העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא עירובים דף כא עמוד ב שורה עשירית מלמעלה חדשים גם משנים דודי צפנתי לך אמר כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם הרבה גזרות גזרתי על עצמי בדברי סופרים יותר ממה שגזרת עליי וקיימת קיימתי דברי סופרים למרות שהם מרובים אמר לרב חסדה לומ דרבונות דוק מסדר אגדת קמי היה לו תלמיד שהיה תמיד משמיע בפניו דברי אגדה משמיע לך חדשים גם משנים מהוא אמר לי אלו מצוות קלות ואלו מצוות חמורות מצוות קלות הם הדברים החדשים מצוות ישנות אלו הדברים הישנים וזה נקרא ישן וזה נקרא חדש אמר ל כי תורה פעמים פעמים ניתנה אם מדובר הכל על דברי תורה תורה לא ניתנה בכמה זמנים אלא הלנו מדברי ללו מדברי סופרים החדשים כמובן הכוונה הא דברי סופרים דורש רב המד כתיב יותר מהם הבני זהר עשות סרים הרבה וגומר שלמה המלך מזהיר לא לעשות ספרים יתרים בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהם עשה ולא תעשה בדברי סופרים כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה שנאמר ופורץ גדר ישכנו נחש זאת אומרת ההקפדה על דברי סופרים צריכה להיות לכאורה יותר מאשר על דברי תורה נשאל את השאלה היתכן דברי תורה לעומד דברי סופרים ההסבר הוא כזה כפי שומרים האחרונים דברי תורה מי שעבר על דברי תורה יצרו עבר עליו דברי סופרים רוב אלה שאומרים על דברי סופרים זה מחמת זלזול הם מזלזלים בדברי סופרים מזלזלים בכוחם של רבונו לכן במקרה דנן פורץ גדר ישכן ונשך הוא נחש הוא חייב מיתה גם על דברים קלים והרבה שמה תאמר אם יש בהן ממש מה לא נכתבו יש תועלת בדברי רבון דברי סופרים זה חשוב למה לא נכתבו על זה אמר שלמה המלך אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ לג הרבה הגיית בשר זה המשך הפסוק אומר רב פפה בר ד רבח ברד משמ ד רבח ברול מלמד שכל המיג על דברי חכמים זה מסתדר עם מה שאמרנו מקודם שהסיבה ברוב המקרים שאנשים לא מקיימים את דברי חכמים כמה שמזלזלים בהם לכן כל המלג על דברי חכמים בצואה רותחת יגיעת בשר מה שהבשר קל זה אדם נידון בזה מכף לרבה מכתיב לעג עם ע להג כתיב עם ה אלא כל הוגה בהם בדברי חזל תואם טעם בשר תן רבנות מעשה ברב עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים ורב ישוע גרסי רבי יהודה רבי עקיבא נהרג ביום הכיפורים אחרי שהיה חבוש בבית האסורים מעס ברב קיבא ש חבוש בבית האסורים והייה רבי שוע גרסי משרתו גרסי אומר רשי ש גר במקום שנקרא גרסי או שה תוכן גריסים יה משרתו בל יום ויום היו מכניסים לו מים במידה יום אחד מצאו שומר בית האסורים אמר לו היום ממך מרובין שמה לחתור בית האסורים אתה צריך אולי זה הכוונה שפך חציין ונתן לו קצין שבא אצל רב עקיבא אמר לו ישוע אין אתה יודע הוא יחר שזקן אני וחיי תלויין בחייך סך לו כל אותו המאורה אמר לו תן לי מים שטול ידי אמר לו לשתות אין מגיין ר נטלו מאיתי חצי אין מספיק בשביל לשתות ליטול ידיך מגיעין אמר לו מה אשה שחרים עליהם מיתה מוטב אמות מיטת עצמי בחוסר שתייה ולא העבור על דעת חבריי אמרו לו לא טעם כלום עד שהביא לו מים ונטל ידיו ששמו חכמים בדבר אמרו מה בזקנותו כך שכוחו של אדם כבר נחלש קשה לו להתגבר על נטיית ליבו כך בילדותו לחת כמה וכמה ומה בבית ה אסורים כך שהוא חלוש וקשה ודוחק כך שלא בבית האסורים הלכת כמה וכמה אומר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים שתי התקנות האלה תיקן שלמה המלך יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם ליבך ישמח ליבי גם אני ואומר חכם בני ושמח לבי ושיבה חורפי דבר שתי התקנות האלה עירובין כמו שנראה יותר בהמשך המסכת התקנה שצריך לעשות עירובי דיורין במבוי לכי קורא את כל הדברים האלה תיקן שלמה המלך אותו דבר נטילת ידיים מה שאנחנו נוהגים ניטול ידיים לפני אכילת פת דורש רב מד כתיב לחד ודי צא הסד לי בכפרים נשקים על הקרמים נראה אם פחה הגפן פתח הסמדר פסוק בשיר השירים מני צו הרימונים שם אתן דודי לך לך דודי צא השדה אמר כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אל תיניני יושבי כרכים שהם בכל המולה הציבורית שיש שמה שיש בהם גזל ואריות ושבועת שם ושבועת שקר אל תחשוב שאנחנו עסוקים בדברים האלה נצא השדה בוא רחת תלמידי חכמים שעוסקים בתורה מתוך הדחק שהם גרים בכפרים לא מתעסקים בכל המסחר ממילא הכשלות שלהם בעבירות של מרמה או שאר עבירות היא קטנה יותר נלין בכפרים אל תקרא בכפרים אלא בכופרים נלך אחרי זה גם לבקר אצל הכופרים בוא וערך זרו של עשו שהשפעת עליהם טובה והן כפרו בך נשקים על הקרמים אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות נראה אם פחה הגפן אלו בעלי מקרא שזה תחילת הגפן בעלי מקרא שזה מקור הראשוני פיתח הסמדר אלו בעלי משנה מקור כבר יותר מאוחר יני צוערים מונים אלו בעלי גמרא כבר מקום יר מקור יותר מאוחר שם מתן את דודי לך אראך כבודי וגדלי שבח בני ובנותיי אומר רבי מנוון מי דכתיב ודבר 3000 משל וישירו חמישה ול מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה 3000 משל הוא הסביר את זה בצורה ואם היה צורך אמר 3000 משל על כל דבר על כל דבר ודבר של סופרים חמישה ול טעמים על דברי תורה הוא אמר 3000 משלים דברי סופרים אמר 1000 ח חמישה 000 א5 טעמים דורש רבה ממה דכתיב ביותר שה כולת חכם עוד לימד דעת את העם ויזן וחקר תיקן משלים הרבה לימד דעת את העם דאג מר בסימני טעמים ולימד לפי רשי גם במשנה ובכל המקומות עשה טעמים כדי להקל על הלימוד כמו שיש לנו במקרא יש לנו גם במשנה כדי לפסק כדי שאדם ידע איך לקרוא את המשנה בצורה קלה יותר בנוסף ואז בר במדד מילי יה צריך להביא משל או להביא איזשהו הסבר צדדי היה תמיד מביא וזן וחקר ותקן משלים הרבה אומרו לה אומר רב לוזו למה זה נקרא ויזן בתחילה היייתה תורה דומה לכפיפה שאיין לה ים כלי שאין לו ידיות עד שבא שלמה ועשה לו אוזניים זאת אומרת על ידי כל התקנות כמו שראיינו עירובין נטילת ידיים טיפס מזכיר פה גם את הנושא של של האריות שניות לאריות מה היייתה המטרה של שלמה המלך כדי להרחיק את האדם מן העבירה של התורה עצמה על ידי שהוא וד נעצר כבר בשלב מוקדם יותר על ידי גזרות שלו אז הוא לא מגיע לשלב של התורה ממילא הוא מחזיק את התורה שזה הכלי עצמו בצורה הרבה יותר נינוחה למה כמה שכמו שלכ יש אוזניים דהיינו ידיות מהצד יותר קל להחזיק ככה גם אדם מחזיק את התורה את הדברי תורה על ידי שהוא עושה לעצמו הוא אדם לא עושה לעצמו אבל שלמה המלך עשה גזרות על עם ישראל תקנות וגזרות כדי להציל את האדם להתרחק כמה שיותר מהאוירה על דברי תורה קבוצתו טלטלים אומר רב חסדו ארמה רוגבה מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ טילי טילים של הלכות שחורות כעורב ומי אתה הוצאה דברי תורה ומי שמשקים ומעריב עליהם בבית המדרש רבא אמר פירוש אחר ומי שמשכיר פניו עלאין כעורב זאת אומרת הוא נמנע מכל הנאות העולם הוא אוכל פחות משקיע פחות בגשמיות ואז הוא זוכה באמת דברי תורה רב אמר במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב בעורב חזל דורשים שהאבא לא מאכיל אותם עד שהקדוש ברוך הוא מזמן לפי האורבות התינוק מזמן להם תולים וככה הם חיים מי שמשים את עצמו כעורב דהיינו באמת משקיע את עצמו בעולה של תורה ופחות מסתכל על גשמיות בני ביתו זה בזה הוא זוכה כיד רבדה בר מטנה וזי לביר ואמרה לדיטו ינוקי דידך מה יבדלו אתה לא תהיה בבית ה הלך לביר מי יאכיל אותם אמר להם השלימו קורמי בגמה האם הפסיק נגמר הירקות באגם או אפילו מדובר בחוטים כאלה שרואים בדיעבד לאכילה זאת אומרת הוא הלך ללמוד תורה ובינתיים הוא השאיר את בניו כדי להסתמך על גשמיות פחותה מאוד ממש על דברים שפחות טרויים למאכל וב אדם שבאמת עושה את הדברים האלה כמובן צריכים כל דבר ודבר לשכול לגופם של דברים אבל אדם צריך להמעיט ולמעט בגשמיות כמה שיותר כדי שישקיע את עצמו יותר ויותר בתורה ואז באמת הוא יזכה לתורה מרובה ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: