העמוד היומי מסכת עירובין דף יט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יט עמוד ב

[מוזיקה] רובין דף י עמוד ב נתחיל בסוף העמוד הקודם במשנה ראינו מחלוקת בין רב מאיר לבין רב יודה כמה הוא המרווח המקסימלי שמאפשר לנו לעשות את ה את סביבות הבור לרוס יוחד המרווח בין דיומד ל דיומד על פי רב מאיר אמרנו כדי ששתי רווקות של פרות שכל רווקה כוללת בתוכה שלוש פרות דהיינו שש פרות בסך הכל יוכלו לעבור שמה בניחותא לעומת זה על פי רב יודה שתי רווקות אבל כל רווקה ארבע פרות דהיינו סך הכל שמונה פרות שרוצים לתרגם את האומדנים האלה למידות איך אני יודע אומרת הגמרא תנו רבון כמה ראשה ורובה של פרה שתי עמות המידה הזאת גם חשובה לי כ שכמו שראינו חזל קבעו שהאפשרות הזאת לתחום את ה סביבות הבור ולעשות אותו לרשוף היחיד באמצעות יום דין ולתת לפרה לשתות שמה זה בתנאי אחד שהפרה תעמוד ראשה ורובה רוב גופה תעמוד בתוך השטח הזה לפני שהיא פורצת אל מחוץ למקום הזה אל מחוץ לבין הד יום דין היא צריכה לעמוד בצורה שתוכל לשתות שראשה ורובה בתוך המקום כמה זה רושה ורובה שתי עמות זאת אומרת המרחק המינימלי בין קצה הבור קצה הבור לבין הפס שיוצרים עד יום דין המחיצה שיוצרים שני עד יום דין חייב להיות שתי אמות לפחות במעלה וכמה וביה של פרה אם אנחנו רוצים לדעת כמה המרווח שמאפשרים בין דיומד ל דיומד וכמה וה של פרה עמה ושני שלישי עמה יוצא על פי רב מאיר שמדובר בשתי רווקות שכל רווקה שלוש פרות דיינו שש פרות שאין כאב 6 * 1223 זה 10 דברי רב מאיר רבי יהודה אומר כ 13 עמה וכי 14 עמה זאת אומרת רבי מדבר על שמונה פרות זה מגיע למספרים אחרים 13 ו-14 תכף נראה מה הכוונה אבל שואת הגמרה כ10 ה10 אבן למה רב משתמש במילה כ10 זה 10 מיודק משום דבל מתנסה כ1 בהמשך הרי רב צל רב יוד אנחנו משתמשים במילה כ-13 שזה לא כ-13 מדויק לכן גם הוא אומר פה כ-10 כ-13 זה לא מדויק כ-13 תפי אבן כמו שאמרנו 8 * 1223 יוצא 133 זה לא כ-13 זה יותר משום דבי למתנה כ-14 היות שב 144 זה כ לכן גם הוא אמר ב-10 כ וכ 144 גם לו אוה זה הרבה פחות מ-14 אומר רב פפא יתרות על 13 ואינן מגיעות ל-14 רבי יהודה רצה להשתמש במידות שלמות באמות שלמות לכן הוא אמר 13 14 כדי שנדע שזה משהו באמצע לא דווקא באמצע 13 וש אומר הרב פפה בבור שמונה דקול מה לו פליגי אם קוטרו של הבור הוא שמונה אמות ואני זקוק לשתי אמות מכל צד של הבור כדי שפרה תוכל לעמוד שם ולשתות דהיינו שמונה קותר ועוד שתיים ושתיים זה 12 כולם ואז יוצא שהצלע בריבוע הזה של אותו מקום שאני התרתי אותו על ידי דיום דין הצלע היא 12 אמה כל רוח יש לה תפנות של דיום דין שזה עמה עמה מכל צד נמצא אם אני מוריד מ-12 ואני שם פה דיומד וופה דיומד המכווץ ביניהם הוא 10 וזה קשר לכול העלמה אז אם בבור שמונה דקול אלמה לא פליג דלו בעינן פשוטים לא צריכים לשים פסים באמצע המרווח כמה ש1 אמות גם לרב מאר זה כשר בבור 12 אם הקוטל של הבור הוא 12 ואני צריך זקוק עדיין לעשות שתי עמות כל צד אני מגיע ל-12 ועוד 2 ועוד 2 מגיע ל-16 ואז יוצא שאם אני מוריד אמה מכל צד של הדופן 16 - 2 14 גם על פי רבי יהודה זה כבר מעבר למרווח המותר הוא מרשה על 13 ו3 כ למה לא פליג ד בעינן פשוטים כ פליגי משה ועד 12 לרב מאיר שמדובר בגודל ש מ10 ועד 13 ומשהו בעינן פשוטים כמה שמעבר ל10 רב מאר כבר לא מאפשר לרב יודה לו בעינין פשוטים כמ שאצלו עד 13 אפשר להשתמש במרווח רחב שכזה ולא צריכים להוסיף פסים באמצע כדי להקטין את המרווח ורב פפה אומרת הגמרא מיקמ שמלן תנינה למדנו את זה בברייתא מה רב פפה בעצם מחדש רב פפה ברייתא לא שמי עלי וכמ שמלן כבריה רב פפה עשה את החשבון מעצמו והוא זכה וכיוון לדעת הבריתה למרות שהוא לא ידע אותה אריך יותר בטל חצת חצר שיבשה סימן בא מני ב מרבה העריך בד יום דין כשיעור פשוטין לרב מאיר מהוא במשנה רב מאיר מתייחס למקרה שהמרווח הוא גדול מ10 הוא אומר הפתרון לבעיה הזאת תשים פשוטים באמצע האם במקום לשים פשוטים באמצע רב מאיר גם מאפשר להעריך את ה דיום דין יותר מהמה אנחנו מגיעים לאותה תוצאה שהמרווח פחות מ-10 למה צדדי הספק או פשוטין זה ניכר יותר פשוטין ניכר יותר אנחנו רואים פשוטין באמצע אז זה יותר בולט הצורה של המחיצה למרות שיש מרווח של 10 בהתחלה הקטנו אותו צמצמנו אותותו על ידי פשוט באמצע יותר ניכר מחיצה פה אבל הערכת יום דין אומנם התוצאה היא גם פחות מ-10 מרווח אבל זה פחות בולט עמלת ניתוח ובלבד שירבה בפסי רב מר בפירוש מתייחס לעשות שירבה בפסי במקרה שהמרווח גדול מדי הפתרון לכך התשובה לכך להרבות בפסים מה ליו דמך בדודי הוא יכול גם לאריך בד יום דין זה הכונה הרבה בפסים לא ד מפיש ואבית פשוטין הוא עושה הרבה פשוטין כדי שיצמצמו את המרווח היתר הזה יחי הלשון לא מתאימה ובלבד שהרבה בפסי עד שהרבה פסין מבא אלי אם באמת התנה רב מאיר התכוון להרבות בפסי הלשון יותר מתאימה ירבה פסין ולא ירבה ב פסין פסין הכונה היא ב פסין דבר שהוא קיים אני מגדיל אותו אתה אומר שלפי רבי מר צריך להרבות פסים לבנות שמה פס חדשים יותר מתאים לושן עד שרבה פסים תני עד שרבה פסים אקדמי אמר ל את ניתו ובלבד שירבה בפסי לו שרב מאיר מלו ד מפיש ואבית פשוטין ככה הבינו ירבה בפסי מפיש פשוטי דהיינו מוסיף עוד פסים באמצע כדי להקטין את המרווח לא דמך בד יום דין החינמי מסתבר אומרת הגמרא מדקתני ובלבד שירב בפסי שמ מינה הלשון ובלבד שרב בפסי לכאורה יותר מתאימה להערכת עד יום דין מאשר לעשות פשוטים יוצא למסקנה לכאורה על פי הלשנה השנייה שבמקרה שיש לנו מרווח גדול מדי יותר מ-10 ולרב מאיר זה פוסל את הרשו היחיד הזאת אנחנו צריכים להעריך את הד יום דין ולא להשתמש בפשוט למה כמ ש דיום דין מעריכים אותם הם יותר טובים מאשר הפשוטים וכי זה למה כבר שיש לנו פשוטים באמצע יש צד לבוא ולומר שיש פה אוויר הד גיסה ואויר די גיסה בא נשכח שהמרווח הוא 10 11 12 עושים פס באמצע מכל צד יש חמ המות לכאורה הפרוץ מרובה על האומת יבוא אוויר הד גיסה ודי גיסה ולבטל באמצע לכן רב מר מעדיף להעריך אתעד יום דין כדי להימנע מהבעיה הזאת וככה הוא מקטין את המטבח בא מנה הבי מרבא יותר מ-13 אמה ושליש לרב יהודה מהוא פשוטין אוד או בד יום דין מעריך רב יהודה בעצם לא מזכיר את את הפתרון לבעיה שיותר הוא רק אומר שלמעלה מ-13 וש כפי שראיינו את החשבון זה בעיה הוא לא אומר מה הפתרון לזה אומרת הגמרא מר לי את ניתוח כמה הן מקורבים בהמשך המשנה כתוב כמה יכול להיות קטן המקום הזה המתוח על ידי הד יום דין כמה הוא יכול להיות קטן עד כדי שהדפנות שנעשו על ידי הד יום דין יהיו רחוקים מקצהו של הבור כדי ראשה ורובה של פרה כמו שראינו מקודם כמה מרוחקים עד כמה אפשר להגדיל את השטח הזה אפילו קור ואפילו כורים זו דעתו של תנ קמה רבי יהודה אומר בת עתיים מותר יותר מבית שעתיים אסור כבר למדנו במשנת הסיבה רב יודה משתמש במגבלה שחז השתמשו בכל מקום שלא הוקף לדיור כגון רחבה של עיר מקום שמחסנים שמה עצים זה לא הוקף לדיור גיינה כל המקומות האלה חזל הגבילו שבתנאי אפש מחיצות מועילות לגבי טלטול רק שיהיה פחות מאשר בת שעתיים אותו דבר רבי יהודה בא ואמר פה במשנה שלנו היות שמדובר במחיצות קצת בעייתיות הרי זה פרוץ מרובה על העומד לכן גם פה רבי היודה משתמש במגבלה הזאת שעד בת שעתיים חכמים חלקו עליו אמרו לו לרב יודה ברב וד אומר בצעתי מותר יותר מצתים אסור אמרו לו לרב יודה י אתה מודה בדיר ושר ומוקצה וחצר בכל המקומות האלה זוקף לדיור במשנה דיר הכונה הא מקום ש בהמות מתגוררות פה גם במשנה שלנו שאני עושה מקום אני חוצץ מקום בשביל שה בהמות יכולו לשתות זה גם מקום דיורים מקום משקה לבהמות זה מקום דיורים אפילו בת חמשת קרים ואפילו בת עשרת קורים שמותר למה אתה מקביל בצעתי אמר להם זו מחיצה ואלו פסים באותם מקומות שאתם מביאים לי שוקף לדיור המחיצה עצמה היא מחיצה תקנית לחלוטין פה המחיצה היא קצת חלשה היא בעייתית כמו שפרוץ מרובה על העומד לכן במקרה דנן אני מגביל גם דווקא בבת שעתיים אבל אסתכל על ושני של רב יודה רב יהודה אין לו בחצה ואין לו פפסין זאת אומרת רבי יהודה משתמש במילה פסין כמ ש במקרה שהמקום הזה הוא מקום גדול אנחנו צריכים לשים פסים באמצע והא מיתה זו מחיצה וזו מחיצה מבא אלי אם רבי יהודה באמת במקרה של מקום רחב יותר ומרווח גדול יותר ואני צריך לסתום אותו באמצעות להקטין את המרווח אני עושה את זה באמצעות פסים אני מבין ש משתמש במילה פסים אבל אם אתה אומר שהוא מעריך את יד יום דין לכאורה גם זה נקרא מחיצה ברגע שהחלטנו שארבעה זוויות האלה נחשבות כמחיצה ואני מעריך אותם זה ממשיך לה להיות מחיצה במיתה זו מחיצה וזו מחיצה מבא אלי אחיק אמר זאת תורת מחיצה ליה מחיצה גמורה ופרצות ב10 ואלו אמנם הן נחשבות כמחיצה אבל תורת פסין עליהן אנחנו הולכים איתם לקולה ופרצות ב13 אמה ושליש לכן במקרה דנן אפילו שפרוץ מרובה על העומד אני מתיר את המחיצות האלה אני מתיר את האופן הזה מדובר ב13 מה ושליש למרות שהם יותר רחבות אני מתיר ולכן רבי יהודה אומר אומנם באמת רבי יהודה ייתכן והוא סובר באמת שהאופן שבו הפתרון שבו אני אמור לפתור את הבעייה של המרווח הרחב יותר זה באמצעות דיום דין הערכת דיום דים ולא באמצעות עשיית פסים אבל עם כל זה הוא קורא לזה פסין כיוון שזה מחיצות מיוחדות שדינם כמו פסים ולכן הוא משתמש במילה פסים כדי להזכיר אותם בא מינה הבי מרבה אם דיומד הזה לא בנוי מזווית מסויימת אלא תלה המתלקט עשרה כידוע למדנו במסכת שבס שכל קרקע בשיפוע שהשיפוע הוא מספיק חזק כדי שבמרחק של ארבע עמות אני מגיע לגובה של 10 טפחים השיפוע פה הזווית העליה של השיפוע היא הא זווית די גדולה שאני מגיע למצב של בארבע עמות לגובה של עשה טפחים מה הדין אם אז היום דין האלה הם עשוייות בצורה של תל המתלקט עשרה מתוך ארבע נידון משום דיומד או אינו נידון משום דיומד אמר לת ניתו רב שמו בן לוזר אומר היייתה שם אבן מרובעת אם עד יום דין לא עשוי מ מחיצות זוויות כמו שאמרנו אלא אבן מרובעת רואין כל שאילו תחלק אני עושה חילוק דמיוני אני לא עושה את זה בפועל אבל כ שאני מסתכל על הריבוע הזה כאילו שהוא נחלק והוא נהפך לזווית ויש בעמה לכאן ועמה לכאן נידון משום דיומד ועם לו אינו נידון משום ומד רבי שמואל בנו ש רבי יוחנן בן ברוקה מוסיף ואומר היייתה שם אבן עגולה לא אבן מרובעת אלא אבן עגולה רואין כל שאילו חקק ותחלק ויש במה אני מוריד את העיגולים מסביב את כל החלקים המעגלים מסביב ויש בעמה לכאן ועמה לכאן ואחרי שאני יוצר כביכול ריבוע של המה ועמה אני אחרי זה ממשיך ואומר חולק את זה לזווית נידון משום דיומד ומ ליו אינו נידון משום דיו מת מה המחלוקת ביניהם במייק מפלגי מר סבר חד רואים ממרינה עמוד מרובע אני רואה אומר עליו את הכלל של רועין ומבחינתי הוא נחשב אני רואה פה לעיני רוחי אני רואה פה זווית טרי רואין לא אמרינן בעמוד עגול שקודם כל אני צריך לעשות אותו לרבוע ואחרי זה לעשות אותו לזווית פעמיים אני לא אומר לעומת זה אומר סבר אפילו טרה רוינה ממרינה גם אם אני צריך קודם כל את העיגול לעשות אותו למרובע ואחרי זה מה המרובע לעשות אותו לזווית אני אומר פעמיים רועים תל המתלקט נחשב בעצם כפעמיים רועים קודם כל אני צריך לראות פה בתל המתלקט בשיפוע בקרקע הזאת הבולטת והולכת ומתגבש מגיעה לגובה של 10 טפחים בגובה באורך של ארבע אמות קודם כל צריך לראות בעמוד ואחרי זה לחקוק בזווית זה תלוי במחלוקת אם אני אומר רואן פעמיים או שלא בא מיני הבאי מרבה מחיצת הקנים זאת אומרת אין לנו קיר אין לנו דיומד שעשוי משתי מחיצות מחוברות כן זוויתי אלא זה לא קיר ממש אלא חצת הקנים אוסף של קנים שהמרחק ביניהם פחות משלושה תפוחים קנה כנה פחות משלושה כמובן הלווו יוצר פה מצב של מחיצה אבל האם ומד זה גם יעזור או לא האם כנה כנה פחות משלושה נידון משום ומד אולב המלת ניתו היה שם מילן יש שמה אילן אומנם האילן עגול אבל כמו שאמרנו אנחנו חוקק בו או גדר או חריצת הקנים נידון משום דיומד אנחנו רואים שלא צריכים ממש פס שלם אני יכול להשתמש באוסף של קנים שיוצרים על ידי לבוד פס מיליו קנה קנה פחות משלושה זה הכוונה חצת הקנים לא גודרי קני מדובר בעץ מסוים שבתחתיתו הוא באמת יוצא בבת אחת גוש אחד גדול ואחרי זה הוא מתפצל במקרה דנן בלמטה בתחתיתו של העץ יש לנו גוש אחד אחרי זה כשהוא מגבע והולך באמת הוא מגיע למצב של פיצול יכול להיות שדוק זה כשר כמ ש החיבור למטה הוא יותן לנו את האפשרות להכריז עליו כל דיומד כן היינו לא גוד דקני אחי היינו א נידון משום דומק מה אליו קנה קנה פחות משלושה לא גודית ה דקני מדובר בגדית דקני יחי היינו אילן זה ממש כמו אילן מה ההבדל ואל מ קנה כנה פחות משלושה שהלוו יוצר פה את הרציפות היינו גדר אלא מה אית לך לממר תרא גב ני גדר יש גדר אם אתה מעמיד פה מדובר בחצת הקנים יש גדר שהיא לוח שלם יש גדר שעשויה מקנים שמתחברים על ידי לאבות שני סוגי גדר הכנה מתרה גב נ אילן ן אחד שהוא כולו אילן גזע אילן שמתחתיו ועד גובו עשרה הוא נחשב כיחידה אחת רחבה או מחיצת הקנים הכוונה היא גודרי הדק שלמטה הוא מחובר אבל אחרי זה הוא מתפצל ועם כל זה חזל התירו אותו בתור דופן דיומד איק דמרי גודית דקני לא קם מבילה לא ק מבילה כלומר גודרי הדני אנחנו מסתפקים גודרי הדק מ בחצת הקנים תכף נראה מה הדין שלו גודרי ני זה הספק מהי המלת ניתו ה שם גדר חצת הקנים דון משום דיומד מלו גודר הקני זה הכוונה לא כנה כנה פחות משלושה שזה לכאורה יותר טוב לפי המהלך עכשיו של הגמרא לפי הק דמרי זה טוב יותר מאשר קנה של אילן מאשר גודרי דקני כמ ש גודרי דקני אמנם למטה הוא יחידה אחת אבל אחרי זה הוא מתפצל מאוד לעומת זה כנה קנה על ידי הלבוד הוא נהפך ליחידה אחת יחיינו אם אתה אומר שמדובר בקנה קנה פחות משלושה זה ממש גדר ואלא מה גודרי דקני הינו אילן אלא מה תך למימר תרי גבני אילן החנה מי תרי גבני גדר למסקנה אין לנו הוכחה לא בגדרי הדני ולא בלחיצת הקנים דהיינו כנה כנה פחות משלושה בשתי המרות בשתי הדינים האלה הגמרא מסתפקת אם יש לזה דין של דיומד או [מוזיקה] של ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: