העמוד היומי מסכת עירובין דף יח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יח עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה אר בן דיח עמוד א' נתחיל כמובן בסוף בתחילת הפרק שנמצא לקראת סוף העמוד הקודם עושים פסים לבראות בראות הכוונה היא בארות בלשון רבים מה הכוונה עושים פסים הקדמה קצרה חזל ראו את אותם ולי רגלים שבאים לירושלים עם במותם זקוק לשתות אז פתרון בקשר לשתיית האדם עצמו אפשר ייכנס לתוך הבור לא נשכח שהבור הזה עומקו למעלה מעשרה טפחים ממילא המים שנמצאים בתוכו הם נמצאים בתוך השוס היכי אם נורה לאדם להוציא להכניס כליל לתוך המים לשאוב משמה כלי מלא מים ולהוציא אותה החוצה נמצאת הורת לו להוציא מרשו יוכ רשו רבי לאדם עצמו הוא יכול להיכנס לתוך הבו מה יעשה עם הבהמה אז חזל אמרו שהפתרון הוא על ידי שאנחנו נהפוך את השטח ש מסביבות הבור לשוס היכי ואז אפשר לשאוב מתוך הבור ולהוציא מים לאזור שמסביב לבור איך אנחנו יוצרים את הרשו היכי איך אנחנו לוקחים מקום שהוא רשו הרבי ואנחנו תוחמים אותו ויוצרים לו שם של רשו היופי הדרך הנכונה ביותר והדרך הכשרה ביותר לעשות מחיצות ארבע דפנות מסביב כמו כל ר שוס היופי חזל באו להקל אמרו יש לנו אפשרות אחרת אם אנחנו ניקח ארבע זוויות דהיינו ארבע פסים שמחוברים במאונך אנחנו נשים אותם בארבע קצותיו של אותו מקום שאותו אני רוצה להפוך לשוס היופי אנחנו ושים את המקום הזה לרשות יוכית אומנם המחיצות האלה הן בעייתיות והבעייה המרכזית שקיימת בהם שפרוץ מרובה בהם על העומד המחיצה הזאת סך הכל נותנת לכל רוח עמה מכל ד זאת אומרת העומד בכל רוח הוא בסך הכל שתי עמות כמו שראינו הזוית כל צד שלה כל צלע שלה הוא עמה עמה ועמה באמצע יש לנו את הרווח נמצא שה מחיצה הזאת פרוץ מרובה על העומד כיצד תתיר את זה אז חזל קובעים בהמשך הפרק שאנחנו קוראים למחיצות האלה שם מחיצות וכמן אנחנו נרחיב בנושא על שם מחיצות מתגבר על הבעיה של פרוץ מרובה על העומד ישנם עוד כמה יות הלכתיות שנראה אותם בהמשך אבל חזל ראו לצורך עיניהם ראו שיש צורך לתת לבהמות לשתות לכן הם מקלו פסולים דרבון הם מקלו במקרה דנ אז שוב עושים פסין לבראות אפשר לקחת את אותם זוויות הפסים הכוונה היא אותם זוויות למיד אותם בקצותיו של אותו מקום שנהפך לשוס ה יוכי וככה המקום הזה נהפך לשוס יוכית וכמובן יכול האדם לדלות ממ באר ולהשקות את באמתו שנמצאת למעלה כמה שמים ארבעה דיום דין דיום דין הכוונה היא כל זווית כזאת נחשבת כשתי מחיצות שסך הכל היא משמשת כתחילת מחיצה לגבי שני צדדים זאת אומרת אם זה עומד בזווית אז המחיצה פונה לצד הזה וגם לצד הזה נמצא שבכל מחיצה בכל רוח יש לנו תחילת מחיצה של אמה כנגדה נמצא דיומד בצד השני והוא סוגר את המחיצה ארבע דיומד לרים כשמונה אומנם בסך הכל יש פה ארבעה זוויות אבל זה נראה כמו שמונה מחיצות כמ של כל דיומד מספק לנו תחילת מחיצה לרוח אחת ויש לנו לכל רוח יש לנו שתיים ממילא ארבע רוחות שיש לנו בכל מקום ארבע מחיצות זה סוגר יש לנו בעצם שמונה נרן כשמונה דברי יודה רב מאיר אומר שמונה כמו שרב יהודה אומר אבל נראים כי 12 בסופו של דבר אנחנו נגיע פה ל-12 מחיצות למה ארבעה דיום דין כל דיומד נחשב כשתיים כמה שהוא פונה לשני צדדים שונים וארבעה פשוטים במקרה שהרווח בין הד יום דין הוא גדול מדי ורב מאיר לא מאפשר לבנות יום ד כזה כמה שנוצר לנו פה פתח רחב מדי אז נשים באמצע פשוט זאת אומרת בין המרחב שנמצא בין הד יום דין לצים עוד פס והפס הזה הפשוט הזה ישמש לנו גם כתוספת למחיצה שנוצרה עעל ידי שני עד יום דין א פשוט במחיצה הזאת נוצר רווח גדול מדי אז אני שם פס באמצע והוא מקטין לי את הרווח שבין שני הגום דים לכן יש לנו שמונה ועוד ארבעה פשוטים קים 12 גובן ר טפחים כמו כל דין מחיצה רוחבן שישה טפחים הכוונה היא אמה בובים כלשהו וביניהן קמלו שתי רווקות של שלוש שלוש בקר דברי רב מאיר כמה הגודל המקסימלי שרב מאיר מאפשר שיהיה בין קצה של דיומד אחד לקצה שכנגדו מקום שיכולים להיכנס שמה שתי רווקות רווקה הכוונה היא צמת של שלוש פרות פרה הגמרא קובעת בהמשך את הרוחב שלה התוצאה בגמרא אנחנו נרה את החשבון במדויק התוצאה של החשבון הזה הוא שיש לנו עד 10 אמות יש לנו אפשרות לעשות שבין דיוד לדיוב 10 אמות זה בדיוק מקום שנכנסים שמה שתי רווקות באיזו צורה שכל רבקה כמו שאמרנו צמד שלוש שלוש בקם רבי יהודה אומר לא כל צמד זה של ארבע ארבע וכמובן לפי רבי יהודה הרוחב השטח שיכול להיות פתח בין גומד ל גומד הוא יותר מאשר 10 אנחנו נראה ב הגמרא כמה מדובר אותם שתי רווקות כן אמרנו שתי רווקות כל רווקה צריך שהבהמה הפרות שבתוך הצמד הזה יהיו קשורות כמובן אם הם קשורות אז הם יותר צמודות אחת לשנייה ולא מותרות הגמרא לקמל שואלת כמובן אם זה קשור זה לא מותר נראה בהמשך אחת נכנסת ואחת יוצאת פה קצת חזל לקילו ואמרו ששתי רבקות לא נכנסות ביחד אלא אחת נכנסת ואחת יוצאת כמובן שב באופן הזה יש קצת יותר מאשר שתי רווקות צמודות שתי רווקות צמודות הם נכנסות לשטח יותר קטן מאשר שאחת נכנסת ואחת יוצאת חזל קבעו שזה הכוונה היא כמו אמה צוחקת ראינו בתחילת המסכת אמה שיש בה חצי אצבה יתרה זאת אומרת במקרה דנן אם מדובר ב-10 אמות על פי רב מאיר או על פי רב יהודה 133 נראה לכמן מדובר באמות צוחקות שלכל עמה יש עוד חצי אצבע יתרה מותר לה כריב לבער מבחינתי כמה שתעשה את המקום יותר קטן זה בסדר רק בתנאי אחד ובלבד שתאה פרה ראשה ורובה בפנים ושותה הפרה כשהיא שותה שאני מביא לה את הדלי מתוך הבור ואני נותן לה לשתות הפרה צריכה לעמוד ראשה ורובה עורכה בתוך השטח הזה אז אם רוצים להקטין את השטח התחום אין בעיה אבל שלא ימנע מהפרה לעמוד שמה ראשה ורובה מותר אותו דבר כמו שמותר לצמצם מותר להרחיק כלשהו באיזה גודל שהוא רוצה ובלבד כמובן שהרבה בפסים שלא יווצר מצב שבין קצה אחד של דיומד לקצה של כנגד יהיה רווח גדול מדי על פי רב מאיר שלא יותר מ-10 אמות על פי רב יהודה נראה לקמן שלא יותר מ-13 וש אם הרחבת את השטח הגדלת אותו ונוצר מצב שהמרחק בין גומד לגוד הוא גדול יותר אתה יכול לפתור את הבעייה באמצעות פסים שתציג באמצע המרווח הזה רב יהודה אומר הי כן יש הגבלה אתה יכול להסות את אותו מקום שתחום על ידי ושים על ידי הגום דן עד בית שעתיים כבר ראינו את המושג בית שעתיים הכוונה היא מקום שזורעים בו שעתיים של זרו זה במידות הכוונה היא 50 אמה על 100 אם אנחנו נרצה לרבה את המקום זה 72/3 על 72 שלי זה השטח שחז נתנו ל שפרות ליצור רשו יוכית בזמן שהמחיר אם המחיצה מושלמת דהיינו היא נעשתה כדי לתחום מקום שהשתמשו בו כדיור אם המחיצה היא שלמה למשל שתי ערב או המחיצות הרגילות אין לנו מגבלה בשטח אפשר לעשות רשו שיוכית גם עיר שלמה אבל אם יש קושי מסוים במחיצות וכמו שראינו פה פרוץ מרובה על העומד או עוד דברים קשיים שאנחנו נראה בהמשך חזל על פי רב יודה נתנו אפשרות לתחום עד ביצתיים כמו בכל מקום שיש לנו בעיה בדפנות אם יש לנו בעיה בדפנות אפשר לתחום הם יכולות לשמש כמחיצה עבור שטח מוגבל בבית שעתיים גם פה ככה דעתו של רב יהודה לא נשכח שבפרק הקודם בסוף הפרק הקודם רב יהודה אמר במחיצות של שתי או ערב לא שתי וערב אלא או שתי או ערב רבי יהודה אמר ש איש אחד נותנים רק בית שעתיים אבל לשלושה אנשים שנקראים שיירה נותנים שישה כלומר רבי יהודה גם שם מגביל בגלל החולשה של המחיצה היא רק שטי ולא ערב אבל לא כמו שמגביל פה פה רבד מגביל גם ל כמות גדולה של אנשים מקביל רק בבית שעתיים שמה הוא מקביל את זה רק ליחיד או לזוג אבל ברגע שהוא מגיע לשלושה אנשים הוא פחות מקביל כמ שהקושי פה במחיצות הוא גדול יותר מאשר שט יו ערב שט יו ערב מבנה המחיצה הוא חלש יותר הוא רק צד אחד ולא מאונך אבל במקרה שלנו המחיצה היא ממש ביתית פרוץ מרובה אמרנו בהתחלה שאנחנו מתגברים על החיסרון הזה אבל ם הכל זו מחיצה חלשה ואני מגביל את השטח שאני יכול לתחום על ידה רק עד בית צעת אמרו לו חכמים חלקו לו לא אמרו בית צעת אלא לגינה ולקרב גינה זה מקום שאנשים לא דרים בה אנשים שוטרים שם שמה כל מיני זרעים או קרפף קרפף בעיקרון הכוונה היא שטח שנמצא בשיפולי העיר לא ממש בתוך העיר הוא לא חצר או רחבה של בתים אלא רחבה עירונית שמקום שלא דרים בה לא עושים בה גם שימושים של דיור מאחסנים שמה עצים או דברים שלא נלקחים משם יום יום שמה נאמרה הגבלה של בית שעתיים אבל אם היה דיר או שער דיר בזמנם היו לוקחים את הבהמות ומביאים אותם לשדות ונותנים להם לשעות שמה כמה ימים כדי שמה שהם עושים יעזור לזבל את הקרקע אז באותם ימים השתמשו במקום הזה כמקום דיורים עבור הבהמה שהשתמשת בה לכן זה נקרא מקום דיורים אוסר לבהמות של העיר הם אין א גן חיות ששמים שמה במקרה יש במשנה ברורה דיוון ארוך בקשר לגן חיות אם הוא נקרא מקום דיורים או לא או מוקצה מוקצה הכוונה היא רחבה שאחורי הבתים או חצר חצר רגילה אפיו לו בית חמשת קורים אין מגבלה זאת אומרת חזל חלקו על רב יהודה רב יהודה השתמש באותו עיקרון הוא הסכים גם עם רבון שהכלל הזה של הגבלה של בית עתיים בעיקרון נאמר כלפי אותם מקומות שלא הוקפו לשם דיורים אבל רבי יהודה העמיד את המגבלה הזאת גם במקרה שלנו שמדובר במחיצות קצת חלשות רבון אמרו לא לא מצאנו שהמגבלה הזאת נאמרת גם על המחיצות פה של יום דין זה נאמר רק על מקום שלא הוקף לשם גיורי כגון דיר אוסר אבל כמו שאמרנו גינה קרפף אבל דיר או שר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת קורים אפילו בית עשרה קורים מותר ממילא הוא מותר להרחיק כלשהו על פי רב בונן שחולקים על רב יהודה אפשר להגדיל את המקום הזה שנתכם על ידי היום דין ללא הגבלה אלא ובלבד שירבה בפסים כמובן ברגע שמגבילים אז אז המרחק בין הפסים נהפך לרחב מדי לגדול מדי צריכים להקטין אותו על ידי פסים שאני שם באמצע גמורה למה מתנת דלא כ חנניה נתניה עושים פסים לבור כמו שלמדנו וחבלים לשיירה מה שלמדנו בסוף הפרק הקודם עושים חבלים דהיינו הוא מושך שלושה חבלים כשהמרחק בין כל אחד ואחד הוא פחות משלושה טפחים לכן אמרנו זה מחיצה חלשה אבל פחות חלשה מפה כמו שלבו סך הכל סותם את המרחק בין החבלים א נושים פסים לבור וחבלים ושירה אם מדובר בשלושה אנשים ומעלה אנחנו נותנים להם אפשרות לעשות מחיצות באמצעות חבלים וחנניה אומר חבלן לבור אין אפשרות לתת לבור פסים אבל לא פסים לכאורה חנניה חולק על המשנה שלנו במשנה שלנו נתן לו את האפשרות של פסים לבור אפילו ת בחנניה אומר את הגמרא בור לחוט באר לחוט המשנה מדברת על באר לעומת זה חנניה דיבר על בור מה החילוק ביניהם בער המים לעולם יהיו זה מים שנובעים מים חיים אין אין לנו לחשוש שפתאום זה יסתם ממילא המחיצה שאני מציב עכשיו תהיה טובה תמיד מה שאיין כן בבור בור קורה שמים נפסקים ובאותו רגע שהמים נפסקים אין כבר צורך בפסים האלה כלומר ש בהמות לא שותות מתוך זה ממילא מחיצות נפסלות אנחנו חוששים שאנשים לא ישימו לב שהמים ייפסקו וימשיכו להשתמש באותם יומ דים לכן חנניה בא ואומר נתתי היתר בפסים אבל רק בבר ולא בבור אקד אמרי מדלוק תני חנניה אומר עושין חבלין לבור ופסי לבאר הוא אומר לבור הוא לא כותב לבאר מכלל ד לחנניה לא שנה בור ולא שנה באר זה בעצם אותה ראייה כמו מקודם מזה שחנה לא משתמש במילה באר אלא משתמש במילה בור משמע שאין אצלו חילוק בין בור ולא בהר חבלין אם פסין לא דמה מתניתין דלא כ חנניה אומרת הגמרא לא אפילו תימה חנניה חנניה התנה שלנו כן הולך בדעתו של חנניה למידק אמר תניק כמד הרלי תני קמה רי כן השתמש במילה בור חנניה התייחס לתני קמה ואמר לו אותו מקרה של בור שאתה מדבר בו שמה אני וסר לעשות פסים אבל בבאר כפי שהמשנה שלנו מדברת בתחילת הפרק על זה חנניה לא דיבר ממילה חנניה ותני קמה יכולים ללכת יחדיו שניהם סוברים שבבאר יש דין של פסים למה מתת ד בתנ אחד באר הרבים ובור הרבים באר הרבים ובור הרבים בור ששייך לרבים ובאר היחיד עושים להם פסים אבל בור היחיד עושים לו מחיצה גבוה ערה טפחים דבר רב קיבה למה בבור של רבים אני מאפשר ובור יחיד אני לא מאפשר מה הסיבה שאמרנו ל בור רבים אנשים ישימו לב אם המים פסקו ממילא אני לא חושש שיגיע זמן שפתאום המים יפסקו ואנשים ימשיכו להסתמך על אותם מחיצות ישימו לב רבים שמים לב לומד זה בור יחיד הוא לא ישים לב לכן אני בבור יחיד רבי קיבא לא מאפשר לעשות מפסים ואילו אחה קטני לבראות במשנה שלנו כתוב לבראות בראות זה רבים של בארות לבראות לברות לא ואנחנו אמרנו מקודם שרב קיבה ראינו בבריתה אומר גם בבורות יש אפשרות בבור של רבי אבל יש אפשרות גם בבור לפסים אבל ות מרב קיבה באר מים חיים פסיק באר מים חיים תמיד אפשר לעשות ש מפסים בין אם הוא באר של יחיד או באר של רבים אני לא חושש לפסיקת המים ביום מסוים לא שנ דרבים ולא שנ דיחיד אז קטני לעומת זה בור מכונסים בור לא של מים חיים אלא בור שלפעמים המים נגמרים בו זה לא פסיק לי תלוי אם זה בור יחיד או בור הרבים לא קטני לכן לא כתוב במשנה שלנו כתוב רק ב ות כמ שבירות אין הבדל בין בהר יחיד לבהר רבים לעומת זה בור לפי רב קיב יש הבדל בין בור של יחיד לבור של רבים לכן התנו שלנו דיבר על בהרות ולא דיבר על בורות למה מתתי דלא רבי יהודה בן בבא ותן רבי יהודה בן בב אומר אין עושים פסים אלא לבאר רבים בלבד זה המקרה הכי קל שיש גם באר וגם רבים ואילו חתני לבראות לשון רבים לא שנ דרבים ולא שנ דיחיד לכאורה התנ שלנו לא סובר דעתו של רבי יהודה רבי בן בבא אבל יותר מרבי יהודה בן בבא מהי בראות בראות עלמה אתה לא תכוון בראות גם באר יחיד גם באר רבים בראות מלשון רבים כל עיר ועיר כל מקום ומקום מהי דיום דין מה פירוש המילה דיום דין אומר רבי ירמיה בן אלזור דיו עמודים זה אומנם זווית אחת מחוברים שני העמודים האלה זה לא אבל זה נחשב כשני עמודים כמו שאמרנו כל עמוד פונה הזווית יש לה שתי צלעות כל צלע פונה לכיוון רוח אחת ממילא מבחינתי יש פה שני עמודים לכל כיוון יש תחילת מחיצה וד שהגמרא דיברה פה על הנושא של דיו מביאה הגמרא הריחות איפה עוד חזל השתמשו במילה דיו כדי לדבר על לשון רבים של שניים דיו למנודה שב חזונית נתקלקל במידה שלושה סימן תנ תם רבי יהודה אומר כל השיטים טורים שתין הכונה ם מיני תאנים רעות אם אני קונה אותם מעם הארץ כל הפירות כולם שאני קונה מעם הארץ אני חושב שמה הוא לא ייסר אז יש לזה דין דמאי אני צריך להסר מעצמי אבל בתאנים רעות אני סומך על גם על קמצנות של אותו עם הארץ ש בתאנים רעות הוא לא הקמצן ומילא כנראה הוא יסר לכן אני ותר את האיש שקונה תנים רעות מלסר אפילו שהוא קנה מעם הארץ חוץ מן הדיפה תאנים מיוחדים שחז קראו לזה דיפרה מ ופרה אומרו לה אילן העושה דיו פירות בשנה האילן הזה למרות שמדובר עלי בתאנים רעות אבל פעמיים בשנה הוא מצמיח פירות ממילא כאן אני חושש עוד פעם לחסכן אתו של אותו עם הארץ שמה הוא לא יסר אומר רבי ימיה בן אלזור דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון אדם ראשון לפני שנלקח ממנו הצלע ואדם הראשון הל היה עשוי משני פנים זאת אומרת היה לו פנים קדימה פנים אחורה כמובן אחד היה זכר אחד ה הנקבה כמו שנראה לקמה שנאמר אחור וקדם צרתני כתיב שוב דיו בלשון כפילות בפנים כתיב ובן השם אלוקים את הצלע וגומר רבי שמואל חד אמר פרצוף מה זה הצלע הכוונה מהצד האחורי מה הכוונה צלע פרצוף לכאורה זה לא רק פרצוף היה פשוט אדם היה מורכב משני גופים גוף קדמי זכר כב נראה וגוף אחורי שזה נקבה שני גופים שלמים אחד אמר זנב הכוונה היא הצד האחורי לא היה ממש גוף של דמות של אדם אלא רק גוש בשר או משהו כזה בשלמה למנ דמר פרצוף הנו דכתיב אחור וקדם צרתני מקדימה ומאחור אלא למנ דמר זנב מה חור וקדם סרטני מקדימה יש מה יש מאחור כדרב מי דוב רב מי אחור למעשה בראשית אדם נברא אחרון במעשה בראשית כמובן יום שישי אחור אחרי כל היצורים בעולם נברא אדם לעומת זה וקדם לפורענות מה הכוונה גשל מאחור למעשה בראשית לא הי בריאד מהל שבטא אדם יברק ביום שישי אלא וקדם לפורענות מ איפה מצינו שאדם קדם לשאר הברורים בפורענות אילמה משום קללה שקיללו האדם ראשון ה בתחילה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חווה ולבסוף נתקלל האדם אלא למבול דכתיב במבול וימח את כל היקום אר על פני אדמה מאדם ורק אחר כך עד בהמה זה הכוונה היא לקללה הוא היה הראשון משלמה למד אמר פרצוף הן ו דכתיב וייצר הפסוק המילה ויצר כתובה עם שני יודים טרן יודים למה שתי יצירות גוף קדמי גוף אחורי אלא למנ דמר זנב מ ויצר כדרב שמעון בן פזי דמה רב שמעון בן פזי אוילי מיצרי אוילי מיוצרי אם אני אשמע לי צרי אז יוצרי כס אם אני אשמע יוצרי אז יצרי כס אוילי משניהם זה המצב שאדם עובר במשך כל חייו בהתמודדות הזאת שהוא אמור לשמוע וצריך לשמוע בכל הבורא בשלמה למד אמר פרצוף ניו כתיב זכרו נקב אברהם יש פרצוף קדמי פרצוף אחורי אלא למנ דמר זנב מי זכרו נקבה אברהם היה רק גוף אחד מאחורה היה איזשהו תוספת בשר אבל אומרת הגמרא לקד רב באו דרבבאו רמי כתיב זכרו נקבה אברהם וכתיב כ לם אלוקים ברא אותו בראם או ברא אותו בתחילה הלתה במחשבה לברות שניים ולבסוף לא נברא אלא אחד כמובן שיש פה להעריך האם באמת יש מחשבה הקדוש ברוך הוא ניחם ממחשבתו הראשונה אבל לא נעריך בזה הכוונה היא שהקדוש ברוך הוא ברא בצורה כזאת שבאמת יברא אחד וממנו תיווצר גם חווה לאחר מכן יש למה למן ד אמר פרצוף היינו דכתיב ויסגור בשר תחתנה אדם נחצה לשתיים האדם הראשון גוף קדמי גוף אחורי ממילא היו צריכים לתקן את הצד האחורי אלא למד מר זנב מה ב יסגור בשר תחתנה אומר רב זביד יתמה רב ירמיה וימה רב נחמן בר יצחק לא נצרך אלא למקום חתך באותו מקום שנלקח הצלע נלקחה הצלע אותו גוש בשר היו צריכים למלא את החסר להשלים לרפא את המקום בשלמה למד אמר זנב דתי ויבן מאותו זנב באותו גוש באותו צלע הוא ברא אדם זה נקרא ויבן אלא למד אמר פרצוף היה פה לכתחילה כבר שני גופים מה יש לבנות את הגוף רק לח לחצות ביניהם מה צריכים לבנות מי ואיבן לכדי רב שמעון בן מנסיה דד שמשנו בנסיה ויבן השם אלוקים את הצלה מלמד שכילה הקדוש ברוך הוא לחווה הוא עשה לו מקלות שיער כדרכם של נשים והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קוראים לקליטה בניתה דבר אחר ים בן השם אלוקים אומר רב חריסה ואמ במתניתא תנא מלמד שבני הקדוש ברוך הוא לחווה כבניין אוצר היות שאישה אמורה להאכיל בקרבה את הולד צריכים לבנות אותה בצורה שהאוצר יהיה חזק ויחזיק מעמד לכן לא בונים אותו בצורה של משולש עם החוד כלפי מטה כמה שאז הרוחב מלמעלה יכביד על הכתלים בצד אלא בונים אותו בצורה הפוכה שחוד הוא כלפי למעלה מה אוצר זה רחב מלמטה אוצר של פירות וקצר מלמעלה כדי לקבל את הפירות אף האישה רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה כדי לקבל את הבלת ועל זה נאמר הלשון ואיבן [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: