העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד א

[מוזיקה] עירובים דף יז עמוד א' שורה שנייה מלמעלה ראינו כעת לגבי שירה שחנתה בביקה מקילים עליהם שהם יכולים להקיף את השטח כדי שיוכלו לטלטל שם בשבת על ידי מחיצה גרורה או של שתי או של ערב מה השטח שיהיה מותר להם לגדר ראינו בזה כמה שיטות לגבי שערה שהם שלושה אנשים חומים ורב יהודה אמרו שאפשר כל כן נראה כעת שני דוגמאות שרב יביא חידון ונבאר אותם אומר רב גידל אומר רב שלושה בחומש אסורין רב אמר בשיעור שלפעמים יש שלושה אנשים שיש להם דין כבר של שיורו ובכל אופן כשהם יקיפו רק חמש סעיד הם יהיו אסורים לטלטל בשטח הזה וההיקף לא יתיר להם את הטלטול בשבע מותרים ולפעמים הם יקיפו שבע בסאו ובכל אופן יהיו מותרים אומרו לי אומר רב אוכי אומר להו אורסה נבי ואני נשבע בתורה נביאים וכתובים דומר רב אוכי מבארת הגמרא כעת מה הביאור בדברי רב אומר רב אשי מיקש דיל מוכי כומר הוצרכו לשש והקיפו בשבע אפילו בשבע מותרים אנחנו אמרנו שהכלל הוא בדברי חומים התירו להם כל צורכן כמה שהם צריכים ממילא כעת אנחנו מבינים שאם הם צריכים שלושה אנשים שהוצרכה והם הקיפו שבע דהיינו אין פה ביסוסים פנוים מכילים שהם לא צריכים ברגע שהם לא חרגו בביס סים שחומים יגבילו שאם הם יחרגו ביסוסים יותר ממה שהם צריכים אז כל ההיקף בטל אם הם חרגו רק בביס אחד אז מותרים אפילו בשבע מותרים לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו בשבע אפילו בחמש אסורים אם אותם שלושה אנשים מספיק להם חמש לא צריכים יותר מזה ואז הקיפו בשבע אפילו בחמש אסורים יהיו אסורים לטלטל גם תוך החמש וממילא על זה כתוב שלפעמים שלושה אנשים והקיפו ויהיו אסורים לטלטל גם בחמש בשו אם הם יקיפו שבע והם צריכים רק לחמש הם חרגו ויש להם ביסוסים פנוי ממילא כל ההיקף בטל ואלו דקטו בלבד שלא יהיה ביסוסים פנוי מה אליו פנוי מאדם שואלת הגמורה לכאורה כשחום הגבילו ואמרו העיקר שלא יהיה ביסוסים פנוי הגמרא מבינה שכוונת חכמים לומר שכל אדם יש לו זכאות לביס ים ממילא אם הם שלושה אנשים הם יכולים להקיף שש so גם אם הם לא צריכים רק לחמש וממילא אם הם יקיפו שבע והם צריכים רק לחמש נכון ש נכון שהם יש להם פה חריגה לשבע אבל עדיין זה חריגה רק של סעה אחת כי שלושה אנשים כל אחד מקבל ביסוסים יחד יש לנו היתר לשש בסאו אז למה אתה אומר שאם הם צריכים רק חמש והם שלושה אנשים אז יהיה אסור להם ל כי הם חרגו בסים אומרת הגמרא לא פונו מקיילי אני לא הולך לפי מספר האנשים ולכל אדם אני נותן זכות של בסים לא משנה במציאות כמה הם צריכים גם אם הם צריכים שלושה שלוש בסו גם כן נתיר להם להקיף שש לא זה לא עובד ככה אלא הכוונה הוא בלבד שלא יהיה פנוי בסים הכוונה שלפי הצורך המציאותי שלהם אם הם צריכים רק שלוש בס אז לא נטיר להם יותר מ שלוש חרגו בשיעה זה עדיין בסדר חרגו ב ביסוסים כבר בטל כל ההיקף לכן כתוב שאם הם שלושה והם הקיפו שבע והם צריכים רק לחמש אז אנחנו נאסור עליהם את כל ההיקף כיוון שהם חרגו כאן יש פה שטח פנוי משימוש של ביסוסים אבל לא אומרים שלכל אחד יהיה זכות לביס וסיים אלא הכל זה תלוי לפי כמות הכלים שהם צריכים אם הם שלושה אנשים והם צריכים לשש והקיפו שבע אז ה ים כי הם חרגו רק בעוד סעה אחת שהם לא צריכים ואיין פה ביסוסים פנויים איתמר כעת מביאה הגמרא מחלוקת במקרה שאחד מהם מת או שיתווסף להם בשבת דיורים שלושה ומת אחד מהמהם היו שלושה אנשים בערב שבת קבעו את מקומם בביקה והתירו להם על ידי זה מד מדין שיירה הכל צורכן אבל באמצע השבת מת אחד מהם כעת הם כבר רק שניים לפי רבי יהודה ברגע שהם לא שירה אנחנו מתיירים להם רק ביסוסים ממילא אז השאלה אם נאסור עליהם כעת באמצע השבת לטלטל בהיקף הזה כיוון שההיקף הזה אין הוא מוגבל אך ורק לשלושה אנשים וכעת הם רק שני אנשים או שלא שבת הועיל והותרה הותרה כיוון שבערב שבת הם היו שלושה אנשים והקיפו לפי הכללים של שלושה אנשים ממילא נקבעה להם היתר לטלטל לכל אותה שבת בצורה הזאת או דוגמה להפך שניים וניטו יספו עליהם אם הם היו שני אנשים ובאמצע השבת הגיע אדם שלישי הם הקיפו לפי שירה הקיפו כל צורכן לפי רבידי הקיפו שש לפי רחום הקיפו כל צורכן בכמות של שלושה אנשים והם היו רק שניים לכאורה אסור להם יש פה ביסוסים פנוי אבל הגיע באמצע השבת אדם נוסף האם הוא מכשיר להם כעת באמצע השבת את ה הקף ויהיה מותר להם לטלטל או שלא כיוון שבערב שבת הקף הזה היה פסול כי זה היה יותר ממה שמותר להם ממילא הועיל ושבת נאסרה נאסרה אז האם זה נקבע לפי השבת או לפי המציאות של הדיור גם באמצע השבת זה יכול להשתנות לטוב ולמותר רבון ורב יצחק אחד אמר שבת גורמת ואחד אמר דיורין גורמן מחלוקת אומרת הגמורה תסתים דרב הונה הו דומר שבת גורמת מסתבר שרב הונה הוא זה שסובר שזה נקבע לפי השבת והכל תלוי בכניסת שבת ולא משתנה לפי הדיור שמשתנים באמצע שבת אם מת אחד או אם מתווסף אחד ולמה דומ רבה בואי מרבונה ובואי מרב יוד שאלתי את רבונה ואת רב יודה ערב דרך הפתח ונסתם הפתח מה הדין שתי חצרות צמודות אחת לשנייה כל חצר ערבה לעצמה עם בני החצר שלה כדי שיהיה מותר להם לטלטל מחצר לחצר כשיש פתח ביניהם והפתח הוא לפי גדרי פתח שצריך כפי שנראה בהמשך המסכת אפשר להערב ערוב חצרות בין שתי החצרות ויהיה מותר להעביר מחצר לחצר מה קורה אם באמצע השבת נסתם הפתח הזה וכעת אין פה פתח שמחבר ביניהם שהוא ראוי כדי שנוכל לערב את שתי החסרות יחד האם או לדוגמה דרך החלון ונסתם החלון היה פה חלון עם גדרים כפי שהגמרא תביא לקמן כמה החלון צריך להיות באיזה גודל באיזה גובה שיהיה מותר דרך החלון על ידי החלון לחבר את החצרות לעירוב חצרות יחד ואז יהיה מותר להעביר מאחד לשני נסתם החלון כעת הוא רוצה מעל הכותל או דרך חלון קטן יותר מהוא ואמרו לי שבת הויל ווטר הרא כך הם ענו לי ממילה אם רב הונה אם רב הונה ורב יודה כך נו זאת אומרת שרב הונה סובר שזה תלוי בשבת וכיוון שבערב שבת היה מותר לטלטל מחצר לחצר למרות שההיתר הסתלק על ידי זה שנסתם הפתח אנחנו משאירים את ההיתר ממילא מסתבר שכאן גם רב הונה סובר שהכל תלוי בשבת וכיוון שהשבת כשהיא נכנסה אז היא או מותרת או אסורה תלוי באיזה מקרה במת אחד או התווספות דרין אז ממילא זה נקבע לפי השבת ולא לפי הדירן באמצע השבת תסתים אין נמי אפשר לפשוט מכאן שרבו הוא זה שסובר שתול בשבת אומרת הגמורה נטלה את המחלוקת רבונה ורב צחוק במחלוקת סתים מ רבונה ורב צחוק דרבי י ורבי ד מפלגי דתנן חצר שנפרצה משתי רוחיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו היה לו מגודרת כהלכתה הוא יכל לטלטל שם בשבת באמצע השבת רוח פרצים העיפה והפילה שתי צדדים של השתי רוחות של החצר כעת שני קירות נפלו והחצר נשארה פרוצה בצורה שאי אפשר לטלטל בה וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו השבת הגיעה רוח שאינה מצוייה והעיפה את הקורה או את הלחיים האם נאסרו באמצע השבת לטלטל או לא שכיוון שבערב שבת היה מותר זה נקבע לכל השבת מור לאס שבס ואסור וסד דבר רב יהוד רב יהודה סובר כיוון שבשבת הזאת שהיא נכנסה היה יתר לטלטל זה נשאר עד סוף השבת רב יסי אמר אין כזה דבר שנטי לאותה שבת ונסו לשבת הבאה אם מותרים לאס שבס מותרים לאסיד לובוי ואם אסורים להשות לו סורים לה שבס ממילא כיוון שאתה מסכים איתי שלשבת הבאה צריך לתקן את הקורה או את הלכי או את המחיצות אז הוא הדין שהשבת הזאת גם כן באותו רגע שזה קרה הם נאסרים לטלטל אז לא רבו דומה קרב יודי רב הונה שסבר שנקבע לפי השבת הוא סובר כמו רב יודה שאמר שכיוון שבערב שבת היה מותר זה נקבע לפי שבת ורבי יצחק דמר כרבי ויסי ורבי יצחק שאמר שזה לא נקבע לפי שבת זה יכול להשתנות גם באמצע השבת נאמר שהוא סובר הוא סובר כון שכמו שהוא סובר כאן שה דיורים גורמים וזה משתנה באמצע השבת כך גם שמה הוא יסבור כרבי ויסי שאומר שבעצם אסור כיוון שזה באמצע השבת ניתה לל הקורה אז זה משתנה באמצע השבת וכעת אין התר לטלטל וזה נאסר גם באמצע השבת ולא אומרים הועיל והשבת הותרה הותרה אומר לוך רבונה אז כעת מנסה כל המירה ליישב את דבריו גם לפי דברי הנה השני כדי שלא להעמיד את דבריו במחלוקת סתים דלא ק טענה אחד אומר לוך רב הונה אומר רב הונה אנו דמה אפילו לרבי יסי אני מסתדר גם עם שיטת רבי ויסי ולמה מה רבי ויסי אמר רבי ויסי אמר שבאמצע השבת ללחי או הקורה אסור לטלטל עד כאן קום רבי יס אומר לה דלינו למחיצות אבל לא חסנו למחיצות שם השתנה פה דבר מאוד מהותי היה פה חצר מוקפת מחיצות באמצע השבת נפלו שתי מחיצות כעת החצר נשארה פרוצה או הלכי והקורה ניטלו כיוון שאין כאן את המחיצות שהתירו לטלטל ממילא באמצע השבת גם כן אני אומר נגמר התר לטלטל כעת אסור אין מחיצות אתה לא יכול לטלטל אי אפשר לומר כיוון שבערב שבת היה מחיצות זה יתיר לכל השבת מחס על סמך מה עכשיו תטלטל כאן כאשר אין מחיצות מה שאין כן במקרה שלנו לגבי דיורים כיוון שזה רק עניין שהמחיר והם כהלכתן נעשו כהלכתן לפי הכמות של האנשים בערב שבת ומת אחד מהם באמצע השבת כאן אני לא אומר שכיוון שמת אחד אז המחיצות בטלות המחיצות נעשו כהלכתן בערב שבת ממילא הם קובעות את כל השבת בלי שום שינוי וגם רבי יסי יודע כאן כך אומר רב הונ ורבי יצחק אומר רבי יצחק לעומת זאת מיישב את דבריו גם כמו השני אנו דמה אפילו לרב יהודה מה רבי יהודה אמר שבשבת לגבי מחיצות למרות שניטלו המחיצות יהיה מותר לכל אותה שבת עד כאן לקומה רבי ד לדיור א לדיור שמה כיוון שאמנם המחיצות ניטלו אבל הדיור האנשים נשארו כאן כאן יש פה בעיה מהותית יותר אומר רבי יצחק כאן במקרה שמת אחד מהם סוף סוף אין כאן את האנשים שעל סמך על סמך האנשים האלו איתרנו לגדר את זה בצורה הזאת כיוון שלא נמצאים ממילא זה חמור יותר ולכן אומר רב יצחק גם רבידי יודע כאן שאנחנו נשנה את זה באמצע השבת לא כמו במחיצות שאנחנו אומרים שזה נשאר לכל אותה שבת אומרת הגמורה על המשך דברי המשנה סיימנו עם שיטס חומים והחכמים אמרים איך עוד משני דבורים ואמרנו כבר במשנה שנצטרך ל מה חומים באו להוסיף על שיטת הרקמ דינו פשטות רבי סי בבד אמר שלא מתיירים במחיצה של שתי או של ערב וחכמים אומרים מספיק אחד מהם או שתי או ערב לכאורה זה דברי תנ קמה היינו נקמה שאמרו שמתירים תמיד בשירה ביחיד תמיד מתיירים במחיצה גרורה של שתיות של ערב ה כבנ וחיד באישור מסיימת הגמורה יהיה כן נפק מינה בין חחים הראשונים לחומים השניים חומים הראשונים הם על דברי רבי יהודה רבי יהודה אמר בשיירה התרו ולא ביחיד באים חכמים ואומרים לא גם בשיירה וגם ביחיד גם אם זה שני אנשים או אדם אחד אפילו יחיד נתיר לו במקרה כזה דומ יד שיירה שהוא נמצא בדרך הוא תקוע עכשיו נקל עליו שהוא יכול לגדר את זה על ידי שתי ערב אין סיבה דווקא בשלושה אנשים אבל בא רבי יוסי ורבי יהודה ואומר אין היתר של מחיצה של שתיות של ערב ועליו חוזרים חכמים השניים ואומרים אחד משני דבורים דיינו רבי יהודה אמר שאנחנו לא מתיירים כדי צור קון כמו שהגמרא הסבירה בדברי רבי ישי ברבי יהודה רבי סויד אומר גם ביחיד גם בשירה לא מתיירים כדי צורכן רק כפי שביארנו עד שלושה אנשים בסוסים יותר מזה עד שור אבל זה חוזר גם על אדם שנמצא בשיירה וגם על אדם שנמצא בישוב בתוך ביתו לא מחמירים עליו בגלל שהוא נמצא במקום ישוב שיעשה מחיצה גמורה לא הגבע את זה לשטח הזה ושטח הזה מתיירים גם במחיצה גרורה בכל מקום באים רחומים עליו ואומרים אחד משני הדברים או שתי או ערב דהיינו גם ביישוב וגם במדבר בביקה אני מתיר גם ליחיד וגם לרבים לשיירה לעשות מחיצה גרועה של שתי או של ערב כדי כל צורכן אז אם כן לסיכום הסוגיה יש כאן ארבע שיטות יש שיטת רבי רבי יודה שהוא אומר בשירה התירו כל צורן ביחידים התירו בס ססים וזה דווקא חומים ויש את חומים שאמרו שהתירו כדי צורכן גם ביחיד וגם בשיירה אבל דווקא בדרך ולא בישוב בישוב לא מקילים עליהם לעשות מחיצה גרועה אלא שייעשה מחיצה שלמה שתי וערב יש רבי יושי בבד שאמר שאמנם ש בשיירה התירו עד שש סעה ביחיד התירו ביסוסים בין באישור בין בדרך ויש את חכו ליו שאומרים שהתירו תמיד כדי צורכן גם בישוב וגם בדרך אומרת המשנה ואגב שהבאנו את הכול שמתירים לשערה שכנתה בשבת בביקה נביא עוד כולה בהקשר לדבר אחר ארבעה דברים פטרו במחנה מחנה של חיילים שנמצאים במלחמה התירו ארבעה דברים להקל עליהם מבין עצים מכל מקום אין חשש של גזל גם אם לוקחים עצים מתוך הצרות של אנשים ו פטורין מלחיצת ידיים הגמרא תבאר ומדמי ומערב תונו רבון מחנה יוצאת למלחמת הרשו ורשי אומר שמלחמת יהשוע היייתה בציווי מיוחד של הקדוש ברוך הוא זה נקרא מלחמת מצווה כל מלחמה מאז נקראת מלחמת רוס והחיילים שלו חמים שמה מותרים בגזל עצים יבשים יכולים לקחת עצים יבשים מתוך החצרות של האנשים ואין חשש של גזל הבד בן תים אמר א חונין בכל מוקו הם יכולים לחנות את חנייתם גם בתוך שטחים של אנשים ובמקום שנהרגים שם נקברים לא מזיזים אותם מאיפה ש נקברים משום כבוד המת מאיפה שהם מתים שם קוברים אותם גם אם זה בתוך שטח ושדה של אדם מסוים מותרים בגזל עצים יבשים שואל את הגמורה על הדבר הראשון שכתוב בברייס התקנת ד ישוע ו מה כאן אנחנו כותבים שהם מותרים שום גזל לכאורה זה כבר תקנה קדומה שישוע כשהוא חילק את ארץ ישראל השבטים אז הוא תנא שהם מקבלים את החלק של ארץ ישראל על תנאי כזה של כמה וכמה תנאים ושם מובאים ערה תנאים שהם קשורים בהשתמשו בארץ ישראל אחד התנאים היה דום אמר אסור נים ני וישוע שיהו מראין בחורשים יכלו לראות את בהמות בתוך יער למרות שיש שמה כל מיני פירות יער שעולים אבל כיוון שזה לא עומד לקצירה אין בזה חשש של גזל הוא מקטין עצים מ שדותיהם אפשר לקחת עצים מהשדות ואין באיזה חשש של גזל אז למה כאן אתה מתיר יותר מיוחד לחיילים שלוחמים לכאורה התירו את זה בכל ארץ ישראל טרץ את הגמורה שלושה תירוצים וויסס אומר שלמעשה את ש שלושתם נכונים וכש יהושע תיקן את ההיתר הזה וכל ארץ ישראל תיקן דווקא שיש את שלושת התנאים תירוץ ראשון אוסום יזמ ויגה מה שיהושע התיר זה היה לגבי קוצים וברקנים שגודלים שעל זה הוא הטיר לקחת ואין בזה משום גזל כי הדרך הוא שלא מקפידים על זה לכן הוא לא רצה שיבוא מישהו ויקפיד הו יתנה את זה מראש בחלוקת הארץ אוכ שאר עצב כאן מדובר בעצים שהם טובים להעסקה שבעלים מקפידים על זה בכל אופן לחיילים במלחמה התירו הנה מוסן בן חובי אוח בת תלושי שם התיר יושע לחתוך לקצוץ מהאדמה אבל כאן התרנו אפילו משהו שבעל הבית כבר תלש אותם והכין אותם בכל אופן למרות שהוא טרח מותר לקחת ממנו את זה לחיילים שלוחמים אנמי אוסום בלחין אוכ ביבשים שם ישוע התיר לגבי לחין שהם לא מיועדים לעסקה אבל כאן מדובר בעצים יבשים שהוא יעד אותם וכעת הוא הולך להשתמש איתם לעסק זה כבר יבש לו ובכל אופן מותר לקחת ממנו את זה לחיילים אומר תוסס א נו חנמ את שלושת התנאים אנחנו נצטרך בשביל היתר של יהושע גם שזה יהיה קוצים גם שזה במחובר וגם שזה לחים כל עוד שאין את שלושת התנאים זה אסור ואילו בחיילים תרנו גם בלי שלושת התנאים האלו רביד בן תמר אף חונין בכל מקוים ומקום שנהרגים שם נקברים ראינו כך בברייס אז זה נראה בהמשך את הקושיה ה לכאורה זה במיס מיץ ותמיד אני אומר את זה ואדם שלוחם במלחמה יש לו גדר של מסמ אז למעשה ראינו כאן את דברי רב שלפעמים אם אדם יקיף שלושה אנשים יקיפו חמש ואסורים או שבע ומותרים ולמה כיוון שכל צוקן הכוונה כל צוקן כמה שהם צריכים בפועל ממ אלה אם הם צריכים רק חמש והם חרגו בביס אוסים אז יש פה שט פנים מכלים של ביסוסים אז הם אסורים בכל ההיקף גם בתוך חמש ואם הם הקיפו שבע והם צריכים לשש אז הם יהיו מותרים כי הם חרגו רק בבי סו ולא ב בסוסים אמרנו מה קורה אם באמצע השבת מת אחד מהן או התווסף עליהם האם משתנה לפי מספר הדיור גם באמצע השבת לטוב ולמוטב להקל או להחמיר או שהכל תלוי על כניסת השבת אמרנו רב הונה ורב יצוק נחלקו ומסתבר שרב הונה הוא זה שאמר ש תלוי בשבת בכניסת השבת כמו שראיינו לגבי רוב בין שתי חצרות שהם נסתם הפתח כיוון שבערב שבת היה חיבור אז אנחנו מתיירים לחבר ביניהם לטלטל ביניהם כל השבת למרות שכעת אין חיבור ביניהם הפתח נסתם אמרנו רצינו לתלות איזה מחלוקת סטנים לגבי ר שנפרצה באמצע השבת או לכי או קורה נפלו באמצע השבת נחלקו נועים האם נאסרה שבת באותה רגע שזה נפרץ או שאותה שבת תהיה מותרת כיוון שבערב שבת זה היה מותר אבל הגמורה דחתה וכל המו ישב דבריו גם לפי דברי התנה השני אמרנו שחכמים שחולקים מה ההבדל בן החכמים הראשונים לחכמים השניים לגבי יחיד ביישוב האם מתיירים או לא הבאנו משנה ארבעה דברים התירו במחנה ללוחמים שלוחמים ו והבינו ברייסה שם כתוב שמותר לקחת עצים יבשים ואין בזה משום גזל וההבדל בין זה ליהושוע שאצל יהושע תיקנו שמותר לקחת זה דווקא בקוצים ומחוברים ולחים שדווקא אז התיר אבל כאן מותר גם בלי התנאים האלו וזה התר מיוחד ללוחמים שנלחמים במלחמת [מוזיקה] רשו ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: