת מה ללא לגבי הבור באמת לגבי הבת שעתיים שניהם מדברים רק על הבור אתה שואל אותי במה הם נחלקו הי כ ביני הו אריך וקטין מה קורה אם באמת זה בת שעתיים תמדוד את זה רק זה לא מרובע זה בצורות אחרות זה עגול זה צר וארוך וכדומה זה לא מרובע ממש רבי שמעו בן עזר שמתם לב הוא אמר בית שעתיים הבית שעתיים דווקא אם זה מרובע ושטחו בית שעתיים אז הוא מתיר שיהיה במדויק כמו המידות אבל רבי יהודה אומר ללא גם אריך וקטין בכל בכל מצב שהוא בכל צורה שהבור נראה גם ם כן אני מתיר עד בת שעתיים אבל זה המחלוקת ביניהם אבל עדיין שניהם מדברים על בור בלא פסין והבור עצמו יכול להיות בת שעתיים ואני יכול להרחיק ממנו עוד 700 ואני לא חושב שיבוא אדם ויתן עיניו במחיצתו ויאמר תשמע ראיתי ש מטלטלים בשעתיים ויבוא לטלטל גם בקר פף הגמרא מתמקדת עכשיו במה שראיינו שחכמים אמרו לגבי מוקצה לגבי דיר סר מוקצה חצר האמת היא שזה לא רק חכמים גם רבי יהודה מודה להם וגם רבי שמעון בן אלעזר ברגע שיש מחיצות תקניות אין להם בעיה כל הדיון זה בפסי ביראות כשיש מח צות תקניות ברור שראיינו שאפילו עשרת קורין וחמשת קורין מביאה הגמרא ומרחיבה בעניין כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אוויר כל מקום שבעצם אין לו תקרה הוא מחיצה יש בו מחיצות אבל תקרה אין שתשמש לדירה יש שם גם בני אדם שמשתמשים מביאה הגמר דוגמאות כגון דיר סר מוקצה וחצר ברגע שבני אדם משתמשים גם אם אין בזה תקרא זה מוקף במחיצות טובות אפילו בת חמשת קורין ובת הסרת קורים מותר וכל דירה ואילו מצד שני גם מקום עם תקרה מקום מקורה שהוא לכאורה טוב יותר אבל ת שמישה לאוויר כגון בגנין שבשדות זאת אומרת זה לא בית אני לא נמצא שם כי נחמד לי אני לא נמצא שם כי זה מרכז החיים שלי אני פשוט אין לי בריירה אני שומר פה על השדות ויש גשם ויש שמש אז אני נכנס פנימה זה נקרא דירה שת שמישה לאוויר היא לא נועדה לעצם המהות של דירה כל המהות שה זה כדי להגן מהמקום בחוץ אז עד בית שעתיים מותר יותר מבית שעתיים אסור זה הכלל שנותן רבי שמעון בן אלעזר זאת אומרת יש מקומות שהם לא מקורים ועדיין אפשר בשטח ריכה וכיף ויש מקומות שהם מקורים ועדיין רק עד בית שעתיים אומרת המשנה הקדושה וזו משנה שכבר ראינו רבי יהודה אומר אם היה דרך רשות הרבים הפסקתן זאת אומרת אם יש דרך רשות הרבים שעוברת בין אותם פסי ביראות איפ שיש לך בור ואתה מקיף אותו פסי ביראות עובר שם דרך רשות הרבים י סלקן עלי צדדים אומר אתה מחוייב לסלק את דרך הרבים לצדדים בעצם להפוך שם את האזור למקום שהוא רשות שהוא לא רשות יחיד אבל שאין שם דרך רבים ורק אז יהיה מותר אבל כל עוד ועוברת שם דרך הרבים זה יבטל את ההיקף של המחיצות ויהיה אסור טלטל זה לא יהפוך לרשות היחיד ואילו חכמים אומרים אינו צריך ברגע שיש לך פה מחיצות הרבים שעוברים לא מבטלים את המחיצה אומרת הגמרא הקדושה וגם את זה כבר ראינו רבי יוחנן ורבי אלזר דמו צוהו אמרו יחד כאן וד יח כוחן של מחיצות מדברי מדברי חכמים אנחנו רואים את הכוח האדיר של מחיצות שעל אף שעוברים שם רבים הם לא מבטלים ועדיין המקום שמה בין הפסים נחשב כרשות היחיד שואלת הגמרא כאן וסביר עלי האם כאן בעצם זה לפי רבי יוחנן מי שזוכר רבי רבי אלזר כבר ראינו שזה כאן וסביר אלי שבאמת הוא סובר כמו חכמים לפי רבי יוחנן שואל את הגמרא אם הוא באמת סובר כך ואמר ברחנא אמר רבי יוחנן ירושלים ירושלים בתפארתה לפני החורבן אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים ירושלים היייתה מוקפת חומה הרחוב הראשי שלה בעצם היה בו את כל התנאים של רשות הרבים והוא היה אמור להיות רשות הרבים אבל כיוון שהדלתות שלה ננעלות בלילה זה לא נחשב כמקום פרוץ כמקום של רשות הרבים ובאמת זה ביטל את העניין של רשות הרבים בעצם אנחנו רואים כאן שלו יצוה שהדלתות לא היו ננעלות בלילה אותם רבים שעוברים ובוקע שמה היו מבטלים את המחיצה מבטלים את הקף החומות ומבטלים אותם מתורת רשות היחיד ואם כן בהכרח כשהוא מתפעל מדברי חכמים אלא כאן ולא סביר עלי הוא מתפעל מדבריהם אומר תראה איזה כוח הם נותנים למחיצות אבל הוא עצמו סובר כרבי יהודה שהרבים שעוברים כן מבטלים את המחיצות ולכן ירושלים הילולי דלתותיה לא ננעלות בלילה באמת היו חייבים עליה מביאה הגמרא בריתה מעניינת שבעצם לכאורה גם את שיטת חכמים וגם את שיטת רבי יהודה ורמי דרבי יהודה דרבי יהודה ורמי דרבנן דרבנן נביא ברייתא שבעצם מקשה משליכה קושיה רמי זה להשליך משליך קושייה גם על דבריהם של רבי יהודה גם על דבריו של רבי יהודה וגם על דבריהם של חכמים ד תניה יתר על כן אמר רבי יהודה בעצם כבר דיברנו מספר פעמים על הברייתא שמה מובא כל מיני סיטואציות ואומר עוד יותר מכך מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים והוא רוצה לטלטל מבית לבית בעצם חוצה בעיניהם רחוב רשות ה רבים אומר רבי יהודה יש פטנט קסם עושה לו לכי מכאן ולכי מכאן או שהוא מניח קורה מכאן וקורה מכאן בעצם במעברים על ידי כך יש לו שתי מחיצות של שני הבתים עוד לחי ולכי או קורה וקורה ונושא ונותן באמצע והוא יכול לטלטל אמרו לו חכמים מה פתאום אין מערון רשות הרבים בכך אין על מה לדבר שימו לב בעצם ראינו במשנה רבי יהודה מתייחס לרבים שעוברים ואומרים ומבטלים את המחיצה ורבנן לא כאן אנחנו רואים בדיוק להפך אומרת הגמרא אם כך קש דרבי יהודה דרבי יהודה קש ד דרבנן פה אתה רואה בדיוק להפך פה אתה רואה שרבי יהודה אומר אפשר לערב רשות הרבים בעירוב כל כך חלש לשים לחיים ומחיצות ולא מעניין אותי שהרבים עוברים שם וכן חכמים אומרים מה פתאום אי אפשר להלקח את רשות הרבים הם נותנים משקל לזה שרבים עוברים שם ממש הפוך ממה שהם אומרים במשנה אומרת הגמרא לא ממש לא דרבי יהודה דרבי יהודה לא קשיה אתם שם מדובר דיק שתי מחיצות מעלי תה הכתלים של הבתים משני הכיוונים זה שתי מחיצות גמורות ולכן לא אכפת לי שרבים אומרים הם לא יכולים לבטל את המחיצה גמורה אבל אחה במקרה של המשנה ל כשתי מחיצות מאליטה בכל הארבע כיוונים הרבים בוקעים ועוברים בכל ארבע כיוונים אין מחיצות תקניות יש רק את הפסים האלה ולכן אי אפשר לסמוך על זה ורבי יהודה אומר הרבים שבוקעים כאן יבטלו הכל כשיש שתי מחיצות תקניות על זה הוא לא מדבר וכן דרבנן דרבנן נמי לא קשיה אחה במקרה של הפסי ביראות היק שם ארבע מחיצות נכון שארבע המחיצות הללו הם באמת קצת הראיות הם לא מושלמות אבל יש שם ארבע מחיצות סתכל בכל זווית של הבור יש לך מחיצה נפלא ואילו הטם במקרה של הבריתה לשם ארבע מחיצות סך הכל שתי מחיצות תקניות והלחי וקורה הם בכלל לא מחשיבים את זה כתחילת מחיצות זה יכול להיות הקר וכל מיני דברים כאלה אבל מחיצות זה לא נחשב ולכן אומרים חכמים במקרה הזה ממש לא לא ניתן לירב כך את רשות הרבים וכן ניתן משקל הרבים שעוברים שמה יותר מזה אומרת הגמרא גם לדעות ש אכי מועיל משום מחיצה עדיין זה לא נחשב כמו פסי ביראות ולכן חכמים יאמרו אפילו לא צריך להגיע לעניין של רבים בוקים כלל אין כאן מחיצות ולכן לא נתיר בכזה מקרה בשונה מפסי ביראות ו כדרכנו בואו נסכם דבר ראשון ראינו את קבוצות טלטלים שחורות כעורב על טילי טילים של הלכות אפשר על כל קוץ וקוץ דורשים טילי טילים של הלכות ומי מי שמשקים ומעריב משחיר כעורב משים עצמו אכזרי כעורב כמו שראיינו על רב עדה בר מתנה לשוני לפניו לאבידו הקדוש ברוך הוא עושה את זה כביכול בלט ברירה לא יאחר לשונ אבל כן לצדיקים גמורים כמו שראיינו היום לעשותם ולא למחר והיום לעשותם ולמחר לקבל שכרם ודבר נוסף ערך הפים לרשעים וצדיקים לכל אחד הוא שומר את שחרם של הצדיקים ואת פורענות של הרשעים רבי יהודה אומר עד בעץ שעתיים היה לנו שאלה אם הוא מתכוון לבור ו פסין או בור בלי פסין בעצם העניין הוא מעיקר הדין ברור שאפשר בור יחד עם בור לבד השאלה אם אני גוזר שבן אדם יגיע ויאמר רגע ראיתי בית שעתיים ויגיע לטלטל בקר פף ניסינו לפשוט מזה שרבי שמעון בן אלעזר אומר במפורש בית שעתיים על בית שעתיים והוא מדבר על הבור ואם כך כנראה שרבי יהודה מדבר על הבור בלי הפסים אמרנו מה סליחה על הבור יחד עם הפסים אמרנו מה פתאום שניהם מדברים על הבור עם הפסים והם חולקים מה קורה אם זה לא מרובה אם זה אריך וקטין צר וארוך וכל מיני דברים כאלה וכך הם נחלקים מגיע רבי שמו בן לזו אומר כלל נפלא דע לך אם יש יכול להיות מקום שהוא לא מקורה אבל כיוון שזה ראוי לתשמיש אדם דיר שר וכדומה ראוי ומשמש לתשמיש אדם אז אפילו אם הוא מוקף בין חמשת קורין ועשרת קורין עדיין אני אני אחשב אותו כרשות היחיד ואם מותר לטלטל וייתכן מקום שהוא מקורב והוא ממש דירה אבל עדיין רק עד בת שעתיים זה דירה שת שמישה לאוויר שאין לה מהות של דירה אדם לא רוצה לגור שם וכל מה שהוא עושה את זה זה בשביל החוץ בשביל שהוא חייב להיות כאן וצריך מחסה ראינו מה קורה עם דרך הרבים עוברת דרך רשות הרבים רבי יהודה אומר זה לא טוב חכמים אומרים הרבים לא מבטלים רבי יוחנן ורבי אלעזר אמרו כאן הודיע אחר כוחן של מחיצות רבי יוחנן לא סובר כך הוא רק התפעל אבל הוא לא סובר כך מזה שאני רואה שאומר על ירושלים שאם דלתותיה היו ננעלות בלילה היו חייבים מלא אז זאת אומרת שאם לא הרבים היו מבטלים את המחיצה רמי דרבי יהודה דרבי יהודה ודרבנן דרבנן מזה שאנחנו רואים את אדם שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים לפי רבי יהודה מספיק לכי לחי או קורה וקורה והוא מטלטל ביניהם אתה רואה שהוא לא חושש לרבים ולפי חכמים אסור ואז ענינו ממש לא לפי רבי יהודה כאן יש שתי מחיצות גמורות ולכן הרבים לא מבטלים השאן כן פסי ביראות אין כלל מחיצות שלמות כל המחיצות רעועות ולפי חכמים גם כן לא קשה כי חכמים אומרים תשמע פה לפחות יש לך שם ארבע מחיצות ולכן הרבים שעוברים בין הפסי ביראות לא יכולים לבטל כאן אפילו שם ארבע מחיצות אין ולכן אי אפשר להעריב כך את רשות הרבים בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות ‏m [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: