העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא עירובין דף כא עמוד א' נתחיל בסוף העמוד הקודם אומר רבי יצחק ברדה לארו פסי בראות אלא לעולי רגלים אנחנו ממשיכים דינים של פסי בריאות שהת מדבר עליהם במשנה כל המושג של פסי בראות אותם יום דין לא התירו אלא לול רגלים בלבד כלומר עבור ההשקיה של בהמתם של אנשי עולה רגלים תניה לא טרופה כולל עולה רגלים לכאורה לא ש אומרת גם האנשים ותניה לא הותרו פסי בראות אלא לגבי בהמה בלבד רק לגבי הבהמה התירו לא התירו לאנשים מה היא בהמה בהמת עולי רגלים הצורך באותם פסי ביראות היה בשביל הבהמה כמה שהבהמה לא מסוגלת להיכנס לתוך הבור ולשאוב מתוכו מים לכן אדם צריך להביא מים מתוך הבור ולהוציא לבהמה בחוץ והיה צורך לעשות את השטח ש מסביבות הבור לרשות היחיד כדי שיוכל להוציא את המים מהבור לסביבות הבור אבל הדם לצורך הדם לא תקנו את התקנה הזאת מטפס ועולה מטפס ויורד אדם יכול לטפס לתוך הבור ולשתות איך אם הבור הוצר באמצעות הישענות על צידי הבור הוא יכול לרדת ולהעלות איני בומר רבי יצחק אומר רב יהודה אומר שמול טרופ ברות הל באר מים חיים בלבד כל ההיתר נועד רק בשביל באר מים חיים בלבד והי לבהמה מלי חיים מלי מכונסים אם מדובר מים לצורך שתיית הבהמה מה זה משנה בהמה מבחינה בין מים חיים לבין מים שאינם חיים מילא אדם לא יכול לשתות מים מכונסים הם לא מתאימים לבריאותו אבל בבהמה מה ההבדל מים חיים לא מים חיים וי לבהמה מה ליחי מהלי מכונסים באנל מידי דחזי לאדם זאת אומרת נכון שהתקנה של חזל היייתה כדי להעיל לבהמות כדי שהבהמה יוכלו לשתות כמ שאם באמת לאדם הזה אין בהמות לא היו מתקנים עבור את התקנה הזאת כמו שאדם יכול להיכנס לרדת ולעלות בצורה לשתות מבפנים אבל היות שתיקנו עבור הבהמה שיהיה השקיעה בשביל הבהמה תקנו רק אם האדם גם יכול להשתמש באותם מים לפי התנה הזה שומר שמדובר דווקא בבר מים חיים בלבד וכי זה למה אומרת ספס שאמנם באמת התקנה היתה לטובת ולצורך הבהמה אבל אם אדם שאב מים יתירים ונשאר מים האדם יכול לשתות את זה אומנם התקנה לא הייתה עבורו ובשבילו יש פתרון אחר על ידי שיכנס לתוך הבור אבל אם עשינו ויצרנו דיום דין ויצרנו בין הפסים בשביל הבהמה ואדם שאב מים ונשאר לו מים מתרים הוא יכול להשתמש בזה גם בשבילו וזה הסיבה היתה שלפי היתנה הזה רק ההיתר הזה נאמר רק שיש גם מים שרוים לאדם כדי שאם יוותר אחרי שתית הבהמה ישארו מים אז האדם יוכל לשתות ורק אז תקנו את התקנה גופה לארו פסי ברות א לבהמה בלבד אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד ואם היו רחבים אם צידי הבורים רחבים ואדם לא יכול לטפס אמרנו מקודם אדם מטפס באמצעות הישענות על צידי הבור אבל אם זה רחב אפילו לאדם נעמי התירו גם אם אין כאן בהמות תירו בשביל האדם לבד ולא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו זה הבריתה שראיינו בעמוד הקודם אבל ממלא הוא ושופך לפני בהמה ושותה מאליה בעמוד הקודם בסוף הבנו שבבית כפי שנראה לקמן מסביר את זה בצורה אחרת אבל בהתחלה חשבנו שמדובר באותו מקרה של המשנה ומדובר בנקט למנה ולא נקת לה שבזה התנה של הבריתה הזה אוסר אם הוא לא אוחז בבהמה באפשר שלה אז הוא עוסר אפילו כשראשה ורובה הבהמה נמצאת ראשה רובה בפנים אנחנו אוסרים בכלל על מצב של השקייה באחיזת הכלי ללא אחיזת הבהמה אבל הגמרא דוחה את זה מתקיף לרב הנן אם כן ילו פסי בראות אם בין כך אתה עוסר אתה עוסר להחזיק את הכלי ולתת לבהמה אלא מה אתה שופך את המים מהו מה פוש מהיו למלות מהם ודי שהוא אילו אתה ממלא לתוך האבוס כמו שאמרת מקודם אתה מוציא מים מתוך הבור ושם בתוך האבוס אלא מה הועיל ראשה ורובה של פרה מה הצורך בראשה ורובה של פרה כל הצורך בראשה ורובה כדי שהפרה לא תימשך לצדדים ואתה עם הכלי תמשיך ללכת אחריה ויצא מצב שאתה תוציא מתוך ישו היוכל תוציא לרשות שרבים כמ שהפרה תסובב את ראשה למקום ההוא אבל אם בין כך אתה שופך לתוך האבוס מה הצורך בראשה ורובה של הפרה בתוך ה בין הפסים אומר הביי אח ב מסקין כמו ש למדנו בעמוד הקודם ובוסה עומד ברשו הרבים פרה עומדת בבית הפרה צמוד לחלון היא מוציאה את ראשה ואוכלת מתוך האבוס שהבוס נחשב כ שוס יוכית שכן האבוס הוא גבוה עשרה טפחים ורחב ד' והיא אוכלת מתוכו ובא הבעלים של הפרה ורוצה להוציא מתוך הבור והבוס נכנס גם לבין הפסים הוא מעלה דלי מתוך הבור ומעוניין להעביר את הדלי מעל האבוס כמו שקי מלן שאדם יכול ללכת בשו רבים ולטלטל דבר מה השוס היוכל וככה הוא רוצה את זה להביא לפני הפרה אבל חשין שמה הוא ימצא תקלה באמצע באבוס והוא יניח את הדלי על מנת שיוכל לתקן את התקלה ואחרי זה הוא ירים את הדלי ויביא את זה לאבוס נמצא מוצא מרשו סרבים מקרקעית רשו רבים לתוך האבוס כבר זה הכוונה באביה ואבוס עומד רשו רבים גבוע רה ורוחב ארבעה ורשו נכנס לבין הפסים וכולי כמו שראיינו בעמוד הקודם אומר רב ירמיה ברב אומר רב אין בורגנין בבבל לגבי עירובי תחומין יש דין שאנחנו מודדים 2000 ממה מהקצה של העיר איפה נמדד הקצה של העיר איפה שמסתיימים הבתים אבל אם יש בורגנים בורגנים הכונה היא שומרים היו בנים להם סוכות סוכות כדי ששמה יוכלו ללון להיות שמה כדי לפקח על השדות וכל הדברים הבורגנים נחשבים עדיין כהמשך של העיר בתנאי שהמרחק בינם לבין העיר או בין בורגנים לבורגנים אחרים פחות מ-70 אמה ושתי שליש אם המרחק ביניהם גדול מכך הם נקראים מנותקים אחד מהשני אבל הם נמצאים בתוך 72 שלי הם נקראים מחוברים לעיר הדין הד של בורגנין שבאמצעותם אני מגדיל את העיר אין בורגנין בבבל למה נראה ולא פסי ביראות בחול כל הדין שפסי ביראות שמתירים את הסביבות הבור שישמש קשו שיוחד ולהוציא מים מהבור ולשים שמה לא קיים ההיתר הזה בחוץ לארץ חוץ לארץ הכוונה היא כל העולם פוק בבל וארץ ישראל בורגנים בבבל לא דשכיחי בתקי הבורגנים בבבל הם לא מועילים כמה שהם לא עומדים בזרם שמה יש גשמים יש שמה זה מקום בקעה יש שמה מים שפרצו של מים ממילא הבורגנים הם לא יציבים הבתים האלה הם לא יציבים לכן הם לא נחשבים כהמשך של העיר ומה שהוא לא יציב לא נחשב כ בורגני שמתירים ותו דבר שכי בידקי פסי ביראות בחוץ לארץ לו דל שכיח מתיבתא התקנה של חזל היייתה בפסי ביראות למנוול רגלים לאו דווקא ול רגלים כל האלה שבאים לשם מצווה למשל באים ללמוד בישיבה אבל ו שבחוץ לארץ לא היה ישיבות לא היה מקרים תדירים שאנשים באו לשם מצווה ממילא לא תיקנו את התקנה של פסי ביראות אבל ליבך אודינה לא היינו פסי ביראות בבבל עושים כמה שבבבל יש רבה ישיבות בורגנין בחוץ לא כן אין בידקי אין שטפונות של מים או מרב אומ רב ירמיה בר אבא אקדם רב ירמי בר אבא אומר רב אין בורגנין ופסי ביראות לא בבבל ולא בחוץ לארץ שני היתרים האלה שחז עשו לא קיימים לא בבבל ולא בחוץ לארץ בורגני בבבל לא דשכיחי בידקי יש שטפונות הם שוטפים איתם את הבורגנים לכן הבורגנים לא קיבלו מעמד של משהו קבוע והם לא משמשים כהמשך היר בחוץ לארץ נ ו דשכיחי גנבי אמנם בחוץ לארץ אין את השטפונות אין את הבית קדמיה אבל יש גנבים אז גם בבתים האלה לא מחזיקים הרבה זמן מעמד אנשים ממעטים לשעוט בהם ממילא זה לא נקרא בתים שהמשך העיר פסי בירות בבבל לא דשכיח מיה אין צורך כמו ששמה יש מים לא שזה בקעה כל המים הערים מגיעים לשמה אין צורך ביתר מיוחד כדי לשאוב של הבמות בחוץ לארץ נ מילו דלא שכיח מתיבתא אין ישיבות אין באים אין הולכי דרכים לשם מצווה ולכן לא התירו פסי ביראות אומר לרב חסדה למרי בריד רבונה בריד רב ירמי ברבה אמר תיתו מנש שם של מקום לבקשת דניאל יש מקום בבבל שדניאל ידוע שהתפלל שמה שמעתי שאתה הולך ממקום הזה למקום בגיש דניאל דלת הפרסי בשבתא זה מעבר לתחום שבת המי שמחתו הבורגנים אתה מסתמך על הבורגנים שבדרך אומר אבו ד אבוך סבא שלך משמי דרב אין בורגנין בבבל נפק ואכ ולי אנהו מטתא דמבל ב70 אמה ושירים אומנם דין בורגנים אין בבבל אבל יש ערים קטנות שנחרבו בדרך ונשאר מהם מחיצות פה ושם הם עדיין יכולים לשמש כאין בורגנין כאין המשך של העיר אומר רב חיז דריש מרי בר מר מדכתיב לכל תכלה ראיתי כץ חברה מצוות מאוד הנביא בא ואומר התורה גודלה של התורה אין לה שיעור דבר זה המרו דוד ולא פירשו המרו יו ולא פירשו המרו יחזקאל ולא פירשו עד שב זחה בין ידו ופירשו דהינו המרו דוד ולא פרשו דכתיב לכל תכלה ראיתי כצך אברהם מצח מצותך מאוד אין שיעור לתורה אין קץ אמרו יו ולא פרשות דכתיב ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים המרו יחזקאל בלא פרשות כתיב יפרוס אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה כינים והגה ואי כינים זו פרותן של צדיקים בעולם הזה לכן הוא אומר כיני וקוננו בנוסף לתורה יש שמה עוד תוספת מוסר כינים פתם של צדיקים והגה זו מתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא וכן הוא אומר עלי הגיון בכינו והי זו פורנת של רשעים לעתיד לבוא אבל כמו שאמרנו יחזקאל שאמר את את המידה לא לא קבע מידה אמר כטובה מחור לא קבע מידה לכן הוא אומר עובה על עובה תבוא אז ראינו דוד יחזקאל לא אמרו מידה לא נתנו מידה לתורה עד שבא זכיה בן ידו ופרשו דכתיב ויאמר אליי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה אפה דיינו מגילה מקופלת אורכה 20 בעמה ורוחבה 10 בעמה דהיינו מגילה מקופלת אורך 20 וורקה 10 מרוך ב 10 וכי פשט לה אם אתה פותח את הקיפול אבל 20 ב20 אם אני פותח את זה כמו ספר את הקיפול יש לנו 20 על 20 וכתיב היא כתובה פנים ואחור דהיינו אם אני אקלף אותה כביכול בעובי יהיה לי 40 על 20 וכי קלפת לכמה אבלה 4020 את השכבה מהצד השני אני מצמיד לשכבה מהצד העליון וכתיב דהיינו 40 על 20 כמה זה 800 אמות מרובעות שמה נכתבה התורה כמובן מדובר בעמו של הקדוש ברוך הוא וכתיב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תיקן זאת אומרת כל העולם כולו נחשב כזרת דהיינו חצי ימה נמצא כל העולם כולו אחד מ-32 בתורה אם אנחנו ניקח כמו שאמרנו מקודם 40 * 20 זה 800 כמה זרת על זרת דהיינו חצי עמה על חצי עמה נכנס בתוך 800 פי 4 כ שבכל עמה על עמה יש ארבע זרתות ממילא 4 * 800 יוצא 3200 זאת אומרת כל ה עולם כולו הוא 1ד חלקי 3200 מהכמות של התורה שיש זה סחיה בן ידו לימד אותנו כמה התורה היא רחבה ואמר רב חסדה דריש מרי בר מר מה דכתיב נ שני דודי תנים מועדים לפני החל השם עדוד אחד תאנים טובות מאוד כי תאני הבכורות אותם תאנים מוצלחות ש מבכירות שצומחות מהר ודוד אחד תנים רעות מ אשר לא תאכלנה מרוע תנים הטובות אלו צדיקים גמורים תני מראות אלו רשעים גמורים ושמה תאמר רבת ברם ובטל סיכויים המרש אומר שמדובר פה על גלות כוניה אבל כמובן מדובר גם על אותם רשעים אחרים תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידים שייתנו ריח דורש רבה מי דכתיב הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלאו טעמו טעם חטא ועל פתחינו כל מגדים אלו בנות ישראל שמ ות פתחין לבעליהן מגידות מלשון הכוונה הי שהם מורמים בבעליהן בשעה שהם נארות אנשים צנועות וה מודיעות מתי הם מותרות מתי הם אסורות נשנה חינה שוקדות פתחין לבעליהן הם מחכים והם נשארות שלמות עד שהם מתחתנות מדובר כאן הנביא מספר על צדקתם של בחורי ישראל ובנות [מוזיקה] ישראל ש
לצפיה בתכנים נוספים: