העמוד היומי מסכת עירובין דף י עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף י עמוד ב
[מוזיקה] דף י עמוד ב הרבה פעמים בן אדם מתפלל לקדוש ברוך הוא אבל הוא חושב בוא לא נחבי עליו הוא קצת מקל הוא קצת מצמצם את מה שהוא תכנן לבקש ואומר נכון אני באמת רוצה כך וכך וכך וכך הרבה אבל אני לא רוצה להגזים אני לא רוצה להישמע כאחד שמנצל והוא מבקש קצת פחות או שלפעמים בן אדם גם אומר על כזה דבר קטן אנילא צריך את הקדוש ברוך הוא אם יש לי בעיה עם המשכנתא אם יש לי בעיה עם הדירה זה כבר דבר רציני אבל לבקש על כל מיני דברים קטנים על יצרים על אגו על דברים באמת לא מהותיים ומשמעותיים הוא מתבייש לבקש וזו טעות גדולה דבר ראשון אצל הקדוש ברוך הוא הכל אותו דבר זה לא משנה אם אתבקש ממנו סוכריה על מקל או דירה רחבת ידיים בירושלים באמת אין הבדל הכל בשנייה אחת ודבר נוסף הרחב פי חוה מלאו אתה מתבייש לבקש אתה הולך על קטן זה בעיה שלך אל תלך על קטן הקדוש ברוך הוא אומר לנו ארחיב פיך והמלא הוא תבקש כמה שיותר גם דברים לא מציאותיים גם דברים לא הגיוניים תבקש ובעזרת השם תקבל רק תאמין בזה למדתי את המוס הס כל הזה גם מהעמוד שלנו היום אנחנו נראה שאם יש במבוי פתח גדול ופתח קטן אומרת הגמרא חזקה בן אדם נורמלי לא מניח פתח גדול והולך בקטן כן נראה את ההשלכה הלכתית אבל בכל אופן אני לומד מכאן מוסע אסקל עצום אל תלך לפתח הקטן אם נפתח פתח שערי השמיים נפתחים יש שפע אל תהיה אל תהיה בר אל תלך לפתח הקטן תבקש כמה שיותר תרחיב הרחב פיך ומלאו ובעזרת השם וייתנו לך משאלות ליבך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף י עמוד ב בעצם ראינו אתמול מה התיקון הרי חכמים אומרים שפתח יותר רחב מ10 אמות במבוי צריך למעטה איך ממעטים אותו הבאנו אתמול בריתה ליוי הביא בריתה שוא אומר ככה ברגע שזה רכב 20 אמה שים קנה אחד באמצע והוא ימעט וכך כל פתח יהיה 10 אמות והוא מותר על יידי לכי או על ידי קורה אבל הוא עצמו הוא בשם או ששמואל בשמו אמר ממש לא הלכה ו כך כי האוויר מגיע מהכיוון הזה ומהכל הזה ומבטל את אותו קנה אין לו כל משמעות אומרת הגמרא יפה מאוד אז אמרת לי מה לא אבל מה כן אלא היח יוד ואנחנו מתחילים בדף י עמוד א' למטה בשבועה האחרונה אלא היח יוד בוא תאמר לי איך כן אפשר למעט את חלל הפתח אומנם הגמרא יידעה ככל הנראה שאפשר למט על ידי זה שאני אשים ככה מחיצות מלאות בשני הצדדים ואמט אבל הגמרא מנסה פטנטים אחרים קלים יותר זמינים יותר אמר שמואל משמ דלוי יש פתרון עושה פס גבוה ר במשך ארבע עמות ומעמידו לאורכו של מבואי זאת אומרת באמצע הפתח על איפה שאתה שמת קנה תרחיב אותו לארבע אמות אבל לא בעצם למעט את חלל הפתח אלא לאורכו כמו הכתלים של המבוי לאורכם כותלי האורך של המבוי שם תשים בעצם באמצע שים עוד מחיצה ברגע שהיא ארבע אמות זה משמעותי זה משך מבואי זאת אומרת יש כאלה כבר ראינו מחלוקת שסוברים שמשך מבואי הוא כבר בארבעה טפחים אבל מחיצה כזו כולם מודעים שצריכה ארבע עמות וברגע שיש כזה מחיצה כבר לא אומרים שהאוויר דמה גיס ומהי גיסה מהצד הזה מהצד הזה מבטלו כי זה כבר דבר משמעותי זה דבר רציני זה הופך להיות מחיצה ועל ידי כך מתמעט מתמעט חלל פתח המבוי והוא מותר אנה מי מביאה הגמרא פתרון נוסף כדי רב יהודה דמה רב יהודה מבוי שהוא רכב 15 אמר רב יהודה מדבר על מבוי שהוא וחב 15 עמה בעצם יש לי פה חמש עמות מיותרות שאני צריך לבטל אותם מרחיק שתי עמות אני מתרחק מאחד מהקלים שתי עמות ושם אני עושה פס שלוש עמות גובה ערה טווחים שזה הגובה המינימלי של הכשר מבוי וזה נחשב כרשות וכמחצית פס בעצם על ידי זה סתמתי כאן חמש עמות ומדוע יש דין וכבר דיברנו עליו עומד מרובה על הפרוץ אני מסתכל על יחידה מסויימת ואומר רגע מה הרוב כאן פרוץ או עומד ברגע שהוא עומד אני מחשיב את הכל כעומד ולכן אני מרחיק שתי עמות שם פס שלוש אמות בקיצור יש לי כאן יותר אני לא מסתכל על כל הפתח אני מסתכל על היחידה הזו של החמש עמות אומר מה יש לי כאן יותר עומד מפרוץ הכל נחשב כי עומד כאילו כל החמש אמות הללו סגור לחלוטין הם מלאות ואז נותר לי פתח של 10 אמות שהוא ניתר בלחי או קורה מצויין זה פטנט נפלא אגב רבי רב יהודה מדבר על מה קורה במבוי של 15 אמה אבל מה יקרה במבוי שפתחו 20 אמה אומר רשי אותו דבר או שאני אעשה את זה משני הכיוונים זאת אומרת גם מהפתח הזה אני אעשה כמו שראינו ירחיק גם מהצד הזה סליחה לא מהפתח מהכותל הזה אני אקח שתי עמות ואישים פס שלוש עמות וגם מהפתח השני בעצם מיטתי חמש עמות מימין חמש עמות משמאל נשארו 10 רמות שהם פתח קלאסי של מבוי והכל בסדר או פתרון נוסף רשי אומר אני פשוט ישים ירחיק ארבע עמות וישים פס שש בעצם שוב יהיה לי כאן אני אקח את היחידה הזו בוא נומר מצד ימין אני ארחיק שש אמות ארבע אמות וישים פס שש אמות ועל ידי כך בעצם יווצר לי מצב שהע אמות הללו מוסים שוב מדין עומד מרובה על הפרוץ כי יש כאן שש עומד ופרוץ ארבע ולאחר מכן אותו פתח של 10 מצוין יפה הגמרא בעצם מבינה יש לי את האופציות איך אני ממעט את הפתח מ-20 אמה או מ-15 אמה מצויין אבל הגמרא מתעכבת על דבריו של רב יהודה שבעצם אמר זה האופציה קח שלוש פס שלוש אמות שימ אותו במרחק שתי עמות שואלת הגמרא למה דווקא ככה הוא אמר יש אופציות נוספות והגמרא תנסה להוכיח שמזה שהוא לא אמר את האופציות הנוספות כנראה הוא סובר כל מיני דברים בדין הזה בכותרת הזו של עומד מרובה על הפרוץ בואו ונראה שואלת הגמרא ומאי למה צריך לפי רבי יהודה דווקא בכזאת צורה דווקא פס שלוש עמות לאחר שתי עמות אולי יש לי רעיון טוב יותר יעשה פס מה ומחצה וירחיק שתי אמות זאת אומרת ממש צמוד לכותל ישים פס מה ומחצה ירחיק שתי אמות ויעשה פס עמה ומחצה נוסף בעצם נוצר אותו מצב תסתכל על היחידה של חמש עמות מתוכם שלוש עמות זה עומד שתי עמות זה פרוץ השלוש עמות בעצם נחלקו חילקתי אותם לעמה וחצי עמה וחצי מה הרעיון בעצם המפרשים אומרים ייתכן לומר שהגמרא מחפשת להקל ולומר שפשוט יהיה יותר נוח לבני המבוי שיהיה להם כמה יציאות וכניסות יתכן שזה דווקא חומרו שאומרת למה לשים את המחיצות במקום אחד שזה בעצם לאחר מכן נראה שרוב המבוי אחרי ששמתי את המחיצות נראה שרוב פתח המבוי הוא פרוץ ש שים את זה יותר מחולק ככה אני רואה שיש כאן איזשהו מחסומים איז שהם בטונדות כאלו שלא שחוסמים לי את המעבר ואני אבין שזה לא באמת מבואי של 15 אמה או של 20 אמה יש כאן יותר צמצום יותר מקומות סגורים בכל אופן למה הוא לא אומר כך מבינה הגמרא שמה מינה מרובה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות לא ה ועומד זאת אומרת כך הרי יש כאן רק עמה וחצי ו וחצי כל עמא וחצי אם אני אסתכל עליה כיחידה נפרדת היא לא יותר מהשימוע יש כאן עמ וחצי עומד מול שתי עמות פרוץ עמ וחצי עומד מול שתי עמות פרוץ אם אני אחבר את העמ וחצ ועוד עמ וחצי ביחד שזה בעצם כמו ההצעה של רב יהודה מקודם ביחד זה שלוש עמות נפלא ביותר שלוש עמות זה יותר משניים ואז בור אני אומר עומד מרובה על הפרוץ אבל כאן אתה אומר לי יש כאן עמה וחצי מול שתים ועוד עמ וחצי מול שתיים אולי באמת בכזה מקרה זה לא מצטרף ולכן רב יהודה לא אמר את זה בעצם מנסה הגמרא להוכיח מכאן שרב יהודה סובר שעומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות זאת אומרת רק אם משתי רוחות הוא מרובה על הפרוץ הוא לא נחשב כעומד צריך שמרוח אחת הוא יהיה מרובה על הפרוץ אומרת הגמרא ממש לא ז אמנם הברקה נפלאה אבל אין הכרח לומר כך לעולם הם הלך א ועומד יתכן שעומד מרובה על הפרוץ אני מחשיב גם כש העומד מרובה רק משתי הרוחות ביחד על הפרוץ אבל שני אח ד דת אוירה ד איגיס ואוירה די גיסה ו מטלי זאת אומרת עמה וחצי אח צמוד לכותל מצוין העמ וחצי הזה יכול להצטרף ע עעם העמ וחצי שכנגדו מול השתיים שבאמצע אבל רגע סתכל על האו עמ וחצי שעומד כאן בודד כר ארב ערבה תלוש מצד אחד יש לו שתי עמות בסדר בוא נאמר שעם האו של עמ וחצי שכנגדו הוא מצטרף לבטל את זה אבל מה יש לו מהצד השני 10 אמות ה-10 אמות הזה גדול עליו בהרבה ולכן משני הכיוונים מאיפה שתסתכל יש עליו יותר מצד אחד 10 אמות מצד אחד שתיים שאמנם יש איזו סיטואציה שהוא יכול לבטל אותם אבל כרגע אוויר מכאן ואוויר מכאן הוא מבטלי ולכן זה מבטל אותו אבל בהתחננו אחרת זאת אומרת במקרה שמהצד השני לא יהיה לו 10 עמות אלא פחות אפילו אם רק אם ביחד עם עוד כל מיני עומדים אחרים שמרוחק ממנו הוא יוכל לבטל את האוויר עדיין נחשיב אותו כמבט יפה מאוד אז באמת אין ראיה שואלת הגמרא שאלה נוספת ויעשה פס אמה וירחיק אמה ויעשה פס אמה וירחיק אמה ויעשה פס אמה בעצם צמוד לאחד הקטל יעשה פס של עמה כן בגובה עשרה טפחים כמובן הרחיק מה עוד פס המה ירחיק המה עוד פסמה פה בעצם אין עומד יותר על הפרוץ ואיין פרוץ יותר על העומד זה בדיוק שווה ואם כך מזה שהוא לא אמר את זה שמע מינה עומד כפרוס אסור שעומד בדיוק כמו הפרוץ אסור העומד לא מתיר את הפרוץ אם הוא בדיוק כמוהו צריך שהוא יהיה יותר אנחנו נראה מחלוקת על זה בהמשך בעצם כאן רואים שהוא תופס צד מזה שהוא אמר רק את הפטנט הראשוני שישים במרחק שתי עמות שלוש אמות שאז ברור עומד מרובה על הפרוץ כנראה שעומד ופרוץ בדיוק הוא לא מתיר אומרת הגמרא לא עדיין לא לעולם אי מלאך מותר ושני אח דעתי אבירה די גיסה ודי גיסה ו מבטלי לא של הפס הראשון שצמוד לכותל גם לא של הפס שאחריו כי הוא יש לו רק אמה מכאן ואמה מכאן ואם נגיד שעומד פרוץ מותר זה בסדר גמור אבל של הפס אמה האחרון הוא כבר בעייתי מצד אחד אומנם יש לו רק אמה אבל מהצד השני יש לו 10 אמות ואז מגיע האוויר מצד זה ואוויר מצד זה ומבטל אותו ממשיכה הגמרא ושואלת רגע יש אופציה נוספת וירחיק מה ויעשה פס אמה ומחצה וירחיק מה יעשה פס עמה ומחצה לך לאחד מהכת תרחיק ממנו עמה ושים פס מה וחצי תרחיק עוד מה ותעשה פס מה וחצי על ידי כך בעצם כל אחד מהמהם הוא כבר מרובה על הפרוץ כל אחד מהם הוא עומד שמרובע על הפרוץ ובחמש עמות יש לי שלוש מול שתיים שלוש בנוי מול שתיים פרוץ זה מצויין ויותר מכך יש ערך מוסף על מה שאמר הבי יהודה בהתחלה מה שאומר הבי יהודה בהתחלה יש כאן פרצה של שתי אמות כאן אפילו אין פרצה של שתי אמות פרצה ציפלונק קטנטנה של המה פרצה נוספת קטנטנה של המה זה הכי טוב שיש אומרת הגמרא אתה צודק זה מעולה ככה אין החינמי אבל כול אי לא הטריחו רבנן חכמים לא הטריחו אותו ברור שאם הוא יעשה ככה זה נפלא ביותר אבל חכמים לא הטריחו אותו וחכמים אמרו גם אם הוא ירחיק שתי עמות ויעשה רציף ממש צמוד את כל השלוש אמות זה גם בסדר שואלת הגמרא למה זה באמת בסדר הרי אתה בונה כאן בעצם יש לך באמת עומד מרובה על הפרוץ אבל יש כאן שתי המות פרצה אנשים יכולים לעבור שם בשופי בנוחות בקלות שואלת הגמרא וחוש דין מ שביק פתח רב בפתח זוטה בעצם במקרה שעכשיו שאלנו זה פחות הגיוני זה פס מה ומחצה ורבע מה מה אמה ומחצה ורבע אמה קשה לעבור שם אבל שאתה שם שתי עמות רוחב פרצה מאוד קל לעבור שם למה אני לא חושב שיעברו רק שם הפתח הגדול כבר התבטל זה יהיה הפתח היחיד ולא יהיה תיקון למבוי אונה הגמרא דבר מתנה חזקה אין אדם מניח פתח גדול ונכנס בפתח קטן יש לך פתח של 10 אמות תלך להיכנס בפשפש הזה בפתח הקטנטן של שתי עמות זה לא הגיוני לא מסתבר ולכן אני לא ו שואלת הגמרא אני לא חושש רגע רגע רגע בוא דפדף בזיכרון דף א קמ דומני זה היה למדנו על רב אמי ורב אסי ומה ישנה מד רבמ דרבסי שם כתוב שאם יש פרצה בראש המבוי בעצם בכותל של הפתח שמה הפרצה אפילו בקצת ממש שלושה תפרים כמדומני כתוב שם קנל זה כבר נקרא פרצה למה כי אנשים יעברו דרך שם והם יבטלו את הפתח בכזה פרק קטנטן של שלושה טפחים אתה חושש שאנשים יכנסו הרי יש לך פתח ענק פה אתה אומר לי שאפילו שתי עמות אנשים לא יכנסו אם יש 10 אמות עונה הגמרא תשובה פשוטה מאוד עונה הגמרא אתם קממית בהילוך אח לא קממית בהילוך שמה שים לב היה כותל נהיה פרצה אופ אנשים מיד רואים תשמע אני יכול לקצר פה בשתי דקות להספיק את האוטובוס תק רצים דרך שם אבל כאן יש לך פתח בדיוק באותו מקום פתח רחב פתח נפלא אתה לא מרוויח כלום שאתה עובר בפתח הקטנטן זה כבר אנשים לא עושים כשהיה קיר ונהיה פרצה שם אנשים מקצרים את הדרך כי הם הם באמת מקצרים אף פעם לא היה שם פתח פתאום יש שם פתח אבל כאן מה עשית היה כאן פתח גדול צמצמת אחד מהמעברים שלו אין שום סיבה שאנשים יעברו דרך שם ממשיכה הגמרא לדון בדין של עומד מרובה על הפרוץ תנן אתם אור האסלה כבר נבין מה זה אור האסלה בעצם בזמנם לא היה בתי נוחיות בתי שימוש לא היה בבתים לדאבון קולב היה רק מחוץ לעיר כאלו שהם היו רשי נראה לי קורא לזה רים או משהו כזה והוא אומר היה להם בבית איזשהו אופרציה היה להם איזשהו כלי שמעליו היו מניחים אור ובאור הזה היה איזה שהו חור וככה היו מתפנים וזה היה נפלא ביותר היה רק לעשירים האור הזה הוא רוחב טפח אז האור האסל ל אף שיש בו חלל וחלל שלו מצטרפים בטפח רשי אומר לעניין תומת אוהל המת זאת אומרת אנחנו יודעים שמת מטמה באוהל שאם מת נמצא תחת אותה קורת גג ויש שם כלים או אנשים לא משנה מה גם הכלים נטמעים עליו שהם לא נגעו כלל במת זה משהו מיוחד במת אם יש מתחת אותו אור האסלה שכבו טפח יש שם יש שם כזית מן המת ויש שם גם איזה כלי הוא יקבל תאומ בעצם זה נקרא שזה מעיל עליהם עליו שיש שם וכבר נבין איך זה מתקשר לדיני עומד מרובה על הפרוץ ונל וכדומה שואלת הגמרא מהי אור הסלמה רבב ברחנא אמר רבי יוחנן אור כיסוי של בית הכיסא כן מה שאמרנו עליו יושבים יש שם חור ודרך שם מתפנים זה היה בית הכיסא שואלת הגמרא וכמה כמה יהיה נקב זאת אומרת אתה אומר שיש נקב ועדיין זה בטל לאור שלידו כמה כמה איך זה נראה כי עד הרב דימי אמר צבעים מכאן ואצבע מכאן ואצבע ים רווח באמצע בעצם שישה אצבעות תחשב אצבעי ים אור מצד זה אצבע או מצד זה ועוד אצבעה עם הנקב זה כזה שהוא מצטרף עם הנקב יותר מכך כבר לא מצטרף כיעד הרוין אמר אצבע ומחצה מכאן ואצבע ומחצה מכאן ואצבע רווח באמצע שימו לב ביחד סך הכל ארבע אצבעות בעצם אנחנו כבר רואים כאן מחלוקת ממש מנוגדת האם זה ארבע אצבעות או שישה אמר לה הבילי רב דימי מי פלי גיתו האם אתה ורבין חולקים המפרשים כותבים שבעצם שניהם קיבלו את זה בשם רבי יוחנן אז האם אתם חולקים על מה שקיבלתם בשם רבי יוחנן על הקוטר על הגודל על ההיקף אמר לילא אומר אבדימי ממש לא אנחנו כלל לא חולקים אבר רב רבתה אב זוטר אתה ולא פליגן פשוט מאוד אנחנו יודעים שהשיעור הוא טפח על זה אין כל ויכוח בינינו רק פשוט מאוד רשי מסביר תפח הוא בעיקרון חמישה חמישה מה אצבעות בינוניות אם תשתמש בגודלן הוא יהפוך במקום לארבעה זה יותר רחב אם תשתמש בזרת שהם צרות יותר זה יהפוך במקום לשישה ולכן אנחנו לא חולקים אנחנו כולנו מסכימים שזה טפח השאלה רק איך הגדרנו את זה באיזה מידות האם בסנטימטרים או במילימטרים פשוט מאוד אמר לי אומר הבי ממש לא ליה האמת היא שפיתו אתם חולקים אמנם לא בשיעור שכולכם מסכימים שזה טפח אבל אתם נחלקים כמה עור וכמה חור כמה חלל וכמה בנוי זאת אומרת במשקל עומד מרובה על הפרוץ על זה אתם חולקים הוא בעומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות פליגי טו זאת אומרת האם אני מחשב את העומד משתי הרוחות או רק מרוח אחת בעצם נתפוס דוגמה מה שכבר ראינו היום לדוגמה אם יש לי פס עמה וחצי עומד רווח שתי עמות פרוץ ופס עמה וחצי עומד השאלה אם אני אומר רגע מול כל עמה וחצי יש פה שתי עמות וזה נעלם וזה לא עוזר או שאני אומר מה פתאום אני מצרף את שני הפסים ויש כאן שלוש מול שתי עמות וזה כן טוב זה כן נחשב כעומד אומר אותו דבר כן לדידה חתר רבדי מאב ועומד משתי רוחות מחשיבים את העומד משני הצדדים ולכן לא אכפת לך שהחור שהחלל של אור האסלה היה אצבעי אתה אומר פשוט מאוד יש אצבעי מכאן ואצבע מכאן ביחד תחשב את הכל זה נפלא ביותר יש כאן ארבע מול שתיים וזה בסדר גמור אבל לרב לרבין הוא מחשב רק מרוח אחת מרוח אחת א ועומד אני מכשיר ואתה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות לאב עומד ולכן בעצם רוין חייב לומר שזה אצבע וחצי ואצבע וחצי מול עץ בחלל כי הוא לא מחשב את שני הכיוונים יחד הוא חייב שאחד מהצדדים הוא לבדו כבר יהיה מרובה על החלל ורק אז הוא מחשיב את זה כי עומד מרובה על הפרוץ והוא מוכיח הבה מוכיח דסל כדת ללא פלי גיתו לרבין אחי בא לממר תגיד אותו דבר בחיו כמו שבעצם אתה רב דימי אומר שזה בדיוק שווה שתי ושתי ושתיים הוא שמדבר על קטן יותר אין בעיה נכון אתה מדבר על גודלן תומר אצבע ושליש מכאן אצבע ושליש מכאן ואצבע הוא שליש רווח באמצע שגם זה יהיה תואם בדיוק אותו דבר מזה שהוא לא אומר כך אלא לא רק שהוא מדבר במידות אחרות הוא גם משנה את הגדלים הוא אומר פשוט זה אצבע הוא אומר אצבע וחצי אצבע וחצי ואצבע מכאן אני רואה שהוא בעצם חשוב לו לומר שהאמצעי בשום מצב יותר מאחד מהצדדים כי הוא אומר שאין אומרים עומד מעובה על הפרוץ משני רוחות אלא מרוח אחת אבל רב דימי אומר להבה ממש לא ואלא מי פלגינן באמת חושב שבזה אנחנו חולקים אם כך לדידי אני עצמי הייתי אומר חידוש הרבה יותר גדול לדידי אחי באלי למימר אצבע הוא שני שליש מכאן ואצבע הוא שני שליש מכאן ואצב הוא שני שלישים רווח באמצע הופה זה זה הרבה יותר רציני אפילו שבעצם החלל החור המקום הפרוץ הוא מרובה יותר על כל אחד מהאלה לידו מקודם מה אמרתי שזה בדיוק אותו דבר אצבעי ים באמצע ואצבע מכל כיוון פה אני יכול ללכת על הרבה יותר גדול לתת חידוש נפלא להגיד אצבעי ושני שליים רווח באמצע ורק אצבע ושני שליש מכל כיוון זאת אומרת שה הרבה יותר גדול מכל מלא מכל עומד שכנגדו ובכל אופן אני מחבר את שני העומדים ואומר כך זה מה שהייתי אומר אם באמת זו היייתה סברת המחלוקת בינינו אלא הי כל ממד פלגינן בפרוץ כעומד פלגינן אנחנו לא חולקים על עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות ממש לא אנחנו חולקים האם עומד ופרוץ האם שבדיוק אותו דבר זה בסדר או לא ככה אני מסביר את המחלוקת בינינו לבין מה ששמענו מרבי יוחנן שניהם שמענו מרבי יוחנן אני סובר שהוא עמד שהוא אמר עומד כפרוס בדיוק זה מצוין ולכן אני אומר אצבעי צבעיים וצבעים ואילו חברי רון הוא אומר לא אצבע אצבע ואצבע ו סליחה אצבע וחצי ואצבע וחצי ואצבע כי הוא סובר שגם עומד ופרוץ בדיוק זה לא בסדר ולכן הוא משנה קצת את הגדלים שזה יתאם שזה יהיה תואם לפי מה שהוא חושב לפי הסברה שהוא חושב שהוא שמע מרבי יוחנן בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון איך באמת אפשר למעט את חלל המבוי אמרנו כך תעשה מחיצה לאורך המבוי זאת אומרת לא לרוחב חלל הפתח אלא לאורך המבוי כביכול קוטל נוסף ברוחב ארבע אמות והוא בעליו כבר לא נגיד אווירה מגיסה ואווירה מגיסה והוא באמת ממט וכל פתח ביניהם יהיה מותר על ידי לכי או קורה אורב יהודה הגיע ואמר פטנט נפלא הוא דיבר על מבוי על רוחב 15 אמה מכאן רשי הקיש ואמר גם מה עושים ב-20 אמה אבל בעצם הפטנט שלו היה בוא נדבר על 15 עמה אתה מרחיק מקוטל אחד שתי עמות שם פס שלוש עמות וזה נהיה מותר שואלת הגמרא למה לא אמרנו פס המה ומחצה ירחיק ש ופס המה ומחצה ניסה הגמרא להוכיח מכאן שלא אומרים עומד מרובה על הפרוץ שתי רוחות וה דחתה ש שייתכן רק כאן שיש אווירה די גיסה וגיסה ויבטל שאלה הגמרא למה לא פס עמה רבע חמה פס מה רבע חמה ובעצם נסתה גמרא להוכיח מכאן שעומד כ פרוץ אסור וגם כאן דחינו שכיוון שיש 10 רמות רוחב פרצה נאמר שהאוויר משני הצדדים יבטל וניסתה הגמרא בעצם לומר שאלה אחרונה תעשה פס המה ו מחצה צמוד תרחיק עמה ועמה ומחצה ואז בעצם שוב פעם הגענו סליחה להרחיק עמה פס מה וחצי הרחיק מה ופס מה וחצי וכאן זה מצויין בעצם אמרה הגמרא אתה צודק זה מיוחד אבל לא התרח אותו עד כדי כך למה אני לא חושב שברגע שאני עושה פריצה שתי המות בן אדם יכנס אז פשוט מאוד כי יש פתח גדול ורב עמי ורב סי מה שראיינו שם מדובר שנפרץ בקרן זווית נפרץ שם בקיר בקיר הראשי של הכותל שמה בני אדם מקצרים אבל פה שיש פתח מלא בני אדם לא עוברים דרך שם עכשיו לגבי אור הסלה ראינו גם את העניין שעומד מרובה על הפרוץ ועצם ראינו שגם החלל שבו מצטרף והכל נחשב נחשב כ לא בשביל להעביר את הטומאה כמה הוא אז רב דימי בשם רבי יוחנן כמו שהסברנו אמר צבעיים צבעיים וצבעים ורבין אמר אצבע וחצי אצבע וחצי וחצי ואצבע רווח חלל באמצע האמת היא שבגוגל הם לא חולקים כי כולם סוברים שזה טפח השאלה אם משתמשים בגודלן או בזרת ולכן האם זה יותר או פחות הבי ניסה לומר שהם חולקים על מעובה על הפרוץ משתי רוחות ובעצם רב דימי הוא זה שאומר ש מחשים את שני הצדדים ולכן הוא אומר שאמצע הצבעים וכל אחד משני הצדדים אצבעי ומצרפים הכל ואילו הוא אמר שזה לא נחשב כעומד ולכן הוא אמר אצבע וחצי ואצבע וחצי אבל והוא ניסה להוכיח שאחרת הוא היה אומר אצבע ושליש אצבע ושליש בעצם בהתאמה מלאה כמו רב דימי רב דימי דוחה אותו ואומר מה פתאום אם זה באמת המחלוקת לי יש חידוש הרבה יותר גדול שאני אגיד שהחלל שהפרו הוא גדול מכל אחד מהצדדים ולא כמו שאני אומר עכשיו אצבעי ואצבע ולכן הוא אומר שאנחנו באמת אנחנו חולקים אבל אנחנו חולקים בפרוץ כעומד בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה