העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד ב

[מוזיקה] ר דז עמוד ב נתחיל בעמוד השורה הרביעית מלמטה ראינו ברייסה לאחר המשנה לגבי חיילים שיוצאים למלחמת הרשות תנק אמר שהם מותרים משום גזל עצים יבשים ורבי יהוד בן תימה אומר אחון בכל מוקים ובמקום שנהרגים שם נקברים הם יכולים לחנות גם בשטחים ש של רשו היחיד אף אחד לא יכול להוציא אותם מהרשות שלו וגם אם הם נהרגים באותו מקום שהם נהרגים נקברים גם אם זה בתוך רשות בשדה של אדם מסוים שואלת הגמרא פשיטה משמיץ והוא ו משמיץ כנ מקומו הגמרא מבינה כעת שכמו שמת מצווה יש דין שהוא קונ מ קומוי איפ שהוא מת שם קוברים אותו וגם אם הוא מת בתוך בית בתוך רשות של מישהו שדה או כל דבר אחר או באמצע הדרך קוברים אותו באותו מקום משום יזיון המת ולא מתחילים להעביר אותו מקום למקום כך גם החיילים באמצע המלחמה ודאי שיהיה מותר ולא יגור ממש מצווה לא צריכה רץ הגמור אף על גב דיז ליקו עבריים כיוון שהגדר כאן הם לא כמו מס מצווה אלא יש להם מי שיתעסק איתם בקבורת נכון שבאמצע המלחמה זה קשה אבל בכל אופן למרות שיש מי שהתעסק בקבורת בכל אופן לא הצריכו ואמרו שהם יכולים לקבור אותם באותו מקום שהם מתו דתני איזה הוא מ מצווה כל שאיין לו קוברים מה זאת אומרת אם קוה לפני שהוא מת שהוא גוסס קורה ואחרים מונן אותו אחרים נענים לעזרתו אין זה מסמ מסמס זה אדם גלמוד שאין מי ש מסתכל לכיוונו אין לו קרובים ומץ וקו מקומו ממילא כאן למרות שיש להם קרובים ויש מי שיתעסק בכל אופן התירו לחיילים במלחמה לקבור אותם במקומם גם בתוך רשויות של אחרים גם בדרכים שואלת הגמר אומס מצווי האם זה נכון שמס מצווה קונה את מקומו ותניה המוצ מס מצווה מוטל בשרתי אדם עבר בדרך של רשו ורבים והוא רואה מת מוטל על הרצפה מפנה הו לימין הסרטיה או לשמאל הסרטיה יכול לפנות אותו לצד הדרך ולקבור אותו ואם יש לו שתי שדות בשני הצדדים שדה בור ושדה ניר צד אחד יש לו שדה בור שעדיין לא נחרשה צד שני יש לו שדה ניר שהיא נחרשה אבל לא נזרעה אז מפנה הו לשדה בור עדיף לפנות אותו למקום שההפסד הוא פחות יותר לשדה שכלל לו נחרשה שדה ניר שדה זרע יש לו שדה שנחרש וצד ש ש שדה שנזרע פניו לשדה ניר כדי לא להפסיד מקום שכבר נזרע היו שתי נירות שתיהן זרות שתיהן בורות שתיהן באותו מצב לפניו לכל רוח שירצה אז לכאורה קשה כאן ברייסה שאנחנו רואים שגם במת מצווה שנמצא בדרך מעבירים אותו לצד הדרך והוא לא כו מקומו אומר אביבי יוח במיס מוטול על מיצר הסכינה מדובר באמת שהוא מול לרוחב הדרך הוא חוסם כעת את הדרך מצד לצד אם תקבור אותו באותו צורה שמצאת אותו יוצא שכהנא שמה תמיד יתמו אדם שעובר עם טהרות תמיד התערות שלו יתאמו אז לכן כדי למד בטומה אמרנו שהוא יכול להעביר אותו וכיוון שהוא יכול לשנות את המיקום שלו רוחב לאורך אז הוא גם יכול להעיד בטומה עוד יותר ולקחת אותו לצד הדרך ולקבור אותו בשדה של צד הדרך מתוך שנתנה רשות לפנו סמינה מעצר מפנ הו לכל רוח שירצה אבל סתם יש מצוו מותר לקבור אותו הוא קונ מקומו באותו מקום שמצאו אותו שם קוברים אותו אם זה בתוך שדה של אדם אפשר לקבור אותו שמה ואצל החיילים החדוש הו שלמרות שיש מי שיתעסק בקבורת זה לא ממש ממו מס מצ בכל אופן גם כן הם כונים את מקומ המשנה אמרה גם שפטורים רחיצת ידיים אומרת הגמורה מהב רשון למים ראשונים מים החונים חויבו מים אחרונים גם חיילים בשעת מלחמה חייבים ליטול לאחר סעודת ולמה אומר אבכי ברשי מפני מה אמרו מים אחרנים חויבו מפני שמלח שד מסיה שמשמ את העיניים ישנה מלח שהיא נמצאת בתוך התבואה וכיוון שאדם אוכל לחם יכול להיות שבידיו יש מהמלח הזה וזה גורם לעיוורון בעיניים משום סקונה יצריכו מים מחוני ובזה אנחנו לא מקילים גם לחיילים זה לא אלחס אלא זה סקונה ולכן חייבים ליטול מים החונים אומר הבי ומשתק קורטה בקיר כמה הכמות של המלח יש בקור שלם של תבואה יש קורט שזה מידה קטנה מאוד זה השיעור של המלח שיכול להימצא בתוה ובכל אופן חששו לזה אומר רביו לרב השי כל מלחמה אדם שמודד מלח גם כן לפי הטעם הזה יצטרך לטול מים האם זה נכון אומלי או לא מבואה וודאי שהוא יצטרך הוא נוגע במלח כל הזמן ודאי שהוא יהיה חייב ליטול ידיים אחר כך ומדמי ראינו במשנה שהחיילים יכולים לאכול דמאי מה זה דמאי פירות וירקות שקנו ממ אורץ ספק אם הוא ייסר אותם כהלכתן את התרומות ומעסות ספק שלו הוא לא נאמן עליהם ולכן למרות שרובה מהארץ מאסרי ן החומים באו ואמרו תעשר אותם שוב מדין דמאי דו מאי זה מה אנחנו לא יודעים האם זה מאסר או לא אבל חיילים במלחמה התירו להם לאכול ולי לאסר דתנן מאכלים אתת מים חסני עד מי משנה במסכת מי שמותר להכיל גם ניים וגם מחסניה כיוון שזה רק חומרי של חזל למרות שרוב בדרך כלל הולכים אחרי הרוב ורוב מהארץ מאסרים הן אז לא היה צריך להסר שוב בכל אופן הצריכו אבל במקומות של עניים או של חיילים במלחמה התירו לכן כאן מותר אומר רב הונ תני אומר רבונה ישבר שם כתוב שיש שיטה שחולקת על זה בשם ה אומרים אין מאכילים נימ חסני עד מי ובצ אומרים מאכילים ניד חסני עד מי אומר תוסס לא באו להשמיע את שיטת בית שמי שהיא לא ללוכה אז באו לומר בבונה לומר שאם תמצא שיטה בריסה ששם מבואר שאסור להכיל תדע שזה כן יש שיטה כזאת שבית שמאי אבל היא לא ללוכ ומערב אמרנו שחיילים לא צריכים לערב באיזה עירוב מדובר כאן אמר ד רבינ לשון רוב חצרו אבל רוב תחום מחיוב שם לא הקלו ולמה נתני ר בחיה זאת אומרת אם הם רוצים לערב בין החצרות נמצאים מועלים כשלעצמם קבוצה פפה קבוצה שם הם רוצים להרב ביניהם שיוכלו לטלטל זה לא צריך גם בלי עירוב מותר להם לטלטל אבל רוצים להלך יותר מ2000 ממה הם חייבים כיוון שרבים הביא ברייסה לוקינה לרו חומן דבר טויו ממילה כיוון שזה דוריסה ויש על זה מלקס לכן על חיילים לא הקלו בדוריס רק בד רבון רק בעירוב חצי קיפלו רבי נסון חלוקין עליו שבעל האם יש מלקס עליו שבעל דהיינו הפסוק אומר עליש מקומו מזה לומדים מלכ תחומין הלשון על הוא לא לשון של לא האם יש מלקס על כזה לשון מתקיף רבחי בר יעקב למה לא ודאי שיש מלקס על כזה לשון אלא מעת דכתיב על תפנו אוס ודנים גם שם הפסוק משתמש בלשון אל אל פירושו לא הכנ מלוקי גם שם תרצה לומר שלא לוקים ודאי שלוקים על על אומרת הגמא יסון אוקלי לא הפריע ל שון על שלא כתוב לא אלא לב שניתן לעזור מס בידין לו שניתן לעזור בידין אן לא קינו אולו מסביר רשי הגמור כעת מבינה שדורשים את הלשון ליצי יש מקומו עלי ויצי יש ממקומו שמפה לומדים איסור להוציא מרשות לרשות שזה אחד מעל מטס מלכס וזה חייבים על זה איסור גם מלקס וגם במזין מיסה יש כלל שכל לב שהוא ניתן לאזהרת מיסה שיש שם גם אפשרות לקבל מיסה אין על זה תמל קס אז למה כאן נלקו על איסור תחומין שלומדים מאותו פסוק לאיסור אצו מרשות לרשות ששם יש מיסה זה הרי לב שניתן להוז מס בדי אומב ש מכתיב על יוצי על יצ קסים לא דורשים את זה לעניין צו מרשות לרשות לא כתוב על יוצי כתוב על ייצ זה בא לאיסור לו לתחומי ולכן יש זה מלקס המקור לאצור מרשו לשוס זה לא מכאן זה ממקום אחר ולכן אין קושיה אדנ לומבו בלינדר אומרת הגמור פרק אויסין פסין פרק שני בסיעתא דשמיא אומר את המשנה ויש כלל כמו שהזכרנו את ההיתר של דיום דין כיוון שעולי רגל היו הולכים שבועות וחודשים בדרכים ויש להם בהמות איתם והם צריכים להשקות אותם מבהירות ובער יש לדין שלוש יוכית כיוון שבדרך כלל היא רחבה ארבעה טפחים על ארבעה טפחים וגבוהה ערה ממילא הוא לא יכול להוציא מים לבהמות שלו כיוון שהוא עומד ברשו ורבים והבה ברשו שיוכים באו חזל והקלו לא צריך לעשות גדר מסביב לבאר אלא מספיק לעשות דיום דין דיום דין מלשון דיו מודין שני עמודים זאת אומרת הוא עושה כמין זווית ריש בצורה של רש בארבע פינות הבאר ואז הוא יכול לטלטל דנים את הזוויות האלו כאילו יש מחיצה מזווית לזווית וכאילו המקום מוקף ומגודר למרות שפורץ מרובע לומד ואין פה מחיצה לא של שתי ולא של ערב עתר מיוחד שהתירו על ידי זה וזה נשאר גם כן לא רק לאל רגול וכעת נראה במשנה ובפרק את הגדרים מתי מותר ומתי אסור אוס פסי לביוס עושים פסין לבהירות ארבעה דיודין כמונו עושים ארבעה דיומד כמו שאמרנו ארבע זוויות שהם נראים כשמונה כיוון שכל זווית היא בצורה של רש שיש לה שני קרשים קרש אחד לצד הזה קרש אחד לצד השני וכך הוא אנחנו מחברים כמין מסגרת שקופה כביכול והיא יוצרת את הגידור כדי להחשיב את כל השטח שסביב הבאר לרוס היחיד ואז מותר לו להוציא מהבאר לאותו שטח דברי אביד רבי מאיר אומר שמונו נירן כשני מוסור דהיינו ארבעה דיום דין וארבעה פשוטין יש את הארבע זוויות שכל אחת בנוייה מרש שזה בעצם שתי זוויות וכל אחת וחוץ מזה יש עוד ארבעה פשוטים והמשפט הזה לכאורה צריך ביור נראה בהמשך המשנה שהשיעור המקסימלי כמה יכול להיות בין דימת כדי שאני עדיין יוכל לומר שזה נחשב למחיצה סגורה נחלקו רבי מאיר ורבי יודה רבי מאיר אומר 10 אמות רבי יודה אומר 13 אמה ושליש כפי שנראה בהמשך המשנה מה קורה אם זה שטח גדול יותר אפשרי גם כן בלי הגבלה אבל צריך לעשות בכל לפי רבי מרי בכל 10 רמות עוד פס פשוט לא זווית אלא לאורך ההיקף לאורך הקיר אם יש לו קיר מזרחי ששמה יש רוח של יותר מ10 אמות מזווית לזווית אז ככל אחרי 10 אמות שיעשה עוד פס פשוט וכביכול הוא מחלק את השטח לשניים רבי מאיר אומר יש פה ארבע דיום דין וארבע פשוטין ורבי יודה אומר רק ארבע דיום דין במה מדובר שניהם הודים שכשזה יותר מהמידה המקסימלית צריך את הפשוטים שזה פחות מספיק רק את הדוד כאן המשנה המשפט הזה חוזר על מקרה שזה בין השיעור של רבי מאיל לשיעור של רבי יהודה דינו יותר מ רמות פחות מ13 רמה ושליש אז לפי רבי מאיר עברת את השיעור המותר ולכן צריך עוד ארבע פשוטים בכל רוח בכל צד כדי לחלק בין המרווח שיש מימד לדומ שיש פה יותר ממות ורבי יהוד אומר לא מספיק לי על המרווח הזה כיוון שלא הגעת לשר של 13 אמה ושליש אז מספיק לי הדום דין עצמ מה השיעור של הדיו דין גובן אסור תפוחים ורובן שישה דהיינו שישה פחים שזה מה כל זווית כל צד עמה ועמה ברש ועוביים כלשהו העובי יכול להיות כלשהו וביניהן כמה המרחק המקסימלי בין דיומד לדמ כמלאי שתי רווקות רווקה זה צמד של בקר צמד שתי ברות לוקחים כדי לחרוש יחד כדי לדוש יחד זה נקרא רווקה זה יכול להיות רווקה של שלוש פרות של ארבע פרות אומר רבי מאיר ביניהם קמלו שתי רווקות שתי צמד של שלוש שלוש בקר שכל צמד הוא שלוש בקר די ורבי מאיר יחד יש לנו פה שש פרות כל פרה היא בשיעור של מה ושי שליש זאת אומרת 6 כפול המות 23 יש פה מרחק של 10 אמות זה המרחק המקסימלי שיכול להיות בין שתי דיודין ברגע שזה עובר את זה צריך עוד פשוטין באמצע רבי יהודה אומר אפשר גם בשיעור גדול יותר של ארבע ארבע שתי צמד של פרות אבל כל צמד הוא של ארבע פרות יחד יש פה שמונה פרות זה מגיע ל-13 אמ ושליש קשורות ולא מותרות הפרות אנחנו מודדים אותם בשיעור שהם קשורות אז זה צמוד יותר ולא מותרות ולא ללא קשירה אחת נכנסת ואחת יוצאת דהיינו צמד אחד עם הפנים לבאר וצמד אחד כביכול יוצא מהבאר ולמה כל זה מה השיעור הזה כיוון שאומרים המפורשים כיוון שהד יום דין האלה לא רצו שיצטרכו לבנות אותם כל שבת בנו אותם והתירו חזל בראש שזה יהיה בצורה שהיא תוכל להיות שמישה גם לאמצע השבוע שהם לא יפלו מהפרות שמסתובבות ובאות לבהר לשתות כמה השיעור שבדרך כלל יש לפי רבי מאיר שש פרות קבוצה נכנסת קבוצה יוצאת זה דברים שכיחים בימות החול ולפי רבי יהודי קבוצות של ארבע פרות וזה השיעור שאיתרנו גם לשבת מותר להקריב לבאר כמה השיעור המינימלי שאפשר שיהיה בין דיומד לדיויד אפשר לעשות את זה צמוד לבהר מספיק שהראש יהיה בתוך ה מסגרת הזאת אז מותר להקריב לבאר ובלבד שתהייה פרה ראשה ורובה בפנים וויס צריך שרוב פרה יהיה בתוך השטח הזה של הדיי מת אם זה יותר מצומצם מזה שפרה לא יכולה להיכנס ראשה ורובה אסור ולמה כיוון שהיא יכולה לצאת קצת אחורה קצת אחורה והוא לא ישים לב הוא מוציא למים ובא להניח אותם לפניה ממילא הוא יכול להיות שבטעות הוא יניח את זה בשו ורבים אם היא תגרר קצת אחורה לכן צריך שראשה ורובה יהיו בתוך הד מותר להרחיק כלשהו כעת כמה מותר לו להגדיל את דיום דין כמה שהוא רוצה אומר רשי כל מה שבליבו לעשות היקף גדול ובלבד שהרבה בפסים כמו שהזכרנו כל אחד רבי ד ורבי מאיר ל שיטוסו מאיזה שיעור הוא צריך להרחיק וכל כמה או כל 10 או כל 13 מהשליש כמה שהוא רוצה כל השיעור הזה צריך להשים פס פשוט ולהמשיך עוד למדוד עוד שיעור בדומה לזה רביד אמר עד בסס רביד אומר לא אי אפשר כמה שרוצים זה מוגבל השיעור הוא מחיצות שיכולות להיות לדיום דין לבאר זה רק עד ביסוסים אומרו לו יענו לו ח חומים זה נכון שיש הגבלה של ביסוסים אבל זה לא בהקשר לנושא שלנו של דיומן לא אמרו ביסוסים אלא לגינה או לקרפ מקומות כאלו שהם מחסני עצים גינות שהם לא מקומות שהם עם דיורין עם תשמישי דיורין שמה באמת הגבילו את זה שהמחיר מועילה עד ביסוסים אבל אם היה דיר מקום שמיועד לזיבול שהבהמה מזבלים ואז מעבירים אותם מקום למקום או סער מקום ששומרים את הבהמות של העיר או מוקצה זה מקום שרכבה אחורי הבית ששם מניחים כל מיני שימושים כל מיני חפצים שהם צריכים להשתמש בהם מעת לעת או חצר שזה חצר קדמית שמשתמשים שם כל הזמן אפילו בסח ש קוירי אפשר להקיף מקומות כאלה שיש להם תשמישי דירה אפשר להקיף גם גודל של חמש קורין אפילו ביס סור קורין מותר וממילא כאן הפסי בירות זה הרי תשמיש ש דיורין זה מיועד להשקות הבהמות ממילא אין לזה הגבלה מותר להכי כלשהו בלבד שהרבה בפסים כמו שאמרנו קודם אומרים חכמים מותר כמה שרוצה וזה לא נכון להגביל כאן לביס כי כאן זה מחיצה שמידת לדיור אז ראינו כאן לגבי החיילים אמרנו מס מצווה אומנם כונ מקו אל זה הכל כשאין לו קרובים כאן למרות שיש קרבין מותר לחיילים לקבוע אותם במקומם ראינו שאם הוא מותר לאורך לרוחב הדרך וחוסם את הדרך מותר ליטול את המס מצווה לצד כמובן עדיף לשדה שיש פחות נזק אמרנו פתורים רחיצת ידיים אבל מהם אחרונים שזה סקונה חובה וגם אדם שמודד מלח חייב לטול ידיים ראינו ששיטה שמותר להכיל את ה חיילים דמאי לפי בית שמאי אסור גם חיילים וגם עניים לערב אמרנו מותר שהם לא צריכים לערב זה עירובי חצי רס אבל עירובי תחומים שזה דוריסה ושזה מלקס חייבים ואין פה זור מסס ביס דין כיוון ש האיסור של יצא מרשות לרשות לא דורשים מכאן מלשון אלי ויצי אלא ממקור אחר הבנו את הגדרים של פסי בירוס שמותר לעשות סביב הבאר כדי להוציא מים ושבת מהבאר שרשו סוכי לשטח שלידו לפי רבי יהודה המרחק הוא שלומה ושליש בין דיומד לדומ שזה שתי רווקות שתי צמד של פרות ארבע ארבע סך הכל שמונה פרות אחת נכנסת ואחת יוצאת קשורות ולא מותרות ר אומר אחת נכנסת ואחת יוצאת זאת אומרת שתעשה את זה באמות אבל אמות צוחקות רחבות מלשון אדם ששוחק שהפנים שלו קצת רחבות יותר כך גם פה תיקח 10 אמות אבל 10 אמות קצת יותר רחבות ולא מצומצמות ממש לפי רבי מאיר זה 10 לפי רבי יודה זה 13 אמה ושליש ואמרנו הוא יכול להגדיל כמה שהוא רוצה לפי חומים רק שתמיד כל פעם שהוא הולך לעבור השיעור הזה שיעשה עוד פס פשוט לפי רב יודה מותר רק עד בסוסים אבל חחים אמרו ש ההגבלה של בסס נאמר רק לל מחיצה במקום שהוא לא מיועד לדיור או לתשמישי דיור אבל כאן ודאי ש תשמישי דיור ומותר כמה שהוא רוצה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: